סרט הכלא האהוב עליי
8  |
איש הציפורים מאלקטרז |
| 25 |
אקספרס של חצות |
| 23 |
הבריחה מאלקטרז (לא הפריצה לאלקטרז) |
| 9 |
מאחורי הסורגים |
361  |
חומות של תקווה |
| 10 |
גבר מת מהלך |
| 62 |
גרין מייל |
| 67 |
מרד התרנגולים |
| 15 |
משחק מכור (2001) |
| 62 |
שיקגו |
מספר מצביעים: 642
האמת? קשה.
אהבתי מאוד גם את "חומות של תקווה", המוביל כרגע, אבל "מרד התרנגולים" מקבל את הקול שלי, ולו בזכות העובדה שא(א)רדמן זקוקים לכל התמיכה המוראלית בימים טרופים אלו.
מש''א
חוץ מזה שאצלי זה גם בזכות העובדה שלוחמי זכויות בעלי החיים זקוקים לכל התמיכה המוראלית בימים טרופים אלו….
גם אני התלבטתי בין שניהם
הצבעתי למרד התרנגולים פשוט מתוך השיקול שחומות של תקווה כנראה ינצח. מאחר שלא יכולתי להחליט, נתתי את קולי לצד החלש יותר.
שתי מילים בשבילך:
פלאשד. אווי.
עוד סקר שלפי שהתחיל יודעים איך הוא נגמר...
באמת חלאס
עם הסקרים הצפויים…
מרד תרנגולים!1
הוא גם היה יפה והוא גם הסרט היחיד שראיתי מהרשימה הזאת…
בחירה קשה
שיקגו ומרד התרנגולים הם האהובים עלי ברשימה, אבל אני חושב שהם פחות סרטי כלא. ליתר דיוק, הם מתרחשים בכלא, אבל לא עוסקים דווקא בחיים בכלא. שיקגו מתעסק בעיקר בדמות של רוקסי ובמאבקים המשפטיים לשחרורה. מרד התרנגולים מתמקד בבריחה, אבל מזכיר לי יותר מחנה שבויים מאשר כלא קולנועי רגיל.
חומות של תקוה: סרט יפה ולא מרגישים שאורכו קרוב לשלוש שעות. מצד שני, אני חושב שהוא מוערך יתר על המידה. הוא טוב, אבל לא עד כדי כך טוב.
גבר מת מהלך: יש כמה רגעים מוצלחים, במיוחד הסיום, אבל הרוב משעמם מדי לטעמי.
משחק מכור: סרט ספורט טוב, אבל אין בו הרבה מעבר. הוא מומלץ למי שמחפש איך להעביר ערב משועמם בבית, אבל אין בו שום דבר שלא ראינו קודם.
גרין מייל: הבחירה שלי. ראיתי אותו שוב לא מזמן והצורה בה הסיפור מוצג דרך עיני הסוהרים ולא דרך עיני אסיר צדקני שכביכול לא אמור להיות שם, גרמה לו להיות יותר אמין בעיני. אני יודע שבהתחשב בכך שמדובר באגדה על ענק ילדותי בעל כוחות ריפוי מסתוריים, "אמין" זו בחירה קצת מוזרה לתיאור, אבל עובדה שעלי זה עבד.
איפה?
איפה כתבתי משהו שלא מופיע בחצי השעה הראשונה של סרט כלשהו מהרשימה, או שעלול להרוס כליל את חווית הצפיה?
אני חושבת שלא יפה לספר לאנשים, ללא אזהרה,
שחומות של תקווה אורך שלוש שעות.
מגלים את זה הרבה לפני האמצע
זה אחד מהסקרים הקשים ביותר שיצא לי להצביע בהם, בעיקר בגלל העובדה שרוב הסרטים ברשימה הם מצויינים עד-מעולים. הייתי מכניס לרשימה גם את "ארמון של סורגים" המצוין, או את "השעה ה-25" שלא ממש קשור לביתי-כלא באופן ספציפי, אבל הוא סובב סביבם כל הזמן.
בעניין הסרטים האחרים: את "איש הציפורים", "מאחורי הסורגים", "מרד התרנוגולים" (אני מתבייש בעצמי) ו"משחק מכור", לא ראיתי. פסולים.
אקספרס של חצות – התחלתי לראות אותו לא מזמן בדויד. הפסקתי באמצע. הסרט פשוט לא דיבר אלי. הוא לא רע במיוחד (למרות שהיו בו כמה מהסצינות המזעזעות ביותר שראיתי) ולא משעמם, אלא פשוט לא עניין אותי. אולי אם אצפה בו בפעם אחרת, עם מצב רוח אחר, אוכל להעריך אותו קצת יותר. הוא לא קיבל את קולי
הברחיה מאלקטרז – (הכוונה היא לסרט ההוא עם קלינט איסטווד. נכון?) סרט שמאוד אהבתי שצפיתי בו. אבל מאז, אני לא זוכר ממנו כמעט כלום. חוץ מכותרות הסיום בהם רואים את המסכה של אחד מהבורחים, הדחקתי כמעט כל מה שקשור אליו. אבל זכור לי כסרט טוב.
גבר מת מהלך – שיעמום הנצח. סרט טרחני, מטיפני ונמרח בצורה בלתי רגילה, שנהנה ממשחק טוב של סוזן סרנדון ושון פן, ומתסריט דידקטי ודמוגגי ובימוי כבד ומרגיז שהורסים את הכל. סרט רע ומשעמם ולגמרי לא בחירתי.
גרין מייל – מהסיפורים האהובים עלי של סטיבן קינג, ומהסרטים היותר טובים שנעשו ע"פ סיפור שלו (למרות שיש סרט אחד שאני יותר אוהב. עוד מעט נגיע לזה). גם משלב בצורה טובה בין המציאותי והעל-טבעי, גם נותן לטום הנקס תפקיד ראוי לאחר חצי עשור של חלטורות, גם מצולם בצורה מדהימה ומותח לכל אורכו. וגם – סאם רוקול המלך בתפקיד פסיכופטי ומרתק. היה מקבל את הקול שלי, אילולא…
חומות של תקווה – הבחירה שלי. בחירה נדושה אמנם, נוכח העובדה שהוא כנראה יקח את הסקר בהליכה. אבל בכל זאת מדובר בסרט מופתי, ובאחד מהסרטים האהובים עלי ביותר. אני כמובן יכול לנמק את זה בסופרלטיבים כמו "המשחק הכי כובש", "הבימוי הכי מגובש" ו"הסרט הכי טוב", אבל זה סתם יהיה מיותר. הדבר המדהים ביותר ש"חומות של תקווה" מצליח לעשות, הוא לתת איזה סוג של אנושיות לחיים בכלא, משהו שמעט מאוד סרטים מצליחים לעשות. בסרטים אחרים שראיתי, הכלא הוא שחור משחור וגיהנום עלי אדמות, מה שכנראה נכון (מעולם לא הייתי בתוך אחד), אבל בסרטים נוטים להחצין את העובדה הזו בצורה שזה נראה מוגזם ולא הגיוני. "חומות של תקווה" הראה, שגם בגיהנום כמו הכלא, אפשר להישאר אנושי וליצור קשרי אהבה וידידות. כל אחת מהדמויות בסרט הן אנושיות. לא שטנים דמויי אדם ולא מלאכים טהורים. אלא אנשים אמיתיים, מהחיים.
לא רק הסרט הטוב ביותר ברשימה, אלא ההצגה הטובה ביותר של בית-כלא ברשימה, וזה רק מספיק להצבעה בסקר.
אני לא ממש מצליחה ליישב בין ההודעה שלך לבין משפט הפתיחה
"רוב הסרטים ברשימה מצויינים עד מעולים" – נראה שאהבת רק שניים מהם. או שפספסתי משהו?
אני אהבתי שלושה סרטים מהרשימה,
ושניים מהם היו אפילו, לטעמי, יצירות מופת. וגם אצל הסרטים שלא אהבתי ניכרת השקעה מרובה, ואני בהחלט מסוגל להבין למה אנשים אהבו את "אקספרס של חצות" ואת "איש מת מהלך", למרות שאני לא.
בכל הסרטים בסקר, אפילו אלה שלא ראיתי, אני יכול למצוא אלמנט מסויים שהופך אותם לסרטים ראויים ומוצלחים טכנית. זה לא קורה לי בכל סקר, וזה מה שהופך אותם ל"מצויינים עד מעולים".
תן לי להבין
אתה קראת כרגע* ל'פורסט גאמפ', 'להציל את טוראי ראיין' וצמד סרטי 'צעצוע של סיפור' חלטורות?
