סרט הרוצח-הסדרתי המשובח ביותר:
13  |
M
|
| 5 |
צל של ספק |
| 12 |
הארי המזוהם |
| 198 |
שתיקת הכבשים |
| 41 |
רוצחים מלידה |
215  |
שבעה חטאים |
| 18 |
אמריקן פסיכו |
| 17 |
ממעמקי הגיהנום |
| 7 |
מונסטר |
| 11 |
זודיאק |
מספר מצביעים: 537
סרט הרוצח-הסדרתי המשובח ביותר
– פורסם ב 26 במאי 2007Posted in: סקרים
למרות התלבטות קקצרה ומותחת בינו לבין 'שתיקת הכבשים', נראה לי ש'שבעה חטאים ' מנצח. סרט מות מאוד, עם רוצח סדרתי מצוין.
אה, אש"כ: קופיקאט
''סרט מות''? הממ. זה קשור לא למקרי המוות במהלך הסרט,
אלא כנראה לכך שהסרט מותח. אם יורשה לי להוסיף, הסרט אפילו יותר מותח מההתלבטות שלי לגבי המועמד המועדף עליי בסקר הזה.
הצבעתי למעמקי הגיהנום.
סרט משובח [אף על פי שאני כנראה בדעת מיעוט] שזכור לי גם כמצמרר למדי, אבל גם מהנה, הרבה בזכות ההופעה של ג'וני. ואם אני לא טועה, משדרים אותו היום בערב.
Seven לוקח DUH
בייחוד בגלל התפקיד המדהים שעשה קווין ספייסי. פשוט מצמרר.
הסצינה עם הבחור על סף מוות שמתעורר לתחייה, היא אחת הסצנות המפתיעות שראיתי, באמת קטע חזק..
אהבתי גם את בראד פיט ומורגן פרימן, אה וגם את גווינית' פאלטרו..בקיצור, המשחק היה מצויין, הסרט הוא לדעתי סרט המתח המושלם, מתוחכם, מעניין, מעורר מחשבה אחריו, הסוף מצויין, ו
האמת שגם את אמריקן פסיכו אני ממש אוהב, תסריט ומשחק מצויינים לדעתי, אבל Se7en לוקח פה בגדול.
לא בריא לקצוץ אצבעות. עדיף לקצוץ ציפורניים.
אני אישית לא כססתי את ציפורני כי ידיי היו עסוקות בלכסות על עיניי למעט הצצות מעטות ביניהן כדי לראות אם החלקים המפחידים עברו (לא)
ראיתי את הסרט לראשונה בתאילנד לפני מאות שנים, כאשר לא ידעתי אנגלית כמו היום אבל זה ממש לא הפריע כי הסרט..איך נתאר את זה.. מספיק גראפי
תיארתי לעצמי שזה יהיה בין שתיקת הכבשים ל-Se7en.
שניהם סרטים טובים אבל מבחינת עלילת רוצח סדרתי Se7en הרבה יותר טוב.
ברור ש''שתיקת''
הרבה יותר קל להגעיל ולהראות מראות מפורשים מאשר למתוח ולתת לקהל לדמיין לבד את המתרחש
(נתעלם כרגע מהעובדה שמישהו החליט מאוחר יותר שזה לא באמת רעיון טוב וכך נולדו להם כל ההמשכונים והקדימונים והשד יודע מה)
טוב, אז בהתאם לתגובתי על ''זודיאק'' אתמול
הייתי גם הראשונה להצביע לו בסקר זה.
אני לא חושבת שזה קשור כל כך לאפקט שרק אלא יותר לקטע של הנאה מסרט, כי אין לי ספק שיש עוד סרטים טובים ברשימה, אבל הנאה היא לא בהכרח התחושה שאיתה צפיתי בהן (ע"ע רוצחים מלידה ושבעה חטאים – התחושה הינה יותר של חרדה קיומית מאשר הנאה מסרט).
לאחר ניתוח עצמי המסקנה היא שאני בחורה פחדנית, דאגנית וחששנית מטבעי, שפוחדת מספיק בכל יום מכל מה שעלול להשתבש, והדמיון שלי בהחלט מפותח מספיק בעצמו כדי לטוות לעצמי עלילות מזוויעות בראשי, ככה שאני לא ממש נזקקת לשירותי הסרטים הפיקטיביים בנושאי הרציחות והזוועות למיניהן, ויוצא שאני נהנית יותר מסוג הסרטים הפרה-תיעודיים האלה לעומת הסוג השני.
וכשאני ממשיכה לחשוב על הסרטים עצמם, אני כן חושבת שמונסטר ושבעה חטאים הם סרטים טובים בבסיסם, אבל שניהם הכילו דימויים שלצערי הרב נשארו איתי עד היום וחבל שכך, וכדי להימנע מספוילרים אני רק אציין שבשני הסרטים אני לא מתכוונת לרציחות, אלא יותר לטיפול שמקבלות בנות המין היפה.
דווקא שתיקת הכבשים כן חביב יחסית, אולי כי הוא כבר עבר את גבול המפחיד וחזר לתחום הדמיוני בצורה מספקת. סביר להניח שעד שכבר ראיתי אותו הייתי מספיק מחוסנת אחרי שנים של פרופיילר, ומה לעשות, הוא טיפ-טיפונת התיישבן במובן הזה.
לו רק בגלל הספר
שתיקת הכבשים הוא ספר מצויין, אחד מספרי המתח הטובים שקראתי בחיי, והסרט (בדומה ל-"בופור"), שונה אך לא פחות טוב מהספר. ולא במקרה, חניבעל לקטר, הוא אחת מהדמויות הפיקציוניות (אני מקווה…) הטובות ביותר שנתקלתי בהם. בסרט, למעשה, הוא מופיע פחות מרבע שעה על המסך, אך הרושם שהוא משאיר הוא בל יימחה.
לפני זמן לא רב, נדמה בביקורת לסרט מתח-משפטי החדש של הופקינס, הביקורת עצמה וכמה מהחברה הצעירים פה ("ילדי הדג?") ביקרו את הופקינס על כך שהוא משחק את אותה דמות בכל הסרטים. אני כל כך לא מסכים עם ההבחנה הזאת. כמעט בכל סרט בו נתקלתי בהופקינס הופעתי מחדש מהעומק שהוא מעניק לדמויות שלו. המרחק בין חניבעל לקטר לזקן הניו-זילנדי בחלום המהיר בעולם הוא עצום ומרשים.
התלבטות קשה
לבסוף בחרתי ב 7 חטאים ולו רק בגלל הסוף.
דבר נוסף שגרם לי להמנע מלבחור את שתיקת הכבשים הייתה סדרת ההמשכים שלא משתווה לו, ומקרינה עליו באור לא מחמיא.
חיפוש דפי סרט
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים