הייתה שנה מטורפת ומעוררת מחלוקת, זה הרושם. אגדות קולנוע הוציאו סרטים שפיצלו את הצופים (בזמן שאת החדשות האמיתיות הם עשו על ידי מעלליהם בחיים הפרטיים), סרטי קומיקס בגוון גיבורי על שלטו הן בקופות והן בפסטיבלים, דיסני שלטו ביד רמה, היה, בקיצור, מטורף. ובתוך כל הטירוף הזה נשארה השאלה הגדולה – מבין עשרת הסרטים הבאים, שאתם בחרתם כמצטיינים של השנה – מי הוא הטוב ביותר?
סרט השנה של עין הדג לשנת 2019:
- הנוקמים: סוף המשחק (25%, 244 קולות)
- המוסד (24%, 240 קולות)
- ג'וקר (14%, 140 קולות)
- פרזיטים (14%, 136 קולות)
- רצח כתוב היטב (6%, 57 קולות)
- סיפור נישואין (5%, 45 קולות)
- המועדפת (4%, 42 קולות)
- האירי (3%, 34 קולות)
- היו זמנים בהוליווד (3%, 32 קולות)
- צעצוע של סיפור 4 (1%, 14 קולות)
מס' מצביעים: 1,005
אלה הם עשרת הסרטים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג בסקר המקדים. בהמשך הדירוג נמצאים:
11. הספר הירוק
12. ספיידרמן: רחוק מהבית
13. כאב ותהילה
14. פורד נגד פרארי
15. דיוקן של נערה עולה באש
16. אנחנו
17. סיפורו של רחוב ביל
18. שהאזאם!
19. סגן הנשיא
20. לשבור את הקרח 2
21. הזמיר
22. תל אביב על האש
23. חורשות את הלילה
24. רוקטמן
25. המגדלור
26. מי שעומד מאחורי
27. מלון מומבאי
28. אהבה בימים קרים
29. מה הסיכוי?
30. לזרו השמח
מתוך 263 סרטים שנמצאים ברשימה, 246 נצפו על ידי אדם אחד לפחות; 129 סרטים קיבלו מעל 10 הצבעות ו-18 סרטים קיבלו מעל 100 הצבעות. הסרט שדורג הכי הרבה פעמים (לטוב ולרע) הוא "הנוקמים: סוף המשחק". אחריו נמצאים "קפטן מארוול", "ג'וקר", "ספיידרמן: רחוק מהבית" ו-"צעצוע של סיפור 4". 91 סרטים דורגו בחמישיה הנבחרת של אדם אחד לפחות.
שני סרטים בעשירייה הגיעו להשיג המרשים והוא שאף אחד לא הצביע "לא אהבתי" עליהם: "רצח כתוב היטב" ו"סיפור נישואים". מהצד השני, "היו זמנים בהוליווד" זוכה בתואר המעניין שהוא סרט שגם מופיע בעשירייה אבל גם מופיע בעשרת הסרטים עם הכי הרבה הצבעות "לא אהבתי".
ארבעה במאים חוזרים פעם נוספת לעשיריית הסרטים של עין הדג: טרנטינו חוזר בפעם השישית, סקורסזה בפעם החמישית והאחים רוסו וריאן ג'ונסון חוזרים בפעם השלישית. לכל שאר הבמאים זאת הפעם הראשונה בטבלה. כל זה טוב ויפה, אבל אף אחד לא מתקרב למלך הסקרים שהוא אולפן האנימציה פיקסאר, שעם "צעצוע של סיפור 4" מכניס את סרטו העשירי. מארוול, רגע אחריהם, מכניסים את הסרט השמיני שלהם מהיקום הקולנועי שלהם.
מה שכן, לראשונה בעשיריית עין הדג יש נוכחות (כפולה) לנטפליקס. אומנם מדובר בסרטים שהם הפיצו בבתי הקולנוע, ולא אלה שממש קיימים רק בממשק, אבל בכל זאת מדובר בפעם הראשונה שדבר שכזה קרה. בגזרת הסרטים הלא מופצים (שלא הופצו גם בנטפליקס), השנה שלושה סרטים שלא הופצו נכנסו ל-30 הסרטים של עין הדג: "סיפורו של רחוב ביל", "המגדלור" ו"הזמיר". שניים מהם ("רחוב ביל ו"הזמיר") היו ניתנים לצפייה בפסטיבל ירושלים. השלישי ("המגדלור) היה בפסטיבל חיפה, ועכשיו עושה סבב הקרנות בסינמטקים.
מעניין באותה מידה כמו מה שיש בטבלה זה מה שאין בה: ואין בה מלחמת הכוכבים. מאז שיצא "אחרוני הג'דיי" נשפך לא מעט דלק על המדורה שהיא "אבל מה הקהל באמת חשב?". אז בוא נשפוך עוד קצת: בעוד ש"אחרוני הג'דיי", כמו קודמו בטרילוגיה, הגיע לעשירייה של עין הדג ב-2017, הרי ש"עלייתו של סקייווקר" לא הגיע אפילו ל-50 המקומות הראשונים. אומר משהו חד משמעי? כנראה שלא. אבל במובני המשתמשים באתר, אין ספק מי הסרט האהוב מבין השניים.
אחרי שלוש שנים מלאות באנגלית, העשירייה שבה לדבר בכמה שפות אחרות. "פרזיטים" הוא הסרט הלא ישראלי ו/או דובר אנגלית הראשון מאז "סיפורים פרועים" שנכנס ב-2015, ו"המוסד" הוא הסרט הישראלי הראשון שנכנס לעשירייה מאז 2014, אז נכנס "אפס ביחסי אנוש". זאת הפעם הראשונה מזה עשור וקצת שיש ברשימה סרטים בשלוש שפות שונות, זה מגניב, אבל לא נוגע בשיא של שנת 2007 אז היו סרטים בארבע שפות שונות.
פרט ל"המוסד", ישנו סרט ישראלי נוסף ברשימת 30 הסרטים – "תל אביב על האש", נציג לוקסמבורג לאוסקר (כי הכל מטומטם) והבחירה של פורום מבקרי הקולנוע בישראל לסרט הישראלי הטוב של השנה. חוץ מ"פרזיטים", יש במורד הרשימה סרטים בינלאומיים כמו "כאב ותהילה", "דיוקן של נערה עולה באש", "אהבה בימים קרים" ו-"לזרו השמח". (ראוי לציון "האשמים" שהיה שנייה מלהיכנס לסקר, ובשלב כלשהו אף היה באזורי העשירייה).
השנה הרשימה היא ארוכההההההההה. כלומר, הרשימה עצמה היא עדיין בדיוק 10 סרטים, אבל צפייה בכולם תשרוף לכם יממה שלמה (מינוס 50 דקות להפסקות שירותים). רק שני סרטים ברשימה אורכים פחות משעתיים ("המוסד", הסרט הקצר ביותר, אורך 95 דקות ו"צעצוע של סיפור 4" אורך 100) וכנגדם שני סרטים שאורכים יותר משלוש שעות ("הנוקמים: סוף המשחק" ו"האירי"). נראה שאם רצית לראות סרט טוב השנה, היית צריך להשקיע ולשבת בסבלנות. או לחלופים – שהסרטים נהיים יותר ויותר ארוכים ואי אפשר לעצור את זה.
כמו שנה שעברה, גם השנה 4 סרטים מגיעים מהחצי הראשון של השנה ו-6 מגיעים מסיומה (החל מסוף ינואר ועד לסופ"ש האחרון של נובמבר). אלא שהפעם יש חודש מנצח, ואפילו סופ"ש מנצח – 3 מהסרטים ברשימה יצאו בתוך שבועיים בסוף נובמבר- "האירי", "סיפור נישואים" ו"רצח כתוב היטב" , והשניים האחרונים אף הגדילו לעשות ויצאו באותו סופ"ש ממש. למען האמת, הפרץ הזה של "2 סרטים צמודים" חוזר על עצמו עוד פעמיים – "היו זמנים בהוליווד" ו"פרזיטים" יצאו שניהם באותו סופ"ש, ו"צעצוע של סיפור 4" ו"המוסד" יצאו שבוע אחד אחרי השני.
שוב נראה שהרשימה שלנו מסתנכרנת עם האוסקר, או שמא ההיפך. 7 מהסרטים בעשירייה היו (או יהיו בוודאות כמעט מוחלטת) מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר.
הסרט הגרוע של השנה היה "אקס מן: הפניקס האפלה", כך על פי המדדים שלנו. בתואר "הסרט הככה-ככה ביותר של השנה" מתחלקים שניים. "אקוומן", היה הכי קרוב לאיזון בין האנשים שלא אהבו אותו ושאהבו אותו, אבל זה היה "קפטן מארוול" שקיבל הכי הרבה הצבעות של "ככה-ככה".
הסקר יישאר פתוח במשך שבוע, עד יום ראשון, ה-12.1, בצהריים כזה. ואז – סקר הופעת השנה.
את תולדות סקרי סיכום השנה הקודמים של האתר, ולינקים לכל הסקרים הקודמים, אתם יכולים למצוא פה: ההיסטוריה של סיכומי השנה של עין הדג.
רק משהו קטן על האירי
ראיתי הרבההההההה תגובות פה על כך שסרקוסזי צריך להפסיק לעשות סרטים אחרי האירי, וחשבתי שקוראי האתר הזה ממש שנאו אותו ומסתבר שלא כך אלא שפשוט זההמיעוט הצועק מה שנקרא והסרט די אהוב פה בכל זאת
פססט... סרקוזי וסקורסזה זה ממש לא אותו אדם
(ל"ת)
נו ו?
(ל"ת)
הצבעתי להנוקמים
ואני מניח שהרבה יסכימו איתי לא מפני שזה הסרט הטוב של השנה, אני מניח שמבין הסרטים שראיתי זה כנראה סיפור נישואים, תסריט מעולה, משחק למעלה ממעולה של אדם וסקרלט, סרט אמיץ בכנותו (ופרזיטים לא ראיתי, אולי הוא טוב יותר, אין לי מושג). אך ההצבעה היא ל"סרט השנה" והנוקמים הוא זה, הפך לסרט הכי מצליח של כל הזמנים (שקר, כל הזמנים אף פעם לא כוללים את העתיד! זה רק חלק מהזמנים!), סיום של סאגה ענקית בת 10 שנים ויקום קולנועי של 20 סרטים, פרידה מהדמויות אהובות באופן טוב, כן בעל בחירות אמיצות כמו מה שהם עשו במערכה הראשונה אך גם עם מערכה שלישית הכי גדולה והוליוודיות מאז שיבת המלך או לפחות אוצרות המוות, רוברט דאוני ג'וניור עשה עבודה מעולה ואולי הכי חשוב, עם כל הציפיות שהיו לו, הוא עשה סיום מספק ומרגש. הפעם האחרונה שלמשהו היו ציפיות גדולות כאלה שהוא עמד בהן ויותר זה בסיום של שובר שורות ב2013. אז לדעתי אין ספק שהנוקמים הוא סרט השנה שלי. ואם אתם לא מסכימים, איזה יופי שלכולם יש דעות שונות וזה בסדר?
המשפט על כל הזמנים נפלא ואני אאמץ אותו
תודה.
תחליף ללא בעיות מרחב-זמן: "מאז ומעולם"
(ל"ת)
אני עם היו זמנים בהוליווד
זה סרט שבטוח בעצמו ואולי קצת מלא בעצמו, אני יכול לראות איך זה יגרום לאנשים לפתח אליו אנטי. אבל בעיניי הוא קולנוע במיטבו.
חוץ ממנו מאוד מאוד אהבתי גם את רצח כתוב היטב והמועדפת. פרזיטים הוא גם סרט טוב אבל מעט אוברייטד. כנ"ל על הג'וקר רק שהוא מעט פחות טוב מפרזיטים בעיניי. צעצוע של סיפור נשכח יום אחרי שראיתי אותו, לא הותיר עליי שום רושם. את הנוקמים לא ראיתי ואת סיפור נישואים טרם הספקתי לראות.
המוסד מוביל- באמת? זה לא באג? הופתעתי שהוא בכלל נכנס לעשירייה. זה סרט שהוא די מצחיק ומהנה, אבל בסך הכול פארודיה סטנדרטית ונמרחת.
להוסד יש יתרון אחד -
זה סרט ישראלי. זה מספיק שובר שוויון כדי שגם מי שלא הצביע לו בתור הסרט שאליו מצפים בתחילת השנה עדייו יבחר בו עכשיו.
רגע רגע רגע
זה ש"המוסד" מוביל זה משהו שאני אצטרך לבדוק מה עושים עם זה אבל "פרזיטים" מקום שני ולא "סוף המשחק"?? אוקיי, זה מעניין.
האם ניתן כבר להכריז על אפקט המוסד, שבו עשרות מעריצים פנאטים מצביעים לסרט הפולחן שלהם שוב ושוב ובכך מעצבנים את כל השאר?
(גילוי נאות: הכותב הינו חבר בכת היפופוטם)
אני חושב שאם המוסד זוכה זה יהיה הזוכה הכי מפתיע בהיסטוריה של התחרות הזו
(ל"ת)
זה לא יפתיע, משתי סיבות
1. התרגיל הזה כבר נעשה בסקר הסרט המצופה של השנה שהסתיימה. אף אחד לא באמת חשב שגולשי האתר מחכים יותר לסרט הזה מאשר ל'סוף המשחק' – אבל היה ניתן לנחש שהתרגיל ייעשה שוב.
2. זאת לחלוטין ובברור הצבעה מוטה. המוסד הוא סרט חביב, אבל רחוק עד מאד מלהיות 'סרט השנה' והוא לא היה צריך (לדעתי) להגיע אפילו לעשירייה. אם הוא זוכה כאן (ואני מקווה שלא ומבקש מהנהלת האתר שתפסול לו קולות), יהיה ברור לכולם שהזוכה האמיתי נמצא במקום השני.
ובבקשה לא להגיב לי "אנשים עם דעות שונות" וכו' וכו'. באמת, תהיו כנים עם עצמכם.
פסילת קולות לא תהיה
אלא אם באמת יצביעו בוטים שוב ושוב ושוב, כמו בסינמונדיאל. כאן מדובר במשהו מסוג אחר – "פשיטה"/"הספמה" שכזאת, שלרוב מזוהה יותר עם איזה הטרלה, אבל כאן זה מקרה קצת יותר אפור (כלומר, יש כאן עניין של גאווה קבוצתית במותג שהולך שנים אחורה, וחברים של חברים של הבמאי וכו' וכו').
