 |
||
| חברת 'סרטי שפירא', מהמפיצים האהובים עלינו, מגישה תביעה תקדימית בכוונה לאסור הפצת סרטי DVD לפני שהחברה מואילה בטובה להוציא את הסרט לקולנוע. דרך אגב, מספרי הטלפון של 'סרטי שפירא' הם 03-5172923 ו-03-5102530. |
17.06.2001
|
|
יומית
חברת 'סרטי שפירא', מהמפיצים האהובים
עלינו, מגישה תביעה תקדימית בכוונה
לאסור הפצת סרטי DVD לפני שהחברה
מואילה בטובה להוציא את הסרט לקולנוע.
דרך אגב, מספרי הטלפון של 'סרטי שפירא'
הם 03-5172923 ו-03-5102530.
חברת 'סרטי שפירא', מהמפיצים האהובים
עלינו, מגישה תביעה תקדימית בכוונה
לאסור הפצת סרטי DVD לפני שהחברה
מואילה בטובה להוציא את הסרט לקולנוע.
דרך אגב, מספרי הטלפון של 'סרטי שפירא'
הם 03-5172923 ו-03-5102530.
כן! סבלו בעלי הדוד! סבלו
מה, שרק אנחנו נסבול מתרגומים גרועים?
מאיחורים רצחניים?
לא יקום ולא יהיה
ששפירא יצא זכאי ויפה שעה אחת קודם!
אפשר את הטלפון בבית שלו כדי לעודד אותו?
תגובה לעניין הערה לא לעניין
עד עכשיו אף אחד לא ענה לתגובה הזאת, ובצדק. ובכל זאת, קצת התייחסות רצינית.
אין לך DVD? עוד יהיה לך. במקרה שלא שמת לב, מחירי הדויד בצניחה. בדיוטי פרי מוכרים מכשירי דויד בפחות מאלף שקל. ב-2500 ש"ח אפשר לקנות מכשיר מכובד בהחלט. נכון, דויד הוא עדיין לא מכשיר שכל אזרח בארץ יכול להרשות לעצמו, אבל זה כבר רחוק מלהיות תענוג לעשירים בלבד. ותאמין לי, תוך שנתיים מקסימום דויד יהיה הסטנדרט. גם לך יהיה אחד, אבל לא תוכל להקרין סרטי אזור 1, כי זה יהיה מחוץ לחוק (אם סרטי שפירא ישיגו את מטרתם, זאת אומרת). החוק הוא לא רק להיום – החוק הוא לתמיד. אז תרגיע עם השמחה לאיד שלך.
חוץ מזה, אולי יעניין אותך לדעת: האנשים המסכנים האלה שעדיין לא יכולים להרשות לעצמם מכשיר DVD? אני אחד מהם.
האמנם מתה הציניות?
פספסת את הנקודה שלי דג..
אולי הייתי צריך לחפש פואנטה קצת יותר מובנת מ "אפשר את הטלפון שלו בבית" אבל הפיתוי שבתגובה ראשונה
הפיתוי..
:)
תעזרו לנו להלחם בהם
אולי שמישהו יפרסם פה באתר רשימה של הסרטים שמופצים ע"י שפירא או את רשימת בתי הקולנוע שלהם??
ל'שפירא' אין בתי קולנוע.
הם גם לא מפיצים הרבה סרטים, בלשון המעטה. 'סתיו בניו יורק' ירד מהמסכים מזמן. את 'מה נשים רוצות' כל מי שבאמת רוצה לראות כבר ראה. 'מבוכים ודרקונים' הוא סרט שלהם שיופץ, כנראה, מתישהו במהלך הקיץ, ואכן מומלץ בחום להמנע מצפיה בו בקולנוע. על סרטים נוספים – ניידע כשנדע.
הסרטים החדשים להחרמה:
סרטי שפירא הוציאו השבוע את מארגנת החתונות (כבר יש את הדי וי די שלו בחנויות) ולמי שלא יודע אז גם הנשים של ד"ר טי זה שלו אז אתם בטח יודעים מה לעשות אם מישהו מזמין אותכם ללכת לאחד מהסרטים הנ"ל.
הסרטים החדשים להחרמה
האמנם? יש אישור רשמי? התכוונתי ללכת לראות את 'הנשים של ד"ר טי'. טוב, נראה…
תקציר ביקורת על ד''ר T -
לוותר.
ותמיהה – למה הלן האנט חייבת סצינה עם חולצה רטובה בכל סרט שהיא מופיעה בו?
תקציר ביקורת על ד''ר T -
יש תלונות על הלן האנט עם חולצה רטובה?
אה, זה בסדר.
היא מורידה אותה אחר כך.
אוקיי
עכשיו אני רגוע.
למרות שיש שחקניות שיותר הייתי רוצה לראות מורידות את החולצה מאשר הלן האנט. אבל זה מה יש…
תקציר ביקורת על ד''ר T -
איך זה שאשה כה יבשושית ופלסטיקית מוגדרת כסקסית? אני יודעת שזה ענין של טעם אבל… הלן האנט?!?!?!
צודק/ת
אבל זה היתרון של חולצה רטובה
אפילו הלן האנט יכולה להראות בה סקסית.
הלן האנט.
שלא לדבר עליה ב"תעביר את זה הלאה"- גועל נפש שכזה לא ראיתי כבר הרבה זמן (אבל זו כנראה הפואנטה).
תעלומה
אני מוכן להשבע שלפני שבועיים במודעה בעיתון שבעה לילות לסרט נשותיו של ד"ר טי היה כתוב סרטי שפירא גאים להציג. בשבוע שעבר והשבוע נעלם המשפט הזה מהמודעות של הסרט. האם סרטי שפירא הבינו שהם לא רצויים ומנסים להריץ סרטים "בעילום שם" כדי למנוע החרמה שלהם?
ויוה לה רזיסטנס
תגובה לעניין הערה לא לעניין
ואכן ימי המשיח הגיעו ומכשיר דויד עולה בסביבות ה800-900
שקל עכשיו רק צריך לקנות: 5 רמקולים, סאב וופר, רסיבר, טלביזיה 900 אינץ' ואנחנו מסודרים….
תגובה לעניין הערה לא לעניין
אני יודע שזה כבר לא רלוונטי, אבל בהמשך לאותו עניין (ושנים אחרי)… אכן ימי המשיח הגיעו ואפשר להשיג dvd בפחות ממאתיים ש"ח. חוץ מזה אני לא יודע מה נסגר עם התביעה של "שפירא" אבל היום זה בכלל לא משנה כי את הכל אפשר להוריד באינטרנט (לא שאני מחדש משהו למישהו).
כל הכבוד לצוות עין-הדג שהעלה את הנושא החשוב הזה לסדר היום. הייתי רוצה לפרט קצת מה המפיצים רוצים להשיג בתביעה המסוכנת הזאת-
הם רוצים שליטה על מה אתם תראו ומתי. הם רוצים להכריח אתכם לראות את הסרטים בבתי הקולנוע שלהם (למי שלא יודע – המפיצים בארץ הם גם בעלי רוב בתי הקולנוע, והתנאים ברוב אותם בתי קולנוע רחוקים מלהיות אידיאליים) בזמן שהם יחליטו להפיץ אותם (וההחלטות שלהם, במקרה שלא שמתם לב, שרירותיות לגמרי) ובוידאו או DVD בהפצה מקומית שלהם בלבד (וכמו שצויין בכתבה שיש אליה לינק – ההשקעה ב-DVD מקומי היא אפסית. ההבדל בינו לבין אחד מיובא היא כזו של שמיים וארץ).
למה זה דומה? תארו לעצמכם שנכנסתם לסופרמרקט וקניתם גבינה לבנה. הגעתם הביתה וגיליתם שהגבינה מקולקלת. רוב הסיכויים הם שלא תלכו יותר לאותו סופר, נכון? עכשיו תארו לעצמכם שאותו סופרמרקט מנסה למנוע מכם ללכת למקומות אחרים שבהם אפשר לקנות את אותו מוצר. לא יעלה על הדעת נכון? זה בדיוק מה שהמפיצים מנסים לעשות. זו פגיעה חמורה בזכויות שלכם כלקוחות.
והייתי רוצה להגיב על כמה מהטענות שמועלות בכתבה על ידי נציגי חברת "סרטי שפירא":
א. קנייה של DVD מ-"איזור 1" היא הפרת זכויות יוצרים – שקר גס והונאת הציבור. אני לא יכול להתחייב לגבי הדברים שמוכרים בתחנה המרכזית, אבל DVD שתמצאו בספריות וחנויות הוידאו בארץ הוא DVD שנקנה באופן חוקי לחלוטין מהמפיצים בארה"ב, והכסף ששולם עליו הלך למי שעשה אותו. באותה מידה אפשר לטעון שספר שהזמנתם דרך האינטרנט מפר זכויות יוצרים, כי פגעתם בכיס של מי שעומד לתרגם אותו. צר לי – לא עומד במבחן המציאות.
האנלוגיה שמופיעה בכתבה לתעשיית המוסיקה הפיראטית – לא נכונה לחלוטין.
2. אם חברת ההפצה חושבת שסרט צריך לצאת במועד מסויים בארץ, אף אחד לא יכול להחליט במקומה אחרת. נכון, אבל אם צופה מחליט שהוא רוצה לראות את הסרט לפני שהוא יוצא בארץ, לאף אחד אין זכות למנוע את זה ממנו. אין למפיצים שום זכות לחייב אותו לראות את הסרט דרך הפילטר הקלוקל שלהם (אולמות זוועה, תאריכי הפצה מאוחרים בטירוף, תרגום מבחיל).
3. כמו שצויין קודם, DVD בהפצה מקומית הוא לא "באיכות הכי גבוהה" בלי קשר למה שמנסים למכור לכם.
4. והטענה שהכי הצחיקה אותי: "בסופו של דבר כמעט כל הסרטים יגיעו לארץ". בסופו של דבר גם המשיח יגיע לארץ, אבל זה עוד לא קרה דה-פאקטו.
אם המפיצים בארץ באמת רוצים להילחם בתופעת ה-DVD המיובאים, הם מוזמנים לשפר את איכות האולמות, לזרז תאריכי יציאה של סרטים, להצמיד להם תרגום ראוי (ואני סבור שתרגום לעברית של סרטים הוא דבר חשוב) ולהפיץ כותרי DVD מקומיים באותה רמה של אלה המיובאים. זה יעלה להם כסף, אמנם, אבל אני משוכנע שזה יעלה פחות כסף מהתביעה המשפטית. שיכניסו את זה טוב טוב לראש העץ שלהם – מי שקונה או משכיר DVD מיובא לא עושה את זה בשביל להרוס להם את הביזנס – הוא עושה את זה כי הם לא מספקים את הסחורה.
