כדי לעשות רושם, הכי יעיל להשחיל לשיחה את שמו של –
105  |
אינגמר ברגמן |
97  |
ז'אן-לוק גודאר |
| 9 |
מיכאל האנקה |
| 70 |
אלפרד היצ'קוק |
| 52 |
האחים כהן |
| 47 |
פדריקו פליני |
| 26 |
צ'רלי קאופמן |
| 71 |
סטנלי קובריק |
| 56 |
אקירה קורסאווה |
| 82 |
קז'יסטוף קישלובסקי |
מספר מצביעים: 615
א. שטרן
למה אין את אד ווד?
ככל שהשם מסובך וזר יותר,
כך עולה האפקטיביות (כביכול) שלו כאופציה מועדפת על ידי סטודנטים תל אביביים לקולנוע להתחיל עם סטודנטיות תל אביביות ל… אה, משהו.
זו הסיבה שהצבעתי לקישלובסקי
אנשים יהיו כל כך עסוקים בלנסות להבין איזה שם אמרת הרגע, שבכלל לא יטרחו לחלוק על הידע שלך בקולנוע. אפילו אם אתה אומר שקישלובסקי ביים את "הבן של רמבו", שותפך לשיחה יהיה עסוק מדי בלחשוב "קז'יש-מה?".
ישנם, אגב, כמה יוצאי דופן
לא חשוב כמה אנשים אהבו את "חיים של אחרים", פלוריאן הנקל פון דונרסמארק עדיין נשמע כמו שם שמישהו עם דמיון לא יותר מדי יצירתי הרגע המציא.
מה קישלובסקי, מה?
אקירה קורסאווה לוקח.
אינגמר ברגמן, ללא ספק.
למה? כי הסרטים שלו הם אוננות אינטלקטואלית, אם אתה מעריץ אותו אתה בטח מבין משהו. תשאלו את וודי אלן.
אני בעצמי ניסית לאהוב אותו, אבל לא צלחתי עד הסוף את פרסונה הסרט היחידי שניסיתי לראות, אולי בעוד כמה שנים.
מקום גרוע להתחיל
מכל סרטיו של ברגמן, פרסונה הוא הכי ניסיוני/קשה לצפייה/לא מובן שלו.
יש לי ראש פתוח.
ממה אתה ממליץ להתחיל?
אגב, ברגמן הוא מסוג הבמאים שצריך ללמוד קולנוע כדי להבין אותו, נכון?
פאני ואלכסנדר
ןאת רוב הסרטים של ברגמן לא צריך ללמוד קולנוע על מנת להבין.
אבל המשפט הזה לא נכון לגבי "פרסונה" ו"תותי בר".
יש לי בבית את תמונות מחיי נישואים.
הוא גם לא התחלה טובה?
זה מקרה מיוחד
אולי הסרט של ברגמן שאני הכי אוהב (בגרסת 5 השעות שלו) אבל:
1. סצנות ממש ארוכות. בגרסא הארוכה חלק מן הסצנות ממלאות פרק שלם (כמעט שעה). בגרסא הקצרה הם עדיין מאוד ארוכות.
2. מאוד מינימליסי- כמעט הכל מבוסס רק על שני שחקנים ודיאלוג.
בקיצור -זה סרט קיצוני מאוד בסגנון שלו, אבל שונה מאוד מ"פרסונה". וגם סרט מדכא מאוד.
אבל בשביל לראות את 'פאני ולאכסנדר'
צריך סבלנות מפתיאה.
אישית מעולם לא הבנתי ממש את ברגמן. כלומר, ראיתי רק את 'פאני ואלכסנדר' שהוא ללא ספק בטופ 20 שלי (למרות שנרדמתי בו לפחות פעמיים), אבל הדכאון שבשעמום שבלצפות בסרט ברגמן מרתיע אותי כל פעם שאני כמעט מנסה. יש המלצות למישהו כבר בתחילת הדרך שרוצה לדעת איך להמשיך?
אין רע בחותם השביעי. כאילו, יש רע. אבל זה הקטע.
התחלתי עם ''תותי בר'' ושם גם הפסקתי
מקום גרוע להתחיל
אכ"מ, הסרט הראשון שראיתי של קיובריק הוא "אודיסאה בחלל".
אינגמר ברגמן, ללא ספק.
