כל הסרטים המועמדים לאוסקר ה-94, מדורגים

את הרעיון של לצפות בכל הסרטים המועמדים לאוסקר ואז לדרג כבר עשיתי שנה שעברה ואני מודה שהשנה הרשומה הזאת בעצם מגיעה באיחור לא קטן – השלמתי את הצפייה בכל הסרטים המועמדים לאוסקר פחות או יותר בשבוע שהוכרזו המועמדויות, אבל אולי דווקא בגלל זה רציתי לקחת איזה רגע עד שעברתי על כולם בראש שלי.

בכל מקרה, הנה 53 הסרטים שמועמדים לאוסקר 2022, מסודרים על פי הרע עד הטוב (בעיניי, כמובן, וכפי שהצלחתי לדרג ברגע הזה – אפשרי בהחלט שמחר סרטים מסוימים יעלו או ירדו בדירוג שכזה), עם הערות על הפרסים שאליהם הם מועמדים ובמה הם (כנראה) יזכו (חדי עין ישימו לב שיש מספר קטגוריות שהכרזתי בהן על תיקו):

53. משפחה מנצחת

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, יזכה (כנראה) ב: שחקן הטוב ביותר. אולי גם שיר

האם "משפחה מנצחת" הוא הסרט הכי גרוע של 2021? לא בדיוק, וזאת כבר התחלה די טובה לרשימת המועמדים הזאת, שבה אין ממש סרטים גרועים כמו שיש בה סרטים עם כוונות טובות וביצועים גרועים או, כמו במקרה של הסרט התחתון ברשימה: כוונות בעייתיות וביצועים סבירים. כי למרות שכל דבר בסרט הזה גורם לי לכעס על הרעיון שמישהו חושב שמוצג בו סגנון הורות שצריך להלל, וכל בחירה בסרט גורמת לי להיות מתוסכל שלא קיבלנו סרט טוב יותר שמוכן להתעמת עם הדברים בריצ'ארד וויליאמס שהופכים אותו ליותר אנטי גיבור מגיבור, אי אפשר להכחיש שהאנשים המעורבים בדבר בסך הכול יודעים איך לעשות סרט. רק חבל שהם בחרו לעשות את הסרט הזה.

52. קורת גג | Lead Me Home

מועמד לפרס: פרס הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: אפשרות להפסיד את הפרס לפני שהטקס יתחיל אז הוא יכול ישר להשתכר ולעשות מהומות

אין לי שום בעיה עם "קורת גג", אהיה כן איתכם. למען האמת, אין לי שום רגש שמקושר עם "קורת גג" – סרט שאמור להיות נוגע ומרסק לב על אחת הבעיות הנוראיות בארצות הברית (חסרי הבית), אבל הוא כל כך חסר משקל שהוא נכנס מעין אחת ויוצא מהשנייה בעודו משודר. סרט שמועמד בעיקר, כך נראה, מכיוון שהוא היה זמין בנטפליקס, אז אנשים טרחו לראות אותו במקום להפעיל את הסקרינרים או לחפש את המועמדים האחרים.

51. הפרידה הארוכה | The Long Goodbye

מועמד לפרס: הסרט הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: תגובות שמצמצמות את הסרט לסך חלקיו הפוליטי 

"הפרידה הארוכה" הוא, בעצם, הסצנה העוצמתית בסיומו של "בליינדספוטינג" רק בלי ההקשר, ההופעה או הכוח של כל מה שקדם לו, ובמקום זה מוצג תרחיש שאין לי מושג מידת ההיתכנות שלו שכן אין לי מושג כמה מבעבעת קלחת האיסלאמפוביה בבריטניה. ובכל זאת, אם ריז אחמד יצליח להשיג מזה אוסקר אני מניח שיש דברים יותר גרועים שיכולים לקרות.

50. מגלה את אמריקה 2

מועמד לפרס: האיפור הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: המשך שלישי לא נחוץ

"מגלה את אמריקה" הוא לא סרט חשוב במיוחד עבורי – אני לא תופס מאדי מרפי אייקון קומי ולא שחקן חד פעמי בדור. עם זאת, כן היו לי ציפיות מההמשך – ולו רק בגלל שהוא התוצר של אותו הצמד של במאי-שחקן שהביא לנו את "קוראים לי דולמייט" הפשוט נפלא.

אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד – "מגלה את אמריקה 2" מתנהג ומתנהל כאילו שנות התשעים אף פעם לא נגמרו, עם פרסום סמוי כל כך בוטה שאפשר לצפות שאדי מרפי יחייך ישירות למצלמה והלוגו יופיע מאחוריו, עם בדיחות ממוחזרות ועם מסרים חברתיים מעצימים שהפסיקו להיות רלוונטיים עוד בתקופה שאנשים הסתובבו עם קוצים בשיער. ואם זה לא מספיק גרוע, הסרט מציג שלל קומיקאים חדשים בתפקידים ראשיים אבל לא נותן לאף אחד מהם הזדמנות "להשתולל" כמו מרפי וארנסיו הול, להיקבר תחת איפור ולבצע תפקידים פרועים; מה שאומר שסימן ההכר העיקרי של הסרט, שבו השחקנים משתוללים מול עצמם בגרסאות פרועות ובלתי ניתנות לזיהוי, לא קיים רוב הסרט (כי ארסניו הול ממש נדחק הצידה, וגם אדי מרפי נעדר לא מעט מהמסך).

