דבר מוזר קרה ל'מצפן הזהב': הסרט היה כשלון בארה"ב, אבל מחוצה לה הוא דווקא מאוד מצליח. זה לא עזר לחברת ניו-ליין, שנמחקה מהמפה, אבל וורנר, הבעלים החדשים, דווקא מתעניינים בסדרה. למרות הכל, ייתכן ששני ההמשכים בדרך. |
09.03.2008
|
יומית
דבר מוזר קרה ל'מצפן הזהב': הסרט היה כשלון בארה"ב, אבל מחוצה לה הוא דווקא מאוד מצליח. זה לא עזר לחברת ניו-ליין, שנמחקה מהמפה, אבל וורנר, הבעלים החדשים, דווקא מתעניינים בסדרה. למרות הכל, ייתכן ששני ההמשכים בדרך.
דבר מוזר קרה ל'מצפן הזהב': הסרט היה כשלון בארה"ב, אבל מחוצה לה הוא דווקא מאוד מצליח. זה לא עזר לחברת ניו-ליין, שנמחקה מהמפה, אבל וורנר, הבעלים החדשים, דווקא מתעניינים בסדרה. למרות הכל, ייתכן ששני ההמשכים בדרך.
אין לי בעיה אם זה שיהיו המשכים ל'מצפן הזהב'.
כל עוד כריס וויץ (ככה כותבים נכון?) לא יביים ויכתוב אותם, יש מצב שזה יקרה? שהוא לא יביים ויכתוב את ההמשכים, הכוונה.
לא יודע.
יש כבר תסריט מוכן ל'הסכין המעודן', אם כי זה לא בהכרח אומר שישתשו בו. מכיוון שהסרטים עומדים להחליף ידיים, אפשרי בהחלט שהבוסים החדשים (וורנר, או אולפן אחר כלשהו) ירצו לשנות חלק גדול מהצוות, כולל הבמאי. אבל עוד מוקדם לדעת.
בעיה: גם אם ההמשכים באמת יצולמו, הסיפור הזה בטח יעכב אותם בשנה לפחות, ודקוטה בלו ריצ'רדס – שהיתה דווקא אחד הדברים החיוביים בסרט הראשון – לא מפסיקה לגדול. להבדיל מסרטי הארי פוטר, שבהם הגיוני שהשחקנים יתבגרו ביחד עם הדמויות, כאן היא אמורה להיראות אותו דבר. יהיה חבל אם ייאלצו להחליף אותה.
לא יודע.
זכורה לי לינדסי לוהן מהסרט מצ'סטיק מן. במיוחד בעובדה ששם היא נראת בת 14 מתפתחת, כאשר במציעות היא דווקה היתה מאוד מפוטחת. אהם. בקיצור יש לי אמון ביכולות האיפור של הוליווד.
-האשף הדגול
אליסון לוהמן
אוי לבושה!
הטעו אותי ומאז אני פשוט לא תרחתי לבדוק את זה מעולם. עדיין מדובר בבחורה ילידת 79.
ואת מידותיה של לוהן הקטינו בסרט על החיפושית – אני זוכר שקראתי בזמנו.
-האשף הדגול
קודם כל, יש מצב שזה יקרה.
אבל, וזה אבל גדול, הבעיה היא לא בתסריט ולא בבימוי של כריס וויץ, שניהם היו מספקים ביותר.
הבעיה הייתה שניו ליין החליטה לקצץ את הסרט, שצולם במלואו ואז סורס באגרסיביות.
אני דווקא חשבתי שהבימוי היה משעמם
והתסריט היה בינוני מינוס.
אני דווקא חשבתי שהבימוי היה משעמם
בימוי – עניין של טעם. נכון שאין שם עבודת בימוי יוצאת מן הכלל, אבל בסה"כ בסדר גמור.
תסריט – קראת את התסריט המקורי, לפני הקיצוץ המאסיבי שפשוט סירס את הסרט (למרות שבכל זאת הוא יצא טוב בסה"כ)?
לא, לא קראתי את התסריט המקורי של הסרט
אבל שמעתי שטום סטופרד כתב גם הוא תסריט לסרט, שמשום מה, האולפנים לא רצו אותו.
מטומטמים.
לא, לא קראתי את התסריט המקורי של הסרט
באחד הדיונים על מצפן הזהב פה, הובאה כתבה שבה הוסבר שהתסריט של סטפורד היה דיי…גרוע, ולא לקחו אותו בצדק.
לעומת התסריט המקורי של וויץ, שהוא כאמור טוב ביותר.
בסדר, אבל זה לא משנה את העובדה
שאני מעדיף שבמאי אחר, שמנוסה יותר בתחום הפנטזיה, יביים את הסרט.
בסדר, אבל זה לא משנה את העובדה
זכותך להעדיף מה שבא לך, ואני לא אמרתי שומדבר נגד הזכות הזאת, או כל מיני דברים בכיוון.
אני רק ציינתי את העובדה שאין שום דבר רע בוויץ :)
אני דווקא חשבתי שהבימוי והתסריט היו הבעיות הגדולות ביותר של הסרט
גם אני.
באמת שאני לא מבין מה רע בבימוי.
כמו שאמרתי, לא משהו יוצא דופן, אבל עושה את העבודה.
והתסריט….וול, הוא סורס בברוטאליות שמתאימה לשיר של Cannibal Corpse, מה שגרם לו להיות.. בעייתי מאוד, ועדיין לדעתי הבעיה הכי הכי קשה שלו זה הקצב, כי בסה"כ הוא מאוד נאמן למקור (חוץ מכמה דברים שנגרמו עקב הקיצוץ בלבד). בכל מקרה, האשם הוא לא וויץ, אלא ניו ליין.
מסופר שהתסריט המקורי טוב מאוד, ואף יותר מזה.
התסריט גרוע משום שמי שלא קרא את הספר
מתקשה למצוא בסרט את ידיו ורגליו, וזה עוד לפני שדיברנו על הסירוס של כל הרעיונות שהיו בספר. הסרט נראה (וזו בהחלט אשמת התסריט) לא כמו סרט אלא כמו ציור לילדים שצריך להעביר קווים בין הנקודות. וויץ הבמאי והתסריטאי כל כך רצה להעביר כמעט כל סצינה בספר שהגודש הרג אותו. התוצאה היתה מעבר מהיר בין הסצינות כשהוא שוכח להתעכב על המהמשעות שיש לכל סצינה בסיפור ולרעיונות שהיא אמורה להעביר. לפעמים צריך גם לדעת במה להתרכז ומה לחתוך. העיבודים הטובים ביותר לקולנוע של ספרים הם כאלה שידעו לעשות זה.
וממש לא מעניין אותי אם האשמה היא של ניו ליין או של וויץ. מה שמשנה היא התוצאה הסופית וזו, למעט העיצוב והמשחק של קידמן, היתה מחרידה למדי. לרוב לבמאי יש בכך יד ורגל.
כשנאי אומר ''סירוס'' אני מתכוון לקיצוץ מאסיבי
ולא לסירוס הרעיונות האנטי-ממסד-הדת שלו, למרות שגם הם לא בדיוק סורסו, הרמזים הם כל כך עבים שאני חושב פעמיים אם באמת לקרוא להם "רמזים". חוצמזה שבמצפן הזהב הם לא תופסים חלק כזה נכבד כמו בהמשכים שלו, ככה שלדעתי מדובר בפיתרון אלגנטי.
הרי מדובר בסה"כ בקיצוץ של בערך שעה של סרט, כי התסריט המקורי (והטוב למדי, כמסופר) הוא לסרט של 3 שעות, וההחלטה של ניו ליין לקצץ אותו (אחרי שכל 3 השעות צולמו) הובילה למה שאני ואתה ראינו על המסך.
אני מסכים שבדר"כ האשמה נופלת על הבמאי, אבל זה לא המקרה פה.
אגב, אחי שבא איתי הבין את הסרט מצוין, למרות שלא קרא את הספר. הוא גם לא התלונן על הקצב שלו, הוא אהב את התחושה שהסרט "אחז" אותו.
אגב רילודד, אני היחיד שאהב את הסרט?
התסריט גרוע משום שמי שלא קרא את הספר
ראיתי עם שתי אחיינים בני 9 ו 10 והם הבינו את העלילה ונהנו מאוד. והם לא קראו את הספר. אני כן קראתי וגם נהנתי. כך שהתענה שלך שמי שלא קרא לא יכול להבין לא נכונה.(כרגיל, כל פעם שיש עיבוד קופץ מעריץ ספר וטוען שמי שלא קרא לא יכול להבין מה קורה בסרט, וכרגיל זה לא נכון)
בנוף לזה לא בכיתי על הקיצוץ. הביקורת האנטי דתית בספר היתה גסה מדי. ביקורת טובה על דתות יש בספרים כמו היפריון והמשכיו; בחומריו האפלים יש פשוט דמוניזציה לא רציונלית של דת וכל מה שקשור אליה, ואני לא אוהב חד צדדיות, גם ברעיונות שאני מסכים עמם עקרונית.
-האשף הדגול
הביקורת בחומריו האפלים היא לא על הדת
אלא על ממסד הדת.
הרי, יש בספרים אלוהים (אומנם לא נאמר באופן ישיר, אבל נרמז), והאמונה תופסת מרכיב חשוב בעולם הפנימי של הספרים (האבק וכו').
הביקורת היא על מה שעושים עם האמונה, ולא על האמונה עצמה.
הביקורת בחומריו האפלים היא לא על הדת
לא קראתי את חומריו האפלים,
ואולי פולמן מציע מודל שלא חשבתי עליו, אבל לא ממש ברור לי איך אפשר לבקר את מוסדות הדת מבלי לבקר את הדת עצמה. בשביל להניח שאפשר לבקר את הממסד בלי לבקר את הדת, צריך להניח שישנה דת אמיתית ונכונה ודווקא הממסד הספציפי המושחת הזה מונע ממנה להתגלות בפנינו. אבל אז יש לך שתי ברירות: או לתקן את הממסד מבפנים, או להטיף בשורה חדשה. אבל כדי שהבשורה החדשה הזו, שאתה מאמין באמונה גמורה בנכונתה, תגע בלבבות המאמינים, צריך מנגנון הפצה משומן והיררכייה של פרשנים מוסמכים, ולא מעט תעמולת-נגד, ובקיצור, אתה מגלה שהקמת ממסד חדש. בכל מקרה, לא הצלחת לגעת בדת האמיתית שמעבר למנגנון הבירוקרטי. כמו שאמר פעם איש בשמלה וכובע מחודד – אין גאולה מחוץ לממסד.
זה נורא פשוט:
מדובר לדעתי בוורסיה על 'אני דתי בלב' הידוע (ואני צמחוני בלב). מן הצהרת מחוייבות לא מחייבת, או כמו שאמר פסקל, להפסיד מזה אי אפשר.
אני בי-דתית: אני מכירה הרבה דתיים ואנחנו אוהבים אותם סרטים
''לא ממש ברור'' באיזה מובן של הביטוי?
אם אתה מתכוון שזה לא הגיוני, יכול להיות שאתה צודק.
אם אתה מתכוון שזו תופעה שאינה קיימת, אתה טועה לחלוטין.
הרבה מאוד מהפכנים דתיים ביקרו את מוסדות הדת מבלי לבקר את הדת עצמה. ברור שבתהליך הם הגדירו מחדש מהי "הדת עצמה", אבל כמעט תמיד טענו שהיא תמיד הייתה מה שהם אומרים שהיא, רק הממסד (המושחת) עיוות אותה והציג אותה שלא כראוי.
הפרוטסנטים, למשל, לא טענו שהם מחדשים – אלא שהם חוזרים לדת המקורית של הברית החדשה. הם לא ביקרו את הנצרות, הם ביקרו את הכנסיה הקתולית.
אישית, אני מכיר את הטענות הללו בעיקר מתחום העידן החדש, אבל הן טענות וותיקות מאוד ונפוצות מאוד (גם בקרב חילונים אגב, בסגנון המשפט "אין לי שום דבר נגד היהדות, אבל את הרבנות אני לא סובל").
המקרה הראשון.
הפואנטה שלי הייתה להתעלם מרטוריקת השחרור של הפרוטסטנטים והיהודים הרפורמיים – נניח – כי אז מגלים שהם הקימו מוסדות חדשים, ומוסדות – חדשים או לא – נוטים להיות מושחתים ודכאניים מטבעם.
הטענה כאילו יש שלטון-צדק אמיתי – ולא משנה כרגע אם הוא שלטון אלוהי או אנושי – מעבר למערכת, ואם רק נלחץ על הכפתור הנכון הכל יהיה בסדר נשמעת לי כמו פנטזיה ילדותית, ואם לזה מכוון פולמן אז די נאות, מכיוון שהוא כותב פנטזיה לילדים.
פנטזיה ילדותית נפוצה מאוד.
אגב, העידן החדש מצליח להתקיים כבר כ-30 שנה מבלי להקים מוסדות חדשים.
הוקמו המון מוסדות חדשים
(סיינטולוגיה, נגיד?), רק שאף אחד מהם לא הפך להיות נפוץ וגדול כמו הדתות הישנות.
הוקמו המון *ארגונים* חדשים,
לא מוסדות חדשים. מוסד הוא משהו גדול יותר מארגון, הממסד – דהינו, קובע כללים ומסגרות – תחום תרבותי מסוים.
לדוגמא, הוקמו הרבה מאוד ארגונים העוסקים בתוכן האינטרנט (בניגוד למבנה הטכני שלנו), אבל טרם התבצע מיסוד של תוכן האינטרנט.
תחום העידן החדש אינו מתמסד, והוא כנראה גם חסין למדי (לפחות בעתיד הנראה לעין) מפני מיסוד. מצד שני, הוא גם מסרב לאבד את המומנטום שלו.
במובנים רבים, העידן החדש מהווה דת חדשה, אבל כזו נטולת ממסד. זה חדשני למדי (אני לא אומר "מקורי לחלוטין" כי אני לא היסטוריון, אבל אני לא מכיר אף מקבילה) וגם בדיוק מה שנמרוד טען שהוא פנטזיה בלתי אפשרית.
גם המרחב הפרוטסטנטי הוא מאד מבוזר,
אבל זה לא אומר שהוא לא ממוסד. אם ההגדרה היא "ארגון הקובע כללים ומסגרות בתחום תרבותי מסוים" אז נראה שגם העידן החדש צריך להיכלל תחת ההגדרה הזו. אין כללים ומסגרות שכל מי שמשתייך לתחום אינו יכול לשבור, או לא ייעלה על הדעת שיישבור?
נכון, אבל אני לא מדבר על המרחב הפרוטסטנטי.
אתה מדבר על נורמות, אני מדבר על יותר מכך – אחרת כל תחום חברתי הוא, פחות או יותר בהכרח, ממוסד.
בוא נסכים שהעידן החדש הוא ברמת מיסוד נמוכה בהרבה מזו של הפרוטסטנטיות, ובזאת נחתום זה.
אם להיכנס לדיון באמצע...
יש כאן צד שנראה לי שלא יוצג כראוי.
אם אני מבין אתה טוען שלא הגיוני לבקר את הממסד הדתי ולא את הדת כי:
לכל דת מחייב יש ממסד.
כל שינוי דתי מחייב בסופו של דבר הקמת ממסד כלשהו.
כל ממסד הופך בסופו של דבר למושחת ודכאני.
מסקנה ביקורת על הממסד הדתי בהתעלם מהדת – הוא חסר טעם.
ובכן, אני חושב שאפשר להתווכח עם כל אחת מהטענות לחוד ועם המסקנה כשלעצמה.
אבל קודם כל, גם המערכת החברתית ה"חילונית" יש לה ממסד, וגם הוא בהרבה מן המקרים מושחת (בלי דוגמאות) ואף לעתים דכאני. וגם במקרה הנ"ל בהרבה מקרים מי שמבקר את הממסד, ומנסה לתקנו הופך לממסד בעצמו ולעתים אף נהיה מושחת כמו המשטר אותו ניסה להחליף.
דוגמה: האמונה (דת לדעתי) החילונית-אתאיסטית של הקומוניזם באה להחליף את המשטר המושחת והדכאני של הצאר, ומשטרים מושחתים קפיטליסטיים, והפכה לממסד מושחת ודכאני במימדים שלא נודעו לפני כן.
ואז?
האם כל נסיון להאבק בממסד ה"חילוני" של המדינה הוא נואל? האם לספר על משטר מסויים שיש בו עוולות אבל להתעקש שזה לא המדינה או המשטר באופן כללי (הדמוקרטי, הסוציאליסטי, רפוליקני וכיוצ"ב) – אלא דווקא האנשים הללו המסויימים הם המושחתים – הוא טפשי ונואל?
אפשר לומר כך וזה מוביל להשקפה אנרכיסטית שהיא נגד כל סוג של ממסד. אבל גם במקרה שזו המסקנה, אין היא שוללת את החברה האנושית וארגונה בכלל אלא מנסה למצוא דרך נטולת ממסד והיררכיה ככל האפשר. וגם בהקשר של הדת אפשרית השקפה ששואפת לדתיות נטולת ממסד ככל האפשר, מן אנרכיה דתית כזאת.
ומי שהוא נגד אנרכיה בממסד החילוני, מתוך אמון שאפשר וחובה לנסות לשנות ולבנות ממסד בריא, אין שום סיבה לא לקוות את אותה תקוה ואמונה גם לגבי הדת.
ויש עוד מה להרחיב, אבל אני רוצה לחזור לפולמן (ולתת גיבוי ואחיזה און-טופיקית לדיון הזה…).
ההשקפה המצטיירת במצפן המוזהב לדעתי, איננה נגד הדת באשר היא ואף לא נגד ממסד דתי באשר הוא, אלא נגד משטר וממסד דתי דכאני, מושחת וסותם פיות – כפי שהוא ראה את הממסד הקטולי.
אבל עוד יותר מזה – הוא נגד אידאולוגיה דתית מסויימת. לא נגד "הדת", אלא נגד השקפת עולם שמדכאת את הגוף/הנשים שיש לה נטיה לסירוס המיניות האנושית וכו'. וכאן יכול להיות ויכוח ודיון משמעותי מאד, מהי הדעה האמיתית היוצאת מכתבי הקודש ומן "הדת" גם הנוצרית וגם היהודית וגם אחרות.