אבל הם לא יעשו את זה – כי לא אכפת להם מהצופים. הם רוצים להרוויח כסף, וזה לגיטימי, אבל אנחנו לא חייבים לשלם להם את הכסף הזה, כי השירות שהם נותנים לא מצדיק אותו.
יפה אמרת!
העם מאחוריך!
יישר כח, רז!!!
אנחנו איתך באש ובמים!
(בעיקר במים )
האם יש עו"ד בין השטים בעין הדג
שייצגו את העם הדגי בתביעת נגד במקרה ששפירא יזכו?
רק הערה קטנה ולא ודאית
לא שאני לא איתכם במאבק במאה אחוז, אבל ההגיון המשפטי שלי אומר שיש משהו בטענה בדבר הפרת זכויות יוצרים: ההפרדה בין האיזורים, הן של המכשירים והן של הסרטים, לא נוצרה סתם, אלא בדיוק על מנת להגן על המפיצים (ודרכם על האולפנים) מפני חשיפה ביתית מוקדמת של הסרט. אני לא יודע זאת בודאות, אבל אני ממש לא אתפלא אם יש איזה סעיף משפטי קטן על אריזת מכשיר ה-DVD ואולי אפילו על קופסת הדיסקים עצמם שמבהיר באופן חד משמעי שאין לצרוך את המוצר מחוץ לגבולות האיזור אליו הוא נועד, מאחר ומדובר בהפרת זכויות. נשמע לי הגיוני, ותקף משפטית.
העניין הוא אחר: בדיוק כמו בעניין ה-MP3, אין שום אפשרות לאכוף את החוק מבלי לפגוע פגיעה גדולה יותר בחירויות האזרח.
אני לא חושב שזה כך
ההפרדה בין האזורים היא לא ייחודית לדי וי די, היא בסך הכל מתחכה אחרי הוידאו, גם בוידאו בארה"ב עובדים בשיטת NTSC ובאירופה PAL, זאת בעצם גם החלוקה בדי וי די.
אם לא היה חוקי לייבא NTSC לאזורים של PAL אז לא היו כל כך הרבה חברות שמייצרות מכשירי מולטיסיסטם אחרת הם היו נתבעים על הרבה מאוד כסף.
וההבדל בין זה ל-MP3 הוא ש-MP3 הוא לא חוקי בשום דרך שהיא. זו לא יצירה שנקנתה, הדרך היחידה שהיא תהיה חוקית היא עם קנית אותה ממקור רשמי או שהמקור הרשמי העלה אותה בחינם. כשמורידים מוזיקה בלי זכויות יוצרים זה בעצם כמו גניבת מוזיקה, זה דבר שאי אפשר למנוע אבל אני יכול להבין מה עומד מאחורי זה.
הדי וי די'ס לא נתנים בחינם או נגנבים, הם נמכרים ומושכרים על ידי חברות שקנו אותם מהחברות הרשמיות, אין פה שום הפרה של זכויות יוצרים.
צריך להבין שבין יציאת סרט לאקרנים בחו"ל והגעתו לדי וי די עובר די הרבה זמן, קודם כל הסרט צריך לרדת מהמסכים ואז יש עוד זמן עד שהוא יוצא, מדובר ביותר מתקופה של שלושה או ארבעה חודשים בדרך כלל, אם בתקופה הזאת לא הביאו סרט לבתי הקולנוע זאת כבר בעיה שלהם.
אם המפיצים יכולים להביא לקולנוע את 'טומב ריידר' או 'פרל הארבור' כמעט בצמוד ליציאתם בארה"ב אז הם גם יכולים להביא את 'רקוויאם לחלום' בזמן ולא לחכות יותר מחצי שנה. אני גם לא מאמין שזה קביעה של האולפנים, זאת פונקציה של כסף, שפירא עושים את החישובים שלהם ומביאים מה שמשתלם להם להביא קודם.
זכותי המלאה לצפות בסרט בזמן היציאה שלו לדי וי די, אם שפירא לא עמדו בלוח הזמנים זו בעיה שלהם בלבד.
לא ייתכן שחברת הפצה תמנע מציבור שלם חלון לתרבות כשהם בעצמם לא מעניקים את השירות הראוי ומתייחסים לכל העניין בראייה צרה ומתנשאת.
למה שהם יצתרכו להתאמץ בשביל הקהל אם פשוט אפשר להשאיר את הקהל בלי שום ברירה אחרת חוץ מהם?
זאת פגיעה ישירה בזכויות האדם ולא בשום דבר אחר.
זאת ועוד
המטרה הסופית של שפירא והחבר'ה, כפי שהם מצהירים, היא הוצאה אל מחוץ לחוק של _כל_ סרטי אזור 1. לא אלה שעדיין לא הגיעו לארץ. לא אלה שהם מתכוונים להביא לארץ אבל מתמהמהים. לא אלה מהשנה האחרונה. כולם. 99% מהסרטים האלה ירדו מהמסכים מזמן, והפצה שלהם בדויד לא תפגע במפיצים בשום צורה. חלק גדול מהם אפשרי להשגה רק באזור 1, כלומר גם אלטרנטיבה אין. ועל הטענה שהם עומדים להוציא את כל הסרטים האלה בהדפסה מקומית, תרשו לי להגיב בצחוק פרוע.
סרטי שפירא-הבעיה
הבעיה בתביעה של סרטי שפירא היא כזו: הם רוצים לאסור כפי שהבנתם הוצאת סרטי דיוידי מאזור 1, אזור 1 מוגבל רק לאמריקה וקנדה, האירופאים או בעיקר הישראלים מתאכזבים כי הם מקבלים את הסרטים הרבה אחרי הזמן. וזה לגיטימי לחלוטין שסרטי שפירא ירצו לתבוע אותם, אבל כאן הטעות של סרטי שפירא אם הם כן יזכו בתביעה, תפתח תופעה איומה ביותר שקורה כיום עם משחקי מחשב וקלטות וידיאו ודיסקים-פיראטים. עם העם הישראלי יראה שהוא לא מצליח דברים טובים בדרך חוקית, הוא יעשה את זה בדרך לא חוקית, מאוד פשוט…
אז סרטי שפירא עצתי לכם: או שתדאגו להעלות את רמת בתי הקולנוע בארץ ולהוציא סרטים מאוד קצר אחרי יציאתם בארה"ב ויש לכם רווח של שלושה חודשים לפחות מהתקופה שסרט יוצא בארה"ב לסרט שיוצא באזור 1, או שתאכלו אותה, פשוט מאוד.
תיקון טעויות
ההפרדה לאיזורים והחלוקה לשיטות שידור Pal ו-NTSC (ראשי תיבות של Never The Same Color, כידוע) לא קשורות האחת בשנייה בשום צורה.
ההסבר שעומד מאחורי שיטת האיזורים הוא הגנה על מקור הפרנסה של המפיצים (עפ"י החוקים הגורסים כי המדינה מחויבת להגן על זכותם של אזרחיה להתפרנס כל עוד זה לא גורר פגיעה גדולה מידי בכלל הציבור). זוהי הגנה כלכלית, זה הכל.
לעומת זאת, החלוקה ל-PAL ו-NTSC נובעת ממשהו אחר לחלוטין: טמטום. כן, אולי זאת לא העמדה הרשמית של ממשלת ארה"ב בנושא, אבל כמי שמרוויח את לחמו מהעברת קלטות בין שתי השיטות, וכמי שזכה בפרס טיימקוד הזהב לטכנאי וידאו, הרשה לי להבהיר שההיצמדות לשיטת NTSC נובעת אך ורק מתוך טפשות, חוסר מודעות, שחצנות, גאווה והיעדר מימון ורצון להפוך את התשתית. ככה זה גם עם החשמל ומידות האורך והמשקל בארה"ב. אין לזה הסבר אחר. אין "איזורים של NTSC". כל מדינה רשאית לאמץ לעצמה אילו תקנים שבא לה.
כך שעקרונית, אין שום בעיה לעשות DVD בשיטת PAL שיהיה מקודד רק לארה"ב, ולהפך.
מה גם שישנן מדינות אירופאיות שמשתמשות ב-NTSC, למיטב זכרוני.
ולגבי MP3 – שוב טעות – כל הצורך מוסיקה רשאי לעשות לעצמו עותק אחד לשימוש אישי. העותק הזה יכול להיות עותק אנלוגי – על קלטת למכונית, למשל – אבל הוא יכול גם להיות דיגיטלי, בעיקר מאחר והחוק לא ממש ציפה שדבר כזה יתאפשר ויעורר את היכולת ליצור העתקים זהים למקור, אשר הפצתם קלה יותר ממשקל מוחו של ג'ורג' בוש ג'וניור.
השאלה כבר נוגעת להפצת הקבצים, ולחוקיות של עותקים דיגיטליים בכלל.
ובחזרה ל-DVD – אם הכוונה של שפירא היא לאסור על כל איזור 1 בכלל, הרשו לי לשער שזה לא עומד במבחן בג"ץ, בשל פגיעה בזכות הקניין ועוד כמה.
תיקון טעויות
רא/שי התיבות של NTSC הם Never Twice the Same Color ומהנדסי אלקטרוניקה היו נקרעים מצחוק, אבל בעיני זו לא טעות מאד גדולה
ר''ת
זה עוד בסדר. ראשי התיבות של TWAIN (הממשק לחיבור סורקים) הם
זה רק מיתוס
זו כמובן רק בדיחה שנפוצה אצל אנשי המקצוע… אבל אינני זוכר מה הר"ש האמיתיים…
– אסף
תיקון תיקון טעויות
על פי מה שידוע לי, סרטי DVD אינם מקודדים בשום טכנולוגיית צבע מאלו שצוינו (NTSC,PAL, וכו'), אלא רק מכשיר ה- DVD מתאים לשיטת הצבע שבה הוא עובד.
בודאות - אתה טועה
מה גם ש-NTSC ו-PAL הן לא סתם שיטות צבע, ישנו הבדל מהותי בינהן שכולל בין השאר את מספר קווי ההפרדה האופקיים בכל פריים (525 ב-NTSC ו-625 ב-PAL, מה שאומר שאיכות התמונה שלנו הרבה יותר טובה) ואת מספר הפריימים בשנייה (30 ב-NTSC ו-25 ב-PAL). זה לא תרגום שהמכשיר עושה, זה מקודד בקובץ הדיגיטלי עצמו.
בודאות - אתה טועה
כפי שניתן לראות מהאתר http://www.video-demystified.com/ הסטנדרטים של NTSC ו- PAL נוענו לקודד את הצבעים ושאר המידע לצורך העברה בשידור אלחוטי. אין משמעות לסטנדרטים אלה בהקשר של מדיה דיגיטלית.
בוא נתפשר על זה
קודם כל, מתוך האתר שציינת:
כלומר, אולי חצי טעיתי, אבל זאת טעות שהשתרשה עד כדי כך שהיא כבר הפכה לאמת (בדומה לכך שלמקרר קוראים פריג'ידר, למשל).
דבר שני, דבריך עדיין אינם מדוייקים: ישנה חשיבות לתקנים של PAL ו-NTSC במדיה דיגיטלית *אם* היא מיועדת לשידור. כלומר, קובץ וידאו במחשב שלך יכול להיות ב-10 פריימים בשנייה ובגודל של 200×300, אבל אם הוא מיועד לשידור (ובהנחה ואנחנו לא רוצים לעבור המרה כלשהי) הוא חייב להיות באחד מהתקנים. DVD, כידוע, הוא פורמט שמיועד להקרנה, ועל כן הוא חייב לעמוד בתקנים של שיטות שידור.
העובדה הפשוטה היא שכשאני מכניס DVD ב-NTSC לנגן, מופיעה על הצג כתובית NTSC ולא ניתן לראות את התמונה כראוי במוניטור PAL ללא ממיר. וזה לא קשור לשיטת האיזורים, מאחר ומדובר בנגן מולטיזון.
זה היופי בנגנים במחשב :-)
הנגן במחשב שלי הוא zone1, אבל המחשב עושה כבר את ההמרה במקרה שאני מחברת אותו לטלויזיה PAL.
אחחח… הנוחות…
אני לא חושב שזה כך
MP3 לא חוקי בשום דרך שהיא? מאיפה שמעת את זה?
MP3 הוא פורמט של קובץ. ככזה, הוא נייטרלי מבחינה חוקית.
הקובץ עצמו יכול להיות חוקי או לא, אבל אין בכך קשר ישיר לפורמט הקובץ.
אגב, אם מחפשים, יש הרבה MP3 חוקי ברשת. שלא לדבר על העובדה שלפי חוקי זכויות היוצרים, מותר לך ליצור MP3 לשימושך האישי מדיסק שבבעלותך.
זכויות *יוצרים*
אחת הבעיות בחוקי זכויות היוצרים היא… שהם לא מגינים על היוצרים אלא על המתווכים (מפיצים וכד'). ליוצרים האמיתיים של הסרט לא משנה במיל אם קניתם דויד מיובא או מקומי. הכסף, שצריך להגיע אליהם, מגיע אליהם. גם אם מבחינת The letter of the law זה לא חוקי לצפות כאן בסרטי אזור אחד, הרי שבעולם כמו שהוא היום ההפרדה לאזורים הופכת מגוחכת לחלוטין, ומטרתה היחידה היא להגן על זכויותיהם של המפיצים העשירים שכבר יש להם יותר מדי זכויות. אין שום *יוצרים* במשוואה הזו.
זה לא אני!
תגובה זו מיועדת גם ל-Xslf:
אני לא נציג הממסד או החוק, רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם. נטען כאן שהטענה של שפירא מגוחכת, והיא לא, כי מבחינה חוקית יש בה משהו. זה שהחוק דבילי ובלתי ניתן לאכיפה זה עניין אחר. זה שאם הם ינסו לאכוף אותו באופן גורף תוגש נגדם עתירה לבג"ץ זה גם משהו אחר. אבל החוק קיים, ועד כמה שזה רומנטי ואופנתי לטעון שמי שמרוויח מחוק זכויות היוצרים זה המתווכים, זה קצת בולשיט, כי נכון להיום בלי התיווך הזה היצירות לא היו מגיעות לפתח ביתך. נכון שיש כאן שיקולים כלכליים קצת מלוכלכים, אבל גם הבמאי מרוויח מהתמלוגים כמו כל אחד אחר, וזה משהו שהחלוקה לאיזורים מבטיחה שיהיה יותר רווחי.
לא מדויק במקרה זה.
כי הבמאי, המקליט, השחקנים ונערת המים – בקיצור, כל מי ש*יצר* את הסרט, מרוויח באותה מידה ממכירה של דויד 'אזור 1' בארץ כמו שהוא מרווי ממכירת דויד 'אזור 2'. אם מטרת החלוקה לאזורים היא לשמור על רווחי המפיצים הרי שאין לה כל קשר לזכויות יוצרים והיא בסה"כ קרטל מסחרי, בסגנון של חוקי המכס. לזכויותת יוצרים, אני חוזר, אין שום קשר לזה.
לא מדויק במקרה זה II
כי כמו שמנית את נערת המים ביוצרים, כך אתה יכול גם למנות את המזכירה של הפקיד באולפן שאישר את הסרט להפקה והפצה.
בקיצור, אם הייתי במאי, היה לי אינטרס ברור מאוד כיוצר שהאולפן ששכר אותי לעשות סרט ירוויח ממנו את המקסימום האפשרי, בין אם הייתי רואה מזה גרוש או לא.
אבל מעבר להתייפיפות הזאת על היוצרים, האמת הפשוטה היא שלכל אחד יש זכות להתפרנס בכבוד, וביטול החלוקה לאיזורים (שדה פקטו כבר קרה מזמן) פוגע באופן ישיר במנהלי בתי הקולנוע מחוץ לארה"ב, ובאולפנים האמריקאיים, השואפים לעשות מכה ראשונה ממכירת עותקים לבתי קולנוע ומכה שנייה ממכירה והשכרה לצרכים ביתיים, וזוהי זכותם המלאה. מכאן שמה שצריך להשתנות זה פער ההפצה לבתי קולנוע מחוץ לארה"ב.
לא סביר
הדויד שלי (איזור 1) הגיע בילט אין בלפטופ שלי שנרכש בזמן שגרתי בארה"ב. הלפטופ מיועד לנסיעה ברחבי העולם (יש עליו אחריות בינלאומית). רוב העולם אינו איזור 1.
ידוע שסכימת האיזורים נעשתה מראש כדי למקסם את רווחי חברות הסרטים. זה עדיין לא הופך ייבוא או מכירה של מכשירי איזור 1 לבלתי חוקיים מחוץ לארה"ב.
אני איתך
שאלה טופיקית
איזה סרטים בדיוק מפיצים מפיצי שפירא?
שאלה טופיקית
בכתבה דובר על 'מה נשים רוצות' ו'סתיו בניו-יורק'.
אבל יש עוד כמה, שהם מפיצים בד"כ בבתי הקולנוע של ג.ג.
ואני בהחלט עומדת להתקשר אליהם ולמחות – אולי זה לא יגרום להם להסיר את התביעה, אבל לפחות שייגרם להם קצת כאב ראש בגלל טלפונים נזעמים של צרכנים, שמאיימים בחרם, או בתביעה נגדית על הגבלת חופש הפרט או משהו.
ז''א, chick flic
זה לא ממש שייך.
אין לשפירא שום אינטרס מיוחד לשמור דוקא על 'סתיו בניו יורק' ו'מה נשים רוצות'. אפילו העו"ד שהתראיין בכתבה לא ניסה להסתיר את זה שהכוונה שלהם היא ליצור תקדים, שאחריו יהיה קל הרבה יותר לאסור על הפצת כל סרטי אזור 1.
ולעומת זאת חנויות
הדיויד וכדומה אומרים שגם אם התביעה הראשונה בעבור סתיו בניוו יורק ומה נשים רוצות תצליח הם יורידו רק את שני הסרטים הללו אבל ימשיכו לייבא ולהשכיר סרטים אחרים. ועד שתבוא תביעה נוספת ועוד אחת ועוד אחת, יעבור עוד הרבה זמן.
אגב,
האם לסרטי שפירא האלה יש גם אתר, או אימייל?
בל נשכח דבר אחד -
בתכלס, ההגנה במשפט הזה תורכב מארגון משכירי הדוידים, ובראשם בלוקבאסטר, כך שזה לא מלחמת הקופראטיב באזרח הקטן. זה מלחמת הקופראטיב בקופראטיב אחר, לא קטן, שהוא הנציג הישראלי של קופראטיב עצום בגודלו. אני לא חושש.
לבלוקבאסטר יש לפחות אותה כמות מזומנים לממן עורכי דין כמו המפיצים. והיות והעובדות עומדות לצד מפיצי הדוידים, וגם יהיה יצוג משפטי הולם, אין לי צל של ספק שהתביעה הזאת תגיע לפח האשפה של ההיסטוריה.
מה אנחנו בכ"ז יכולים לעשות?
להחרים סרטים של שפירא. אלא אם כן הם סרטים טובים שמתחשק לנו ללכת אליהם.
זו לא מלחמת קואופרטיב בקואופרטיב
סרטי שפירא מראש הלכו ותבעו 10 חנויות DVD פרטיות. בלוקבאסטר לא מעורבים בסיפור.
מה שאומר שלסרטי שפירא יש עו"ד טוב והרבה מזומנים, ולסניפים הקטנים שהם תובעים – אין.
מה שאומר שאנחנו כצרכנים צריכים לעזור לחברות הקטנות במאבקן ולהחרים את סרטי שפירא.
ואגב, העו"ד של סרטי שפירא אמר בכתבה שהוא יודע שהמצב כרגע הוא לטובת האזרח, ולכן הם רוצים לשנות את זה.
סליחה???
אם הם רוצים להרוויח הם – כמפיצים – צריכים לרצות אותי, כדי שתהיה לי סיבה טובה לבוא דווקא לסרטים שלהם.
וכשאני שומעת משהו כמו "זה לטובת האזרח ולכן נשנה את המצב" – במיוחד כשזה מוכרז בריש גלי, אני מתעצבנת. מאוד.
ואם אני מתעצבנת – הם יסבלו. מאוד.
אדרבה ואדרבה -
עם פתיחת המשפט, יטענו החברות הקטנות "למה בלוקבאסטר כן ואנחנו לא?". ואז או שתיגרר בלוקבאסטר למשפט, או ששפירא יאלצו למשוך את תביעתם.
...ומה עכשיו?
אני בטוח שכולנו מסכימים בנוגע לעניין, אבל מה בעצם אנחנו עושים בעניין?
טלפונים נזעמים לא ישנו הרבה, וכתיבת הודעות נאצה באתר (עד כמה שהעניין כיפי) לא יעזרו.
האם מישהו מתכנן ליזום פעילות כלשהי כנגד התביעה? האם יש דבר מה שניתן לעשות?
טלפונים נזעמים כן יכולים לשנות
אסור לשבת בחיבוק ידיים ולחכות לתוצאות המשפט.
נכון שאם הם יזכו זה יתפוס רק לגבי שני הסרטים הספציפיים שהם דיברו עליהם (כנראה, אלא אם ביהמ"ש ייצא מגדרו לעזור להם), ונכון שתביעה גורפת לכל הסרטים תיקח זמן, אבל צריך להסביר להם שזה לא ישתלם להם.
ואני חושבת שטלפונים זועמים כן יעזרו, ואם הם יבינו שיש המון המון צרכנים שיחרימו אותם אם הם יעזו להמשיך עם תביעה כזו, ואותם צרכנים יגידו לחברים שלהם להחרים אותם – אז אולי זה יעזור.
אם תשימו לב חברות נכנעות רק מול חרם צרכני. לא איום בחרם – מול חרם ממש. בהתחלה חברות באות ומנסות לשנות את החוקים באופן שהן ירוויחו יותר, והצרכנים פחות.
ורק אם _כל_ הצרכנים מתאגדים לכדי חרם, אז החברות מבינות שצריך לשנות משהו, ובשקט בשקט מתקפלות ואומרות "אבל בכלל אנחנו אוהבות את הצרכנים שלנו, ולכן נשאיר את המצב כמו שהוא". וזה כמובן, בהנחה שאנחנו לא מדברים על מונופול כלשהו. וסרטי שפירא הם בהחלט לא מונופול.
אפשר גם...
לצאת אם זה בכלי התקשורת, נראה לי יהיה לזה הרבה יותר השפעה.
לנסח עצומה, הצהרת כוונות, התנגדות, לשים עותק של העצומה בכל אחת מחנויות הרשתות שנטבעו (כמו לייזר סנטר לדוגמא) ולהחתים כל אדם שמגיע כדי לשכור או לקנות די וי די, כולם יחתמו, כמות גדולה מאוד של בני אדם מכל הארץ, ואם זה אפשר לפנות לעיתונות בנוסף אליהם.
כי אין סיכוי שיתקשרו אליהם מספיק אנשים כדי לגרום לשינוי.
מושחתים, נמאסתם!
קשה, קשה המצב.
אבל איזה כוח יש לנו, הצרכנים המתוסכלים, נגד תאגיד שכזה?
קשה לי להאמין שאם הרבה אנשים יתקשרו אליהם, הם פתאום יצמיחו אכפתיות. כל מה שאכפת להם זה המונופול (מדוע לא?) שלהם והכסף שנכנס להם לכיס.
הרי ברור שגם אם מספר מאות של צופים יחרימו אותם, או סתם יביעו מחאה, יש עוד כמה _מאות אלפי_ צופים שלא יתרמו למאבק, או שפשוט ישברו.
חוצמזה, לרוב ציבור הצופים בארץ אין DVD וקשה לי להאמין שהם יוותרו על הליכה לקולנוע בגלל אידיאלים של כמה שיש להם, או בגלל ערכים עליונים כמו "חירות". הם פשוט יגידו: "רוצים בידור!".
מצטערת על הפסימיות, אני פשוט מציאותית: שומדבר לא זז במדינה הזאת, לפחות לא כשמדובר בטובת הציבור.
חרם צרכנים זה לא אני.
אני לא מאמין בחרמים ועצומות. בינינו, מגיע חרם צרכנים גם ל'גלובוס' על כך שהם מקרינים פרסומות בהפסקות (שלא להזכיר את 'אסקימו לימון'), אבל לא קראתי לחרם כזה, כי אני לא מאמין שתהיה לו השפעה – וחוץ מזה, אני לא עשיתי שום דבר רע, לא מגיע לי עונש, ואני רוצה לראות איזה סרטים שאני רוצה, גם בגלובוס.
רק מה, במקרה הזה מדובר (בינתיים, לפחות) במספר מצומצם של סרטים, ואם התביעה הזאת באמת תתקבל, אני לא אלך לסרטים של 'סרטי שרגא' או ווטאבר, פשוט בגלל שאני לא ארגיש נוח עם עצמי. בינתיים, אני מוכן לארגן ערבי הקרנה של הסרטים הנ"ל, מתוך DVD מיובא למהדרין.
הם לא מונופול
פירוש המושג "מונופול" הוא שליטה מלאה בשוק מסויים.
לשפירא אין מונופול בשוק הפצת הסרטים.
הם לא מונופול?
אולי הם לא חולשים על השוק כולו, אך העובדה היא שהם כן שולטים על (חלק מ)מה שאנחנו רואים/לא רואים.
ויחד עם שאר מפיצי-הסרטים, נראה דווקא שהם מצליחים לכסות יופי את השוק.
'מונופול' היא אולי לא ההגדרה המדויקת, אבל הכוח שיש להם זה כבר יותר מידי.
קרטל
הוא המונח המדויק לכמה חברות שמחלקות ביניהן את השוק, כך שהתוצאה מונעת תחרות ביניהן. לרוב מדובר בתיאום מחירים. במקרה הזה, חברות ההפצה מחלקות ביניהן את מבחר הסרטים ואת בתי הקולנוע, כך שאם רוצים לראות סרט מסויים חייבים לראות אותו בקולנוע מסויים והוא מופץ על ידי חברה מסויימת.
שתי הצעות.
1. רד פיש, אנא שים לינק ליומית הזאת בעמוד הראשי, שתקבל עוד קצת תהודה גם בימים הבאים. היא הרי סופר-און-טופיק לאנשים שמגיעים לכאן.
2. אם מישהו מארגן עצומה או משהו דומה, אפשר גם מכתב שרשרת באימייל, ואפשר גם להוסיף לינק לעמוד הזה בעין הדג – אם יהיו פה מספיק הודעות זועמות עד אז, למה לא להראות גם אותן לאנשים הרלוונטיים.
כן ולא.
1. "הטופס הקטלני", כבר עבר זמנו.
2. לטעמי, עצומות ומכתבי שרשרת הם דברים מעצבנים ולא יעילים. כשאני מקבל כאלה לאימייל אני מוחק אותם, בדרך כלל בלי לקרוא. אם כמה מאות אנשים (במקרה הטוב) יחתמו על נייר מחאה נגד הפגיעה בזכויותיהם – זה מה שישנה את דעתו של שפירא? מה, עד עכשיו הוא לא שם לב שהוא מנסה לפגוע בזכויותינו?
חרם ציבורי גדול עשוי לעזור, אבל כדי ששפירא ירגישו בזה בכלל, הוא צריך להיות גדול הרבה יותר גם מכלל ציבור קוראי 'עין הדג'. בינתיים, מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להקים רעש ציבורי בכל דרך אפשרית (וכשאתם מספרים לחבר'ה, בעיקר לחבר'ה במדיה, אל תשכחו לספק לינק לעמוד הזה), ובינתיים להודיע לשפירא בכתב, בטלפון ואם אפשר גם אישית, מה אנחנו חושבים עליהם, ומה הסיכוי שהם יראו אותנו בסרט שלהם בתקופה הקרובה.
א. אתה סותר את עצמך:
חרם לא יעזור, אבל צריך להגיד לסרטי שפירא מה אנחנו חושבים עליהם, ושלא נלך לסרטים שלהם?
אני כן חושבת שצריך להתקשר וצריך להחרים. זה לא נכון ש"אנחנו לא הרבה אז מה זה יעזור". ככה לא משנים את מה שכואב, ומה שמציק.
סרטי שפירא יודעים שהם פוגעים בנו, אבל לא מבינים שאנחנו יכולים לפגוע בהם בחזרה. ברגע שהם יבינו את זה, אני לא אומרת שהם ימשכו את התביעה, אבל אולי הם לא ינסו לזכות בכל מחיר, ולא יהפכו אותה לתביעה גורפת על כל הסרטים וכל מכשירי הדויד.
ומכתבים באימייל אולי לא מדגדגים את קצה סנפירך, אבל יש כאלה שכן שמים אליהם לב, וכן מוכנים לקרוא. במיוחד כשזה למען מטרה צודקת (רמז: בשביל זה יש שורת נושא לאימייל. לכתוב בה "גדול", או "חייבים לקרוא" לא מושך את הבנאדם להזדהות. שורת כותרת שמדברת על הנושא המסוים – כן עוזרת).
וכן, אני כבר שלחתי אימייל לחברים, ואני אחרים את _כל_ הסרטים של סרטי שפירא. אפילו אם יש בהם אחד שבמקרה רציתי לראות (אם את "תנובה" אני יכולה להחרים – אז מפיצי סרטים לא?). אנחנו צריכים לעשות רעש בכל צורה אפשרית ולנסות להעלות את הנושא בכל מדיה – טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, עיתון.
אל תגידו לעצמכם "אבל אנחנו מעט". איך אמר אריק איינשטיין: "טיפה עוד טיפה עוד טיפה עוד טיפה – תהיינה לים".
ומה לעשות שבמדינה כמו ישראל, מי שעושה יותר רעש – מנצח.
מישהו אמר רדיו...?
אה שכחתי אני כבר לא שם. לא משנה.
הם כמובן יודעים שהם פוגעים
בזכויותינו, הם רק לא יודעים שאנחנו יודעים. לדעתי עצומה היא צורה נוספת של רעש ציבורי, לא פחות אפקטיבית מאחרות. הדבר הכי אפקטיבי יהיה מן הסתם תביעה משפטית מוצלחת או חרם צרכנים של 100%, אבל בינתיים עושים מה שאפשר.
יפה אמרת!
מישהו..
*ולמה כל ההודעות שלי נמחקות כל הזמן?*
אז הרעיון הוא פחות או יותר להקים רעש (הממפ,הרבהההה רעש)
וחרם צרכנים.
אז- קצת באירגון,מי עושה מה,למה,מתי ובעיקר (זאת אומרת,קודם כל) איזה סרטים הם של "סרטי שפירא" שאנחנו אמורים לראות?
הממפ *בתקווה שלא ימחקו לי את ההודעה*
שרה
בסדר. מי מתנדב להרים עצומה?
אני אשמח מאד לסייע בדבר כזה, אבל אני צריכה לפחות עוד אדם אחד שירצה לשתף פעולה, כי אין לי זמן לזה לבד. מי שרוצה לעזור לעשות משהו בנושא, שיודיע כאן. יאללה, בואו נרים משהו.
והאם "עין הדג" ירצו לשתף פעולה עם דבר כזה, או שהם חוששים לשיתוף הפעולה העתידי שלהם עם "סרטי שפירא"? (השאלה בשיא הרצינות, לא בציניות).
אין לנו בעיה לשתף פעולה כי
אנחנו מתקשרים עם גלובוס ומטלון. אין לנו שום קשרים עם "סרטי שפירא".
"סרטי שפירא" הם לא מפיצים כאלה גדולים – יש להם כמה סרטים, ובשביל שהם ירוויחו עליהם יותר כסף ממה שהם היו יכולים אם הם היו מפיצים לבד, הם נעזרים ברשת גלובוס.
יאללה, הולכים על זה!
בסדר. מי מתנדב להרים עצומה?
גם אני הולכת על זה
הטופס הקטלני עבר זמנו, הא?
אני רואה שנכנעת ללחץ החברתי.
או שאתה סתם הפכפך?
תודה בכל אופן. :-)
הטופס הקטלני עבר זמנו, הא?
לא, פשוט רוב הסרטים שמופיעים בו כבר ירדו. אולי צריך להדפיס טופס קטלני 2, עם Tomcats למשל.
זו לא היתה הנקודה.
הישועה בדרך?
לאחרונה החלו גופים ממשלתיים הן באוסטרליה והן באירופה לחקור את כל נושא ה-Zoning של דויד.
הם בודקים האם מדובר בתכסיס שנועד לגרום העלאת מחירים, דבר שהוא לא לגמרי חוקי. אז יכול להיות שאם כל הכבוד לקונגלומרט "סרטי שפירא", יש עדיין תקווה.
http://dvd.ign.com/articles/300576p1.html
הישועה בדרך?
מעניין מאוד, במאמר נטען שהמחירים של DVD באיזור 2 פשוט גבוהים יותר מאלה של איזור 1, בלי קשר לבעיות שלנו עם זמני ההפצה, ההפקות הגרועות והסרטים שפשוט לא מגיעים. מישהו מכיר משהו כזה?
וזה הביא אותי לשאלה – הרי אחד הדברים הנחמדים ב-DVD הוא העובדה שאפשר לשים כמה רצועות תרגום – אז למה יש בכלל הפקות ישראליות מפגרות של סרטים? (אישית ראיתי את לוק סטוק בהפקה ישראלית עם תפריטים בעברית אבל בלי אפשרויות מלבד בחירת פרקים)
למה המפיצים לא משתתפים בהפקה אירופאית ומוסיפים גם עברית ליד התרגום לקרואטית?
והשאלה הכי חשובה:
אילו מהסרטים המוצגים כיום בבתי הקולנוע מופצים על ידי סרטי שפירא?
למה אין?
ברשותי ישנם 4 דוידים שנקנו בספרד (מאטריקס וקונטקט, בין השאר), ובכולם ישנו תרגום בעברית. בכולם. אפילו מסונכרן. הכל תלוי בהפקה, אבל אין מניעה לשים גם על גרסא ישראלית כתוביות תרגום למשל בפורטוגזית (בסה"כ- כמה כבר נפח זה תופס על הדיסק?)
ומחירים של איזור 2 לאו דווקא צריכים להיות גבוהים יותר מאיזור 1. פשוט, איזור 1 נמכר תמיד בדולרים (קנדיים, אם יש לך מזל), בעוד שאזור 2 נמכר בסוגי מטבעות שונים ומשונים. כמובן שאם אתה קונה אותו בליש"ט הוא יעלה יותר מאשר אם תקנה אותו אחרת. ויש גם עניין של מכסים ועלויות הפקה מקומית שהופכים סרט שנמכר בארץ ליקר יותר.
החוצפה של המפיקים הישראליים.
ב-DVD, יש אפשרות למנוע העברה מהירה קדימה של סצינות. הדבר משמש לרוב להצגת אזהרת אנטי-פיראטיות. מקובל עלי.
מה עושים הישראלים? שמים פרסומות, ומונעים מהצופים להריץ אותן קדימה.
איכסה איתם.
הישועה בדרך?
כתבה בנושא פורסמה היום במוסף "קפטן אינטרנט" של עיתון הארץ.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=46085&contrassID=2&subContrassID=18&sbSubContrassID=0&listSrc=Y
מונופול
מעניין מאוד
כשמתאים להם הם מוכרים REG 1
וכשלו – מנסים בתביעות משפטיות ..
כנראה שעדין לא שמעו על הגלובלזציה – לא יעזור להם …
בבקשה
פיש, אולי תסדר פה שיהיה אפשר לראות רק תגובות חדשות?זה קשה לעבור פה על עשרות הודעות בחיפוש אחר הודעות שלא קראתי.
חמוד, איפה את חי?
זה מה שקורה בעין בדג, כבר הרבה זמן…או אולי רק אם בוחרים בזה בהתאמה אישית?לא…
אין בעיה!
בשביל זה אני חי:
כתבה מספר 246
והסרט החדש מבית שפירא:
the gift=רואה בקלפים.
איזה באסה כבר תכננתי ללכת לראות אותו.
חבל, זה צריך להיות סרט ממש טוב.
נראה שמאז היומית הזאת
לסרטי שפירא יש מגמה חדשה- להוציא סרטים טובים, או לפחות כאלה שאני רוצה לראות.
יש גם סרט הונג קונגי
שרציתי לראות. "מצב רוח לאהבה" שמגיע משפירא… אמור להיות טוב.
אז למה לא אמרת קודם??
ההורים שלי הלכו היום ל"מצב רוח לאהבה" בפסטיבל הסרטים י-ם, ואם הייתי יודעת שזה של שפירא וכל העניין הזה של החרם, אולי הייתי משכנעת אותם לא ללכת לזה. אולי.
(רגע, בעצם הם שם עכשיו, הם עדיין לא חזרו. נו מילא)
והסרט החדש מבית שפירא:
הסרט כבר מופיע בדי וי די ככה שאם ברצונך לראות אותו אין בעייה.
אבל זו בדיוק הבעיה שאין לי
וזה נורא מעציב.
):
אבל זו בדיוק הבעיה שאין לי
אני מוכן להקליט לך לוידאו אם זה נורא דחוף לך לראות.
אבל זו בדיוק הבעיה שאין לי
לא זה בסדר, כי אני מעדיף לראות את זה עם תרגום בסה"כ.
כמעט הצלחתי להוריד את זה במחשב בדויד ריפ, אבל בסוף הורידו את זה מהאתר, כך שאני אאלץ להתאזר בסבלנות עד שזה יגיע לוידאו.
אבל לא נורא, תודה בכל מקרה על ההצעה.
אגב, רואה בקלפים
ראיתי אתמול את הסרט (די וי די ללא תרגום, וזה ממש לא בעיה להבין את העלילה והדיבורים גם לדוברי אנגלית ברמה נמוכה) ומדובר בסרט ממש בסדר. הייתי אומר לכם ללכת לקולנוע אבל אתם יודעים, שפירא…
אם אתם יכולים להסתדר עם קצת אנגלית ויש לכם די וי די אז קחו אותו.
מה שאני חושב על ''רואה בקלפים''
למי שיש DVD – שיקח את הסרט ב-DVD. לגרום לאנשי שפירא לפשוט רגל ולהגיע לפת לחם זו מצווה.
אבל למי שאין – שילך לראות בקולנוע, למה לא.
לשפירא אמנם מגיע עונש, אבל אני לא רואה סיבה להעניש את הצופים נטולי ה-DVD.
מה שאני חושב על ''רואה בקלפים''
אז שיחכו עד שהסרט ייצא לוידאו (יש מישהו שגם אין לו וידאו?) ואז לפחות המימון לשפירא הוא נמוך בהרבה. וכאן בא אבל. הסאונד של הרואה בקלפים הוא מאוד חשוב בקטעים מסויימים, אז חבל להפסיד אותו. תעשו את השיקול שלכם בין פגיעה בשפירא ושות' לבין סרט יפה.
שתי שאלות על שפירא והסרטים שלהם
רק כדי להבין שהבנתי את היומית (הישנה) הזאת כמו שצריך…
החרם שאתם מדברים עליו בנוגע לסרטים של שפירא – זה חרם על הסרטים בקולנוע, ז"א שאפשר לראות את הסרטים שלהם בדיוידי או בווידיאו?
ושאלה שניה – בעקבות זה שפרסמתם את מספר הטלפון שלהם, האם גולשי האתר באמת הציפו אותם בטלפונים ובהצקות, והאם זה שינה משהו?
שתי שאלות על שפירא והסרטים שלהם
כן, החרם הוא על הסרטים שלהם שמוצגים בקולנוע.
שפירא טוענים שזה לא אשמתם שהם מביאים סרטים באיחור, ושעד שהם מביאים אותם כבר מגיעים דוידים. בשביל להתגבר על הבעיה הפעוטה הזו, הם מנסים להפסיק את ייבוא הדוידים (אזור 1 = מה שמגיע הרבה יותר מהר, ובד"כ מלא בספיישל פיצ'רס).
אם נחרים אותם בקולנוע, אולי הם יבינו שכן יש לנו כוח, וכן צריך להתחשב בנו, ואז הם ייאלצו לעשות מה שטוב לצרכן (כלומר: להביא סרטים מהר יותר).
חוצמזה, ללכת לסרטים שלהם אומר לתת להם כסף שיעזור למימון מאבקם המשפטי.
אנחנו היחידים שמחרימים?
אנחנו אמנם לא מעטים אבל האם כמות כזאת של אנשים תשפיע?
או אולי יש עוד אנשים אי שם בעולם האמיתי שמחרימים אותם?
תתפלאי כמה אנשים זה ''אנחנו''
האתר הזה גדל והולך מיום ליום, ואם כל האנשים שקוראים אותנו יחרימו את שפירא – תאמיני לי שזה הרבה.
ואם כל האנשים שקוראים אותנו גם ישכנעו את החברים שלהם לא ללכת לסרטים של שפירא – שפירא ירגישו את זה טוב יותר בכיס שלהם.
מה שכן, הם אולי ישימו לב שהמכירות שלהם יורדות, אבל צריך גם מידי פעם להתקשר אליהם ולהודיע להם שאנחנו מחרימים אותם, כדי שהם יבינו למה המכירות שלהם יורדות, ואולי יחליטו להפסיק עם המשחקים השטותיים שלהם.
שתי תשובות על שפירא והסרטים שלהם
לגבי הסרטים של שפירא בקולנוע – להחרים.
לגבי הסרטים בדי וי די – צריך לבדוק לפני שמשכירים שמדובר בזון 1 (ללא תרגום, מה לעשות) ואז אפשר להשכיר.
זון 2- סרטי שפירא, להחרים.
וידאו- סרטי שפירא, להחרים.
טוב, פה הגזמתם.
להחרים בקולנוע לא אכפת לי, כי גם ככה אין לי כסף כדי לא-להחרים.
אבל גם וידאו?
אני רוצה לראות איכשהו את מבוכים ודרקונים, ואין לי דויד!!!
טוב, פה הגזמתם.
אבל את תראי את מבוכים ודרקונים בחיפה עוד שבועיים, שכחת?
כן, באה.
מוקדם מדי לשמוח.
אבל אני גם רוצה לראות אותו במצב רוח חצי כפית חצי לא שפוי, עם חברה שלי וקערת פופקורן מנייר ענקית.
נו, מילא, אולי איך שהוא אני אצליח בדויד שבמחשב שלה…
אני הרי תומכת בכלכלה חופשית, לא?
רגע- את לא באה לקון?
פתאום עלה בדעתי
איך אני אמורה לדעת מהו סרט של שפירא?
פשוט מאד.
לשאול כאן איזה.
ספציפית- בתחום החרם, רואה בקלפים ומבוכים ודרקונים.
עוד סרטים- למשל סתיו בניויורק ומה נשים רוצות- כבר יצאו בדויד כך שהחרם פחות משפיע עליהם (כמדומני שהחרם נוגע רק לקולנוע)
כל הסרטים של שפירא
יצאו כבר בדויד. הם מביאים, באופן שיטתי, רק עותקים משומשים של סרטים בני כמה וכמה חודשים. זול יותר.
התכוונתי דויד של אזור 2, אבל נוט
וף.
פשוט מאד.
מארגנת החתונות זה גם סירטי שפירא נכון ?
כן.
הא! ראיתי את זה בטיסה!
מכה על חטא
ואם בטעות ומתוך חוסר ידיעה הלכתי לראות את "הנשים…", אני אזכה להצלפה ציבורית?
אני חושב שלמען מטרה טובה אני יוכל להמנע מלראות את "מארגנת החתונות" בקולנוע…
אתה יכול להמנע מלראות את זה בכלל
אמנם לא ראיתי את הסרט אז אני לא יכולה להגיד עליו דברים יותר מדי רעים, אבל באמת, ג'ניפר לופז? זה מספיק בשבילי בשביל לא לרצות לראות אותו. זה, והעלילה הלא-מקורית הצפוייה מראש.
ושוב זה קורה...
מצטער, אני לפעמים שוכח שטון הדיבור לא עובר אוטומטית דרך המקלדת…
רק רציתי להעיר על קלות החרם-"מבוכים" ודרקונים" ו"מארגנת החתונות"?! לא יהיה קשה להמנע מללכת לסרטים שלהם.
אז סליחה...
מקש הסרקסטיות מאוד עוזר במקרים כאלה, אתה יודע.
רק רגע, "מבוכים ודקרונים" גם שייך לחברה שלהם? שמו אותו בקולנוע בכלל? זה דווקא סרט שרוב האנשים באתר כאן רוצים לראות, לא?
(או שאולי אני שוב לא מבינה מה ניסית להגיד ועושה מעצמי טיפשה)
אל דאגה...
הבנת נכון, רבה אנשים רוצים לראות אותו אבל אני כבר זכיתי לצפות בסרט (אינטרנט, איכות מצוינת אגב) ואני יכול להגיד שזה לא הפסד גדול בכלל.
מלבד
שהוא ישודר בבוחצלגיחצן.
(דרך אגב, עוד לא קיבלתי בדואר את ספייסבולז, כך שלא בטוח שאני אוכל להביא אותו)
יש לסרט תוספות מיוחדות? כי אם לא, הוא משודר מסביב לשעון בMGM(גם בכבלים וגם בלווין).
איך אני אמור לדעת?
עוד לא קיבלתי אותו.
אבל בכל מקרה, אני מתייחס לספייסבולס כמו רוקי של המד"ב- סרט שהדרך הכי טובה לראות אותו הוא עם חבורת אנשים, שכולם קמים ואומרים "יו!" כשלורד הלמט שואל "How many assholes are on this ship anyhow?"
יו!
אז למה לא להזמין את "מונטי פייטון והגביע הקדוש"? הסרט המצחיק ביותר של כל הזמנים…
אגב, לא אומרים לך מהן התוספות כשאתה מזמין את הסרט?
אתה יכול להמנע מלראות את זה בכלל
מארגנת החתונות הוא סרט די נחמד (לא לא ראיתי אותו בקולנוע לקחתי אותו ב DVD) אבל דבר אחד הרגיז אותי וזה באמת ג'ניפר לופז המרגיזה שצרכה להתרחק כמה שיותר מלהיות שחקנית שתמשיך להיות זמרת וזהו .
אני מתוודה
שברתי את החרם. הייתי בסרט של שפירא. אתם יכולים לסקול אותי, אבל יש לי תירוצים:
1. אין לי DVD.
2. החברה שלי (סנטיפי) מטורפת על קיאנו ריבס וחייבת לראות את הסרטים שלו באיכות טובה.
3. The Gift עוד לא יצא בוידאו.
4. הייתי בדיזנגוף סנטר, עם חברתי, משועמם.
ועכשיו לשתי מלים על הסרט:
1. משחק מעולה של רוב השחקנים (קייטי הולמס מוכיחה שהיא יודעת לשחק וקיאנו יוצא מההבעה היחידה שלו)
2. סאונד טוב ובימוי 'עשוי היטב'
3. תסריט צפוי וקיטשי לפעמים.
4. שמונה בסולם נונין
ובקיצור, לא לרצוח אותי באופן שבו השם העברי מנסה לרצוח את הסרט.
השם העברי
הפעם דווקא השם העברי הוא שם מצויין לסרט מעניין (ואני הייתי מביא אותו לבוחצלגיחצן בוידאו אם ללונג ג'ון היה מכשיר וידאו) והמפיצים (סרטי שפירע) מצאו מציאה.
אגב, משהו קורה עם התביעה שלהם? בקצב שקורה משהו בארץ כבר ישדרו חמש פעמים בערוץ 2 את כל הסרטים שלהם לפני שהתביעה תזוז מילימטר.
מה קורה עם התביעה
עבר רק חודש. לבירור מלא של תביעות נדרש הרבה יותר זמן. *אבל*, היו אי אלו התפתחויות:
גרסת הנתבעים (מפי בעל החנות "DVD לגאסי" אשר בחיפה) – יש זיכוי עקרוני בחצי מהתיק: הדוידים הקיימים לא יוסרו מהמדפים. כמו כן, השופטים הבהירו לשפירא שבאין מספיק הוכחות לפגיעה, חבל להם על הזמן ועל הכסף. כמו כן שפירא משכו את התביעה ונאלצו לשלם שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
גרסת התובעים (מפי עוה"ד של שפירא, שהוא דווקא אדם מאוד נחמד) –
נכון, התביעה נמשכה (במובן "הוסרה"), אבל זה נעשה במטרה לאפשר להגיש אותה מחדש, הפעם כתביעה הצהרתית (נדמה לי. משהו הצהרתי) – בתחילת אוגוסט. הדיון צפוי להימשך עוד חודשים רבים.
ובקיצור, החרם נמשך.
אני דווקא עזרתי לחרם!
עמדתי בתור לקולנוע, ואלו שאחורי התחילו לדבר על הסרט אמרתי להם שלא מומלץ ללכת לסרט- הסרט עצמו נהדר, אבל יש חרם על שפירא.
כמובן שעד שהספקתי לסיים, כבר הייתי בקופה וקיבלתי את הכרטיס לסרט, ואני יכול לתאר לעצמי מה הקופאית חשבה לה…
אני דווקא עזרתי לחרם!
אלא אם כן שם המשפחה של הקופאית היה שפירא (ולא במקרה), אני לא מבינה למה אמור להיות אכפת לה. להפך, ככה יהיה לה זמן להקדיש לשיוף הציפורניים שלה.
קופאיות הן זן מאוד אינטליגנטי!
רק שיש לי בעיה אחת איתן. ככל הנראה, ההגדרה שלהן לשורה 8 מתוך 15 + "באמצע השורה" לא חופפת להגדרה הפיזית בשטח.
עדכון בעניין התביעה
אל דאגה – התביעה נדחתה.אני בעד להחרים את סרטי שפירא בגלל האיש שעומד מאחוריהם. אם הייתם מכירים אותו -הייתם מבינים.
לא בדיוק נדחתה.
היא נדחתה כבר בחודש שעבר, רק על מנת שעורכי הדין של שפירא יוכלו להגיש אותה שוב.
מעבר לכך – מה שנדחה היתה רק חצי תביעה: התביעה של שפירא להוריד מהמדפים עותקים קיימים של הסרטים שלהם. לגבי ייבוא הדוידים עצמם לא נאמר מילה.
אז החרם נמשך?
אני כבר לא מסוגל להמשיך להחרים את שפירא לאורך זמן, כל הסרטים הטובים שלהם פשוט צועקים לי בוא לראות אותנו בקולנוע ואני מתחיל להתחרפן מזה. בעצם ראיתי את כולם בדיויד וחוץ מהרואה בקלפים לא היה מעניין במיוחד אז לא משנה.
אז החרם נמשך?
לא לשכוח – לראות בדויד *רק* של אזור 1.
למה?
כי אזור 2 שייך לאימפריית מייקרוסופט?
למה?
כי אזור 2 שייך לאימפריית שפירא.
למה?
אני חושבת שהיא ניסתה לצחוק על אפסאלון קצת.
אז הגישו בג''ץ, אז מה?
להערכתי, עם פתיחת הדיון בבג"ץ הם ייפסלו בגלל העדר עילה (או שיהוי, או כל שטות משפטית אחרת שמכונה "עילת סף" ומשמשת לנפנוף קייסים שהבג"ץ לא באמת רוצה להתערב בהם). כי גם בג"ץ לא ירצה לצאת "פראייר" ולתת לתאגיד כלכלי עוד כוח על גב האזרחים, בעיקר בהתחשב בזה שמדובר בתביעה מגמתית (ולכן לא עורבה בלוקבאסטר).
"שפירא" חייבים לעשות מה שהם יכולים כדי להעצים את רווחיהם; זה לא אומר שיש מה להתרגש מזה.
לבג''ץ לא אכפת מהגב של האזרחים
אלא מעשיית צדק, על פי המידע המובא לעיונו. מי שנותן הצגה טובה יותר (ובד"כ זה מי שיש לו את העו"ד הטוב יותר) – זוכה.
אבל איך בכלל הגעת לבג"צ? הם עדיין במחוזי. וזה מה שמדאיג, כי אם ינפנפו אותם, הם יערערו לסמכות גבוהה יותר.
סתם חשבתי פתאום,
מבחינה חוקית,הם לא צודקים?
הרי יש חוק נגד זה, ולא משנה שהוא מטומטם, ללא שיניים, ולא יעיל, הוא עדיין קיים, לא?
אכן, קיים חוק
ולפיו אסור לייבא מאזור לאזור דיוידים. על חלק מהאריזות של די וי די כתוב שהדיסק מיועד למכירה והשכרה בארה"ב וקנדה בלבד, אבל זה חוק של ארה"ב ובארץ אין חוק שאסור לייבא אותם.
אבל אקסמנית, תחשבי על מצב שיגידו שאסור לייבא לארץ ספרים בשפת המקור אלא רק את התרגום כי אחרת זה פוגע ברווחים של המפיץ בארץ. זה יהיה מצב של שליטת החברות הגדולות על הרגלי התרבות שלנו ואותו סיפור עם דיויד זון 1, אסור להם להתערב בצורה בוטה כל כך, אפילו שלכאורה הם צודקים לפי החוק היבש.
האמת היא,
אני לא יודעת עד כמה זה יפריע לי… :)
סתם. לא התכוונתי להצדיק אותם, פשוט אמרתי שעל פי החוק הם אמורים לנצח, ובית המשפט חייב להצדיק אותם, גם אם הוא לא רוצה, לא?
אוף, מחר אני צריכה לקום בתשע בבוקר. אין סיכוי.
תפיסה נאיבית.
על פי החוק הם צריכים לנצח, נכון.
אבל מתפקידו של בית המשפט (במיוחד אם זה יגיע לבג"ץ) לאמר שאולי לשון החוק לטובתם, אבל רוח החוק לא, ואם מוסיפים אלמנטים נוספים (כמו העובדה שבלוקבסטר לא נתבעה), הרי שאין תום לב מאחורי התביעה והיא צריכה ליפול.
אבל אני לא עורך-הדין של האתר, אני רק הביולוג הראשי (עד שגל יחזור מהמילואים)
אכן, קיים חוק
אתה טועה. אם חוק כזה היה קיים הרי ש"אמאזון" וחנויות מקוונות אחרות לא היו רשאיות לשלוח דוידים מאזור 1 לאזורים אחרים. כידוע לך, הן עושות את זה ועוד איך.
חלוקת האזורים היא קוד פנימי של התעשייה, וזו כמובן רשאית לעשות ככל העולה על רוחה, בעוד שלנו הצרכנים, מותר לעשות ככל העולה על רוחם.
אכן, קיים חוק
יש דבר כזה שנדמה לי שנקרא ייבוא אישי, הכוונה היא שאתה מייבא מוצר מארה"ב בכמויות שמיועדות לשימוש פרטי ואת זה מותר לך כמובן לעשות, זה כמו שאין שום בעייה שאם היית בארה"ב וקנית לעצמך כמה די וי די אז אין לך בעייה להכניס את זה לארץ.
לעומת זאת בכמויות מסחריות קיימים חוקים בנושא הפצה בינלאומית וזכיונות מקומיים וכו'. אמאזון יכולה לשלוח לך עותק של סרט אבל אם תזמין 1000 עותקים אני חושב שהם לא ישלחו לך אותם.
אכן, קיים חוק
וממי, אתה חושב, מזמינים בעלי ספריות הדוידים את העותקים שלהם? מחנויות מקוונות גם כן.
והכסף אותו הם משלמים נכנס גם כן לכיסי האולפנים שהפיקו את הסרטים, כך שלא מדובר פה בתעשיה פיראטית (המתאפיינת, כזכור, בכך שההכנסות כלל לא מגיעות לכיסי בעלי הזכויות).
וקידוד האזורים על גבי הדוידים, כזכור, אינו מעוגן בשום חוק: הוא נועד למלא אחר צרכי התעשיה בלבד, בעוד שאני כצרכן מחויב למלא אחר צרכיי הפרטיים בלבד, כל עוד אני לא עובר על החוק. כאמור, חוק אין פה. לראיה: ממשלת אוסטרליה (לכל הדיעות לא צרכן פרטי) הכריזה לאחרונה מלחמה על שיטת האזורים הנלוזה של של אולפני הסרטים. למעשה, מבחינת אוסטרליה, החלוקה האזורית היא היא הבלתי חוקית.
הווה אומר:
במקרה הרע אין פה כלל שאלה של עבירה על חוק כלשהו, ו"סרטי שפירא", אם יפתחו את הדלת, עלולים (מבחינתם) או עשויים (מבחינתנו) לפתוח בתהליך ארוך שכלל לא בטוח שיסתיים היכן שהיו רוצים שיסתיים.
שיהיה המחוזי
גם המחוזי לא פראייר. גם הוא יודע שהחלטה לא פופולרית תזרוק אותו ישר לפרצוף של הציבור. יש כל מיני עילות שאפשר בגללן לפסול את התביעה, כמו עקרונות יסוד וחירויות הפרט, שעולות על האינטרס של המפיץ. אפילו אם החוק לצד שפירא!
תופתע לדעת באיזה הנמקות מוכנים שופטים להשתמש. היה אפילו שופט (חשין, בעליון) שאמר באיזה פסק דין שנכון שהחוק אומר אחרת, אבל הוא לא מסכים, ופסק לפי מיטב דעתו.
לא בטוחה שיש מה להתרגש, תסלחו לי.
החלטה לא פופולארית?
אישית, אני חושבת שאם ביהמ"ש פוסק לפי פופולריות ההחלטה שלו אצל הציבור – מצבנו רע.
אולי לא צריך להתרגש מהתביעה, אבל ללכת לסרטים של שפירא ייתן להם לגיטימציה להמשיך בתביעה המגוחכת שלהם. הם מאמינים בה, וזה מה שקובע, ועד שביהמ"ש לא יפסוק לכאן או לכאן – שפירא מוחרמים אצלי.
ואגב, הטיעון של חירות הפרט לא תופס פה.
החלטה לא פופולארית?
למה הטיעון של חירויות הפרט לא תופס?
ומה הקשר בין לא להתרגש לבין החרמה של סרטי שפירא (צעד שאני בעדו, אגב)?
וממתי בתי משפט פוסקים רק לפי החוק ולא לפי הפופולריות?
החלטה לא פופולארית?
(אוי ואבוי. יכולות להיות כמה טעויות בהסבר הבא, כי אני לא זוכרת את החומר בע"פ, אבל אם צריך, אני תמיד יכולה לפתוח קלסרים ולתת הסבר משכנע יותר): חירות הפרט מתייחסת לאדם הפרטי באשר הוא. כלומר, הזכות שלנו ללכת לספריית וידיאו ולהחליט אם העותק שנראה יהיה מאזור 1 או 2. אבל לא הצרכנים הם שנתבעים. חנויות DVD הן הנתבעות. עליהן לא חלים כללי חירות הפרט (למעשה, לא כללים, אלא "הנחיות", כי לכל מקרה יכולן להיות יוצא מן הכלל או טיעון נגדי שיתפוס טוב יותר. פה זה לא ארה"ב בה זכותו של הפרט היא ערך עליון. פה זה ישראל). חברות ה-DVD כפופות לחוקי מסחר. נכון שבקצה של כל השרשרת הזו, נמצא הפרט – אבל אין לו ולו חלק בתביעה. חנויות הוידיאו לא יכולות לבוא לשופט ולהגיד שהתביעה פוגעת בזכותם של הצרכנים שלהן לבחור. מה כן – הן יכולות להגיד שזו זכותן שלהן לייבא משהו איכותי, זול ועם הרבה פיצ'רים (שאת זה "שפירא" לא יכולים לתת ב-DVD אזור 2), ושזמנים השתנו והחוק כבר לא תופס לגבי המציאות החדשה. זה כן.
בתי משפט כבר עשו הרבה פסיקות שהיו לרעת הצרכן, או לא פופולריות. אם היינו מחפשים פופולריות ולא צדק – לא היה צורך להביא את העניין לשולחנו של ביהמ"ש. אפשר היה להסתפק בסקר בעיתון, או כל הצבעה מסוג כלשהו.
ולמה לעשות רעש? כי רוב הצרכנים בארץ לא מודעים לזכויות שלהם, ונוטים לקבל כמובן מאליו גזירות שמוטלות עליהם. אף אחד לא מתקומם, ולאף אחד לא אכפת. לעשות רעש זה בין השאר אומר להביא את העניין לידיעת הציבור ולגרום לו לאכפתיות. זה לעשות ל"שפירא" כזה כאב ראש שהם ימשכו את התביעה כי הם יבינו שהצרכנים לא מוכנים לאכול מהם חרא.
ואם בתי המשפט באמת מחליטים לפי פופולריות הנושא בקרב הציבור – לעשות רעש זה להפוך את הצד של הצרכנים לפופולרי, ולמועדף על ידי השופטים.
שאלה לי...
האם צרכן פרטי יכול לתבוע את שפירא וככה להכניס את הצד של הצרכנים ואת זכויות הפרט לעניין?
לתבוע אותם על מה?
הם לא מונעים ממך ללכת לספריות הוידיאו ולקחת דוידים.
בכל מקרה, תביעה כזו תהיה אפשרית אם יתקיימו שלושה תנאים: שפירא אכן יזכו בתביעה שלהם, יש לך הרבה כסף, יש לך הרבה הרבה סבלנות.
תביעה כזו, במקרה ותוגש (וזו צריכה להיות תביעה ייצוגית, אחרת הפואנטה מתפספסת) – תהיה התאבדות, כי החוק עומד לצידם של שפירא (וגם היום יש איזה סעיפון בחוק – כפי שדן ברזל העיר באחת התגובות הראשונות ליומית זו – שיכול להיות להם לעזר). הסיכוי שאדם פרטי ישנה את החוק, רק בגלל שהוא אישית לא אוהב אותו, קלושה ביותר. אבל כשהמדובר הוא בחנויות דוידים שיכולות להתאחד ויכולות להוכיח שהחוק הנוכחי שרירותי ואינו ראוי למדינה מתוקנת – אז זה כבר יכול לתפוס.
החלטה לא פופולארית?
דווק'ע עד כמה שאני זוכרת מימיי בשיעורים המרתקים משפט חוקתי (וכל הקורסים הנלווים, באדיבות אוניברסיטת ת"א) נימוק שבסיסו חירויות הפרט הוא נורא אופנתי ופופולרי בזמן האחרון (ברק, המהפכה החוקתית שלו ושאר המתלהבים).
מה גם שאני לא משוכנעת שלא ניתן לראות בזה הגבלה בלתי סבירה על חירויות הפרט, בלה בלה בלה וכל הנימוקים המוכרים (וואללה, הייתי טובה בקורס המרתק בבג"צים!).
בקשר לצרכן הפרטי, הוא יכול להגיש תביעה ייצוגית, אבל יש בעיה בביג"וצ, כי הערכאה מעצם הגדרתה מיועדת לתביעות כנגד האח הגדול הממוסד. לכן כנראה צרכן פרטי יצטרך לפנות אל הערכאות שבהן ממילא מתנהל הדיון פה, ואזי מה עשינו.
אפרופו חקיקה, למה לא ננסה ליצור לובי עם איזה ח"כ שיעזור להעביר תיקון לחוק? זה נמצא בדיוק על התפר של חירויות הפרט כך שמדובר בנושא חם. מה דעתכם/ן?
למצוא איש ציבור
שיתן יד וגב לציבור (המממ… איש ציבור שיעזור לציבור זה קונספט!)בהחלט יכול לעזור, אין ספק. הבעיה היא שבדר"כ זה יכול לעזור יותר לקראת הבחירות… אבל מה אני יודעת, אולי אי שם בנבכי הצעקה הפוליטית יש קול קטן (רצוי גדול, אבל נסתפק גם בקולון [או בושם ריחני אם זו אישה] לפחות בשביל ההתחלה).
היי! ואולי אפילו נגיע לרמתו של השגשוג המרנין של הקולנוע הישראלי ותקציבי הענק המוענקים לו מידי חודש בחודשו! הו.. (אנחה יגעה) כל כך לא מצחיק.
מה אתם אומרים, עוד נראה יום אחד את האור? (אפשר גם חושך אם מדובר בדויד..)
חדש מסרטי שפירא
הסרט "לצאת מהארון" שמוקרן היום בטרום בכורה.
חדש מסרטי שפירא
תהיתי לגבי זה, מאחר שכל שאר הסרטים של שפירע מוצגים בקולנוע 'דיזנגוף' בתל-אביב, והייתה לי תחושה שגם הסרט הזה רלבנטי. מצד שני, הוא צרפתי, אז האם יש לו בכלל איזו רלבנטיות במלחמת האיזורים? או שאנחנו מחרימים כל סרט ששפירא מפיצים בין אם הוא רלבנטי לדיון ובין אם לא?
חדש מסרטי שפירא
ודאי שאנו מחרימים את כל הסרטים של שפירא (וכמה קל לנו לעשות את זה). אנחנו רוצים לפגוע בהכנסות של שפירא כל עוד הם לא יורדים סופית מהתביעה הזו.
שפירא לא מפסיקים לחדש
ועכשיו, חדש, סרטי שפירא מציגים: מצב רוח לאהבה.
ועוד שפירא
סטריפטיז באיגואנה הכחולה.
נשמע יותר כמו סרט ממדור ה"מבוגרים" שבווידיאומטים
גם לי השם נראה קצת מוזר לסרט קולנוע.
תקציר הסרט מתוך "ערוצים" של ידיעות אחרונות: סיפורן של חמש חשפניות במועדון ריקודים אירוטיים: על הבמה, מאחורי הקלעים, בפנטזיות, בחיי היום יום.
נשמע כמו סרט כחול דוקומנטרי.
איגואנה?!
אתה בטוח שזה לא לגונה?
למרבה הפלא, זה אכן איגואנה.
למרבה הפלא, זה אכן איגואנה.
וזה אפילו תרגום נאמן למקור.
לא לגמרי
במקור זה היה "רוקדים באיגואנה הכחולה" (למרות שהריקודים הנ"ל הם אכן סטריפטיז). התרגום העברי הוא מפורש יותר כדי שחס וחלילה לא יהיה לאף אחד ספק שבסרט הזה יש בחורות ערומות.
דרך אגב, סרט חדש מבית שפירא
שיצא השבוע הוא אמילי- והשאלה, שנשאלת, היא ממתי הוא, כי זכור לי, שבארה"ב הוא יצא לא מזמן (לפני כשבועיים בערך), והאם פשוט גם הם הביאו אותו באיחור (ארה"ב)???
אהה, כן, אל תלכו לראות האותו- החרם, אתם יודעים…
'אמלי' יוצא רק בשבוע הבא.
וזו הפעם הראשונה שאני בדילמה אמיתית בעניין הסרטים של שפירא. עד עכשיו כל הסרטים שלהם היו עתיקים ו/או מחורבנים, אבל 'אמלי' הוא באמת סרט חדש (הוא יצא בצרפת בקיץ, אם אני לא טועה, והיה שם להיט ענק, ובארה"ב באמת רק לפני שבועיים), וגם נחשב לסרט ממש מצוין. אז מה, לבגוד בעקרונותי וללכת? לתרץ את זה בכך שכל עוד הם מביאים סרטים חדשים, אין לי שום דבר נגדם? לעמוד על שלי ולחכות לדויד? לנסות שוב לברר אם הם במקרה ירדו מהתביעה האידיוטית שלהם בינתיים? (התשובה האחרונה היא הנכונה. ובכל זאת, דילמה).
ברגע שהולכים לאיזשהו סרט שלהם
ואפילו הם הביאו אותו מוקדם – זה הורס את החרם, כי אז הם רואים שממילא הם מכרו כרטיסים למשהו. הם רק ילמדו להביא סרטים טובים. הם לא יבינו שהקטע הוא להביא אותם מהר.
אז כן – יהיה הכי טוב אם תנסה להתעניין מה קורה עם התביעה הדבילית שלהם (שאני אעשה את זה? למה?)
הפתרון פשוט.
זה סרט צרפתי? ז"א, הוא בצרפתית?
על פי כללי שלמקו 34125 (ולא 34124!), לא רואים סרט שהוא לא באנגלית (או אם כתוביות לאנגלית). אמלי גם לא מתאים לתיקון, שאומר שסרטים של רוברטו בניני יוצאים מהכלל. אז אין דילמה.
הפתרון פשוט.
וחוץ מזה, אם להאמין לאורי קליין (לפני שתשלחו אותי לאתר שקורא למותו אני מודע לכך שיש רבים שלא ממש אוהבים את דעותיו) מדובר בעצם בסרט דומה מאוד לסרנדיפיטי (לא אוהב את השם העברי שלו) רק פחות טוב.
מה פתאום להאמין לאורי קליין?
מותר לשאול למה, מה פתאום,
הכיצד ומדוע נוצר החוק התמוה הזה? למה דוקא בניני יוצא מן הכלל, ולא, למשל, אנג לי?
ומה עם קורוסווה ?
או סתם סרטי אנימציה מעולים ביפנית ?
החוק שלך כולל גם סרטים ישראליים?
ובאמת, למה בניני? ראיתי אמנם רק את "החיים יפים", אבל הוא לא נראה לי שחקן יוצא מגדר הרגיל. יש לך דוגמאות יותר טובות של סרטים שלו שכדאי לי לראות?
רק ובגלל החיים יפים
שהיה הסרט האחרון שדובר בשפה שאני לא יודע שראיתי, וגם שם די סבלתי מההצמדות הכפויה לכתוביות. אני לא אוהב לראות משהו שאני לא יכול להבין לבד (אם כי לא מעט אני כן נעזר בכתוביות, רק לא כל הזמן)
ומה עם
פדרו אלמודובר? ספרדית היא שפה מאוד קלה להבנה.
שאלה:
אם קיבלתי כרטיס חינם לסרט של שפירא, האם זה יהיה הפרת החרם לנצלו?
סוגיה קשה.
יש שיאמרו שבגלל ששפירא לא מרוויחים על הצפיה שלך, זה לא תופס. חכמים אחרים יאמרו, שאתה עלול לאהוב את הסרט ולרוץ לספר לחבר'ה שלא מודעים לחרם או לא אכפת להם ממנו, וילכן לסרט וכך שפירא כן ירוויחו ממך. מצד שני, אתה תופס מקום בהקרנה, ובגללך האולם נראה יותר מלא, או שבכלל בגללך לא נשאר מקום באולם, ואנשים שירצו לקנות כרטיסים יאלצו ללכת לסרט אחר. זה אמנם נראה טוב ממבט ראשון, אבל אם אותם אנשים לא יצליחו לקנות כרטיסים הם יחשבו לעצמם שזה כנראה סרט ממש טוב ויגידו לכל החברים שלהם את זה, ו… ההמשך ידוע.
וחוץ מזה, מבחינה עקרונית, חרם זה חרם, ואין להפרו אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש.
אם הכרטיס לא מומר בקופה
המפיצים לא מרוויחים עליו כסף והוא לא נספר בסטטיסטיקות של הצפיה.
אם הכרטיס מומר בקופה, שפירא מרוויחים עליו ונרשם שאתה הלכת לסרט. בקיצור – אל תלך לסרט. תנסה להחליף את הכרטיס בקופה לכרטיס לסרט אחר או שתשלח את הכרטיס לשפירא בצרוף מכתב למה אתה לא הולך לסרט שלהם.