ביום שישי הקרוב זה קורה: אחרי שנה וחצי של אפס מוצרים מבית מארוול (אם לא מחשיבים את "סוכני ש.י.ל.ד."), אנחנו שבים לחיקו של היקום הקולנועי היחיד שמשנה – זה שכולם מנסים להידמות לו, זה שכולם מנסים לחקות וזה שהפך דמויות דרג ה' כמו "עץ מדבר" או "ההוא שיכול להיות מאוד קטן" לכוכבי על.
ההפסקה הזאת, נראה לי שיסכימו כולם, הייתה מבורכת: אחרי עודף תוכן ופינאלה מרהיב, נראה שהיינו צריכים הפוגה מהיקום של מארוול. אבל יש עוד סיבה, אולי כזאת שלא כולם יסכימו עליה, והיא שעודף התוכן של מארוול וההצפה שלו גילו גם את המגבלות שלו, ולא רק את היתרונות. על כל "שומרי הגלקסיה" יש עוד סרט אוריג'ין גנרי ועל כל "סוף המשחק" יש "איירון מן 2". מארוול אף פעם לא עשתה סרט גרוע, אבל היא שחקה עד דק חלק מהשטיקים שלה, ולולא הפינאלה של "מלחמת האינסוף" שהרים להנחתה עבור "סוף המשחק", השם של מארוול עדיין היה מזוהה עם חלק משמות התואר שהצמדנו אליו ב-2017: נוסחתיות, "סרט מארוול גנרי", סירוס חזון של במאים, פחדנות ועוד.
על כן, בעוד גם אני מצפה ל"וונדהויז'ן" כמו כולם, יש לי גם כמה בקשות, אולי חששות, שאבקש ממארוול, ואז אצטרך, אני מניח, לשלוח אותם במכונת הזמן כי כל התוכן הזה כבר צולם והוכן.
1. אל תעשו עוד "סוף המשחק" (בעשור הקרוב)
זה נראה כמו הכיוון, אבל אני לא סומך על מארוול, אז אני רוצה להגיד את זה כדי שיהיה ברור לכולנו: מה שקרה ב"סוף המשחק" היה אירוע חד פעמי ודי מדהים וכל מי שניסה לחקות אותו נכשל, וכל מי שניסה להבין איך מארוול יצליחו לשחזר דבר כזה קיבל מפרצת. ובכן, שלא ישחזרו.
הרי למען השם, "סוף המשחק" הציג יקום שבו מחצית מכל החיים נעלמו במשך 5 שנים, ובסופו כל גיבורי היקום הידועים התאספו כדי להילחם בצבא חייזרים. איך אמורים להתעלות על זה? עכשיו יעלימו 75% מהחיים? יאחדו עוד כמה גיבורים שבמקרה לא קיבלו את ההודעה על זה ש"אה, כן, כל היקום בסכנה"? נו, באמת.
אוקיי, אז אולי ילכו לכיוון אחר: לא איום מבחוץ, איום מבפנים: שיעשו גיבורים נגד גיבורים! כלומר, כמו ב"מלחמת האזרחים"?
אז לא. בלוח הזמנים של מארוול לא נראה סרט (או סדרת) "הנוקמים" בזמן הקרוב, וטוב שכך. כל איחוד שכזה, בטח בלי כמה וכמה מהכוכבים הכי גדולים של המותג (הפנתר השחור, איירון מן וקפטן אמריקה) ירגיש קל משקל לעומת מה שחווינו רק עתה. "סוף המשחק" סגר סיפורים שהתחילו עשור קודם לכן ואם מארוול רוצים לעשות עוד "סוף המשחק", זה פרק הזמן שצריך לחכות עבורו כדי שמארוול יבינו בעצמם מי הפנים של היקום (אם יש כאלה), ומה הסיפור הגדול של היקום הזה. ואל תגידו לי מולטיוורס.
לא, באמת,
2. אל תגידו לי מולטיוורס
כלומר, אוקיי, זה הולך לקרות. כולם יודעים שזה הולך לקרות, ולמרות שבזמנו מארוול שמטה את השטיח מתחת לרגליים של כולנו עם "מלחמת האינסוף", חוץ מזה כל הכיוונים שלה היו די צפויים מראש (וגם, נו, זה בשם של "ד"ר סטריינג' 2").
