מבין סרטיו של טים ברטון, הגדול מכולם הוא:
2  |
ההרפתקה הגדולה של פי-ווי |
| 49 |
ביטלג'וס |
| 18 |
באטמן |
91  |
המספריים של אדוארד |
| 9 |
באטמן חוזר |
| 18 |
אד ווד |
| 29 |
הפלישה ממאדים |
| 21 |
סליפי הולו |
| 12 |
כוכב הקופים |
| 31 |
למה מי זה בכלל טים ברטון? |
מספר מצביעים: 280
אהרו''כ?
בעייה קשה. הבחירה קשה במיוחד בין אדוארד לביטלג'וס, אבל אני בחרתי בשני כי עדיין אני מעדיף סרטים צבעוניים על פני קודרים.
אמן
אכן בחירה קשה…
גם אני תוהה מה שווה ומיוחד יותר- פינוקיו המודרני: ג'וני דפ באחד מתפקידיו החביבים עלי ביותר עם פרצוף נוגה, התפאורה המדהימה, וינונה ריידר בבלונד (טוב, אולי זה לא כזה דבר חיובי) והאווירה הכל כך פסטרוליות לכאורה של הסרט שמסתירה כל כך הרבה…
ומצד שני: ביטלגוס:ג/ינה דיוויס חביבה כתמיד (אני מתעלמת מהסדרה החדשה שלה)וינונה ריידר (שוב?) עם מראה גותי מעורר קנאה, הביצוע המדהים של השיר האפריקאי הזה, נו, שכחתי איך קוראים לו (אבל כבר אמרתם לי פעם…), וכמובן- הגילוי המדהים של העונש על התאבדות…
טוב, החלטתי כבר. אני הולכת להצביע עכשיו.
ביטלג'וס שולת!!!1
בהחלט
היה קשה לבחור בין ביטלג'וס למספריים של אדוארד, אבל אני בחרתי במספרים של אדוארד.
לא רק שזה סרט מדהים, יש בו גם אמירה על החברה האמריקאית… וזה גם חשוב,
זהו
יש לי בעיה
ראיתי רק חצי מהסרטים שנמצאים ברשימה ואין לי מושג מה טוב יותר ממה כי הם היו בתקופות שונות בחיי ואני לא יכול לעשות השוואה כזו. אין אפשרות להצביע לכל התשובות נכונות?
במיוחד בשביל זה
היה ערב טים ברטון שבוע שעבר…
אבל באמת, ישנם הרבה סרטים טובים ברשימה הזו, מכיוון שטים ברטון אכן ראוי להגדרתו כסמאח.
השאלה היא אכן מה אתה אוהב בעבודתו? את המבט על שונות? (אדוארד או באטמן. אדוארד יותר חזק בתחום הזה). את צורת הראייה האנימטורית? (ביטלג'וס או הסיוט- שוב עניין של טעם אישי). אם אימה זה מה שאתה אוהב (או כריסטינה)- סליפי הולו. בהחלט יכול להיות שנכנסת לראש של אד ווד. הבחירה היא אכן קשה- ולו בגלל שאין סרט טוב ברמה אחת מעל כולם- השאלה מה אתה מחפש.
סקירה משעממת של חיי
את המספריים של אדווארד ראיתי בגיל 16 בלונדון אז קשה לי לדעת מה הייתי חושבת היום אחרי 10 שנים, אבל היה מוצלח. את בטמן ראיתי בתקופה חשוכה בחיי בה הייתי סגורה בכלוב של לאהוב רק סרטי איכות, ולא ממש נהניתי. את אד-ווד ראיתי בתקופה עוד יותר חשוכה בחיי (הצבא), והיה נחמד למרות שיש לי מאד מעט זכרונות מאז. הפלישה ממאדים היה מצחיק מאד, אבל ללא ספק הכי נהניתי מ"סליפי הולו", שהיה מקסים מצחיק חכם וכן גם קצת מפחיד.
לא ראיתי ביטלג'וס. האם כדאי? חור איום בהשכלה? הייתי זוכה בוידאו של בלייד ראנר בשביל זה?
לבטים קשים, והחלטה
המספריים, או באטמן 2? זה גם חרוז וגם דיון פנימי. באטמן השני הוא הסרט הכי טים ברטוני של טים ברטון. הוא עוסק בסוגיית "השונה בחברה" החביבה עליו כל כך ממגוון זוויות שונות, ומציג דמויות מוכרות מאתוס אמריקאי בסיסי בזווית ייחודית. כשמתבוננים בסרט מהזווית הברטונית, ולא מזוויות "סרט קומיקס", "סרט אקשן" או "סרט שאמור לעשות טונה של כסף", זהו סרט כמעט מושלם בעשייה הקולנועית שלו, ובשילוב של עיצוב ויזואלי עם מסר.
אבל המספריים של אדווארד הוא אחד הסרטים המרגשים ביותר שנעשו אי פעם. הוא מצליח במקביל להעביר את המסר של ברטון וגם לספר סיפור שבאמת נוגע. יש בו כמה רגעים מביכים, דבר שבבאטמן 2 כמעט ואין לטעמי. אבל בסופו של דבר, העובדה שהמספריים הוא סרט שבאמת נוגע עושה את ההבדל מבחינתי.
ולכן בחרתי במספריים של אדווארד.
ביטלג'וס, ביטלג'וס, ביטלג'וס
ביטלג'וס הוא מן סרט כזה, שגם אם תעירו אותי מהשינה באמצע הלילה, אני אשמח לשבת ולראות אותו.
בגלל המוזיקה.
בגלל ג'ינה.
בגלל טים ברטון.
בגלל קיטון הדפקט.
בגלל ההומור.
בגלל וינונה.
לכן לא היה לי ספק בכלל בהצבעה, למרות המספריים של אד ווד.
ביטלג'וס, ביטלג'וס, ביטלג'וס
מה עם אלק בולדווין?
מה איתו?
השאלה האמיתי היא
למה אין אופציית "כל התשובות נכונות"?
כל הסרטים מהרשימה שראיתי (כולם חוץ מההרפתקה וכוכב הקופים ומבטמן אני לא זוכרת הרבה) אהבתי מאוד מאוד מאוד.
הצבעתי לסליפי הולו, המקסים והאפל, בעל השקנים המעולים. ההחלטה הייתה קשה.
אני ממש אוהבת את טים ברטון – את הצבעוניות של הסרטים (וגם את האפלה באחרים), את הרגש, את הקסם, את השחקנים שהוא אוהב.
מסכימה עם כל מילה...
פחות או יותר.
המספריים של אדוארד נהדר אבל…אבל…האאא,משהו חסר
סליפי הלו רוקס!,הסיבות-
א)הפרש
ב)ג'וני
ג)כרסטינה
ד)העיצוב
ה)המוסיקה
ו)טים ברטון (האא,אבל לכולם יש… :-) )
ז)החושך…
ח)התלבושות
ט)האגדה,הו! האגדה,אני עוד זוכרת את עצמי …*פלאשבק!*
"אבא…תקריא לי את האגדה של הפרש בלי ראש…."
י)העלילה (האאא,דיי משכנעת? לא?)
יא)המשקפיים של אכיבוד
יב)פנטגרמים של את-מי-ששחיקה-כרסטינה
יג)סצנת הכנסיה (מתישהו בסוף…)
יד)האא,אני חשוב על זה יותר מאוחר
שרה
לא משהו אישי נגד אבא שלך,
אבל למה להקריא לילדה סיפור על פרש בלי ראש?
זה נראה לי נורא מפחיד… (וגם די דפוק ומיותר)
אגב- בנוסף לג'וני וכריטסינה גם אהבתי בסרט את קספר ון-דיין (נדמה לי שזה השם) ששיחק את החבר של כריסטינה. הוא די שחקן של אקשן דבילי כזה, ושיחק גם את טרזן, אבל הוא היה ממש חמוד בסרט ונראה_ממש_ממש_טוב!
:-)
המממפ,אהבתי את האגדה הזאת..הא…אבל באגדה אף אחד לא נרצח,בסוף אכיבוד בורח בחזרה לניו-יורק ונהיה מורה,או משהו כזה…
אבא שלי בסך הכל נכנע לשיכנועים שלי,אני חושבת
ומי יודע…אולי זה היה לכך שאני אהיה חובבת סרטים מפחידים?
:-)
מה שכן היה זה שהפרש רודף אחרי אכיבוד וזורק עליו דלעת,ומאז אף אחד לא ראה אותו,אבל מספרים שהוא מורה איפשהו,
לעומת זאת בסרט-האנשים שרצו להפחיד את האכיבוד זרקו עליו דלעת.
עוד כמה דברים לרשימה
*העניין הזה של הציפור בתוך הכלוב שאכיבוד משחק איתו כל הזמן
*התעלפויות של אכיבוד (כמה היו?)
*הנשיקה בסוף (ולא של אכיבוד ו..הא..איך קראו לה,קטרינה?)
שרה&מפלצת הבזיליקום
ח''ח על האיות
ואם ההיתעניינות על קאספר ואן דיאן (ישנן יותר גירסאות לשם שלו מאשר קרייטון/קריצ'טון/קרייצ'טון/חצילים במיונז וגם שלך נכונה) נמשכת אז רק איידע שהוא עבר מסרטי אקשן מטומטמים יותר ומטומטמים פחות (יחי גברים בחלל!!! סרט האקשן המעניין ביותר שפגשתי) לצד השני של הסקאלה ועכשיו מופיע באופרת סבון חדשה אי שם בנבכי ערוץ 2.
זה הח''ח הראשון שקיבלתי באתר :)
נכנסתי לימד"ב, הוא משחק ב"טיטאנים", של אהרון ספלינג. נדמה לי שזה בערוץ 3.
שווה לראות רק בשבילו? לא נראה לי. בטח גם יש לו שם שיער קצוץ ואני אוהבת ארוך (כמו בסליפי הולו). הוא התאים מאוד בתפקיד ברום לדעתי, אבל כמו שאמרתי פשוט הייתי ממש מרוצה (ממש ממש ממש מרוצה) מאיך שהוא נראה שם… מצידי שלא היה מדבר בכלל.
בכל מקרה הנה הלינק שלו לימד"ב, (כשאני שמה לינק אני מרגישה כאילו אמרתי משהו חשוב). יש לו רשימה די ארוכה:
http://us.imdb.com/Name?Van+Dien,+Casper
לינקים לימד''ב זה כלום.
משתתפים קבועים כבר פחות או יותר מכירים את האתר בע"פ.
ובאותה הזדמנות אני רוצה להפנות ל http://us.imdb.com/Title?0098763
סדרת טלוויזיה מילדותינו (פחות או יותר) שרק עכשיו שמתי לב כמה מפורסמים דיבבו אותה.
לינקים לימד''ב זה כלום.
(תקנו אותי אם אני טועה) הו, הנוסטלגיה של הקפטן הירוק והידידותי לסביבה… כמה שנהניתי מהסדרה הזאת, אין לי מושג למה.
בכל מקרה, מרפרוף מהיר על הרשימה מצאתי "רק" את וופי גולדברג, טים קארי, ג'ף גולבלום, הלן האנט, מלקום מקדוול, מג ריאן, וסטינג. איזה עוד שמות יש שם שפספסתי? ומאיפה כל האנשים האלה הגיעו לתוכנית הזו? ואיך היא קשורה לאלמנט החמישי בכלל?
לינקים לימד''ב זה כלום.
אני רוצה להודות לך על שחסכת לי להעתיק את הלינק ולפתוח אותו יותר מאוחר רק כדי לגלות מי באמת דיבב את הסדרה.
פשוט הפרוקסי כאן חוסם אותי כרגע… (ולא, פרוקסי זה לא השם של החתול שלי… למרות שזה נשמע די קליט, ואם אני לא טועה בע"ח מגיבים טוב לאותיות כמו ס' ו-צ').
שקלתי האם לחזור על אותן
התלבטויות שכולם הביעו כאן והחלטתי שאין צורך לפרט.
אז כמו כולם, גם אני התקשיתי להחליט אך לבסוף בחרתי
במיץ חיפושיות בגלל הצחוקיה.
נב באמת חסרה האופציה כל התשובות נכונות.
אבל סליפי הולו טוב בהרבה.
יתכן, אך לדאבוני עדיין לא צפיתי
בו.
מה הכיף בזה?
מה הטעם בסקר אם לא צריך להתלבט? אם היתה אפשרות של "כל התשובות נכונות" כולם היו בוחרים בה וגומרים עניין. ממתי זה באינטרס של עורכי האתר לעשות לכם את החיים קלים?
למרות הכל, סליפי הולו
הוא ה-סרט של ברטון. הוא כל כך מלא באווירה מדהימה ואפילה, בצילום מופלא ודמויות מיוחדות. אפשר אמנם להגיד את זה על ביטלג'וס, אבל הוא כבר (לפחות בעיני) די מיושבן בימינו.
לא ברור לי למה חלק מהאנשים מתעקשים לקרוא לסליפי הולו סרט אימה. בעיני זה בפירוש מותחן, למרות האלמטים העל-טבעיים (הייתם קוראים ל"ישישה שוחה" סרט אימה?)
דרך אגב, זה קצת לא הוגן לכלול ברשימה סרט שרק יצא לקולנוע. אני חושש מתסמונת שרק (אם אנשים יתאפקו ולא יצביעו כמוני מיד)
למרות הכל, סליפי הולו
אתה מצפה שלא אקרא "סרט אימה" לסרט שהפחיד אותי?
מדוע?
למרות הכל, סליפי הולו
אני מאוד פחדתי מסופרמן 2 שראיתי בקולנוע בגיל 9 (בערך). חודשים פחדתי להסתובב מתחת לבית כי חששתי שהאיש הרע שמתחשמל ומת בזמן שעורו נוזל ממנו יקפוץ מאיזה פינה.
אם סופרמן 2 זה לא סרט אימה אז גם סליפי הולו לא. הוא רק הפחיד אותך, זה הכל.
אני גרוע מאוד
בויכוחים סמנטיים מטופשים בהם אני מרגיש שהצד השני מתעקש על הגדרה לא רלבנטית רק כדי לתמוך בנקודהשלו, שאינה ממש רלבנטית.
סליפי הולו ניסה להפחיד.
סופרמן 2 לא ניסה להפחיד.
סליפי הולו הפחיד לא מעט אנשים, גם בדור הציני והמפוכח שלנו.
סופרמן 2 הפחיד ילד בן 9.
אתה רשאי להמשיך. אני אשאר כאן.
אני גרוע מאוד
אני דווקא טוב בויכוחים טפשיים… אה, טוב, אני מודה שקצת מתחתי את גבולות הלוגיקה בשביל הנקודה של "לא כל מה שמפחיד זה בהכרח אימה".
לדעתי סליפי הולו לא ניסה להפחיד אלא למתוח כמו מרבית סרטי המתח (שרובם בעלי רוצח סדרתי).
אני חשבתי שהוא סרט מתח מסוגנן ויפיפה ובכלל לא קלטתי מה אמור להפחיד בו.
אני מאמין לך שהסרט הפחיד אותך. עדיין, קשה לי לדמיין את הסרט תחת מדף האימה בספריית הוידאו שלי. בעיני זה סרט הרפתקאות אפל וקסום.
מושג חדש למילון!
"תסמונת שרק" (ניתן לקרוא תסמנת ש-רק [יצא לקולנוע] או שרק [ירוק וגדול]) היא תופעה שאנשים מצביעים בהמוניים לסרט חדש למרות שלא ראו אותו רק בגלל שהשמועות אומרות שהוא טוב…
מושג חדש למילון!
גאוני ונכון!!
גם אני רוצה להתלבטטה
( מי יודע מאיפה התלבטטה? )
ראיתי את המספריים, את ביטלג'וס, אני די בטוחה שראיתי את באטמן ובאטמן חוזר, אבל אני תמיד מבלבלת בין כל הבאטמנים אז אי אפשר לדעת ואת הפלישה ממאדים.
את הפלישה ממאדים לא אהבתי, המספריים חמוד ראיתי אותו בפעם הראשונה עד האמצע ובערב ברטון האחרון השלמתי אותו בדיוק מאיפה שהפסקתי לראות, חביב אבל לא יותר.
הבאטמנים הם נחמדים אבל הם לא אפשרות, גם בגלל שאני לא זוכרת אותם היטב וגם בגלל שיש לי נגדם דעה קדומה ביותר שאומרת שהם פשוט לא טובים, לא משנה כמה אהבתי אותם ( אני יודעת, זה לא הגיוני )
ולכן המנצח הוא ברב קולות ובפה אחד ביטלג'וס ( למרות שהוא כבר מיושבן, אבל זה עושה אותו אפילו יותר חמוד )
אני די בטוחה שזה לא עניין אתכם, אבל בכל זאת :)
גם אני רוצה להתלבטטה
תלבטטי, תלבטטי.
אני חייבת להבין משהו עקרוני- מיושבן זה בהכרח רע?
__________
תוכנס "תסמונת שרק" למילון לאלתר!
שגרה זה רע
וגם מיושבן. לדעתי מיושבן זה פשוט דהוי וזה לא יכול להיות טוב.
שגרה זה רע
מיושבן הוא לא ממש "לא טוב". קחי את "ביטלגוס", סרט נפלא, אבל לאל ספק רואים שהאפקטים היישנו, ולא מרשימים או מפחידים.
"הפלישה" עדיין נראה מצויין, וכנ"ל "סליפי". אבל בעוד חמש שנים, שהטכנולוגיה עוד יותר תתקדם, האפקטים בסרטים האלו יראו מיושבנים.
הכל עניין של זמן.
כולם אוהבים את SW הטרילוגייה המקורית- מישהו עדיין חושב שהחלליות אמיתיות והפיצוצים אדירים- לא ממש.
ב1997 כולם היו בטוחים ש"טיטאניק" הוא מדהים, ולא יהיה סרט יותר רועש או אפקטיו ממנו. מאז כמובן, באו "להציל את…", "ארמגדון", "פרל שיט" ויבואו עוד. עכשיו "טיטאניק" נראה שקט (כן, שקט) מדי ברוב הזמן שהאונייה טובעת- חוץ ממש הסוף -זה רועש!!
בכל אופן, כל סרט אפקטים נדון להיות מיושבן- השאלה היא רק מתי…
בבקשה, זה לא ''מיר''
זה
(לקרוא במבטא מתאים…)
בבקשה, זה לא ''מיר''
אכן מבטא רוסי, של השחקן פיטר סטורמאן, שהיה מצויין גם ב"שמונה מ"מ", ב"בביג ליבוסקי"
וכו'. סרט מעולה,אפילו בפעם המאה ושתיים.
אז את האפקטים מודדים בווליום?
כי אם אז כוכב הקופים לוקח בגדול. ישבתי די באמצע האולם, וחצי מהסרט החרישו אותי עם הווליום של האפקטים. מה שכן, הווליום עם המוזיקה של הפתיחה בהחלט מרשימים. מאוד אהבתי את הצליל ה"מוזר" משהו במוזיקה של כותרות הפתיחה, שלמרו באנליות פה ושם היתה מענינת, מרשימה,ומתאימה מאוד לסרט. חבל רק ששאר המוזיקה בסרט שבלונית ודי סטנדרטית, כי הפתיחה העלתה לי את רף הציפיות המוזיקלי.
אה, לסקרנים, ניתוח מוזיקלי של פס הקול נמצא כאן:
http://www.filmtracks.com/titles/planet_apes.html
יחד עם סקירות מוזיקה של הרבה סרטים אחרים
איש האלפים בכוכב ברטון
אגב, המלחין של המוזיקה, דני אלפמן, הלחין את המוזיקה לסרטים אחרים של ברטון, כגון באטמן חוזר, מיץ חיפושיות, מארס אטטקס וכו'
וחשוב לציין -
גם 'הסימפסונס'.
ואיזה מין שם זה "אלפמן" בכלל? אי אפשר לקרוא לו "חצי-אלף" כמו שמקובל?
וחשוב לציין -
אם כבר הזכרת. מישהו יודע אם יש היום סימפסונס?
כבר ציינתי זאת במקום אחר
סימפסונס עברו ליום א בשעה שמונה וחצי בערב
והם החלו לשדר את העונה מתחילתה
(שבוע שעבר היה הפרק הראשון)
בגלל זה אני שואל
ערוץ 1 מסוגל להזיז תכניות לימים שונים ושעות שונות בלי התרעה מוקדמת וחשבתי שאולי הם עשו שינוי זמני בגלל אליפות העולם באתלטיקה שבוודאי מעניינת יותר אנשים מאשר הסימפסונים.
ערוץ 1 (אוף טופיק)
נכון. אתמול היה כתוב שבערב יוקרן 'מי רצח את הארי', ולא רק שהסרט התחיל רבע שעה לפני הזמן (מישהו יודע אם זה בגלל שבאתלטיקה נשברו שיאים חדשים?), זה גם היה בכלל סרט אחר – 'מעמקים'.
וחשוב לציין -
המלחין לסרטים המוכשר ביותר שיש היום. עבד הלהקה "אוינקי בוינגי" שעשו את השיר ל"אהבה מדעית"- מי שזוכר.
לאחר מכן חבר לטים ברטון ב"ביטלג'וס", עשה עבודה מדהימה ב"מספריים", המציא את נעימת הנושא החמישית הכי קליטה בעולם ("בטמן", 1989), שב ועשה גרסה מפחידה ומכופשת ב"חוזר", 1992.
השיא הגיע ב"הסיוט" שם הוא שר, הלחין, הפיק והיה אחראי לחצי מהסרט, יחד עם טים.
לאחר מכן חלה קצת ירידה- "הפלישה" היה ט"מ, "סליפי" קצת חזר על עצמו, אותם ארבעה תוים, "כוכב"- לא יודע, אבל לפי הביקורת הרבה תופים ורעש בעיקר.
חשוב לציין את "הסימפסונס", שכל עונה הוא שב לעשות גרסה אחרת לנעימת הנושא הקליטה, לכל פרק "הלואין" מעולה.
כמו כן עבודת עם במאים אחרים, לרוב נחותות יותר וסתמיות- "סימן חיים", "תכנית פשוטה", "פסיכו 98".
אצל מי בדיוק מקובל לקרוא לברנש בשם "חצי אלף"?
ואל תשכח
שבכל פרק סולו הסקסופון של ליסה מנוגן אחרת (אחד משלושת הדברים שמשתנים כל פרק, השניים האחרים הם העונש של בארט ובדיחות הספה)
כשאני שב וחושב על זה, יכול להיות שמי שאחראי לסולו הוא דווקא אלף קלאוזן, שמספק את המוסיקה שהיא לא נעימת פתיחה לסדרה.
בכל מקרה, דני אלפמן שולת!!!1
ואל תשכח
אלף קלאזון הוא המלחין הקבוע של כל הפרקים. הוא מחבר את השירים יחד עם התסריטאים (שיש שירים), עושה א תמוזיקת הרקע בכלל (לרוב ע"פ הנעימה של אלפמן) וכן, מחבר א תהקטע הקצרצר השונה בכל פרק.
מלבד ה"סימפסונס" הוא עבד על הסדרה "אלף"- בלי קשר לאלפמן.
תיקונים אלפמניים
חלוקת העבודה בין שני האלפים (דני אלפמן ואלף קלאוזן) היא כדלקמן: אלפמן הלחין את הנעימה המקורית ועיבד אותה יחד עם סטיב בארטק, שמעבד ומתזמר את כל יצירותיו. מכאן והלאה, אין לו שום קשר לסימפסון, וכל ואריאציה שהיא, לרבות סולו הסקסופון או גרסאות האלווין, נזקפת לזכות קלאוזן (למעט חריגות חד פעמיות, כמו הגרסה של סוניק יות' או הגרסה ההודית שהייתה באחד הפרקים האחרונים). יתרה מזאת, הוא מתלונן לא פעם על כך שלא משנה מה הוא יעשה עוד בחייו, תמיד יזכרו אותו בתור "הבחור שהלחין את סימפסונס", בעוד שהוא טוען שזאת הייתה אחת מעבודות ההלחנה המהירות ביותר שלו.
עוד משהו, למיטב ידיעתי הלהקה של אלפמן נקראה "בונגו", אחרי שבעבר היא נקראה "אוינגו בונגו" ולפני זה היה לה שם ארוך יותר, משהו בסגנון של "מסדר האבירים של אוינגו בונגו", לא זוכר. כמו כן, הלהקה עוד פעלה כשאלפמן התחיל לעבוד עם ברטון, ולמעשה התפרקה רק בשנות התשעים. כמו כן, חשוב לציין שאלפמן הוא בכלל גיטריסט בהכשרתו.
אם אני מבינה נכון,
זו בדיחה של כבוד הדג.
הוא לקח את השם
Elfman והפך אותו לElf-Man, כלומר חצי אנושי – חצי אלף. פנטאזיה לסוגייה, מ"ת, וכו'.
_____________________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
נ.ב מה עם "ישישה שוחה"? לא יכנס למילון?
דווקא לא.
האפקטים בביטל לא התיישנו- זוהי עדיין עבודת בובות מרשימה. דווקא בגלל שמדובר בעבודת בובות. נכון, הקטע עם התולעת נראה עכשיו מגוחך- אבל מלבדו, הכל נראה עדיין מרשים.
הקטע של התולעת
נראה מגוחך גם אז, וזה הרעיון. מה, ב-80 ומשהו התולעת לא נראתה כמו בובת גרב?
קשה לי להגיד
ראיתי את ביטלג'וס בפעם הראשונה לפנ שנתיים בערך (לפחות, פעם ראשונה שאני זוכר).
אבל אין ''תסמונת שרק''!
עד לרגע כתיבת שורות אלה, אף אחד לא הצביע ל'כוכב הקופים'.
אבל אין ''תסמונת שרק''!
כי זה אכן לא סרטו הטוב ביותר של טים…
וגם אין בו שום דבר שמראה שזה סרט שלו ..בד"כ אתה יכול לנחש שאתה רואה טים ברטון…
אין ''תסמונת שרק''?
תסמונת שרק עוד לא הכתה בסקר כי הסקר עלה לאתר ביחד עם עליית הסרט לאקרנים (פלוס מינוס יום) (אלא אם פספסתי איכשהו שבוע).
הסרט צריך להפתיע לטובה או לרעה בשביל להגדיל את השפעת התסמונת (אה, וגם צריך לחכות איזה שבוע כדי שאנשים יראו אותו).
בקיצור, יהיה קשה לשפוט ע"פ הסקר את ההתלהבות של הקוראים מכוכב הקופים (לטובה או לרעה) בגלל תסמונת שרק.
אין ''תסמונת שרק''
בגלל שכוכב הקופים הוא סרט מסקרן. ואילו שרק היה סרט שקיבל המון ביקורות נלהבות ויחס חם אצל הקהל.
תסמונת שרק עובדת על ממנטו. הסרט שהפוסטר שלו (ממנטו) נמצא אצלי בקיר – בהתלהבות רבה – עוד לפני שראיתי אותו.
אין ''תסמונת שרק''
דרך אגב, עשיתי סקר אצל חברים שלי…
אף אחד מהם ( אני מודה שלא שאלתי את כולם… ) לא שמע על ממנטו, אני ישבתי וסיפרתי להם על מה זה, הם לא התלהבו אחד מהם חשב שהעלילה מספיקה ל10 דקות בדיוק ( מצד שני, הוא לא רואה אקס מן ולא ראה סטאר וורס, אז הוא לא נחשב )
מתברר שאני אחראית על הפצת מידע לגבי סרטים ( מה שמשתייך לרשימת ה"האם אתה מכור לדג "שראיתי איפשהו באתר… אני יושבת ופולטת כל מה שאני לומדת כאן על במאים סרטים ואפקטים, בעולם האמיתי… איפה שהוא לא יהיה, מה זה אומר עליי? )
גם אני ניסיתי להסביר לאנשים
מה זה ממנטו, וזה לא הלך משהו.
אבל את ואני מתלהבים ממנו – לא?
ואני עוד משתדל (בהצלחה יתרה) להמנע מקריאת כל מידע על הסרט לפני שאני אראה אותו.
פשוט שרק היה יותר מיוחצן. זה הכל.
שום התלבטות בשבילי
המספריים לוקח בהליכה. לא שהסרטים האחרים רעים, חלילה, אבל המספריים הכי טוב לטעמי.
המספרים של אדוארד באמת מעולה..אבל לפי דעתי הפלישה ממאדים זה הכי שנון ויפה..
גם סטירה מעולה על החברה האמריקאית ופארודיה טובה על סרטי אסונות
אהמ... האמנם זה שמשהו הופיע
בסקר הקודם, פוסל אותו מלהופיע בנוכחי???
כאילו, למישהו יש ספק למה הייתי מצביעה אם הסיוט שלפני חג המולד היה מואיל בטובו להופיע בסקר הזה? ועם כל הכבוד, הוא בהחלט אחד מסרטיו הבולטים וגו', והיה צריך להופיע כאן!
טים ברטון ביים
בדיוק תשעה סרטים (באורך מלא), ואלה הם תשעת הסרטים המופיעים בסקר. 'הסיוט שלפני' אמנם "מוגש בחסות" טים ברטון, המפיק והכותב, אבל הוא לא ביים אותו, ולכן הוא לא מופיע כאן.
טים ברטון ביים
אז מה, מסכת הסרטים של יוצר אינה רק מה שהוא ביים. על העורכים (אהם… מעניין מי זה) היה להפעיל שיקול דעת ולהבין שיצירה כמו "הסיוט שלפני חג המולד", למרות שלא בוימה על ידי ברטון, היא ברטונית בכל רמ"ח אבריה.
ברטון כתב, הפיק והיה מעורב מאוד ביצירת הסרט, דבר שבולט מאוד בתוצאה הסופית.
בדקתי היטב את הסקר
לפני שהתלוננתי, ווידאתי שאכן, לא כתוב "סרטים בבימויו של טים ברטון" אלא "סרטים של טים ברטון". אם יש מישהו שיש לו ספק ש"הסיוט לפני חג המולד" הוא סרט של טים ברטון, אני עוד לא פגשתי אותו.
אבל...
הדג התכוון לזה כמו שבתחילת הסרט יש "סרטו של טים ברטון", ששם מדובר על הבמאי בלבד.
אז זה לא סרט של טים ברטון?
לא.
סרט של טים ברטון, by def, ה סרט שביים טים ברטון.
אתה לא רציני.
כל העולם קורא ל"סיוט שלפני חג המולד" סרט של טים ברטון. פתאום הוא לא, רק לרגל סקר בעין הדג???
אוף איתך. בפעם הבאה לא נשתדל כ''כ
שיהיו ניסוחים מעניינים יותר מ"מה הסרט הכי טוב שטים ברטון ביים". בפעם הבאה כבר נלמד להיות לקוניים כמו חוזה משפטי.
ממתי חוזה משפטי הוא לאקוני?
(חשבתי שסיכמנו פעם שלאקוני = קצר ולא מפורט).
לקוני = קצר ולא מפורט
ואני יודעת את זה טוב מאוד (טוב, אולי לא מאוד) כי אני לומדת עכשיו לפסיכומטרי וצריכה לדעת אלפי מילים שאף פעם לא שמעתי ושאני אף פעם לא אשמע. Happy Happy, Joy Joy.
הכוכב?
וואוו
בחיים לא כתבתי ביקורת על סרט שראיתי בחינם.
אני חושבת שזה ממש משפיע עליי,או שלא.
טוב,אז ככה
אפשר להתחיל בצורה כזו-
קפקא עתידני לכל המשפחה,עולם לא ברור,עלילה הזויה שלתוכה נקלע גיבור מזדמן שכל מטרתו בחיים הייתה להוכיח כי הקופים יכולים בדיוק כמו בני-אדם.
אז אלוהים הביא אותו לעולם בו ישנו ביטוי נרחב ביותר למטרתו הזו.
כעת הגיבור היפיוף שלנו מתחרט על הכל ורוצה לחזור לעולמו שלו.
הכל היה יכול להיות טוב_הוא ינצח ויתפוס אוטובוס לכיוון הבית) אלמלא הוא לא הסתבך גם עם הזמן.
מארקי-מארק בתפקיד נחמד ואנושי ביותר למול קופיפים וגורילות.
הלנה בונהם מושכת בתור קופה,ועוד בלונדה עם שפמפם ועיניים מדהימות.
או בעצם אפשר גם כך-
מי אמר שהפסיקו לעשות רימייקים?
תראו את מאטריקס,סליחה,את כוכב הקופים!
טים מראה לנו איך אפשר לקחת סרט קיים,להוסיף צבע ומלאנה שערות באוזניים ולשכנע את כולם שזה לא רימייק.
אבל הרי כל סרט כמעט, מאז ה- 80 ועד ימינו אנו הוא בצורה כזו-או-אחרת רימייק,לא?
בעצם,הכי טוף כך-
ראיתי סרט בחינם על חשבון אתר אינטרנט מפורסם,אחרי שהעבירו אותנו מאולם אחד לשלוש ובחזרה לאחד,נתנו לנו קופסאת גפרורים עם עדשים צבעוניים וחסכו לנו פרסומות מיותרות.
הסאונד מדהים,העלילה מזכירה כמה וכמה קלאסיקות ספרותיות ועבודת התפאורה והאיפור קיבלו כבר אוסקר.
לגבי הסרט בכללותו?
רוצו לראות בקולנוע,וותרו על הוידאו או דיוידי,אלא אם יש לכן מסך קולנוע בבית.
שלום ותודה.
כולם מתלבטים אז גם לי מותר
הסרטים שראיתי, לפי הסדר שראיתי אותם, הם: המספריים של אדוארד, באטמן (?), באטמן חוזר (?), הפלישה ממאדים, סליפי הולו, וביטלג'וס ממש לא מזמן (לא במסגרת ערב טים ברטון).
ההתלבטות העיקרית היא בעיקר בין אדוארד וביטלג'וס, כאשר את ביטלג'וס ראיתי רק פעם אחת לעומת המספריים שראיתי מספר מאוד גדול של פעמים, וקשה להחליט בין מיטת המים המתפוצצת לבין הסצינה המפורסמת של Day-o ושות'.
בסופו של דבר לא הצבעתי, כי אני מתכננת לראות בקרוב את "כוכב הקופים" (אם הכל ילך כראוי) וכי אני עדיין מנסה איכשהו לראות את אד ווד והסיוט שלפני חג המולד (אפילו שהאחרון לא בסקר). על ההרפתקה הגדולה של פי-ווי בכלל לא שמעתי, אני מניחה שהגיע הזמן לעשות קצת תחקירים בימד"ב…
שני דברים לסיום:
1. מי האחד/ת שהצביע/ה לאפשרות "מי זה בכלל טים ברטון?"? אני מקווה שזה היה בצחוק, כי אפילו ללא ידע בסיסי הכרחי כולם כבר צריכים לדעת מי הוא אחרי כל הדיבורים עליו באתר!..
2. הפסדתי את ערב טים ברטון! הפסדתי את ערב טים ברטון! חזרתי לי ממי-יודע-איפה ופתחתי את הטלוויזיה, פתאום ראיתי פרסומת "ערב טים ברטון, הערב". אז רצתי לעיתון תוכניות כמו משוגעת וגיליתי שבדיוק הפסדתי את המספרים של אדוארד ואת ביטלג'וס, ואלה היו שני הסרטים הכי טובים מהערב, את שניהם ממש רציתי להקליט! אז מרוב אכזבה החלטתי גם לא לצפות בשאר. עכשיו אני מחכה לשידור החוזר. ):
ההרפתקה הגדולה של פיוי הרמן
הוא קומדיה חמודה לילדים, לא מתוחכמת
במיוחד או מדהימה משום סיבה שהיא.
ככל הזכור לי לפיוי נגנבות האופניים החדשות והמיוחדות
שלו והוא יוצא למסע ברחבי ארהב בחיפוש אחריהן.
ההרפתקה הגדולה של פיוי הרמן
ובכל זאת הוא קיבל יותר קולות מכוכב הקופים. הממ…
יותר קול מכוכב הקופים
פי וי הרמן זה לא זה
שתפסו אותו פעם עושה מעשים שלא ייעשו בחשכת בית קולנוע, והושפל קשות בציבור? זה שכל ארצות הברית צוחקת לו עד היום?
חשבתי ככה.
אני!
את התשובה האחרונה בסקר אפשר לפרש בשתי דרכים:
* לא שמעתי מעולם על טיפ ברטון.
* שמעתי על טים ברטון והוא מעניין את הז** שלי.
תקראו לי תמימה, אבל כשאני הולכת לסרט, זה בגלל העלילה, לא בגלל במאי כלשהו שתרם את שמו. אני הולכת לסרטים כי עומד מאחוריהם רעיון שמעניין אותי, כי תיאור העלילה שלהם נשמע לי מושך מספיק – כזה שאפשר לעשות איתו משהו מעניין, או שמצריך לחשוב על הסרט גם אחרי הצפייה.
כולם מסביבי מדברים על איך במאי מסוים הכניס את תפיסת העולם שלו לתוך הסרט, איך רואים שהאווירה היא של במאי X ולא במאי Y. מצטערת – לי זה מעולם לא קרה. אני לא יכולה לשייך סרטים לבמאים מסוימים, או לסווג אותם לתקופות חשוכות בחייהם של אחרים. אני הולכת בשביל ליהנות נטו מהסרט, ועד היום אף אחד לא הצליח לשכנע אותי שהאווירה בסרט X היא תלוית במאי, ולא מחוייבת מהתסריט.
ולמרות כל הסימפטיה, והזכרונות שיש לי מ'ביטלג'וס', אני מעיזה לקרוא תיגר ולצעוק: למה מי זה לעזאזל טים ברטון?!
אני!
ובכן, באמת קשה לשמוע על "טיפ ברטון", מפני שהוא דמות בדיונית שנוצרה עקב טעות כתיב.
כמובן הרצון לתקוף ולנקוט בעמדה- שהמבאי לא חשוב בעיניך, ושהשאלה החשובה היא- הסרט מהנה או לא, בלי קשר ליוצריו. בעוד זה כנראה באמת מה שחשוב בסופו של היום, עדיין, צריך לדעת לתת קרדיט.
נניח שלא שעמת על מישהו שום מילה- האם תצביעי עבורו, או תלכי אותו לבלות? ואז, אם כן, נניח שנהנית, אבל לא היה אכפת לך מיהו- איך תדעי לחזור אליו שוב?
את רוב העלילות טים כתב, לעתים ללא קרדיט (דברים שמגלים בתנ"ך-
IMDB ואתרי מעריצים) והשפעתו ניכרת בכל סרט שהוא ביים- או אפילו הפיק (ע"ע "הסיוט").
לטים ברטון אפילו יש צוות כמעט קבוע, דבר המעיד על קשריו הטובים עם אנשי צוות, שחיונים לסרט, ותורמים לכך שכל סרטיו מקבלים אווירה "טים ברטונית" שכזו-
למשל דני אלפמן, המוזיקאי המאוד פורה שעסד אתו מאז "ביטלג'וס", ועד היום, "כוכב הקופים". למעט, "אד ווד", הוא הלחין את כל המזויקה לסרטיו. הוא תרם רבות לאווירה ה"ספוקית" של הסרטים, נתן עוצמה דרמטית נוספת לכל סצינה, ומעל הכל, יצר דיסקים מעולים (שוב, "המספריים")
העורך כריז לבבנזון עובד עם טים מאז "הפלישה", ואולי אף לפני.
יחד אתם, ועם עוד רבים, טים יצר את כל סרטיו. ואם הוא מצליח כל כך הרבה פעמים, לפי דעתי הקרדיט מגיע לו
גם אני!
אבל מסיבה קצת שונה. לפעמים אפשר לזהות אוירה מסוימת ולשייך אותה לבמאי/מפיק/תפאורן/נערת-מים מסוימים, אבל זה ממש לא מעניין אותי. תביאו סרט טוב וזהו.
ועל כן נאמר (ויש לקרוא זאת בטון מזלזל ולא בטון תוהה, בדומה להפרדה שעשית בהודעתך): "מי זה בכלל טים ברטון?".
למה מי זה בכלל טים ברטון?
אם תוכלו להמנע מזריקת חפצים בכיווני, אני אודה לכם.
האמת היא שלא ראיתי את כל הסרטים ברשימה אבל ראיתי את רובם (כולם מלבד "סליפי", "פיוי" ו"כוכב"). לאחר התלבטות קשה (כמעט ארבע שניות!) שבה חשבתי מי מכל אלה הוא הטוב ביותר, התחלתי לחשוב ברצינות על זאב רוח (שודר היום "טיפת מזל" בערוץ 2) והוא התחיל להראות יותר ויותר הגיוני.
כל הסרטים ברשימה שראיתי היו טובים (או לפחות סבירים) אבל… מי זה בכלל טים ברטון? למה זה מעניין איזה סרט שלו הוא הטוב ביותר?
תגידו, אפשר אולי לשנות ל"המספריים"?
טים ברטון הוא הסמאח
שביים את הסרטים שברשימה למעלה.
אני מניח שהסקר עלה לכבוד צאת סרטו "כוכב הקופים" בארץ…
באמת?
לעזאזל, אמרו שיוסיפו מקש ציניות!
מיקרוסופט המניאקים.
אולי
סביר יותר להניח שהסקר בא בגלל ערב טים ברטון שהיה בערוץ הסרטים לפני שבוע וכל התגובות שבאו אחריו.
למה מי זה בכלל טים ברטון?
אני מתנצל מראש, אבל אני חושב שבכלל לא היית צריכה לענות על הסקר. הרי בהנחה שראית את סרטיו המוקדמים של טים (הבמאי האהוב עלי מא "המספריים", שכמובן, הצבעתי עבורו- הסרט האהוב עלי בכל הזמנים)- אבל עדיין, לבחור באפשרות האחרונה חסרת טעם, אלא אם כן היא נועדה להצחיק (לא הצחיק אותי כלל) או סתם הרצון להוסיף עוד קול (אז למה לא "המספרים")
בכל אופן, אולי זה לא "משנה" מה הסרט הכי טוב שלו, אבל הסקר בא לראות איזה מהם הכי אהוד ופופולרי בקרב המצביעים. כמו כן הוא יראה בעתיד, נראה לי, עד כמה "כוכב הקופים" טוב.
רק מההתחלה שראיתי, הוא מצויין ומושקע, אבל אראה אותו רק בשבוע הבא. (אני סוטה מהנושא. בכל זאת, כמעט שלוש בלילה)
רגע
אני אמור לשנות את הכינוי שלי ל"מ. הפרה" עכשיו? אני לא מבין איך אפשר לחשוב ש"מ. השור" הוא כינוי לנקבה. זה פועל בכל כך הרבה רבדים, חוץ מהמיניות המרומזת בשם "שור", הרי הדמות הטלויזיונית הידועה "מ. השור" הוא גבר (כלומר שור) שרירי ונעול קבקבים. איך אפשר להתבלבל בכלל?
רגע
סליחה.
אולי "מישהי השור"???
אולי סתם לא שמתי לב?
לדעתי המםפריים של אדוארד הוא הטוב ביותר .
וואו! רוצה שקל?
(מצטער, לא יכולתי להתאפק)
כוס חמאה,
לימדת את הבן שלך לגלוש באינטרנט באתרים מפוקפקים כמו זה בגיל כ"כ צעיר?
חרפה!
(^:
___________________________-
יום לא-הולדת שמח,
גל
הלו, הלו!!
לזה עם הכפית אין, לא היה ולא יהיה כל קשר עם הכפית שלי!!!
שלא מבין מה זה שקל, מה זה אינטרנט, מה זה אתרים מפוקפקים ובכלל עדין סובל מטראומה פוסט בוחצלגיחצן. הוא כנראה אלרגי לדגים, כי עם חתולים הוא דווקא מסתדר…
המקסימום שהוא יודע לעשות זה לחרבן (תרתי משמע) לי את התגובות שאני מנסה להקליד, לפלוט על המקלדת, ולתקוע את המחשב בצורה שאינה נתנת לתיקון.
נשמע לי שיש לילד עתיד גדול
בתור חתול.
נשמע לי שיש לילד עתיד גדול
בתור עובד במיקרוסופט.
נשמע לי שיש לילד עתיד גדול
בתור עובד מדינה.
תגידו, מה יש לכם?
שבוע לא הייתי באתר וכבר אתם מתחילים ללכלך?
מיקרוסופט?!?
אממ
אכן אכזבה לכוכב הקופים עדיין…
אף אחד לא אהב?? או שפשוט אף אחד לא ראה??
כח אמריקה רצה לזה ביום!!!
זוהי תופעת ''שרק'' ההפוכה
סרט שרק יצא לקולנוע לא מקבל כמעט קולות כי הוא חדש ואף אחד לא ראה אותו, או שאומרים שהוא לא משהו ואז אחרים גם לא מצביעים אליו.
לאחר שראיתי את ''כוכב הקופים''
אני יכול להעיד, שלא הצבעתי לסרט הזה פשוט בגלל שהוא לא מספיק טוב.
אל תבינו אותי לא נכון, "כוכב" הוא לא סרט גרוע. הוא סרט די טוב (את הפירוט אני אכתוב בביקורת- מתי היא עולה?), אבל לא ברמה של המתחרים שלו.
נשכח סרט
מה חבל,
מה חבל שאחד הסרטים הטובים של טים ברטון, "הסיוט שלפני חג המולד" לא נכלל ברשימה.
הדבר שמייחד בעיני את ברטון הוא לא ההתעסקות שלו בשונה (לעזאזל, חצי מהסרטים בערך עושים את זה) אלא הדמיון הויזואלי המדהים שלו (בדומה לטרי גיליאם, רק שהוא מרשים פחות ויזואלית מברטון ויותר עלילתית).
כשנתנו לו לשחק באנימציה התוצאה היתה מדהימה.
נשכח סרט
צודק!!
דווקא לא.
אנאקרא את שאר התגובות. ההחלטה האם להכניס את "הסיוט" לסקר כבר דוסקסה למוות, ובסופו של דבר הוחלט שטכנית, זה לא סרט של טים ברטון, ולכן הסרט לא נשכח, אלא הוצא בכוונה.
''בסופו של דבר הוחלט''???
"בסופו של דבר הוחלט" על ידי אותם אלה ש"בתחילתו של דבר הוחלט" שזה לא סרט של טים ברטון (כלומר, אותם דיקטטורים מרושעים שהחליטו לא להכניס את הסרט לסקר מלכתחילה). פרט להם, לא זכור לי שעוד מישהו השתתף ב"הוחלט" הזה. ומצד שני, דווקא היו כמה וכמה קולות שתמכו ב"הוחלט" אחר לגמרי.
עד שקראתי את כל התגובות
כבר שכחתי על איזו רציתי להגיב. אז אני אגיב לבד, ללא תלות באחרים.
אז אני התלבטתי במשך מספר שניות הרות גורל בין "המספריים" ל"ביטלג'וס", ולבסוף בחרתי במספריים. למה? לא יודעת.
מה שאני כן יודעת, זה שאני הולכת להכות את עצמי קצת על כך שפיספסתי את ההזדמנות לרענן את הזכרון בערב טים ברטון.
אתם חושבים שהם יקרינו את הסרטים בשידור חוזר בזמן הקרוב? וכן, אני יודעת שיש כזה דבר שנקרא ספריית וידאו. אבל בשביל מה יש לי כבלים, לעזאזל?
אחלה סקר
קודם כל אני חייב להגיד שזה באמת סקר מצויין, שנותן לך להתלבט הרבה לפני שאתה מחליט.
אני התלבטתי בין ה"המספריים"… ל"סליפי הולו", אולי משום שלדעתי "סליפי הולו" הרבה יותר מותח ונותן מגוון גדול יותר של דמויות.
אני גם חייב להגיד משהו על כל הקטע שטים ברטון אוהב לעבוד עם אותם שחקנים.
לדוגמה גוני דפ ומייקל קיטון. אני מעריך מאוד את גוני דפ וחושב שהוא שחקן גדול, אבל אם תשימו לב, התפקידים הגדולים שלו באמת הם תחת הדרכתו של ברטון. אין מה להגיד, במאי גדול.
טוב, אז החלטתי לשתף אתכם גם בהתלבטותי:
1. פי-ווי: פשוט לא ראיתי.
2. ביטלג'ס: אכן סרט fun אמיתי, שבו ברטון פשוט שפך על המסך את כל הרעיונות המוטרפים והביזאריים שלו, והראה כיצד ניתן לעשות אנימציה עם שחקנים בשר ודם. נקודת זכות חשובה ביותר: הסרט בו הבנתי שווינונה ריידר היא פשוט מושלמת. אבל חסר משהו שיגרום לך להמשיך ולחשוב על הסרט אחרי היציאה מהאולם.
3. באטמן: אז קודם כל ווידוי: אני אספן קומיקס מושבע. ברטון הצליח לקחת את דמות האביר האפל ולעשות עליו סרט רציני שלא יהיה סתם סרט אקשן, ולהפגין את השניות בדמות של אדם לכאורה נורמלי שיוצא בלילות כשהוא לבוש בטייטס. ברטון גם לא נכנע ללחץ הקהל וליהק לתפקיד את מייקל קיטון שהביא לתפקיד את ניצוץ הטירוף שיש לו. וכמובן גם בל נשכח את ג'ק ניקולסון (ודרך אגב למילונאים שבכם: מה לגבי המקבילה השחקנית לסמאח?). אבל עדיין היה חסר לי משהו.
3. אדוארד ידי מספריים: אכן fairy tale מודרני ונוגע ללב, עם סוף שלמרות שאינו happy end אף אחס לא מקטר. ברטון שוב מבכר את יחס החברה לזר ולשונה, אבל כמו שאמר הממסד, יש יותר מדי קטעים מביכים.
4. באטמן חוזר: בפעם הראשונה שראיתי את הסרט הייתי מאוכזב. משהו לא הסתדר לי משום מה. אבל אחרי צפיות נוספות שיניתי את דעתי וזו הסיבה שבחרתי בסרט הזה. אהבתי מאוד את ההרגשה ה-bitter-sweet לכל אורך הסרט במערכת היחסים בין באטמן לקאטוומן. הדיון בשאלה מדוע פסיכי אחד נחשב לגיבור ופסיכי אחר נחשב לנבל. חילופי המלים בין פייפר לבין קיטון ולבין דה-ויטו. וכמובן שאין לשכוח את הצד החזותי המדהים של הסרט על כל פרטיו. סרט אותו ניתן לסכם במילה אחת – חתול.
5. אד ווד: סרט טוב, אבל נעדר את אותו אלמנט פנטסטי-ייחודי שמאפשר לסרט להתבלט ממש ולהפגין את הברטוניות במלואה.
6. הפלישה ממאדים: מכאן מתחילות האכזבות. מה לעשות שהסרט היה ממתק צבעוני מאוד אבל לעניות דעתי ריק מתוכן. ברגע שיצאתי מהסרט פשוט שכחתי ממנו, ולא היה בו שום דבר שגרם לי להמשיך לחשוב עליו אחר כך.
7. סליפי הולו: סרט עשוי היטב, מאוד אווירתי (לכן בתחילת הסרט אפילו לא שמו credits), משחק טוב, אבל מה לעשות שמברטון ציפיתי ליותר, ציפיתי לערך נוסף, שלא היה בסרט. העלילה היתה ליניארית וצפויה, והסרט לא העלה שום שאלה אמיתית, כאשר דווקא בסרט של ברטון אני מצפה לחשוב.
7. כוכב הקופים: ראיתי את הסרט אתמול והטענות שלי די דומות לטענות בנוגע לסליפי: הסרט מאוד מרשים חזותית, המשחק בסדר (למרות שאני מתעב את מרק וולברג בכל זאת הצלחתי לצפות בסרט בלי לקטר עליו), העלילה סבירה (לא יותר) והסספונד מצליח לעבוד (עד לסצינה האחרונה שלדעתי האישית צריך לחתוך אותה מהסרט לגמרי). אבל שוב, מברטון אני רוצה יותר. למרות הצהרותיו הוא לא הצליח להינצל מהגדרת הרימייק. ברטון אומר את אותו דבר, רק עם איפור יותר טוב ועיצוב מדהים. הבשורה החדשה על פי ברטון? למרבה הצער לא.
ושוב הנמצח, באטמן חוזר.
בתחילת סליפי הולו אין קרדיטים?!
בגירסת הסמאח, אולי.
קטעים מביכים ב"המספריים של אדוארד"? איזה קטעים מביכים?
אחרי שזה הוזכר ע"י יותר ממישהו אחד, אני חייבת לשאול.
בהכללה: כל רגע שבו מופיע על המסך
אנתוני מייקל הול. זאת הגזמה פראית, אבל הול הוא שחקן מביך בדרך כלל, ולמרות שהליהוק שלו הוא הברקה מבחינה קונספטואלית (החנון האולטיבי מסרטי הנעורים בתפקיד הבריון) הוא פשוט עושה עבודה לא טובה.
גם כמה מהקטעים המשפחתיים פשוט לא עובדים לטעמי.
ואת זה אני אומר בתור מעריץ של ברטון שהצביע לסרט הזה.
איך לא
אפשרתם לבחור בנייטמר ביפור כריסטמאס?
איך לא
יש על זה תשובה למעלה. זה לא סרט שברטון ביים אלא הפיק.
גם כתב.
אבל אכן, לא ביים.
הצבעתי בעד ''מי זה בכלל'',
וזה אחרי שראיתי את רוב הסרטים המשתתפים בסקר. סתם עוד במאי של סרטי ילדים אמריקאיים לא מתוחכמים. יש כאלה עשרה בשקל.
טים ברטון לא עשה סרט ילדים בחייו
גם כשהוא עשה סרט עם פיווי הרמן, שהיה כוכב ילדים עצום בזמנו, זה לא היה באמת סרט ילדים. יש בחלק מסרטיו (במיוחד ביטלג'וס, באטמן הראשון והפלישה למאדים) קטעים שנועדו להנות גם ילדים, אבל ברור לחלוטין שקהל היעד שהוא מכוון אליו הוא בוגר יותר.
בסרטים של ברטון תמיד יש רבדים על רבדים, והוא מצליח להעביר באמצעות עיצוב יותר מכל במאי אחר בהוליווד לטעמי.
ברטון עושה גלוריפיקציה של כל מה שהתרבות האמריקאית דוחה מתוכה, ומציג בזווית עקומה את אבני היסוד של אותה התרבות. זה בערך מה שג'ון ווטרס עושה, אבל ברטון עושה את זה באופן הרבה פחות בוטה והרבה יותר מתוחכם.
גלוריפיקציה כן,
מתוחכם – לא. זה כמובן עניין של טעם, אבל הקטעים שאתה מדבר עליהם משאירים אותי עם הרגשה של "יופי, היינו חתרנים, מה עכשיו?"
ולגבי העיצוב – כשהוא בא במקום דברים אחרים (כמו בבאטמן, אדוארד, ביטלג'וס) הוא מפסיק לרגש אותי.
תחכום
כל הבתים בשכונה אליה מגיע אדי צבועים צבעי פסטל.
כל הבגדים שלובשים אנשי השכונה בצבעי פסטל.
כל המכוניות של אנשי השכונה בצבעי פסטל.
זאת העברת ביקורת באמצעות עיצוב, שלא מכילה "דווקא" (למען האמת באף אחד מסרטיו של ברטון לא ראיתי משהו שהוא "דווקא").
ומה הבעיה בבאטמן?
תחכום2
ואם נכנסים לניתוחונים של העיצוב של ברטון, תרומתי הצנועה:
לפני שאדוארד מגיע לעיירה כל התספורות של הנשים סימטריות. אחרי שהוא מספר אותן כולן מקבלות שיער לא מאוזן וחריג, מעין טייקאוף על השיער הקונבנציונאלי שהיה להן.
ועוד שני דברים שלא מעולם העיצוב:
* אדוארד = Odd + Weird
* פתיתי שלג = אין שניים זהים; סיפור המסגרת של הסרט בא לבאר מדוע יש שלג. כל תושבי העיירה זהים בתחילת הסרט (מומחש בסצינה בה המכוניות הזהות יוצאות מהבתים הזהים באותה שעה ונוסעות לאותו כיוון), למעט שניים: השוטר השחור (שמבין את חריגותו של אדוארד) והתמהונית (שמונעת מהסרט להפוך לגלוריפיקציה ילדותית לכל מה ששונה וחתרני). אחרי ביקורו של אדוארד, שהביא את השלג לעיירה, כולם (ובעיקר הצופים) למדו לקבל את השונה ולהלל את האינדיבידואליות.
יפה יפה
מרתק!
*יוצא דופן נוסף שלא הזכרת הוא החבר שלה שלבוש גם הוא בבגדים שונים מהמקובל ומשמש ביטוי מוחצן לשנאת הזר של בני העיירה (ולכן הוא נענש בסוף?).
*סצינת הקרב בסוף הזכירה לי מאוד את סצינת הקרב של "היפה והחיה" ומאחר שברטון עבד כאנימטור בדיסני (השועל והכלבלב) יכול מאוד להיות שזו מחווה ישירה.
*אגב, הסרט הראה גם שלעתים השונה, על אף הכוונות הטובות, לעתים לא מסוגל להסתגל לחברה (כאשר הוא ניסה להרגיע את הילד הוא רק פצע אותו).
קשה.
חוץ מהסרט הראשון ברשימה, ראיתי את כל הסרטים לעיל וכולם מצויינים. בעצם גם לא ראיתי את "מי זה טים ברטון?". שווה משהו?
אחד לא מוכר
האמת היא שבחרתי בביטלג'וס אבל רק בגלל שסרט האנימציה הקצר שטים ברטון ביים לא הופיע, למרות שזה סרט של 5-10 דקות, "וינסנט" הוא אחד הסרטים הכי מצחיקים ויצירתיים שראיתי בחיי (והמגמה שלי בבי"ס היתה קולנוע)
לכן גם ראית אותו
גם אני הייתי שמח לראות את וינסנט, פשוט לאנשים נורמליים קצת קשה למצוא סרט של 10 דקות.
בדוק בוידאו של ''הסיוט''.
הוא מצורף לפני הסרט.
עמלת תיווך אשמח לקבל אחרי שתצפה ותהנה.
אה, ראיתי אותו.
אבל אף פעם לא קישרתי…
לכן גם ראית אותו
האמת היא שראיתי אותו כחלק מאחת מבחינות הבגרות שלי בקולנוע (הרב סמאח נהיה ממוסד)
היה ברור ש ''מספריים'' יקח
כי שמעתי שזה הסרט הכי טוב שלו, אבל לדאבוני לא יצא לי לראות אותו, אז הייתי צריך לבחור מתוך אלו שכן ראיתי.
לא ממש מעריץ גדול של ברטון
ואפשר גם לראות את זה מכך שראיתי רק שלושה סרטים ברשימה: ביטלג'וס, המספריים וסליפי הולו. הראשון לא זכור לי כיותר מאשר fun, ולכן הבחירה הייתה בין האחרים, והיא הייתה קשה. בסוף ההחלטה הלכה על 'סליפי' בגלל כריסטינה ריצ'י, בגלל האגדתיות ובגלל המוזיקה.
בהקשר לשאלות מילונאיות:
'תסמונת שרק' לא הוכחה מדעית ולכן אינה יכולה להיות ערך מילוני.
מישהו הציע בעבר 'סמאחקן' בתור המקבילה השחקנית לסמאח.
עוף ברוטב דביק
אחרי שראיתי את המספריים של אדוארד, לא יכולתי להתאפק ולחשוב שטים ברטון חייב, אבל פשוט *חייב* לביים גרסה קולנועית לצ'רלי והשוקולד. אני יכולה לתאר לעצמי את המפעל של ווילי וונקה, מועשר בתפאורות ברטוניות…
נכון, זה יכול להיות מדהים!
גרסתו של טים ברטון ל''צ'ארלי והשו
קולדה" תהיה הגשמת חלום בשבילי.
טוב, אמנם לא הייתי חושבת על זה מעולם אם לא היית אומרת את זה, אבל עכשיו כשהצעת את זה התחלתי לדמיין מה הוא היה עושה עם זה וזה באמת היה יכול להיות מושלם.
אחרי הכל, צ'ארלי והשוקולדה היה בילדותי (ואולי אפילו עד היום) הספר שקראתי הכי הרבה פעמים, שהכי אהבתי והכי נהניתי לדמיין.
ואז גיליתי שיש גם סרט. ואז שמו אותו בערוץ 4. ואז ראיתי אותו, והזדעזעתי. הוא כל כך שונה מכל מה שדמיינתי, השירים כל כך מעצבנים, וילי וונקה היה עוד בסדר, אבל מה עשו לצ'ארלי, והגרוע מכל – איזה מן אומפה-לומפה אלה??
כך שאם טים ברטון יעשה גרסא חדשה לסרט (סליחה, לספר) אני בטוחה שהוא יוכל לעשות את זה בצורה הרבה יותר טובה ולהשיב לאומפה-לומפה את כבודם.
גרסתו של טים ברטון ל''צ'ארלי והשו
עוד יכול להיות שהוא יעשה, הוא עשה את "ג'יימס והאפרסק הענק" וזה אותו סופר!
במקרה נתקלתי עכשיו...
מה לעזאזל?
זו היתה מין בדיחה אחרי שכבר היה ידוע (למרות שזה עוד לפני סיפורי דגים) או שיש פה קהילה של נוסטראדמוסים?
איחסה צ'רלי והשוקולדה.
ספר מגעיל. סרט מגעיל. עדיף שטים ברטון יתרכז בהמשכים ל'משפחת אדאמס' (אחרי שיעביר את כריסטינה ריצ'י כמה שנים אחורה בזמן, כמובן).
ויקים לתחייה את ראול ג'וליה זצ''ל
אבל בוש לך! צ'רלי והשוקולדה *לא* איכסה ספר! בור ועם הספר שכמוך!
איחסה צ'רלי והשוקולדה.
די, מה הוא עשה לך רע? (הספר. או הסופר)
עוד מעט תגיד שאתה גם לא אוהב את מתילדה, או את ג'יימס והאפרסק הענק, או את המכשפות, שזה ה-סרט. או את צ'יטי צ'יטי בנג בנג – באמת!
הוא אפילו כתב פרק לסדרה "אלפרד היצ'קוק מציג" (שאני כל הזמן רואה איזכורים אליה בימד"ב אפילו שאף פעם לא שמעתי עליה). לך ותחכים http://us.imdb.com/Name?Dahl,+Roald
צ'יטי צ'יטי בנג בנג?
את צ'יטי צ'יטי בנג בנג לא כתב אחד אנונימי, איאן פלמינג שמו, שגם המציא את ג'ימס בונד ירום הודו?
(התשובה היא, כמובן, כן, בהנחה שהלינק המפלצתי יעבור – רואלד דאל רק עשה את האדפטציה, ככל הנראה):
http://lib.haifa.ac.il:4500/ALEPH/heb/HAI/HAI/HAI/FIND-A?FIND=%EB%EC+%F9%E3%E4&BASE=All+Documents&VALUE=%F6%27%E9%E8%E9+%F6%27%E9%E8%E9
http://us.imdb.com/Credits?0062803
מה עם אד ווד??
אני לא בטוח שהרבה ראו את הסרט "אד ווד" מכיוון שזה אחד מהסרטים הפחות מוכרים והפחות מסחריים של הבמאי המצויין טים בארטון שעשה סרט נוגע ללב על הבמאי הגרוע ביותר בתולדות הוליוויד. ג'וני דפ בתפקיד ענק בסרט מצויין שקיבל גם שתי אוסקרים. מי שלא ראה את הסרט שיראה… מומלץ!
אני כמעט והתפתתי להצביע ל'למה מי זה בכל טים ברטון?'…
אבל לקחתי את עצמי בידיים וחשבתי. מתוך עשרת (לא ספרתי בדיוק) הסרטים שיש ברשימה ראיתי רק שניים: 'הפלישה ממאדים' ו'כוכב הקופים'.
את כוכב הקופים ראיתי בדיוק אתמול, ובסך הכל די נהניתי רק חבל שעם כל הסרט הדי מגניב הזה הוא היה חייב לשים את הסוף ה@#$%)_!@#%*)!#%*!#%* הזה שפשוט הרס לי הכל. אני ממש שונא לא להבין את הסוף. אוף.
את 'הפלישה ממאדים' ראיתי מללללללא פעמים ואני פשוט אוהב את הסרט הזה הוא ממש מבדר כזה. אז הוא קיבלת את הקול שלי. הידד. אבל אני עדיין שואל: מי זה בכלל טים ברטון?.
תודה, שלום.
לא לצחוק
טוב אז אני מושפל ואני מגיב על תגובה של עצמי אין מה לעשות.
פשוט רציתי רק להוסיף שבעצם ראיתי גם את 'באטמן חוזר' מספר פעמים אבל תמיד הפסקתי באמצע. לא אוהב את באטמן.
תודה, שלום.
לא לצחוק?
אתה צריך להיות מושפל, אי אפשר לשפוט את טים ברטון לפי שלושת הסרטים שהזכרת לדעתי.
את באטמן חוזר אני כבר לא זוכרת, את כוכב הקופים עוד לא ראיתי (אבל התגובות לא חיוביות), ואת הפלישה ממאדים לא הכי אהבתי, כך שאלה בהחלט לא מהסרטים הטובים יותר שלו.
לך לראות את ביטלג'וס והמספריים של אדוארד (חובה!!), ואז תחזור ותצביע שוב.
הממממ
לדעתי המספריים של אדוארד הכי טוב אפילו שהוא קצת אפל ומורבידי .
אהבתי את ביטלג'וס אבל הוא לא מתקרב לרמה של המספריים של אדוארד .
לדעתי שניהם טובים באותה מידה
אבל קשה להשוות בין שניהם. האחד הוא קומדיית אימים (?)
והשני סיפור אגדה עצוב.
אבל כל אחד מהם בתחומו הוא מהמשובחים שיש.
אני הצבעתי לביטל כי אני מעדיף קומדיות באופן כללי
אבל זו היתה בחירה קשה.
וברוכה הבאה, נסיכת מאדים.
לדעתי שניהם טובים באותה מידה
אתה צודק שקשה להשוות בינהם אבל אני מודדת סרטים לפי איך שאני מרגישה וכשראיתי את המספריים של אדוארד פשוט הייתי המומה , קשה לתאר את זה אבל זה גרם לי לחשוב שזה סרט יותר טוב .
ותודה רבה לא הייתי בטוחה שמישהו יזהה את הכינוי .
נסיכה יקרה,
גם אם אף-אחד לא קרא את בארסום, מספיק לקרוא ספר אחד שבשמו מופיעים המספרים 666 (של סופר אחד, נו, זה שנדחף לכל מקום) בשביל לדעת מה אומר הכינוי שלך….
(^:
____________________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
האמת? המספר לא באמת
מופיע בשם הספר. השם הוא The number of the beast. בלי 666. רק בעברית הוסיפו אותו.
נסיכה יקרה,
נכון
אבל אני מעדיפה לחשוב שקראת את בארסום ולהגיב כראוי ( לנסיכות יש שיעורי נימוסים ) בכל מקרה , קראת את בארסום ?
אני אהבתי גם את מספר החיה אבל הכינוי שלי הוא בגלל בארסום לא בגלל דיתי
גל**
נמצאת עכשיו בתהליכי שכנוע ( או שאולי היא כבר סיימה לשכנע והתחילה לקרוא ) לקבלת הספרים וקריאתם.
קינאתי נתונה לה.
גל**
בהחלט
ובכן.
חמשת הספרים הראשונים נמצאים אצלי פה על המדף… את השניים הראשונים סיימתי, ולשאר לא היה לי זמן (אתן באמת לא רוצות לדעת). אתן לא צריכות לקנא, רק להתחנף לגל* (^:.
___________________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
בארסום
(ההודעה נכתבה כתגובה להודעה של מייפל אך מיועדת
כמובן גם לנסיכת המאדים ושאר המתעניינים)
בכל אופן, כדי לסיים את הויכוח אני אכן קראתי את כל 11
הספרים ומישו למעלה שם לינק למאמר חלק א שכתבתי לאתר
האגודה. אבל ההכרות הראשונה שלי עם דיתי היתה למעשה
אצל היינליין במספר החיה. בעצם, תכננתי לקרוא
את הספרים כדי להבין טוב יותר את היינליין ורק לאחר
שהתחלתי לקרוא גיליתי שאלו ספרי מופת.
גל**, המכונה מייפל, כבר מזמן עברה את שלב השכנוע
וכאמור החמישיה הראשונה כבר נמצאת אצלה. ששת הספרים
האחרים מחכים לה על המדף אצלי בדירה.
מי שמעוניינת מוזמנת לנסות ולזרז את מייפל לקרוא את
הספרים ואז אשמח להשאיל אותם גם לכן.
שלכן, גל (בלי כוכבית)
הצעה לסקר הבא
מה דעתכם לעשות סקר 'על איזה סרט הכי צריך לעשות כתבת 'מה היה' בעין הדג', כלומר על איזה סרט מהעבר הכי רוצים ביקורת כדי שאפשר יהיה לפתח דיון. זה יהיה סקר שימושי שעל הסרטים המובילים שלו אפשר יהיה לארגן מאנשים שהצביעו בסקר כתבות 'מה היה' וכך להרחיב את האתר.
הצעות למועמדים בסקר: 'מאטריקס', 'מועדון קרב', 'החשוד המיידי', 'גלדיאטור', ' בלייד ראנר' ובטח יש עוד.
הצעה לסקר הבא
אני הצעתי לעשות ביקורת למאטריקס
הצעה לסקר הבא
חובה ומתבקש מאטריקס!!
האחים ואשובסקי שולתים!!!1
הצעה לסקר הבא
כמו שאין ביקורת על "טיאטניק", או "מלחמת הכוכבים" המקורי.
עד כמה שאני יודע, האתר הוקם בתקופה ש"אינסטינקט" (קובה גודינג וחברו הקוף אנתוני הופקינס) יצא- רד פיש כתב את הביקורת (אני מניח שהיא הראשונה) שזכתה לתגובה אחת (!) בלבד.
עכשיו פחות מחמישים זה נחשב לכישלון תגובתי. (נראה לי ככה, לפי המספרים שרוב הביקורת מגיעות אליהם היום)
אם כבר סקר על האחים וושאבסקי- חשוב לא לשכוח שהם כתבו את "מתנקשים" עם סטלון ובנדרס (שביים ריצ'רד דונר "נשק קטלני 1-4" )
ועוד סרט שגם ביימו, על לסביות מעין מותחן. (פעם ידעתי איך קוריאם לזה..)
ועוד הצעה לסיום: בהנהח שאין ביקורת על סרטים ישנים יותר, יהיה זה (לפחות מבחינת גימיק ושיווק) לפרסם כתבות במסגרת "מה היה" על סרטים שכרגע יוצאים להם המשך : למשל, "אמריקאן פאי" הראשון, במקביל, או שבוע לפני יציאת הביקורת על השני.
או על "כוכב הקופים" המקורי והמשכיו.
"שעת שיא", "המומיה" ויש עוד המון.
אבל זו רק הצעה…
עוף ברוטב דג
האתר לא הוקם בתקופה שאינסטינקט יצא, הוא הוקם עם סטוק (קטן למדי) של ביקורות שנכתבו כבר קודם ע"י רד והצוות.
ובאמת יש עלייה במס' התגובות.
הסרט של האחים וושאבסקי
על הלסביות נקרא "קשורות" או באנגלית "Bound"
לינק לימד"ב: http://us.imdb.com/Details?0115736
קלולס!!!
למען האמת, הייתי כבר בדרך ללדחוף את הקסטה הדהויה שלי לווידאו ולכתוב ביקורת בעצמי, אבל מפאת עצלנותי האינסופית זה לא ממש קרה, ומפאת יציאתי לשנת שירות מחרתיים, זה גם לא ממש יקרה.
אז אם מישהו מוכן להרים את הכפפה, לקחת ממני את הלפיד, או סתם לכתוב משהו…
שר שולתת!!!1
מה קרה שכולם מתגייסים?
תגידי, את "נערה" (Girl) ראית? משחקת שם דומיניק סוויין מ"לוליטה". הסרט מאוד מזכיר את "קלולס" בקטעים מסוימים, גם הוא צוחק על הגיבורה שלו מההתחלה ועד הסוף, אבל הוא הרבה פחות ורדרד.
מה שמפחיד זה שבכל הביקורות על הסרט "נערה" שראיתי באתרים אמריקאיים, הכותבים לקחו את הסרט פשוטו כמשמעו. הם פספסו לחלוטין את האירוניה שבו. תהרגו אותי אם אני מבינה איך, כי זו ממש לא אירוניה דקה. כתוצאה מאותה טפשות מדהימה, יש לסרט גדודים של מעריצות אמריקאיות בנות 12 שחושבות שזה סרט מאגניב לאללה על רומן בין נערה לכוכב רוק.
זו מן תקופה כזו בשנה
כמו פריחת החצבים, את יודעת…
נערה
באמת בסרט היו קטעים שהשפילו אותה, אבל לא מצאתי מדי קשר לקלולס.
יכול להיות שפספסתי את רוב האירוניות שבו?
יכול להיות שצפייה בסרטים דפוקים ניוונה לי את החושים לזיהוי אירוניה?
כי לרוב אני זאת שכן קולטת את הרבדים הסמוים. (לעומת האנשים שבד"כ רואים איתי)
בשביל ''מה-היה''ים לא צריך סקר
יש לי רשימה ארוכה של סרטים "חשובים" ו/או "מדוברים" שצריך לכתוב עליהם, אלא שדג ואני לא יכולים לכתוב לבד על כולם. כך שכן – לכל הסרטים הנ"ל יהיו ביקורות. בבוא הזמן.
בשביל זה לא צריך לדבר (בסקר) – בשביל זה צריך לעשות (ולכתוב).
וחוצמזה – בסקר אתה בוחר רק אפשרות אחת. נו באמת – יש איזשהו סרט שצריך לכתוב רק עליו ולא על אף סרט אחר? הרי אפשר לפרסם ביקורות ל_כל_ הסרטים שציינת.
צודקת.
כל מי שנזכר פתאום בסרט ישן שהוא נורא אהב, והיה רוצה לראות עליו ביקורת ולדבר עליו בעין הדג, שיעשה משהו ויכתוב ביקורת!
אני אישית עדיין לא עשיתי את זה כי אני לא יכולה לחשוב כרגע על שום סרט כזה שאני רוצה לכתוב עליו, וגם כי יש לי פחד במה ואני מפחדת מהתגובות (או חוסר התגובות) שאני עלולה לקבל.
לונג, תמסרי ד"ש להורים.
חסר לי משהו
שני דברים מאד חסרים
1. אופציה של כל התשובות נכונות
2. סרטי האנימציה של טים ברטון(שעל חלק מהם הוא חתום כמפיק אבל כל מי שרואה אפילו תמונה אחת מהם יודע שהם שלו) כמו הסיוט שלפני חג המולד וג'יימס והאפרסק הענק. איפה הם? למה הקיפוח?
ג'ימס והאפרסק?!!!?!
ג'ימס והאפרסק הענק קשור עליו?!
ראיתי את זה בערך בגיל 10 ובקושי יכלתי לסבול את זה…
כמעט יצאתי באמצע (וזה לא שהייתי ביקרותית במיוחד על סרטים)
אמא שלי חשבה שזה מצויין…
אבל בעצם,זה היה לפני לא מעט זמן (אבל לא הרבה מיוחד),ככה ש,מי יודע…
שרה הנזירה החשמלית
טוב, עכשיו אני עומדת לעשות
משהו כואב מאוד… לטעון נגד כל דעות השאר.
לא אהבתי את המספריים של אדוארד, פשוט לא.
אני מבהירה כבר מראש שפיספסתי אתה *כל* המסרים בסרט, ושלדעתי דווקא כולם היו נחמדים אליו, ווינונה ריידר הייתה צריכה לצרוך על כולם בסוף, או אפילו מעט לפני הסוף.
דווקא פעם ראיתי אותו בערך מהאמצע, ונהנתי למוות. בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא פשוט שיעמם אותי.
והנה עכשיו כולם יתקפו אותי *אישית*, ולא את דעתי על הסרט (שהייתי שמחה לנמק אותה אם יכולתי. אבל למרות שאני יודעת שהוא מצויין, אני פשוט לא יודעת למה, לא נהנתי).
לא נורא, עברתי את רומח הדרקון שר הטבעות (טולקין סופר גרוע, ממציא מעולה, גאון, מה שלא יהיה, אבל סופר גרוע), אני אשרוד גם את זה.
קולי הולך לסליפי הולו המדהים.
מכוערת! מגעילה! אידיוטית!
למה דווקא בסליפי הולו? אין לי מושג למה (אולי מפני שאני חושב שזה אמור להיות כלל אוניברסלי) אבל אני חושב שהיית נהנית מאד מהסיוט שלפני חג המולד.
סליפי הולו הוא סרט נחמד מאוד, אבל הוא לא "זה". את "זה" כתב סטיפן קינג, והעיבוד ה(קולנועי?) שלו לוקה בחסר.
נ.ב.
סחטיין על ההליכה נגד הזרם.
סליפי הולו
היה אגדה נהדרת, אפילה, מפחידה, מותחת, עם שחקנים מהממים, תפאורה מעולה, תסריט טוב, וכל מה שצריך לסרט.
ואני לא הולכת נגד הזרם, אני נשארת בדעות שלי ומדי פעם הזרם הולך נגדי.
סליפי הולו
אוף, בדיוק סיימתי להגן על הXמנית במקום אחר ללא שום פרובוקציה. לא משנה.
ממש מפחיד אותי פתאום לגלות שאני שוב מסכים עם הXמנית – הפעם לגבי סליפי הולו (ולגבי זה שטולקין ממש מיושבן) – האם אני נהפך לילדה בת 14 ? הצילו!
לגבי המספרים של אדוארד – הוא כנראה איטי מדי בשבילי כי למרות שנהנתי ממנו בעבר אין לי סבלנות לראות אותו בפעם הרביעית.
מה רע בלהיות ילדה בת 14?
הייתי כזו עד לפני כמה שנים.
דווקא לא רע, רוב הזמן.
קולי הלך דווקא ל"ביטלג'וס". הסרט שלו שהכי אהבתי, חוץ מ"הסיוט שלפני", שראיתי בתקופה שלפני חג-המולד, על מסך ענק בדשא שמעל בריכת השחיה… (איפה הסקר שבו דובר על לראות סרטים בתנאים כאלה?). אם הייתה האפשרות – הייתי בחורת ב"סיוט".
"המספריים של אדוארד" יצא לי מכל החורים. במקסיקו הקרינו אותו 10 פעמים בחודש, תמיד מדובב לספרדית. זוועה.
______________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
מה רע בלהיות ילדה בת 14?
אני ממש מנחש, אבל לדעתי מדובר לרוב בשילוב של מרבית הדברים הבאים:
1. כיתה ט.
2. פצעי בגרות.
3. גשר על השיניים.
4. ווסת לא יציבה.
5. חרדה לגבי המשקל והמראה.
6. הצקות לגבי החזיה והחזה.
7. להיות מוקף בבנים שעוד לא שמעו על דיאודרנט.
8. לחץ חברתי חזק "לתת" ולעשן.
9. מגורים בחדר עמוס בניירות מכתבים ומחקים ריחניים.
10. להיות מוקף בבני 14.
לא?
אתה מנחש גרוע.
1. כיתה ט' זה לא דבר כל כך נוראי- כל הזמן עסוקים בלהשלים פערים של כל מי שבא מבתי ספר אחרים, אין בגרויות… מה רע?
2.פצעי בגרות? לא לכולם. לפעמים בגיל 14 עדיין אין.
3. גשר? לפעמים הוא יורד עד אז
וגם כשהוא ישנו, זה לא כל כך מפריע.
4.שקר
5.לא קשור לגיל 14- קשור לביטחון עצמי ברצפה.
6.דיברנו על גיל 14 לא גיל 11…
7.טוב- שאר הדברים הם פשוט לא נכונים.אז…
בקיצור- 14 שולת!!1
לא.
אבל נסיון יפה.
כל כך לא.
אני מתכוונת, לכל בת אחרת היית צודק (כן העלמה עפרונית, הוא היה צודק), אבל אני לא בת 14 רגילה.
לא אכפת לי מה המשקל שלי, החדר שלי נראה כאילו זמן רב איש לא היה בו, ומעולם לא נתקלתי בלחץ חברתי לעשן, ואני מוחה על זה!!!
מה שכן, כיתה ט' זה אכן רע, ולהיות מוקף בפני 14 שקול לגיהנום.
רוצה סיגריה? כולם מעשנים!זה בריא
(לרווחים של חברות הטבק)
אני מתנצל אם איכשהו פגעתי באוכלוסית גיל הרך (אאוץ'!), הרשימה יצאה לי בטעות קצת יותר מדי רצינית (זה מה שקורה שנגמרים הרעיונות המשעשעים באמצע הרשימה).
בכל מקרה, אקסמנית, לפחות את כנה. טוב, אני אפסיק להתגרות במזל לפני שהבוג'י הגדולה תתעורר ממשכבה ותטרוף אותי.
גיל 14 זה פיכסה.
טוב, גיל 14 *שלי* היה פיכסה. לא אומרת על אנשים אחרים. ואני מאד מאד מאד שמחה שאני לעולם לא אצטרך לחזור לשם שוב. 30 זה ה-ר-ב-ה יותר טוב.
מישהו כאן,
לא רק שמעולם לא היה בת 14, גם רואה יותר מדי סרטי לואקרים אמריקאים (או לפחות מאמין למה שהוא רואה ושומע), וקורא יותר מדי מדורים לעצות במעריב לנוער.
וקראתי למטה שלא התכוונת לפגוע. אמנם אני לא בת 14, אבל לא מצאתי את ההודעה מעליבה אלא משעשעת למדי.
*אגב לחץ חברתי לעשן: מישהו אי פעם נתקל במישהו שאמר לו "אם לא תעשן אז אתה כבר לא מקובל"? ומישהו שמע את המילה "מקובל"
אחרי כיתה ה'?
(אוי עכשיו נזכרתי שמישהו פעם הכניס לי סיגריית מריחואנה לפה, אבל זה סיפור אחר. ולא לקחתי אותה והוא עדיין אומר לי שלום בהפסקות!)
*ואגב חדר של בנות: אני מכירה רק עוד מישהי אחת שהבגדים שלה וניירות תמיד זרוקים על הרצפה, ושבילדותה תמיד אמרו לה שככה לא נראה חדר של בנות (כמוני). יש למישהי רגשות הזדהות?
*אה ודבר אחרון: אל תאמינו לשקרים (לפחות מהניסיון שלי( כיתה ט זה הכי כיף.
מהנסיון שלי,
כמעט אף חדר של בנות לא באמת נראה כמו חדר של בנות.
אולי עדיף לשאול פה החדר של מי *כן* נראה כמו חדר של בנות (אולי מישהו מהבנים???)
האא...
איך חדר של בנות נראה?
:-)
מה, לא ידעת?
ורוד עם המון מראות/מסגרות תמונה בצורת לבבות מסביב, כוננית קטנה וורודה עם המון כלי איפור וקוסמטיקה, מיטה עם כיסוי ורוד ולבבות רקומים, פוסטרים של בראד פיט וליאונרדו דיקפריו על הקירות והמון בובות חמודות.
הדבר המפחיד הוא שזה התיאור הכללי של החדר של אחותי הקטנה…
דג, זה קשור לטים ברטון.
1. תודה.
2. מענין שבכלל לא השתמשתי במילה "מקובל". למיטב ידיעתי "מקובל" זה משהו מתחום הדת. בכל זאת, לחץ חברתי הוא ההסבר ההגיוני היחיד לכך שנערים מתאבדים, אה, סליחה, מעשנים.
3. אני דווקא מאמין לתגובה של האקסמנית לגבי גיל 14.
4. מה זה לכל הרוחות סרטים לואקרים?
המילה מקובל,
אני זוכרת אותה מכיתה ה' בעיקר, ולא ממש מתקופות מאוחרות יותר.
כמובן שיש אנשים עם הרבה חברים, אנשים בלי הרבה חברים, אנשים מסתגרים, וסתם מגניבים כמו האקסמנית, אבל זה לא שיש (כמו בסרטים) מישהו סנוב, שחצן, שיש לו חבר אחד אבל הוא בכל זאת ה"מקובל המגניב".
סרטי לואקרים הוא טעות הקלדה של הביטוי "סרטי לוקרים" אני לא זוכרת מאיפה הוא, אבל כן, לא את כל אוצר המילים שלי אני רוכשת בעין הדג!
הכוונה היא לסרטי נעורים, סרטי תיכון, שהרבה מההתרחשות היא ליד שורת הלוקרים במסדרונות בי"ס.
בתור בת 14,
שעכשיו חווה את כיתה ט' (לא ברגעים אלה ממש, למזלי), לצערי הרב זה לא סתם סטיגמה.
רגע של רצינות. באמת יש לחץ לעשן, וגם, לצערי הרב, "לתת", אבל זה רק למקובלים, וכן, המילה הזאת עדיין קיימת.
רוב הכיתה שלי, בעיקר הבנות, נראו כאילו רק עכשיו הם סיימו לקרוא את "בת עשרה", ושהגיעו למסקנה שבנדנות ושיער צבוע זה מה-זה קול.
אז בתור טתניקית לא מקובלת במפגיע (ככה זה כשאתה אשכרה יודע לאיית את המילה "ספר"), אם אלה השנים הטובות ביותר של חיי, אני מעדיפה להתאבד לפני הרעות.
אל תדאגי, ממש לא סביר שאלה
השנים הטובות של חייך. בשביל אנשים אינטליגנטים, שנות הנעורים נוטות להיות שנים מחורבנות. אני יודע שאני מכליל, וודאי יש בין קוראי ומשתתפי האתר אנשים אינטליגנטים שנהנו נורא בנעוריהם, אבל מיעוט.
שנות הנעורים הם שנות העדר, ומי שלא חלק מהעדר, ולא נראה וחושב כמו שאר העדר, נוטה להיות מופקר לזאבים שבעדר (וסלחו לי על ערבוב המטפורות החמור).
החלק הטוב ביותר בשנות הנעורים זה העובדה שיש להן סוף.
אני חייבת להדחף ולהרגיע.
גיל 14 כמוהו כגיל 13 וכגיל 15: כולם זוועתיים. אלו שנים מיותרות וחסרות משמעות שרק משמשות ליצירת טראומות שיממנו את טובי הפסיכולוגים בשנות "בגרותך". אלו שנים בהן את ממתינה שאנשים נוספים בסביבתך יתבגרו נפשית (בעיקר הבנים, אבל לרוב זה בכלל לא קורה). זה נגמר בשלב כלשהו ואז הכל טוב ויפה. ברגע שחשבת שהכל מאחורייך- את מתגייסת לצבא.
סליפי הולו
וגם אני מסכים עם האקסמנית. ןאני בטח לא בת 14. סליפי הולו אגדה מקסימה ונוגעת, מצמררת ומצוינת. כריסטינה ריצ'י לשלטון.
את 'המספריים' אני מודה ומתוודה, לא ראיתי.
גילאים
התחיל ליהיות מעניין כל הקטע עם הגילאים פה באתר, ואולי כדאי לבדוק מה ממוצע הגילאים של הקוראים באתר.
טוב, אולי לסקר הבא…
מנטלית?
רק עכשיו ראיתי את הדיון המרתק הז
אני תמיד אוהבת לרדת על בני גיל הנעורים ( אז מה אם זה הגיל שלי ?)
מקובל ולא מקובל, לפחות מהמקום שאני באה ממנו נעלם בתחילת ז' כשכולם מגלים להפתעתם שיש יותר מידי ילדים בשכבה, כך שאי אפשר לעשות הפרדות כאלו.
מעכשיו אמרו קבוצות שונות ותחומי עניין שונים.
בקשר לעישון, הלחץ בקשר לזה ( שהוא מאוד סמוי דרך אגב ולא מדובר ) מתחיל ונגמר בכיתות ז' ותחילת ח', עד אז מי שמעשן הוא כבר מכור ולא סתם מתלהב ומי שלא מעשן עמד בכבוד בלחץ ( סמוי, כבר אמרתי?) ולא מושפע מזה.
בקשר לשנות הנעורים הקשות למי שלא הולך עם העדר.
אם מוצאים חברה מתאימה זה כבר לא כל כך מפריע, למרות שלקח לי כמה חודשים להבין שהעובדה שאני לא מצליחה לדבר במשך שעות על יום השופינג שהיה לי, לא הופכת אותי למוזרה ולא מובנת.
דרך אגב, אני באמת ראיתי שיחה כזאת, זה לא משהו שלקחתי מהסרטים.
אה ושאלה,
אתם חושבים שסרטי הטין אייג' משפיעים על ההתנהגות של בני אותו הגיל שחושבים שכך צריך להתנהג?
כמובן.
(לאידיוטים* שצופים בהם, לפחות)
רק רציתי להגיד משהו אחד. לצערי שכחתי מה הוא היה, למרות שאני בטוח שהוא היה חכם מאוד והיה יכול לסכם את כל הדיון ולפתור את כל בעיות החברה של הנוכחים פה. נו מילא.
_________________________
*הנאמר נוסח בלשון זכר למרות שאלה סרטי בנות מוצהרים מפני שאני לא פליסיטי.
כבר הזכרתי את העובדה
שנורא נחמד שחזרת?
מה שלא עשיתי, זו לא אשמתי!
אני פשוט עייף.
זה היה ברצינות!
רגע, אמרת את זה בצחוק? או שאתה באמת חושב שבכל פעם שאני אומרת משהו טוב זה בטח בציניות? כי אם זו האפשרות השניה, אתה בחברה טובה – אפילו אמא שלי, כשהיא מקבלת ממני מחמאה על התלבושת, היא הולכת להחליף בגדים.
למען האמת, לא היה לי מושג.
ראיתי את ההודעה שלך, ולא ידעתי אם את צוחקת או לא.
לאחר שבחנתי את ההודעה שהגבת עליה, החלטתי שיכול להיות שהיא הייתה אולי תוקפנית, מטומטמת וכדומה, ומצד שני את עלולה להיות רצינית.
אז השארתי את ההודעה הזו, וקיוויתי שמה שלא אמרת, היא תתאים.
בדיעבד, אני רואה שהתבדחתי בנוגע לציניות התמידית שלך ואת פשוט לא הבנת, נה!
…
אמ, תודה?
רגע, רגע,
אתה טוען שכל מי שצופה בסרטי נעורים אמריקאיים כלשהם הוא (ולא רק היא, כי גם בנים רואים אותם) אידיוט?
אני צפיתי בזמנו ב"קלולס" בקולנוע, ונורא נהניתי. צפיתי ב"יש לה את זה" ובעוד כמה זבלוני פרדי פרינס ג'וניור, ונהניתי חלקית. צפיתי ב"10 דברים שאני שונאת בך" ושוב, נהניתי (בעיקר בגלל טומי).
אבל בשום אופן הסרטים האלה לא השפיעו עלי בצורה מסויימת או גרמו לי לחשוב שכך אני צריכה להתנהג ולהיראות – הם רק גרמו לי לחזק את העמדה שטין-אייג'רים אמריקאיים (לפחות כמו שמציגים אותם בסרטים) הם ממש מטומטמים ותודה לאל שאני לא כזאת.
ובכל זאת, בתקופה מסויימת של חיי היתה לי הנאה מוזרה מלראות בחור ובחורה ששונאים אחת את השני, לא רוצים להיות אחת עם השני ולא חושבים בחלומות הפרועים שלהם שיקרה ביניהם משהו אי פעם, מתחילים להמשך אחת לשני באופן פלא עד שבסוף הם מתאהבים, נהיים חברים, ונוסעים אל השקיעה במכונית-גג-פתוח אדומה.
אבל האם זה לא הדבר הכי
צפוי בעולם?
בכל אופן, יונתן אמר שמי שמושפע מהסרטים האלה אידיוט, לא מי שרואה אותם.
בדיוק. כלומר, בערך. בים בם בום.
כמובן.
אם כבר מדברים על סרטי טינים...
http://www.movie-list.com/n/notanotherteenmovie.shtml
סרט מוזר לחלוטין שצוחק על כל סרטי הטין-אייג'רים, עם דגש על אמריקן פאי, אבל גם על המון סרטים אחרים. טריילר מצחיק ביותר (גם אם הוא R)
דעתי על סרטי ברטון
ובכן,אני כנראה מהבודדים שהצביעו עבור אד-ווד.ההתלבטות הייתה קשה,מישום ש"המספריים",הוא סרט מבריק,אינטליגנטי,תסריט מצויין ובעיקר בימוי אולטרה רגיש של ברטון.בדר"כ לא קל להוציא ממני דמעות בסרטים,אבל שאני רואה את "המספריים",איך נקרא הסרט הישראלי הזה? הדמעות זולגות מעצמן…
אכן מהסרטים הטובים שנוצרו בשנות ה-90.אבל לפי דעתי יש פה פספוס מצדכם וחוסר הערכה לסרטו הגאוני השני של ברטון-אד ווד.שוב,ברטון מגיע לרמת בימוי מדהימה,הזדהות טוטאלית עד כדי הבנה לגיבור הסרט.מרטין לנדאו מגיש משחק מאלף.הסרט מצחיק מאוד,אך מישום מה לא הרגשתי שברטון צוחק על היותו של אד-ווד במאי גרוע,אולי מישום שברטון הבין לליבו של אד ווד.וכמובן,איך אפשר בלי,ברטון שוב מצליח לרגש,מה שכל כך חסר לי בסרטיו האחרונים.בעצם אחרי "הפלישה מהמאדים" שחוץ מהיותו פרודיה חביבה ודי מצחיקה-אין בו כלום,ברטון לא מרשים,עושה רושם שהבמאי שבתחילת דרכו הילל והיזדהה עם השונה והמיוחד(בט-מן,אדוארד,אד-ווד),דבק בנוסחאות בנאליות,שהורידו מיחודו כבמאי.
כשאתה מעוניין לפרסם הודעה כללית,
לחץ על 'פרסם תגובה' ולא על 'הגב על הודעה זו'.
ולנושא: אד ווד – כנראה מעט אנשים ראו אותו ולכן לא הוצבע.
זה נכון
אני אפילו לא יודעת על מה הסרט (אד-ווד), אף פעם לא ידעתי שהוא קיים, עד לסקר.
שווה לקחת אותו בוידאו? (שווה עוגיה?)
אד ווד הוא סיפורו של הבמאי הגרוע
בהיסטוריה של הקולנוע. זה סרט שאנשים אוהבים או שונאים (גיסי, במאי הטלויזיה הצעיר, אמר עליו "טים ברטון רצה לעשות סרט *על* אד ווד ויצא לו סרט *של* אד ווד). אני מאד אוהב את הסרט וחושב שהוא מקסים. אני ממליץ.
פרטי ימד"ב – http://us.imdb.com/Title?0109707
גיסך הוציא לי את המלים מהפה.
סרט זוועה. אם ברטון ניסה להראות לנו ע"י הדגמה מעשית עד כמה הסרטים של אד ווד היו משעממים ומעצבנים, הוא הצליח.
הוא לא היחיד שידע מי הרוצח.
גם אני. זה היה די ברור למי שמכיר את הדינמיקה של סיפורים מהסוג הזה.
אה...
כשאת מציגה את זה ככה – יש בזה משהו. אני אישית הפסקתי לחשוב וממש נכנסתי לסרט כך שפיספסתי כנראה את כל הרמזים. גם גל ואחותו היו פחות קשי תפיסה ממני אז השתכנעתי שזה היה אפשרי.
טוב, רגע…
שלוש, ארבע ו…
כן, לבשתי עכשיו כובע רק כדי שאוכל להוריד אותו (אמרתי בפניך? התכוונתי ל"לפניך").
(זהו, סיימתי להשתטות)
שכחתם את הסיוט!!!
ללא ספק יצירת הפאר של ברטון היא "הסיוט שלפני חג המולד" – למה זה לא מופיע ברשימה?
למי שלא ראה – נא לטרוח ולחפש בגרסת DVD בלבד (בשביל לעשות כבוד למוסיקה המדהימה של דני אלפמן שגם שר)
שכחתם את הסיוט!!!
יש איזה עשר פעמים בסקר הזה תשובה לשאלה לאן נעלם הסיוט.
הסבר: הסיוט הופק ע"י ברטון אבל לא בויים על-ידו. את מקבלת את ההסבר או לא, זה כבר תגידי לרד פיש.
מישהו יכול בבקשה להסביר לי מה זה imbd , התנ"ך שכולם מדברים עליו.
דרך אגב, אדוארד הוא ללא ספק הסרט הטוב ביותר של ברטון.
לא רוצה להשמע בור, אני אוהב לדון במסרים שהבמאי רוצה להעביר בסרטיו. פשוט שאני מעדיף לבקר סרט על פי ההשפעה הרגשית שלו עליי.אדוארד הצליח במשימתו לרגש אותי בלשון המעטה.
כפי שכבר נענה בקובץ שאלות נפיצות (קראת אותו?) הוא התנ"ך של הקולנוע וכתובתו http://www.imdb.com/
התשובה המפורטת לשאלתך: http://www.fisheye.co.il/static/faq.htm#infoimdb
מישהו כאן
יודע במקרה איפה אני יכול למצוא את הסרט- "ההרפתקה של פי ווי?
הוא היחידי שחסר לי ואני מוכרח לראות אותו.
חיפוש קצר בלייזר קלאב...
העלה את זה:
http://www.laserclub.co.il/laser_site/preview.asp?zone=1&id=14141
חיפוש קצר בלייזר קלאב...
וואלה תודה רבה.
שווה 20 דולר?(ווידאו)
אז זהו, שגם אני עוד לא צפיתי בו
אז אין לי מושג. אבל הוא נראה מגניב וביזארי לחלוטין.
פליסיטי עושה קטשופ
כן,רק עכשיו ראיתי את סליפי הולו(והופתעתי לגלות שאין ביקורת עליו).
הדעה שלי לגבי הסרט מזכירה מעט את הביקורת על הסרט באראן.
יש סרטים שנהנות מהם בגלל(אני ראיתי אותו בוידאו,כך שאני לא יכולה להגיד-הולכות לראות אותו)העלילה,יש בגלל השחקנים.
את הסרט הזה שווה לראות בגלל האווירה.
כל הגוטיות,האפלה והמקאבריות, יחד עם ההומור העצמי עשו את כל הסרט.
הסופ צפוי בקושי,אבל עבודת האיפור מדהימה.
המשחק של ג'וני מאולץ אבל הוא הולך טוב עם משחקה של ריצ'י המדהימה.
הכל היה נראה כמו פרק ספיישל של סידרת סיטקום.
המוסיקה,התלבושות,העלילה,והפרש המצויין.
אני אישית נהניתי מכל רגע בסרט,בפרט ברגעים שצחקתי וחייכתי.
לגבי לראות את זה על מסך גדול,נו,אולי העובדה שלא הלכתי לראות אותו בקולנוע מוכיחה משו.
כל קטעי הדם היו יותר חביבים ופחות מפחידים.
באותו הזמן שצפיתי בסרט בווידאו,הקרינו בטלוויזיה את השער התשיעי,היה נחמד להשוות בין הדפ של פה לזה של שם.
האמת,העברתי לטלוויזיה להיות בטוחה שזה באמת הדפ שאני מכירה.
ולחשוב שבאותו הערב,עוד הספקתי לראות את ונילה סקאי,כך שהיה לי סופ"ש של חתיכים.
הלוואי בכל סופ"ש ככה.
נו, אם כבר הקפיצו את כל הסקר...
…אז למה לא לנצל את ההזדמנות ולבקש סיוע מכל המוצא הישר של הודעה זו:
אני אמור לעשות עאבודה על טים ברטון הנ"ל, שכוללת מעבר לביוגרפיה הימדבית שלו גם ניתוח פילוסופי-פ"מ-שניצקלייני של האיפיונים בסרטים שלו.
ופה מגיעה התחינה לסיוע: אני צריך כל רעיון לגבי מאפיינים של ברטון, החל מתנועות מצלמה ועד לכתמי רורשך ותסביכים פרוידיאנים בסרטים שלו (כל עוד אין בזה "יחסי אבות ובנים"). אה, ואני גם צריך להדגים את זה מסצינה אחת שלו.
גם אני חכם ויודע את התורה ויודע לחפש פרטי טריוויה בימדב, וגם אני יכול לספר לכם על האווירה הגוטית ברוב הסרטים יחד עם המבנה העלילתי של אגדת ילדים ודברים בסיסיים כאלה. רק אם במקרה יש איזו אפשרות שאולי ייתכן ולמישהו יש רעיון מעמיק שירשים את בוחנותיי הלבביות – אני מעוניין לשמוע.
אה, והקול שלי, בדיעבד, הלך למספריים.
קח ותנתח את וינסנט.
סרט קצר, משובח, ועם הרבה הומור עצמי ומודעות עצמית. סרט שצוחק על הכלים של עצמו. בטח אפשר להוציא מזה איזה פ"מ אחד או שניים…
המספריים של אדוארד
במילה אחת גאוני.
סרט מדהים, איכות ישנה ומפחידה
שיכולה לחדור לכל ילד לראש עד גיל התבגרותו יוצר הסרט גאוןאפשר לומר גם קצת פריק אך סרט ענק אפשר בלי בושה להעמידו לאחד מ 5 הסרטים הגדולים מכל הזמנים.
משחק ענק של גו'ני דאפ באמת אחלה סרט מיוחד במינו.
מי שלא ראה אותו פרייאפר להפסיד סרט כזה פעם בחיים יש כזה.
סליפי הולו הסרט הטוב ביותר!
ראיתי את כל סרטיו של ברטון ואהבתי את כולם, הבחור פשוט גאון בכל הקשור לקולנוע אבל אין ספק שסרטו הטוב ביותר הוא "סליפי הולו" שהוא אחד הסרטים האהובים עליי ביותר, אהבתי מאוד את הסגנון האפל והקודר שלו, את הנופים המדהימים ואת השחקנים המעולים ששיחקו בו:
ג'וני דפ (השחקן הטוב בעולם!)
כריסטינה ריצ'י
מירנדה ריצ'ארדסון
ג'פרי ג'ונס
קספר ואן דיין
מרטין לנדאו
מייקל גמבון
כריסטופר ווקן
ריצ'ארד גריפיתס
בתור ילד גם אהבתי נורא את האגדה על "הפרש בלי הראש" ואפשר לומר שהיא אחת האגדות ש"גדלתי" עליהן ביחד עם "שלגייה" ו"פיטר פן". את הסיפור כתב וושינגטון אירווינג סופר מפורסם שחי במאה ה- 18. הסרט עשוי היטב ומהנה מאוד, ראיתי אותו בהקרנת בכורה וכל כך אהבתי אותו, אני אחד הראשונים שקנו אותו ל DVD ולמרות שהוא יצא לאקרנים ב- 1999 אני נהנה ממנו מאוד גם היום, ולכל מי שלא ראה את יצירת האומנות של הדוכס המקאברי (טים ברטון) אני ממליץ בחום וההנאה מובטחת, ואני אחזור שוב על כל המרכיבים שעשו את הסרט הזה כל כך טוב:
השחקנים ה-מ-ד-ה-י-מ-י-ם-!-!-!
הסיגנון הגותי,האפל והקודר שמאפיין את רוב סרטיו של ברטון וההתאים במיוחד לסרט הזה
הבמאי המצוין (טים ברטון)
המפיק (פרנסיס פורד קופולה)
הצילום המושלם של עימנואל לובזסקי
התלבושות
העלילה
האווירה הנהדרת של המאה ה-18 וה-19
ובקיצור הכל בסרט הזה מושלם והוא חף מטעויות ואני מודה לכל מי שאחראי על היצירה המדהימה הזאת, תודה!
אני יכול לצפות בסרט הזה שעות על גבי שעות מבלי שיימאס לי!!!
סליפי הולו הסרט הטוב ביותר!
גם אני אהבתי את סליפי הולו אבל דווקא הוא נראה לי פחות טוב בגלל שהוא ריק. אין לו מסר, והדמויות לו ממש מרגשות, בבאטמן השני ואדוארד יש מסר דומה על השונה והחברה האמריקאית, ואדוארד גם מרגש, ביג פיש מרגש ויפה ויש בו מסר על איך אתה מסתכל על החיים, הפלישה ממאדים הוא פראודיה מטורפת לכן שמסר לא חשוב, ואד ווד הוא מין קומדיה עצובה שכזאת הסרט הכי קרוב לביוגרפי של טים ברטון, בסילפי הולו אין את זה! יש עיצוב, מגניבות, מתץח עניין, קטעי שיא חזקים, אבל הוא ריק איפה התוכן…
המספריים של אדוארד
הוא סרטו הטוב ביותר של ברטון, עד כה, היות והוא האישי והנוגע ללב מבין כולם ומראה את כשרונו המיוחד של ברטון
המספריים-הכי טוב!
זה הסרט הכי אישי של טים ברטון. מורגש כמה הוא נותן מעצמו ומזדהה עם הדמות המיוסרת של אדוארד. יש בו גם מסר על יחס החברה ה"נורמלית" כלפי החריגים. ברטון גם מעביר מסר זה בעיצוב המקסים-על פניו, הסביבה נראית כמו סרט מצוייר, כשבעצם היא קודרת וגותית כמו הטירה המוזרה ההיא. המשחק מצויין, בעיקר הדמות הנפלאה שיצר ג'וני דפ. נו, תביאו אותו לארץ..
המספריים-הכי טוב!
למה בדיוק הכוונה ב"נו, תביאו אותו לארץ"? אם זה לדויד, אז הוא שם. אם זה לקולנוע, אז פעם אחרונה שאני שמעתי, לא ממש מקרינים סרטים ממלפני 15 שנה בקולנוע עדיין..
אם כבר בנושא- מה השיא של סרט בקולנוע? כמה שבועות/חודשים/שנים(?)?
תלוי.
תלוי איפה, ותלוי מתי, ותלוי למה אתה מתכוון ב"מוקרן".
'מופע הקולנוע של רוקי' מוקרן בארץ פעם בחודש כבר אני לא יודע כמה שנים. 'הנבואה' הוקרן ב'לונדון' פעם בשבוע במשך יותר משנתיים, אם אני זוכר נכון.
תלוי.
איפה זה לא חשוב.
נכון שרוקי נגיד מוקרן כל כמה זמן, ואפילו הנסיכה הקסומה הוקרן בסינמטק תא לא מזמן. זה לא אומר שהסרט מוקרן כבר במהלך 18 שנה. אני מדבר על זה שסרט מגיע לקולנוע, הוא מוקרן במהלך תקופה מסויימת ואז מורידים אותו מהמסך. פעם בשבוע זה מקובל- כי נגיד "השיבה" אם אני לא טועה מוקרן פעם בשבוע, אבל הוא עדיין בגדר של על המסך. דוגוויל אם אני לא טועה היה במשך חודשים ארוכים עוד בעכבר.. לזה אני מתכוון, לא לזה שסרט יורד מהמסך, ואז, 20 שנה אחרי זה חוזר להפתיע.
אל תתפוס אותי במלה,
אבל כמדומני הכוונה הייתה לג'וני דפ, לא ל'המספריים של אדוארד'.
איפה ''סיפורי דגים''
בעיני זהו הסרט הטוב ביותר של ברטון!!!
''סיפורי דגים'' יצא שנתיים אחרי הסקר.
אם כבר...
הסרט הכי טוב של טים ברטון הוא – 'צ'ארלי וממלכת השוקולד'
בסקר הנ"ל, לא ידעתי/יודע מה לבחור, כי אני פשוט לא אוהב את טים ברטון…
לא סובל את הסרטים של ברטון...
אם לשפוט על פי ארבעה מסרטיו שראיתי – המספריים של אדוארד,צ'רלי בממלכת השוקולד,חתונת הרפאים ואליס בארץ הפלאות.הראשון מוערך הרבה יותר על המידה – משעמם,לא אמין ולא נוגע אפילו קצת. אחד הדברים הכי מוערכים בסרט – העיצוב – הוא בעיניי מחליא ומכוער,לא מבין מה אנשים רואים בו.השני – חמוד לאללה,למרות שקצת מטיפני ומתיש (כמו כל הארבעה).השלישי קצת מצחיק בהתחלה אבל לא מחזיק לאורך זמן,למרות שהעיצוב בו באמת מעולה וכך גם אנימציית הסטופ מושן.והרביעי,אוי,הרביעי.אליס בארץ הפלאות הוא סרט דוחה למדי,עם סצנה וחצי די הזויות בסגנון חביב,וכל השאר הוא הידרדרות קשה לעומת הסרטים הנ"ל.עיצוב מעושה ומוגזם מתמיד,תסריט נוראי ומסרים מעוותים.