 |
||
| משתתפי וסלבריטאי 'ארבעת המופלאים' סבלו את הפרימיירה מהגיהנום. הארוע נערך באוויר הפתוח, אבל גשם זלעפות פתאומי פגם באווירה. עשר דקות אחרי תחילת הסרט גם המקרן התקלקל, והסלבז הרטובים נסחבו לאולם אחר. | 
10.07.2005
|
|
יומית
משתתפי וסלבריטאי 'ארבעת המופלאים' סבלו את הפרימיירה מהגיהנום. הארוע נערך באוויר הפתוח, אבל גשם זלעפות פתאומי פגם באווירה. עשר דקות אחרי תחילת הסרט גם המקרן התקלקל, והסלבז הרטובים נסחבו לאולם אחר.
משתתפי וסלבריטאי 'ארבעת המופלאים' סבלו את הפרימיירה מהגיהנום. הארוע נערך באוויר הפתוח, אבל גשם זלעפות פתאומי פגם באווירה. עשר דקות אחרי תחילת הסרט גם המקרן התקלקל, והסלבז הרטובים נסחבו לאולם אחר.
ועדיין היה עדיף על הקרנה של גלובוס
כל פעם שאני רואה את מייקל צ'יקליס,
אני נזכרת באיך שהוא נראה שאיש משטרה, ונדהמת מחדש.
ולגבי הבכורה: זה מה שקורה כשמנסים להיות מקוריים, מגניבים, ויוצאי דופן. מישהו שוכח לבדוק את התחזית.
כל פעם שאני רואה את מייקל צ'יקליס,
מעניין אם גם בסרט הוא עושה את הקטע הזה של כניסה לחדר עם כתפיים מורמות ומבטים עצבניים לכל הצדדים.
כל פעם שאני רואה את מייקל צ'יקליס,
אבל מה אכפת לו למיאזאקי שהפרימיירה היא בחוץ (זאת אומרת, למה הוא מוריד עליהם גשם?)
נצל''ש
מכתב ליו"ר גלובוס גרופ:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3110204,00.html
והנה עוד אחד:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=421997
ואם זה לא מובן מאליו, אני חותם על כל מילה. ואם בא למישהו להמשיך את ה"גל התקשורתי" ולפרסם כאן מכתבים נוספים, תבוא עליו הברכה.
והנה עוד אחד:
מזל. בדיוק היום הייתי בעזריאלי וחשבנו להכנס למלחמת העולמות, אני לא מתל אביב, כך שאין לי שום היכרות עם בית הקולנוע הספציפי וגם היכרותי עם גלובוס היא רק עם גיל לפני שהם התאחדו או מה שזה לא יהיה, ועכשיו אני רק אומר תודה שבסוף בחרנו לא לראות את הסרט, מסיבות שלא קשורות לכתוב כמובן.
לדעתי, זה פשוט מחריד. אני בטוח שאלו לא 2 המכתבים היחידים שמר גלובוס קיבל בנוגע לנושאים המדוברים לאורך חייו, ואני רק תוהה מתי תגיע הנקודה שמשהו באמת ישתנה.
כשלא תהיה להם ברירה.
ואז הם ישתנו, או יחדלו.
המלצה/עיצה:
אם אתה בעזריאלי, צא החוצה, תפוס מונית (או פשוט סע באוטו, אם יש לך) וסע לרב חן גבעתיים. המונית תעלה באיזור ה-15 ש"ח, הנסיעה תיקח פחות מ-10 דקות. הרב-חן גבעתיים עדיף על כל אולם של גלובוס.
אמרתי לכם.
כל כך נדרש להשתלט על המקום
כל כך מושלם לקונים
הלובי עם הספות, האולמות הגדולים, הכורסאות הנוחות.
עדיין דורכים שם על אללה?