אבל יש בעיה עצומה עם מולטיוורס, והיא שהוא הופך כל קשר רגשי לדמויות האלה לבעייתי. הרי יש סיבה למה ריק מ"ריק ומורטי" הוא כזה: כשאתה יכול לדלג בין אינסוף יקומים, לאירועים ארציים יש פחות ופחות חשיבות במהלך הקוסמי של הדברים. כדור ארץ כלשהו בסכנה? טוב, נו, יש, מילולית, אינספור גלקסיות שנשקפת להן סכנה חמורה יותר בעת הזאת. כל נסיון לעזור לאחת אומר שאתה לא עוזר לשנייה. כל עוד אתה מוגבל ליקום שלך בלי יכולת לעבור אז הכל בסדר, אבל בשנייה שאתה מודע ליקומים הנ"ל ובוחר מראש לא לעזור להם – טוב, ההימנעות שלך היא בחירה מוסרית מעפנה מאוד, גם אם הנסיון ללכת ולהציל את כל היקומים הוא בעצם התאבדות, לא רק פיזית, אלא גם נפשית – כמה פעמים ובכמה גרסאות אתה יכול לראות את אנט-מן נהרג על ידי חמת תנינים לפני שאתה חוזר ליקום שלך ופשוט נהיה אדיש לו ולגורלו?
כמובן, מארוול לא חושבים על כל זה. מארוול חושבים על דרך מסובכת להפגיש את הנוקמים עם אקס-מן, או לעשות איזה משחק חמוד של כמה גרסאות של ספיידרמן, או ד"ר סטריינג', או עוד שטויות שכאלה.
אבל הם צריכים לחשוב על זה. מספיק גרועים היו נפנופי הידיים של המסע בזמן ב"סוף המשחק", שהחליקו בגרון בעיקר בגלל כמות הפאנסרוויס העצומה שנזרקה עלינו כדי להסיח את הדעת (זאת מחמאה). טיול בין יקומים ישחוק עד דק כל אפשרות לקשר רגשי ולאיזושהי מידת סכנה ואכפתיות לדמויות האלה. אוי לא, ד"ר סטריינג' מת! טוב, נו, תביאו חדש מהיקום ליד, מה זה משנה.
3. תפסיקו לשנות מסעות של דמויות
רבתי על זה בתגובות, אז אני לא אשחזר את המסע-שלא-היה של איירון מן (האם הוא רצה להפסיק להיות איירון מן ב"איירון מן 3" וחזר בו בלי הכנה ב"עידן אולטרון", או שבעצם המהפך קרה ב"מלחמת האזרחים"?) ואתמקד במקום זה בספיידרמן החברותי השכונתי. הרי זה מה שהסרט הראשון בכיכובו אמר, לא? זה היה כל המסר: ספיידרמן הוא גיבורי שכונתי שצריך לעזור לטיפול בשכונות. זה לא היה עניין של מה בכך: פיטר פארקר נאבק ורצה לדרוש את מקומו בשולחן של הגדולים, רק כדי להבין שיש לו סדר עדיפויות אחר לחלוטין, ושזה לא שהם שלא רוצים אותו: הוא לא רוצה אותם.
ואז בא "מלחמת האינסוף" ושיגר את ספיידרמן לחלל. ותראו, אני לא בטוח, אבל נראה לי שהשכונה של ספיידרמן היא לא חללית.
כמובן, ברור לי למה ספיידרמן הופיע ב"מלחמת האינסוף": הוא אחת הדמויות הכי אהובות ואהודות, בטח בגרסה החדשה שלו, ובניגוד לדמויות כמו הוקאיי זה היה מתקבל מאוד בכעס אם הוא היה צץ ב"סוף המשחק" לסצנת אמצע הקרדיטים שבה נראה שהוא התעסק כל הזמן הזה בשוד של מכולת. ולמרות זאת, המהלך הזה לקח את כל מה שמארוול גרמו לנו לאהוב בו למשך סרט אחד וזרק אותו מהחלון. ואז, אחרי שזה קרה, הם הקצינו את זה עד הסוף ושינו את כל הדמות ב"רחוק מהבית".
זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה: גם תור עבר מסע שכזה, שנבנה בהדרגתיות בין שני סרטי "תור" הראשונים ושני סרטי "הנוקמים" הראשונים (אחת הדמויות היחידות שנכתבו באופן די אחיד עד כה) ואז עשה תפנית של 180 מעלות כדי לעמוד בקצב הקומי המטורף של טאיקה וואיטיטי ב"ראגנארוק". מזל שהאחים רוסו נתנו לו רגע לעכל שעולם הבית שלו ורוב האזרחים בתוכו הושמדו, אחרת התגובה הרגשית שלו לכל המהלך הזה היתה מסתיימת באיזה בדיחת פלוצים לא משמעותית.
זאת לא שאלה של איכות: אפשר להתווכח על איזה סרט ספיידרמן היה יותר טוב, והאם "העולם האפל" הוא הסרט הכי גרוע ביקום או לא – זאת שאלה של אחידות. אם כל פעם מחדש מארוול משנים את הדמויות, למה (ואיך) אמור להיות לי אכפת מהן? אם כל הדרך שבה הם מתנהגים משתנה מסרט לסרט, מה המשמעות של זה שכביכול הם אותה דמות?
אז נפלא שדמויות כמו וונדה, הוקאיי או לוקי מקבלות עכשיו סדרה משלהן. אבל יש לי משהו להתחבר אליו במסע שלהן, או שעדיף לי רק לזכור את הכוחות שלהם וכמה פרטי מידע כלליים, כי ברגע שהעלילה תרצה בכך כל האופי והמהות שלהם ישתנו?
4. ואל תקשרו את כל זה
ומנושא לנושא באותו נושא: בניגוד לשמועות, אפשר לראות את "מלחמת האינסוף" בלי לראות את כל סרטי מארוול שקדמו לו. אני לא יודע אם זה מומלץ, אבל בגדול אפשר להבין את רוב הדברים בו אם יש לכם יכולת הסקת מסקנות טובה. זה הרי לא מאוד קשה – אלה הטובים, אלה הרעים, אלה טובים שמכירים אחד את השני, אלה טובים שנפגשים עכשיו לראשונה, סבבה.
אז כנראה לא משנה מה מארוול יעשו, וגם אם כל היקום של מארוול יבוא להתארח ב"מיס מארוול", אני אוכל להבין את מהלך העניינים בסרט שבא לאחר מכן גם בלי לראות אותו.
אבל חלק מהקסם הוא לא זה שאני יכול "להבין", אלא זה שזה מסע ארוך שאני צופה בכל חלק בו מתקדם לאיטו עד שהם נפגשים. וחלק מהקסם של הקסם הזה היה העובדה שהוא לא הרגיש כמו שיעורי בית.
חמש סדרות בשנה (לא כולל את "מה אם?"), ועוד ארבעה סרטים מתחיל מאוד להרגיש כמו שיעורי בית. ובעוד שהטריילר ל"וונדהויז'ן" נראה כמו משהו שאני אצפה בו בכיף, אני לא בטוח שיש לי כוח ל"פלקון וחייל החורף", שתי דמויות שרוב העניין בהן לא היה האינטראקציה שלהן זו עם זו אלא של שתיהן מול סטיב רוג'רס.
ויכול להיות שגם פייגי מבין את זה, למרות ההצהרות שלו, ושהוא בעיקר מנסה לשכנע אנשים לבוא לדיסני+ בעודו מצליח לשמור על היקום הקולנועי ברובו המוחלט קולנועי. אבל בשלב הזה, אני כבר לא בטוח שהכדור בידיים של פייגי. ומה יקרה כש"וונדהויז'ן" תהיה הצלחה? לא תהיה לה עונה שנייה? כי דיסני שונאים כסף?
אז בבקשה: שהסדרות האלה יהיו מיני סדרות, שמספרות סיפור שמתחיל, נמשך ומסתיים בעצמו. בעונה אחת – בלי תפקידי משנה של דמויות מהסרטים (אפשר הופעות אורח), בלי טיזרים, בלי סצנות אחרי הכתוביות – אוקיי, אולי לא "בלי", אבל בלי דברים משמעותיים. אם יש משהו שחשוב שאני אדע, שימו אותו בסרט.
5. אה, ותעשו בבקשה תכנים טובים
טוב, אתם תמיד עושים תכנים "טובים". אז אולי אני אחדד ואבקש: "בבקשה תעשו תכנים שלא על פי נוסחת מארוול".
