טוב זה היה צמוד. מדי. אבל בסופו של דבר הזוכה בתואר "סרט השנה של עין הדג" הוא "ספיידרמן: אין דרך הביתה". כשאני אומר "מדי" אני מתכוון לכמה קולות שאני מפקפק בכשרות שלהם הן במחנה "חולית" (שהגיע למקום השני והמכובד) והן במחנה "ספיידרמן" – אבל בסופו של דבר איש העכביש ניצח. זוהי הזכייה הרביעית של מארוול, השלישית של סרט עם ספיידרמן והראשונה של סרט של ספיידרמן. הגיע הזמן.
למי שלא זוכר מה עוד היה בסיכום השנה אז מתן סיכם את רגעי השנה, רם סיכם את השנה שהייתה בטלוויזיה (וגם נתן הצצה לשנה הבאה), אני ונעמה בחרנו את הופעות השנה שלנו, יצחק סקר את פסקולי השנה, אלינה סיכמה את מה שהיה בקופות, ואתם דיברתם על הסרטים הגרועים של השנה ועל הקלאסיקות שהשלמתם – ואז בחרתם בסרט השנה, כמו שראינו למעלה, ובהופעת השנה: אנתוני הופקינס ב"האב".
חוץ מזה? עלו 321 כתבות לאתר השנה – פחות מהשיא הביזארי של שנה שעברה (366) אבל עדיין מספר לא רע. 125 מתוכן היו ביקורות, ומתוכן 15 ביקורות על טלוויזיה. זה לא מספר כזה מרשים, אבל כשנזכרים שרובן היו מתגלגלות, זה אומר שככל הנראה בכל שלב הייתה בדף הבית ביקורת אחת של טלוויזיה אם לא שתיים.
מבחינת פרויקטים גדולים זאת דווקא הייתה שנה "צנועה" יותר, במובנים מסוימים: בפודקאסט סיימנו את "מכת בכורות", סיקרנו את הקריירה של ג'ימי סטיוארט וגם יצאנו לסבב שני של בלי גלימות. חוץ מזה קיימנו קייטנת ג'יבלי, אתגר הצפייה של עין הדג חזר לגרסה שהיא בו זמנית מקוצרת (כי היא התקיימה רק ל-6 שבועות) ומורחבת (כי כל שבוע קיבל דגש משל עצמו) ולקראת סוף השנה יצאנו לסיבוב בשנות התשעים.
השנה צפוי להתקיים הסינמונדיאל השלישי בתולדות האתר (אם כי בגרסת חורפית), וחוץ מזה נחזור לאתגר הצפייה של עין הדג ועוד שלל רעיונות והפתעות.
וחוץ מזה… טוב, חוץ מזה הייתה קורונה. או אולי יותר נכון "שגרת קורונה", הדבר המתעתע הזה שבו מצד אחד יש שגרה ושוברי קופות כמו "לשחרר את שולי" או "ספיידרמן: אין דרך הביתה" ומצד שני אי אפשר להתכחש לכך שככה לא נראית שנה נורמלית. כן, בתי הקולנוע נפתחו (תודה לאל) וכן, יצאו השנה עשרות סרטים טובים (בין אם בקולנוע, בסטרימינג או לא בארץ) – ועדיין יש איזה "אבל" ששורר מעל לכל העסק הזה שנקרא "קולנוע".
כי לא רק אנחנו לא יודעים מה בדיוק קורה ולמה, אלא גם האולפנים עדיין מנסים (וטועים). בשנה שהתחילה מאוד חזק ב"נשחרר הכול בסטרימינג מי בכלל צריך בתי קולנוע" נשאר מעט מאוד – הציבור הרחב עדיין מסתכל על סרטים שנשלחים לסטרימינג בחשדנות, כאשר על כל "משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות" אחד יש עשרות "הודעה אדומה", ומלחמת הסטרימינג עדיין לא נגמרה אבל די בטוח שהסטרימינג לא ניצחו בה.
הסיבה העיקרית, אגב, היא כי בעוד שבקופות אפשר בקלות להיות "מנצח", עם נתונים אובייקטיביים למדי של "זה כמה כרטיסים או כסף הסרט הזה מכר", בשנייה שאנחנו נכנסים לסטרימינג, השאלה "מה נקרא הצלחה" נהיית מגומגמת יותר: הסרט שהביא להכי הרבה נרשמים חדשים? הסרט שנצפה הכי הרבה? הסרט שהורידו הכי הרבה פיראטית? חלק מהנתונים האלה מרשימים (או שלא) על הנייר, אבל נוצר חוסר הבנה בסיסי של השאלה "האם זה הרוויח כסף". כן, אמזון זה מותג-על שאי אפשר להביס אבל האם "להיות הזוג ריקרדו" החזיר את ההשקעה הכלכלית שהייתה בו?