לסיכום – אני כיהודי אורתודוכסי דתי נאמן מרגיש שאני יכול להיות נאמן לאמונתי ודעותי ה"דתיות" וגם להתפעל ואף להזדהות מאד עם התימה של פולמן, גם לגבי הביקורת שלו על הנצרות הקטולית ואפילו לקבל ביקורת מסויימת על הממסד הדתי היהודי.
דווקא היהדות בנתה אתוס מפואר מאד ומרשים של אנשים שבשם אלוהים ושליחותו ביקרו את הממסד הדתי והחילוני כאחד ללא כל משוא פנים, ובמלים חריפות שלעומתם הקיצוניות הספרותית הגדולה ביותר מחוירה – הנביאים בתנ"ך.
נראה לי שכאן כבר סטיתם מהטופיק באופן מוגזם.
אתה מושחת ודכאני!! יוחזר עין-הדן!!
אני מוכרח לומר שאני לא מבין
את הקטע של הטופיק ואוף טופיק.
אני מבין שהטופיק באופן כללי – זה הסרט עצמו לרובדיו השונים. והאוף-טופיק אלו דיונים שמתפתחים בשוליו של הסרט – סביב נושאים הקשורים אליו ונובעים ממנו. ויש אוף-אוף-טופיק שזה כבר על נושאים שאינ קשורים לסרט כסרט ואף לא יוצאים או נושקים אליו רעיונית, אלא אסוציאטיבית איכשהו הגיעו אליהם ונשארו שם.
ואם הבנתי נכון – כל מה שקשור לסרט, הוא הנושא ואין מספרי התנזור והעורכים נוגעים בו. ומה שקרוי אוף-טופיק כל עוד הוא "סביר" מה זה לא אומר) הוא נשאר.
בכל אופן ראיתי דיוני אופ-אוף מתפרסים בחדוה ודיוני אוף-נושקי סרט מאויימים ולא אדע מדוע ולמה…
בנושא הזה – אני חושב שיש קשר ברור:
שאלה מרכזית לגבי הסרט (אפילו לא צדדית) היא שאלת ההתייחסות לדת ולממסד הדתי.
נמרוד אמר שלדעתו זה לא לענין לבקר את הממסד ולא את הדת עצמה. וזו אמירה שמדברת במישרין על הספרים ועל הסרט הנ"ל. ויש כאן כמה שאלות: מה באמת אומר הסרט, מה הפרשנויות האפשריות להטות את הדברים אם יש, ומה דעתנו על זה.
ואני חושב שאני ניסיתי לפתח טיעון בנושא באופן שניסיתי להישאר ב"סביבה" הקרובה של הנושא, גדי שהדיון לא יתקרב לגבולות. ואני באמת לא מבין מדוע דווקא בשלב זה נרעשת. אבל אני גם לא מתכוון להתווכח איתך אם זו אמירת עורך סופית, גם אם אני לא מבין.
לא נרעשתי.
אבל כשזה מגיע לכלל דיון על נושא שעל פי מה שנאמר כאן, לא שייך בכלל לאמירה של הספר (שפוסל לגמרי את הדת ואת האמונה, לפחות לפי מה שלמינג בדרכים אמר), אבל כן פותח פתח עצום לדיונים שאינם קשורים לכאן – זה נראה לי כמו הרגע הנכון להעיר שהדיון יצא מהקשרו. לא מחקתי שום דבר, עדיין, אבל נראה לי שאנחנו מתרחקים מהטופיק.
לי נראה שזהו בדיוק הנושא
ואנסה להסביר בהמשך לתגובה הקודמת שלי ולעשות קצת סדר (לענ"ד).
וישוע.
בו.
…
(סתם פרובוקציה)
(למרות שזה נכון…
במדה רבה)
(לא נגררתי)
במלה אחת - טולסטוי
בשתי מלים – אנרכיזם נוצרי (או נצרות אנרכיסטית. אני אף פעם לא סגור על זה).
הביקורת בחומריו האפלים היא לא על הדת
ממה שאתה כותב אני מקבל את הרושם שלא קראת את הספרים, בפרט לא את הספר השלישי. כדי להימנע מספויילרים אני רק אגיד שהסדרה יוצאת בצורה הכי מפורשת שרק אפשר נגד דת, במובן של סגידה לאל, ובמובן של "האל עצמו הוא דבר רע".
הביקורת בחומריו האפלים היא לא על הדת
אה, אם אתה משתמש בצורה אחרת במילה "אלוהים", אז הייתה לנו אי הבנה בסיסית.
אני אישית לא חושב שנרמז קיומו של שום "אלוהים" בספרים, אבל אולי אני באמת לא זוכר.
''אלוהים'' אולי לא , אבל כוח עליון - בהחלט כן.
שים לב כמה פעמים בספרים אנשים עושים משהו תמוה להפליא "כי האבק אמר והאבק תמיד צודק". זו לא אמונה עיוורת באל?
אה, וכאן אתה פוגש את אחד הפגמים העיקריים של הספר, לטעמי:
ההגדרות וההתנהגות הסותרות והמפוזרות של האבק. לפחות בחלק מהזמן, הוא בהחלט משמש כוח עליון אלוהי – והספר לא מביע שום התנגדות.
אני מוכרח לציין, בתגובה לכל הפתיל הזה,
שכל מי שמבקר אצלי בבית – במיוחד במרפסת – מוכרח להודות מייד שהאבק הוא אכן כוח עליון ששולט ביד רמה בכל הבריאה.
כן, אבל לא צריך לעודד אותו.
לא בדיוק.
למרות החוסר-סגירה-על-עצמו של האבק (דבר שלא זכור לי, אגב. אותו דבר לגבי הדאוס אקס מכינה), האבק אינו יוצר דת חדשה.
אף אחד לא מתחיל לסגוד לאבק ולהקים לו מקדשים ומזבחים ולההקריב לו בתולות רכות. הוא פשוט שם.
לא נראה לי שהכרה בקיומו בהכרח גורמת להקמת דת חדשה.
למה אמונה ולמה עיוורת?
האבק קיים, חד משמעית.
"להאמין" באבק זה כמו "להאמין" בגרביטציה.
זה פשוט שם, ואף אחד לא הופך את זה לאמונה חוץ מהאלה שמתנגדים להכרה בקיומו (שזה מזכיר את כל הקטע של "כדור הארץ סובב סביב השמש", ומה שעשו למי שהראה את זה [גלילאו הוא דוגמא בולטת], ושוב חוזרים לביקורת כלפי ממסד הדת).
עיוורות תהיה לא להכיר בקיום האבק, והכרה בקיומו אינה מהוות אמונה.
למה אמונה ולמה עיוורת?
גם נכון, זה למה שאני לא מסכים עם הטענה שלהם.
זה גם לא הוכחה לאמונה עיוורת באבק
וגם זה פישוט מאסיבי של מצב.
אפשר לעשות את זה על כל דבר ולהציג כל דבר בצורה מפגרת.
שוב, אני לא מסכים
המלאכים הם מלאכים, והאבק הוא אבק.
נכון שיש קשר בין המלאכים לאבק, אבל מזה ללהגיד "האבק הוא מלאכים" יש הבדל.
אני מסכים שהטרילוגיה לא ברורה במסר שלה.
אבל זה בסדר גמור מבחינתי. אני הבנתי שם דברים אחרים לגמרי ממך. והספרים בסה"כ לא נכנסים יותר מדי מתחת לפני השטח שזה זה גם לא הפריע לי.
מש''א, אבל ממש ממש לחלוטין.
טוב שיש דורה לנסח רעיונות מורכבים ולחסוך לי עבודה.
הביקורת היא במישרין על הדת
ולא על ממסד הדת. הרי הרי חצי מהספר כולם מתלוננים על שיטות הסירוס השונות שהדת מנהיגה כדי למנוע מאנשים להתפתח ולהנות. על הקיבעון שלה. (והכל מוצג באופן מאוד מגזם)
ביקורת על הממסד הדתי יש בהיפריון והמשכיו, במיוחד עליית אנדימיון. פה יש ביקורת, או ליתר דיוק תעמולה קשה נגד הדתות ולא רק נגד הממסד. דווקה הממסד בדרך כלל מאוד מכוונת מטרה ומאמין במעשיו.
-האשף הדגול
אבל מי מנהיג את הסירוס אם לא הממסד?
הרי לא כתוב בתנך או במה לעזאזל שהם לא מאמינים שצריך לסרס את כולם.
אני לא בטוח שהאשף התכוון לסירוס במובן הישיר.
יש איזו סיבה למה דווקא בארצות הברית זה לא הצליח?
כאילו, לא פירסמו שם טוב או תקעו בתאריך בעייתי לארה"ב…
מאוד מוזר הקטע הזה,זה אולי בגלל כל האנשים שהצביעו נגד זה בגלל סיבות דתיות?
אפשר להצביע נגד סרטים?
הולכים לקופה ומבקשים מינוס 2 כרטיסים לסרט?