אני רוצה נבלים טובים. לא מספיקים לי לוקי ות'אנוס – אני רוצה להיכנס לסדרה ולפחד, או להתרגש, או לצחוק. יש לכם נבלים טובים ביקום שלכם. בבקשה תכניסו אותם ותדאגו שלא יהיו נשכחים. לא עוד קרניים בשמיים, צבאות גנריים שנעשו בהעתק הדבק (כדי שיהיה בסדר להרוג הרבה מהם) וכאלה שסיפור החיים שלהם מסתכם ב"אנחנו לא כל כך שונים, אתה ואני".
אני רוצה שמעבר לגיוון דמויות (מבורך), יהיה גם מגוון של סיפורים. לא רק בפוטנציה, אלא גם בביצוע: "אנט-מן" הוא סרט שודים? נהדר – עכשיו שהמערכה השלישית שלו לא תסתיים בקרב גיבור-נבל מסרט גיבורי על. "וונדה ויז'ן" רומז על צעד בכיוון הזה. "הפלקון" ו"האלמנה השחורה" – פחות.
ואני רוצה שיהיה מגוון גם בסוג הסרטים בתחושה ובטון שלהם: "מלחמת האזרחים" הוא על קרע עצום בנוקמים? כן, בפוטנציה – בפועל יש בערך סצנה אחת דרמטית והסצנה הגדולה שבה גיבורי היקום נלחמים אחד בשני היא סצנת צחוקים ופיצוצים, ולא משהו רציני. מארוול קנתה את השם שלה עם הציניות הטוני סטארקית (לעומת הרצינות הנולאנית/סניידרית), אבל אני אשמח שבשלב הזה יהיו כמה תוצרים יותר רציניים בתוך היקום – ואולי גם כמה יותר קלילים. אני פשוט אשמח, בכנות, לתוצרים שונים.
אני רוצה, בסופו של דבר, לב. ו"הנוסחה של מארוול" גרמה לכולם שם באולפנים לחשוב שאפשר גם וגם: גם להיות פס ייצור, וגם לנפק סיפורים שיש בהם חדוות יצירה, שבאים ממקום אישי ושרוצים לספר סיפור שכזה.
וכשנתנו לי שלושה סרטים בשנה, כולל כמה סדרות פריפריאליות שלא היו אמורות להתקשר אליהם ונוצרו תחת אנשים אחרים: היה קל להאמין שבסקאלה בין "פס ייצור" ל"יצירה כנה", הכף נטתה יותר לכיוון ה"יצירה". כשהמספר עולה משלוש יצירות לתשע, כבר מתחילים להרגיש את הטעם התעשייתי המעובד. אני לא יודע אם זה המצב, אני לא יודע אם ארגיש ככה גם בעת הצפייה, אבל אני יודע שכל הקסם של מארוול בעולם לא יכול לגרום לתשעה סיפורים שונים בשנה לרדת בגרון באותה קלות. אז או שמארוול מראש לא מפתחים ציפיות כלפי חלק מהם והם בסדר עם ליצור סדרות שהרוב לא יראו, או שהם עומדים להתאכזב בענק, או שאני הוא המוזר ומיליוני מעריצים ברחבי העולם הולכים לעשות בדיוק את זה, לצהול ולשמוח בכל פעם מחדש במהלך השנה הבאה, תשע פעמים בשנה.
כי אני כל כך רוצה להתרגש, כל כך רוצה לאהוב, ו"וונדהויז'ן" באה בדיוק בזמן, אבל אני חושש שעד שאגיע ל"נצחיים" או ל"שאנג צ'י" אהיה מוכן לערוף את הראש לבן אדם הבא שידבר איתי על תכנים של מארוול. ואני בעיקר חושש שלא אהיה לבד בתחושה הזאת.
אז בבקשה, כמו שהצלחתם להפתיע אותי עם "מלחמת האינסוף": תראו לי שאני טועה. כי אני כל כך חושש ממה שזה אומר אם אני צודק.
נ.ב. אה, ומשהו קטן, באמת, מינורי לחלוטין,
6. דיסני, אתם מוכנים כבר להכניס את דיסני+ לארץ???
כלומר, אני יודע שזה ייצור בעיות עם המפיצים בארץ, אבל זה לחלוטין נראה לי כמו משהו שכמה חוזים יכולים לפתור. כאילו, באמת. נשמח לדבר על היקום הקולנועי הכי גדול בלי תחושת ה"זה בערך-כמעט-אולי חוקי אם אתה נורא מתאמץ" שמתלווה אלינו כיום.
אפשר להבין מה הקטע עם הסוף של מלחמת האינסוף?
אני מודה שצפיתי בו אחרי שפחות או יותר ידעתי מה הולך לקרות, ושבתור מי שראה בערך שליש מהסרטים ביקום הזה רמת האיכפתיות שלי לא היתה גבוהה. אז אני מבין איך הסוף הזה מפתיע, אבל האם אחרי שמתגברים על ההפתעה הראשונית, האם לא היה ברור לכולם שיהיה undo ברמה כזו או אחרת לסיום הזה? כלומר, אם מתייחסים לשני הסרטים האלו כסרט אחד באורך לא הגיוני בעליל, זה עדיין סוף מפתיע?
וברגע שה-undo הזה אכן מגיע, האם זה לא הופך את זה לסוף מכעיס? האם סוף שהוא פרידה אמיתית מחלק יותר קטן מהדמויות (כמו שקרה בסופו של דבר בחלק השני) לא היה יותר מכבד את הקהל?
בסך הכל כתבו סיפור ארוך (ומחורר) וחצו אותו לשני סרטים ככה ששלב ההפסד קרה בסוף הסרט הראשון; אבל זה היקום של מארוול אז מצופה להתרשם ולהידהם ולסגוד.
אתה צודק אבל...
זה פשוט גדול מזה.
אני לא בן אדם של קולנוע, אני בדרך כלל צופה בסרט מאוחר יותר בזמן שנוח לי, אבל היו שני סרטים שהיה ברור לי שאני הולך לקולנוע בשבילם. לעזאזל, אפילו הלכתי לראות את קפטן מארוול בקולנוע בשביל להגיע מוכן לאנדגיים.
וכן, ידעתי שהם יחזרו. ידעתי שהכריזו כבר על סרטי המשך עם חלק מהדמויות שנעלמו. אבל זה היה סרט מצוין עם סיום אדיר. והסרט הבא התחיל עם (ספוילר?) גרזן בראש לת'אנוס, וזה הגיע לו, והכניס אותי להלם.
אז נכון, היה אחר כך מאמבו ג'אמבו של משחק זמן (כמה חששתי מזה, וכמה שזה היה אדיר בסוף) והכל חזר לקדמותו. אבל איך הוא חזר!
ואני חושב שאלה רגעים עוצמתיים. הם היו עוצמתיים בפעם הראשונה, והם עדיין מחזיקים בזכות עצמם גם כשיודעים שהסוף טוב (כמו שידענו תמיד).
האמת שהגרזן בראש היה יותר מפתיע מכל מה שקרה בחלק הראשון
והקטע עם הפורטלים הוא כל מה שאני לא אוהב בסרטים של מארוול עם האקשן העצום והאפי והמלא דמויות. דווקא שהם הולכים בקטן יחסית (נניח, קפטן אמריקה 2), התוצאה הרבה יותר אפקטיבי מבחינתי.
אני מסכים שסרט כמו סוף המשחק צריך להיות משהו נדיר ולא משהו שבא כל שנתיים - שלוש
אבל לעומת זאת, סרט אנסמבל זה דבר שכן צריך לבוא לעיתים קרובות יותר.
המתכונת הזאת של מספר סרטים של כל גיבור בנפרד ואז סרט של כולם ביחד, זה אחד מהדברים שהפכו את מארוול למה שהיא היום. זה היופי ביקום קולנועי, שאתה יכול במשך שנתיים – שלוש לראות סרטים שונים עם דמויות שונות ואז ברגע אחד כולם מתאחדים לסרט משותף ומזכירים לנו שמדובר ביקום משותף.
אם מארוול יפסיקו בעשור הקרוב לעשות סרטי אנסמבל, הם יהיו פשוט כמו DC של היום, יקום שכל סרט בו נפרד ואין את תחושת ההתלהבות מהחיבורים של כל הסרטים ביחד.
