כמו 2022 שהייתה מוזרה, גם עונת הפרסים שלה הייתה מוזרה השנה עבורי. אולי כי הפעם לקחתי בה חלק פעיל והצבעתי בגלובוס הזהב (דבר שאני לא בטוח שאני מעכל מעבר לסוגיה שהיא "וואי, יצא לי לראות מלא סרטים השנה די מוקדם"), ואולי כי כל עונת פרסים שבהם בשלב כלשהו מדברים על מועמדים בולטים בדמות "RRR", "פינוקיו", ו"תעלומה יוונית" היא לכל הפחות שנה קצת מוזרה.
בכל מקרה, גם השנה עלה בידי לראות את כל הסרטים המועמדים לאוסקר, ועל כן אני שב ומדרג אותם מהסרטים שהכי שנאתי לאלה שהכי אהבתי. זה דירוג אישי שלי בלבד על דעתי ועל כן הוא מחייב את כולם והוא האמת המוחלטת. למי שפספס את הפעמיים הקודמות: הנה הסרטים של האוסקר ה-93, והנה של ה-94.
53. אווטאר: דרכם של המים
מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר, הסאונד הטוב ביותר
"האם אין לך בושה, באתר שאמור לעמוד בצידם של שוברי הקופות, לבוא ולהגיד שמבין כל הסרטים שמועמדים לאוסקר, "אווטאר" הוא הגרוע ביותר?!", יגיד מי שיגיד. ובכן, אני צריך לבדוק באמת איפה הבושה שלי, נראה לי שמתי אותה בכיס של הג'קט שלי שאיתו הלכתי לראות את השעמומון באורך הנצח הזה שהטמטום שבו גרם לי לשכוח מי אני, מה אני, ואיפה שמתי את הג'קט ההוא, ובו הבושה שלי. לכשאמצא אותו, אני מבטיח לשים אותה בשימוש טוב יותר מאשר להגן על השטות המוחלטת שהיא "דרכם של המים".
52. משולש העצבות
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר
"האם אין לך בושה, באתר שאמור להלל את אומנות הקולנוע, להכריז על זוכה פסטיבל קאן, יצירה סאטירית חדה, קומדיה חתרנית ושחורה, כסרט השני-הגרוע-ביותר שמועמד לאוסקר?!", יגיד מי שיגיד. ובכן, כשרובן אוסטלנד ימצא את הבושה שלו מכל הסצנות שהוא גנב מהאחים פארלי, אבל שם אותם בסביבה "איכותית" אז אצלו זה יצירת מופת ואז בשנות התשעים זה טראש – נשב אני, הוא, והסרט הזה ואני אסביר לו למה עדיין הסרט שלו פשוט לא מצחיק בכלל. וכשהוא יגיד שזה סובייקטיבי, אני אגיד לו "כן, כמובן, אבל מי לעזאזל אתה חושב שמרכיב את הרשימה הזאת?"
51. ספרי זאת כמו אישה | Tell It Like A Woman
מועמד ל: השיר הטוב ביותר
"האם אין לך בושה, באתר שעוסק בסרטים אמיתיים וקיימים, להמציא סרט רק בשביל לשים אותו בדירוג הנמוך הזה?!", יגיד מי שיגיד. ויש להם על מה להתבסס: הסרט הזה פשוט לא יצא להפצה. 77 אנשים דירגו אותו בימד"ב. ו-107 בלטרבוקסד. ימד"ב טוען שהסרט יצא באוקטובר להפצה "מצומצמת", מה ששקר מוחלט. הסיבה היחידה שאני ראיתי אותו היא גלובוס הזהב – נשלח אלינו סקרינר בתקווה שנעמיד את השטות האחרונה של דיאן וורן (שיר סבבה, אגב), ואז לא עשינו את זה – אבל הסקרינר שנשלח נשמר מספיק זמן כדי שאוכל להשלים אותו לאחר המועמדות שלו.
אז כן, הדבר הזה קיים, אם כי התיאור "סרט" קצת גדול עליו: מדובר באנתולוגיה של סרטים שנעים בין המביך לבינוני. הדגש הוא שכולם שמים במרכז אישה ומבוימים על ידי נשים, ובהתחלה נראה גם שהדגש הוא על כך שהנשים במרכז הסרטים הן נשים שהיו באמת, אבל הסרט זונח את זה די מהר; מה שאולי לטובה, כי שני הסרטים הראשונים הם הכי קשים וכוללים משחק מוקצן ומוגזם של "אני משוגעת!" מצד ג'ניפר הדסון וקארה דלווין, גם כך לא השחקניות הכי טובות בעולם. אבל גם הסרטים היותר טובים (האיטלקי והיפני) מרגישים יותר מדי כמו "סרט חשוב עם מסר" ופחות מדי כמו סרט קולנוע.
אבל, היי, השיר באמת סבבה.
50. בלונדינית
מועמד ל: השחקנית הטוב ביותר
האם "בלונדינית" עד כדי כך גרוע? בכנות, אני כבר לא זוכר. הסרט יצא בספטמבר, שזה לפני 40 שנה או משהו בחישוב שלי, ויחסית לסרט מעורר מחלוקת ומקטב ומזעזע אני זוכר ממנו מעט מאוד דברים. אנה דה ארמס טובה, למיטב זכרוני – אם כי לא מעולה – והסרט מסביבה נהנה מאוד מהסבל שלה, ויש לה שיחות עם העוברים שלה או משהו? אנא עארף. יש דרכים יותר גרועות להעביר שלוש שעות שמלאות בסבל, אבל יש גם הרבה דרכים יותר טובות.
49. בבילון
מועמד ל: הפסקול הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר
אחרון סרטי ה"זה ממש היה סרט לא טוב" הוא האחד שאני יכול לפרגן לו באמת על דברים בודדים שיש בו, ועדיין מדובר בסרט שהוא מטומטם יותר ממה שהוא חושב שהוא, בטוח יותר ממה שהוא חושב שהוא, שמרן יותר ממה שהוא חושב שהוא, ומשעמם יותר ממה שהוא חושב שהוא. פרד דרסט של סרט.
48. אש האהבה
מועמד ל: הסרט התיעודי הטוב ביותר
"הנה שני אנשים. הם אהבו לחקור הרי געש ולבה. הנה פה הם חוקרים לבה. והנה פה. כאן הם חוקרים לבה. וגם כאן. הו, פה הם חוקרים הר געש. כאן הם חוקרים לבה. ושם הר געש. והנה פה לבה. תודה שבאתם למצגת השקופיות שלי, תנו לי אוסקר".
כאילו, הסרט קצת יותר טוב מהתיאור הזה, אבל הוא עדיין סרט בינוני ולא יותר מזה (החדשות הטובות: יצאנו מאזור הסרטים הגרועים), שכל מה שנשאר לי ממנו הוא תמונות ממש יפות של לבה.
47. אפקט מרתה מיטשל
מועמד ל: סרט התיעודי הקצר הטוב ביותר
מרתה מיטשל, אישה שהייתה באמת והייתה האדם הראשון שרמז שפרשת ווטרגייט קשורה ישירות לניקסון, נשמעת כמו אדם די מעניין, גם בלי כל העניין הווטרגייט-י; ועדיין הסרט מרגיש כאילו הוא עושה את המינימום האפשרי כדי לספר את הסיפור שלה. זה חבל, אבל היי – יש אנשים שהמינימום האפשרי שלהם נמצא בנטפליקס ומסדר להם מועמדויות לאוסקר, אז לא נראה לי שמישהו צריך להתלונן. לחלוטין סרט סבבה אם אתם רוצים להשקיע 40 דקות, אבל ככל הנראה גם קריאת כתבה טובה על הנושא תעשה את העבודה.
46. איבלו | Ivalu
מועמד ל: הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר
עלילה בסיסית על התעללות במשפחה + נופים יפים של גרינלנד = מועמדות לאוסקר. אם אני נשמע מריר, זה רק כי שלל סרטים אחרים ויותר טובים נדחקו החוצה רק בגלל שהם קומדיות, מותחן או כל דבר שאינו סרט דרמה "מרגש ועוצמתי" או מה שזה לא יהיה. בכל מקרה, זה סרט בסדר.
45. אלביס
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, הסאונד הטוב ביותר, האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר
האורך הממוצע של סרט שמועמד השנה לאוסקר הוא שעתיים וחצי או משהו באזור. אני אומר את זה כי כל הסרטים (אולי חוץ מ"רוחות אינישרין") היו נהנים מגילוח משמעותי של דקות עודפות, ו"אלביס" הוא כנראה האחד שהיה הכי נהנה מגילוח שכזה. האחד שהיה לו פוטנציאל להיות סרט מטורף על כל הראש, שבא, משתגע, והולך – אבל במקום זה הוא נשאר עוד שעה שלא מצליחה להתאזן עם מה שהיה קודם. לורמן הוא במאי שאני מעריך מאוד את הבלגן שלו, אבל הוא צריך מפיק שיודע להגיד לו "די מספיק", ויפה שעה אחת קודם. אפשר גם שעה ועשרים ככה.