אומרים שהשיווק בארה"ב היה לא טוב, כיוון שניסו לשווק את זה כ'שר הטבעות' חדש במקום להתמקד בקהל הצעיר יותר, שהסרט יותר מתאים לו. בכל מקרה, סרטי פנטזיה נוטים להצליח מחוץ לארה"ב יותר מאשר בתוכה. זה נכון גם לגבי להיטי ענק כמו 'הארי פוטר' ו'שר הטבעות', וגם לגבי סרטים פחות מצליחים כמו 'אבק כוכבים' ו'אראגון'. כך שהיה די צפוי שזה יקרה – אבל לא במידה כזאת: הכתבה המלונקקת מציינת שזה עומד להיות הסרט הראשון אי פעם שהכניס פחות מ-100 מיליון דולר בארה"ב, ויותר מ-300 מיליון דולר בשאר העולם.
שאלת תם..
איך בדיוק מעריכים את ארה"ב בהשוואה לשאר העולם? הרי ברור שאפילו אם נצמצם את "שאר העולם" לאירופה וקצת מדובר בהרבה יותר אנשים כך שמדד מספר הכרטיסים שנמכרו תמיד ייטה לטובת שאר העולם בבסיסו. לכן מעניין אותי מה המדד:אחוז מכירת הכרטיסים? המהירות בה סרט חוצה רף מסוים בהשוואה?
אמריקה נגד העולם
כשמדברים על "שאר העולם" מדברים על כל שאר העולם, לא רק על אירופה וקצת, אם כי רוב ההכנסות באמת מגיעות מאירופה ויפן. "שאר העולם" הוא, כמובן, גדול יותר מארה"ב. אבל סרטים הוליוודיים פונים בראש ובראשונה לקהל האמריקאי, ולא מובן מאליו שהם יצליחו באותה מידה גם מחוץ לארה"ב.
בטבלת הסרטים המצליחים ביותר אי פעם בכל העולם של מוג'ו – http://www.boxofficemojo.com/alltime/world/
נמצא גם הנתון של כמה אחוזים מתוך הכנסותיו של כל סרט נספרו בארה"ב, וכמה מחוצה לה. אתה יכול לראות שבעשיריה הראשונה, רוב הסרטים עשו 30-40% מההכנסות שלהם בארה"ב, אבל ככל שיורדים למטה, המספרים מתאזנים. רוב הסרטים עושים בין 40 ל-60 אחוז מהכנסותיהם בתוך ארה"ב (עם הרבה חריגות לשני הכיוונים, כמובן).
בנוגע ל'מצפן הזהב', נכון לכרגע 20% מההכנסות שלו הגיעו מתוך ארה"ב, והאחוז הזה צפוי עוד לקטון בשבועות הקרובים. זה בהחלט אחוז קטן במידה חריגה.
(אוי ואבוי, מישהו עוד עלול לחשוב שאני כתב כלכלי).
דוחק''ו
זה לא כתבה כלכלית?
נראה שעיבודים של ספרים זוכים ליותר אחוזים בעולם
מאשר בארה"ב חוץ מכמה יוצאי דופן כמו העיבוד של I AM LEGEND (ש בקושי יכול להיקרא עיבוד) ועיבוד של הברית החדשה (הזוועטון של של מל גיסון). הארי פוטרים למיניהם ואפילו קוד דווינצ'י(האפילו בא להדגיש את הפופולאריו שלו לא את דעתי על טובו) זכו רק לכשלושים אחוזים בארה"ב, וזאת לעומת כל מני סרטי קומיקס וקומדיות טיפשיות.
-האשף הדגול
אני מקווה מאוד שזה לא יקרה
רק הספר הראשון היה אכיל לטעמי, אצל שני האחרים היה יותר מדי טעם לוואי של צדקנות ופשטנות
דודז
רק רציתי לומר שלדעתי הסרט היה זוועתי – הסצינות רדפו אחת אחרי השנייה כמו תופסת, והסרט כולו הרגיש כמו וידאוקליפ. יכול להיות שזה בגלל שקראתי את הספר, שהיה טוב יותר, אבל נראה לי שהסרט ממש גרוע בלי קשר. הרבה רעיונות יפים ועיצוב ויזואלי מעולה, וקאסט מוצלח יחסית, אבל זה לא עוזר כשיורים עליך סצינות…
יוקם צוות חשיבה לפרקים הבאים, לאלתר
להעמיד את ארה''ב במקומה
קודם כל אני מאד מרוצה כי אני רואה שיש סיכוי סביר שהסרטים יצולמו. ואני – למרות שלא מדובר ביצירת אומנות מבחינת המשחק וכו' – נהנתי. האפקטים בהחלט הכניסו לעולם השונה. ואני מקווה שאיכות הסרט כסרט תעלה.
בכל אופן הקטע של ארה"ב מול העולם תמיד הפריע לי. מדוע כל הקביעה של מי וכמה היתה לפי ארה"ב. לא יתכן שהטעם של כל העולם הוא לפי ארה"ב – כם כל הכבוד שאני רוכש לה. ולא יתכן שעתידם של סרטים יקבע רק על פי הטעם האמריקאי.
ואני מקווה שיהיו עוד ועוד תקדימים כאלו – שיתנו צ'אנס לקולנוע מגוון יותר.
בעזרת ה'…
פשוט:
היכולת של האולפנים להרוויח מסרט מסוים מושפעת בעיקר מההצלחה שלו בארה"ב, כי הם מקבלים יותר כסף מכל כרטים שנמכר בארה"ב לעומת כרטיס שנמכר במקומות אחרים, וכי שוק הדויד שם מכניס המון כסף.
אני לא חושב שעוד טרילוגיית פנטזיה בעקבות שר"ה/נרניה עונה להגדרה של "קולנוע מגוון". וגם לא ראיתי שום סימן שהולכים להפיק סיקוול חות מהעמוד בימד"ב (מה שלא אומר הרבה בד"כ.)
פשוט:
1. למה? הכרטיסים בארה"ב יותר יקרים או שזה בגלל שהוליווד בארה"ב (ואז זה לא נכון לגבי אולפנים מחוץ לארה"ב).
2. "לא ראיתי שום סימן שהולכים להפיק סיקוול חות מהעמוד בימד"ב" – לא הבנתי.
פשוט:
התכוונתי שאין סימנים שהאולפן מתכוון להפיק את "הסכין המעודן". תקן אותי אם אני טועה.
ומה בקשר ל''אראגון''?
אם ל"מצפן הזהוב" עושים המשכים, אז אולי גם צריך להפיק המשכים ל"אראגון", מה גם ש"אראגון" הצליח יותר מבחינה כלכלית בקופות.
לא, הוא לא.
כן, הוא כן.
בהתחשב בכך שהתקציב שלו הוא 100 מיליון בזמן שזה של "המצפן הזהוב" הוא 250 מיליון, ואם מסתכלים רק על ארה"ב, אז "אראגון" מוצלח יותר.
ולמה שנסתכל רק על ארה''ב?
כל העניין ביומית היה ששוקלים את ההמשך ל'מצפן הזהב' משום שהוא מצליח מחוץ לארה"ב. אתה צריך להתעלם סלקטיבית מ-90% מהידיעה הזאת כדי להחליט על פיה שגם ל'אראגון' מגיע המשך.
בקשר לזה,
מתוכננים ל'ארגון' סרטי המשך?
כי אני אישית מאוד מקווה שהזוועה הזאת לא תזכה להמשכים.
אבל לא הסתכלתי רק על ארה''ב
את המשפט האחרון הוספתי כבדרך אגב, אני אמרתי שהרווחים שקיבלו חברת פוקס (מכל העולם) עוברים את התקציב של הסרט (100 מיליון דלר) ואולי עם קצת עזרה ממרצ'נדייז וכו' בזמן ש"המצפן הזהוב" הכניס לניו ליין יותר כסף מאשר הרוויחו פוקס על "אראגון", אבל עדיין, זה רחוק מאוד מלכסות את 250 מיליון הדולר.
דרך אגב, לאחרונה נודע לי שהספרים של פאוליני לא ייצרו טרילוגיה, כי יש גם ספר רביעי אשר עתיד לצאת.
אין שום ויכוח על כך שניו ליין הפסידו מ'מצפן' ולא הרוויחו.
בעניין 'אראגון' – אני לא יודע אם המפיקים יצאו מורווחים, אבל למרות שהוא היה סרט פחות יקר, כנראה שהם החליטו שזה לא שווה את המאמץ, כי כרגע לא מתוכנן המשך. וטוב שכך. זה היה סרט נוראי.
אבל לא מסתכלים רק על ארה''ב
וחוצמזה, למרות ביקורות לא טובות וכשלון קופתי, החבר'ה בהוליווד מתכננים לנו המשך לסרט בשנים הקרובות.
שתי שאלות:
1-מתכננים להוציא גרסה מורחבת ל"המצפן הזהוב" (נו טוב, "מצפן הזהב")?
2- מה זה?
http://www.amazon.com/Golden-Compass-Platinum-Two-Disc-Widescreen/dp/B00005JPNY/ref=pd_bbs_sr_4?ie=UTF8&s=dvd&qid=1213457164&sr=8-4