אגב פרסומות
הופתעתי לגלות שלא המצאנו את השיטה. במוצ"ש לפני שבוע הלכתי למלחמת העולמות בלוס אנג'לס, בשעה 19:40. כיוון שכאן אין מקומות מסומנים, אנשים מגיעים מוקדם לאולם כדי לתפוס מקום טוב. נכנסו לאולם כ-20 דקות לפני ההקרנה. בזמן הזה היו שקופיות של פרסומות מוקרנות על המסך, כמו למשל "מחפשת עבודה? הצטרפי עוד היום למשרד השריף המקומי!". ב-19:40 הייתי בטוחה שיתחיל הסרט, אבל אז התחילו כ-10 דקות (אולי קצת פחות) של פרסומות (הפעם בוידאו) ואחריהן עוד 10 דקות של טריילרים…
כל זה למרות שהאמריקאים לא מאחרים (אלא להיפך) ומחיר הסרט הוא 10$ (ונכון שבארה"ב מרוויחים בדולרים וכו', אבל גם כאן זה לא כ"כ מעט, בהשוואה למוצרי צריכה אחרים למשל). אגב, זה לא היה איזה קולנוע ידוע או גדול במיוחד במרכז העיר, אלא קולנוע שכונתי באגורה (שזה סוג של פרבר, עם מועצה מקומית, בערך. במידה מסויימת זה כמו להגיד שאתה גר ברמת גן כשאתה בעצם גר בגבעת שמואל, נגיד).
כל זה כמובן לא מצדיק 28 דקות של פרסומות, ועל אחת כמה וכמה פרסומות לא הולמות לפני סרט לילדים (בארה"ב זה מלכתחילה לא היה עובר) אבל רק רציתי להבהיר שהמצב אולי לא כ"כ קיצוני כמו שאנחנו חושבים.
אין מקומות מסומנים בכלל?
ככה זה בכל בתי הקולנוע בארה"ב?
אין מקומות מסומנים בכלל?
קולנוע שכונתי באגורה לא שווה במיל
ברור שלא המצאנו את השיטה
אבל אצל האמריקאים את יודעת בדיוק למה את נכנסת. את יודעת שהפרסומות יתחילו בדיוק בשניה שבה מצוין שה"הופעה" מתחילה, ושהן יהיו עשר דקות.
ואגב, 10 דולר זה רק בניו יורק ובאל איי, לא בשאר ארצות הברית, איפה ששכר המינימום הרבה יותר גבוה (7 דולר או 8 לשעה) מהממוצע, וגם שם אם את מקומית, וסטודנטית או שידך אינה משגת ממש, ניתן למצוא כרטיסים בחמישה עד שבעה וחצי דולר, או ללכת להצגה יומית שזה 8 דולר.
אשר לשכונה וכו, זה מחיר אחיד. לא משנה אם זה קולנוע יוקרתי או לא. גם בארץ המחיר אחיד.
ועוד דבר: עשרה דולר זה קצת יותר משעת עבודה בשכר מינימום. מינימום בארץ עומד על מה? 18 שקל? כניסה לקולנוע היא כמעט שעתיים מלאות של עבודה, לעומת שעה, שעה וחצי לאמריקאים.
אין מה להשוות.
בארץ המחיר לא אחיד
יש קולנועים שלוקחים פחות (לב למשל), יש ערים שבהן המחיר זול יותר (נאמר לי ש-35 ש"ח זה בת"א בחיפה וכו', אבל במקומות קטנים יותר זה 33 או 31), ויש בהחלט הנחות שונות שאת יכולה להשיג גם בארץ – חיילים, אזרחים מבוגרים, סטודנטים (בלב למשל), כרטיסיות מוזלות, הנחה למי שמביא כרטיסיה של אגד, ועוד (וזה בלי לדבר על מבצעים מיוחדים כמו זה של סלקום, עם הסרטים חינם בג"ג בימי חמישי).
בקיצור – גם בארץ, אם רק תעשי קצת בירורים ותדעי לאן ללכת, לא תצטרכי לשלם מחיר מלא על סרט.
לא לא לא.
גם פה רשתות שונות של בתי קולנוע מציעות מחירים טיפה שונים (ושני שקל זה לא באמת הבדל משמעותי, עם כל הכבוד).
גם פה יש מבצעים והנחות שונות (אם כי הכרטיסים בחצי מחיר הם לא מבצע חד פעמי או משהו, אלא משהו לגמרי קבוע, וזה כולל פופקורן קטן חינם!).
גם פה יש הבדל בין עיר גדולה לשאר ארצות הברית, ושני דולר הם הבדל הרבה יותר משמעותי משני שקל. למשל, זה שליש ארוחה במקדונלדס (או בורגר אחד כפול וצ'יפס אחד קטן במקדולר מניו). שני שקל הם לא שליש ארוחה איך שלא תסתכלי על זה.