44. הפנתר השחור: וואקנדה לנצח
מועמד ל: שחקנית המשנה הטובה ביותר, השיר הטוב ביותר, האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר, האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר
בשנה חלשה מאוד עבור מארוול, "הפנתר השחור" היה עוד סרט. גם אם אני לא חושב שהיא טובה פה במיוחד, כיף לראות את אנג׳לה באסט מועמדת.
43. כל היופי ושפיכות הדמים
מועמד ל: הסרט התיעודי הטוב ביותר
"כל היופי ושפיכות הדמים" הוא מז'אנר די מקולל של "סיפור חשוב" של סרט, שמצליח לטוות יחדיו גם את סיפור חייה (המעניין, יש להודות) של האמנית והאקטיביסטית נאן גולדין וגם את המאבק שלה בשנים האחרונות במשפחת סאקלר, שלהם חלק לא קטן בתופעה ההתמכרות לאופיודים בארה"ב, דרך חברת התרופות שהייתה בבעלותם, פורדו פארמה.
וזה בסדר. הסרט לא ממש מצליח להציג רגעים בלתי נשכחים (רובו נסמך על ראיון עם גולדין במקביל לתמונות שצילמה) והוא בטח לא ממש עושה מחקר מעמיק על משפחת סאקלר ואיך הם הגיעו למקום שבו יש מי שקורא להם "אחת המשפחות הכי מרושעות בארצות הברית" אבל זה נושא חשוב, ומאבק שהצליח, ולמה לא, זה בסך הכול בסדר.
42. הלוחשים לפילים
מועמד ל: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר
פילים! כלומר, כן, בסדר, יש גם איזה עלילה מסביב – משהו על שני מבוגרים בהודו שדואגים לפילים ואז מתאהבים ואז הממשלה לוקחת חלק מהפילים או משהו אבל פילים! פילים! פילים!!!!! כאילו, זה לא סרט טוב או משהו, אבל האם הבהרתי שיש בסרט פילים? כי יש!
41. אימפריית האור
מועמד ל: הצילום הטוב ביותר
היה לא מעט עניין בסרט החדש של סם מנדס, ולא רק כי הוא היה שיתוף פעולה חדש עם רוג'ר דיקנס אחרי "1917", אלא גם כי הוא הצליח להשיג צוות שחקנים שכולל את אוליביה קולמן, קולין פירת' וטובי ג'ונס. וזה לא שמנדס חדש בתחום הדרמות: מ"אמריקן ביוטי" ועד ממש רגע לפני "סקייפול" הבחור הוציא שורה של סרטי דרמה שהם לכל הפחות טובים.
לכן כל כך מצער ש"אימפריית האור" פשוט לא עומד בקצב. הוא מדבר על יותר מדי דברים במקביל, כולל סצנות מלודרמטיות איפה שהיה עדיף משהו מעודן יותר, ואפילו כאיזה מכתב אהבה לקולנוע הוא לא כל כך מצליח. זה לא סרט רע, אבל בהחלט מדובר בסרט שיופיע בעתיד לבוא בתחתית סיכום הפילמוגרפיה של מנדס.
40. נשים מדברות
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר
לאורך כל העונה, כל העולם רב על השאלה למה אין יותר במאיות בדיבור בקטגוריית הבימוי הטוב ביותר, וכולם כעסו על גלובוס הזהב שהם לא הכניסו אף סרט של אישה. האוסקר הצליחו להימנע מהבעיה השנייה עם "נשים מדברות" במועמדות לפרס הסרט אבל לא מהבעיה הראשונה עם אפס נשים בקטגוריית הבימוי.
הבעיה הייתה שהסרטים הבולטים ביותר שיכלו להיכנס בקטגורית הבימוי כמו "נשים מדברות", "אחרי השמש", "לוחמת", ו"מילה שלה" – פשוט לא היו כל כך טובים. זה סובייקטיבי כמובן, וזה לא שאיכות היא מדד שהאוסקר מעריך מאוד (ואישית הייתי מתלהב ממועמדות של ג'ינה פרינס-ביית'ווד בבימוי, במיוחד על כך שסרט אקשן נכנס לשם); אבל למרות שמצביעי האוסקר ידעו שכולם צופים בהם, הם כנראה לא הצליחו להתחבר לסרטים ברמה שתגרום להם לשים אותם כבחירה שלהם. וכשצופים במשהו כמו "נשים מדברות" קשה לי להאשים אותם.
זה לא סרט רע, אבל זה סרט מאוד מונוטוני (תרתי משמע – כל כולו בגווני חום), וכזה שמספק מעט מאוד הברקות רגשיות או שכליות. יש גרסה מסוימת שבו הסרט הזה הוא סרט קצר, וככזה הוא אולי מבריק, אבל גרסת השעה וארבעים שלו פשוט לא מצליחה להצדיק את עצמה. זה לא שאין בסרט כמה רגעים חזקים, או כמה הופעות טובות, אבל כסרט הוא פשוט פחות מדי.
כמו כן, את הילדים של מי צריך לחטוף כדי שיפיצו את הסרט הזה בארץ?
39. לחיות
מועמד ל: השחקן הראשי הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר
על חטאיי באתי להתוודות: אף פעם לא התחברתי ל"איקירו", אותו סרט יפני של קורוסאווה שעליו מבוסס "לחיות". זה לא שיש לי משהו נגדו, פשוט הסיפור שלו אף פעם לא הצליח להשאיר עליי חותם. משהו בו היה מתוק מדי, נוגה מדי, ופשוט לא כל כך עבורי. זה לא משתנה בגרסה הבריטית שגם בה הדבר הכי טוב הוא ההופעה הראשית שלה, ועדיין קשה לי לחשוב עליו כיותר מעוד סרט שלישי בשלייקס מעונב שכזה.
38. באטמן
מועמד ל: עיצוב השיער והאיפור הטובים ביותר, הסאונד הטוב ביותר, האפקטים הטובים ביותר
"באטמן" גרסת רוברט פטינסון היה אחלה של באטמן. לא נוראי, לא טוב מדי. פשוט אחלה. ארוך מדי, כמובן, אבל מי לא בימינו.
37-36. קִירבה, הנערה השקטה | The Quiet Girl
מועמדים ל: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
ברוכים הבאים לפינת הדאבל-דאבל, והפעם בפינתנו: צמד סרטים שמועמדים לסרט הבינלאומי הטוב ביותר, עוסקים בנער או נערה צעירים שעוברים שינויים וכל הקהל אמור לבכות, אבל משהו בתוכי פגום, אז מצאתי את עצמי אומר "עצוב מאוד, אוקיי" וממשיך הלאה בחיי. לכל האנשים עם מערך רגשות מתפקד כנראה זוג הסרטים הזה מופיע גבוה יותר ברשימה.
35. המפלצת מהים
מועמד ל: הסרט המונפש הטוב ביותר
האם "המפלצת מהים" הוא הטעם המלהיב שהוא משאיר בהתחלה שלו, עם דינמיקה כיפית בין שני גיבורים, סצנות הרפתקה ואקשן ימיות סוחפות ואפילו שירים חמודים; או האם הוא הטעם המריר של הסיום שלו, שמעודד אנטי-אינטלקטואליות וכופר בכל התקדמות מדעית במידה בלתי נסלחת? לא יודע. קטונתי מלפתור את זה, אם כי אין ספק שהטעם השני מונע ממני מלחזור אליו. נשים אותו כאן, אם כך.
33-34. נסיעה לילית, פרידה אירית | An Irish Goodbye
מועמדים ל: הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר
ברוכים הבאים שוב לפינת הדאבל-דאבל, והפעם: סרטים קצרים חמודים שכוללים התמודדות קשה וכן ליהוקים של אנשים שלא רגילים לראות על המסך וסוף אופטימי. קשה לכעוס על הסרטים האלה, אפילו אם יש בהם משהו פשטני-מתוק שכזה, ועל כן לא נכעס עליהם. גם לא נהלל אותם, והם לא הבחירה הנכונה לקטגוריה הזאת – למרות שסביר שאחד מהם יזכה – אבל לא נכעס עליהם.
32. הלוויתן
מועמד ל: השחקן הראשי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר
ברנדון פרייז'ר טוב, אבל לא מגיע לו לזכות; הונג צ'או נהדרת, ואני זורם על הזכייה שלה; ואני מאוד מקווה שמחלקת האיפור לא תזכה (למרות שהיא כנראה כן) כי מגיע לנו טוב יותר מאוסקרים על חליפות שומן. הסרט היה קרוב להיות מועמד לסרט הטוב ביותר, אז נגיד תודה שהאוסקר החזירו אותו לממדים יותר ראויים לו ונאחל לכל המעורבים שהפרויקט הבא שלהם יהיה אפילו טוב מזה.