אז אנדגיים זה לא משהו שצריך לראות בשנים הקרובות, אבל הנוקמים (או סרט אנסמבל עם שם אחר. בקומיקסים יש עוד חבורות גיבורים מלבד הנוקמים, והגיוני שישאירו את השם ״הנוקמים״ בסאגת האינסוף ויתחילו משהו חדש) בהחלט כן. ואין מה לדאוג, אני בטוח שמאה שנות קומיקס יכולים לספק מספיק רעיונות מקוריים לסרטי אנסמבל שירגישו חדשים ורעננים ולא יזכירו לנו את סרטי האנסמבל שראינו.
אני רק הערה בעניין איירון מן וספיידרמן
מותר לבני אדם להשתנות, לשנות את דעתם, להתפתח, לגדול, לצאת לעולם וכו' ומצד שני גם להיות הפכפכים, לסגת לאחור, להפר הבטחות, לחזור לשכונה, להתחרט וכו'. הכול אפשרי במציאות ועל כן גם בסרטים. כל עוד זה נעשה (ולדעתי זה נעשה) בצורה אמינה והגיונית (למשל בעקבות אירועים שאפשר להצביע עליהם) אני לא רואה בזה שום בעיה.
אני לא מסכימה
כבר כתבתי על זה בדיוני עבר, אז בקצרה: השינוי (או ליתר דיוק, הנסיגה) של איירון מן עקבית עם האופי שלו. ברגע רומנטי של קתרזיס הוא נתן הבטחה ובהמשך פשוט… לא עמד בה (באחד מסרטי ההמשך הוא אף התייחס לזה). אין בזה שום דבר מיוחד. נכון, אנשים מבטיחים להשתנות, לפעמים אפילו נראה שהם השתנו, אבל לבני אדם יש חולשות, הרגלים, התמכרויות קטנות ולא קל לוותר על משהו שאוהבים או תלויים בו, וטוני סטארק הוא בסה"כ בן אדם.
בעניין השינוי של ת'ור ברגנרוק, במה מדובר?
כל האופי של ת׳ור
הוא הפך להיות הבחור המגניב הזה שזורק בדיחה כל משפט שני, משהו כמו סטאר לורד, בעוד ולפני כן הוא היה אל נורדי שהניגודיות בין הסגנון שלו ששייך לימי הביניים לעולם המודרני של ימינו (מבלי שהוא מבחין בכמה מגוחך זה נראה) זה מה שעשה את הדמות שלו, ואת זה זרקו לפח.
לא מסכימה
הוא ממש לא סטאר לורד (שבעיני עצמו הוא לא פחות מאומן מצחק, יעני סטנדאפיסט), ואני לא זוכרת אותו עד כדי כך מצחיק. הוא כן קצת "גופי" ויש בסרט לא מעט הומור סלפסטיק, אבל זה היה כבר בת'ור הראשון. מבחינת התוכן, אז הוא היה "דג מחוץ למים", נכון, רק שמאז עברו אי-אילו שנים, הוא כבר צבר ניסיון בכדור הארץ, התבגר, רכש ביטחון עצמי, הכיר את הנוקמים ואת הדינמיקה הקבוצתית – העבודה בצוות, ההומור המשותף וכו'. הוא גם איבד לא מעט תמימות שהייתה לו כלפי לוקי, משפחתו, חבריו ועוד (וגם איבד כמה אנשים יקרים לו בדרך). בעיניי זו הייתה התפתחות הגיונית שלו, והיא התאימה למקום ולזמן שהוא היה בו וגם לחוויות ההזויות שעוברות עליו בסרט הזה.
Dude. כל הסרטים הוא התנהג באופן מסוים
פתאום הוא מתנהג אחרת לגמרי. לא הייתה פה שום התפתחות. זו אשכרה דמות שונה לגמרי. פשוט החליפו את ת'ור בדמות אחרת.
החליפו את ת׳ור בכריס המסוורת׳
תחושה שלי היא שבסרט הזה טאיקה ואיטיטי נתן לו להכניס הרבה מעצמו לדמות של ת׳ור, הרבה יותר ממה שהכניס בסרטים שלפני כן.
תורם לעניין גם התספורת שלו (ובאופן כללי, זריקת השיער הארוך והפטיש, בנוסף על זריקת כל דמויות המשנה מסרטי ת׳ור פרט ללוקי ומיקום חלק נכבד מהסרט בכוכב שנראה מתאים הרבה יותר לסרטי שומרי הגלקסיה, גורמים לתחושה שאתה לא באמת צופה בסרט של ת׳ור).
אני לא הרגשתי כך. נסכים שלא להסכים...
(ל"ת)
A Marvel-ous year
אחרי שנה וחצי בלי כלום, נראה שהשנה כמעט תמיד יהיה משהו של מארוול באוויר: "וונדהוי'זן" תשודר באופן שבועי ותסתיים בדיוק לפני העלייה של "הפלקון וחייל החורף", וכנראה שאותו דבר יקרה עם "לוקי" והסדרה שאחריו ובין לבין גם יהיה סרט שיעלה בקולנוע / דיסני+.
– "מארוול אף פעם לא עשתה סרט גרוע"? אתה מנשק את אמא שלך עם המקלדת הזאת? אני מניח שאתה לא מתכוון לסרטים שמבוססים על קומיקס של מארוול באופן כללי, כי אז זה בטוח לא נכון. אבל גם ספציפית ב-MCU זה לא נכון. כלומר, כן, אני לא חושב שיש להם סרט מביך ברמה של "אקס-מן: אפוקליפסה" או "הענק" (מ-2003), אבל להגיד "אף פעם לא עשתה סרט גרוע" זה לתת להם יותר מדי קרדיט.
– לגבי ה"שיעורי-בית": מצד אחד, עכשיו כשמארוול מפיקה את הסדרות שלה תחת דיסני, הקשר ביניהן ובין הסרטים חזק מאי פעם והם כבר הודיעו שיהיו כל מיני קרוסאוברים והתארחויות כאלו ואחרות. מצד שני, דיסני בטוח מודעים לכך שבהרבה מקומות שירות הסטרימינג שלהם לא זמין באופן חוקי. עד שהם יעשו פריסה גלובלית, לא נראה לי שמה שיקרה בסדרות ישפיע באפון מהותי על היקום, או לפחות לא בצורה שבה מי שלא יצפה בהן יפספס משהו מהותי.
במקרה הכי גרוע אולי יזרקו בסרט כמה שורות אקספוזיציה כדי להדביק את הפער לאלו שלא צופים בסדרות ("כמו שכולכם יודעים, לוקי חזר ליקום שלנו ושרף את אנטמן עם זכוכית מגדלת") כי אין להם כוח או שהם לא יכולים. אבל אני מקווה שימצאו דרך טובה יותר לעשות את זה.
– בקשה אחת ממארוול שעולה לי כרגע זה לתת לגיבורים להשתמש בכוחות שלהם בדרכים יותר יצירתיות. יש להם כוחות מגניבים, אבל רוב הזמן כשהם נלחמים ברעים הם משתמשים בהם בצורה די סטנדרטית: איירון-מן יורה לייזרים, ספיידרמן יורה קורים וכו'.
אחת הסצינות האהובות עלי ב-MCU זה כשטוני צריך להלחם באנשים רק עם כפפה אחת ומגף אחד של החליפה ב"איירון מן 3". זה מגניב, וגם מראה לנו איך הוא מסתגל להלחם בסיטואציה קצת שונה. באחד הקרבות בהתחלה של "סוף המשחק", וונג פותח שער כדי לשלוח את אחד העוזרים של ת'אנוס ממנהטן לאמצע הקוטב. זה מגניב, למה הם לא משתמשים בזה יותר?! אז כן, זה יהיה נחמד.
רק תיקון קטן
מדובר בהתחלה של ״מלחמת האינסוף״ ולא ״סוף המשחק״.
ושכחת את הסיום של הרגע הזה כשאותו עוזר של ת׳אנוס מנסה לחזור דרך הפורטל ואז וונג סוגר לו אותו על היד ובכך כורת אותה (מסתבר שפורטל מסוגל לשמש גם כנשק ממש) שזה גם כמובן עוד מחווה חביבה למלחמת הכוכבים (למי שלא יודע, סרטי מארוול מלאים בכריתות ידיים כמחווה לסרטי מלחמת הכוכבים וכריתות הידיים הידועות שלהם)
אני אמנם לא מומחה בענייני זכויות הפצה
אבל לא ברור לי איך זה אמור להוות בעיה עם הבאת דיסני+ לארץ.
כיום מרבית סרטי דיסני זמינים לרכישה באייטונס עם התרגום הרשמי והדיבוב הרשמי (ובנטפליקס ואמאזון גם נמצאים לא מעט סרטים משלל אולפנים עם תרגום ולפעמים גם דיבוב רשמיים), אז כנראה שאין בעייה עם חברות הפצה (אולי הם מקבלים אחוזים).
אם דיסני מחפשים תירוצים ללמה הם לא מביאים את דיסני+ לארץ, הם צריכים לחשוב על תירוץ טוב יותר.
עם דבר אחד הסכמתי, ההפסקה הזו אכן הייתה מבורכת.
באיזשהו שלב בקיום שלו הפרנצ'ייז הזה הפך, בעיני כמובן, למשהו שמחפש גרנדיוזיות על חשבון עשיית סרטים טובים. ממלחמת האינסוף וסוף המשחק כבר בקושי הצלחתי להנות.
בעיני הדבר שמארוול עשו הכי טוב זה סרטים כיפיים. הנוקמים הראשון, איירון מן 1, שני הספיידרמנים רגנארוק וכמובן שומרי הגלקסיה 1 (ביי פאר הסרט הכי טוב שהם הוציאו) הם סרטים מוצלחים כי הם התרכזו בלעשות כיף. הסרטים מאוד מצחיקים, יש דמויות טובות, יש דיאלוגים נחמדים ואחלה אקשן. כשהם גולשים למחוזות המלודרמה והרצינות התהומית שם הם כושלים בעיני. החלק הראשון של מלחמת האזרחים למשל היה שעמומון אחד גדול.
בנוסף, ככל שהסרטים התקדמו הם הפכו יותר ויותר עמוסים עד שאיבדו מבנה לחלוטין. מלחמת האינסוף הרגיש כמו קליימקס אחד ארוך.
בקיצור, אם יש לי בקשה אחת ממארוול, זה לחזור לעשות סרטים צנועים יותר. מצד שני, אני בטח לא הבייס שלהם אז למה לעזאזל שיקשיבו לי?
מארוול עשתה פעם אחת סרט ממש אבל ממש גרוע - "ונום"
(ל"ת)
ונום זה לא סרט של מארוול סטודיו ואין לו כל קשר ליקום הקולנועי של מארוול
מדובר בסרט של סוני שהוא אחד מלא מעט סרטים על דמויות של מארוול שלא הופקו ע״י מארוול, הכל כתוצאה ממכירת חיסול של זכויות ההפקה הקולנועית על מגוון דמויות שמארוול ביצעו בעבר בימים קשים.
בחבורה הזאת נמצאים לא מעט סרטים שנחשבים גרועים כמו ארבעת המופלאים או אקסמן אפוקליפסה, אבל הקשר היחיד שלהם למארוול הוא שהם מבוססים על קומיקסים של מארוול, כך שזה לא הוגן להאשים בהם את החבר׳ה מסטודיו מארוול.
ובלי כל קשר, אני דווקא בהחלט אוהב את ונום. ולאור הרווחים בקופות, נראה שאני ממש לא היחיד.
אז, אחרי סיום וונדה-ויז'ן,
אפשר לסכם שבינתיים חלק מהבקשות שלך התקבלו.
כן? אני ספרתי בדיוק סעיף אחד (השני)
כל השאר אומנם קצת סובייקטיבים, אבל לדעתי הם לא ממש קלעו.
עברו עוד כמה חודשים וכמה תוצרים
בוא נבדוק מחדש.
אני חושב שהם בגדול רמסו את כל הסעיפים
ונופפו לי לשלום (אולי זאת הייתה אצבע משולשת). מצד שני: אחרי 5 סדרות ו-4 סרטים, אני באופן מפתיע לא מרוקן נפשית מתכני מארוול ויאללה יאללה די כבר.
כי מסתבר שזה עבד.
כלומר, יש כל כך הרבה תכני מארוול, ששבוע שאין בו תוכן מארוול חדש פתאום נראה ריק; אבל הצליחו לגרום לזה לעבוד ולא ליצור הרגשה של עומס, אלא של שגרה.
השורה האחרונה בסעיף 2 כל כך נכונה
אם רק קווין פייגי היה גולש פה…