ופה, אם את משקיעה ועושה בירורים את יכולה ללכת לסרטים בחינם לגמרי. הכרטיסים בהנחה, כל מה שאת צריכה לעשות הוא לגור כאן. לא לברר ולא שום דבר.
תזכירי לי איפה בארץ ניתן לראות סרטים בחינם על בסיס קבוע למדי?
תזכורת: בימי חמישי ברשת ג''ג
ללקוחות סלקום (עם חשבונית / יתרה של מעל 50 ש"ח) וזה כולל אחוזים יפים מהאוכלוסיה.
נכון שכרגע ג"ג הם השטן, אבל חינם היא עדיין אופציה קבועה אם באמת רוצים.
וגם שירות לאומי
חצי מחיר.
''לב'', כן. ''למשל'', לא.
את כל הזמן מדגימה בעזרת לב. את יודעת למה? כי ב-90% מהקולנועים, שמקרינים 90% מהסרטים, אין שום הנחות לסטודנטים ושום נעלים. כן, לחיילים יש, אבל זהו (וגם זה בתנאים די מגבילים).
נכון, בכרמיאל כרטיס לסרט עולה 31 שקל ולא 35, אבל זהו. הנחה קבועה בסדר גודל משמעותי פשוט אי-אפשר להשיג, אלא אם כן מדובר בלב (או בקולנוע בנייני האומה בירושלים, או בסינמטק. ולצורך העניין, אין הרבה הבדל בין השלושה).
עם בירורים, עם לדעת לאן ללכת, אין מה לעשות: אם את רוצה לראות את "סין סיטי" או "דרכים צדדיות" (למשל), ואת גרה בירושלים או בתל-אביב, את תשלמי 35 שקלים ותחרקי שיניים.
''לב'', כן. ''למשל'', לא.
"דרכים צדדיות" ו-"סין סיטי" זה עוד טוב, כי הם מוצגים ברשת רב-חן. אם אתה גר בירושלים ורוצה לראות את "באטמן מתחיל", ובמקרה גם נדרת שרגלך לא תדרוך יותר ב-"גלובוס" בקניון, אתה חייב לחכות ל-DVD או לקוות שהסרט יגיע לסינמטק מתישהו.
סוג של מזל:
ההורים שלי גרים בצפון, כך שבסופי-שבוע מסוימים אני שם.
בצפון, הבלבול בין גלובוס לרב-חן מגיע לשיאו – הן בקריון (איכס, איכס, איכס), הן בנהריה (ביכס, ביכס, ביכס) והן בכרמיאל (יש, יש, יש) מוקרנים הסרטים של שתי הרשתות.
כך ראיתי את "באטמן מתחיל" בחשכה החמימה ומבושמת-הפופקורן של רב חן כרמיאל, במקום באפלולית המאיימת של גלובוס קניון ירושלים.
<הכנס צחוק מרושע>
מצד שני, לכל רשתות הקולנועים יש כרטיסיות ומנויים,
שהופכים את העסק להרבה יותר זול.
לא.
הכרטיסיות של גלובוס – שאני שמעתי עליהן לראשונה לפני שבוע – הופכות את העסק ל_קצת_ יותר זול, בעלות של התחייבות לראות סרטים רק ברשת הזאת, על פני טווח זמן מוגבל מאוד.
המנוי של רב-חן הוא אכן מצוין, אבל הוא לא משנה את המחיר באופן ניכר.
ועל לב כבר דיברנו (היוצא מהכלל שמעיד על הכלל).
נו, אז סוכם.
הרבה יותר זול, יעיל, נוח ומשתלם לראות סרטים בארצות הברית.
אגב, גם הרבה יותר משתלם להיות עובד של הקולנוע בארה"ב.
אתה יכול להכניס את החברים שלך לראות סרטים בחינם, אתה יכול לראות סרטים בחינם בקומפלקסים אחרים של הרשת, ויש לך אפילו גישה לכיבוד ללא תשלום.
ומה לעשות שחלקנו לא סטודנטים ולא חיילים ולא גימלאים.
וחלקנו חיים בחיפה, עיר קטנה בצפון הארץ, בה כלל אין קולנוע של לב.
ומה לעשות שחלקנו לא סטודנטים ולא חיילים ולא גימלאים.
וגרים בעיר גדולה?