31. אחרי השמש
מועמד ל: השחקן הראשי הטוב ביותר
"אחרי השמש" הוא סרט בסדר גמור עם סצנה אחת נהדרת, ואחרי שכבר השלמתי עם זה שכל החברים האמנותיים והרגישים יותר ממני משתגעים על הסרט ואני ההדיוט עם לב האבן מסתכל על כל העסק בסקפטיות, האוסקר העמידו את פול מסקל שהיה ממש בסדר ולא יותר מזה בעיניי ושוב גרמו לי להתערער בנוגע למה שאני חושב על הסרט, כי אם משהו עובד בסרט בעיניי, זה לא ההופעות שבו.
30. אי-אה
מועמד ל: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
הוא היה חמור / הוא קרא לי דרור / אמרתי לו "קוראים לי יהונתן, לא קוראים לי דרור" / חמור / חמור / חמור / חמור.
29. אדומה אש
מועמד ל: הסרט המונפש הטוב ביותר
נהניתי מ"אדומה אש", סלדתי מ"אדומה אש", הגנתי על "אדומה אש", תקפתי את "אדומה אש" – אין להכחיש שיש בסרט הזה כוח גדול אם הוא הצליח לעורר שיח ודיון כזה ער כלפיו וכלפי מה שיש ואין בו (למשל, מטאפורה על מחזור, ספציפית המחזור החודשי ולא כל תהליך ההתבגרות). בשורה התחתונה מדובר במוצר שהייתי שמח שפיקסאר ינפיקו עוד כמוהו, גם אם לא היה לי איתו חיבור ברמה שהייתה לי עם משהו כמו "לוקה", נניח.
28. המזוודה האדומה | The Red Suitcase
מועמד ל: הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר
סרט מתח קטן על ילדה שמגיעה לנמל תעופה ונראה שמשהו מציק לה, אבל אנחנו לא מבינים למה, ואז הוא גם סרט דרמה קטן כי אנחנו לפתע מבינים למה ולאורך כל הזמן הוא סרט אפקטיבי מאוד.
27. איך מודדים שנה?
מועמד ל: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר
בשנה שעברה ג'יי רוזנבלט היה מועמד לאוסקר עם מה שהיה בבירור הסרט הכי חלש מבין המועמדים (לקטגוריה, כן? "משפחה מנצחת" עדיין קיים, לצערנו), אבל השנה הוא מביא עוד סרט אישי אבל חמוד הרבה יותר, וקשה לכעוס על חמוד. הסרט הזה הוא בעצם די סרטון פייסבוק שראיתם כנראה אחד או שניים כמוהו בחיים שלכם (הוא צילם את הבת שלו כל שנה – זאת התוצאה), אבל בטח בשנים הראשונות זה מקסים ומצחיק, ובסדר, אז שגם סרטוני פייסבוק יהיו מועמדים לאוסקר, למה לא.
26. מרסל הקונכייה עם הנעליים
מועמד ל: הסרט המונפש הטוב ביותר
זה סרט טוב, אין לי משהו חכם להגיד.
25-24-23. המלח המעופף, הילד, החפרפרת, השועל והסוס, סוחרי הקרח
מועמדים ל: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר
פינת הדאבל-דאבל מציגה: טריפל-טריפל-טריפל! והפעם: שלושה סרטי אנימציה יפים מאוד, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הציור, אבל שאולי נמשכים קצת יותר מדי (אפילו שחלק מהם מאוד קצרים, כמו "המלח המעופף" שאכן יש בו מלח והוא אכן מעופף אבל אולי צריך קצת יותר מזה לסרט?) ואולי עם נטיית יתר לפיוטיות (במיוחד "הילד, החפרפרת, פקיד שומת המס, והמכשפה מהארון", שנראה כאילו אף אחד בו לא יודע להחליף משפט טבעי וכולם מנסים הכי חזק שלהם להישמע כמו ציטוטים של א. א. מילן, רק בלי ההקשר הטבעי שהוא יצר להם). כולם מועמדים ראויים, יפים ומעניינים. אני מעדיף את "סוחרי הקרח" מבין השלושה, אבל זה בנקודות, לא בפער.
22. זר בשער
מועמד ל: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר
האם הסרט הזה עשוי באמצעים תיעודיים מתוחכמים במיוחד? לא. אולי אפילו היו רגעים שהסרט מנסה להשתמש בשחזורים שהייתי מוותר עליהם. אבל לסרט יש סיפור קצר, מרתק, וכזה ששווה לשמוע עד סופו, ולא פעם זה יותר ממספיק.
21. לזלי היקרה
מועמד ל: השחקנית הראשית הטובה ביותר
והסרט הכי מעורר מחלוקת של העונה הוא… אממ… דרמה סטנדרטית (אם כי עשויה היטב) על אלכוהוליסטית.
כן, בעוד שלא מעט אנשים שהשקיעו לא מעט כסף צועקים על הקמפיין המיניאטורי אך אפקטיבי של אנדראה רייסבורו ומאשימים אותו במה שמאשימים אותו, מתחת לכל זה יש איזה אמת שהיא היי, אנדראה רייסבורו ממש טובה פה וכל הכבוד למי ששם אותה פה. גם מארק מארון נהדר. הסרט עשוי היטב ובעיקר נהנה מהתחלה שנותנת לנו לראות את לזלי גם ברגעיה הקשים (עבור הצופים). הבעיה היא שהוא סובל מסיום שגורם לו להרגיש כמו כל סרט הולמארק על הנושא.
20. המנצחת
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, השחקנית הראשית הטובה ביותר, העריכה הטובה ביותר, הצילום הטוב ביותר
"המנצחת" (או "TAR – המנצחת" כפי שהוא מופיע על הפוסטר או "טאר המנצחת" כפי שאנשים התחילו לקרוא לו בכל מקום שאינו "עין הדג") הוא סרט שאני יותר מעריך מאוהב – מצב סביר בסרט אמנותי של שעתיים וחצי – אבל גם ההערכה שלי אליו לא מלאה. יש שם כמה משחקים שאני אוהב (הפאנץ' בבסיס הפתיחה שמשחקת עם הכתוביות, סצנת ג'וליארד), אבל באמצע הסרט מנסה לפתע להיות סרט מתח אטמוספרי באופן שלא עבד עבורי, ואז לקראת הסוף טס במהירות על עלילה שלמה שדווקא רציתי להתעכב עליה במקום על השגרה הדי משעממת של השעה וחצי באמצע. אני מבין למה, אני לא מבטל, אבל אני עדיין חושב שזה לא מספיק.
19. יען אמרה לי שהעולם מזויף ואני חושב שאני מאמין לה | An Ostrich Told Me The World is Fake And I Think I Believe It
מועמד ל: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר
מצחיק, מטריד, ועם שם נהדר. כן ירבו.
18. גברת האריס נוסעת לפריז
מועמד ל: התלבושות הטובות ביותר
תראו, "גברת האריס נוסעת לפריז" גרם לי להיות מעורב רגשית מאוד בגורלה של שמלה, ואם זה לא הישג בפני עצמו, אני לא יודע מה כן. סרט קטן, כן, בריטי, כן, עם הרבה שמלות, ודאי – אבל פשוט ממתק, כמו שהדודות של לב אוהבות להגיד.
17. גשר צר מאוד
מועמד ל: שחקן המשנה הטוב ביותר
"Causeway", שלו הצמדתי את השם הזה כי די אפל זה לא מצחיק תנו שמות בעברית לסרטים שלכם, הוא סרט שיודע מה הוא רוצה מעצמו. זה סרט על אישה שנפצעת בצבא, ועכשיו היא צריכה תקופת שיקום, אבל הדבר האחרון שהיא רוצה זה לשבת בבית של אמא שלה ולנוח. היא רוצה לעבוד, היא רוצה שהרופא יגיד לה שהיא יכולה לחזור לצבא, והיא רוצה לצאת מהחור הזה.
"היא" זאת ג'ניפר לורנס, שנמצאת במהלך סוג-של-קאמבק ביקורתי בשנתיים האחרונות עם תפקידים טובים מאוד שלא זוכים להדהוד רחב במיוחד, אבל לפחות הסרטים עצמם כן משיגים מועמדות כזאת או אחרת לאוסקר. הפעם זה בזכות בריאן טיירי הנרי הנהדר, שמשחק את מי שגורם לדמותה של לורנס להבין שמה שהיא רוצה זה אולי לא מה שהיא צריכה, כל זה בזמן שהוא אף פעם לא הופך לאיזה מאניק פיקסי דרים בוי, אלא לאדם מקורקע עם בעיות משל עצמו, רצונות משל עצמו, ורגשות משל עצמו. היו השנה הרבה שחקנים שהגיע להם להיות מועמדים, ועדיין אני מודה שהרעתי בקול כששמו של הנרי הושמע.
16. הפייבלמנים
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, השחקנית הראשית הטובה ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, המוזיקה המקורית הטובה ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר
אחרי לא מעט שנים שבהם ספילברג עשה סרטים שהמבקרים העריכו, האוסקרים העמידו באופן אוטומטי לפרס הסרט הטוב ביותר, וחובבי הקולנוע התייחסו אליהם בחשדנות, הגיע "הפייבלמנים" ולכל הפחות גרם לקבוצה האחרונה להיפתח בשנית אל ספילברג, גם אם בקופות הדבר לא בא לידי ביטוי.
וכן, למרות ש"הפייבלמנים" רחוק מלהיות סרט מושלם (אני לא בטוח שהליהוקים של רוגן וויליאמס היו נכונים) הוא מצליח בעיקר איפה שזה חשוב: בסוף. כי אם רוב סרטי השעתיים וחצי מאבדים את עצמם איפשהו לקראת האמצע, זה בערך איפה ש"הפייבלמנים" מתחיל לזרוח באור גדול יותר. ורק על זה אני מוריד בפניו את הכובע.
15. RRR
מועמד ל: השיר המקורי הטוב ביותר
אני שותף להתלהבות מ-"RRR", אבל מודה שעד נקודה מסוימת. משהו בשיח סביבו גורם לו להישמע כאילו הוא הסרט היחיד שיצא מהודו בשנים האחרונות ששווה תשומת לב, ואפילו רק בז'אנר האקשן זה שטויות. אני שמח שהרבה נחשפו לראשונה לשיגעון ההודי ולדרך השונה שבה הם עושים סרטים, אבל קשה לי להגיד שהוא אפילו בין עשרת הסרטים ההודיים האהובים עליי.
ועדיין, בהיעדר פרס לכוריאוגרפיה הטובה ביותר – תחום שבו הסרט באמת הצטיין, כי בואו: נמר ה-CGI הזה הוא לא פסגת האמנות הממוחשבת – טוב שהאוסקר סוף סוף נתנו כבוד לשירים שיצאו מהודו, וספציפית ל"לרקוד לרקוד" (נו, נאטו נאטו), בקלות אחד השיאים של הסרט.
14. ארגנטינה, 1985
מועמד ל: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר
בזמן שלא מעט אנשים מבכים את מות הדמוקרטיה, תמיד מעניין לראות קולנוע שנוצר במקומות שהיו דיקטטורות באופן הרבה יותר מילולי. "ארגנטינה, 1985" הוא דרמת בית משפט שיודעת שהתיק יוכרע לא אצל השופטים, אלא בבית המשפט של דעת הקהל; שכל עוד יש תמיכה ציבורית למי שהוביל את הדברים האלה, והצדקה, לעולם לא תהיה דרך לנצח ולהתקדם הלאה. גם בלי קשר לכל השיח פה זה סרט מרתק, אבל עם, הוא נהיה מרתק כפליים.
13. רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית
מועמד ל: התסריט המעובד הטוב ביותר
נראה שכל העולם עשה לעצמו משימה להוציא לי את הכיף מהסרט הזה, והצליח בזה באופן חלקי. אני עדיין חושב שהסרט הזה הוא אחת הקומדיות האולפניות הכי טובות שנעשו פה בזמן האחרון, אבל מתחיל להסכים שאני לא נהנה יותר מדי מג'ונסון ככותב תעלומות, ושהוא נעזר אולי קצת יותר מדי בטריקים שהיה עדיף לא להשתמש בהם.
ואפילו שאני מודה שהסרט חורק קצת בכל הנוגע לתעלומה: איזה סרט כיפי, בחיי. עזבו אתכם שטויות, לשים בנטפליקס וליהנות.
12. בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות
מועמד ל: הצילום הטוב ביותר
אתם תרשו לי מיקום גבוה אחד חריג ומטומטם? כי אני יודע, "בארדו" זה נוד נפוח של סרט, טריפ אגו מניאקי שיצא משליטה, צלילה ללא מצנח אל תוך חור התחת של איניריטו, סרט שמעדיף צורה על פני תוכן, וגם זה רק אם הצורה היא התלהבות עצמית. אבל תקשיבו, איזה התלהבות מדבקת.
כי "בארדו" הוא סרט הרבה יותר צנוע, למרות הראוותנות שלו; הרבה יותר קטן, למרות האקסטרווגנטיות שלו; והרבה יותר מצחיק, למרות החשיבות העצמית שלו. הסרט הכי טוב של איניריטו מאז סרטו הראשון הוא משהו שוויתרתי על כך שיזכה לכבוד שאני חושב שמגיע לו, אבל זה לא אומר שלא אמשיך לשבח אותו כשמגיע לו. ו-וואלה, מגיע לו.
11. נבלני
מועמד ל: הסרט התיעודי הטוב ביותר
זה לא ש"נבלני" במיקום כזה גבוה רק בגלל הסצנה שבה נבלני מתקשר לנזוף במי שניסה להרוג אותו ומנסה לתחקר איך הוא נכשל, אבל זה לכל הפחות איזה 70% מהסיבה. הסרט מסביב סטנדרטי בהרבה, ונראה שמצד אחד כן מנסה לאתגר את נבלני על נקודות התורפה שלו (הסתחבקות עם קבוצות ימין קיצוני, למשל) אבל מצד שני לא לוחץ על זה יותר מדי.
וזה בסדר, כשיש לכם סיפור כזה, כשיש לכם סצנה כזאת, אנשים יסלחו על הרבה. והנה אני באמת סולח על הרבה, כי תקשיבו – הסצנה הזאת, וגם האפילוג שלה, פשוט בין השיאים הקולנועיים של השנה. אם הרשימה הזאת הייתה על בסיס סצנה, הסרט הזה הייתה במקום הראשון.
10. כל מה שנושם
מועמד ל: הסרט התיעודי הטוב ביותר
ציפורים פצועות (דיות, אם לדייק) שנופלות שוב ושוב בגלל זיהום האוויר בניו דלהי הן המרכז של "כל מה שנושם", סרט על שני אחים שפתחו מרפאה וטרינרית במטרה לסייע לציפורים הללו, וזה למרות שעסק משתלם זה לא ממש.
וכך, בלי יותר מדי פרשנות, בלי נפנופי ידיים, ובלי מניפולציות מורגשות, הסרט שם אותך בחיי היום יום של האחים הללו והוא שובה את הלב שלך די בקלות.
9. אהבה בשחקים: מאווריק
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, הסאונד הטוב ביותר, האפקטים הטובים ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר
תקשיבו, אני יודע – זה בלוקבאסטר! זה תסריט טיפשי! סתם סרט אקשן!
אבל לא, נו, זה לא. זה סרט מרהיב (עוזרות כמה כוסות יין ו-4DX, אודה ואתוודה) שהוא לא חכם מבחינת "ככה הצבא היה מתנהג" (הוא מן הסתם לא) אבל כן מבחינת עיסוק במורשת, בקולנוע, ובכך שטום קרוז מוכן להרביץ לכל ינוקא שחושב שהוא טוב ממנו ואז להיכנס למטוס ולטוס במאך 10 במעגלים מסביבו. וכזה, לכל הפחות אין ספק שטום קרוז מדגים את הנקודה האחרונה ממש טוב. בעידן שבו כוכבי קולנוע פינו את דרכם לדמויות וזיכיונות, כיף להיזכר בכוח של כוכב קולנוע שיודע לנצל את היתרונות שלו באופן נהדר.
8-7. גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו, במערב אין כל חדש
מועמד ל: (במערב) – הסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר, העריכה הטובה ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, הסאונד הטוב ביותר, האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר, הסרט הבינלאומי הטוב ביותר; (פינוקיו) – הסרט המונפש הטוב ביותר
פינת דאבל-דאבל אחרונה ומיוחדת מוקדשת לשני סרטים נהדרים מבית נטפליקס שעוסקים במלחמות באירופה ובזוועות שהן מותירות אחריהן. נטפליקס, שכל העונה רצה במעגלים סביב עצמה וצפתה איך אף סרט שהיא הימרה עליו לא הצליח לסחוף את דעת הקהל והמצביעים באופן אחיד, רק בשביל לגלות שהמועמד הכי חזק שלה הוא בכלל סרט מלחמה גרמני, רימייק, שהם כמעט שכחו שהם עשו (או כך נראה לפי ההפצה המגומגמת והבדיעבד שלו).
אני לא חושב שבשלב הזה מישהו צריך אותי כדי להגיד לו שאלה סרטים טובים (גם אם כל אחד מהם בא עם ההסתייגות הז'אנרית שלו), אבל במידה שכן: "פינוקיו" הוא מופת לעיניים שמצליח לראשונה ליצור סיפור קוהרנטי, מרתק ואפל מסביב ל"פינוקיו" (גם אם הוא מוותר על כמה סצנות מפתח מוכרות) ו"במערב אין כל חדש" הוא, ובכן, מסרטי המלחמה המחרידים ביותר שנעשו, בקטע טוב.
6. התאספות
מועמד ל: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר
כמו "נבלני", "התאספות" הוא מהסרטים שלו הרשימה הייתה רק על בסיס סצנה הוא היה כנראה בשלושת המקומות הראשונים, אבל בניגוד ל"נבלני" הוא גם מצליח להיות מרתק באותו אופן לכל אורכו. עוזר שהוא קצר בהרבה. אני לא יכול להדגיש כמה כדאי לכם לדעת כלום, ופשוט להתחיל לצפות.
5. התלמידות
מועמד ל: הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר
אליצ'ה רורווכאר היא הבמאית שאחראית ל"לזרו השמח", סרט שעם כמות פיצית של מצביעים הצליח לעקוף סרטי ענק ב-2019 ולהיכנס למקום ה-30 בסקר עין הדג, ובכנות? הגיע לו יותר. רורווכאר היא באמת אמנותית, אבל כזאת שאף פעם לא תבזבז לך את הזמן. גם בסצנות האיטיות שלה תמצא תמיד שמחת חיים, עניין, ויופי. היא מעצבת פריימים בחסד, ומצליחה למצוא את האור והטוב גם ברגעים הכי חשוכים ואפלים. הפעם אנחנו בבית יתומים באיטליה בעת מלחמת העולם השנייה, אבל רורווכאר הופכת את זה לסיפור ילדים דמוי "נסיכה קטנה" שכזה, עם קצת התחכמויות קולנועיות וים של אהבת אדם. מבין הסרטים המועמדים לסרט העלילתי הקצר, רורווכאר מובילה – ככה זה כשאת נתמכת בדיסני פלוס ואלפונסו קוארון – וכולי תקווה שהיא תזכה.
4. הכול בכל מקום בבת אחת
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, הבמאים הטובים ביותר, השחקנית הראשית הטובה ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר (פעמיים), התסריט המקורי הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, התלבושות הטובות ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר
האם "הכול בכל מקום בבת אחת" באמת פחות טוב מ"החתול של שרק: משאלה אחת ודי"? לא. אולי? כן. מה אני יודע, תקשיבו, הסרט הזה כבר הוכרז כסרט השנה בכל מקום בבת אחת (עד כה. אני לא משוכנע שהוא לוקח את האוסקר כמו רבים מהחזאים כרגע). לכן אני חושב שהוא ירשה לי, וכנראה יעודד אותי, אם אפנה את הזרקור ליצירת מופת שנפלאה לא פחות ממנו.
3. החתול של שרק: משאלה אחת ודי
מועמד ל: הסרט המונפש הטוב ביותר
די נו אני לא יודע מה אני עושה עם החיים שלי, דרימוורקס גרמו לי למשבר אמצע החיים רק מזה שאני חושב שסרט המשך לספינאוף הוא מתמודד ראוי לסרט השנה וזה ראוי כי הסרט גם הוא על מישהו שעובר משבר אמצע החיים. האם זה הסרט השלישי הכי טוב מבין המועמדים לאוסקר? אני לא יודע אם זאת השאלה אפילו; אבל זה סרט כל כך מבריק, שכל כך כיף להיבלע בתוכו, שאני מניח שבעוד שנים מעכשיו כולם ידברו עליו כאחד משיאי האנימציה של השנה. (ועדיין, כואב לי על "לא רעים בכלל" שפספס פה מועמדות. באמת שנה מדהימה לדרימוורקס).
2. שנת הזרגים שלי
מועמד ל: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר
קודם כול, איזה שם נהדר. אני מקווה שבוחרים בקפידה באוסקר מי הולך להקריא אותו כי זה הולך להיות משיאי הערב.
אבל בואו נתמקד בעיקר: זה סרט קצר (חצי שעה, אז לא קצרצר) ונהדר שמתקדם בפרקים, ובעוד שבהתחלה הוא גורם לך לחשוב שזה הולך להיות אולי קצת יותר מיני משנוח לרוב האנשים, מהר מאוד נהיה ברור שהזרגים הם השמוקים שבהם הגיבורה מתאהבת ולא, ובכן, השמוקים של אותם שמוקים.
אבל גם זה היה יכול להיות ביצוע סביר-בינוני כזה, ומה שנהדר ב"שנת הזרגים שלי" הוא שהביצוע שלו מדהים. מהכתיבה ודרך האנימציה הקצת חריגה, הכול פה עובד ו"אני שווה כפול, ביץ'" יישאר איתי כציטוט עוד זמן רב.
מועמד ל: הסרט הטוב ביותר, הבמאים הטובים ביותר, השחקנית הראשית הטובה ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר (פעמיים), התסריט המקורי הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, התלבושות הטובות ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר
כתבתי ביקורת על הקסם הזה רק לפני רגע, אז אני לא בטוח אם אני חייב שוב להרחיב. זאת הפעם הראשונה מאז שהתחלתי את הכתבות האלה שסרט באורך מלא קוטף את המקום הראשון ולא סרט קצר, ובאמת אין סרט שיותר מגיע לו.
בונוס: הבחירות שלי בקטגוריות השונות (בהתחשב בקטגוריה עצמה, לאו דווקא בסרט באופן כללי):
הסרט הטוב ביותר: רוחות אינישרין
הבימוי הטוב ביותר: מרטין מקדונה, רוחות אינישרין
השחקן הראשי הטוב ביותר: קולין פארל, רוחות אינישרין
השחקנית הראשית הטובה ביותר: אנדראה רייסבורו, לזלי היקרה
שחקן המשנה הטוב ביותר: ברנדן גליסון, רוחות אינישרין
שחקנית המשנה הטובה ביותר: סטפני הסו, הכל בכל מקום בבת אחת
תסריט מקורי: רוחות אינישרין
תסריט מעובד: במערב אין כל חדש
צילום: בארדו: תיעוד שקרי של קומץ אמיתות
פסקול: בבילון
עריכה: אהבה בשחקים: מאווריק
עיצוב תפאורה: בבילון
סאונד: אהבה בשחקים: מאווריק
תלבושות: הכול בכל מקום בבת אחת
אפקטים: במערב אין כל חדש
השיר המקורי: RRR
איפור: הפנתר השחור: וואקנדה לנצח
הסרט המונפש: החתול של שרק: משאלה אחת ודי
תיעודי: כל מה שנושם
בינלאומי: במערב אין כל חדש
תיעודי קצר: התאספות
מצויר קצר: שנת הזרגים שלי
לייב אקשן קצר: התלמידות
וואו, קצת עפת, לטעמי, יותר מדי על החתול של שרק 2
סרט סבבה נחמד שכזה, אבל רחוק מלהיות יצירת מופת או אפילו משהו שקרוב לזה באיזושהי דרך.
בעוד שנים אני בספק מי יזכור בכלל את הסרט הזה, וודאי שלא יזכרו אותו כפסגת האנימציה של 2022.
אני מאמין שבעוד שנים כשיבואו להזכר בפסגות האנימציה של 2022 יזכרו בפינוקיו ובאדומה אש, ואלה שהיום עוד ילדים / נערים ידברו בנוסטלגיה על המיניונים 2 ועל כמה שזה היה ה-אירוע של 2022 בשבילם ולא רק בתחום האנימציה.
אבל החתול? מי יזכור אותו?
הרי לא צריך ללכת רחוק, כבר השנה רואים את זה כשאף אחד לא מהמר עליו לזכיה באוסקר, ופה בעין הדג הוא אפילו לא הצליח להיכנס לשלושים הגדולים של השנה, וזה כשארבעה סרטי אנימציה כן נכנסו כששניים מהם גם הגיעו לעשיריה.
באופן ברור קרקר אהב את שרק יותר מהממוצע בעולם ובארץ ובאתר .
הסרט בינוני לכל היותר וזה שהוא מועמד זה בגלל שנה חלשה ביותר של דיסני
בואו לא ניסחף.
הסרט לא בינוני – הוא היה מאד מהולל בביקורות, ויהונתן לא ממש יוצא דופן. אפשר להלין על המיקום בדירוג, אבל בכנות – הסרט הזה לא רחוק מפינוקיו (שבהחלט היה טוב יותר גם לטעמי).
בקיצור, לומר שהוא בינוני ומועמד בגלל שהיתה שנה חלשה, זה פשוט להתעלם מהקונצנזוס של הסרט.
צריך גם לזכור
שיש לו את הדירוג הכי גבוה בימד"ב ובלטרבוקסד מבין כל החמישה שמועמדת לאוסקר (בלטרבוקסד יש לו אותו דירוג "מרסל", אבל הוא במקום גבוה יותר בקצת בטופ 250). גם בעיניי הוא הטוב מבין החמישה. האהדה לסרט הזה מאוד רחבה, ממש לא משהו שייחודי ליהונתן.
על מה שניכם מדברים?
גם אם לדעתכם האישית 'המשאלה האחרונה' לא משהו, הקונצנזוס הוא שמדובר באחד מסרטי האנימציה היותר-אהובים ופופולריים שיצאו מ-2022 – הן לדעת המבקרים (95% עגבניות) והן לדעת הקהל (94% עגבניות). זה אחד הסרטים הבודדים השנה שקיבל רגליים ארוכות בקופות עם הכנסות שעולות לעתים מסופ"ש אחד לאחר – דבר שהתאשפר בזכות דיבור חיובי מפה לאוזן.
