תצפית: ספיידרמן

מאת
רז גרינברג
– פורסם ב 3 ביוני 2001Posted in: חדשות

גיבור הקומיקס ספיידר-מן
(רשמית: עם מקף!) נוצר על
ידי סטאן לי עבור חברת
"מרוול" בשנות השישים. הוא
התחיל את דרכו כתלמיד תיכון
חנון בשם פיטר פארקר, שנעקץ
על ידי עכביש רדיואקטיבי וקיבל כתוצאה מכך כוחות על-טבעיים שאפשרו לו לטפס על קירות, להיתלות על תקרות, ולפתח חושים שמזהירים אותו מפני סכנה. באופן טבעי, פיטר החליט לפצוח בקריירה של סופר-גיבור, תפר לעצמו תלבושת צבעונית והצמיד לזרועותיו מתקנים מיוחדים שמתוכם ניתן לירות קורים ורשתות. אבל…

ספיידרמן היה סופר-גיבור מסוג חדש. כל כוחות העל שלו לא עזרו לו למנוע את רצח הדוד שלו, בן (וכך הוא למד ש-"עם כוח גדול באה גם אחריות גדולה" – המשפט הזה, אגב, הוא גם הסלוגן של הסרט). הם גם לא עזרו לו לשלם שכר דירה, להצליח עם בנות, להתגונן מפני התקשורת העוינת (בראשותו של עורך עיתון מניאק בשם ג'ונה ג'יימסון), ומהמשטרה, שלעיתים קרובות מחפשת אותו בהשפעת אותה תקשורת עויינת. בקיצור – ספיידרמן היה גיבור, אבל הוא היה גם בן-אדם.

השאלה המתבקשת היא, איך זה שעד עכשיו לא עשו מזה סרט?

התוכניות הרציניות לעשות סרט על פי ספיידרמן החלו כבר לפני יותר מעשור, כשסרט 'באטמן' הראשון (בבימויו של טים ברטון) הפך ללהיט היסטרי, והוכיח שסרטי קומיקס הם-הם הדבר הבא (ההנחה הזאת קצת התפקששה בדרך, עם סרטי 'באטמן' הבאים, ועוד כמה יציאות כמו 'השופט'). חברת מרוול הניחה שסרט על ספיידרמן יכול להיות להיט גדול לפחות באותה מידה.

לכן לא ברורה ההחלטה שלה למכור את זכויות ההסרטה ליצרן סרטי הזבל הישראלי מנחם גולן. למזלנו הגדול, גולן פשט רגל זמן קצר לאחר מכן, והתענוג המפוקפק שבצפייה ב'ספיידרמן' שהוא היה מוציא תחת ידיו נחסך מאתנו (או אולי בעצם כבר ראינו את הספיידרמן שהוא היה יוצר: קראו לו 'נינג'ה אמריקאי'). מה שפחות משמח הוא שהזכויות על הפקת הסרט נקלעו לתסבוכת, ובעשר השנים שחלפו מאז, ספיידרמן דילג פחות בין גגות ניו-יורק ויותר בין בתי משפט. בשלב מסוים הפרוייקט נחת אצל אולפני פוקס, ונראה היה שהוא עובר סוף סוף לפסים מעשיים: ג'יימס קמרון (שליחויות קטלניות, 'טיטאניק') כתב טיוטה לתסריט, ותכנן לביים בעצמו את הסרט, שהאטרקציה העיקרית בו הייתה אמורה להיות דמותו של ספיידרמן, אותה רצה קמרון להציג על ידי שימוש באנימציה ממוחשבת בלבד – זה עוד היה קצת לפני שכל סרט שני התחיל לעשות שימוש בדמויות ממוחשבות. אבל אז נושא המאבק על הזכויות שוב עלה, ופוקס – ואיתם גם קמרון – נטשו את הסרט. הזוכים המאושרים היו אולפני סוני. סוני מסרו את התסריט של קמרון לשכתוב אצל סקוט רוזנברג ('קון אייר'), אחריו לדייויד קופ ('פארק היורה'), ואחריו פחות או יותר לכל תסריטאי הוליוודי שאי פעם לקח לידיים מקלדת. הגרסה הנוכחית של התסריט מתמקדת בסיפור הפיכתו של פיטר פארקר לספיידרמן, יחסיו עם שני חבריו לכתה, הארי אוסבורן ומרי ג'יין ווטסון, והמאבק שלו נגד פסיכופט בשם "הגובלין הירוק" – שהוא בעצם התעשיין נורמן אוסבורן, אביו של הארי. מן הסתם היה גם צורך בבמאי שירים את העסק, ומי שקיבל בסוף את הג'וב היה סם ריימי.

השאלה הראשונה שעלתה אצל רוב מי ששמעו את החדשה המרעישה הזו הייתה, כמובן "ריי מי?" ובכן, ריימי הוא במאי, תסריטאי ולפעמים גם שחקן, שמסתובב כבר כמעט שלושים שנה בשוליים של הוליווד. הוא התפרסם בעיקר בזכות סרט האימה הפולחני שלו, 'Evil Dead' (ושני המשכיו), ובזכות ידידות חמה שלו עם האחים כהן (הוא היה שותף לכתיבת התסריט של 'הקפיצה הגדולה'). בעשור האחרון הוא הפך גם למפיק טלוויזיה מצליח ('הרקולס' ו-'זינה'). במקביל הוא המשיך לביים סרטים – חלקם הגדול כושלים – שזכו דווקא להערכת הביקורת, כמו 'תכנית פשוטה' (שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריות התסריט ושחקן המשנה), ו'The Gift', שלא הוקרנו אצלנו. הסרט שהפך אותו לרלוונטי עבור בימוי 'ספיידרמן' היה, מן הסתם 'דארקמן' – ספק הומאז', ספק פארודיה על סרטי קומיקס.