ובכל זאת, מילה אחת לטובת הסרט: הוא החזיר את כל השחקניות מהסרט הקודם, כולל אלה שהיו בתפקידי משנה – צעד לא מובן מאליו בתעשייה שממהרת להיפטר משחקניות בסרטי המשך אם הגיל שלהן עבר את המספר 40.

49. סיפור הפרברים

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, הצילום הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, הסאונד הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  שחקנית המשנה הטובה ביותר

יש לא מעט דברים טובים בחידוש של סיפור הפרברים: אריאנה דבוז, מייק פייסט, כמה קאטים בעריכה שמשחקים עם המוזיקה. מצטער, התבלבלתי, יש מעט דברים טובים בחידוש של סיפור הפרברים ומניתי את כולם. זה לא שכל השאר גרוע, כמו שהוא בסדר בצורה אגרסיבית ומעוררת אנטגוניזם למשך הרבה יותר מדי זמן.

48. כשהיינו בריונים | When We Were Bullies

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: שיחות באפטר פארטי של "אה, אתה ההוא מהזה? אחלה שם לסרט שלך. חבל שהפסדת. איך קוראים לך שוב?"

"כשהיינו בריונים" היה אמור להיות סרט מרתק, על יוצר שמתעמת עם העבר שלנו כבריון והילד שבו הוא התעמר. אלא שבמחי בחירה פחדנית אחת, כל הקרקע הקולנועית (ואולי גם המוסרית) נשמטת לו מתחת לרגליים, ומרעיון יפה מאוד נשארה רק כותרת יפה. טוב, גם האנימציה של גזירי הצילומים חמודה.

47. ריה והדרקון האחרון

מועמד לפרס: סרט המונפש הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: קריאות "אנטישמים!" מצד ישראלים פטריוטים יתר על המידה כשהוא יפסיד

דיסני הוציאו השנה שני סרטים עם פוטנציאל עצום מכל הקצוות שהוליד ביצוע מאכזב. "ריה" היה יכול להיות סרט פנטזיה אפי סוחף, ובמקום זה הוא מעבר תחנות קצר עם מסר מטומטם להחריד. עם זאת, אנחנו מתבקשים פרובינציאלית להכריז שמדובר בסרט שאחת מהמועמדויות שלו היא ישראלית ולכן כולנו בעדו.

46. המגב | The Windshield Wiper

מועמד לפרס: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: אפשרות שמתישהו מישהו יצעק עליו "אל תפגע בי לא עוד לא עוד" 

"המגב" הוא כולו סרט של "אווירה", כמו שאומרים. אנימציה יפה שבה מישהו שואל "מהי אהבה" ואז רואים סצנות שחלקן יפות וחלקן נראות כאילו יצאו מקומיקס נגד טלפונים של איש נרגן וזקן. גם המסקנה שלו לא משהו, וגם הדרך לשם לא מאוד מעניינת אבל היי – אולי לא הייתי באווירה הנכונה.

45. סמטת הסיוטים

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: כך שעוד עשרות שנים אנשים יצפו בו כי הוא היה מועמד לאוסקר

יש מושג מעולם הפיק אפ שנקרא "negging" ואין לי כוח לברר איך תרגמו אותו, כי כל דבר בעולם הפיק אפ מעורר בי חימה שלא רלוונטית לכתבה. בכל מקרה, המושג מתייחס למעין "מחמאות מעליבות" שכאלה – משהו שכאילו בא להרים אבל בפועל מתחת לקלעים הוא מוריד. זה קצת המקרה של "סמטת הסיוטים" באוסקר הזה: כן, ברור שזה הסרט הטוב ביותר! מה טוב בו? לא התסריט מה פתאום, גם לא הבימוי ובטח שלא המשחק. אבל אתה נראה מהמם ממי מה זה העיצוב תלבושות הנפלא הזה.

44. העיניים של תמי פיי

מועמד לפרס: השחקנית הטובה ביותר, האיפור הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: השחקנית הטובה ביותר, האיפור הטוב ביותר

אני לא חושב ש"העיניים של תמי פיי" אמור להיות כל כך גבוה ברשימה: מדובר בביופיק גנרי מארץ הביופיקים הגנריים שמעולם לא יצא מארצו, ומבחינתו להציג גרסת "מיטב הלהיטים" של חייו של מישהו צבעוני מספיק נחשב לתחליף לתסריט חכם. עם זאת, קשה לי ממש לכעוס עליו – כן, אין בו שום דבר חדש, אבל יש משהו בקולנוע האמריקאי שפשוט מתעלה בדרגה-שתיים מעל לסרטים אחרים ברגע שמתחילים להתעסק עם מטיפים אמריקאים. משהו במונולוגים מלאי הלהט שלהם, בהתעסקות בפער בין ציניות לאמונה תמימה, ובהופעות חוצבות הלהבות שהם מוציאים מהשחקנים שלהם מצליח לשפר עבורי כל סרט כזה פעם אחר פעם. אבל אם אתם לא כל כך בעניין, אתם מוזמנים להוריד אותו 10 מקומות בדירוג. עליי.

43. לברוח

מועמד לפרס: פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר, פרס הסרט המונפש הטוב ביותר, פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: אפשרות להתגאות במסיבות שהוא היה הסרט הראשון שהיה מועמד לכל הקטגוריות האלה ביחד

המיקום הנמוך של "לברוח" הוא לא תלונה על מה שיש בו, אלא תלונה על מה שלא מצאתי בו: משהו שיתפוס אותי. כי הסרט הזה, שהצליח לעשות טריפל נדיר באוסקר, פשוט לא הצליח לרגש אותי כמו שנראה שהוא רוצה. האנימציה בסדר, ובשנה עם מעט אנימציה בולטת מחוץ לשלטון אולפני ארה"ב אני מבין את המועמדות שלו – אבל הסרט הזר הטוב ביותר? הסרט התיעודי הטוב ביותר? הגזמנו. מאוד.

42. אנקאנטו

מועמד לפרס: הסרט המונפש הטוב ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: הסרט המונפש הטוב ביותר, השיר הטוב ביותר

כמו "ריה", גם "אנקאנטו" הוא יותר פוטנציאל מסרט. אולי בגלל זה בטיקטוק מתלהבים ממנו – אפשר להתאבסס עליו די בקלות, אבל זה רק בגלל שהסרט עושה עבודה כל כך רופפת בלהציג באופן מלא את הדמויות, העולם או הקונפליקט שלהם. אולי זה בכוונה, כמובן – אבל מה שעוזר לאנשים להתלהב ולפתח תיאוריות על מה שקרה שם מנע ממני להצליח להתחבר לדילמה העלילתית שלכאורה מתרחשת לי מול העיניים.

41. השמלה | The Dress

מועמד לפרס: סרט הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: צעקות התגרות מצד "קרואלה" בסגנון "זאת שמלה?? בואי בואי תראי איך עושים שמלות"

אין לי משהו חכם במיוחד להגיד על "השמלה" – הוא סרט שמספר סיפור מחוספס וקשה על מנקה במלון שחושבת שאולי פגשה את האחד במיליון שרואה אותה מעבר לגמדות שלה, והעולם שצוחק על הנאיביות שלה. אין בו שום דבר רע בשום צורה – אבל גם קשה לי להגיד שמצאתי בו משהו מלהיב שמצדיק את המועמדות שלו על פני סרטים קצרים אחרים שהיו ברשימה השנה.

40. שלושה שירים לבנזיר | Three Songs for Benazir

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר

ב-2007 ג'רי סיינפלד עצבן רבים כשהציג את קטגוריית הסרט התיעודי כ"הסרט המדכא ביותר", אבל יש בהחלט כל מיני סרטים שעיקר עיסוקם הוא ביאוסינו. "שלושה שירים לבנזיר", ניחשתם נכון, הוא אחד כזה. הוא טוב בעבודה שלו, אבל ייתכן שאחרי לכל הפחות עשרה סרטי תעודה בשנים האחרונות שכולם "החיים קשים במזרח התיכון", אני צריך קצת יותר מ"אה וואו זה סיפור מאוד מדכא" בשביל להתרגש.

39. קרואלה

מועמד לפרס: האיפור הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: עיצוב התלבושות הטוב ביותר

סרטים כמו "קרואלה", שמלאים ביתרונות וחסרונות, חיים או מתים בזיכרון שלנו בשאלה מי נשאר יותר זמן – הרגעים הטובים והמהנים או הרגעים הטיפשיים והסתומים. ובכן, מספר חודשים רב אחרי שיצא, "קרואלה", על פי רוב, חי במוח שלי פחות כסרט המיותר שדיסני שבו עיוותו לחלוטין את דמותה של אחת הנבליות הגדולות שלהם, ויותר כסרט שבו אמה סטון עושה שטויות בתלבושות כיפיות על המסך הגדול. צפייה טרייה יותר כנראה הייתה מורידה אותו כמה מקומות.

38. אל תסתכלו למעלה

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, יזכה (כנראה) ב: שאלות על מערכת היחסים עם וויל פארל בזמן השטיח האדום

וכמו בניגוד ל"קרואלה", "אל תסתכלו למעלה" מציג מקרה שבו החסרונות מעפילים על היתרונות שבו: יש הרבה לב בסאטירה הזאת (שלרוב נראה שמתעלמים ממנה), אבל החלק האחרון של המעשייה הזאת פשוט עשוי פחות טוב משהוא היה צריך להיעשות, ומשאיר טעם רע לסרט שזקוק לעריכה הדוקה הרבה יותר.

37. בית גוצ'י

מועמד לפרס: האיפור הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: תיק מתנת גוצ'י, אנא ערף 

האם בית גוצ'י הוא באמת סרט טוב? לא, אבל זה לא אומר שאין בו מספיק דברים ליהנות מהם. ובעוד שאני שמח שג'ארד ליטו פספס את המועמדות על ההופעה שלו, אני מודה שיש בי מקום שמתבאס שליידי גאגא, שסחבה את הסרט על הגב שלה, נזנחה ברגע האחרון.

36. ארבעה ימים טובים

מועמד לפרס: השיר המקורי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: להיות שאלת טריוויה מכשילה בשעשועון עם ניסוח כמו "באיזה סרט השתתפה גלן קלוז שזכה במועמדות לאוסקר אבל לא על משחק"

אני תמיד קצת מתעצבן על השימוש במושג "פיתיון אוסקר", במיוחד כי הטעמים של האוסקרים תמיד הולכים ומשתנים; אבל אין ספק ש"ארבעה ימים טובים" נוצר, טוב, אם לא רק בשביל האוסקרים אז בטח בעיקר בשביל אותו הקהל שמצביע להם. סרט שמבוסס על סיפור אמיתי על התמכרות לסמים (עם חזית אקטואלית ופוליטית: ההתמכרות לסמים היא חלק מבעית האופיואידים של ארה"ב) עם שחקנית מוכרת ואהובה (גלן קלוז) ושחקנית צעירה בתפקיד רציני תחת איפור כבד (מילה קוניס).

הבעיה? אף אחד בסרט לא קיבל את המזכר שסרטים כאלה די חלפו כאופנה אצל האוסקרים (ותודה לדיאן וורן שבכל זאת השיגה לו מועמדות), וכך ההופעות הטובות למדי של קוניס את קלוז נשארו תלויות באוויר, ורוב מי שצופה בסרט הזה צוחק, במידה מסוימת של צדק, על השבלוניות, הקאמפיות והצדקנות.

ובכל זאת, אני מודה שיש בסרט הזה קצת יותר מדרמה משפחתית על הבת שמכורה לסמים. קצת יותר חספוס ממה שהיה אפשר לצפות, קצת יותר הומור, קצת יותר ציניות, קצת יותר… מציאות, נקרא לזה. אולי אלה הציפיות הנמוכות, אולי זה שלמרות הכול לא מדובר באמת במוצר כל כך רע, אבל בסך הכול "ארבעה ימים טובים" הוא לא אחד מהתוצרים הכי גרועים שאפשר להשלים בדרך אל האוסקר.

35. שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות

מועמד לפרס: האפקטים הויזואלים הטובים ביותר, יזכה (כנראה) ב: הופעת אורח ב"הנוקמים נגד האקס-מן נגד ריי סקייווקר: אימפרית המיניונים"

שאנג צ'י היה סרט כיפי למדי שבשום פנים ואופן הדבר הכי טוב בו לא היה האפקטים, אבל נו, אוסקרים וזה.

34. חולית

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, הסאונד הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, האיפור הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, האפקטים הויזואלים הטובים ביותר יזכה (כנראה) ב: פסקול הטוב ביותר, האפקטים הטובים ביותר, הסאונד הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר

חלק נשבעים ש"חולית" הוא סרט השנה. חלק נשבעים שהוא הדבר הכי גרוע מאז לחם פרוס (שפרס אותו ברווז. הם לא טובים בלפרוס לחם, אלה). אני מחבב אותו, בסך הכול – אי אפשר להכחיש את כוחו הוויזואלי, ויש גם כמה דברים מעניינים בסיפור אבל לעזאזל, זה באמת רק חצי סיפור, הא? אני מכבד את זה, הכול טוב, אבל פשוט קשה לי להתחבר לסרט רק על סמך לחשושים והבטחות לעתיד לבוא.

33. אטיקה | Attica

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: אפשרות להנחיל רפורמה בבתי הכלא בארה"ב פחחחחחחחחח

אין לי באמת תלונות על "אטיקה" – זה סיפור חשוב שמסופר בצורה טובה אבל מדי פעם "סיפור חשוב שמסופר בצורה טובה" לא משתווה למשהו שבאמת נחקק בלב.

32. לשחרר את גאי

מועמד לפרס: האפקטים הויזואליים הטובים ביותר, יזכה (כנראה) ב:  משחק מחשב שמבוסס על הסרט שבו המטרה היא להרביץ מכות ולעלות שלבים בלי שהאירוניה תציק לאף אחד מהמעורבים בדבר

אני יודע שזאת לא דרך נכונה לשפוט דברים, אבל במצב המציאות של ימינו שנשלט כמעט באופן מוחלט על ידי זיכיונות "עבר", יש משהו שגורם לי להיות בעד כל דבר שהוא אשכרה חדש – גם אם הוא לאו דווקא עונה לחלוטין על ההגדרה של "מקורי". גם המסר הכללי של הסרט, בעד להיות אדם נחמד ואדיב, הוא משהו שאני בעדו – ומכל ההופעות של ריאן ריינולדס שאינן דדפול וקרו אחרי דדפול – זאת בהחלט החביבה ביותר.

31. לונאנה: יש יאק בכיתה

מועמד לפרס: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  מלא אנשים שלמדו שבוהטן זאת מדינה אמיתית

התעמולה הבוטהאנית הזאת אשמה בכך שמאז ששמעתי על הסרט תקוע לי השיר של הפנתר הוורוד על בוהטן בראש. והסרט הזה, אגב, הוא מאוד סרט תעמולה – אבל מדי פעם סרטי תעמולה מצליחים להיות ממש חביבים ונחמדים ומשכנעים.

כמו כן: בדיוק המידה המספקת של יאקים בכיתה. יש אמת בפרסום.

30. הטרגדיה של מקבת

מועמד לפרס: השחקן הראשי הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: ביקור של שלוש מכשפות בליל סתיו שאומרות לו "אח שלו, תחזור לעבוד עם איתן, מה יש לך"

"הטרגדיה של מקבת" אולי יכול לבכות על מר גורלו וכמה הוא פספס מועמדויות "חשובות" כמו תסריט, בימוי או סרט – אבל לפחות הוא שבר את קללת סרטי מקבת והיה מועמד למשהו. ואין ספק ששלושת המועמדויות שלו בסך הכול מצדיקות את עצמן, אפילו אם אני ציפיתי לקצת יותר מדנזל וושינגטון.

29. לא זמן למות

מועמד לפרס: האפקטים הויזואלים הטובים ביותר, הסאונד הטוב ביותר, השיר המקורי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: שיר המקורי הטוב ביותר

לא ציפיתי להרגיש רגשות חזקים מדי כלפי "לא זמן למות", ואכן לא נפלתי למרגלותיו כמו רבים מהאנשים שהיללו אותו אבל היי – זה בסך הכול סרט בונד מאוד טוב (…ומאוד ארוך). ואומנם אין לי פינה בלב לאותו סוכן חשאי, אבל כשהוא טוב, הוא טוב.

28. טיק, טיק… בום!

מועמד לפרס: השחקן הראשי הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, יזכה (כנראה) ב: עריכה הטובה ביותר

מדובר בסרט שסובל קצת יותר מדי מ"בימוי!!!" של לין מנואל-מירנדה, ומשירים מעט חלשים מצד ג'ונתן לארסון, אבל הוא מפצה על כך בזכות הופעה כובשת של אנדרו גארפילד ומדי פעם זה באמת מספיק.

27. יד האלוהים

מועמד לפרס: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: כיף. למעלה עדיף. 

חשבתי שאוהב יותר את החדש של פאולו סורנטינו, שגם הוא בעצם עושה איזה "רומא" ומספר על ילדותו של הבמאי, אבל ככל שהתרחקתי ממנו כל המעלות שלו (ויש הרבה מהן) נעלמו בתוך סרט שמרגיש כמו אחד מני רבים: עוד דרמה אירופאית שכזאת.

26. רובין עם הכנפיים | Robin Robin

מועמד לפרס: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר

חשבתי גם שאוהב את הסרט החדש של אולפני אארדמן יותר ממה שאהבתי, אבל כאן אני יודע בדיוק מה מפריע לי: השירים, שפשוט ממש לא מרשימים. אבל חוץ מזה? מעשייה חמודה למדי.

25. ליקריץ פיצה

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: הערכת המבקרים לנצח נצחים לא משנה מה יקרה

עריכה יותר קפדנית (גילוח של חצי שעה ממקום כלשהו בסרט) הייתה מקפיצה אותו למעלה ברשימה, כי יש בו קסם אמיתי ומרתק שמצליח אפילו להשכיח את הסיפור הקצת מטריד מבחינה מספרית-רומנטית. כמו שהוא? סרט נפלא, אבל כזה שלא יכול לבוא בתלונות לאף אחד אם מישהו נרדם באמצע, קם, מגלה שלא הפסיד כלום ואז חוזר לישון.

24. ספנסר

מועמד לפרס: שחקנית הראשית הטובה ביותר , יזכה (כנראה) ב:  גיפים של קירסטן סטיוארט מגיבה באדישות לדברים מהטקס

"ספנסר" הוא סרט שנראה שמוציא תגובות די קיצוניות מאנשים – רבים שונאים אותו, חלקים מהללים אותו ואני מבין את אלה ואת אלה. קריסטן סטיוארט היא לא התגלות חדשה, אבל משהו בסרט התקופתי כאימה פסיכולוגית עבד עליי, בסופו של דבר – גם אם הוא לא מיצב את עצמו כאחד מהסרטים הכי טובים של העונה.

23. ענייני האומנות | Affairs of the Art

מועמד לפרס: סרט המונפש הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: תמיכת קהילת האנימציה לג'ואנה קווין

סרט אנימציה קצר ומקסים על אישה שמספרת על הבעיות המשפחתיות שלה בהווה ובעבר. כאמור: מקסים.

22. להיות הזוג ריקרדו

מועמד לפרס: השחקן הראשי הטוב ביותר, השחקנית הראשית הטובה ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: טלפון מרוחו של ג'יי אדגר הובר

"להיות הזוג ריקרדו" נחשב לכל מה שפסול בסרטי עונת הפרסים – ביוגרפיה קולנועית מלוקקת ומצועצעת שנועדה רק לארגן אוסקרים לשחקנים שמשחקים שחקנים אחרים.

כל זה נכון, אולי, אבל מפספס את כך שמדובר בסרט כיפי שמציג כמה סורקין פורח כשהוא מדבר על מקומות שהוא מזהה ומכיר וגם את הדיון העיקרי שלו שאינו מתמקד בתוכנית "לוסי אהובתי", אלא בשאלה של משפחה, זוגיות, נאמנות ועוד. נו טוב.

21. משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות

מועמד לפרס: סרט המונפש הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: סרט המונפש הטוב ביותר

לא ממש נשביתי בקסם המלחמה של משפחת מיטשל במכונות, וזה למרות שצחקתי לא מעט במהלך הסרט והערכתי את העיצוב הוויזואלי ששונה ממה שיש אצל רוב האולפנים. ובכל זאת, המעטפת של האנימציה והצחוקים פשוט לא כיסו סיפור על משפחה שלא לחלוטין הצלחתי לקנות כ"לא מתפקדת". אבל אלה תלונות מינוריות שרק נועדו להסביר איך סרטים אחרים עוקפים אותו.

20. קול הניצחון: סיפורו של אתלט | Audible

מועמד לפרס:  הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: מידה ו"שלושה שירים לבנזיר" לא יזכה. אבל לא הייתי מהמר על זה

סרט תיעודי קצר שבוחן תיכון לחירשים ואת קבוצת הפוטבול שלהם. מסוג הסרטים שנוטפים כנות ואהבת אדם, ושנותן לבני נוער פשוט לדבר על מי שהם ומה שהם ועל שלל האתגרים שמלווים אותם, וזה פשוט סרט עשוי היטב ומחמם לב שכזה.

19. לקחת ולברוח | Ala Kachuu: Take and Run

מועמד לפרס: הסרט הקצר הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: הסרט הקצר הטוב ביותר

"לקחת ולברוח" הוא מסוג הסרטים האלה על "נושא חשוב", שמתפקד גם כ"תקשיבו, יש מקומות בעולם שעוד כמה וכמה צעדים ממהפכת הפמיניזם" וגם כ"אההההההה מה מה מה, מה לעזאזל קורה פה, מה".

בבסיסו, הסרט מספר על אישה שפשוט נחטפת למטרות נישואין, וכולם ממש סבבה עם זה כי ככה עושים כולם בקירגיזסטן, ומה את מתלוננת שאת לא רוצה להתחתן עם הבחור שחטף אותך מה את עושה בושות למשפחה?

בכל מקרה, למרות שהרבה מהכוח שלו נובע מנקודת המוצא המטלטלת וה"למה זה עדיין דבר", מדובר גם בסרט מוצלח בפני עצמו שלא בונה רק על רגשות הסימפתיה של קהל מערבי.

18. אמהות מקבילות

מועמד לפרס: השחקנית הטובה ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: מיקום 7-8 כזה ברשימת "הסרטים הטובים ביותר של אלמדובאר, 

נראה שבעשור האחרון לא משנה מה האיכות הסרטים של אלמדובאר, הוא לא באמת יצליח לשחזר לעצמו את אותו באזז שליווה אותו בכל מקום בשנות התשעים והאלפיים המוקדמות. וזה חבל, כי גם ביציאות החלשות שלו מדובר בסרטים מעניינים לכל הפחות, ובטח שהסרטים האחרונים שלו, "אמהות מקבילות" ו"כאב ותהילה" – שהיו מן הסרטים הטובים בקריירה של הבמאי, והצליחו למשוך מספיק באזז כדי להשיג מועמדויות לאוסקר לשחקנים הראשיים שלהם – אבל לא ממש מעבר לזה. חבל.

17. האדם הגרוע בעולם

מועמד לפרס: התסריט המקורי הטוב ביותר, הסרט הבינלאומי הטוב ביותר , יזכה (כנראה) ב: צעירים שיצפו בו עוד עשרים שנה ויגידו לעצמם "ככה נראיתי?? קרינג'"

יש משהו יפהפה בסרט הזה, על אישה במשבר גיל ה-30 (שכיכב בקולנוע גם ב"טיק.. טיק.. בום!" וגם ב"בפנים"), מערכות הזוגיות שלה, וניסיונות הקריירה שלה. אולי לא כסיפור שלם, אבל ודאי כרגעים בודדים, יוצאי דופן, שמלאים באיזושהי כנות קולנועית שקשה למצוא, ומעוגנים בהופעה נהדרת של רנאטה ריינסב.

16. ספיידרמן: אין דרך הביתה

מועמד לפרס: האפקטים הויזואלים הטובים ביותר, יזכה (כנראה) ב: בדיחות מעפנות על חשבונו בטקס

אני אמשיך ואגן על הסרט הזה כיצירה יותר חכמה מסתם ריצוי מעריצים עיוור של סוני, וכמשהו שלחלוטין הגיע לו מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר – בטח על פני דרעקים כמו "משפחה מנצחת" או "סיפור הפרברים" – אבל אני גם מבין שבשלב הזה הפספוס הוא של האקדמיה ולא של הסרט, שכבר הוכיח את עצמו כאחד מסרטי הספיידרמן, המארוול ובכלל הגדולים שיש.

15. התעלות | Ascension

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: עונש מאסר לכל המעורבים בדבר אם הם אי פעם ישובו לסין

סרט תיעודי על סין שאומנם יש לו "צד", אבל חוסר הקריינות והקוהרנטיות שלו מצליח לדברר את העמדה שלו בצורה חכמה, ומוצלחת ו-טוב, בסדר, ממש נהניתי מהסצנות האבסורדיות במפעל לייצור בובות מין, בסדר?

14. לכתוב באש | Writing With Fire

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: הקרנות בימי "חשיבותה של עיתונאות" בשלל מכללות ואוניברסיטאות

אם יש אמת אחת נכונה לגבי הודו, היא שקאסטות זה פאקינג דפוק מה נהיה."לכתוב באש" אומנם לא עוסקת בקאסטות בצורה ישירה, אלא בעיתון שמנוהל ומאוכלס על ידי נשים בלבד (שכולן מגיעות מקאסטה נמוכה), אבל הסרט מצליח להוות תזכורת לכמה דברים באמת באמת דפוקים בהודו, בסרט שהוא גם מעניין קולנועית וגם מרתק מבחינת הדמויות שיש בו והדילמות הלא פשוטות שהן מתמודדות איתן.

13. קיץ של נשמה

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: הסרט התיעודי הטוב ביותר

"קיץ של נשמה" קצת קטן מכדי להיות הסרט התיעודי הגדול של 2021, אבל אי אפשר להכחיש כמה הוא כיף, בעודו מפנה זרקור לפינה לא ידועה בהיסטוריה וכאילו, יש בו הופעות נהדרות של אמנים נהדרים בשיא כוחם, והבמאי קווסטלאב מספיק חכם לא להרוס את זה (יותר מדי) עם דברים לא נחוצים. מה עוד צריך?

12. בראש שלי | On My Mind

מועמד לפרס: הסרט הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  אישורו של אלביס מממלכת הרוקנרול הגדולה שבשמיים

פנינה קצרה של 17 דקות על אדם שרוצה להקליט את עצמו שר את השיר של אלביס (זה מהכותרת), שמצליחה להיות מרגשת ונוגעת ללב בקטע לא בסדר בכלל, אבל כזה שאי אפשר להתכחש לו.

11. בוקסבאלט | Boxballet

מועמד לפרס: סרט המונפש הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: מבטים חשודים של אנשים ששואלים את עצמם האם היוצרים הם מרגלים של פוטין

סרטן אנימציה רוסי על מתאגרף ורקדנית בלט והזוגיות שלהם שיודעת עליות ומורדות וזה פשוט מקסים באופן מושלם ולא צריך יותר מזה, תודה.

10. מלכת הכדורסל | Queen of Basketball

מועמד לפרס: הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: לבבותיהם של כל מי שיצפה בו. נקווה שזה מה שקרה עם מצביעי האקדמיה

הסרט התיעודי הטוב מבין המועמדים (הקצרים והארוכים) מספר את סיפורה של לוסיה האריס, אחת משחקניות הכדורסל הגדולות בארה"ב, וזאת שאפילו גויסה על ידי ה-NBA. הסיבה שהיא כל כך גבוהה היא לאו דווקא הסיפור המדהים שלה (שהוא כן כזה), אלא בעיקר הכריזמה השופעת של האריס, שמספרת את סיפורה בחן ובהומור ובאופן שפשוט חורך את המסך, אפילו מתוך חלון היוטיוב הקטן.

9. CODA

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  שחקן המשנה הטוב ביותר

זה סרט קטן, כמעט הולמארק-י במובנים מסוימים – והוא בכל זאת סרט שחייבים לראות, ולו רק בשביל להבטיח לעצמכם ערב אחד משמח ומלא בכל טוב.

8. בלפסט

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, הסאונד הטוב ביותר, השיר המקוריה טוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  התסריט המקורי הטוב ביותר, אבל מה זה לא נעול. אפשרי שיפתיע גם בקטגורית הסרט

כמו "ספיידרמן", גם "בלפסט" סובל מאיזה זלזול והקטנה שאני חושב שמפספס דברים חכמים ומעניינים שמתרחשים בתוכו, והייתי אומר "טוב, לפחות האקדמיה הבינה!" אבל אני חושד שהוא מועמד לכל הפרסים שהוא מועמד להם בעיקר על כוח ה"ילד חמוד-שחור לבן-דרמה תקופתית". אני מקבל את זה, אבל באמת חושב שמדובר בסרט שראוי לשבחים שהוא קיבל ושאנשים שרואים בו רק "ילד קטן חמוד" ותו לא מפספסים יצירה חכמה הרבה יותר מזה.

7. כוחו של הכלב

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, הבמאית הטובה ביותר, השחקן הראשי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר (פעמיים), התסריט המעובד הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, הסאונד הטוב ביותר, הפסקול המקורי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: הבמאית הטובה ביותר, הצילום הטוב ביותר, הסרט הטוב ביותר

לא הסרט הפופולרי של השנה, לא הסרט שהכי הרבה אנשים ראו השנה, ובכל זאת – אחרי "פרזיטים" ו"ארץ נוודים", נראה שהאוסקר ממשיך ברצף ה"בוא ניתן את האוסקר לסרט שהוא באמת אחד הטובים של השנה מה דעתכם" ונותן (ככל הנראה, בלי נדר, טעות לעולם חוזרת) את הפרס פשוט לאחד מהסרטים הכי טובים של השנה.

6. סיראנו

מועמד לפרס: עיצוב התלבושות, יזכה (כנראה) ב: פרס "ההפצה הטיפשית ביותר", בחייאת למה זה יוצא חודש אחרי שעונת הפרסים בשיאה

מכל הסרטים שנמצאים בעשירייה הזאת, "סיראנו" הוא בלי צל של ספק האחד שנמצא כאן פחות בגלל איזשהן איכויות אובייקטיביות שיש לו, ויותר בגלל שאני פשוט מאוהב בברדק המוחלט שג'ו רייט ביים, ונשען בעיקר על הופעה מוחצת של פיטר דינקלג' (איזה פספוס של האקדמיה) אבל גם על פסקול שהוא אומנם אינו הפסקול הטוב ביותר של מחזמר כלשהו אי פעם, אבל "Heaven is wherever I fall" לא עוזב לי את הראש שבועות אחרי שראיתי אותו, ובשנה שבה ניסו להתחרות על התואר מומחים גדולים בתחום הקולנוע ומחזות הזמר, דווקא רייט ודינקלג' הצליחו לקחת את התואר של "המחזמר הכי טוב של 2021".

5. הנהגת של מר יוסוקה

מועמד לפרס: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט המעובד הטוב ביותר, הסרט הבינלאומי הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: הסרט הבינלאומי הטוב ביותר

הנה הבעיה עם "מר יוסוקה": זה סרט שאני באמת חושב שהוא נפלא – איטי אבל לא זוחל, מקורקע אבל תמיד מעניין, אמין ומרתק – וגם הייתי עשוי לכלול אותו ברשימת "הסרטים הכי טובים של השנה" האישית שלי, לו הייתה לי כזאת. אבל כשהוא מגיע לאוסקר, יש משהו קצת מבאס מכך שסרט כל כך קטנטן (וכל כך ארוך) מגיע למקום הזה. אני אמור לשמוח שדברים מחוץ למיינסטרים מגיעים לאחד המקומות הכי גדולים שיש לתרבות הפופולרית, אבל התחושה היא שבמקום שהבחירה בו תגדיל את הסרט ותוציא אותו לקהל רחב יותר (כמו נגיד עם "פרזיטים"), הסרט מקטין את האוסקר. מקווה להתבדות.

4. אנא המתן | Please Hold

מועמד לפרס: הסרט הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  כך שמישהו יראה אותו רק בגלל שהוא מועמד לאוסקר כי זה לא שסרטים קצרים זה שוק נצפה יותר מדי

אנחנו משתמשים במד"ב בשביל לדבר על בעיות שיש לנו בהווה (לרוב), ואין דוגמה יותר נוכחת מזה מאשר "אנא המתן" – סיפורו של בחור שגר בעתיד שבו הכל אוטומטי ורובוטי ונפלא, רק שהוא נשלח לכלא בלי לדעת מה הוא עשה ובלי אפשרות נורמלית להשתחרר. קפקא היה גאה.

3. לוקה

מועמד לפרס: הסרט המונפש הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב:  נאצות מצד בני ים שמרגישים שהייצוג שלהם בסרט הוא סטריאוטיפי ומוגזם

עבר הרבה זמן מאז שכל כך אהבתי סרט של פיקסאר, ואני מקווה שפיקסאר לא ייבשו אותי שוב עוד עשור עד שנצליח להגיע למידה כזאת של הסכמה.

2. הבת האפלה

מועמד לפרס: התסריט המעובד הטוב ביותר, השחקנית הראשית הטובה ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, יזכה (כנראה) ב: אולייי התסריט המעובד הטוב ביותר, אבל ככל הנראה סתם בלבאס אותי כשהוא ייצא עם 0 פרסים מהטקס

היה משהו מעט מסויג בביקורת הראשונה שלי ל"בת האפלה" – אולי כי ההקרנה שהייתי בה הייתה ממש מתסכלת, עם אנשים בשורה האחרונה שלא הפסיקו לצאת ולהיכנס ולדבר כל הזמן – אבל ככל שהזמן עובר אני לא יכול להפסיק לחשוב עליו והוא עולה ומטפס במדרגות הסרטים הטובים של השנה, עוקף את כל הסרטים האחרים שהיו מועמדים לסרט הטוב ביותר. אולי זה כי נושא ההורות קרוב לליבי. אולי זה סתם כי שלישיית ג'ילנהול-קולמן-באקלי עושה עבודה מצוינת. אולי זה כי פשוט אחד הסרטים הכי חכמים ומדויקים שנעשו השנה. אנא עארף.

1. חיה | Bestia

מועמד לפרס: הסרט המונפש הקצר הטוב ביותר, יזכה (כנראה) ב: לעשות סיוטים לכל מי שכן יצפה בו

למי שזוכר, גם בשנה שעברה הסרט הכי טוב מכל המועמדים לאוסקר היה סרט קצר ("עין לבנה" הישראלי, שנשדד) ואולי זאת הסיבה שאני ממשיך לחזור למירוץ האוסקר במלואו, כולל כל הקטגוריות – כי אי אפשר לדעת מאיפה תבוא היצירה התורנית שתעיף לי את המוח לרסיסים.

"חיה" היה הסרט הקצר התורן, ואני רוצה להגיד עליו כל כך הרבה אבל גם מפחד להרוס למי שאולי מתכנן לראות בכל זאת. אז למי שמתכנן רק אגיד שזאת יצירת אנימציה חריגה (סטופ מושן של בובות חרסינה), מטרידה (מאוד. וכשאתם חושבים שהיא לא יכולה להיות יותר קיצונית היא מעלה הילוך) ופשוט מופלאה.

ולמי שלא מתכנן, אגיד שהסרט מספר את סיפורה של אינגריד אולדארוק, סוכנת מודיעין צ'ילאנית שזכתה לשבחים מעמיתים שלה ושהייתה אחראית לאחת משיטות העינוי הכי דפוקות, נוראיות ומזוויעות שאי פעם שמעתי עליהן. "חיה" לא מתהדר בתואר "סיפור אמיתי" (למרות שהוא כן), והוא חושף את הנדבכים הדפוקים באישה הנוראית הזאת שלב אחר שלב, באופן מקפיא דם ומצמרר לחלוטין. אין סיכוי שסרט כל כך נוראי יצליח לזכות בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר, בטח כשיש לצידו מועמדים שמחים וחמודים יותר – אבל אני אישית אחזיק לו אצבעות.