ניטפוק קטן, השאלה היתה לא איזה במאי הכי תותח על שאתה משפיץ ניטים למראה סרטיו, אלא איזה שם עושה יותר רושם. השם קישלובסקי עושה המון רושם שהוא יוצא בקול באס וואקלי ומהדהד.
מצטער, אתה טועה.
לפי מה שאתה אומר אם יש לך קול גבוה או שאתה בכלל בחורה אז אין לך סיכוי להרשים.
קפיצה לוגית!
הוא לא אמר שאמירת השם קז'ישטוף קישלובסקי בקול צייצני לא משאירה רושם, אלא רק שאמירתו בקול נמוך משאירה רושם. האמירה הראשונה לא נובעת מהשניה.
דיבייט דופק המוח.
_______________________________
אמו. אבוא לקון לבד. ברגע האחרון… ודווקא הפעם אכפת לי.
גודאר. רק הניחוח של השם אינטלקטואלי משהו. גודאאאאאאאאאררררר
אכן, אין במאי ששמו נשמע יותר כמו גבינה מסריחה
זאב רווח!
בחרתי בז'אן-לוק גודאר
בגלל שבחרתי על פי מה שהיו עושים עליי הכי הרבה רושם אם היו מדברים איתי(ומה שעושה עלי יותר רושם הוא מה שפחות שמעתי עליו כי זה מוכיח ידע קולנועי יותר רחב משלי).
את הרוב פה אני מכיר חוץ ז'אן-לוק גודאר וקז'יסטוף קישלובסקי.
בחרתי בז'אן-לוק גודאר בגלל שהוא נשמע לי על פי ויקיפדיה יותר משפיע,אפילו ששמעתי על טרילוגיית הצבעים של קז'יסטוף קישלובסקי יותר
רק השם 'ז'אן-לוק גודאר' מרשים יותר
מהמתחרים. קודם כל, הוא שני שמות פרטיים. כל האחרים – אחד (חוץ מהאחים כהן, אבל היי, נראה אתכם מתלהבים מ'איתן ויואל שוב עשו סרט'). שנית, הוא צרפתי. שלישית, קל יחסית להגות אותו בלי לחשוש מזעפם של מבינים לדבר ('קישלובסקי? התכוונת בטח לקיישלאובסקה!'). רביעית – הוא מזכיר את הקפטן של אנטרפרייז מודל II, היינו הדור החדש, שזה דומה כמובן לגל החדש. לפיכך הוא שולת!!!1 גם בחלל, הגבול האחרון וכו'.
וחמישית – בניגוד לשמות האחרונים, אין כמעט איך לשפר אותו. תוספות לא יוסיפו לו שיק, למעט אולי אם יקראו לו ז'אן-לוק-גודאר-פון-הפטקופף-מאו?לם.
רק השם 'ז'אן-לוק גודאר' מרשים יותר
מילים כדורבנות!!!
רק השם 'ז'אן-לוק גודאר' מרשים יותר
מש"א
רק השם 'ז'אן-לוק גודאר' מרשים יותר
מה שמביא אותי לאש"כ – טרי גיליאם (בימיו הטובים, ואם ברושם עסקינן – אז ברזיל. מי אמר קפקאי ולא קיבל?).
אבל אני הצבעתי לקשישטוף (זה האיות שאני מכירה, אבל אני לא מתעקשת בשום צורה). איך אפשר לא להצביע למישהו ששמו קשישטוף קישלובסקי? זה בלתי אפשרי פיזית (ונא לא להביא לי את ההצבעות של המועמדים האחרים כעדות סותרת, מבחינתי הצביעו להם בטלפתיה).
למרות שאם אני באמת רוצה להרשים, אני אבחר בשם שאני מכירה את הפילמוגרפיה שלו קצת יותר – קאופמן, היצ'קוק… דאמיט! מה היו האפשרויות, שוב? קובריק, או קצת ברגמן ופליני אם אני מרגישה במצב הרוח המתאים.
ניטפיקינג:
המודלים של האנטרפרייז לא נמדדים בספרות רומיות, אלא באותיות לטיניות.
אבל גם אם נתרגם את "II" ל-B, לא נגיע למודל המבוקש, כי על ה-USS Enterprise (NCC-1701-B) פיקד קפטן ג'ון הארימן.
הספינה השנייה שנשאה את השם "אנטרפרייז" ביקום של "מסע בין כוכבים", היא האנטרפרייז מהסדרה המקורית, תחת פיקודו של קפטן ג'יימס ט. קירק, כאשר האנטרפרייז הראשונה ביקום של הסדרה היא ה-(Enterprise (NX-01, מהסדרה שנושאת את שמה.
הספינה שקפטן ז'אן-לוק פיקארד פיקד עליה היתה בעלת הסימן USS Enterprise (NCC-1701-D), שמבחינה כרונולוגית היא הספינה השישית שנשאה את השם "אנטרפרייז".
חוץ מזה, כמובן,
שבדרך כלל כשמתייחסים למודל II של האנטרפרייז מתכוונים ל1701 המקורית, שעברה אוברול כללי בין הזמן של הסדרה לזמן של הסרט, כך שהאנטרפרייז של הסרט הראשון היא מודל II. טכנית זאת לא ספינה חדשה, כמובן (No bloody A, B, C or D), ולכן ז'אן לוק אכן היה על האנטרפרייז השישית בצי הכוכבים.
כל פעם מחדש מפתיע אותי כמה קל לזכות בהערצתי.
אם קולעים במקרה לנקודה הנכונה, כלומר. במקרה הזה, אגב, לא כל כך הידע כמו ההודעה.
קז'יסטוף קישלובסקי
ולו רק כי ראיתי ואהבתי סרטים של שאר האפשרויות בסקר.
אין לי מושג מי זה, אבל השם ישר מעלה מחשבות על סרטי שחור-לבן צ'כים שעוסקים בכנופיות ילדי-רחוב והמסר האנטי-קומוניסטי שגרם למערב לאמץ אותו לחיקו.
טיפה אירוני שחשבת על סרטים בשחור לבן
קישלובסקי מפורסם במיוחד בטרילוגיית הצבעים שלו. הוא יצר סרטים שנקראים "לבן", "כחול" ו"אדום", כאשר הצבע שולט בסרט שנקרא על שמו. ראיתי רק את "אדום" במלואו והיה בהחלט לא רע. את השניים האחרים לא הייתה לי סבלנות לראות עד הסוף.
בטח שקורוסאווה
ובניגוד למיינסטרים… לדעתי קאגמושה הוא ה-סרט שלו. אולי לא פורץ דרך כמו שבעת הסמוראים… אבל הכי איכותי.
אישית, ''יוג'ימבו'' שלו הוא האהוב עלי.
אבל בסקר בכלל בחרתי בהיצ'קוק – גם במאי שמאוד כיף לראות את הסרטים שלו, גם נחשב מספיק.
אש"כ: פרנסואה טריפו.
מוחסן מחמלבאף.
ואם רוצים להרשים באמת אז "דאריוס קהונדג'י". ניימ-דרופינג פר אקסלנס.
צ'ארלי קאופמן. כי השם יגרור לסעת התה הארוכה והאפלה של הנפש.
(הסיטואציה, לא הספר)
מזל טוב.
אכן מזל טוב.
איך היה?
שוה את הציפיה הארוכה?
על שם האנק מרווין, גיטריסט The Shadows.
היה שלום ותודה על הדגים
לא הבנתי למה התכוונת.
אבל עזוב את זה.
מזוג לעצמך בכניסה משקה קל, קח כיסא וספר לי איך היה. אני רוצה לשמוע הכל, כולל הפרטים הקטנים.
הוא סיפר בדוחקו
אינגמר ברגמן
בגלל "פאני ואלכסנדר", ובגלל שבכלל הברגמנים שולתתיםםם!!11
אצלי זה הלך ככה
האנקה לא מספיק ידוע ולא מספיק קלאסי, אז השם לא יצלצל מוכרות קאנונית למספיק אנשים. היצ'קוק לעומת זאת מוכר מדי וכך גם האחים כהן וקובריק. כל טמבל יכול להכיר אותם. את צ'ארלי קאופמן פסלתי בערך מאותה סיבה של האנקה.
קז'ישטוף קישלובסקי נשמע קצת כמו בדיחה על פולנים, שלא לומר חצי מומצא. השם לבדו עלול להסיט את השיחה לכיוונים אחרים לגמרי, שרושם זה הדבר האחרון שהם ייצרו. קוראסאווה היה יכול לעבוד אלמלא יפן לא הייתה כה אופנתית. עוד עלולים לתייג אותך כחובב הלו קיטי ואנימה בטעות.