האם, בעצם, זה בכלל מעניין מישהו? בעידן שבו אולפני קולנוע בולטים הם ברובם עסק נוסף לענקיות תקשורת וטכנולוגיה, האם אפשר לשפוך על סרט 100 מיליון דולר, לעולם לא לקבל אותם בחזרה אבל זה בעצם בסדר כי למי אכפת, העיקר היוקרה שיש לך כאולפן סרטים?
אין לי מושג. אני מניח שהתשובה משתנה מאולפן לאולפן – אפל יכולים להמשיך לשפוך כסף על סרטים שאף אחד לא יראה, בעוד ש-A24 צריכים לבחור את מה מגבים בצורה קצת יותר בררנית. ואולי גם האולפנים הגדולים שמים לב מה מתרחש ותתחיל חזרה כפויה לעבר סרטים עם תקציבים צנועים יותר שיכולים, לפחות תיאורטית, להחזיר את התקציב שלהם.
אז אולי מצב הקולנוע מידרדר. אולי הקולנוע כמו שאנחנו מכירים אותו משתנה. אבל בין כל נבואות הזעם, שרובן מתודלקות מתסכול על העכשיו ולאו דווקא מראייה בהירה של העתיד, אני רוצה לספק נקודה אחת של אור: הקהל שמבריז לבתי הקולנוע הוא ברובו הקהל המבוגר, בעוד שהצעירים עדיין נוהרים באוטובוסים בהמוניהם. וזה לא רק "ספיידרמן" ו"שולי" – פסטיבל ירושלים, למשל, חילטר באופן פעיל כפאב היפסטרי במרכז העיר והקהל היה בהתאם. ואם העתיד שייך לצעירים, אז טוב – הקולנוע עדיין נמצא גם בעתיד.
אז מה שלום הקולנוע בסוף 2021? מעורפל. סרטים ממשיכים לצאת, אבל רובם מקרינים מול אולמות לא מלאים במיוחד ויש סימני שאלה כלליים לגבי לאן כל זה הולך. אבל אני זוכר את סוף 2020, ו"מעורפל" עדיף בכל יום על "לא קיים".
אז אני אקח את ההזדמנות שוב להודות: לצוות העורכות המסורות שמנסות לעשות סדר בבלגן, לצוות הכותבים שנאבקים על כל בדיחה ובדיחה שאני זורק לפח, לכל מי שעזר לתוכן לעלות באתר – בין אם בזכות רעיון שזרק בתגובות באקראי (וזה שוב הזמן לציין שכל רעיון שיש למישהו: רעיון לפרויקט, כתבה, בקשה כללית ליותר מסוג מסוים של תוכן, רעיון טכני – נשמח לשמוע, גם אם לא תמיד נצליח לבצע) ובין אם בכל דרך אחרת, וכמובן, נו, לכם.
לכם, הקוראים: אלה שמגיבים ואלה שלא. עין הדג זה המקום שאני חוזר אליו לא כי כל כך מעניין אותי לקרוא את הדעות של עצמי, אלא כי ממש כיף לי לשמוע את מה שאתם ואתן חושבות וחושבים. אז תודה לכולכם ולכולכן. זה לחלוטין שווה את זה. ושתהיה לנו אחלה של 2022.
התמונה היא מ-Together
אחד מצמד סרטי הקורונה שאהבתי השנה (השני הוא "Locked Down") עם הופעות מעולות של ג'יימס מקאבוי ושרון הורגן – שנתנה את אחד מהמונולוגים הבלתי נשכחים (ממנו התמונה) של השנה.
אני ממש חושש מסרטי קורונה.
גם ככה כל היום מתעצלים בחדשות וממחזרים כותרות מלפני 3 סגרים או מראיינים איזה משפחה שהילדים כבר חודש לא בבית ספר. אני ממש לא רוצה את זה גם בקולנוע שלי. הסרטים האלה באמת חביבים ולא מעיקים? יצא לא מזמן איזה קומדיה צרפתית על קורונה בנטפליקס שאחרי 10 דק של ייסורים נאלצתי להפסיק. אני זוכר שבתחילת הקורונה הייתה ציפייה לכתבים אמריקאיים שתסריטאים ישנו עונות של כל מיני סדרות כדי לשלב את הקורונה בעלילה וחשבתי שזה כל כך דבילי.