מה שכן, זה שקולות לא יפסלו לא אומר שהוא יזכה במקום הראשון, כי בהחלט יש ל"המוסד" "יתרון לא הוגן" על התחרות (אלא אם מישהו רוצה לשלוח את הקישור להאחים רוסו ושאר הבמאים ולראות אם הם יפרסמו בטוויטר שלהם או משהו), וזה משהו שלא היה לנו עד כה. אני מניח שנדע לאן נושבת הרוח בקרוב ונבין איך לפעול לפי זה.
המטרה היא למצוא את סרט השנה *של עין הדג*.
אם חלק גדול מהמצביעים הם לא גולשי עין הדג, הסקר לא ימלא את מטרתו. וזה לא משנה שהם לא בוטים, ושהם באמת אוהבים את הסרט מכל ליבם. הסקר צריך לשקף את מה שקורה באתר, וכרגע הוא לא.
לא ברור לי
למה ״בוטים״ זו עילה לפסילת קולות, אבל ״הספמה/הטרלה״ זו לא עילה לפסילת קולות.
כאילו, אפילו אם נגיד ואני מאמינה שכל קול שניתן לסרט מייצג בן אדם אמיתי ולא יוזר פיקטיבי (ואני לא), זה עדיין לא בן אדם אמיתי שהגיע לסקר הזה בתום לב ומתוך השתתפות פעילה/פאסיבית בעין הדג.
מבחינתי אם רוצים שהסקר ייצג משהו משמעותי, הספמה מכוונת מטרה כזו לגמרי צריכה להיפסל.
אחרת אתה מסיים את הסקר עם זוכה שלא קשור למציאות ולא מייצג שום דבר חוץ מ״כמה פאנטיים היוצרים וחבריהם״.
התנהגות כזו גם גורמת לי לתהות מה המטרה, כי אם זה לעורר דיון על הסרט או לגרום לאנשים לחשוב שהוא יותר פופולרי ממה שהוא באמת, זה יעיל רק כל עוד לא מבינים שמדובר במצג שווא. ברגע שזה נעשה בצורה כל כך בוטה, נשארים רק עם תחושה חמוצה של הטייה מכוונת.
כמו שאמרתי, יש הבדל בין השאלה מי יזכה ובין פסילת קולות
השאלה מי הסרט הזוכה שמייצג את עין הדג היא שאלה שבה כל מה שאתם אומרים נלקח בחשבון ולכן אמרתי מה שאמרתי שזה לא "אין מה לעשות". השאלה "למי אני פוסל את הקול" זאת שאלה אחרת לחלוטין.
לבוט, או משתמש שמצביע שוב ושוב מאותו מחשב אני יכול לפסול את הקול כי הפסילה ברורה: לכל אחד מגיע קול אחד. פסילת קולות הבוט היא בגלל שהוא מפר את עניין ה"קול אחד".
אבל ההצעות והטון שלכם לוקח את ה"לכל אחד", ובעוד שבתמונה הגדולה אפשר להצביע על "יש כאן מקבץ קולות גדול שלא מייצג את עין הדג", למחוק למישהו קול זה להגיד לו "אתה לא מייצג את עין הדג, אתה לא מוזמן לכאן, לך". וכלומר, מה אם הוא כן גולש בעין הדג פעם בכמה זמן? מה אם הוא לא גולש אבל היה רוצה? הצבעה בסקר, בכוונת תחילה, היא לא משהו שמצריך הליך מסודר ומורכב כדי להוכיח נאמנות לדג הגדול. היא פתוחה, והשאלה "מה היא קהילת עין הדג" היא לא ברורה – המגיבים הקבועים? הקוראים הבלתי נראים? שקוראים מה – פעם בכמה ימים? שבוע? חודש? מה אם הם פעם קראו הרבה ועכשיו פחות?
בקיצור, בעוד שסוגיית מי הסרט המנצח היא משהו שאני מסכים שבו להצבעות רבות יש טעם נלווה מציק ולכן אם הסרט ינצח זה כנראה לא יהיה סיום הדיון, לפסול למישהו ספציפי קול זה, די פשוטו כמשמעו – גייטקיפינג לקהילת עין הדג. ואני, לכל הפחות, ממש נגד הרעיון הזה.
אני מבינה את חוסר הרצון
לפסול קולות ולעשות גייטקיפינג, אבל בעיני זה הרבה פחות אפור מהתמונה שאתה מצייר.
יש כאן באופן ברור ומובהק זרימה של המון קולות מיוזרים שהגיעו לאתר ספציפית למטרה הזו.
יותר מזה, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה – היה לנו בדיוק אותו סיפור עם בדיוק אותו סרט לפני שנה בהצבעה על הסרט המצופה ביותר.
תכלס, רק על סמך מה שהלך שם הייתי מוציאה את הסרט מהרשימות עבור כל הצבעה עתידית.
אבל בסופו של דבר זה עניין סמנטי – כל עוד הוא לא ינצח, לא באמת משנה לי אם זה נעשה על ידי פסילת קולות או על ידי פסילת הזכייה כולה. התוצאה זהה.
פתרון שכנראה יהיה קשה לישם, אבל אפשר להשתמש בו במקרה הזה
זה לאפשר רק למשתמשים רשומים שנרשמו לפני תאריך מסויים (נניח, תחילת הסקר המקדים) להצביע. נעשה ברדיט בכמה מקרים – אבל מן הסתם יש להם גם את המשאבים לפתח פתרון כזה.
עשינו נסיון כזה
זה הוריד את מספר המשתתפים בסקר בצורה דרסטית, אז ויתרנו.
כזו עלייה דרמטית במשתמשים בתשעה ימים?
התחלתם לעשות קידום אתרים?
אולי המילים סיכום שנה העלו את הפוסט בחיפושים בגוגל.
סתם תוהה לעצמי…
1(לא ידעתי מה היה הסרט הכי מצופה תאמת
2)באמת לאנשים כל כך אכפת מי הזוכה של עין הדג?זה די מוזר תאמת.
וראיתי למטה שיש מצב שאלה אנשים שקושרים לסרט?מוזר עוד יותר …
הוא יזכה ובפער גדול ולא אמין.
התלבטתי מאוד
בין פרזיטים, המועדפת, רצח כתוב היטב וסיפור נישואין, כולם סרטים מעולים בעיני, ובסוף בחרתי ברצח כתוב היטב, כי הוא היחיד מהם שלא גרם לי לשקוע בדיכאון, אלא פשוט היה כיף טהור. בשנה מדכדכת כמו זו שהיתה*, צריך סרטים שכיף לצפות בהם, ואם יש סרט כזה שהוא גם אינטליגנטי, גם מוקפד מבחינת משחק-בימוי-עיצוב-כתיבה, וגם מקורי, זה בכלל נהדר. חוץ מזה, זה הסרט היחיד השנה שראיתי פעמיים בקולנוע, אז זה כנראה אומר משהו.
*לא מבחינה קולנועית, בחיים האמיתיים.
רצח כתוב היטב
לדעתי הסרט הכי כיפי ומהנה השנה, הסיבה מבחינתי שהוא גבר על הנוקמים, זה כי במקרה שלו נהניתי מעלילה חדשה לגמרי שהתפתלה והתפתחה עד לסיום המושלם.
במקרה של הנוקמים, צריך לומר את האמת העלילה כעלילה לא הייתה מושלמת והפיתרון היה חלש בהרבה מהצגת הבעיה (בסרט השלישי) , כמובן שלדעתי במסגרת הבעיה הסבוכה זה בהחלט היה פתרון הולם, אבל זה הבעיה עם בעיות מורכבות מידי שום פיתרון לא באמת יהיה מספיק טוב.
לגבי המוסד, ראיתי אותו, וחייב לציין שהוא היה אחלה הסרט מבדר אבל לא מעבר מזה, לא ברורה לי ההתלהבות ממנו, לי זה נראה שפשוט מנסים להפוך אותו בכל למבצע סבתא הבא ולדעתי ללא הצדקה
תכלס, לפני שנכנסתי
לסקר היה לי ברור שאני בוחרת באנדגיים, סיום שהתעלה על כל הציפיות לסאגה שאני עוקבת אחריה בקולנוע כבר יותר מעשור.
אבל… לא יודעת אם מדובר על אפקט שרק או מה, אבל בסוף הייתי חייבת להצביע ל-Knives Out שראיתי לראשונה רק אתמול. בשורה התחתונה זה היה הכי כיף שהיה לי בקולנוע השנה. איזה סרט ענק.
נ.ב. אזכור של כבוד לפרזיטים המצויין, שאני מקווה שייקח את האוסקר לסרט הטוב ביותר.
לא פשוט בכלל
רק ב-"המוסד" לא צפיתי (אבל נראה שהוא מסתדר יופי גם בלעדיי).
אני חושב שאלך על "היו זמנים בהוליווד". הצפייה השנייה חיזקה את אהבתי כלפיו. נדיר למצוא היום בקולנוע את ז'אנר ה-Slice of Life, וטרנטינו יצר לטעמי סרט אווירה מופתי שמתנקז לכדי סיום קליימטי נהדר. כל שלושת גיבוריו הם חבר'ה שהייתי רוצה לשבת איתם על בירה, והדיאלוגים מושחזים באופן שרק טרנטינו מסוגל לכתוב.
מחשבות תועות:
"הספר הירוק" (11) הרבה יותר גבוה ממה שחשבתי שיהיה. כלומר, אני יודע שהוא זכה באוסקר ויאדה יאדה, אבל לא ממש נתקלתי בהרבה אנשים שחשבו שהוא סרט מדהים. חביב, לכל היותר.
"הרחק מהבית" (12) קרוב מאוד לתוצאה הסופית של "השיבה הביתה" (10), מה שדי מפליא, תפסתי ממנו סרט הרבה פחות אהוב מקודמו.
ב-2016 הגיעו חמישה סרטי אנימציה לטופ 30, ב-2017 שלושה, ב-2018 ארבעה. השנה? שניים. לא שנה משהו לאנימציה.
