סרט הצבא הישראלי הטוב ביותר:
226  |
גבעת חלפון אינה עונה |
26  |
מבצע יונתן |
| 36 |
הלהקה |
| 34 |
אוואנטי פופולו |
| 25 |
שתי אצבעות מצידון |
| 12 |
אחד משלנו |
| 8 |
עונת הדובדבנים |
| 13 |
כיפור |
| 43 |
יוסי וג'אגר |
| 114 |
בופור |
מספר מצביעים: 537
סרט הצבא הישראלי הטוב ביותר
– פורסם ב 17 במרץ 2007Posted in: סקרים
עד כמה שזה נדוש: גבעת חלפון אינה עונה
נכון לעכשיו, סרט הצבא היחיד שראיתי ובאמת הראה מה לא בסדר באופן בו דברים מתנהלים, מבלי לעשות דמוניזציה או גלוריפיקציה לחיילים. בניגוד לסרטים שמנסים להביע הזדהות עם צה"ל, או להכחיש לחלוטין כל קשר עם פעולותיו, גבעת חלפון הוא סרט שנעשה בידי ישראלים, עבור ישראלים, בלי אג'נדות בוטות. נכון שקצת קשה לסספנד את הסצנה עם המצרים, אבל היה לי קשה יותר לסספנד את בופור.
גבעת חלפון
כי כמו שאמרו קודם, הוא די נייטרלי…
ד"א, לא הייתי מחשיב את אוואנטי פופולו כסרט צה"ל, כי צה"ל די משני שם…
שם התואר ''ישראלי'' מתייחס לסרט, לא לצבא.
שכחתם כמה סרטים
גם אם הם לא יצירות מופת, ראוי שתהיה בחירה בין כלל הסרטים הישראליים העוסקים בצבא:
ספיחס, אמי הגנרלית, הללויה, האח של דריקס, גמר גביע, הם יגיעו מחר וכד'.
הגיונית,
אני לא רואה סטטיסטית שהרבה אנשים יצביעו ל"אמי הגנרלית". וייתכן והיו שיקולי מערכת מסוימים, אני חשבתי באופן אישי שזה סרט אידיוטי באופן חסר רחמים, אבל לך תדע. הפתרונים למנהלים.
גבעת חלפון. מדהים עד כמה הוא עדיין רלוונטי.
זכרתי שנורא אהבתי את כיפור.
אהבת סרט של גיתאי?
אני לא רוצה להלחיץ אותך, אבל אולי כדאי שתיבדק אצל רופא שמבין בדברים האלה.
היי, גם אני
יש שם את סצנת הבוץ-והאלונקה שהיא לבדה שווה את את הסרט כולו.
אגב, הצבעתי ל'אוונטי פופולו', פשוט כי הוא סרט נהדר כל-כך (ולמרות הבעיות האידיאולוגיות שיש לי איתו).
מש''א, פחות או יותר
אבל עם שאלה: איזה בעיות אידיאולוגיות יש לך עם הסרט? (אם כי יש לי תחושה שאני מבין למה אתה מתכוון).
עם הייצוג של המצרים
שנים הערצתי את הסרט על כמה שהוא מציג את הדמויות שלהם בצורה אנושית ועמוקה; עד שקראתי מאמר שמדגים שמדובר כאן בסוג של אוריינטליזם (= ראייה שטחית וסטריאוטיפית של כל המזרח כאחיד) הפוך: ההנחה שכל בני האדם הם אותו הדבר, וכולם דומים לנו.
המאמר, שאולי מישהו כאן יועיל בטובו להזכיר לי מי חיבר אותו, הדגים את הנקודה בכך שבתקופה האמורה (ולפניה) לא העלו הצגות של שייקספיר במצרים – הוא פשוט לא היה חלק מהרפרטואר התרבותי.
זו הטענה שחשבתי
אבל אפשר להתייחס לסרט כמיצג את מצבו של האדם במלחמה באופן כללי, או כסרט המקרין דווקא על התרבות היהודית-ישראלית באמצעות דמותו של שיילוק. מה גם ששמעתי שכל הרעיון לסרט התחיל מן המחשבה על ערבי שנושא את נאום שיילוק בפני היהודים- אז כנראה שגם הם היו יודעים לא היו מוותרים על החלק הזה.
אהבת סרט של גיתאי?
זה המקום לספר, שכשעבדתי כסדרנית בסינמטק הקרינו אוסף סרטים קצרים של עמוס גיתאי. זה היה עוד לפני שהוא נהיה מוכר יותר לקהל הרחב (כנראה). את הסרט התחילו כ-50 איש ולאט לאט כולם טפטפו החוצה ("מה זה החרטא הזה?!"). גם אני הייתי מטפטפת במקומם.