זה לא שאנשים קמו בבוקר והחליטו לאהוב סרט על החתול של שרק אחרי שהסרט הקודם זכה לביקורת פושרות. כן, הייתה שנה לא משהו לדיסני בתחום האנימציה (ועל אף זאת הם הכניסו מועמד) וכן אני מעודד את "פינוקיו" והוא כנראה יזכה, אבל המועמדות של "המשאלה האחרונה" מוצדקת לחלוטין – ואם הוא יקטוף את הפרס לא אזיל דמעה.
עם כל הרגליים הארוכות שלו, הוא עדיין לא הצליח להגיע אפילו ל-400 מיליון
וזה כשהמיניונים 2 כמעט הגיע למיליארד.
אם באמת הקהל היה עף על זה בטירוף, הסרט היה מרוויח ״קצת״ יותר.
הרווחים של הסרט היו יכולים להיות מרשימים מאוד ב-2020 או ב-2021, אבל ב-2022 כבר קיבלנו כמה וכמה הוכחות לכך שסרטים יכולים להרוויח הרבה הרבה יותר אם הקהל באמת אוהב אותם.
כך שבכל הנוגע לקהל, אלה שראו מאוד מאוד אוהבים, אבל לא כל כך הרבה ראו (רק חבל רק שאי אפשר להשוות לאדומה אש ופינוקיו, מאחר ואין נתוני צפייה מדויקים בסטרימינג).
ובסופו של דבר זה עניין של דעות.
לדעתי הסרט הזה בינוני וסבבה כזה ולא מעבר, ואני באמת לא מבין מאיפה ההתלהבות הזאת של המבקרים.
התחושה שלי (וכאמור, זאת רק תחושה, כי לא אני ולא אף אחד יודע מה הולך באמת להיות בעתיד) היא שבעתיד יותר ויותר אנשים יחזיקו בעמדה שלי כלפי הסרט ויתמהו איך סרט כזה הצליח לקבל כזאת אהבה, ואז סביר שהם יתלו את זה בכך שזאת הייתה שנה לא מוצלחת במיוחד לאנימציה ברמה שגרמה לאנשים להתלהב מסרט בינוני ולראות בו יצירת מופת.
נחיה ונראה מה יהיה בסוף ומי יצדק.
אבל בדבר אחד אי אפשר לחלוק עלי: פה באתר אין התלהבות על הסרט הזה בכלל.
כלומר התגובות פה שמגנות על הסרט עשויות ליצור רושם מוטעה, אבל בתכל׳ס בסקר סרט השנה הסרט לא הגיע אפילו למקום ה-30, בזמן שארבעה סרטי אנימציה אחרים הגיעו לשלושים הגדולים ושניים מתוכם גם הגיעו לעשיריה.
מה הקשר לנתוני הקופות?
אדומה אש בקושי הופץ לקולנוע, ספק אם בכלל החזיר את התקציב שלו – ומאד אהבת אותו, כמו שכתבת כאן.
לא צריך להזיז שערים.
הוא לא הזיז שערים הוא בדיוק אמר שאי אפשר להשוות בקופות בגלל הסרימניג
לדעתי הקופות לא משנות אבל ספציפית זה
קודם כל, אני לא אבי3, ואני לא כתבתי שאני מאוד אוהב את אדומה אש
לפרוטוקול: זה סרט נחמד בהחלט, אך גם מלא בחורי עלילה ואני בהחלט לא בעד שיזכה באוסקר (מבחינתי פינוקיו צריך לקחת בהליכה).
דבר שני, אין שום משמעות לרווחים הקולנועיים של אדומה אש, מאחר והוא יצא ישירות לסטרימינג.
רק במדינות שלא היה בהם עדיין דיסני פלוס (ואז עוד היינו ביניהם) הוא יצא לקולנוע, בכל שאר המדינות (לרבות ארה״ב) הסרט יצא רק בדיסני פלוס.
ואכן כתבתי שחבל לי שאין נתוני צפייה בסטרימינג כדי שאפשר יהיה להשוות את החתול עם פינוקיו והאדומה.
רק חידדתי את הנקודה שהחתול של שרק 2 לא היה להיט מטורף בקופות, בשונה מהרושם שעלה (לפחות אצלי) מהתגובה של רם כאילו היה מדובר בלהיט קופתי מטורף.
אכן, יכול להיות שיותר אנשים ראו ואהבו את החתול מאשר את פינוקיו ואדומה, אבל את זה אי אפשר לדעת.
מה שכן אפשר לדעת זה שלא הרבה אנשים בעולם ראו את החתול 2 וששובר קופות מטורף הוא לא היה.
אגב, גם צריך להזכיר שמצופה ממנו להביא יותר צופים מאדומה אש ופינוקיו, היות והוא סרט המשך שעוסק בדמות אהובה מאוד מזיכיון אהוב מאוד, בעוד ואדומה אש ופינוקיו הם מקוריים.
בכל מקרה, כשמדברים על הקופות, המנצח הגדול הוא ללא ספק המיניונים 2.
כך שסביר שבעתיד, כשאותם ילדים שרצו לסרט ואותם נערים שבאו בחליפות ובשמלות מהודרות יגדלו, מה שיזכר מהשנה הזאת זה המיניונים 2.
למען האמת, אני מחכה לראות איך המיניונים יהפכו להיות הנוסטלגיה של ילדי שנות העשרה והעשרים של המאה העשרים ואחת. זה יכול להיות מאוד מעניין.
אני לא מבין למה אנשים מפארים את הסרט הזה ומתעלמים מהראשון
מבחינתי הם באותה איכות שניהם סרטי אקשן שמקריבים את איכות הדמיות שלהם בשביל להגיע לחלקים המעניינים,סצנות האקשן באנימציה. מה שבסרט הראשון היה סיפור דרמה לא גמור או מוסבר כראוי של המפתי דמפתי, בסרט הנוכחי מתבטא עם דיאלוגים כל כך בסיסיים שזה כואב (שיר הפתיחה, הדמות של הכלב, ג'ק הבדיחה המהלכת על הסטנדרטים של הקהל לגבי נבלים, "מוות" לא יכול להרוג את החתול במגפים כי הוא נאם שהוא למד את המוסר של הסרט מה לעזאזל…. ועוד).
מכיוון שמבחנתי שני הסרטים האלו הם בערך באותה איכות מבחינה עלילתית (מתפקדת) ומבחינת איכות אנימציה שניהם נמצאים בערך באותה רמה (לזמן שלהם, מבלי להחשיב סגנון אומנותי) ההסברים היחידים לביקורת המהללת של הסרט הזה הוא שינוי בסטנדרטים של הקהל והוליוד (לרעה) ומחשבה שתמיכה בסרט הזה היא סוג של אקט מחאה כנגד סטייל ריאליסטי ש… זה לא . יש למישהו הסבר אלטרנטיבי?
כן באמת סרט בינוני
ברמה של סרט של מרטין מקדונה.
היי...
טוב קודם כל אני חושב שהחתול של שרק 1 ו המשאלה האחרונה הם סרטים טובים שנהנתי מאוד משניהם אז המשאלה האחרונה הוא לא בינוני מבחינתי הוא רק טוב ומבדר במקום יצירת מופת.
באשר לאינושיירין…. בוא נומר שאני לא מעריץ גדול מוקדנה. ממילא שהוא ממחזר תסריטים (הסרט ההוא הוא שלושה שלטים באירלנד) לפחות הסיטואציות (יה) של מוקדנה מעניינות(נת). מבחינתי סרטים של מוקדנה מאוד דומים לדמות של קולום סרטים המשטיחים כל אדם הנראה להם טיפש או לא צודק ומנסים בכך להראות "מעל" הבובות דמיות האדם שהם מתארים בראשם וזה ממש מגעיל אותי אני לא רוצה שיתייחסו כך לאף אחד. אם מוקדנה אומור להיות במאי המציג סיטואציות כואבות ומציאותיות בחברה אז יש לי רק דבר אחד להגיד (כמו שיבון) https://www.youtube.com/watch?v=q5mLjKI968g
אני חושב שאתה מדמיין את היחס הזה
מקדונה מאוד אוהב את הדמויות שלו – גם ובייחוד כשהן מוצגות כלא מושלמות.
ואין שום קשר בין הסרט הזה לשלושה שלטים.
אם זאת אהבה אני מקווה שהוא ישנא את הדמויות שלו יותר
לפחות ככה הם ישתחררו מטלפיו וטלפי לימבו מהר יותר
¯\_(ツ)_/¯
(ל"ת)
היי היי
אני מבקש בלי הכללות. אני לא אהבתי את רוחות אינשירין ומאוד אהבתי את החתול
אוקי אשתדל להבא רק...
איך הכללתי בדיוק? אשמח לדעת.
אהה טעות שלי
הגבתה לקרקר כפול טעות שלי
אני חולק עלייך
פה באתר אנשים לא ראו את הסרט בזמן שהסקר יצא. יש לו כמות קטנה של קולות, ומתוכן רק 2 ככה ככה ו-1 לא אהבתי.
הסרט יצא בתחילת דצמבר, ויצא – יחסית – בלי הייפ. וכך למרות המלצות גורפות כאלה ואחרות, אנשים איחרו לצפות בו, בייחוד שאת מנת האנימציה המשובחת שלהם אפשר להשיג במקביל בחינם כבר בנטפליקס.