מה שכן אני נזכר שבסדרת סקייטריות "בטי" הקורונה שולבה בסדרה בצורה ממש אחלה. העונה השנייה לא התמקדה בקורונה ובבידודים אלא הייתה המשך טבעי של העונה השנייה והנשים הצעירות עסקו בשלהן, רק שברקע אנשים עם מסיכות ורחובות ניו יורק נראים די ריקים רוב הזמן. עם כבר הצחיק אותי המסיכות בד ההיפסטריות של הדמויות וכמה שהם מתייחסות לקורונה בתור איזה מטרד לא משמעותי (גם במעבורת ציבורית המסכה תהיה על הסנטר). היה בזה משהו מרענן. החשש שלי הוא מכל מיני סרטי גיחי גיחי בידודים, זום וסדנאות לחמים.
המעיק של האחד זה החביב של האחר
מתן, כזכור, שנא את "נעולים" (ואיתו הרבה אנשים אחרים) אבל אני (ואחרים) חשבו שהוא כן פיצח משהו (לא רק בהקשר קורונה, כי אם גם, כן).
"ביחד" הוא דואט של שני שחקנים (הבן שלהם מופיע ברקע אבל אין לו שורות) שמדברים ישירות למצלמה ואחד עם השני ואני יכול לראות מי שיגיד שזה בלתי נסבל, אבל לדעתי זה באמת מדהים.
לא ראיתי את הסרטים האלו אז אני לא יודע אם הם באמת מעיקים
התכוונתי שאני לא מעוניין במיוחד לראות סרטי קורונה כאלה שמטרתם למשוך קהל מבוגר ובורגני בשביל לשעשע ולבדר בנוגע לשגרת הקרונה המצחיקולה. זמן קצר לתוך הקורונה ישר עברה לי המחשבה שהרבה תסריטאים בינוניים הולכים לעוט על המגפה הזו. לא חושב שצריך להתעלם ממנה לגמרי, אבל גם לא לעשות סרטים ישירים עליה (או כל מיני סרטי זום למיניהם) . קצת כמו שאחרי שטראמפ נבחר היו סרטים שכןן אהבתי שיש בהם אלמנט טראמפי ברקע (נגיד רד רוקט) אבל סבלתי בסרטים שרק צועקים כל הזמן טראמפ!!! כמו vice.
מממ מעניין למה כוונתך בקולות לא כשרים בהצבעה
הצבעות משולשות (או יותר) מאותו משתמש/כתובת
או הצבעות מרובות, בזמן קצר, מתוך כתובת VPN שמעולם לא השתמשו בה באתר המשתמשים.
''שמעולם לא השתמשו בה''?
אתם עוקבים דרך קבע אחר כתובות?
לא
אבל אני רואה איזה סוג כתובות כללי מגיעים לפה ומצביעים בסקרים. אלה היו שונים מאוד מהכתובת ה"נפוצה" האקראית שיש בהצבעות רגילות.
יש רק 2 סוגים של כתובות....
(ל"ת)
ואז אומרים שהאוסקר לא מעניין.
בחיי, אם אנשים יכולים לזייף קולות בקרב מול ספיידי לחולית בעין הדג… רק מוכיח שאינטריגות יש בכל מקום.
ואם מסתכלים לעתיד הקולנוע – ההצלחה של סרטי האימה השנה צריכה להיות לקח לכל התעשייה, או לפחות לאולפנים שאינם דיסני (ויותר ספציפית – מארוול). MCU יש רק אחד, ובכלל לא ברור אם אפשר להתחרות בו ישירות, וזה לגמרי בסדר.
תודה רבה על עוד שנה כיפית
ברוכת לספיידרמן על זכייה לא קלה
מה הכוונה בסינמודאל חורפי?
לגבי סרטי אימה(ביטלגוס) , אני חושב שכבר הרבה מאוד שנים סרטי אימה הם הצלחה בטוחה, אבל זה לא מוריד משוברי קופות, מארוול את דיסני מוכחים שזה אפשרי(באולפן שהוא הכי לא אימה )
אם יהיה ניהול נכון של עוד אולפנים גם הם יוכלו להצליח(למשל יוניברסל גם השנה היו בעלי הצלחה לא רע)
וורנר לעומת דיסני ויוניברסל חייבים חייבים להשתפר בניההול
קטאר מארחת את המונדיאל השנה
בגלל שמאוד חם שם בקיץ, הוא יתקיים בנובמבר-דצמבר. מכיוון שהסינמונדיאל קורה במקביל, הפעם הוא יהיה חורפי יותר.
האא אוקי . טוב אני יותר מבין במתי יוצא סרט חדש מאשר איפה ומתי קורא המונדיאל
תודה על התשובה!
יאיי יאללה סרקוסזי!
אגב אני אגיד מה שאמרתי לפני 4 שנים, אני חושב שלהצביע לפי במאי אהוב מבחינה היסטורית(נגיד להצביע לנולאן לפי ממנטו) זה דבר שלא מתאים בתחרות כזו. כמו שארגנטינה היום לא מנצחת בזכות מרדונה.
אני חושב שצריך להצביע פה לפי המצב העכשווי(אני אישית לוקח 8-10 שנים כי עם כל הכבוד 4 זה מוגזם בתנאי קולנוע), אבל כמובן כל אחד יעשה ועושה מה שבאלו אני רק ממליץ.
נדמה לי שסינמונדיאל חורפי
הכוונה פשוט שהוא יתקיים בחורף, כיוון שגם הסינמונדיאל המקורי של הכדורגל,בקטאר, יתקיים בחורף, מסיבות ביורוקרטיות שאני לא זוכר כרגע
אגב, הכוונה שלי היא לא לעשות יותר סרטי אימה אלא סרטים בתקציבים זהים.
סרטי אימה אבל בתקציבים של 30-50 מיליון דולר.
כמה סרטים יכולים להראות נורמלי בתקציב כזה ולהצליח?
סרטי אינדי סבבה אבל הם לא מצליחחים ואפילו במאים גדולים לא מושכים בסרטים ללא תקציב או כוכבים גדולים
פרזיטים או טיטאן נעשו בתקציב של פחות מ-15 מליון
אז כן, הם לכאורה סרטי אינדי, אבל הם רחוקים מלהיות סרטים "קטנים", ולא חסר להם כלום מבחינת קולנוע. גם בארה"ב סרטים כמו "wrath of man" ו"כוחו של הכלב" נעשים בתקציבים של מתחת ל-50 מליון (וגם שם סביר להניח שהיה אפשר לעשות סרט זול יותר עם שחקנים פחות מוכרים). שלא לדבר על מקרים כמו Get Out שנעשה בתקציב של 5 מליון (אני בכוונה זורק כאן ביחד סרטים בשלל ז'אנרים וקהלי יעד, שהמשותף להם שלאף אחד מהם לא היה מועיל עוד דולרים לתקציב). האמת העצובה היא שהולך ופוחת הצידוק לתקציבים של 100 מליון + לסרטים שלא שייכים לפרנצ'ייזים מוכחים ופונים לבני נוער. זה כנראה הולך מאוד להקשות על אלו שינסו להמשיך את נולאן או דניס וילנב, אבל עדיין משאיר מקום לעוד הרבה "קולנוע" אמיתי שהוא לא שוברי קופות קלאסיים.
ואפילו וילנב לא ברמה של נולאן מבחינת להביא אנשים לקולנוע.
הסרטים שלו בדרך כלל לא כאלה מצליחים, אני מאמין שהאולפנים שמים עליו כסף פשוט כי הם יודעים שמדי פעם צריך גם סרט גדול למבקרים ולאוסקר.
אין ספק שאם היו לי 100 מליון דולר להשקעה לא הייתי נותן אותם לוילנב
העובדה שהסרטים שלו עדיין זוכים למימון הוא נס של ממש. כנראה שיש אנשים בהוליווד שרוצים לראות סרטים כאלו ומוכנים לקחת את הסיכון.
איך דניס וילנב הפך להיות מוכר בתור במאי שאולפנים נותנים לו תקציבי ענק בשביל ליצור סרטים ריסקיים ומקוריים?
כל הקריירה שלו היא סרטים קטני תקציב. גם 'מפגש' הוא הפקה של 50 מיליון דולר. סכום בהחלט מרשים אבל לא לא מה שאמור להפוך לבלוקבאסטר גדול. הוא עשה בדיוק שני סרטים עם תקציב ענק. אחד, 'בלייד ראנר 2049', הוא לא ממש יצירה מקורית. זה סרט המשך שיצא בתקופה שבא הטרנד של סרטי המשך לסרטים נוסטלגיים הוא חזק. 'חולית' היא אולי ההפקה היחידה שלו שאפשר אולי לקרוא לה הפקת ענק מקורית למרות שגם היא מבוססת על פרנצ'ייז מאוד גדול ומוכר. אז מוזר לי לראות ששמים את וילנב באותה שורה עם כריסטופר נולאן בתור במאי שמפיקים נותנים לו כמה כסף שבא לו בשביל שיעשה איזה סרט שבאלו. אולי הוא יהיה שם מתישהו, אבל הוא עדיין לא (ולאור ההכנסות של סרטיו האחרונים לא בטוח שזה יקרה בקרוב).
לעשות שני סרטי ענק, כשהשלישי כבר אושר (חולית חלק 2)
בהחלט מבסס אותו בתר במאי עם שם בתחום. למרות שההפקות הגדולות שלו אכן לא מקוריות, והסרטים הכי מצליחים שלו כלכלית הם סיקריו והמפגש (שגם הוא לא מקורי).
אבל, וזה אבל מאד חשוב, הוא עושה סרטי R (להוציא את חולית) וזה גם פקטור די מפליא.
אני לא יודע כמה אור ירוק יש לסרט הזה
אבל גם שיחותיי עם ראמה לא נשמע זול.
אין סיבה שראמה יהיה יקר בהרבה מ"המפגש". לא יהיו שם קרבות המוניים או צילומי חוץ.
כלומר, בהנחה שוינלב לא יתעקש לבנות מודל של ראמה בגודל מלא.
לא אמרתי שהוא לא במאי עם שם בתחום הפקות גדולות
פשוט הבנתי מהתגובות הראשונות של השרשור (וגם משיחות אחרות באתר) שוילנב נמצא בשלב מאוד דומה לנולאן בקריירה שבו מפיקים נותנים לו תקציבים גדולים בשביל לעשות כל הפקה מקורית שעולה לו לראש כשזה לא ממש המצב. כמו שציינת, שתי ההפקות הגדולות היחידות שלו הן חלק מפרנצ'ייזים פוטנציאלים. אני גם לא מסכים ש-'חולית' לא פונה בסגנון שלו לקהל הרחב. אני יכול להסכים ש-'המפגש' זו דוגמה לסרט גדול תקציב שבו נתנו לדניס לנסות רעיונות מקוריים שלו, אבל סרטים מקוריים ולא כל כך מיינסטרימים בתקציבים של 50-100 מיליון יש כל שנה (אותי יותר מפליא שנתנו לג'יימס גריי 90 מיליון דולר לעשות דרמה איטית וכבדה מאוד שמתרחשת בחלל ['אד אסטרה']).
באמת, יש כל שנה? כמה?
כלומר אני מסכים שיש כל שנה אבל זה מצרך מאד נדיר. מהשנה האחרונה אני יכול למנות את צמד רידלי סקוט (שהוא אחד מהדינוזאורים האחרונים שמקבל תקציב באופן חופשי, אבל יש לציין שהוא תמיד היה מיינסטרימי בגישתו) וזהו בערך? יש לציין שאני מתייחס לסרטים שלא יצאו בסטרימינגים שונים כי אז היה אפשר להוסיף כמה כמו נקמה מרה ופינץ. אני באמת לא מצליח להיזכר בעוד סרטי תקציב 50 מיליון פלוס למבוגרים. היה את לילה אחרון בסוהו והאביר הירוק, הסרט הנשכח של ליסה גוי, אולי מורעל? בקיצור כלום בפיתה.
סליחה, האביר הירוק בעצם עלה 15 מיליון אז הוא לא במועדון המצומצם להפליא
(ל"ת)
אני כן הייתי מתייחס להמפגש בתור הפקה גדולה ומאד ריסקית
50 מיליון זה סכום שכמעט לא רואים מהוליווד לסרטים שקהל היעד קצת יותר מבוגר. לטעמי המפגש, בלייד ראנר וחולית הם שלוש הפקות גדולות לסרטים שבכלל לא מתאמצים לפנות לקהל הרחב. למעשה, הסרטים של נולאן בהשוואה מרגישים הרבה יותר נגישים ופופיים, וילנב יוצר סרטים כמעט ארט האוסיים בקנבס בקנה מידה שנדיר למצוא. ואומנם סיקאריו לא שייך לסרטי המדב שלו אבל זו גם הפקה די יקרה ובהחלט אינטיליגנטית שגם נדיר למצוא כיום מחוץ למחוזות הסטרימינג.
תודה על עוד שנה נהדרת באתר!
(ל"ת)
תודה על הכל!
השנה האחרונה הוכיחה שאני ממשיכה להיכנס ולקרוא פה בקביעות, גם כשלא צפיתי כמעט באף אחד מהסרטים המסוקרים, אז כנראה שאתם עושים משהו נכון. שאפו.
ואם יש לי בקשה אחת לשנה הקרובה – יותר טלוויזיה. לא רק בביקורות מתגלגלות שתופסות הרבה זמן ונפח באתר, אלא גם בביקורת חד פעמית בסוף עונה מוצלחת, או בהתייחסות לסדרות (לצד סרטים) בכתבות כלליות.
הייתה סדרה שסיימתי לראות השבוע, ונורא התחשק לי לדבר עליה כאן, אבל עדיין מרגיש שטלוויזיה זה נושא טיפה מוקצה ולא מצאתי אף פוסט שהרגיש לי מתאים.
באופן אישי, אני מרגישה שכרגע עיקר הציפיות והעניין שלי מפרויקטים עתידיים ממוקד במסך הקטן, והייתי ממש שמחה לראות יותר שיח סביבם כאן באתר.
סקרנת אותי, איזו סדרה?
(ל"ת)
Yellowjackets
ועדיין מאוד אשמח לדבר עליה אם באיזשהו שלב ייפתח כאן דף סדרה עבורה.
אני מרגישה שבתקופת הקורונה הקשב שלי והרצון שלי להשקיע זמן בסדרות ירד בצורה קיצונית (לדעתי כתוצאה מזה שהמציאות כל כך כאוטית). בשנה האחרונה אני יכולה לספור על יד אחת את הסדרות שצפיתי בהן והצליחו לשמור על העניין שלי.
אז היה לי ממש כיף למצוא סדרה שתפסה אותי ככה, ואני ממש מחכה לעונה הבאה. והחוויה הזו גם הזכירה לי כמה כיף זה קצת להתנתק מהמציאות ולשקוע בסיפור טוב, וזה עשה לי חשק לצפות סוף סוף בכל הסדרות המומלצות שפספסתי בשנה האחרונה כמו White Lotus, Succession, Station Eleven, Arcane…
הכנסתי אותה לתור הצפייה שלי
(ל"ת)
"חוץ מזה היתה קורונה"
2020 היתה קיצונית, 2021 היתה מאוסה אבל התנהלה תחת "שגרת קורונה". שהיא פחות שגרה ויותר התרגלות לכך שיש קורונה ו'פתוח עם מגבלות' עדיף על סגור.
היתה לי הזמנה אחת לקולנוע שהיתה רלוונטית (האביר הירוק) ואני מודה שבעיקר לא הבנתי שההזמנה רצינית, לכן לא הלכתי. בדיעבד הבנתי שזה לא היה בצחוק כי המזמין מצא חברים אחרים ללכת איתם. אני לא יודעת מה היה קורה אם היה מוקרן סרט שהייתי שמחה לראות.
חוץ מזה תהיה קורונה.
כי פעם נאחזתי בתקווה שבקיץ 2020 הקורונה תעלם- הדבר הזה שאפידמיולוגים ויודעי דבר ניסו במרוכך להסביר לנו שלא הולך לקרות, ואני ממש הדחקתי.
וכי פעם חשבתי שכשיהיה חיסון נעבור פאזה, בלי להבין שכל זמן שהחיסון מחולק באופן לא שיוויוני אנחנו נמשיך לפגוש וריאנטים מטורפים ולהשאר בלופ האינסופי (לא מתאפקת מלציין שהודו ודרום אפריקה הובילו את הקריאות להוריד את הפטנטים על החיסונים כדי להנגיש אצל האוכלוסיות הגדולות שלהן, שמצוייות בסיכון בהנתן המשאבים שאין להן להשקיע וגודל האוכלוסיה הפגיע. ד"ש לדלתא ואומיקרון)
קשה לחזות מה יקרה באביב הבא, והאם נפגוש עוד וריאנט וכמה הוא יהיה אלים. ואולי בכלל יישבר המעגל והוריאנט הבא יתזמן עצמו קצת אחרת, המחלה עדיין משתנה. אבל זו לא שגרת קורונה, אלא סדר עולמי קצת אחר (לא חושבת שבהכרח חדש)
ובקונטקסט הקולנועי זה אומר שאני מברכת על don't look up ואחרים שהגיעו לפורמט זמין, ומצרה על כך שברקורד הסדרות יש יותר כמות מאיכות. כי הגיע הזמן להפנים שכמו השנתיים האחרונות, אני כניראה אמשיך לא לראות סרטים בקולנוע, וההרגלים העולמיים, שבהם סרט הוא מאורע כמעט נדיר- ימשכו. אולי נשברו כמה קופות, ועדיין ברמה המספרית, הרבה פחות מ2019.
חוץ מזה, תודה על כל העבודה הקשה באתר :)
יהיה סינמונדיאל מעניין. בדיוק כמו שהקורונה הזיזה סדרי עולם בספורט, היא גם שינתה את מפת המשתתפים לפי הקריטריון הסינמונדיאלי, אז נשמע שיהיה מעניין.
תודה רבה על ההשקעה!
האתר הזה נשאר עמוד הבית גם עם קורונה וגם בלי :)
הייתי השנה ב-3 סרטים בקולנוע (טנט, מטריקס, הקדושים של ניוארק) וזו עליה של פי אינסוף מכמות הסרטים שהייתי בהם שנה שעברה. מקוה שאחרי האומיקרון דברים ירגעו קצת.
תודה על האתר הזה, השנה במיוחד
קריאת הכתבות והתגובות החזיקה אותי בימים מאוד קשים, הזריקה קצת שפיות ותוכן לעולם שרק הולך ושוקע.
תרבות הדיון פה ראויה לכל שבח, והצוות של האתר עושה עבודה נפלאה באיזון השיח כדי שלא יגלוש מדי לריבים ולאוף טופיק, אבל מאפשר דיונים מעניינים ומעמיקים.
תודה על כך שאתם האתר האהוב עליי בישראל. תודה על הפרויקטים, הביקורות, הסקרים, התחרויות, אפילו ההצעות לכרטיסים לסרטים שלא רלוונטים עבורי כי איני גר במרכז. בקיצור – רק תמשיכו!
וכמו שהרבה מעליי כתבו – ראיתי בשנתיים האחרונות מעט מאוד סרטים בקולנוע (טנט, שאנג צ'י, ספיידרמן וזה מה שאני זוכר כעת) ופחות סרטים בבית (זכורים לי לטובה 'האביר הירוק' ו'תשעה ימים') אבל עדיין כיף להיכנס לכאן ולהיחשף ליצירות שלא הייתי שומע עליהן אלמלא אתם.
Keep up the good work!
מה קרה לעין הדג?
ברצינות סרט השנה הוא סרט קומיקס מארוולי עמוס בגימיקים נוסחתי ועלוב? ברצינות?
לא אומר שלא היו רגעים טובים בסרט, אבל נראה לי שמפלטפורמה של חובבי קולנוע זה הפך לפלטפורמה של מעריצי סרטי קומיקס.
איך זה הגיוני?
בעיניי תמיד ראיתי פער לא קטן בין קהילת המגיבים בעין הדג
לבין קהילת המצביעים בסקרים. הזוכה רק לעיתים רחוקות תואם את הלך הרוח בתגובות (כך מהתרשמותי, לפחות).
או שאולי... (יכול להיות שתשב בשביל הידיעה הזאת...)
הרבה מקוראי עין הדג נהנו מאוד מ"סרט הקומיקס המארוולי" הזה וחשבו שמגיע לו לזכות. לידיעתך, אפשר להיות גם חובב קולנוע וגם לאהוב סרטי קומיקס
ברור שאפשר
אני לא התלוננתי ש-'ספיידר-מן' זכה. אותי זה מאכזב משום שהייתי רוצה שהסרט שאני בחרתי יזכה אבל שום דבר מעבר. רק הגבת לעידן ואמרתי שבעיניי שום דבר לא "קרה לעין הדג". פשוט תמיד היה שסרטים פופולאריים יותר, כמו סרטי קומיקס או סרטי נולאן, זוכים בסקרים למרות שהאהדה אליהם לא מאוד מורגשת בתגובות כי קהילת המצביעים והמגיבים לא תמיד חופפת (לפי איך שזה מרגיש לי בתור מישהו שקורא 90% מהתגובות). זו לא תלונה.
אני גם נהניתי מאוד מהסרט קומיקס המארוולי הזה.
בניגוד ל-2019, אז זכה סרט קומיקס מארוולי
או 2018 אז זכה סרט קומיקס מארוולי
או 2014 אז זכה סרט קומיקס מארוולי
או 2012 אז זכה סרט קומיקס די.סי-י
או 2008 אז זכה סרט קומיקס די.סי-י
או 2005 אז זכה סרט קומיקס דארק הורס-י
אכן ירידת הדורות. (אני לא משתמש במילים "עמוס בגימיקים נוסחתי ועלוב", אבל אני בהחלט יכול לדמיין חלק מהסרטים כאן שיכולים לענות על ההגדרות הללו בקונסטלציות שונות מצד אנשים שונים)
וברצינות: אומנם ספיידרמן לא סרט השנה שלי, אבל אני בהחלט מבין למה הוא זכה. הוא סרט סוחף, אירוע קולנועי (בדגש על קולנועי) וחוויה שרוב הסרטים לא התקרבו להעניק. והוא גם לא כזה אידיוטי כמו שעושים ממנו. האם הייתי בוחר בו? כנראה שלא. "אגדת חורבן" עדיין בעשירייה הזאת. האם הייתי שם אותו בעשירייה? אולי, אבל יותר סביר שהוא היה מוצא את עצמו במקום ה-11.
בכל מקרה, לאהוב את הסרט לא נראה לי הופך את האתר מפלטפורמת חובבי קולנוע לפלטפורמת מעריצי סרטי קומיקס. אנחנו חיים בעידן שבו סרטי קומיקס שולטים ביד רמה בקולנוע, וזה משתקף גם באתר – אבל אני בהחלט לא חושב שהאתר השתנה מהקצה אל הקצה במובן כלשהו.
ואם נלך יותר רחוק האם שר הטבעות, ההתחלה או הקול בראש לא מתאימים לקהל ״רגיל״
דווקא הקטע של עין הדג הוא שהוא אתר לאנשים שאוהב קולנוע ולא בהכרח פלצני
היה אמור להיות סימן שאתה בכותר תמ
(ל"ת)
לאיזה סרט הצבעת?
(ל"ת)
כלום, התגובה שלך מבטיחה את זה
כי כל פעם שיש איזה סיכום גדול קופץ מגיב כלשהו שמתלונן על מה שקרה לאתר, על הטעם הירוד באתר ועל כמה שזו אכזבה שזה מה שמקבלים מאתר של חובבי קולנוע.
יהונתן כבר כתב את זה. תאכלס? עין הדג תמיד היה האבּ לחובבי סרטים שמצויים בלב המיינסטרים/פופ קאלצ'ר. גם בשנים שאלו לא סרטי קומיקס, כמעט תמיד מדובר בסרטים שתואמים את אותו הקהל. ולמה לא בעצם? או איך זה מוזר שהסרטים שהכי מכניסים כסף בקולנוע, הם גם הסרטים הכי מוערכים באתר של חובבי קולנוע?!
לאתר לא קרה כלום.
זה אתה שהזדקנת…
הבהרה לפני שצולבים אותי שוב על גילנות: כל הגולשים הזדקנו בדיוק באותו הקצב (אלא אם יש פה גולשים אסטרונאוטים). טענת "פוחת הדור" היא טענה נפוצה בכל דור ודור.
אני מוחה!
ככל שאני מזדקנת הנטייה שלי יש לי פחות סבלנות לסרטים אומנותיים ואני יותר ויותר מחפשת סרטים שהם כיף טהור. כשהייתי צעירה יותר כנראה הייתי יותר מתאמצת לחפש משהו יותר אומנותי כדי לצאת יותר "קולית", אבל כרגע כל מה שאני רוצה זה סרט מעניין ויזואלית, עם דמויות מעניינות, ושמצליח ללחוץ כמו שצריך על הבלוטות של הרגש. הוא עשה את העבודה? זה הסרט הכי טוב מבחינתי (השני הכי טוב מבחינתי, אבל טיק טיק בום לא נכנס לעשיריה…)
אני לא יודע אם יש פה אסטרונאוטים
אבל חלק מאיתנו ערפדים.
לא אני, כמובן. אבל חלק.
אצלי זה לא נקרא להזדקן
זה נקרא להתבגר בסגנון.