זה בהחלט יכול להיות המצב של תושב LA טיפוסי, שלא יסע שעות (וכל מי שמכיר את האיזור יודע שזה שעות) לקולנוע מחוץ לעיר, ולא כולם יכולים לראות הצגה יומית (כי היא מוקרנת לרוב בשעות העבודה של אדם ממוצע שאינו סטודנט / גמלאי וכו').
באשר למבצעים / כרטיסיות וכו' של קולנועים מסויימים – כמו שמיקה כתבה, גם בארה"ב זה מצריך בירור מסויים ותלוי בעיר ובקולנוע.
אגב פופקורן (אני עונה כאן בעיקר לתגובה של מיקה) – זה מזכיר לי ששקית פופקורן בינונית (אין לי מושג איך היא היתה בהשוואה לאחרות, אבל מעשית היא לא היתה גדולה במיוחד) + קולה (גם בכוס לא גדולה במיוחד) עלו לבת דודתי מעל 9$ (כשהכרטיס כאמור עלה 10$). בארץ פופקורן + שתיה (למעט אולי הענקיים) לא מתקרבים למחיר הכרטיס.
יותר משתלם לראות סרטים בארה"ב? לא מן הנמנע, אבל לא שכנעת אותי שזה משתלם באופן כ"כ גורף ומוחלט. המצב טוב יותר, אבל עדיין לא מרחק שנות אור ממצבנו, ואצלינו יש מקומות מסומנים והפסקה שאני אישית רואה בהם יתרונות (ואני יודעת שלא כולם שותפים לדעה זו).
תראי,
לתושב עיר גדולה אמריקאית, ובמיוחד אל איי, commute הוא מושג מאוד שונה מזה שלך. לכל דבר הכי קטן האיש הזה יצטרך לנסוע שעות, כך שהוא רגיל. שנית, בתי קולנוע, באל איי וניו יורק לפחות, פזורים בערך כמו בתי מרקחת או סטארבקסים. יש דיים אה דאזן, והתחרות גדולה, ובכמעט כולם אפשר.
שנית, לחלוטין אמרתי שזה *לא* מצריך שום בירור, למעט כזה חד פעמי שברור לכל תושב מקומי של האיזור. לא כך הוא בארץ. פה זה דברים קבועים ומסודרים; יש חנויות שמוכרות כרטיסים בהנחה, והצגה יומית היא בהנחה. מה שמצריך בירור הוא אך ורק לראות סרטים בחינם, וזה באמת בחינם. לא תלוי לאיזה חברה סלולרית אתה משלם כל חודש, וכמה.
והצגה יומית לא מוקרנת בזמן שאנשים עובדים, מהסיבה הפשוטה שבכל שבוע יש לפחות יומיים של סופ"ש, בהם לא אמורים לעבוד אם עבדת כל השבוע בשעות הבוקר, ובהם המחיר נשאר אותו מחיר של הצגה יומית. להיות מסוגל ללכת לראות לפחות שני סרטים בשבוע במחיר של יומית נשמעת לי עסקה משתלמת לחובבי הקולנוע הגדולים ביותר, שלא לדבר על האדם הפשוט.
אשר למחירי הכיבוד – הללו באמת מופקעים לאללה. תועבה. בגלל זה במרבית בתי הקולנוע בארה"ב התפלחות לסרט נוסף היא עניין של מה בכך, ויש הטוענים שהסיבה להעלמת העין היא העובדה שככה את חייבת כאילו לקנות מהם אוכל ושתיה במחירים שערורייתיים. איך שלא יהיה – לקבל פופקורן חינם במחיר הכרטיס המוזל אם כך, זו אפילו עסקה הרבה יותר משתלמת.
בתור אחת שגרה כאן, שעבדה בקולנוע בארץ וראתה בו המון סרטים, ומכירה אנשים שעבדו כאן בקולנוע – זה הרבה יותר ממרחק שנות אור.
בהנחה שאתה גר כאן, ולא תייר שקפץ לביקור, שלא מרוויח בדולרים וגם לא יודע מי ומה ואיפה.
מה אתן רוצות מהפופקורן?
אני גרה בעיר גדולה בארה"ב, חייבת בכל סרט לקנות פופקורן בינוני (שהוא בגודל של פופקורן גדול בארץ כמעט) + שתיה גדולה, וזה בדרך כלל עולה לי בין 5 ל-7 דולר. לא יותר מזה.