זה משאיר אותנו עם פליני, גודאר וברגמן. נפסול את פליני, הוא נשמע כמו סוג של פסטה. נשארו גודאר וברגמן, בחרתי בברגמן. סתם כך.
פליני ופסטה זה אכן מצוין.
בעיקר אם משלבים אותם עם סטודנט אמריקאי אדיוט ובוזקים למעלה סופר גאון (ויוצא אחד הקטעים החמודים של "בית השינה").
אוי נו.
עכשיו סתם גרמתם לי להרגיש חובב קולנוע ימרני.
האם הסקר הזה הוא בעקבות
הסרט החדש של אבי ביטר, "אהבות ושקרים"?
הוא משחיל שם את השם אינגמר ברגמן כמה פעמים אני חושב, הוא גם השחיל אותו הרבה ב "אבי ביטר חי בסרט".
ובגלל זה הוא קיבל את הקול שלי :)
בשבילי קובריק
לא נאמר חד-משמעית איזה סוג של "רושם" זה אמור לעשות, ועליי עושה רושם כשאנשים מדברים על קובריק, ואוהבים אותו. גם רושם של ידע קולנועי, וגם רושם של אנשים אינטליגנטיים לרוב.
ברגמן, גודאר, האנקה, פליני, קורוסאווה, קישלובסקי – כל אלה שמות שיעוררו רושם שהבנאדם אוהב קלאסיקות ולא פוחד מסרטים זרים, אבל בו-זמנית יש סיכוי לרושם שניצקלייני בשימוש מוגזם.
היצ'קוק – אהדה לסרטי הוליווד קלאסיים ושחור-לבן, אבל השם שלו שגור בפי כל אחד שאפילו לא ראה סרט שלו מימיו.
האחים כהן וקאופמן – אהדה לסרטים אלטרנטיביים עכשיוויים. אבל יש הרבה שלא יורדים לעומק העניין, וזה מסתכם ברושם בינוני.
הרציניים באמת
יזכירו את האחים טביאני, אוזו, טרקובסקי, תיאו אנלגופולוס ויש עוד כמה.
ואגב
לאהוב את האחים כהן בקולנוע זה כמו לאהוב את הביטלס במוזיקה והמבין יבין.
לא הבנתי.
זה כי אתה לא המבין.
לאהוב מישהו מוכשר ופורץ דרך
שכל חטאו הוא שעוד הרבה אנשים אחרים אוהבים אותו?
זה ציטוט מסרט
שאני דווקא לא ממש אוהב אבל יש כאלה שכן.
ואגב
מיליארד מעריצים לא טועים?
לפסול משהו בגלל שהרבה אנשים אוהבים אותו זה גרוע בדיוק כמו לפסול משהו בגלל שהוא לא במיינסטרים.
צ'ארלי קאופמן
איזה סקר כייפי.
היצ'קוק וקובריק – פופולארי מידיי, ולא כל כך מרשים.
ברגמן וגודאר – זה יישמע יותר מידי פלצני, ובכל מקרה אין לי מה לומר עליהם היות ואת הסרטים היחידים שלהם שראיתי ("תותי בר" ו"עד כלות הנשימה") לא הבנתי בכלל.
האלו עם השמות המסובכים – יש סיכוי טוב שאתבלבל באמצע ניסיון לבטא את שמם ואצא טיפשה לגמרי.
האנקה – אף אחד לא מכיר אותו.
נשארו האחים כהן וקאופמן, ובחרתי בקאופמן פשוט כי אני אוהבת את הסרטים שלו יותר, ובמקרה הצורך אני יכולה אשכרה להגיד על הסרטים האלו משהו חכם.
וגם, אני בטח אקבל נקודות בונוס על האומץ להזכיר שם של מישהו חי.
זה בדיוק הבעיה עם ברגמן.
אתה יכול להזכיר אותו, אבל אז יכולים להתקיל אותך בשאלות קשות דמויי פינים זקופים.
איך אני אומר: לא כדי להעיר בולבולים ישנים.
מה לגבי לארס פון טרייר? לא עושה רושם?
הוא מפורסם ולא עושה רושם.