*או יותר נכון, לפני שבועיים.
בכנות, אני לא מבין את המהומה סביב חומות של תקווה.
זה לא שהסרט לא טוב. הוא אפילו מצוין. אבל הוא שמאלץ אמריקני מצוין ותו לא. אין לו שום דבר חדש להגיד, לא על הכלא ולא על חברות. באותה מידה הסטורי-ליין שלו יכול היה לשמש סרט של דיסני על ג'ירפה עגמומית שנכלאה בגן חיות על לא עוול בכפה, שם דוב אדמוני מלמד אותה שאם אתה לא נעשה עסוק בלחיות, אתה נעשה עסוק בלמות. בקיצור, מדובר בסרט הכי מוערך יתר על המידה שאני מכיר.
מסכים עם השורה התחתונה, אבל
לא כל סרט צריך "להגיד משהו חדש".
לפעמים אם הסיפור מהודק ומוצג בצורה טובה (ה-נקודה החזקה של הסרט) זה פשוט מספיק.
נו אז?
ומועדון קרב היה יכול להיות אנימצית פלסטלינה מוזיקאלית בהודית שאת אדוארד נורטון יחליף איש עסקים מזדקן ואת בראד פיט יחליף הודי זקן וחכם.
אקספרס של חצות
אני חושב שהשילוב בין הצילום הריאליסטי לסט ה"מלוכלך" וחוסר הסטריליות של הסרט גרמו לו להיות קשה יותר מכל שאר הסרטים ברשימה.
לדעתי (אולי זה שהוא מבוסס על וגו' השפיע) אקספרס יצר את האוירה הקשה אך המתאימה ביותר לסרט כלא. ולכן קיבל את קולי
אגב, הרעיון לסקר (או לסקר דומה) הוצע על ידי כמה אנשים,
כרגע אני נזכר ביואב הסקרן וג'ו המלוכלך.
אז תודה על ההצעה.
מעניין שאמרתם ''האהוב'', ולא ''הטוב ביותר''
כי באופן מוזר, זה שינה את הבחירה שלי מגרין מייל, לשיקגו.
גמני
סליחה, אני חושב שאולי
אמרתי "ג'ו המלולכלך" והתכוונתי אליך, כי שניכם ג'ואים.
נדמה לי שהמלוכלך הוא ג'ים.
נדמה לי שאת צודקת,
והסניליות שלי נחשפה קבל דג ועדה.
גם בזיהוי מינים אתה לא משהו
.
ארררג. סליחה. ודווקא הייתי אמור לזכור שהדמון של לריה הוא זכר,
קראתי את הסדרה כולה עד סופה המעצבן.
מסתבר שהיום הוא יום הטעויות שלי.
ליירה.
וזה בכלל התחיל אתמול.
לפחות הפעם זו היתה רק טעות הקלדה.
אני מתכוון, טעוץ הקחדה.
לא יודע כמה הוא מעצבן, אבל ציפיתי ליותר.
לא, לא, אתה דווקא בסדר, והולך לפי הכלל החדש.
את לא צריכה להתנצל!
התלבטתי קצרות בין ''גרין מייל'' ל''חומות של תקווה''.
ברור ש"חומות של תקווה" לוקח. בקלות. כל היבט ("אספקט" זה כל כך, כל כך לא בעברית) בסרט נעשה במקצועיות ובהקפדה כה רבות עד כי זה כמעט לא יאומן – המשחק של השחקנים, בתפאורות, הצלום וכו' וכו' כו' (השלימו את החסר. אתם מכירים יותר סופרלטיבים ומתמצאים באמנות הקולנוע על כל חלקיה יותר טוב ממני).
• בחודשיים האחרונים
נעלם מעל בימת סקרים. מה קרה?
הוא השעה עצמו מסקרים עד סיום החקירה
יחזור בגדול כששמו ינוקה סופית.
סקר טוב..
כן, קולי הולך לחומות של תקווה, כי הוא סרט מצוין וכו'..
מה שכן, ברדוויל הזכיר מקודם את 'ארמון של סורגים', ובדיוק ראיתי אותו לא מזמן בפעם הראשונה, ולדעתי הוא פשוט סרט מעולה וטרגי ברמות,( אולי חוץ מהפסקול הלא קשור, ) והסיום, אוי איזה סיום..
אגב, מה עם 'נמלטים' ו'אוז' אמנם הם סדרות, אבל תמיד יש להם מקום בסקרים.
גם מעניין אותי לדעת, מה אנשי עין הדג חושבים על נמלטים, כי אני דווקה נהנתי, אז מה אתם חושבים, פיברוק לא אמין או ש..
ענית לעצמך על שאלתך.
"נמלטים" ו"אוז" הן סדרות. אין להן מקום בסקר באתר ביקורות סרטים.
סוסוףףףףףףףףף הסקר הזה
חצי שנה אני מחכה לו. ברור שחומות של תקווה. השושנק רידמפשן הוא סרט מדהים מהמם מרגש נפלא ענק עצום ואחד הסרטים הטובים שראיתי בחיי. כל מי שלא ראה חייב לראות או שהוא לא ראה איך עושים קולנוע בחיים שלו.
רציתי לבחור ב''בשם האב''
אבל אז קלטתי שהוא בעצם לא ברשימה… וחבל.
במקום זה בחרתי בסרט האהוב עלי מהרשימה, וזה "שיקאגו".
את רוב הסרטים לא ראיתי, כיוון שאני לא חובבת "סרטי כלא" (וזו גם הסיבה שלא צפיתי ב"חומות של תקווה" בקולנוע אלא רק בוידאו לפני כשנתיים).
"חומות של תקווה" התגלה כסרט חביב ולא הרבה יותר מזה (לא הבנתי את ההתלהבות הגדולה סביבו) וגל "גרין מייל" כבר כתבתי בעבר (ויותר מפעם אחת) שהוא כלל כמה וכמה סצינות מזויעות שהייתי מעדיפה למחוק מזכרוני. "מרד התרנגולות" הוא סרט חמוד, אבל גם הוא לא הפיל אותי מהכסא, ועיקר חינו בעיני היה בפלסטלינה ובדיבוב (כלומר, באריזה) ופחות במהות.
רצח מדרגה ראשונה
אמנם יש פה די הרבה אלקטרזים אבל לדעתי חסר פה את "רצח מדרגה ראשונה" עם המשחק המצויין של קווין בייקון (הכוונה היא לכישרון המשחק ולא המשחק שבו מנסים לקשר בינו לבין כל שחקן, אדם, בע"ח אחר בעולם)
למרות שבכל זאת הייתי מצביע לחומות
איפה ''נשיקת אשת העכביש''?
סרט גדול, לא פחות מחומות של תקווה ה-מ-ע-ו-ל-ה!
אם כבר עושים סקרים עפ''י נושאי סרטים
מה עם סרט המלחמה (או שאפשר לפרט איזו מלחמה, אני בטוח שנגיד לויאטנם אפשר למצוא 9 סרטים ולשים את לרקוד עם לוחמים למשל כרווח) האהוב?
או:
על איזה מלחמות עושים את הסרטים הכי טובים?
מלחמת העולם השנייה (להציל את טוראי ריאן, בחירתו של הארט)
ויאטנם (יש מספיק)
מלחמת האזרחים האמריקאית (קולד מאונטן)
מלחמות יוון ורומא (ספרטקוס, טרויה)
מלחמות עירק (ג'ארהד)
אני בטוחה שנשימתם של הרבה אנשים תיעצר בסקר כזה,
בו קולד מאונטן יועמד נגד עצמו.
עם כל הכבוד למלחמת האזרחים האמריקאית, שאמנם יש עליה עוד כמה סרטים, זה באמת נראה לך סקר נחוץ? בעצמותיהם של כמה מהגולשים כאן הוא בוער, בדיוק?…
למה נגד עצמו?!
קולד מאונטן מייצג בתוך הסוגריים את מלחמת האזרחים, וההתמודדות הינה של המלחמות אחת בשנייה, להשגת תואר "המלחמה בעלת הסרטים הכי טובים", כאשר כמו שג'ו אס פירט, לצד כל מלחמה יינתן מדגם של הסרטים אשר יצאו בעקבותיה/עליה.
אין צורך להרים את הקול.
וזה הכל.
שלושה מלכים! שלושה מלכים!
זה גם על עיראק!
ומה עם המלחמה בטרור? (" פגיעה היקפית","גן עדן עכשיו")
'גן עדן עכשיו' עוסק במלחמה בטרור?
חשבתי שהוא עוסק במלחמה בכובש הציוני.
או! מצאת זאב רווח לסקר.
או:
הייתי גם קורא ל'טוב הרע והמכוער' סרט על מלחמת האזרחים, לא כך?
למרות שהוא מערבון, הוא מקושר היטב למלחמה.
וגם חלף עם הרוח.
כך גם "נולד ב-4 ביולי" ופורסט גאמפ בקשר למלחמת וויאטנם.
במובן מסוים, גם ''רוקד עם זאבים'' הוא על מלחמת האזרחים
רגע
לשר הטבעות מסועף הנרטיבים שמאחורי כל אחד מהם יש מספיק מידע ליצור סרט שלם, יש עלילה יותר קוית מלחומות של תקוה?
לשלילה וניסוח יש השפעה קוגניטיבית מהותית.
עצם זה שהבריחה מאלקטרז מופיע כ"הבריחה מאלקטרז (*לא* הפריצה לאלקטרז)" כבר ממקמת אותו בעמדת נחיתות. זה שחומות של תקווה היה מנצח בכל מקרה זה כמובן עניין אחר.
מצאתי רק דבר רע אחד:
ריבוי הסופים הקיצוני ביותר מאז "שיבת המלך".
חוץ מזה מסכים איתך לגמרי.
לא רק זה,
באופן כללי ניתן לומר שזה הסרט החלש ביותר של דרבונט מאז 'גרין מייל'.
שר הטבעות?
באתי לבלבל ויצאתי מבולבל.
ג'ו אס, אם הבנתי נכון, דיבר על כך שהחיסרון היחיד שמצא ב'חומות של תקוה' (1994) הוא שהוא סובל מריבוי הסופים הקיצוני ביותר מאז 'שיבת המלך' (2003), ואני שמחתי להוסיף שהוא – כלומר, 'חומות של תקוה' – הסרט החלש ביותר של דרבונט מאז 'גרין מייל' (1999).
חומות שלתקווה הוא
הסרט הטוב ביותר של דרבונט (ולא ראיתי, או לא זזוכר שראיתי סרט אחר שלו) והאחד הטובים של תעשיית הקולנוע בכל הזמנים. ולדרבונט לא היו כלכך הרבה סרטים.
מסכים איתך.
לא ראיתי את חומות של תקווה, אז בחרתי בגרין מייל.
זה הסרט היחידי כמעט שאני יכול לראות שוב ושוב ולא להשתעמם.
לא ראיתי את חומות של תקווה, אז בחרתי בגרין מייל.
וב ראיתי עכשיו את חומות של תקווה, ולמרות שהוא הטוב ביותר מבין הסרטים בסקר, גרין מייל עדיין האהוב עליי.
האם זהו הסקר שבו המנצח
קיבל הכי הרבה אחוזים בתולדות עין הדג?
האם זהו הסקר שבו המנצח
לא. אולי כן אם לא להכליל סקרים של שרה ומטריקס.
כרגע בסך הכל מדובר בפייט לא רע של כ55% מצביעים למוביל וכ45% מצביעים לכל השאר.
הוא אחד הסקרים האלה,
אבל אני לא חושב. היה את הסקר "שיתוף הפעולה המתמשך הטוב ביותר בין במאי ושחקן" וגם את הדמות הממוחשבת הכי טובה מלפני כמה שבועות.
וגם היה
כל סקר בו השתתף 'שר הטבעות'.
הסקר היחיד ששרה זכה בו בצורה כזאת
הוא זה עם הדמות הממוחשבת. בכל האחרים זו הייתה זכיה רגילה.
היה גם את ''התרגום הגרוע ביותר''
קשה לי להאמין.
בימים של שתי הסקרים האלה היו מעט גולשים באתר. ככה שאם עכשיו, נגיד, האפשרות השנייה מבקלת חמישים והמנצחת 300, אז הייתה המנצחת מקבלת מאה חמישים.
ובכן,
54% בראשון, 50% בשני, פחות מה-56% שיש כרגע לחומות.
בקשר לשר"ה, אני לא יודע באיזה סקרים הסרט השתתף, אבל בסקרי סרט השנה הוא רחוק מסף ה-50%.
הסקר נראה כמו פינוקיו
רק שהפעם הוא לא משקר
כמו כולם, אבל מסיבות אחרות
כרגע, אני בטריפ הערצה לקלנסי בראון (מפקד המשמר הסדיסט ב'חומות של תקווה'), שחקן מצוין שמגיע לו להיות יותר מהקול של מר קראב ב'בובספוג' (ושל לקס לות'ור בסדרה המצוירת של סופרמן [ושל מר פריז בסדרה המצוירת של באטמן] {ושל…}]). כל סרט שהוא מופיע בו מקבל את קולי אוטומטית.
ממה שכתבת, דווקא כל סדרה שהוא מופיע בה מקבלת את קולו אוטומטית.
אם ראית אותו ב'איש הנצח', אתה גם יודע למה.
רגע, ומה עם קון איר?
מדאפקינכ אסירים על המטוס זה כמעט כמו מדאפקינג נחשים על המטוס.
שיקאגו לא נראה לי ממש סרט כלא,
אבל הוא הסרט האהוב עליי נקודה.
אני מתחיל לחשוב שכדאי לי לראות את ''חומות של תקווה''.
כנראה יש בו משהו.
אנדרסטייטמנט?
חשוב לקחת דברים בפרופורציה.
הממ איש הציפורים מאלקטרז
הוא מפורסם מספיק כדי להיכנס לסקר אבל לא מפורסם מספיק כדי לקבל התייחסות?
זה הסרט הכי ישן שראיתי אי פעם – ופשוט התרשמתי עמוקות. פרצופים כמו של ברט לנקסטר לא רואים יותר על מסך הקולנוע – ובחיי שהוא שחקן טוב.
!)-;! (מבררת אם יש אמוטיקון סודי שמזיל דמעה)
מצטער על ההטפלות, אבל...
איש הציפורים מאלקטרז (1962) הוא הסרט הכי ישן שראית אי פעם? מעולם לא ראית סרט של צ'רלי צ'פלין, או של האחים מרקס? מעולם לא ראית את חלף עם הרוח (לא שאני מאשים אותך בזה), פסיכו, בן חור, עשרת הדברות, או שיר אשיר בגשם? מה לגבי סרטי דיסני כמו שלגיה ושבעת הגמדים, או פנטסיה?
!)-;!
אני אקבל זאת כתשובה שלילית
הממ איש הציפורים מאלקטרז
סרט ישן אבל מעולה ומומלץ לכל האנשים שאוהבים ציפורים ולמגדלי ציפורים למיניהם
אבוי, שכחתם את אחד הענקים!!
Papillon – הפרפר
1973
סרט עפיי ספרו של הנרי שרייר
(ספר מצויין),
סטיב מקווין ודסטין הופמן במשחק מצויין.
איך אפשר לפספס כזה סרט גדול?!
משכיב אתה שדים לישום מחדש
זהו, שמעולם לא ראיתי ב"חומות" סרט כלא. אם הוא היה כזה היית צודקת בענין הקלישאות. בעיני (עם חיזוקים ממקורות חיצוניים) זהו משל לחיים אנושיים, על הדברים הרצויים והלא-רצויים שקורים בהם, ובעיקר על הבחירות המצומצמות שאדם יכול לעשות במסגרתם. זכות (או חובת) הבחירה הזו היא הסיפור כולו וגם הסרט.
ובאשר לשם – מה ל"חומות של תקוה", הקלישאי בעליל, ול- Rita Hayworth and the Shawshank Redemption ?
משכיב את השדים לישון מחדש
כמובן.
דיסלקציה רגעית או קבועה? אולי אלך לישום קצת.
דווקא אהבתי יותר את הכותרת המקורית.
יש בה משהו סוריאליסטי ומכשף.
הסרט נקרא במקור The Shawshank Redemption
בעקרון, אני מסכים שהסרט די אוברייטד וגם אני יותר אהבתי את "גרין מייל" (למרות שגם חומות טוב בעיני). מה שאני לא מסכים איתו זה שחוסר האמינות בסרט הוא חסרון. כמו גרין מייל, מדובר בסוג של אגדה המשתמשת בכלא כרקע. אמנם כאן, האלמנטים העל טבעיים לא ממש קיימים, אבל יש תחושה שכדי להנות מהסרט, צריך לקבל את זה שיתרחשו בו דברים לא סבירים במיוחד.
פירוש מעניין
לא חשבתי על זה ככה. זה באמת נותן לסרט מימד הרבה יותר עמוק, וגם הרבה יותר מתקשר למשמעות של השם.