סרטם הטוב ביותר של האחים כהן:
7 | רציחות פשוטות |
3 | בייבי אריזונה |
18 | צומת מילר |
5 | ברטון פינק |
16 | הקפיצה הגדולה |
30 | פארגו |
78 | ביג ליבובסקי |
41 | אחי, איפה אתה? |
2 | האיש שלא היה שם |
36 | לא סובל את האחים כהן |
מספר מצביעים: 236
7 | רציחות פשוטות |
3 | בייבי אריזונה |
18 | צומת מילר |
5 | ברטון פינק |
16 | הקפיצה הגדולה |
30 | פארגו |
78 | ביג ליבובסקי |
41 | אחי, איפה אתה? |
2 | האיש שלא היה שם |
36 | לא סובל את האחים כהן |
אוף
יש לי הזדמנות להיות הראשונה שמצביעה בסקר ולא ראיתי אף אחד מהסרטים האלו (ובאמת שתכננתי לראות חלק).
אוףףףףף
רגע את רציחות פשוטות כן ראיתי.
סרט טוב, לא מדהים אבל טוב.
רגע את רציחות פשוטות כן ראיתי.
כנ"ל, "ביג ליבובסקי."
אני לא מאמינה.
בנזוגי האהוב בדיוק העלה אתמול את הרעיון של "האחים-כהן-קון". אתם מחוברים אליו טלפתית? (או באיציק, גם אפשרות?)
רעיון טוב. אבל אפשר לדחות אותו
לאיזה חודש חודשיים?
אה, ומבין הארבעה שראיתי (רציחות, ברטון, בייבי ואחי) בחרתי באחי איפה אתה.
אולי זה קשור גם לאפקט שרק (אחי יצא לקולנוע אחרי שיצא גרסת הבמאי של רציחות נכון?) אבל זה הסרט שהכי נהניתי ממנו, למיטב זכרוני.
רגע, זה אומר שלא ראית את
ביג ליבובסקי??? =:-0
אכן
למה, סרט טוב?
אני דווקא ראיתי. כלומר חלק.
אחרי איזה חצי שעה עד ארבעים דקות שבהן לא עלה ולו רבע חיוך על פניי ולא קרה על המסך שום דבר מעניין, הלכתי לעשות דברים מועילים יותר.
רעיון טוב. אני בעד.
צריך באמת לראות מתישהו את ביג לבובסקי
אני גאה להיות הראשון
שהצביע "לא סובל את האחים כהן".
ראיתי את "ביג ליבובסקי" וחלקית את "אחי איפה אתה" ולא ממש נהנתי משניהם. לא היה , אז בחרתי באופציה הכי סבירה לדעתי. אם היה סקר איזה סרט של זמיקס אני הכי אוהב זה היה משהו אחר…
מסכימה בהחלט
ראיתי את אחי איפה אתה,אחרי הסופרלטיבים ששפכה עליו יעל מ"יעל מבקרת בקולנוע" ולא הצלחתי להתחבר לשעמום ההזוי שלו.
לא נראה לי לתת להם עוד צ'אנס.
מעניין אותי באמת,
כמה מהאנשים שהצביעו בסקר ראו את 'פארגו', 'צומת מילר', 'ברטון פינק' ו'הקפיצה הגדולה', וכמה מהם הצביעו על סמך 'אחי, איפה 'תה?' ו'ביג ליבובסקי'?
הצבעתי לביג
על סמך שלושה סרטים בלבד : ביג, אחי ורציחות.
בדיוק עכשיו סיימתי לראות את צומת מילר והדעה שלי לא השתנתה. הסרט עשוי בצורה מאד יפה, התסריט גאוני, השחקנים מעולים אבל הסרט עצמו איטי ומשעמם.
בעקבות הסקר תיכננתי לראות עוד כמה סרטים של האחים אבל אחרי צומת מילר אני כנראה אוותר על זה.
אני מסיק מההודעה שלך שאתה מתייחס לביג ואחי כסרטים לא ראויים לקולות בסקר הזה. אני דווקא חושב אחרת, מהארבע סרטים שראיתי עד עכשיו, נהנתי רק משתי סרטים אלה.
לא שהם לא ראויים לקולות
אבל בהחלט יש סרטים יותר טובים או חשובים בסקר הזה מהם. לשפוט את האחים כהן על פי שני הסרטים הללו זה לא דבר רצוי. אם ראית את שאר הסרטים והחלטת שאחי הוא הסרט הכי טוב? דעתך. אבל אם ראית רק אותו?
בזה אתה צודק
זה לא הכי צודק להצביע על סמך סרט אחד או שתיים. אני אישית ראיתי שלוש והתלבטתי רבות אם להבציע. עכשיו, כשאני חושב על זה, אני רק תיכננתי להצביע לביג, אני די בטוח שעוד לא הצבעתי…
יכול להיות שלדעתך יש בסקר סרטים יותר ראוייים אבל לפי המעט שראיתי מאותם סרטים יותר ראויים, יש לי הרגשה שמספר גדול של אנשים דווקא לא יאהב את הסרטים האלה. כמו שאמרתי, אני על האחים וויתרתי, אחרי מילר הם כבר לא כל כך מעניינים אותי. לפחות לא מספיק מעניינים כדי שאני אקח את הסרטים שלהם בוידאו. את פארגו כמובן שאני אראה כשהוא ישודר ביום חמישי הקרוב.
צפו לעידכונים בקשר לפארגו והאם הוא ראוי יותר או פחות מביג.
בחרתי בפארגו
באופן כללי אני לא משתגע על האחים כהן.
את "אחי, איפה אתה" סבלתי עד הסוף רק בגלל שרצתי לראות את כל הרמיזות לאודיסאה ובגלל שאהבתי את השיר שהם הקליטו בתחנת רדיו.
מ- "ביג ליבובסקי" ומ- "בייבי אריזונה" ראיתי רק דוגמיות, אבל ממה שראיתי לא נהניתי. יכול להיות שזה בגלל שאת "ליבובסקי" צריך לראות במצב של שכרות (או לפחות כך שמעתי).
"הקפיצה הגדולה" זכור לי בתור סרט חביב ותו לא.
אבל "פארגו" הוא באמת סרט טוב, עם עלילה מותחת ומשחק טוב, ואני יכול להגיד שבאמת נהניתי ממנו (למרות שהוא של האחים כהן?), וכך הוא ניצח.
ראיתי היום סופסוף את גלקסי קווסט בדויד. באמת אחלה סרט!
בחרתי בביג לבובסקי
ולא, לא הייתי במצב שיכרות שראיתי אותו. לדעתי זה סרט מעולה, שנוגע במה שהאחים האלו תמיד אוהבים להתעסק. ביג לבובסקי זה פשוט האמריקאי הממוצע, זה קורע לאללה, ולפי מיטב הבנתי, פעם קראתי שאפילו ג'ף ברידג'ס לא היה צריך להתכונן לתפקיד כי הוא פשוט כזה….
הצבעתי לאחי, איפה אתה
כי ליבובסקי מסטול מדי, רציחות כבד מדי, ואת רוב השאר לא ראיתי. היחיד שהתקרב אליו היה 'ברטון פינק' שנהניתי ממנו מאוד (ג'ון גודמן שולת!!!111)
סופסופ
סקר שאני שמחה להשתתף בו!
אמנם,מתוך התישעה לא ראיתי 4 ,אבל יש לי עוד סיכוי(בארטון,רציחות,צומת מילר והקפיצה).
הסרט היחיד שיש לי בקלטת ווידאו של האחים הוא פארגו,וכנראה שזה אומר משו על הבחירה שלי.
מה שאני יכולה להגיד בוודאות הוא שכמו שלכל אחת יש איזה שחקן/במאי שהיא מצפה בכליון עיניים לסרט הבא שלו,אני מצאתי את שלי-האחים כהן.
ולמרות זאת,קטגורייה של לא סובל(ת) את האחים כהן באמת הייתה מתבקשת.
אני עוד
זוכר שצומת מילר הוכתר על ידי כבר לפני המון שנים כסרט המאפיה הטוב ביותר.
כל הביג לבובסקי למיניהם, מראים לצערי התאהבות של הזוג כהן בסגנון של עצמם ושחיקה של אותם רעיונות. נורא אופנתי לאהוב את הסרטים האחרונים שלהם (למעט פארגו שאני די מחבב אותו למרות האורך…),אבל הם מתחילים לשעמם. תודו.
וזו דעתי.
אני עוד זוכר שאני
הסכמתי איתך ואני גם זוכר את אחת התגובות של אחת האישוית של האתר (מצטער לא זוכר מי) זה עדיין לא הסקר הזה.
מן הסתם בחרתי לכן את צומת מילר
פארגן
אין פה שום תחרות- פארגו
סתם סקר המשך
כמה אנשים כאן ראו את צומת מילר?
(אני מהמר בין חמישה לארבעה)
אני ראיתי את צומת מילר
והוא אכן סרט טוב. אבל לדעתי הקפיצה הגדולה טוב יותר.
ראיתי גם את פארגו, ביג ליבובסקי ואחי איפה אתה, אבל אף אחד מהם לא טוב בעיני מהקפיצה הגדולה, בו בחרתי.
אני ראיתי את צומת מילר
ואפילו הצבעתי בעדו.
כולם היו בניי (כמעט. לא זכורה לי קפיצה גדולה, ואת האיש שלא היה שם טרם הספיקותי). ליבובסקי היה משעשע ומגניב להפליא, ומתמודד עיקרי על קולי בסקר. פארגו היה אחלה, רציחות פשוטות היה טוב, אם כי דומה למדי לפארגו (אולי כי ראיתי את שניהם ברציפות). אחי היה לא רע, אם כי פחות משעשע מהאחרים לטעמי…
אבל צומת מילר היה הראשון שלהם שראיתי, בגיל רך שבו השפעות נחרתות עמוק יותר, והכיל את המשפט שהפך למוטו שלי ושל אבא שלי במשך שנים:
"אם אתה לא יכול לסמוך על משחק מכור, על מה כבר נשאר לסמוך בעולם הזה?"
לא. זה לא ספוילר.
לא ראיתי את צומת מילר
אבל גם אני מאד מאד אוהבת את "הקפיצה הגדולה"! וגם "רציחות פשוטות" היה בעיני גאונות בהתגלמותה. או משהו כזה. אבל עדיין לא הצבעתי.
חוץ מזה, ראיתי את כל הסרטים פרט ל"בייבי אריזונה".
באמת גדולים
אני חושב שכאשר שמים פתאום את כל הסרטים שלהם ביחד, מבינים באמת כמה גדולים האחים כהן.
אבל גדולים באמת הם היו לדעתי ב"ביג ליבובסקי" כמובן, עם הופעת ענק של ג'ף ברידג'ס והעוזרים שלו בסרט.
האחים כהן בגדולתם.
מתוך כול הסרטים, ראיתי שלושה-
אחי איפה אתה, שמלבד לשיר המגניב במיוחד (אגב, מישהו יודע את שמו?) של קלוני, היה די פושר.
ביג ליבובסקי שראיתי די מזמן, ולא זכור לי שהשאיר עליי יותר מידי רושם, ופארגו שראיתי לפני יומיים בוידיאו שחשבתי שהוא באמת חביב, אבל לא יותר מזה (ומי שעדיין לא ראה אותו ביום רביעי הוא ישודר בMGM. כך שבנתיים, אני עדיין מתלבט.
של soggy bottom boys
דווקא ביום חמישי, למרבה המזל (כי יום רביעי זה ליל הסדר.)
אוי הבושה, אני מתבייש להודות ראיתי רק את ביגי ואת אחי, ולדעתי ביג היה הרבה יותר טוב וזאת הבחירה שלי
אה ד"א גם אני שברתי שוויון לזכות הDUDE
גם אני ראיתי את שניהם
(למרות שאני לא מתביישת להודות בזה, אלא יותר מצטערת שלא יצא לי לראות עוד)
ובאתי לכאן כדי לשאול אם בכלל אפשר להצביע מה הסרט "הכי טוב" של האחים כשכל מה שראיתי הוא שניים…
מכיוון שאהבתי יותר (הרבה יותר) את "אחי, איפה אתה", ומכיוון שאתה בחרת כן להצביע והצבעת ל"ביג ליבובסקי", החלטתי לאזן בין השניים ולתת את קולי לשלישיית האסירים.
גמני!
כלומר, ראיתי רק שני סרטים – בייבי אריזונה, לפני אי אילו שנים ואני בקושי זוכרת משהו משם, ואת אחי איפה אתה, שהיה משעשע למדי.
החלטתי לפסול את עצמי מלענות על הסקר בגלל החורים בהשכלה.
מה שכן, עכשיו אני שוקלת לקחת את "ביג לבובסקי" מספריית הדויד לפסח, אבל שמעתי כאן דעות מעורבות על הסרט. מישהו יכול לתת לי מדד על פי סרטים אחרים (לאו דוקא של הכהן בראדרס, כי כמו שכתבתי לעיל, לא ראיתי הרבה סרטים שלהם), אם כדאי לקחת אותו או לא?
ממש כדאי!
וכמו בכל סרט – כדאי להתנקות מהביקורות, ההתרשמויות, ההמלצות והלחצים הסביבתיים ברגע שמכבים את האור (וגם בבית רצוי לכבות את האור באופן טקסי להבדלה).
מדד להשואה עם סרטים אחרים? רציתי להגיד שאין דבר כזה, אבל אז קפצה לי דוגמה, ודוקא מתל אביב ולא מלוס אנג'לס – "שורו"! הביטו וראו.
ג.
לא ראיתי את המדד הזה...
אבל השתכנעתי, ותודה רבה. עכשיו רק נקווה שהסרט יהיה בספריית דויד, או שבכלל ישארו שם סרטים.
אולי כדאי שאסע כבר עכשיו להקים אוהל מול הספרייה…
אין ספק שביג ליבובסקי הוא הסרט הכי טוב שראיתי מתוך הרשימה.
לצערי, לא יצא לי לראות יותר מדיי סרטים שלהם. ראיתי רק שלושה.
ביג ליבובסקי – שהצבעתי לו כי הוא מצחיק, מעניין ולא שיעמם אפילו לרגע אחד.
אחי, איפה אתה – שהיה מאד חביב. קצת משעמם בקטעים מסויימים, אבל מאד מרשים מבחינת האווירה. הם שיחזרו את התקופה בצורה מאד יפה.
רציחות – מה? מישהו מוכן להסביר לי מה כל כך טוב בסרט הזה? איך שיצא גירסת הבמאי לוידאו אני ועוד שתי חברים שלי רצנו ולקחנו את זה (ליתר דיוק, אני הכרחתי אותם לבחור את הסרט הזה). במהלך הסרט הם איימו עליי שם לעולם לא יתנו לי לבחור סרטים ומתישהו לפני הסוף (קצת אחרי האמצע) נכנעו והלכנו למחשב. מישהו מוכן להסביר לי מה כל כך מיוחד בסרט הזה?
סרטי האחים כהן - דירוג
עוד לא ראיתי את "האיש שלא היה שם" , כך שהוא לא נכלל בדירוג זה.
הסרט הלא טוב:
* רציחות פשוטות.
אומרים לי שבזמן אמת הוא היה מדהים, מותח ומרתק. כיום, הוא בעיקר משעמם.
הסרטים הטובים (בלבד):
* בייבי אריזונה
* אחי, איפה אתה?
בשני הסרטים יש כמה קטעים מבריקים, ובשניהם ג'ון גודמן גדול מהחיים. אבל בסה"כ, אלה שני סרטים שהם בעיקר חמודים.
הסרטים הטובים מאד:
* הקפיצה הגדולה
* ביג ליבובסקי
שתי פרוסות טעימות מאד של אמריקנה. האחד הוא הומאז' לקומדיות של שנות החמישים, והשני הוא הומאז' לצדדים הסהרוריים יותר של לוס אנג'לס, ולכך שאמריקאים מ-מ-ש אוהבים כדורת. רובינס וברידג'ס מבריקים בתפקידים הראשיים, וכל צוותי המשנה טובים מאד.
יצירות מופת קטנות:
* פארגו
* בארטון פינק
שני סרטים שבוחנים גוונים שונים של אופל בנפש האדם. האופל והריקבון של הוליווד והאופל והריקבון של אמריקה הכפרית. פרנסס מקדורמנט נהדרת בפארגו, ג'ון טורטורו וג'ון גודמן מדהימים בבארטון פינק. שני הסרטים מראים ירידה הדרגתית לתהום עמוקה, שמתחילה בטעות אחת.
יצירת מופת מונומנטלית:
* צומת מילר
אין פריים, אין מילה, אין ניואנס בסרט הזה שהוא פחות ממבריק. סרט המאפיה הטוב ביותר בכל הזמנים. גבריאל ביירן טוב כאן יותר מאשר ב"החשוד המיידי", וההופעה של ג'ון טורטורו היא לא פחות מגאונית. ג'ון פוליטו, אלברט פיני וסטיב בושמי מופתיים, ומרשיה ("מי?" – דג אדום) גיי הארדן מצוינת גם היא.
סרטי האחים כהן - דירוג
מסכים כמעט עם כל מילה רש שאת פארגו מצעתי מאד משעמם ואני חושב שביג ליבובסקי הוא יצרית מופת קטנה ולא רק טוב מאד:-)
אני יותר ויותר מרגיש
שהייתי צריך לבחור בבארטון פינק. שלושת האסירים היו כיפיים מאוד, אבל פינק עדיין מהדהד לי בראש (למרות הסיום הלא ברור).
ואת צומת מילר אני צריך לראות במיידי.
אחי, אחלה סרט
ראיתי רק את בייבי, ביג ואחי
בייבי היה גרוע
ביג לא היה לטעמי
אבל אחי, איפה אתה? פשוט סרט שולת!!!
אחד היותר טובים שיצאו בשנים האחרונות
*הידעתם? האחים כהן הם יהודים…
לא... באמת?!
ידעתי שהכהן מרמז על משהו!
אקסמנית, יפה!
מצד שני
היא עדיין לא תמיד מבינה בדיחות – כמו זו שאליה היא הגיבה.
האתר הזה נהיה מסובך מדי
בשבילי…
אני הולכת לישון.
דווקא חשבתי שהאחים כהן
יהיו הרבה יותר פופולריים בעין הדג. לא נורא. אני מת עליהם.
הטוב ביותר הוא ללא ספק הקפיצה הגדולה. בייבי אריזונה, ביג ליבובסקי ובארטון פינק מקום שני.
נראה לי שלאחרים יש
ספקות,אני מבין שאתה משתמש בשיטה של ג'ודו אבל עבור המקום השני במקום השלישי (20 זוכים).
אוי, סקר רע.
רע מאוד. איך אני יכול לנסות לבחור סרט אחד מבין היצירה של האחים המוכשרים האלו, ובמיוחד שאני לא ראיתי כמעט אף סרט יותר מפעם אחת? (מוכשרים או לא, הם לא הקאלט שלי). הפתרון שמצאתי- בחרתי סרט אחד באופן אקראי מוטה, ושכחתי מיד אחרי ההצבעה. כולם טובים, ומי אני שיבחר מביניהם…
רציחות פשוטות, צומת מילר, בארטון פינק, האיש שלא היה שם, לא סובל את האחים כהן- טרם הזדמן לי לראות. אבל אלו שכן ראיתי, עומדים כמעט בשורה אחת. את הקפיצה הגדולה אולי אהבתי קצת יותר, אבל מארג' מפארגו הייתה נהדרת (וכמובן, סטיב בושמי), כל האווירה המטולית בביג ליבובסקי הייתה מרתקת (וכמובן, סטיב בושמי), ובאחי היה עיצוב נהדר ואת מייקל באדאלוקו (שהוא כמעט סטיב בושמי). קשה לבחור.
ורק עוד כמה מילים על פארגו. ביום חמישי היתה לי הרצאה שכללה גם קריאה של מאמר מסויים. המאמר שקיבלתי האופן ספציפי היה של בחור בשם ג'אגדיש סינג מאוניברסיטת פארגו, מה שהוביל לשיחה קצרה אך סוראליסטית מה עם המרצה שלי בנוגע לסרט, שכללה מידע גיאוגרפי (מהההבדל בין מינסוטה, צפון דאקוטה או דרום דאקוטה) ואת העובדה שהשם של הסרט הוא הדבר היחיד שלא מדוייק בו, בהתחש בעובדה שהסרט לא ממש מתרחש בפארגו… זה מה שקורה כשהמרצה שלך בילה שנתיים באיזור הקר ההוא.
מצטער, הייתי חייב…
אבל רגע,
מה עם סקר קווין סמית?!
אין עדיין מספיק סרטים
בשביל לעשות סקר מלא.
אין עדיין מספיק סרטים
חוץ מזה שלמקו גדול ,
אני חושב שהדיויד שלך יעלם אצלי;)
אבל, אבל, אבל...
אז מה?!
חמישה מספיק זה די והותר, בתוספת אפשרות "אני לא אוהב את קוין סמית" ואפשרות "אני אוהב את כל סרטי קוין סמית באותה מידה" זה כבר שבעה!
ושבע כפול שתיים זה ארבע עשרה, מינוס ארבע, שזה מספר הסרטים שהוא עשה אם לא כוללים את הסרט האחרון, זה יוצא עשר, שזה עשר אפשרויות בסקר!
מש"ל.
אין עדיין מספיק סרטים
למה לא?
חמש סרטים זה לא מספיק?
אני בעד סקר קווין סמית. יכול להיות מאוד מעניין. גם לפי השערתי, יש גם הרבה על מה לדון בקשר לסרטיו השנויים במחלוקת, אז יאללה לעבודה, שמישהו יעשה משהו בנוגע.
''צומת מילר'', כמובן!
גאונות צרופה בהתגלמותה!
ואחריו (ללא סדר מיוחד):
בארטון פינק
הקפיצה הגדולה
ביג לובובסקי.
עוד שלושה סרטים גאוניים, כמעט לא פחות.
השאר סתם מצוינים.
(ואת "האיש שלא היה שם" עדיין לא ראיתי. )
למישהו יש את ''צומת מילר''
עברו שנתיים מאז שראיתי אותו לאחרונה ורוצה צפייה חוזרת
צר לי על כך מאד,
אך היחיד שראיתי מהסרטים הוא "ביג ליבובסקי", וגם רק לפני חודש. עליי לציין, למרות שהדיעות חלוקות אודות סרט זה, בעיניי, הוא אחד הסרטים היותר טובים שראיתי לאחרונה.
הסקר עשה לי חשק לראות עוד מסרטיהם. לכן נראה לי שאעשה השבוע מרתון "כהן" ורק אז אצביע.
נתראה עוד כמה ימים, אולי אז יהיה לי משהו יותר מעניין לתרום.
שיט
עדיין צר לי מאד, כיוון שעם כל הכוונות הטובות שלי הספקתי לראות רק את פארגו- סרט מוצלח ביותר, ולא הצבעתי
נראה שהאיש באמת לא שם...
תגידו – אף אחד לא מצביע לסרט הזה פשוט בגלל שהוא יחסית חדש ולא יצא לנו לראות אותו עדיין, או שהוא ממש לא טוב?
לא..עדיין לא ראיתי אותו-אבל אני כבר מת ללכת!
או שמא..עדיף לי לחכות לוידאו, כי הוא לא שווה 33 שקלים??
לא! לא! לא!
אל תחכה לדויד, אלא לך לקולנוע. סרט נהדר, ביזארי, לדעתי, הרבה יותר מהסרטים האחרים שלהם (שראיתי, כמובן), וכזה שהופך לך את כל הציפיות כמה וכמה פעמים בתוך הסרט. למרות זאת, הוא לא מה"מצחיקים" של האחים, וגם לא מסרטי ה"המון דם, והעיקר שיהיה פוטוגני" (פארגו, רציחות פשוטות), שלהם, כך שנראה לי שהוא לא עונה על שני הקריטריונים העיקריים שעונים לטעמם של קוראי האתר. (רק לשם גילוי הדעת – אני מאסכולת ה"מצחיקים").
מה שכן, אל תחכה לדויד, כי קראתי (ידיעות? הארץ?) שבגרסאת הוידאו הסרט יהיה בצבע. כיוון וכל העניין בסרט הזה הוא הצילום והאפלולית, לדעתי הצבע יגרום רק לביזאר להשאר, והסרט ירד לתהומות אין קצה.
צומת מילר
הם לא יגלו
3 הערות
א. ח ח
ב. אני חייב לדעת, כמה פעמים ראית את הסרט הזה לפני ש"באמת" הבנת אותו (ברמת העלילה), אני הייתי חייב לראות אותו פעמיים בשביל להבין הכל.
ג. חייבים להגיד משהו על המשחק, טורטורו נותן כאן את אחת מההופעות המדהימות ביותר שראיתי, בכלל אחד הדברים המעניינים של האחים כוהן הוא שחוץ מהגאונות הכללית שלהם ,
הויזואלית,התסריטאית, הפילוסופית
יש להם גם את הכישרון הזה שאי אפשר להגדיר ממש במילים,(בעצם אפשר "CASTING")
לתת לשחקנים המתאימים ביותר לשחק כל דמות, ולהוציא מהם את המקסימום, ברידג'ס,רובינס, טורטורו, גודמן, אפילו ג'ורג' קלוני , לעזאזל, כולם עושים את התפקידים שלהם כאילו נולדו ממש שם , אל תוך הסרט.
האחים והשחקנים
כמה פעמים? האמת, אני לא יודע. היה לי אותו מוקלט וראיתי אותו די הרבה פעמים. בכל פעם רואים עוד משהו.
בקשר למשחק, זה מתחלק לשני חלקים. החלק הראשון הוא התאמת השחקנים לתפקידים. זה חלק חשוב מאד. אבל החלק המשמעותי יותר לטעמי הוא הוצאת המיטב מהשחקנים שלהם. כתבתי על זה פעם בהודעה שעסקה בסיבות לכך שהם כל כך גדולים בעיני:
כתבה מספר 451
ניתוח מצוין, וגורם לי לרצות
לראות את הסרט שוב.
וג'ניפר ג'ייסון לי *באמת* נהדרת בסרט.
הקפיצה הגדולה
ניתוח מעולה.ועכשיו סתם לכיף:
תראה(אם כמובן לא יצא לך לראות) את הסרט הקלאסי והמדהים "אלה חיים נפלאים" ושים לב כמה נקודות דמיון יש בין שני הסרטים.
ראיתי את הסרט הזה מזמן
כשהראו אותו בחינוכית,אבל אני אשמח לראות אותו עוד פעם.
תודה.
האחים כוהן תמיד מתיחסים לסרטים אחרים בתסריטים שלהם , מה שעוזר לכל מיני מבקרים שוטים לראות אותם כמנייריסטים גרידא, אבל אנחנו, שיודעים שזה רק חלק קטן (אמכי מענג)
ביצירה שלהם, נבליג.
ואם כבר מדברים על סרטים משנות ה40 שהאחים כהן אוהבים, אני ממליץ על "מסעות סאליוון" של פרסטון סטרג'ס.אחד מהגאונים הנשכחים של הקולנוע האמריקאי שבסרט הזה נתן את הבסיס לא רק לשם של "אחי , איפה אתה" אלא גם לאוירה המענגת הכללית בסרט.
ומשהו על "אחי איפה אתה" אם אני כבר כאן, צריך לזכור שגם אם הסרט הזה הוא לא בדיוק מה שאנחנו היינו רוצים לראות, הוא בדיוק מה שהאחים כוהן התכוונו להראות לנו,
ותחשבו על זה
או שלא.
ראיתי את הסרט הזה מזמן
תראה אותו ותוקיר לו(אלה חיים נפלאים).סרט חובה למי שבאמת אוהב קולנוע.
דווקא אחי איפה אתה מזכיר לי את "הנועזים" עם טוני קרטיס וסידני פואטייה. לא יודע למה, ולא רק בגלל העלילה הדומה.
לא ראיתי את האיש שלה היה שם, אבל מובן מאליו שהוא מן מחווה לסרטי פילם נואר משנות הארבעים. צריך לחפש עוד….
הממם...
קצת עריכהף והדבר הזה יכול להיות ביקורת לא רעה בכלל…
מסכים איתך לגמרי לגבי ג'ניפר ג'ייסון לי. המשחק שלה מקסים, והמבטא שלה חמוד למדי (לא הבנתי איזה מבטא זה. אנגלי?)
לדעתי זה גם הסרט הטוב ביותר של טים רובינס שראיתי. בכלל, חלמתי על הסרט הזה לפני שראיתי אותו, בעקבות ראיון מעניין של האחים כהן ב7 ימים. מוזכר שם למשל שהשעון הענק של הבנין נוצר באנימציה ממוחשבת..
ויש לי שאלה: מישהו יודע אם הפאב הביטניקי נטול האלכוהול שמצולם בסרט, ונמצא בצ'לסי, באמת קיים?
דרצ'י
לא הסרט הכי טוב של טים רובינס
ראיתי אתמול בפעם הראשונה את "חומות של תקווה"
איזה סרט נהדר.
קפקא על אסיד
אני הייתי אומר שעיצוב בניין המשרדים ב"הקפיצה הגדולה" לא נראה כמו קפקא על אסיד, אלא יותר כמו גניבה\מחווה מובהקת ודיי חצופה לטעמי מ"ברזיל" של גיליאם, שעיצוב הבניין *בו* נראה כמו קפקא על אסיד (אחלה הגדרה, אגב).
ואם כבר בקפקא עסקינן, אני יכול לדווח לכם בשידור חי מפראג שהבנאדם ידע על מה הוא כותב. יֶזִ'ישְמַרִיַה, הצ'כים האלה קשים לפעמים.
קפקא על אסיד
ההגדרה הזו היא גם גניבה
(אני לא זוכר ממי)
ואם כבר מדברים על ברזיל , זה אחד הסרטים היחידים יכול להגיד עליהם את המשפט האבסורדי.
סרט גאוני אך מחורבן.
נו, שמישהו יענה לו כבר על זה.
לי כבר נמאס להיות ארסי. תורכם.
אני אענה לך קיפוד
תלך קיבינימט למה שנעשה מה שאתה אומר לנו הא?
(מספיק ארסי בשבילך?)
תורי
–
קפקא על אסיד
הקפיצה הגדולה הזכיר לי מעין "ברזיל", משולב עם הסרטון של גיליאם שהוצג לפני "טעם החיים", ו(ספויילר?)סוף אופטימי ומתקתק.
מצאתי את הניתוח שלך מעניין!
במיוחד את הנושא של "זמן קוי" מול "זמן מעגלי" – לא חשבתי על כך קודם וזו בהחלט זוית מעניינת להבנת הסרט.
פארגו
אבל עכשיו כשאני מסתכל על זה, אולי הייתי צריך לבחור בבארטון פינק, שמשום מה לא קיבל אף קול בינתיים.
פארגו הוא סרט גאוני, ואחד מהסרטים האהובים עליי והכיפיים ביותר שראיתי, אך בארטון פינק רק מעט מאחוריו. גם אחד הסרטים המשובחים לפי דעתי, עם משחק מדהים והסיום הכי טוב שאי פעם היה בסרט. נקודה.
זה באמת קשה להאמין שאף אחד לא בחר בו, ועם כל הכבוד לאחי, איפה אתה וביג ליבובסקי, שהם סרטים מצויינים, הם לא מתקרבים לפארגו במובן של "הסרט הטוב ביותר".
הסיום של בארטון פינק
לא שאני לא מסכים איתך
(ואני לא מסכים, הסיום של ברטון פינק הוא אפילו לא הסיום הכי טוב של סרט של האחים כוהן , ראה ערך "צומת מילר")
אבל תסביר לי, במחילה, מה כל כך טוב בסיום של ברטון פינק,
מה הוא אומר, בעצם?
ואיך הוא קשור לשאר הסרט.
ההודעה שלך גרמה לי לחשוב שאני
רוצה לראות את בארטון פינק שוב. ראיתי אותו לפני 11 שנה בקולנוע, מה שקצת מקשה עלי לזכור או לדעת מה הייתי חושבת עליו היום.
ובאמת מכל הסרט דוקא את הסוף אני זוכרת. סוף חזק מאד… אני עדיין יכולה לראות את הסצינה לנגד עיני…
פארגו
מה כל כך טוב בפארגו? מצאתי אותו מרתק ומצחיק מאד, אבל לא הצלחתי לתפוס את הנקודה שהמדוייקת שלו, האם זה הרוע שיש שם? האם זה האלמנט של הישרדות? מישהו מוכן להסביר לי?!?!
פארגו
אני לא כל כך מבין למה תפסת אותו – "מרתק וצחיק" אז שי בו הומור שחור, אבל סרטים כאלה מתקשרים אוטומטית (אצלי לפחות)
ל- דרמה,פשע,מתח.
כאמור הסרט נפתח במוזיקה שקטה ומלנכולית על רקע השלג הלבן ועוד קודם לכן דואגים להזכיר שזהו סיפור אמיתי ושמות הדמויות שונו בעקבות בקשת הניצולים, אני אחזור שוב – הניצולים. לסיכום, אני לא מבין למה הסרט נתפס כקומדיה, כי הוא לא!!
פארגו
מרתק בגלל שהוא ריתק אותי למסך, וצחיק בגלל שצחקתי בו.
אבל עדיין לא הצלחתי להבין אותו במלואו, את מה הוא רוצה לומר.אתה הבנת? אולי תסביר לי?
חייך, עבדו עליך
עובדת טריוויה מספר 5, לעיונך:
http://www.imdb.com/title/tt0116282/trivia
חייך, עבדו עליך
חחחחח… גדול, איך עבדו על כולם.
אני ממש לא סובל את ביג ליבובסקי.
הסרט עשוי מרסיסי סצינות והרבה קטעים לא רלבנטים באמצע.
במילה אחת – מריחה.
על דברים כאלה בתחום המוזיקה, נוצרה מהפיכת הפאנק.
למה הצבעתי? 'אחי איפה אתה' כמובן. פולקלור אמריקאי במיטבו עם המוזיקה הגדולה של הדרום.
אז מה שאתה בעצם אומר זה
שאתה לא אוהב את המוזיקה של תחילת שנות ה-70?
אתה מעדיף את תקופת הפאנק?
_______________________
אין קשר בין תוכן ההודעה להעדפותיו המוזיקליות של כותב ההודעה.
לא אמרתי את זה.
(התשובה היא גם לדן ברזל)
הענין הוא שלדעת אנשי הפאנק, דווקא המורכבות של הרוק המתקדם היתה פלצנית ולא לענין, ונדרש לעשות "דיאטה".
דבר דומה קרה קצת לאחר מכן בתחום המד"ב, בתת-ז'אנר חדש שנקרא, איך לא, סייבר-פאנק.
מבחינה אישית אני מעדיף רוק שמושפע משורשיו הבלוזיים, כמו הסטונז, לד זפלין ואריק קלפטון, או הרוק של בוב דילן, ששילב בתוכו את הפולק. (וודי גאטרי היה היחיד שדילן הודה בהשפעתו עליו.)
הייתי יכול לתת לך הרצאה
שלמה על כמה אתה טועה בעניין הסייברפאנק, שהטיף, פחות או יותר, למסר _הפוך_ סגנונית, ושהמילה "פאנק" בתוכו הייתה התייחסות תרבותית יותר ממוזיקלית.
אבל זה לגמרי, אז נוותר.
אני אגיד זאת שוב
פאנק החליף את הגלאם לא את הרוק המתקדם.
ואכן,
הגלאם ראוי יותר לתואר 'מריחה' מאשר הרוק המתקדם.
פשוט נורא
הצבעתי לאופציה האחרונה בלי שום התלבטויות.
ראיתי את כל הסרטים ברשימה חוץ מבייבי אריזונה והחדש (שאני גם לא מתכוונת לראות), ובכל סרט שלהם שראיתי התאכזבתי מחדש. רציחות פשוטות וצומת מילר עוד היו נחמדים, אבל כל השאר פשוט משעממים בצורה שלא תיאמן. מה שכן אני חייבת להודות שצריך כשרון מאד מיוחד כדי להצליח לעשות כל כך הרבה סרטים משעממים עם סטיב בושמי (המלך!!1), אם אפילו הוא לא מצליח ליצור מספיק עניין אז המצב באמת רע.
צומת מילר, ללא ספק
קודם כל, אין מילים לתאר את הרגשת האושר שלי כרגע. אחרי חודש ומשהו של מבחנים באוניברסיטה, סוף סוף אני חוזר לבקר באתר האהוב עלי ומגלה סקר על האחים כהן.
וואו.
ואז אני קורא את התגובות.
וואו בריבוע.
אני לא מבין גדול בקולנוע, ולכן אין לי מושג בשיטות צילום, בימוי, דיאלוג, וכו' של האחים כהן. מה שאני כן יודע זה שלראות סרט של האחים כהן זה להיסחף לעולם מוזר, הזוי ומהנה בצורה שלא תאמן.
התאהבתי בהם לראשונה ב"בייבי אריזונה" (ספויילרים) החל ממונולוג הפתיחה והמוזיקה ובמיוחד בסצינת המרדף שהשאירה אותי על הריצפה מרוב צחוק.
לאחר מכן הגיע "צומת מילר" ששודר פעם בכבלים (שתאמינו או לא, הקלטתי, אבל לפני כחודשיים בטעות הקלטתי עליו) והשאיר אותי בפה פעור. העלילה המפותלת, הדיאלוגים השנונים, המשחק האדיר… סרט שבו אתה נהנה לכל אורכו אבל רק בסופו אתה *באמת* מבין מה קרה וכמה נהנית.
מה שכן, יש לי עכשיו חשק אז לראות שוב את "הקפיצה הגדולה" שאהבתי ו"ליבובסקי" שמשום מה לא הלהיב אותי כ"כ.
אני נשנקת
ומופתעת.
או שמא לא צריכה אנוכי לתהות?
האם הסרט הפופולרי ביותר של האחים מתקבל גם כסרטם הטוב ביותר?
והאם העובדה ש"האיש שלא" קיבל עד עתה את מספר הנקודות הנמוך ביותר מעידה על מיעוט הצופות בו או שמא מיעוט ההתלהבות ממנו?(אני למעשה התלהבתי ביותר)
מישי צכה לעשות סטטיסטיקה(לא אני,אני מצליחה לחבר שתיים ועוד שש,ליותר מיזה המציאו את הגברים..)שתענה על השאלה החשובה ביותר:היחס בין מספר צופיו של סרט מסויים למספר הנקודות שהוא קיבל.
משום שאם מעט מאוד אנשים צפו בברטון פינק או בייבי אריזונה יכול להסביר את מספר הנקודות המועט שהם קיבלו בסקר הזה.
ואולי בעצם כשאומרים האחים כהן,מתכוונים ל"ביג ליבובסקי"?
אני חוששת שלא.
ואולי הסיבה שביג הוא הכי
פופולרי היא כי הוא הטוב ביותר?
(אני לא ראיתי אז אני לא יכולה להגיד אם כן או לא).
אבל את צודקת בזה שסביר שסרט שלא צפו בו הרבה אנשים גם לא יקבל
הרבה קולות.
אבל אולי הסיבה שלא צפו בו היא כי הוא לא סרט טוב? מה הסיבה ומה המסובב?
בוחצלגיחצן!
דעתי בנדון:
למעשה, אפשר לראות שהסקר מתחלק בין חובבי 'האחים כהן' השרופים שראו את רוב הסרטים. אלו הצביעו בהמוניהם לפארגו וצומת מילר ואף דנים על כך בלהט. השאר, שראו רק את ביג ואת אחי, ועדיין מתבלבלים בין ליבובסקי וורשבסקי, אחראים על ההובלה הגדולה של שני הסרטים החדשים, הידועים והמסחריים-למדי של הכהנים.
האיש שלא היה שם עדיין לא היה כאן מספיק. בהתחשב בעובדה שרבים מאתנו רואים את הסרטים שלהם בוידאו/דויד/ערוץ 4, ואם כבר בקולנוע אז לא בהכרח בבכורה, ברור שמעטים היו באיש שלא היה (אפילו ביקורת עוד אין לו). כאן פעל ללא ספק אותו 'אפקט שרק הפוך' שכבר זיהינו.
מוחה בתוקף.
ראיתי את כולם, חוץ מבייבי אריזונה (מה אני זוכר, זה כבר עניין אחר). אני ממעריצי האחים כהן (מה שבהחלט יתברר אם תפורסם הביקורת שלי על האיש שלא היה שם). אבל… הכי אהבתי את "אחי, איפה אתה".
בתור כותב מוערך בעינהדג
אתה מוכן להסביר לי מה מצאת בסרט הזה?
לפעמים מישהו נותן ניתוח כל כך חכם ,שזה מאיר את כל הסרט באור אחר.
ע"ע נונין ו"רקוויאם", הממסד ו"פורסט גאמפ".
אולי גם אתה תוכל?
''אפילו ביקורת אין לו''
יש, ואני מאוד מקווה שהיא תעלה עוד השבוע.
(רק כדי להבהיר – אני לא מותחת עליך ביקורת משום סוג. סתם מעדכנת).
רק לגבי האיש:
לא יודעת. הוא סרט טוב, אבל לא חושבת שהכי טוב שלהם (וראיתי רק את ביג ואחי). ובכל מקרה, לא מעפ"ג
דעתי בנדון:
טענה ששמעתי, והשמעתי כבר.
"אנשים שלא אוהבים את האחים כהן, אוהבים את 'הקפיצה הגדולה'. לדעת רבים מחסידיהם של האחים, 'הקפיצה הגדולה' הוא הרע בסרטיהם."
(לא זוכר מי המקור.)
הסיבה שנדבקתי לטענה הזאת היא שהיא נכונה לגבי. אני לא מבין מה ההתלהבות. הסרטים שלהם הם משעממים עד שגרתיים. הבלחה אחת היתה ביג לובובסקי, אבל פרץ אחד של סאטירה גאונית הוא הקפיצה הגדולה – The Hudsucker Proxy. שום דבר אחר שעשו לא מתקרב אליו.
היש חולקים על הטענה? אנא הגיבו בשלושה עותקים קשיחים, הכתובים בדיו נעלמת.
הרשה לי להפריך
אני בהחלט מחסידיהם הגדולים של האחים כהן, ובכל-זאת אוהב (מאוד) את הקפיצה הגדולה.
לדעתי משפט נכון הרבה יותר הוא "חסידי האחים כהן לא ממש מתים על ביג ליבובסקי, בניגוד לשאר העולם" (למרות שבטח גם את זה מישהו יפריך). ואני אסביר:
ביג ליבובסקי סרט מגניב. באמת. סבבה של סרט. אחת הקומדיות היותר טובות של העשור האחרון. אבל הקלילות שלו, הנטיות ה"מסטוליות" שלו, ה"דודיות", הן בה בעת היתרון והחיסרון הגדולים ביותר שלו. הם הופכים אותו לסרט מגניב ותו-לא. כמובן, יש לנו את ההברקות הרגילות של האחים כהן: עיצוב הדמויות, הקליפים המשובחים, עלילות-המשנה המופרכות, הטוויסטים הקטנים וכל מה שהופך את הסרטים של החבר'ה האלה לגאוניים, אבל בהשוואה לסרטיהם האחרים, הסרט הזה פחות "עשוי", קצת ריק ובאופן כללי לא יצירת מופת. מה שכן – סרט פופולרי מאוד וחביב על כולם כמעט. את אותם דברים בערך אפשר לאמר גם על "אחי איפה אתה", אם כי אחי הוא גם פחות פופולרי וגם פחות טוב.
לעומתו, יש את הסרטים הבאמת טובים, אך הבלתי-פופולריים בעליל: "צומת מילר", "ברטון פינק" האהוב עליי מאוד ואולי גם "רציחות פשוטות".
בתווך יש את הסרטים שהם גם מאוד טובים וגם די פופולריים: "פארגו", ואהובי היקר "הקפיצה הגדולה" – שני סרטים גאוניים שרוב האנשים מצליחים לאהוב, אבל אוהדי האחים כהן (טוב, אני לפחות) יותר מכולם.
אני אציין כאן רק חלק מהדברים הקטנים שהופכים את "הקפיצה הגדולה", מבחינתי, לסרט ענק:
1. טים רובינס והחישוק – משחק ענק, דמות מעולה, וטים-רובינס הילד בסצינה ענקית.
2. המפעל – כבר אמרו לפניי. קפקא על אסיד? וואלה! בראזיל? בהחלט! (גם לי היו אסוציאציות ברורות לסרט הזה. לדעתי האחים כהן שאבו ממנו במודע ובגאון. ואגב – סרט מעולה בפני עצמו, אחד הטובים שנוצרו בהיסטוריה של הקולנוע – לדעתי לפחות).
3. ההיא, נו – לא זוכר איך קוראים לצלע הנשית בסרט (וחבל) – עוד הברקת משחק ובימוי. אחת הדמויות הנשיות האהובות עליי ביותר, ומצליחה לנצח אפילו את ההברקות הבלתי פוסקות של אחת פרנסיס מקדורמנד.
4. דמות המספר – איזו כריזמה! גורמת למספר מ"ביג ליבובסקי" להראות כצל חיוור.
5. פול ניומן – עוד הצלחה, הן מבחינת המשחק והבימוי והן מבחינת עיצוב הדמות.
6. הסרט. אני צריך לפרט ??
ג'ניפר ג'ייסון ליי!
שחקנית פשוט נהדרת, שעושה ב"הקפיצה הגדולה" חיקוי נפלא של קת'רין הפבורן המוכלאת עם ברברה סטאנוויק.
תודה!
והייתי אומר שמה שהיא עושה שם זה קצת יותר מ"חיקוי".
"עבודת משחק נהדרת השואבת מהמודלים של…" נשמע לי יותר מדויק.
אה, לא. זה חיקוי. מכוון,
כולל מניירות, מבטא, יציבה וכל דבר אחר.
ואני לא אומר את זה כביקורת. זה *אמור* להיות חיקוי, להשלמת ההומאז' הקולנועי.
אה, לא. זה לא יכול להיות חיקוי.
קודם כל, אי אפשר לעשות "חיקוי של קת'רין הפבורן המוכלאת עם ברברה סטאנוויק". ברגע ששילבת שני אלמנטים, אתה כבר יוצר משהו חדש. חיקוי הוא בהגדרה אמולציה של דבר קיים, ולכן כאן לא מדובר בחיקוי.
חוץ מזה, חיקוי של אדם קיים הוא דבר אחד (נגיד, טוביה צפיר בחיקוי של שמעון פרס), אבל "חיקוי" של דמות פיקטיבית (למשל, טוביה צפיר עושה איש זקן) הוא עבודת משחק.
מש"ל.
עוד משהו קטן שעושה
את "הקפיצה הגדולה" לסרט כל כך ענק (בו בחרתי, אגב, בסקר):
המוזיקה. גם בקטעים שכבר ציינת (כל הקטע עם החישוק), אבל גם בקטעים הרומנטיים, בהם נשמע בכל פעם, אותו קטע מוזיקלי (שאבא שלי טוען בתוקף, שהקטע הזה לקוח מתוך סדרה בשם "קו אונידין". למישהו יש מושג מה זה?).
אלו דברים קטנים שפשוט עושים את הסרט.
קו אונידין?
זו לא הסידרה הזאת שהטרקים זוכרים לרעה בשל התקופה החשוכה בהסטוריה בה היא שודרה במקום DS9?
קו אונידין
אז ראיתי את הסרט לפני כמה ימים סוף סוף, התאהבתי והתלהבתי ואני בהחלט יכולה להגיד שזה הסרט האהוב עלי של האחים כהן, מתוך הארבעה שראיתי.
כשהסרט התחיל והנעימה המפורסמת הזאת התחילה, ניסיתי להבין מאיפה היא מוכרת לי ואמא שלי ישר צעקה "קו אונידין"!
כעת עשיתי בירור קצת יותר מעמיק, לקח לי זמן למצוא משהו אבל מסתבר שהמלחין הוא חצ'טוריאן (אם זה האיות הנכון – תבדקו בעצמכם ב http://us.imdb.com/Name?Khachaturyan,+Aram), והקטע נכתב במקור לבלט של ספרטקוס, או משהו כזה.
(עוד מידע יש ב http://www.cinemusic.net/reviews/1994/hudsucker.html)
בכל אופן קטע נפלא, שהתאים לסרט נפלא.
למי מה שבימדב, מדובר על מחול
החרבות מתוך ספרטקוס.
עכשיו, לא ראיתי את הסרט (או קו אונידין) אבל ברק טען שזה בא בקטעים הרומנטיים. אני אולי לא מבין הרבה ברומנטיקה, אבל מחול החרבות הוא לא קטע רומנטי במיוחד.
למי שזוכר את ריקוד החרבות מתוך משפחת אדמס, זה לא זה, אבל פחות או יותר אותו עקרון.
אולי מדובר על קטע אחר מתוך ספרטקוס? יש דווקא קטע רומנטי ,שהופיע לפני שנה או שתיים בפרסומות של וויסוצקי בערוץ 2.
כן, בדיוק זה.
•ה•נעימה של אונידין ליין זאת ההיא ממאה חמישים שנה לויסוצקי. לפעמים אני מתבלבלת וקוראת לזה מאזולה, אבל זה כבר מתוך פר גינט.
ויסוצקי!
זה פותר את התעלומה מאיפה כל אלה שלא חזו ב"קו אונידין" מכירים את המוזיקה הזאת. תודג.
מה פתאום?
"מחול החרבות" של חצ'טוריאן היה להיט גדול ב-1967, בביצוע דייב אדמונדס. משם אנחנו מכירים אותו!
אני מצטערת, אבל... דהה?
זה לא מובן מאליו שאם מעט אנשים ראו סרט, מעט יצביעו לו? לא ממש צריך תואר ראשון בסטטיסטיקה בשביל זה.
רציחות פשוטות
ראיתי שעדיין לא שמו כאן את הקישור
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=302
ביקורת על הסרט באייל הקורא (מהתקופה שלפני עיןהדג).
לרוויה!
מהסקרים הפחות מפתיעים?...
פארגו!
לא יודע מה הכי טוב
אבל אני יודע מאיזה הכי נהניתי:
ביג ליבובסקי.
רציחות פשוטות היה… פשוט, ו…רצחני… בקיצור, יותר מדי מכות מעדר ותקיעות סכין, פחות מדי דיאלוג. בפארגו הם התקדמו בשיטות לחיסול בני אדם אבל חוץ מזה לא היה יותר מדי עניין. הקפיצה הגדולה ו"אחי איפה אתה" היו באמת סרטים טובים ושנונים אבל ביג ליבובסקי היה סרט ממש לטעמי – הזוי ומפיל מצחוק. איך אפשר שלא לאהוב סרט עם ג'ון גודמן בתור יוצא ויאטנם שומר שבת ("I'm shomer Shabas!")? או האמנית הזו שמציירת בעירום כשהיא תלויה מטרמפולינה? סרט קרוע לחלוטין.
מה כל כך מצחיק
בזה שג'ון גודמן שומר שבת?
ברצינות. הרבה ממעריצי הסרט הזה מצטטים את השורה הזאת בתור משהו מופתי, קאלטי, קורע מצחוק. אני לא מבין. נכון שלא תמיד אפשר להסביר הומור, בעיקר לא קאלטי, אבל אני אשמח אם מישהו ינסה. מה לעזאזל מצחיק פה?
גם אותי הסרט לא הצחיק.
הוא עשוי בצורה כ"כ מרושלת (במכוון) שרק הרגיזה אותי.
שאלה יותר חשובה
מה כל כך מצחיק ב"אני יכול לנסות"? תמהני.
בקשר לגודמן אם אתה חייב לנתח את הבדיחה, זה ההבדל בין האלימות המטורפת של הדמות ל"דתיות" שלו. טוב, אולי בארץ זה פחות מצחיק… :(
לרד פיש
זה פשוט מצחיק!!
אני יודע שלא כולם מבינים את ההומור של האחים כהן, אבל זה פשוט הומור שחור במיטבו!
מה יש בזה שהוא שומר שבת?
האירוניה. רק לחשוב על זה מעורר גיחוך..
אני אישית נקרעתי בסצינה הזאת שהוא מתוודה שהוא "שומר שבת"..
ג'ון גודמן שחקן ענק!
בקשר לפראגו –
פשוט יש לו את זה!
מבחינת הכל..
המתח, העלילה, הצילום, המשחק, הבימוי, הכל! פשוט מאסטרפיס!
ד"א מישהו כבר ראה את "האיש שלא היה שם"?
פרובינציאליות
זה בעברית.
הוא יהודי.
גם אנחנו.
לא שמת לב שבאופן כללי, בכל סרט (או סדרה), בדיחה שקשורה אלינו (נגיד, נני אומרת משהו על המצב במזה"ת) תגרום לאנשים להתפוצץ מצחוק?
זה מן הסתם פחות הצחיק את האמריקאים.
ואגב, על החולצה של ביג-ליבובסקי מופיע הכיתוב:
סוד מדינה??
לא תמיד.
הדמות של ג'ון גודמן בביג ליבובסקי לא יהודיה. הוא היה נשוי ליהודיה. היא התגרשה ממנו (היהודיה מג'ון גודמן, למי שאיבד אותי), והוא שונא אותה ומקלל אותה כל הזמן, אבל עדיין שומר שבת. זה פאן אחד של למה זה מצחיק. חוץ מזה, לדעתי האישית, השילוב של Fucking עם הביטוי שומר שבת הוא המצחיק. אם תוסיף לזה את העובדה שהוא "דפוק ויאטנם", תקבל דמות פרדוקסלית בהרבה דרכים. אותי זה הצחיק, אבל זאת אני.
כן, זה מצחיק (גם נני).
אבל, בפני עצמו, הביטוי "שומר שבס" הוא לא כזה שוס ענק.
הוא מתעצם כתוצאה מאפקט הפרובינציאליות.
על זה אנחנו מסכימים. :)
אבל אולי הוא מתעצם בגלל הקונוטציות שלנו, ולאוו דווקא כתוצאה מפרובינציאליות?
שיהיה קונוטציות...
בכל מקרה, הוא יותר מצחיק אותנו כישראלים.
אפקט הפרובינציה
אכן עובד. זכורה לי פעם (נדמה לי ב'סיפורי סן פרנסיסקו', אבל אני לא בטוח) מספר אחד הבחורים ההיפים על האקסית שלו שיצאה לחפש את עצמה בישראל כי לא נשארו לה אידיאלים להילחם עבורם אחרי שהאמריקאים נסוגו מויאטנאם. אותי (ואת החבורה שצפתה אתי) זה מאוד הצחיק.
אפקט הפרובינציה
מביך אותי לרב! מביך אותי לצחוק רק בגלל שישראל הוזכרה בסרט… אנחנו כולנו כל כך… פרובינציאליים
וביום השלישי,
כשכל הקהל הריע בגלל שהראו כביכול עמדת צה"ל למשך עשר שניות או פחות?
לא נשכתי את היום השלישי.
(ואני גאה בכך)
הקהל באמת הריע?
או שזאת אגדה אורבנית? שמעתי הרבה על התשואות האלה לצה"ל בסצינה הזאת, אבל כשאני ראיתי את הסרט הקהל רק לחש לקהל שלידו "אה, זאת הסצינה שבה הקהל מריע" והמשיך לבהות. בצדק.
כן, הקהל באמת הריע.
וזה סרט מגניב. ומי שלא ראה אותו לא צריך להתגאות בזה. ונא.
(הערה: הנ"ל היא כמובן תגובה משולבת לשני אנשים שונים, ויקח לעצמו איש איש את חלקו בה).
תגיד לי, אתה שמעת אותי
אומרת "ראליסטי"? אתה שמעת אותי אומרת "אמין"? אתה שמעת אותי אומרת "בלי חורים בעלילה"?
אמרתי "מגניב". וזה אכן סרט מגניב.
מצטער, אבל לא שמעתי...
מערכת ה- text-to-speech שלי לא עובדת כרגע…
כן, הקהל באמת הריע.
רואים חייל ישראלי למשך פחות משניה (מספיק בשביל לראות דגל ישראל) וכל הקהל בהקרנה שהייתי התחיל למחוא כפיים. כאילו איזה יהודי הציל את העולם
הקהל באמת הריע בקול גדול
אני ראיתי את הסרט בקולנוע הפתוח בת"א על מסך גדול והקהל שאג.
גם בסרטים של וודי אלן
מוזכרים הרבה ישראלים ויהודים, כמו למשל ב"לפרק את הארי" המבריק (שהשכיב אותי מצחוק), אני חושב שישראלים שראו לדוגמא את הדמות היהודייה של דמי מור (עם הברכה שהיא הרביצה בעיברית), צחקו יותר מאנשים אחרים.
שלא לדבר על השייח סרומאן,
אליל הקהל הישראלי. וזה אפילו לא היה בכוונה (אלא אם כן פיטר ג'קסון חיפש מקורות השראה לעיצוב הדמויות בטלוויזיה המזרח-תיכונית).
מה כ''כ טוב בפארגו?
אחרי שראיתי אתמול את הסרט בטלוויזיה, עברתי על כל התגובות פה וגיליתי שכמעט כל מי שהתייחס לסרט, ממש התלהב ממנו (חוץ מהבדיחה של אלוהים שקרא לו משעמם, ועוד כמה שהיו אדישים).
אבל מה כל כך טוב בו? אני מצאתי אותו לא מותח, לא מצחיק, לא מעניין. צפיתי בו עד הסוף רק כי חשבתי שאולי יגיע משהו (וגם כי אני לא מסוגלת להפסיק סרטים באמצע. תמיד צריך לתת להם צ'אנס).
לא יכולה לתת נימוקים למה בדיוק הוא שיעמם אותי (ויש לציין שוב שאת "אחי, איפה אתה" ממש אהבתי) – אבל אם מישהו יוכל לתת נימוקים למה הוא כן אהב אותו, אולי אני אראה אותו אחרת.
גם אני לא מאד אהבתי
את פארגו. ושאלה: מתי תתפרסם בקורת ל"האיש שלא היה שם"?
עוד כמה דקות.
(וזה פישול שלנו. היתה אמורה אתמול בלילה אבל באמצע העבודה הלכתי לישון)
אני איתך.
גם אני ראיתי אותו בטלויזיה, וממש לא התלהבתי. ואני רוצה להגיד שאת שלושת האחרונים שלהם (ביג, אחי והאיש) אהבתי, מי יותר ומי פחות. את פארגו לא ממש. כאילו, נחמד, אבל לא משהו.
ברטון פינק
אחד מהסרטים האפלים והטובים שראיתי מעולם!
ראיתי כל אחד מסרטי האחים כהן
והתחרות קשה מאוד.
ביג לבובסקי עומד בקנה אחד עם ברטון פינק אבל המשחק המדהים של ג'ון טרטורו בברטון פינק והבימוי הארטיסטי שם פשוט כיפי.
סרטם החדש שונה במקצת מסגנונם אך הציניות הכהנית והנטייה לפילם נואר ניכרת ולכן הוא מהנה.
אין מה לומר חוץ מכך שהם היוצרים המקוריים של עולם הקולנוע של ימינו
אחי איפה אתה
יש לכם בכלל ספק שאחי איפה אתה הוא הסרט הכי טוב של האחים כהן?!
אני עצמי מטורפת עליהם ועל רוב הסרטים שלהם אבל הכי טוב הוא אחי איפה אתה. הסרט שמתקרב אליו הוא ביג ליבובסקי, אבל עדיין.
נימוקים זה לחננות
גם לראות את הסרטים האחרים.
את המשמעות הסלנגית של המילה Eat אני מניח שלא צריך להסביר (ולמתקשים, בכל זאת: מדובר בפעולה אוראלית כלשהי).
Bear בסלנג הומוסקסואלי זה הומו מבוגר, גברי ושעיר. הטיפוס הזה מופיע בוארציאציות שונות – עם כרס בירה, שפם, ופעמים רבות דרומיות בולטת.
ובעקבות הידע הזה, שמסתבר שאינו נפוץ כפי שחשבתי, הדיאלוג בין המספר ללבובסקי נטען במשמעויות חדשות.
להלן תרגום סימולטני:
סרספרילה נחשב למשקה קל (שורש הסרספרילה ממנו מופק המשקה בריא לעור הפנים), לא בדיוק מה שהייתם מצפים מקאובוי באולם באולינג. למרות זאת, למשקה דווקא יש היסטוריה שמובילה למערב הפרוע, והתווית שעל הסרספרילה הספציפית שהמספר מזמין (Sioux City Sarsaparilla) מסבירה אולי איך הכהנים הגו את הדמות של קאובוי דרומי הומו:
http://www.root-beer.info/brews/siouxcitysarsap.php
כאן הוא עוצר, רוכן קצת קדימה, ומוסיף בסוגסטיוויות אדירה:
לא להיבהל מכך שהוא אומר "bar". הוא גם אומר "wal" במקום "well", ועוד שיבושי הגייה דרומיים בסגנון. הכוונה היא ל-"bear".
(bar לא יכול לאכול אנשים. bear כן יכול. ומשחק המילים ההומוסקסואלי שופך אותי מצחוק כל פעם מחדש). בקיצור, המספר אומר לליבובסקי, באי אלו מילים, את הגרסה הדרומית ל-"wanna go back to my place?".
המספר צוחק לעצמו צחוק קטן, מבין שלבובסקי פיספס לחלוטין את שורת הפתיחה שלו.
או בעברית: אני אנסה שנית, והפעם ביתר בוטות, עד כמה שדרומי שמרן מהעולם הישן כמוני יכול להיות בוטה: אתה דיי חתיך.
ושוב, ה-dude מפספס לחלוטין את כוונת המשורר המשועשע מכל הסיטואציה.
וכל הסצינה המשעשעת הזו הופכת למבריקה כששמים אותה בקונטקסט של הסרט כולו – שבוחן ומפרק את תפיסת הגבריות לכל אורכו.
גדול!
למה אין באתר ביקורת על "ביג ליבובסקי"?
עוד רובד גאה אצל הכהנים
עצם הזכרת הסרט היא ספויילר
http://www.thenation.com/doc.mhtml?i=20011224&c=3&s=klawans
הקרדיט, אגב, מגיע לראבי, שפרסם את הלינק במקום אחר פעם.
ועוד ב''ליבובסקי''
מבלי שנרגיש, ב"ביג ליבובסקי" מסתובבים לא מעט הומואים, חלקם בולטים יותר וחלקם פחות:
• מרטי, בעל הבית של ה-dude, שאף נרמז שיש לו קראש קטן על הדייר שלו.
• נוקס הרינגטון, the video artist.
• דה פינו, החוקר הפרטי (שממשיך היישר ל"האיש שלא היה שם").
• ברנדט, העוזר של ליבובסקי המבוגר.
• סמוקי (לא בהכרח הומו. אולי הוא סתם רגיש .
• וכמובן חזוס קווינטנה (ג'ון טורטורו), הומו ופדופיל מוצהר.
בדרך כלל דמויות של הומואים בקולנוע קופצות לעין. איכשהו בסרט הזה, עד שלא סופרים אותם, לא שמים לב שיש כל כך הרבה.
הקפיצה הגדולה
אחריו ארץ קשוחה, מקום שלישי ביג לבובסקי.
ודרך אגב לדעתי הקפיצה הגדולה יותר מצחיק מביג לבובסקי, הסרט לא ממש קרע אותי מצחוק, סתם נהנתי לראות אותו.
האחים כהן
מקווה השהאנשים שציינו ב-2002 שהם לא אוהבים את פארגו התבגרו בנתיים. סרט מצויין. ברטון פינט-מושלם. צומת מילר-גם טוב. האיש שלו היה שם- טוב, אבל מתיש בשלב כלשהו. ביג ליבובסקי ואחי, איפה אתה- הם טובים, אבל יותר מיינסטרים. מסכימה בהחלט עם הרמיזה של יונתן מ2002- מי שראה אותם לא ראה מספיק האחים כהן. רציחות פשוטות.- סרט טוב, אבל מאוד הפחיד אותי, אז הוא הפחות חביב עלי. ועוד לא ראיתי בייבי אריזונה, הקפיצה הגדולה ויהודי טוב – מאוד מקווה לצפות בהם עד ספטמבר הבא.