זה כמו ש"לשבור את הקרח" לא הגיע לעשירייה ב-2013 (למרות שהוא לא היה רחוק משם. גם החתול לא היה רחוק מה-30) – יש סרטים שהתזמון שלהם, ההייפ שלהם, וההכרה שלהם לא ממצים את הפוטנציאל בתוך השנה הקלנדרית שלהם.
עד כמה שאני זוכר, החתול יצא באותו זמן שפינוקיו יצא
ופינוקיו הגיע עד לעשיריה.
אפילו אני, שהייתי סקפטי מאוד לגבי הסרט (היות ואני מתעב את הקרודים 2, סרטו הקודם של הבמאי) וכלל לא חשבתי שאלך לראות אותו בקולנוע, הספקתי, בזמן שעבר מאז שיצא ועד למוקדמות סקר סרט השנה, לשנות את דעתי וללכת לראות אותו בקולנוע ולהצביע לו בסקר סרט השנה.
הייתה לסרט ביקורת מהללת בטירוף פה באתר, מה שבהחלט היה אמור להוביל ליותר צופים מקרב הגולשים.
עברו למעלה משלושה שבועות בין עליית הסרט לעליית סקר המוקדמות, ואז עוד שבוע שבו סקר המוקדמות היה פתוח, זה נראה לי מספיק זמן כדי שמי שרוצה ללכת לראות את הסרט יראה אותו.
אני בספק גדול עד כמה התוצאות היו שונות אם הסקר היה נעשה עכשיו.
אבל יודע מה, למה לא?
בוא תעלה סקר קטן של ״סרט האינמציה הטוב של 2022״.
קשה לי להאמין שבסקר כזה החתול של שרק יהיה בין שלושת המקומות הראשונים.
אז מה דעתך? באמצעות סקר קטן ניתן יהיה לקבוע מי משנינו צודק.
באמת לא מבין על מה הויכוח
האם הסרט קיבל ביקורות טובות? בהחלט כן. האם הוא היה הצלחה בקופות? בהחלט כן (ה"פחות מ-400 מליון דולר" הם יותר מכמעט כל הסרטים של פיקסאר למשל). האם הדעה שהוא סרט האנימציה של השנה והשלישי בטיבו מבין מועמדי האוסקר היא קונצנזוס? ממש לא – אבל כנ"ל לגבי המיקום של משולש העצבות או "אש האהבה" – זאת הדעה של אדם אחד שממש לא צריך להסכים איתה (לי אין דעה כי לא ראיתי את הסרט המדובר).
מה שכתבת על פיקסאר הוא עובדתית לא נכון
מספיק לראות בטבלת 50 סרטי האנימציה המרוויחים בכל הזמנים, רשימה שבה הסרט הכי פחות מרוויח הוא מעל 500 מיליון.
אני ספרתי 15 סרטי פיקסאר ברשימה, וזה בפירוש מרבית סרטי פיקסאר.
כך שלהגיד שכמעט כל הסרטים של פיקסאר הרוויחו פחות מ-400 מיליון זה רחוק שנות אור מהמציאות.
יכול להיות שחשבת שהתכוונתי שהחתול של שרק 2 הרוויח פחות מ-400 מיליון בארה״ב? כי אם כן, אז לא הבנת אותי נכון.
הסרט הרוויח בכל העולם פחות מ-400 מיליון.
אם מסתכלים רק על רווחים מקומיים מארה״ב, אז אנחנו בכלל עומדים על פחות מ-200 מיליון.
מה? לא
סיימנו לסכם את 2022, ואני לא אעלה סקר רק בשביל להוכיח נקודה של מגיב, זה בזבוז זמן וזילות של הדברים שאנחנו עושים באתר.
מה גם שסקר "קטן" עובד בצורה שונה מסקר סוף השנה, אז זה לא אותו פרמטר למדידה.
בקיצור, לא. יפה שנראה לך שהיה מספיק זמן, אבל בסופו של דבר הביקורת המהללת לא הביאה אנשים שצפו בסרט. רוב האנשים העדיפו לצפות בפינוקיו (שיש לו פי 2.5 אנשים שראו אותו) או באווטאר (כנ"ל) כסרטי דצמבר. גם אני הייתי סקפטי בנוגע לסרט הזה ולו לא הייתי רואה אותו בסקרינר הייתי לוקח עם זה את הזמן.
אתה צודק בדבר אחד: הסרט, בשלב ההוא, לא עורר מספיק עניין בקרב הקהל. אבל יש הבדל בין "סרט בינוני וכך חושבים מי שראו אותו מהאתר" ל"סרט שלא הצליח לעורר עניין אצל המצביעים, למרות שיש הסכמה (על פי רוב) שהוא נהדר אצל מי שראה אותו".
לא התכוונתי חלילה להביע זלזול כלפי העבודה הנפלאה שאתם עושים באתר ואני ממש מצטער אם כך זה היה נשמע
בכל מקרה, זה משהו שאפשר גם לעשות דרך התגובות, מה שאני באמת מתכוון לעשות. אין צורך באמת בכתבה בשביל זה.
בכל מקרה, אני מלא הערכה לכל מה שאתם עושים באתר וממש לא רוצה שיצא שאני חלילה מביע זילות בעבודה המצויינת שלכם, זו לחלוטין לא הייתה כוונתי.
אני מאוד רוצה לצפות בו עדיין
וזה לא מספיק זמן ):
אם כבר קופות
הוגן לציין כמה דברים:
1. זה סרט האנימציה השני הכי גדול של השנה.
2. התקציב שלו הוא חצי מזה של סרטי דיסני/פיקסאר (אבל לא של המיניונים – הם אפילו זולים ממנו)
3. הצלחה בקופות היא לא פעם פקטור לא של הסרט עצמו, אלא של הסרט הקודם בזיכיון. "החתול של שרק 2" הגיע חבוט לבתי הקולנוע אחרי שחלבו כל טיפה מזיכיון שרק, וקשה להגיד שהסרט הקודם היה הצלחה.
4. "המיניונים", לעומת זאת? זה היסטריה שקשה להתמודד איתה מבחינת כמה הוא תפס עם הקהל.
עם זאת, אני לא מבין מה עניין קופות לנושא הזה. השאלה היא לא כמה אנשים ראו אותו אלא האם אלה שראו אותו אהבו אותו.
וראוי להזכיר, כמו שנמרוד אמר: הרשימה לא אובייקטיבית ולא מתיימרת להיות. גם אם (וזה לא המצב. אבל גם אם) כל האתר באמת היה אנטי-החתול-של-שרק, לא הייתי מזיז אותו ממקומו יותר מדי או בכלל. יש לי סיבות טובות למה אני חושב שזה סרט מבריק, ויותר טוב מהראשון, ועוד ועוד.
רק רוצה לציין שבשום שלב לא הבעתי טענות נגד הרשימה הזאת ובוודאי שלא טענתי שהיא צריכה להיות אובייקטיבית
הרשימה היא נטו דעתך האישית, ואני בסך הכל הבעתי גם כן את דעתי הנגדית.
לא דמיינתי שזה יתפתח לכזה שרשור ארוך, זה לגמרי יצא מפרופורציה.
הנקודה היא שאתה טענת שעוד שנים רבות יזכרו את הסרט כאחד מהגדולים של 2022 באנימציה ועל זה אני חולק.
וכן, זה ממש משנה כמה אנשים ראו את הסרט, כי אם לא הרבה ראו את הסרט אז גם לא יהיו הרבה שיגידו בעוד שנים שהוא אחד הטובים של 2022 (אלא אם כן הוא יהפוך לקאלט בצפיה ביתית).
אבל כאמור, כלפי הרשימה אין לי שום טענה ולהפך: אוי ואבוי אם תזיז סרטים ברשימה שאמורה לבטא את דעתך האישית רק כדי למצוא חן בעיני הגולשים. זאת הרשימה שלך והיא לא אמורה להיות מושפעת משום דבר מלבד מדעתך האישית.
אני רק רוצה להגיד
שלדעתי הסרט הזה לא משהו.
ולדעתי קרקר יותר אוהב אותו משאר העולם ביחס לשאר סרט האנמיציה שזכו לכבוד להיות מועמדים לאוסקר(ושוב לדעתי הוא הגיע למעמד שלו בגלל שנה חלשה יחסית אבל אנחנו חיים במה שקורה בפועל ולא במה שקורה אם)
*לדעתי בכלל קרקר פחות אוהב את הסגנון של פיקסאר בשנים וזה בסדר גמור.
זה בסדר גמור גם מה שקרקר חושב על הסרט ואין חובה להסכימו.
**אני כן חושב שמבחינת עין הדג בסהכ הוא פחות אוהב- כן המקום שלו מחוץ ל30 הראשונים אומר הרבה- זמן היציאה לא מספיק פקטור מבחינתי – מסיבה פשוטה- תמיד אפשר לתרץ, היה אםשר לתרץ את אדומה אש הפוך- יצא מוקדם השנה- כמעט לא נראה בקולנוע ו הסטרימנג של דיסני הגיע לארץ הרבה זמן יחסית מיצאתו אז אנשים היו יכולים לשכוח אותו- זה לא קרה כי הוא היה מספיק אהוב.
דבר שני הרבה פעמיים זמן יציאה עוזרים לסרטים לקבל אהדה – אם הם טובים אבל פחות מסרט אחר נניח אבל בגלל שהם ממש יצאו עכשין אז יש עדיין הייפ עליהם (אפקט שרק יענתו )
זה שאנשים לא ראו אותו מספיק זה אומר עליו גם משהו (להבדיל מסרטים אחרים שיצאו בזמן שלו)
זה לא אומר שעוד עשור נעשה סרט מה נשתנה ונגלה שהוא לא עלה(אם זה אפשרי לסרט שלא הגיע ח30 אני לא מכיר את החוק בענין הזה) זה אומר שכרגע הוא פחות אוהב ופחות נצפה למרות הדחיפה שלך בביקורת .
אני חפרתי קצת בחלק האחרון אבל הנקודה שלי היא שבסהכ לדעתי אתה אוהב אותו יותר מהממוצע בעולם , שאר השיח פה לא ברור לי איך התפתח
שמתי את לוקה מקום שלישי שנה שעברה, כן?
ולא, שוב, זה לא "תמיד אפשר לתרץ" – יש הבדל בין הטענה שהיא "הסרט לא עורר עניין אצל אנשים ולכן לא נצפה, ולכן לא נכנס לקונצנזוס" לבין "ראו לא מעט את הסרט, אבל לא התלהבו ממנו". מבחינת הנתונים שיש לנו, הראשונה עומדת אבל הטענה השנייה לא. אי אפשר לטעון את זה "על כל סרט", כי השאלה היא לא מה השפיע על הדעה אלא האם פרקטית, מישהו ראה את הסרט. התשובה, במקרה של "החתול של שרק" היא "בקושי". זה סרט שראו פחות מסרטי תעודה כמו "סבוי", "דיוויד בואי" או סרטי אנימציה אחרים כמו "אפולו 10 וחצי" ו"איפה אנה פרנק".
האם כשיותר אנשי יראו אותו הוא בטוח יעלה ל-30? סביר מאוד – כבר עכשיו הוא היה במרחק קול-שניים משם. אבל בטוח זה לא.
אולי יעלה ל30
*אבל לא אהוב יותר מטופ 10 ככל הנראה, מה גם שאני מחזיק בדעה שלא סתם לא צפו בו, הוא לא עורר מספיק עניין ולדעתי סרט לא סתם לא מעורר עניין .
**כן את לוקה אהבת אבל לא את קוקו ולא את הקול בראש ולא את נשמה , אמנם לוקה היה סרט מצוין לדעתי , אך עם זאת מלבדו לא אהבת הרבה סרטי פיקסאר בעשור האחרון ,
התלמידות
נחמד שאהבת אותו כל כך
לא חשבתי שתיהיה לו כזו אהבה
ראיתי אותו והוא היה חמוד לדעתי
אני כן שמח שהוא מקום חמישי אצלך
הוא מאוד מיוחד ושונה (לטובה, כמובן) ורק על זה מגיע לו לקחת את האוסקר
הייתי רוצה לראות סרט באורך מלא בסגנון המוזר והמעניין הזה.
ההבדל בין רובן אוסטלונד לבין האחים פארלי
הוא כמו ההבדל בין סאות'פארק לבין איש משפחה –
השאלה היא האם הבדיחה מלווה באמירה סאטירית אמיתית או לא.
זה הכל.
רק מעדכן ש״כל מה שנושם״ זמין לצפיה ב-yes+
יכול להיות שהוא זמין גם בעוד שירותי צפייה ישראליים, אבל את זה אני לא יודע.
מתנצל אם פספסתי אותו איכשהו בכתבה (או אם כבר הזכירו אותו בתגובות)
אבל אני רואה ש-A House Made of Splinters חסר פה (ורק הוא חסר, כנראה. אמורים להיות 54 מקומות ויש רק 53).
מסקרן לדעת איזה מקום הוא היה מקבל.
וואו, איזה בושות
אזורי 26-22.
הלכתי להתחבא במערה.
לשאלה אם יהיה כזה גם השנה
אז התשובה היא שאני מאוד רוצה… אבל כרגע בלי דרך לצפות ב"גודזילה מינוס אחת". נראה איך זה ישפיע. בכל מקרה לא הייתי מצפה לזה עד חודש הבא.
אפשר לעשות את זה גם בלי כל המועמדים
כלומר, אם ראית את רוב המועמדים ואתה יכול לדרג אותם, אני חושב שהרבה ישמחו לראות את הדירוג גם אם זה לא כולל לגמרי לגמרי את כל המועמדים.
אני יודע לפחות שאני הייתי שמח לראות דירוג שכזה.
ממתי צריך לצפות במשהו כדי לדרג אותו?
(ל"ת)
יאללה קחו ספויילר
באווירת שבוע ההימורים, הימור על הדירוג של יהונתן לעשרת הסרטים המתמודדים לפרס הסרט + רוח הדברים בביקורת הקצרה שיכתוב עליהם. מבוסס בעיקר על דברים שכתב כאן, וגם על הטעם שלו כמו שאני תופס אותו ועל הימורים פרועים:
10. המאסטרו (סרט מוגזם וצעקני שחושב שהוא חכם הרבה יותר ממה שהוא)
9. חיים שלמים (עדיין לא הצלחתי להבין מה כולם מוצאים בסרט הזה וכו')
8. ברבי (סרט מצחיק וכיף, עד לחלק שבו הוא מתחיל להסביר את עצמו)
7. רוצחי ירח הפרחים (הסרט מתמקד בדמויות הלא נכונות, ועדיין – סקורסזה)
6. אזור העניין (מעניין לפרקים, אבל לא מצליח באמת לממש את הפוטנציאל שלו)
5. אופנהיימר (חלקים טובים מאוד וחלקים מיותרים)
4. אנטומיה של נפילה (עשוי טוב בכל מובן. היתה חסרה לי בשורה של ממש, אבל כנראה זה רק אני)
3. מסכנים שכאלה (לנתימוס ממשיך להשתפר עם סרט שני מעולה ברצף)
2. נשארים לחג (אלכסנדר פיין ופול ג'יאמטי בשיאם)
1. בדיה אמריקאית (סרט מושלם)
וואלה לא רחוק בכלל
כאילו 1-3, ו-9-10 מדויקים במיקומם. ברבי ואופנהיימר יותר גבוהים וזה בעיקר מה שזורק לך את האמצע.
(מלל עוד לא כתבתי)
היי זה לא הוגן
עכשיו אתה בכוונה תכתוב מלל אחר ממה שאני הימרתי. זו תהיה נבואה שמפריכה את עצמה.
להגנתי, לא אני פתחתי את ההימורים
אבל בכל מקרה, אני חושב שהיחיד שדומה למה שיש לי בראש על הסרטים הללו זה 9. כל השאר זה לא שזה רחוק מהדעות שלי, פשוט לא הדבר הבולט שעולה לי לראש.
לסרט של גודזילה קוראים ''מינוס אחד'', אז מתבקש שתדרג את כולם מלבדו
חוץ מזה שגם שנה שעברה היה חסר סרט אחד ברשימה שלך ואף אחד לא שם לב P:
כן, אבל ראיתי אותו!
הוא סתם נפלט בין הגרסאות השונות של הכתבה.
אני יודע.
אני רק אומר שלאף אחד (מהקוראים) לא כזה אכפת אם תחסיר סרט. נשמח לקרוא את הכתבה בכל מקרה.
אין סיכוי בכלל שגודזילה יופץ בארץ?
(ל"ת)
באיחור מרשים צפיתי ב״איך מודדים שנה״ (שכבר זמן מה זמין לצפייה ב-yes+)
וזה בהחלט חמוד ומעניין.
לצפות במשך חצי שעה בילדה שהולכת ומתבגרת מגיל שנתיים ועד גיל 18 שנה אחר שנה, זה בהחלט משהו.
העובדה שהמיקום הוא אותו המיקום (איך זה שהם לא במקרה עברו דירה כל השנים הללו?) והשאלות הן אותן שאלות, כל זה מקנה תחושה מוזרה לאורך הצפייה, כאילו אין מצב שזה אמיתי, שזאת באמת אותה ילדה לאורך כל הסרטון.
התבגרות שלמה דחוסה לתוך חצי שעה וזה נפלא, לגמרי נפלא.
אגב, הפתיע אותי באמצע הסרטון לגלות שהיא יהודיה. טוב, מודה, לא ראיתי את שם המשפחה שלה ושל אבא שלה לפני. סביר להניח שאם הייתי רואה לפני ששם המשפחה שלה הוא ״רוזנבלט״ כבר הייתי מנחש מראש שהיא יהודיה.
בכל מקרה, בהחלט ניצול טוב לחצי שעה ואני בהחלט ממליץ עליו.