הלהקה
כי הוא מתאר באופן מדויק למדי את השירות הצבאי כפי שאני אישית חווה אותו מבפנים. הוא גם סרט נפלא בלי קשר, אבל קולי הלך אליו בראש ובראשונה מתוך הכבוד לניואנסים העדינים שבחיי הלהקה הצבאית שהסרט מגיש, ולא נס ליחם ודיוקם גם שנים רבות לאחר מכן.
הצבעתי לבופור, למרות שדגדג לי
להצביע לגבעת חלפון.
הצבעתי לבופור, למרות שדגדג לי
מוזר, אני הצבעתי לגבעת חלפון ודגדג לי בופור.
סרט צבא או סרט מלחמה
האמת היא שיש הבדל בין סרט על הווי צבאי, לבין סרט מלחמה – hard core. בחרתי בכיפור, לדעתי זה סרט שמציג מלחמה בצורה מקורית – את השעמום והחזרתיות שיש בה, את הבלבול והרגעים הלא דרמטיים. לא סרט מושלם, אבל בהחלט מעניין, ולכן בחרתי בו.
צודקת, יש הרבה שעמום בכיפור, המון אפילו.
מבצע סבתא?
אין ספק בכלל
גבעת חלפון אינה עונה
למרות ששלושים שנה.. לך תזכור
מה עם מבצע סבתא ?
הוא לא היה מספיק ראוי כדי להיכנס להצבעה הזו ?
יש בו כמה סצינות של צבא,
אבל הוא לא סרט צבא.
וטכנית הוא גם לא סרט.
אלא סרט טלוויזיה.
(או שאני טועה?)
וטכנית הוא גם לא סרט.
לא טועה, אפילו שעה אין לו. אם *אני* לא טועה.
הלכתי על גבעת חלפון
ראיתי את רוב הסרטים (בופור עדיין לא..) וגבעת חלפון הוא הכי..הכי מבין כולם.
מה שכן, ציינו פה הרבה סרטים של "למה לא הוספתם", אני חייב לתת קול ל"גמר גביע" – אחד הסרטים הישראלים האהובים עלי!
כמה סצינות בלתי נשכחות..
מבצע יונתן
בגלל ההרואיות והנוסטלגיה לימים בהם צה"ל היה בלתי מנוצח.
מבצע יונתן
וב"גבעת חלפון" צה"ל לא בלתי מנוצח?
חסר לי ברשימה את "תיאום כוונות", אבל בלאו הכי הייתי מצביעה ל"גבעת חלפון". בגלל הבדיחות. בגלל הנוסטלגיה. בגלל שזה סך הכל סרט טוב.
''תיאום כוונות'' לא הופץ בקולנוע, ולא יצא בדי.וי.די.
אני מניח שלא הרבה אנשים פה ראו אותו. גם אני לא ראיתי, אבל שמעתי שאנשים שקראו את הספר די התאכזבו מהסרט.
נכון. הם נתנו את השורה של דוב להרמיוני!
בסך-הכל 'תיאום כוונות' היה לדעתי סרט מצויין, גם אם הוא לא יכול להשתוות לספר. אבל כיוון שאין הרבה ספרי מלחמה שמשתווים לספר באופן כללי, אין פלא שמי שציפה למשהו ברמת הספר התאכזב.
איכשהו פספסתי את כל ההקרנות שלו.
וכשפעם כבר מצאתי אותו בלוח השידורים הטלוויזיוני, בסוף הוא לא שודר.
אני עדיין מחכה לדויד, שמסופקני אם ייצא אי פעם.
באופן כללי, אנשים שמצפים שסרט היה כמו הספר
לא צריכים לראות סרטים, בלתי אפשרי להיות נאמן לגמרי לספר, חייבים לוותר על הרבה דברים. אבל סרטטים טובים מוספים משהו בנוסף- כמו "בופור" שהוא מצוין אך גם שונה מאוד מן הספר עליו הוא מבוסס. לגבי "תיאום כוונות" -לא קראתי את הספר, הסרט טוב מאוד.
ויש לכם אולי רעיון למה הוא נזנח כך?
הרושם שלי, לפחות, הוא שההפצה של הסרט היתה מאוד מצומצמת. אבל אני לא יודע אם מלכתחילה הוא נועד להיות סרט טלוויזיה, או שזה פשוט קרה איכשהו.
ההפצה שלו הייתה רווחית מאוד.
אם אני זוכר נכון, הבמאי והמפיקים הגיעו למסקנה, בצדק או שלא, שהקהל הישראלי לא יבוא לסרט על החוויה של בחורי ישיבות במלחמה. אז הם החליטו ללכת למסלול עוקף, ולפנות ישר לציבור הדתי – הקרנות ביישובים, מתנ"סים, וכו'. ההצלחה שלהם בזה הייתה עצומה; לא יודע כמה צופים בדיוק, אבל זוכר שקראתי על כמה מאות הקרנות, עם הוצאות נמוכות וכרטיסים מכורים מראש, גם לאלה שבד"כ לא הולכים לקולנוע.
את זה אני זוכר.
אם כי, כאמור, איכשהו הצלחתי לפספס את כל ההקרנות.
ולמרות זאת הויתור מראש על הקולנוע נראה לי קצת תמוה. עד כמה שזכור לי, לא יותר מדי זמן אחר כך הקהל כן בא לסרט על ברסלבר שנתקע בחג הסוכות בלי אתרוג (מה שכמדומני לא הפריע להפצת הסרט גם ביישובים, מתנ"סים וכדומה).
קראתי מאות ספרי זכרונות צבאיים בימי חיי,
אבל זה משהו אחר לגמרי. אני לא מכיר כמעט עוד מישהו שכותב על מלחמה כך. לדעתי, הספר *הרבה* יותר טוב מהסרט.
למרות שלא ראיתי, מש''א (מלבד הקטע עם מאות ספרי הזכרונות הצבאיים).
אין לי ספק שלא ניתן להעביר את מלוא העוצמה של הספר אל המסך – מה שכמובן לא גורע מהאפשרות לייצר סרט טוב מאוד על פיו.
ספר חזק ומומלץ במיוחד, ואני אומר את זה לא רק בגלל שאני משוחד.
יש טעות בסקר
"כיפור" נכלל ברשימה של סרטים, למרות שהוא לא סרט.
הוא סרט גרוע, אבל עדיין סרט.
אולי את יכולה לספר למה
כיפור הוא סרט גרוע בעיניך. מעניין אותי לשמוע.
אני זוכרת שיש בו קטעי משחק מסויימים שהם מאד לא אמינים, וזה קצת הורס, אבל יש בו משהו שאין בסרטים ישראליים אחרים על מלחמה – הצגה כמעט חתרנית של איך זה להיות במלחמה. משהו שאין בו הרבה כוונות התסערות או הבנה של המתרחש. רק בלבול, פערים בין רעש לשקט, בין להיות שם ללהיות לגמרי מנותק.
ומה חשבת על הקטע המופלא שכולם מחליקים בבוץ, ומנסים לחלץ גופה? בעיני זאת היתה סצנה חזקה מאד.
בעיניי זו הסצנה הטובה ביותר מכל הסרטים ברשימה
ובכלל יש בסרט לא מעט סצנות מרשימות, בעיקר כאלה שאין בהם דיאלוגים. הדיאלוגים הם בעיניי החולשה הגדולה ביותר של גיתאי וזו שמכשילה את רוב סרטיו.
לגבי סצינות הבוץ ב''כיפור''
תחשבו קצת, יום כיפור, ארץ ישראל – גשם?! בוץ?!
לא היה בוץ במלחמת יום כיפור, לכן הסצינה הזו חשובה לא רק בגלל היופי שלה אלא בגלל האופן בו גיתאי מנתק את הדיון שלו על המלחמה מכל ריאליסטיות… ועוד כל מיני ניתוחים שאני לא ממש מבין בהם….
חשבת, רק לשנייה,
שגיתאי לא חשב על הבוץ ביום כיפור בכלל?
לגבי סצינות הבוץ ב''כיפור''
המלחמה היתה באוקטובר, אתה בטוח שלא היה גשם בכלל?
לא שאני זוכרת, באמת הייתי קטנה מדי בשביל לזכור, אבל לפעמים יורד גשם באוקטובר בישראל.
אם גיתאי מציג כאילו יש, סימן שלא היה.
מעבר לקביעה הנ"ל, למיטב ידיעתי בתקופת המלחמה עצמה לא היה מי-יודע-מה גשם, והחורף של אותה שנה נפתח מאוחר יותר, ודאי לא בימיה הראשונים של המלחמה. וחוצמזה, לפעמים יורד גשם בתשרי, אבל לרוב לא הרבה.
אה, וגם נראה לי ש''בלוז לחופש הגדול''
היה לוקח חלק די גדול מהקולות בהצבעה הזו. ושוב, זה בהנחה שסרט *על* צבא יכול להיחשב לסרט צבא (אע"פ שאין בו ולו סצינה צבאית אחת).
לאצריך למתוח את ההגדרה של ''סרטי צבא,'' עד כדי כך
הסרטים שברשימה צבאיים ומספיק וטובים מספיק.
גבעת חלפון והלהקה
באופן כללי, הייצוג של הצבא בקולנוע הישראלי הוא חסר אמינות ומלא חורים, לעתים על גבול המגוחך. שזה די מוזר, בהתחשב בכמות האדירה של חיילים שיש לנו.
חוץ מבופור ועונת הדובדבנים שלא ראיתי, שני הסרטים הנ"ל מצליחים לתאר את ההוויה הצבאית והתפקוד של האנשים בתוכה בצורה המוצלחת והכנה ביותר (למרות שהם לא מושלמים).
עם כל הכבוד ל''בופור'' (ויש המון כבוד) - ''אוואנטי פופולו''
האחד ואין בלתו.
אבל קשה לי להאמין שהוא ישתווה למחזה האבסורד בדמות סרט שהוא "פופולו". ראיתי אותו כשהייתי ילד ו- איך אמרו בצה"ל? – הוא נצרב לי בתודעה.
מצד אחד...
גבעת חלפון אינה עונה, קלאסיקת ילדות אולטימטיבית וסרט שאני יודעת כמעט בעל פה.
ומצד שני, אוואנטי פופולו, סרט שראיתי פעם אחת, לפני שנים, ואני בקושי זוכרת.
ובכל זאת אני לא מסוגלת להביא את עצמי להצביע. אם מישהו יכול להסביר לי את זה אני אשמח, אבל בינתיים אני פשוט אנחש שהיה משהו בסרט הזה, ובחווית הצפייה שלי בו, שהיה באמת יוצא דופן. לכן, אני איאלץ לדחות את ההכרעה עד לצפייה נוספת, יום אחד.
''אוואנטי פופולו'' יצא ממש לאחרונה ב DVD
אז יש לך הזדמנות להשלים את החסר ולצפות שוב באחד הסרטים הישראלים המשובחים מאז ומעולם.
אבל הוא ידכא אותי.
את זה, לפחות, אני כן זוכרת. הוא ייאלץ לחכות לזמנים טובים יותר.
אני חושב....
שפעמיים בוסקילה של האמן זאב רווח היה צריך להופיע ברשימה גם… זה סרט על הקולקטיב האלמותי של האנטיגוניזם הצבאי…
הניגודיות שבדמויות מראה על הקושי שיש לחייל בין הטרנספורמציה מחייל שצריך למלא פקודות ולראות דברים קשים ואז לחזור לאזרחות חזק ובלי שם מחשבות על מה שקרה בזמן שרותו או לחימתו..
עם
אחד היה מספיק. 
רואה?
אם כבר ''איך שכחתם''
אז לדעתי הסרט הבסיסי ביותר בז'אנר סרטי הצבא הישראלים (ואולי הראשון?) זה "הוא הלך בשדות".
שום רשימת סרטי צבא, ואפילו רשימה מקוצצת, אינה שלמה בלעדיו.
(כן, אני יודע שמדובר שם על "ההגנה" ולא על צה"ל. ולא, זה ממש לא משנה לדעתי)
הוא הלך בשדות זה על הפלמ''ח
הוא על הפלמ"ח וממש לא ההגנה.
והוא אמנם סרט מאוד חשוב בניתוח המיתוס הלאומי וכ"ו, אבל סה"כ הוא סרט גרוע – ראה כם מאמרים של נורית גרץ וג'אד נאמן וכ"ו…
כן, אז...?
שונא
אני שונא לעשות את זה אבל מרגיש חייב.
מסע אלונקות
''גבעת חלפון''
כאחד שבדיוק עכשיו מסיים את השירות הצבאי, "גבעת חלפון" עד היום הוא הסרט שהכי דומה למקור, על כל החלמאות הצבאית שלצערי לא השתנתה הרבה מ76'.
הסרט הכי טוב כסרט, לטעמי הוא "עונת הדובדבנים".
אבל שוב בחרתי ב"חלפון".
קרוב לבית של דליה הגר ווידי בילו ,
סרט צבא – על נשים בצבא שזכה בפרס בפסטיבל ברלין ומוקרן גם השנה בבתי קולנוע ופסטיבלים ברחבי הגלובוס ומשום מה מעניין באמת למה, רק בישראל מעט נשכח, למרות הצלחתו כאן בdvd
קרוב לבית של דליה הגר ווידי בילו ,
הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי בחיי ואחד הטובים בכלל
משחק מעולה, בימוי מעולה תסריט מעולה וללא שמץ התייפיפות או צדקנות