נוצר לי הרושם כי "אלדין" (לא בטופ 30) הוא סרט אהוב יותר מ-"ספר הג'ונגל" (25). מסקרן אותי לדעת אם הוא עקף לפחות את "מלך האריות".
"המגדלור" ראוי ליותר הערכה.
המוסד: הפשיטה
(ל"ת)
ספיידרמן
סתם כי ראיתי שהרבה הגיבו עליו.
לדעתי האישית בלבד הוא אחד מסרטי מארוול הטובים שיצאו, בכלל, לא השנה אלא בכל היקום הקלונועי הזה של מארוול. לדעתי הוא בטופ 3 של סרטי מארוול. ויותר אהבתי אותו מהנוקמים האחרון(שברור לי שהוא יותר "חשוב" כי הוא בכל זאת סוגר עשור).
כמובן שהיה בחמישייה שלי, האם הייתי מצביע לו אם הוא היה נכנס ל10? לא יודע תלוי במי נכנס חוץ ממנו.
לפני שאכתוב את דעותיי וכדומה, רק רציתי לעדכן שאני לא מצליח ללחוץ על כפתור ההצבעה כדי להצביע.
אולי הבעיה רק אצלי, אבל הנחתי שחשוב לעדכן.
הבעיה תוקנה. אתה מוזמן להצביע :-)
והסרט הזוכה הוא ... ספיידרמן: ממד העכביש
ועכשיו ברצינות, כל שנה אותה בעיה – סרט שיוצא שבועיים לפני הסוף נכנס לתחרות שיש מעט צופים שרואים אותו. אני בטוח שאם הוא היה מופיע השנה הוא היה מקום ראשון. אותו דבר קורה למלחמת הכוכבים שמעט מאוד הצביעו לו (שלא היה להיט), וסיפור נישואין שראיתי רק היום וכנראה הייתי בוחר כסרט השנה.
עוד שני נושאים ששמתי לב:
הנושא הראשון הוא קומדיות: אחרי שנים בינוניות, השנה צחקתי מהמון סרטים: "מה הסיכוי", "ספיידרמן", "שאזאם", "אומנות ההגנה העצמית" ועוד, שעל כולם התעלה "המוסד" (שבחרתי בו).
הנושא השני הוא הפער העצום בין איכות המשחק לאיכות הסרט: "האירי" – ג'ו פשי משחק מצוין וגם שאר השחקנים, שסוחבים סרט מתיש. "היו זמנים בהוליווד" – לאונרדו דיקפריו שכיום הוא שחקן על ועושה שם סצנה מעלפת, ובראד פיט, משתתפים בסרט עם עלילה ברמת הצילומים של ההורים בחו"ל. והכמובן "הג'וקר" – שחקן אחד גדול, שאם כל היופי במשחק שלו מצליח להחמיץ את עיקר הרעיונות של הסרט: לא לכל דמות פסיכופטית אפשר לקרוא ג'וקר, במיוחד דמות לא כריזמטית ולא מצחיקה כמו בסרט הזה. ואם רצו לשקף את בעיית מעמדות, פרזיטים עשו את זה הרבה יותר טוב (האפשרות השניה שלי).
"הנוקמים" היה טוב, הקודם היה יותר טוב. אותו דבר אפשר לומר על "צעצוע של סיפור".
גם אני לא הספקתי לצפות ב"מלחמת הכוכבים" החדש לפני הסקר
ואחרי שצפיתי, לא הייתי מצביעה לו בכל מקרה (גם לא לחמישייה שלי) אז לא נורא… ולפי רוב התגובות בביקורת, אני כנראה לא לבד.
ועכשיו לדעותיי
קודם כל, שמח לראות ששלושה מתוך החמישייה שלי הצליחו להיכנס לרשימה. להפתעתי, לא בדיוק מי שציפיתי שייכנסו, אבל אלה הפתעות משמחות. מאוד התלהבתי לגלות ש"רצח כתוב היטב" מקבל פה את האהדה שהוא ראוי לה, ו"פרזיטים" אמנם מרגיש לי כמו בחירה פחות פופולארית אבל נראה שהוא הצליח לגייס לעצמו מוניטין מוצלח והפך לאחת הבחירות השכיחות פה באתר, שזה כמובן נהדר.
זאת באמת רשימה של קולנוע מגוון ומעניין, ועם כמה שהרבה מהסרטים פה קורצים לי, בחירת סרט השנה לא השתנתה מאז המוקדמות – אני עדיין מצביע לאנדגיים בתור סרט השנה שלי. ובכל זאת, אם הייתי צריך לבחור את הסרט מהסקר שלדעתי הוא הסרט המוצלח ביותר, כנראה שהייתי בוחר ב"רצח כתוב היטב", עם "פרזיטים מיד אחריו".
לגבי הסרטים מהחמישייה שלי שלא נכנסו, שמחתי לראות את ספיידרמן מתברג במקום טוב בטופ 20. הייתה תחרות קשה השנה אז הנחתי שהוא לא יצליח להעפיל על כל המתחרים, אבל שמח שהוא בכל זאת קיבל יחס ודורג טוב.
לגבי עליית סקייווקר, די צפיתי את הירידה מהעשירייה, אבל לא ציפיתי שהוא אפילו לא יגיע לטופ 50. אני תוהה אם זה עניין של מאזן שלילי או פשוט פחות קהל שצפה בו. בכל מקרה, תפנית מעניינת. מניח שאשאר במיעוט לגביו הפעם. אירוני קצת שדווקא הג'דיי האחרון, שהרגיש לי יותר מפלג, הצליח להגיע לעשירייה, ועליית סקייווקר לא.
בכל מקרה, אסכים בהחלט שהג'דיי מוצלח יותר, אז אני לא יכול להגיד שזה מאכזב אותי יותר מדי.
מבחינת העשירייה עצמה, שמחתי מאוד לראות את "המוסד" ברשימה, למרות שאני תוהה עד כמה המקום שלו הושג בצורה הוגנת. מבחינתי זה בהחלט סרט שראוי להגיע לרשימה, והוא גיוון מאוד מעניין שמוסיף לה קצת צבע.
למרות זאת, בזמן כתיבת התגובה הזאת הוא מוביל בפער לא קטן במקום הראשון, והבנתי שזה לא מאמצעים לגיטימיים – שזה חבל. הסרט לא ממש צריך את הדחיפה הזאת לדעתי, זה קצת לא ראוי, אבל אני כן חושב שיש לו מקום פה (גם אם זה לא המקום הראשון).
התלבטות מאוד קשה בין אנדגיים לרצח כתוב היטב
הג'וקר גם כנראה היה נכנס לרשימת ההתלבטות כי כשסיימתי את הצפייה בו בקולנוע הרגשתי שהוא היה ממש מדהים, אבל אחרי שחשבתי עליו קצת ובעיקר אחרי שראיתי את "מלך הקומדיה" הוא די ירד מהפרק.
אנדגיים הוא סרט מדהים שסיפק את אחת הסצנות הטובות בעשור הזה, והוא ככל הנראה הסיום הכי טוב שיכל להיות לסאגה הזאת. חוויה מדהימה ששמחתי לחוות בזמן אמת.
כשראיתי רצח כתוב היטב לא הצלחתי להסיט את העיניים שלי מהמסך ונשארתי מרותק לכל אורכו. פשוט שעתיים רצופות של הנאה. אני לא יודע איזה סרט מהשניים הנ"ל הוא באמת יותר טוב, אבל החלטתי ללכת עם רכ"ה בגלל שחשבתי שאנדגיים לא צריך את הקול שלי ושהוא יהיה לו נוח מאוד בפסגה גם בלעדיי.
בסוף מסתבר שהולי פאק מה לעזאזל המוסד עושה שם למעלה?!
הצבעתי למוסד, הופתעתי שהוא מדורג כ"כ גבוה
ועוד יותר הופתעתי שזה מעצבן את כולם… למען האמת החמצתי אותו בדירוג המקדים ושמחתי לראות אותו כאן ברשימה, הוא גרם לי להתלבט בינו ובין "הנוקמים", שני היחידים שראיתי מהעשירייה… (כן, לא צפיתי בהרבה סרטים חדשים השנה). הייתי שמחה לצפות גם ב"פרזיטים" אבל לצערי (עוד) לא יצא.
אין ספק ש"הנוקמים" היה סיום מרשים לסאגה, נהניתי ממנו מאוד, אבל כבר הצבעתי לסרטי מארוול די והותר. "המוסד" הוא "משלנו" וגם הוא ענה על ציפיותיי ופשוט התחשק לי יותר לפרגן לו. אפילו הספקתי לצפות בו כבר פעם שנייה, בגרסת הבמאי הארוכה יותר (בקצרה: עדיפה הגרסה הקצרה. לא הצטערתי שצפיתי בתוספת, אבל רק אחת באמת הלהיבה אותי, לא זוכרת כבר מה). אשמח אם יזכה (בהצבעה כשרה, כמובן).
איזה כיף לראות ש'knives out' נמצא ברשימה הסופית!
ראיתי אותו בשבוע שעבר וזה סרט נהדר, אך משום מה קיבלתי את התחושה שהוא לא זוכה להערכה מספקת בארץ. דווקא הביקורת פה, שאהבה אותו מאוד, הייתה סופר מדויקת לדעתי.
עם זאת, הוא לא קיבל את הקול שלי לסרט השנה, כי מה לעשות, 'פרזיטים' יש רק אחד. ראיתי רק שלושה מבין הסרטים בעשירייה (השלישי הוא 'היו זמנים בהוליווד') וכולם היו טובים-עד-מצוינים, אבל 'פרזיטים' התעלה על כולם ובאמת היה חוויה קולנועית מיוחדת.
כרגע נראה ש'פרזיטים' במקום טוב, גם אם לא מתחרה באמת בשני המועמדים המובילים לזכות. אני חייב להגיד שגם בתור צופה לא-נייטרלי, שלא אוהב סרטי קומיקס (ובעצם לא ראה אף סרט מהיקום של מארוול חוץ מאיירון מן הראשון), אהיה שלם לחלוטין עם זכייה של 'הנוקמים'. אני אולי לא אוהב את זה, אבל אין ספק שסרטי-סופרהירוז הם הז'אנר הבולט ביותר של העשור הנוכחי, ומארוול באמת הצליחו ליצור באמצעות היקום שלהם תופעה חסרת תקדים. אין זוכה מתאים יותר לשנה האחרונה של העשור מאשר הסרט שמסכם את כל זה.
"צעצוע של סיפור 4" במקום האחרון בעשירייה?
חבל לי שהוא כל כך נמוך ברשימה. מדובר באחד הסרטים הטובים של השנה. לדעתי מה שפגע בו הוא ההשוואה לסרטים הקודמים, ולא הסרטים האחרים ברשימה. אבל זה עושה לו עוול, כי זה סרט נהדר בפני עצמו.
גם אני אשם בדיוק מהסיבה הזו. לא בחרתי בו, למרות שהוא בהחלט בחמישייה הפותחת מבחינתי, בעיקר כי הוא מפוזר מאוד ונראה שנתפר מכמה קווי עלילה שונים, טובים כל אחד, ו"צעצוע 3" טוב ממנו. עדיין חבל.
למה זה סרט כל כך טוב למרות הכול? כי קו העלילה של וודי והמסע שלו עם בוב פיפ הוא מצוין וטוב בהרבה מהעלילות האחרות, הטובות בפני עצמן, כאמור. הסוף שבו וודי בוחר לוותר על בוני ולהמשיך את חייו עם בו פיפ שובר את ליבי. לכאורה מדובר בסתירה לכל מה שאנו יודעים על וודי על צעצועים באופן כללי, אבל המפגש עם פיפ ותפיסת העולם שלה שכנע אותי וכנראה גם אותו שזו הבחירה הנכונה לצעצוע במצבו. זה לא היה יכול להגיע לפני כן. בכל סרט הוא התעמת עם אפשרות לעזוב את אנדי, אבל חזר אליו מתוך נאמנות עיוורת. הפעם הוא נאמן לפיפ, שנאמנה אליו במקביל, כשווה לו ולא מתוך תחושת מחויבות חד-כיוונית. הסרט דחף אותו לשם בצורה אורגנית וטבעית. הוא לא היה יכול להגיע לפתרון אחר, ונראה שכל צעצוע צריך בסופו של דבר להגיע לשם. כמו כל הורה, הוא צריך לשחרר את הילד שלו, בדיוק כמו שהילד שלו צריך לשחרר אותו, וכל אחד צריך למצוא את עצמו בעולם בלי השני. זה הסוף ההגיוני ביותר, הסופי ביותר, שגם פותח פתח למאות ספינאופים והמשכים שבטח יגיעו, יציפו ויטביעו אותנו עד שלא יהיה לנו כוח יותר לפרנצ'ייז הזה. בינתיים זה מספיק. לא צריך יותר. ומבחינתי כאן זה נגמר.
אז המוסד זכו בסוף?
חשבתי שההצבעה נגמרה ואפילו נאמר בכתבת "הופעת השנה" שהמוסד הסתפק במקום השני, ועכשיו פתאום נכנסתי לפה וגיליתי ששוב פרצו לסקר והצביעו עוד קצת למוסד אפילו שההצבעה נגמרה. היסטרי.
#FishEyeSoFake
לא אשמת המוסד, אשמתי.
סגרתי את הסקר, אבל כנראה שאיזה לחיצת כפתור השאירה אותו פתוח ולכן הסקר נמשך יותר זמן ממה שאמור להיות מה שלא משנה בכל מקרה, כי בכל מקרה הסקר לא מראה את הקולות הפסולים, שמציבים את הנוקמים לפני המוסד. (להבהרה: לשני הצדדים יש קולות פסולים).
למה ההבהרה?
בכל פעם ש'המוסד' מופיע פה באיזה סקר רשמי, ההתנהגות של האוהדים שלו גורמת לי לא לרצות לראות את הסרט הזה. זו פחות או יותר ההגדרה המילונאית לשירות דוב.
ההבהרה כדי להראות שלא רק אנשי המוסד דוחפים את המועמד שלהם
בשיטות לא כשרות. אין ספק שיש צד מאוד בולט ש"התחיל", אבל כמו בשלל סינמונדיאלים שבהם האשמנו את הנולאניסטים ברמאות בעוד שהיה מספיק לכל הצדדים, אני חושב שזה משהו שראוי לכל הפחות לאזכור.
למה לייחס כזאת חשיבות לסקר?
זאת התמיהה שלי… גם אם נניח שהמעריצים מעצבנים/ילדותיים, כבר מזמן עברתי את השלב בחיים שבו אני לוקחת דבר כזה ללב או לשיקולים שלי אם לצפות בסרט.