איזה מין ספיידרמן ריימי יביים? ובכן, בניגוד לבראיין סינגר, שעשה לפני שנה את 'אקס-מן' וציפצף על הזעם שגילו מעריצי הקומיקס כלפי השינויים שהוא הכניס בטקסט המקורי, ריימי, מסתבר, הוא שפוט של המעריצים. בהתחלה, למשל, הוא רצה לתת לספיידרמן קורי-עכביש טבעיים (במקום מתקני-קורים מכניים כמו בקומיקס). המעריצים צרחו – והוא (כנראה) התקפל. גם התלבושת של ספיידרמן בסרט היא העתק כמעט מושלם של התלבושת בקומיקס, בניגוד לתלבושות שניתנו ל'אקס-מן' בסרט. יש לשער שריימי גם יעשה סיבוב בכל כנסי המעריצים, יחלק חתימות, יענה על שאלות וגם יכין למעריצים קפה. עד כדי כך.

לאחר שהמעריצים סיימו לפשפש בפילמוגרפיה של הבמאי המיועד, הם פנו לבדוק את הליהוק, ושם בכלל הביזאר חוגג. לתפקיד הראשי, אחרי אינספור שמועות על ניקולס ברנדון ('באפי ציידת הערפדים') וליאונרדו דיקפריו, לוהק, בסופו של דבר, טובי מגווייר. אפילו חובבי הטריוויה המושבעים היו בטוחים שמדובר במתיחה ואין שחקן כזה. אבל מסתבר שיש, ושבעשור האחרון הוא דווקא שיחק בלא מעט סרטים, חלקם אפילו מוכרים ('סופת קרח', 'פלזנטוויל', 'נערי פלא'), ואפילו כשהוא מתקרב לגיל 30, הוא ממשיך לשחק תלמידי תיכון.

לתפקיד מרי-ג'יין, חברתו של פיטר פארקר, לוהקה קירסטן דאנסט ('ראיון עם ערפד', 'מעודדות צמודות'), בחירה שעל פניה נראית קצת יותר הגיונית. הצרה היא שמרי-ג'יין בקומיקס היא ג'ינג'ית, ודאנסט – מה לעשות – בלונדינית. אבל דאנסט מיהרה להרגיע את המעריצים: לצורך הסרט הזה היא תהיה ג'ינג'ית. על החלק הקדמי של השיער שלה היא תלבש פיאה והחלק האחורי שלו יצבע באדום, ולדבריה יש לזה מראה פאנקיסטי-משהו (זה אמור להרגיע את המעריצים? אותי התיאור הזה מבהיל). והרשימה נמשכת – ויליאם דפו מ'אמריקן פסיכו' יגלם את הגובלין הירוק (זו, לפחות, בחירה מוצלחת – לדפו באמת יש פרצוף של גובלין). ג.ק. סימונס (מסדרות הטלויזיה 'אוז' ו-'חוק וסדר') ישחק את ג'ונה ג'יימסון. ויש עוד כמה ליהוקים מעניינים: ברוס קמפבל, השחקן הקבוע של ריימי, ייתן הופעה נטולת קרדיט בתור כרוז בזירה, לוסי לולס – זינה בכבודה ובעצמה – תגיע לביקור בתפקיד פנקיסטית, הזמרת מייסי גריי תגלם בסרט את עצמה (היי, אל תסתכלו עלי ככה – אני רק עובד פה), ואפילו סטאן לי, יוצרו של ספיידרמן, יגיע להופעת אורח.

יותר משנה לפני הבכורה המיועדת, הסרט כבר זכה לאחד האתרים הרשמיים המושקעים והמרשימים ביותר ברשת, שבו כבר ניתן להוריד קטע וידאו של סצינות 'מאחורי הקלעים', אמנות קונספטואלית שנוצרה לסרט וגרסאות ראשוניות של סצינות פעלולי מחשב מתוכו.

לכל מי שיש קצת שכל בראש (וראה את מכירות הכרטיסים ההיסטריות של הסרט 'אקס-מן' לפני שנה) ברור שהסרט הזה יהיה להיט ענק. אבל כמה ענק? הסרט כרגע מיועד להפצה בארה"ב בשלישי למאי בשנה הבאה, שזה בדיוק שבועיים לפני ההפצה המיועדת של 'מלחמת הכוכבים: פרק II'. כך שאם לא יזיזו את תאריך ההפצה של אף אחד מהסרטים האלה, הקרב הגדול של השנה הבאה לא יהיה בין ספיידרמן לגובלין הירוק, אלא בין ספיידרמן לדארת' ויידר הצעיר. יהיו מכות, יהיו קללות ויהיו רשתות וגם לייט-סייברס. תהיו בטוחים שעד שהסרט יצא כבר יקומו איזה מעריץ או שניים באינטרנט שיעשו סרט חובבים על "ספיידרמן נגד אבירי הג'די" (מי ינצח? תלוי במעריץ של מי מהצדדים הוא יוצר הסרט).

תגיות: