תצפית: טומב ריידר

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 13 בדצמבר 2000Posted in: חדשות

על השם:
Tomb Raider הוא מונח מוכר
מספיק כדי ששם הסרט בעברית
יישאר "טומב ריידר", אבל
עם המפיצים בארץ אי אפשר
לדעת. "שודדת הקברים"?

על הקונספט:
בפוסטרים של "טומב ריידר" מופיע, מעל שם הסרט, ובאותיות גדולות וברורות, השם "לארה קרופט". מה מיוחד בזה? שלארה קרופט (Duh!) הוא שמה של הדמות הראשית בסרט. לא השחקנית, הדמות. לכאורה זה לא נראה כמו פרט להתעכב עליו, אבל אם עוצרים לחשוב על זה – כמה דמויות קולנעיות אי פעם זכו ששמן יתנוסס במודעות מעל לשם הסרט? ג'יימס בונד, כמובן. אינדיאנה ג'ונס, אולי. מי עוד? אני לא מצליח לחשוב על אף דמות נוספת שזכתה לכבוד הזה. מה שרק מראה עד כמה פופולרית וידועה היא דמותה של לארה קרופט – וזוהי דמות שעוד לא הופיעה מעולם בקולנוע או בטלויזיה. מסקנה: עם כל הכבוד לאחים מריו, לסוניק הקיפוד ולפאק-מן, לארה קרופט היא הסופר-סטארית האמיתית הראשונה שהופיעה מתוך עולם משחקי המחשב. לסרט עליה גם יש סיכוי סביר להיות הסרט המבוסס על משחק מחשב הראשון שאיננו מחורבן. וזאת בעיקר משום שהוא יוצא חודש לפני Final Fantasy.

על ההיסטוריה:
(המידע הבא ידוע לכל מי שיודע משהו על משחקי מחשב מעבר לסוליטייר. אתם מוזמנים לדלג עליו)

משחק המחשב Tomb Raider הראשון הופיע בשנת 1996. המשחק נחשב לפריצת דרך טכנולוגית לזמנו, אבל בעולם משחקי המחשב דרכים נפרצות כל שני וחמישי, ופורצי הדרך של אתמול הם תכולת ארגז המציאות של היום. החשיבות הגדולה יותר של המשחק היתה שהוא הציג לראשונה את לארה קרופט, חוקרת והרפתקנית נועזת בנוסח אינדיאנה ג'ונס בעלת ממדים מרשימים (ראה פרוט בהמשך). המשחק היה להיט ענק ונמכר במיליוני עותקים, כמובן. לארה הפכה מיד לאייקון (שימו לב לאירוניה) תרבותי, והפאץ' "Nude Raider" שגורם לבגדים המינימליים ממילא שהיא לובשת במשחק להעלם הפך לתוסף הבלתי חוקי הפופולרי ביותר אי פעם. לארה דיגמנה כל כך הרבה באותה שנה ראשונה שלא ברור למה היא היתה צריכה להמשיך לצאת להרפתקאות מסוכנות, אבל היא המשיכה: המשכים למשחק יצאו מאז בכל שנה עגולה, והציעו מעט מאוד חדשנות טכנולוגית, אבל לארה, כמובן, השתתפה בכולם, ויודעי דבר טוענים שהחזה (ראה בהמשך) שלה הולך וגדל בעקביות ממשחק למשחק.

חוץ מהמובן מאליו (ראה בהמשך), לארה ידועה בכמה מאפיינים בולטים: צמה שחורה ארוכה ומתנפנפת, מכנסיים קצרים מינימליים, סלטות באויר וזוג אקדחים אימתני שהיא לא זזה בלעדיהם אפילו לשרותים. על פי המשחקים, היא בת אצולה בריטית, בתו של הלורד קרופט מווימבלדון. היא מאזינה ל-U2 ו-Nine Inch Nails, מטפסת על צוקים להנאתה, וסוג הדם שלה הוא AB מינוס. חשוב לדעת.

על הליהוק:
ספקולציות ושמועות בנוגע לסרט שיתבסס על "טומב ריידר" הופיעו כמעט מיד אחרי שהמשחק הראשון הופיע ולארה התחילה להופיע על שערי מגאזינים. אותם עניינים שמעכבים הפקת סרטים בדרך כלל (זכויות יוצרים, מריבות בין אולפנים, תסריט, ליהוק. דברים קטנים כאלה) עיכבו את ההפקה למשך כמה שנים, אבל לשמחתם של כל המעורבים, לארה נשארה פופולרית כל הזמן הזה, אם כי ההסטריה סביבה פחתה מאז.

השאלה המרכזית – לפחות לגבי רוב הקהל – היתה ונשארה איזו שחקנית תגלם את לארה. "טומב ריידר" הסרט קם ונופל על דמותה של לארה. אין לארה, אין סרט. על פי השמועות, כמעט כל שחקנית ידועה בהוליווד חתמה, או עמדה לחתום, או היתה במגעים לתפקיד לארה; בעיקר מעט השחקניות שעמדו בדרישות צבע השער והממדים הגופניים (ראה למטה) הנדרשים. דמי מור היתה מועמדת מובנת מאליה, אלמלא היתה שחקנית יקרה מדי. אחרת שנראה שהיתה קרובה לתפקיד היתה ג'ניפר קונלי, המוכרת בעיקר בתור הילדה מ"לבירינט" (והשנה השתתפה ב"Requiem for a Dream" המסקרן עד מאוד). אליזבת הארלי הוזכרה גם היא לא פעם. בסופו של דבר, השחקנית שזכתה בכבוד – ובצדק, אם יורשה לי – היא אנג'לינה ג'ולי.

על אנג'לינה:
אנג'לינה ג'ולי גדולת השפתיים היא הדבר הכי קול בהוליווד כרגע. ואני מכיר אותה לא מהיום. אני ואנג'לינה נפגשנו לראשונה בסרט הבנות "פוקספייר" (FoxFire) – מעולם לא שמעתי עליה לפני כן, אבל היא היתה מרשימה מאוד שם, לא רק מבחינה גופנית (אני תכף מגיע לזה) אלא גם מבחינת יכולת המשחק. בעקבות המקרה חיפשתי – ומצאתי – את אנג'לינה בסרטים נוספים: היא השתתפה בין השאר ב"Hackers" ("מרדף ממוחשב", נדמה לי שקראו לזה) הטפשי והחביב, בסרט הטלויזיה "ג'יה" (ניתן להשיג בארץ בוידאו – מומלץ למי שאוהב דרמות טרגיות בנוסח "עלייתה ונפילתה"). כנראה שאני לא היחיד ששם לב אליה, כי היא התקדמה במהירות למעמד של כוכבת, עם מתקפה משולבת של סרטי זבל פופולרי כמו "אספן העצמות" ו"עקיצה בשישים שניות", ותפקידים איכותיים כמו "נערה בהפרעה" עליו היא קיבלה בסופו של דבר את האוסקר השנה. בדרך היא הספיקה להתחתן ולהתגרש (עם ג'וני לי מילר, שהיה איתה ב"Hackers"), להתחתן מחדש (עם בילי בוב ת'ורנטון המבוגר ממנה באי-אלו שנים) ולעורר שערוריות בקצב שהיה גורם אפילו למדונה להראות כמו חובבנית. כוכבת מלידה.

לאנג'לינה יש כמה בעיות עם ההתאמה לתפקיד של לארה. קודם כל, שלא כמו לארה, היא לא בריטית. לצורך הסרט היא תרגלה מבטא בריטי שיישמע אמין ככל האפשר, אבל אני מניח שאנגלים אותנטיים שישמעו אותה מנסה לחקות אותם ימותו מצחוק. בעיה אחרת היא שאנג'לינה נראית כמו אנג'לינה, ולא כמו לארה. קשה לטעות בשפתיים האלה. למרות זאת, היא האדם הנכון לתפקיד: היא אתלטית. היא שרירית. היא מגניבה. והיא בהחלט נראית ומתנהגת כמו מישהי שתרסק לך את הפרצוף אם לא תתנהג יפה.

על החזון:
אני מתנצל מראש. אני יודע שזה לא יפה, לא מנומס ולא קורקטי לכתוב פסקה וחצי על איבר ספציפי בגופה של אישה, גם אם היא אישה וירטואלית. ובכל זאת, לדבר על "טומב ריידר" בלי להזכיר את החזה של לארה זה כמו לדבר על משבר ממשלתי בלי להזכיר את ש"ס. אין ספק שאישיותה הכובשת וצמתה החיננית של לארה הן שקנו את לב הקהל, אך אי אפשר להכחיש שלגודל החזה הלא ממש ריאלי שלה היתה השפעה כלשהי על הפופולריות שלה. הפרופורציות של לארה כפי שהיא מופיעה במשחק מזכירות הכלאה גנטית בין דולי פרטון ואלי מקביל. במציאות זה לא היה עובד, ולארה ספגה הרבה מאוד ביקורת בשל כך.

כדי לשמור על נאמנות כלשהי למקור, הסרט היה חייב לשקף במידה מסוימת את המאפיין הבולט ביותר של לארה. זה אולי לא היה הקריטריון היחיד, אבל בואו נגיד שג'ולייט לואיס, ככל שהיתה משתדלת, לא היתה מקבלת את התפקיד. אנג'לינה ג'ולי היא הבחירה הנכונה גם כאן. מלבד הכישורים האחרים שלה, הבחורה היא בעלת הזוג (הטבעי!) המרשים ביותר בהוליווד היום (זו דעתי, לפחות. זה אולי עניין לסקר)

על הסרט:
הבמאי של "טומב ריידר", הסרט, הוא סיימון ווסט, שהתחיל את דרכו (כמו כל במאי שני בימינו) כבמאי פרסומות, ועשה מאז שני סרטים גדולים – האקשן "קון אייר" עם ניקולס קייג', והמותחן "בת הגנרל" עם ג'ון טרוולטה. הפרוייקט הבא שלו אחרי "טומב ריידר" אמור להיות גרסה קולנועית לסדרת הטלויזיה המיתולוגית "האסיר". את אביה של לארה, הלורד קרופט, ישחק אביה החוקי והביולוגי של אנג'לינה ג'ולי, ג'ון ווייט, ואת הבאטלר הנאמן שלה ישחק כריס בארי, המוכר לצופי הסדרה הבריטית "ננס אדום", ולהם בלבד.

הסיפור נשמע כמו הרפתקאת אינדיאנה ג'ונס טיפוסית: לארה נודדת ברחבי הגלובוס בחיפוש אחרי שלושת חלקיה של מסכת המוות של אלכסנדר מוקדון, ונרדפת על ידי אויבו של אביה, פאוול. או אולי היא מחפשת את מגינו של אכילס באנטארקטיקה? תלוי את מי שואלים. בכל מקרה, הצילומים נערכו החל מיולי השנה באיסלנד, קמבודה ולונדון, בין השאר על "גלגל המילניום", גלגל הענק הגדול בעולם, ואנג'לינה עברה לפני כן סדרת אימונים שלא היתה מביישת סיירת מובחרת בצה"ל, שכללה אימוני כושר, קיקבוקסנג, צניחה חופשית, רכיבה על אופנוע ועל מזחלות, וגם באלט באנג'י (צריך לראות את הטריילר כדי להבין).

על ההמשכים:
כל המשתתפים בסרט חתמו על חוזה לשני המשכים לפחות, כפי שקרה ב"אקס-מן". אם "טומב ריידר" יצליח בתור סרט, יהיו עוד.

על הטריילר:
ה"בקרוב" הראשון של הסרט שהגיע לרשת הוא טיזר, וככזה הוא לא מגלה הרבה בקשר לעלילת הסרט (כאילו שזה מעניין מישהו), אבל מלא כראוי באנג'לינה ושני אקדחיה (ראה למעלה). טריילר יעיל ובעל קצב מצוין, אבל קצת מצועצע מדי (למה להגיד כל דבר שש פעמים? למה לנו אפקטים של סרטי חתונות? "Lara's Party Mix"?! הדברים האלה לא יהיו בסרט, נכון!?). שווה הורדה.

על התאריך:
"טומב ריידר" יוצא בארה"ב בקיץ הקרוב – התאריך הרשמי כרגע הוא ה-15 ביוני, אבל זה עשוי להשתנות. תאריך להפצה בארץ עדיין אין, כמובן, אבל על פי מנהגי ההפצה של סרטי קיץ גדולים סביר להניח שנראה אותו כאן שבועות בודדים אחר כך. המתנה נעימה.

תגיות: