 |
||
| מה יהיה? כבר אי אפשר להיחשב לבמאי רציני בלי לביים סרט על "המצב"? פול גרינגראס, שלא צריך להוכיח שהוא יודע להיות אקטואלי ופוליטי כשצריך ('טיסה 93') מצטרף לאוליבר סטון ורידלי סקוט, ויביים סרט על עיראק במלחמת המפרץ השניה. |
22.01.2007
|
|
יומית
מה יהיה? כבר אי אפשר להיחשב לבמאי רציני בלי לביים סרט על "המצב"? פול גרינגראס, שלא צריך להוכיח שהוא יודע להיות אקטואלי ופוליטי כשצריך ('טיסה 93') מצטרף לאוליבר סטון ורידלי סקוט, ויביים סרט על עיראק במלחמת המפרץ השניה.
מה יהיה? כבר אי אפשר להיחשב לבמאי רציני בלי לביים סרט על "המצב"? פול גרינגראס, שלא צריך להוכיח שהוא יודע להיות אקטואלי ופוליטי כשצריך ('טיסה 93') מצטרף לאוליבר סטון ורידלי סקוט, ויביים סרט על עיראק במלחמת המפרץ השניה.
כל כך ידעתי את זה שזה כואב.
רק אתמול חשבתי על התאוריה עוד פעם.
כמו שגיליאם עשה טרילוגיה משלוש סרטים לא בהכרח קשורים, גרינגראס עשה את "בלאדי סאנדיי", ואחר כך, באותו סגנון, את "טיסה 93". פשוט חיכיתי שהוא יודיע מתי הוא גומר את ה'טרילוגיה'. פול גרינגראס הוא במאי שמחפש פרובוקטיביות, וכל פעם בצורה בוטה יותר. מהבלאדי סאנדיי של לפני שלושים שנה הוא עובר למגדלי התאומים של לפני חמש שנים, ועכשיו הוא עושה משהו כמה שיותר עכשווי.
בואו נקווה שלא יברח לו הטאקט.
זה שהתחילו לעשות סרטים כאלה, אומר שהקונצנזוס על המלחמה
נשבר במידה כזו – שהקולנוע המיינסטרימי יכול להתחיל לעסוק בה. סיכויי ארה"ב לצאת מעיראק בכבוד נמוכים, אז כשהיא תחליט לצאת מעיראק, בטח גם יהללו (או יאשימו) את הסרטים האלה, שכיכול "יצרו את המהפך בדעת הקהל". למרות שזה לא יהיה נכון.
מה שיותר מעניין אותי הוא, האם הסרטים האלה יחרגו מהנוסחה המוכרת של סרטי וייטנאם, שמציגים את החיילים האמריקניים – והציבור האמריקני בכלל – כקורבנות האמיתיים בכל העניין, ומרכזים את כל האשמה בפוליטיקאים מצד אחד, ובאויב חסר האנושיות שבצד השני.
אני מנחש שהם לא יחרגו מהנוסחה הזו, ויראו רק את החלק הנוח מהאמת: חיילים אבודים שנשלחו למלחמה הלא נכונה, ע"י ארה"ב התמימה ושוחרת השלום, בגלל כמה מנהיגים ציניים ומנותקים.
יאמר לזכותו של אוליבר סטון
אף על פי שאני לא סובל אותו, ב- 'פלאטון' הוא התעסק במספר סוגיות מרתקות…
גם קובריק חרג מהנוסחה במטאל ג'קט.
הם לא חרגו מהנוסחה שאני מדבר עליה
בשניהם הגיבור, שאיתו אתה אמור להזדהות, הוא חייל אמריקני צעיר שמגלה את הפנים המכוערים של המלחמה, ואתה בתור צופה מרגיש שהוא הקורבן האמיתי.
זה חלק מהאמת, אבל החלק הנוח של האמת, שמאפשר לאמריקנים שצופים בו להתמקד בו, ולהרגיש שוויטנאם הייתה (בעיקר) טרגדיה לאומית אמריקנית. אם מסתכלים על מספרי ההרוגים, על התוצאות הסופיות, או על הסבל שנגרם לאזרחים – הקורבנות הגדולים בסיפור הזה היו הוייטנאמיים, וארה"ב אשמה בחלק נכבד מזה. זה החלק הלא נוח של האמת, שאותו תתקשה למצוא – באופן טבעי – בסרטים אמריקניים מהמיינסטרים. זה גם בלתי נמנע, בהתחשב בזה שהסרטים האלה צריכים להיות מסחריים.
בגלל זה אני תוהה עד כמה, אם בכלל, הסרטים על עיראק ירשו לעצמם לסטות מהקו הזה, ומנחש שגם הם יציגו את המלחמה בעיראק בעיקר כטרגדיה אמריקנית, ולא כטרגדיה עיראקית.
בפלאטון...
הגיבור של הסרט הוא חייל שמגלה דווקה את הצד המכוער של פלוגתו, את העוול שהם עושים לוייטנאמיים, את המלחמה הפרטית שלהם בינם לבין עצמם, על הריסת הכפרים, התעללות והרג של חפים מפשע..
פלאטון בעצם בודק את הטרגדיה הוייטנאמית כביכול ומאשים את האמריקאים בפשעי מלחמה..
ב'פלאטון',
הגיבור הצעיר שאתה מזדהה איתו (צ'רלי שין), הגיבור הרע (טום בריינג'ר, אאל"ט), והגיבור הטוב (ווילם דפו) – הם כולם חיילים אמריקנים. לדעתי, זה גורם לצופה לחשוב על ויינטאם מהצד של החיילים האלה. בבסיס, הסיפור של הסרט הוא מה וייטנאם עשתה להם – לא מה הם עשו לוייטנאם.
אז בעיקרון,
מה שאתב רוצה, זה סרט על הצד הוויאטנמי של המלחמה, או סרט וויאטנאמי על המלחמה.
דרך איזה עיניים יכלו האמריקנים לראות את המלחמה, ודרך איזה צד הם יוכלו להציג אותה, אם לא שלהם?
אני לא מבין על מה אתה מתלונן…
מה שהייתי רוצה לראות
זה סרט אמריקני על וייטנאם שבו יש, בנוסף לדמויות האמריקניות, דמות של וייטנאמי עם שם, זהות, פנים, עומק, וכמות משמעותית של זמן מסך. דמות שמייצגת את הצד של וייטנאם בעניין, שהיה בעצם מורכב יותר מהצד האמריקני; בשביל הוייטנאמים, המלחמה בוייטנאם הייתה מלחמת מעמדות, מלחמת עצמאות ומלחמת אזרחים, בעת ובעונה אחת.
אני חושב שאפשר לעשות סרט עם דמות כזו גם בלי להזניח את הצד האמריקני. אבל אם עשו סרט כזה, או סרטים כאלה, הם לא בין הסרטים שנחשבים בולטים – לפחות אני לא שמעתי עליהם. לדעתי זה די מוכיח את הנקודה המקורית שלי – שסרטים מיינסטרימים יכולים להציג את כל הסיפור רק מהזווית האמריקנית.
אני חושב...
… שזה כמוט לצפות שבמאי ישראלי יביים סרט כמו "גן עדן עכשיו", ושזה יהיה פופולארי.
לא שאני אומר שזה יהיה רע אם זה יקרה, זה פשוט מופרח…
נכון, וזו הסיבה שכתבתי 3 או 4 פעמים שאני לא מצפה לזה.
(אגב, ככה כותבים: 'מופרך')
נו יופי...
חוזרים לאולפן…
אם זה עוזר,
אתה לפחות כותב עברית שוטפת, ואני לא מסוגל לכתוב מילה אחת באסטונית.
אתה חושב שאתה לא יודע.
אבל בתוך כל אחד מכם מסתתר אסטוני קטן שרק מחכה לפרוץ החוצה.
כמו הנוסע השמיני?
לא... יותר כמו בלוכד החלומות.
יש לי שתי מילים בשבילך: אוונטי פופולו.
אמנם לסרט יש כנראה בעיות דיוק קשות, אבל הוא מוצג כולו מנקודת המבט של המצרים.
תחליף את האמריקאים ביפנים
ואתה מחפש את 'מכתבים מאיוו ג'ימה'.
תחליף את האמריקאים ביפנים
כן גם אני חשבתי על זה, אבל בגלל שהוא התייחס ספציפית למלחמת ויאטנם אז מנעתי מעצמי…
התכוונת להחליף את הוייטנמים ביפנים, לא?
לגופו של עניין, יש כמה הבדלים חשובים:
1. אם הבנתי נכון, אוו ג'ימה מציג רק (או בעיקר) את הצד היפני, בעוד ש'גיבורי הדגל' מציג רק (או בעיקר) את הצד האמריקני. אם זה כך, הצופה לא יקבל ביחד את שתי נקודות המבט באותו סרט.
2. המלחמה באוקיינוס השקט במלחמת העולם השניה, לא הייתה דומה לוייטנאם. צבא ארה"ב לא היה צריך להתמודד עם אוכלוסיה אזרחית ולוחמת גרילה לאורך שנים, בשטחים גדולים. כתוצאה מזה, הוא לא היה צריך לעולל את כל הדברים שעולל בוייטנאם; והפעילות שלו מעולם לא הייתה שנויה במחלוקת באותה צורה.
3. מלחמת וויטנאם נגמרה קרוב ל-30 שנה אחרי מלחמת העולם השניה, וזה פקטור משמעותי כשאתה מתעסק בנושאים שעשויים להיות שנויים במחלוקת.
אין לי ספק שאתה צודק, ושגם בסרט שעליו היומית
לא תהיה דמות של עיראקי עם שם, זהות, פנים, עומק, וכמות משמעותית של זמן מסך.
הצלפית הקטנה?
חוץ מזה שהמשמעות שלה הופיעה רק בחמש האחרונות, לא זכור לי שנתנו לה שם או עומק.
כן, אבל היא לא עוד חייל שנהרג בשניות הראשונות שלו מול המצלמה..
בוקר טוב וייטנאם?
אמנם מציג בעיקר את הצד האמריקאי, אבל
מכאן והלאה…)
(
(אבל לא מייד, כדי שלא יהיו תלונות)
מציג גם דמויות ויטנאמיות אנושיות, חיוביות, עם שמות (שאני לא זוכרת, אבל אני לא זוכרת גם שמות של אמריקאים, זו שיכחה שוויונית), ואפילו כאלו שיוצאות נגד האמריקאים. האח מתיידד עם הדמות הראשית, מוצג לנו לאורך זמן, מעורר חיבה, מציל את החיים של רובין ויליאמס, ואפילו אחרי שמגלים שהוא חייל "אויב" הוא לא מוצג בצורה באמת שלילית. אמנם הוא לא הדמות הראשית בסרט, וזה די בשוליים, אבל זה שם.
חור בהשכלה, לא ראיתי.
תודה על התזכורת, אראה ואחזור ליומית הזו בהקדם.