מה גם שברשתות קולנועים מסוימות יש כרטיסיות כמו ברב חן בארץ, שאחרי סרט או שניים מתחילים לקבל בחינם פופקורן, שתיה, כרטיס שני חינם וכו'…
בכל אופן, אני לא חושבת שזה כזה הבדל משמעותי במחיר כאשר בארץ פופקורן בינוני פלוס שתיה גדולה עולה בסביבות ה-20 שקל.
לא מהפופקורן. מהכיבוד.
לפחות אני.
אני מאז שעב דתי בקולנוע לא צריכה פופקורן בסרט, ואם כן הוא חינם.
אבל המים – מים עולים מלאן כסף!
ברור, ככה הם עובדים עלייך!
נותנים לך להתפלח לסרט ומוכרים לך פופקורן במחיר סביר כדי להפגיז במחיר המים!
29 ש''ח. בסופ''ש 31.
לא הבנתי את ההגיון.
אם גם בארה"ב זה ככה, אז זה פחות גרוע? ואם יש טרור בארה"ב, אז הטרור כאן נהיה יותר נח?
הנקודה היא
שאנחנו תמיד בטוחים שהכל דפוק בארץ, שהקולנועים עושקים אותנו ודופקים אותנו ורק בארץ יש כזה יחס וכו'. אז נכון שהמצב טעון שיפור, נכון שבארץ זה באמת יותר גרוע, אבל ניסיתי להראות שבאופן יחסי אנחנו לא עד כדי כך מיוחדים. לא המצאנו את השיטה, זה לא שכאן זה גיהנום ומעבר לים זה גן עדן. ניסיתי לתת קצת פרופורציות ע"ס החוויה האישית שלי, זה הכל.
והנה עוד אחד: (כה''ב)
מרד צרכנים! הקהל יצא הקולנוע פאר ת"א אחרי חצי שעה של פרסומות, ודרש את הכסף בחזרה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3110584,00.html
ויגאל גלאי, מנכ''ל גלובוס גרופ, בתגובה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3111062,00.html
לא שציפיתי אחרת, אבל זאת תגובה מגעילה, שקרית, מתנשאת וכמובן מתנערת מכל אחריות.
ולמה היא שקרית:
1) גלאי טוען שאין שום דבר רע בבירה. נו, באמת. ראשית, גם גלאי לא יטען שילדים אמורים לשתות בירה. שנית, האב מתלונן על _תוכן_ פרסומות הבירה, נוטפות הסקס.
2) גלאי טוען שגם בטלוויזיה יש פרסומות. נכון, אבל שם הן _כן_ מותאמות לשעת ההקרנה ולקהל היעד – בתוכניות הילדים אין פרסומות לבירה או פרסומות אלימות במיוחד.
3) כל השוואה בין טלוויזיה ואולם קולנוע היא, כפי שכבר העירו כאן, מגוחכת. טלוויזיה אפשר לכבות או להעביר. בקולנוע מדובר בקהל שבוי.
4) אין כל התייחסות של גלאי לאורך פסטיבל הפרסומות של גלובוס (אחת הטענות המרכזיות) – אין שום הפסקת פרסומות בת חצי שעה בטלוויזיה.
5) ההתייחסויות של גלאי לדרך הגידול הראויה של ילדים הן מבישות. הוא יושיב את ילדיו מול תמונות של הלינץ' ברמאללה או זה במואסי? הוא יראה לילדיו תמונות עירום של נשים, כי הם "צריכים להיחשף לעולם האמיתי"? חוצפן.
6) דעת הסוציולוגים, הפדגוגים והפסיכולוגים לחשיפה של ילדים לאלימות ומיניות כבר גובשה, לצערו של גלאי, והיא נגדו. שלא ידבר שטויות.
7) ה"שילוט הבולט" שהוא מציין בנוגע לשעת תחילת הקרנת הסרט (אחרי הפרסומות) אכן היה קיים בגלובוס תקופה מסוימת, אבל הוא מעולם לא היה בולט, ובחודשים האחרונים – לפחות מגלובוס ירושלים, מגלובוס נהריה ומהקריון – הוא הוסר.
8) מחיר הכרטיס באירופה ובארצות-הברית, כפי שמיקה הוכיחה כאן, _אינו_ יקר יותר, הוא זול יותר (טוב, לפחות בארה"ב).
9) נכון, האב לא היה צריך ללעוג למנהל הקולנוע, אבל זה וודאי לא מצדיק את היחס המזלזל את מנהל הקולנוע בגלובוס לאב.
10) האב לא מאיים למנוע מבנו סרטים בקולנוע – אין לו אפילו תלונה אחת על הסרטים עצמם – אלא למנוע ממנו לראות סרטים בגלובוס.
11) לא ברור לי למה אני אפילו מציין את כל הכשלים והחוצפות האלו, בהתחשב בעובדה שהם באים מגלובוס, ולכולנו היה ברור שהתגובה תהיה אדיוטית. ובכל זאת, זאת פשוט תגובה מעצבנת.
והתגובה ממהרת לבוא
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3110584,00.html
כה ירבו.
א. כל הכבוד.
ב. למי שייך קולנוע "פאר" בת"א? איפה זה בכלל?
נחש
רמז: זה מתחיל בגימ"ל…
(אהמ.. בעצם זה קצת מטעה, רמז נוסף, הוא היה שייך בעבר ל"גלפנדפילם", והוא נמכר לרשת שמתחילה בגימ"ל).
הקולנוע ממוקם בישעיהו 1 ת"א.
יופי, חסכת לי את כל מה שרציתי לכתוב. תודה.
נימת הזלזול שנובעת מהתשובה הזו פשוט נוראית.
בקשר ל-7
גם אם יש שילוט זה לא מספיק.
אנשים קוראים את שעות הסרט בעיתון וע"פ זה קובעים את התכנון שלהם. צריך להיות שילוט בולט בעיתון.
מי קורא שעות בעיתון
כשיש את מערכת הכרוניקה של עין הדג?
(לא שיש הבדל.
בעין הדג (עדיין) לא מצוינות השעות בהן מתחילים הסרטים ממש, ולא הפרסומות.)
ורק רציתי להוסיף:
אם הבעלים של גלובוס טוען שמחיר הכרטיס מוצדק, כי ככה הוא מכסה את כל הוצאות הקולנוע (חשמל, שכ"ד וכו'), אז למה כל הפרסומות? או פרסומות או מחיר גבוה – אני מוכנה לקבל את הפרסומות אם הן מסבסדות את מחיר הכרטיס, ואני מוכנה לשלם אם מזה הקולנוע מתפרנס ואין פרסומות, אבל השילוב הוא לא ממש הוגן, והופך כמה מהטענות במכתב התגובה הזה לאפילו יותר דביליות.
הבעיה היא לא גלובוס.
אם הייתה תחרות אמיתית בארץ כנראה שלא היינו צריכים לסבול את כל זה. כרגע אין תחרות כזו. שני הסרטים האחרונים שרציתי לראות הציגו רק בגלובוס, אז שילמתי כסף לרשת שממש בא לי שתחדל מלהתקיים. זה ממש לא משנה מה יש לנו להגיד כשהמניע היחידי של הרשת הוא להרוויח כסף בלי קשר ל"חווייה הקולנועית" או וואטאבר של הלקוח, וכשאנשים מוכנים לשלם את אותו הכסף כל הדיון הזה (כולל מכתבי התלונה והתשובה הפתטית) חסר משמעות. אם גלובוס כ"כ מפריעים לכם, הדבר היחידי שאתם יכולים לעשות זה להפסיק ללכת.
מש''א. איזו תגובה מתחסדת ודוחה. פשוט איכס.
ועם כל הכבוד לגלאי
בעצם, עם כל החוסר כבוד לגלאי ולגלובוס, האם יש סיבה שיהיו על זה שני ת'רדים? (כן, אני יודע שזה בגלל שהם התחילו ביחד והכל. אבל אולי כדאי לאחד אותם איכשהו).
אני גם בעד איחוד הת'רדים.
בא לי נורא לכתוב תגובה מעוצבנת ולשחרר קצת קיטור על התגובה המעצבנת טילים של יגאל, ואין לי מושג איפה! הכפילות הזו מוציאה לי את הריכוז…
בכלל, חבל שאי אפשר להשתמש ב-
ולשנות את הסקר, כשאחת האופציות תהיה "יגאל גלאי", או "היחס של גלובוס".
יומית מחר, הולך?
הצעה לכותרת-
'הוא פשוט מטומטם', או משהו דומה…
על התגובה האדיוטית, או על מרד הצרכנים?
גם וגם.
מין סיכום של הארוע, על גרורותיו.