אש''כים:
*וודי אלן – כך תוכלו להשחיל את השפעותיו הברגמניות ולהזכיר שני שמות גדולים בפעם אחת.
* פריץ לאנג – להתרברב בשמות תואר כמו אקספרסיוניסטי ולספר שM שלו התחיל את הכל ומטרופוליס הוא קולנוע במיטבו.
*רומן פולנסקי – כך תוכלו לדבר על מאפייניו הקפקאיים של סרטיו. והרי ידוע ששם התואר השווה ביותר הוא "קפקאי".
*פרנסואה טריפו – תוכלו לדבר על גל הקולנוע החדש שנולד בצרפת ועל הבימוי הרגיש שלו.
*לואי בונואל – להתרברב ולומר כמה שהביקורת הנוקבת שלו כלפי הבורגנות נכונה ובין השאר לפאר את הסוריאליזם שבסרטיו.
ועוד:ז'אן רנואר, רוברט אלטמן, דיויד לינץ', קלאוד שברול, אורסון וואלס,HW גריפית', צ'אפלין, ברטולוצ'י וקיטון..
אגב, ''קפקאי''
האם הכוונה היא יותר
"כשמערכת שאתה לא מבין מתעללת בך על לא עוול בכפך"?
או
"כשהעולם מתנהג כלפיך בצורה אירונית ומבאסת"
?
זה ויכוח שהיה לי עם מישהו. אני טענתי שמקרה של מישהו שגם ישב בכלא כדי להשיג משהו וגם המשהו הזה לא היה שווה בסופו של דבר, זה לא קפקאי. זה מקסימום אלניס מוריסטי. מה דעתכם?
אגב, ''קפקאי''
"כשמערכת שאתה לא מבין מתעללת בך על לא עוול בכפך"
זה ללא ספק 'המשפט' של קפקא שבדיוק סיימתי לקרוא.
אבל אני חושב שיש עוד המון מאפיינים קפקאיים, הבולטת ביותר לדעתי היא זריקת הצופה/הקורא לסיטוציה הזויה ולא ברורה שאפשר לפענח אותה כקונספירציה דמיונית או ממשית.
מסקנה קפקאית
אם מישהו מבקש לשרוף את כל כתבי היד שלו – הבנאדם כנראה יודע על מה הוא מדבר.
קאופמן/האחים כהן – הוליוודי מדי.
היצ'קוק/קובריק/קורוסאווה/ברגמן – ברור וקל מדי. מי לא יודע שהם גאונים? זה כמו לענות "בטהובן" לשאלה "מי המלחין האהוב עליך?"
האנקה – כפי שאמרו, לא מספיק מוכר.
קישלובסקי – שטחי מדי. אם תמצא את עצמך מדבר עם מישהו שתכלס ראה כמה סרטים בחייו, הוא עוד עלול לחשוב עליך דברים רעים.
את גודאר הייתי מוציא מהתחרות – זה פשוט פלצניות לא מספיק אותנטית – אלא אם אתה מוסיף משהו בסגנון "אבל רק בגלל שאני רוצה להתחתן עם אנה קארינה/ז'אן פייר לוד!"
בקיצור, נשארנו עם פליני. אחלה במאי וכיף לצפיה שכולם מכירים את שמו אבל מעטים ראו חלק נכבד מה-oeuvre…
היי, גודאר הוא קולנוע גאוני
אנה קארינה וז'אן-פייר לוד הם רק בונוס.
היי, גודאר הוא קולנוע גאוני
צודק, אם כי רק עד תקופה מסוימת. הבעיה היא שכל דבר שנגיש ופופולרי מספיק לא יכול להרשים אף אחד. לא שאני אומר שגודאר נגיש לקהל הרחב, אבל בקהלים מסוימים הוא הדבר הכי קרוב לקונצנזוס שאתה יכול למצוא…
בשיחה יומיומית, אין ספק שאת האחים כהן.
בגלל שהם כן עושים סרטים ממש טובים, חכמים ומורכבים, אבל רובם גם מספיק נגישים ומוכרים לאדם הממוצע כדי שתיווצר הזדהות. בניגוד לקישלובסקי, למשל.
מה לא נגיש בקישלובסקי?
לפחות מאז הדקלוג, הסרטים שלו הם בין היותר הוליוודיים (ומלודרמטיים) שנוצרו בצד ההוא של האטלנטי…
אפילו מבחינה פורמלית, עד כמה שהוא מעניין, הוא עדיין היה אחד הבמאים הכי נגישים בסצינת הארטהאוס של שנות ה-80 וה-90.
אפשר תמיד לשבור את שיאי הפלצנות
ולהגיד שאני חובב את הניהיליזם המהוקצע של הבמאי האיראני האוונגרדי עבאס קיארוסטמי. מנסיון, המשפט הזה גורם ל82% מהאנשים לכרוע ברך ולסגוד לי באותו רגע ממש.
אפשר תמיד לשבור את שיאי הפלצנות
אני חושבת שלדבר על זרם התודעה בסרטיו של אלן רנה "אשתקד במרינבאד" ו"הירושימה אהובתי" יכול להיות פלצני לא פחות. תיאו אנגלופולוס הוא עוד יוצר שאני יכולה להגיד שראיתי את סרטיו (הכריחו אותי) אבל אין לי מושג מה בדיוק הלך שם.
אני בחרתי בקישלובסקי. יש לי טראומה ממנו אחרי "חייה הכפולים של ורוניק"- מישהו הבין מה לעזאזל קורה שם? אם כי הפרק "לא תרצח" בדקלוג שלו היה מאוד חזק.
אפשר תמיד לשבור את שיאי הפלצנות
אפשר תמיד לשבור את שיאי הפלצנות
הוא לא ניהליסט, הוא הומניסט, והומניסט יקר.
הי, עד קיארוסטמי!
(אני לא בטוחה בכלל שזה התעתיק הנכון של שמו, אבל ניחא).
מדובר בבמאי מצוין, גם אם לא מאוד נגיש (ואת זה אומרת מישהי שלא הצליחה לשרוד אף סרט של ברגמן וחלק מסרטי קורסאווה). חוסר הנגישות שלו לדעתי לא נובע מפלצנות, כי אם מהפער הגדול בינו לבין רוב מה שמוכר לנו בקולנוע המערבי.
ברגמן בכלל לא
נשמע מרשים
קים קי דוק
סרטי קונג פו זה בסקר אחר.
אני רק רוצה להגיד ש..
אתם חייבים להרחיב את הידע הקולנועי שלכם. אתם מפסידים יצירות מדהימות רק כי מישהו אמר לכם ש"צריך ללמוד קולנוע" בשביל לראות את קישלובסקי או את ברגמן. חבל. הם ידועים כי הם (ואחרים כמובן) גאוני קולנוע ענקים ולא כי אהבו אותם כמה מבקרים או מורים לקולנוע.
אני ממליץ לכל המגיבים כאן ללכת לאוזן ולקחת את הסרטים הבאים, לשים בדיוידי, להשען אחורה ולפתוח את הראש: (רק הבהרה – אלו לא בהכרח הטובים ביותר או האהובים ביותר עלי, אלא רק הקלים והנגישים ביותר בעיני)
קישלובסקי – שלושת הצבעים (אפשר לוותר על "לבן") (מרגש ומופתי).
קישלובסקי – חייה הכפולים של ורוניק (היפה כל כך…).
קורסאווה – רשומון (תסריט גאוני)
ברגמן – מעיין הבתולים (סרט קטן ופשוט אך מלא רגש)
קובריק – לא משנה, הכל מעולה (פשוט כי הוא היה גאון)
סתם כמה דוגמאות להרחבת אופקים. תהנו.
מזכיר לי ביקור בספריה השבוע
בספריה בה אני מנוי (8 מ"מ) יש, כמו בספריות רבות, אגף שמיועד לקלאסיקות. מצאתי שם את "לידתה של אומה", סרט אילם באורך שלוש שעות שנחשב כיום לגזעני במיוחד. שאלתי את הספרן אם מישהו בכלל לוקח את הסרט הזה והוא לא הצליח להיזכר במקרה כזה מאז שהחל לעבוד. הוא המליץ לי על "הקבינט של דוקטור קליגרי", סרט קלאסי לא פחות, שאורכו פחות משעה. לבסוף, לקחתי את CJ7 של סטיבן צ'או, מתוך מחשבה שאני מעדיף סרט חדש שאני לא יודע עליו כמעט כלום, על פני יצירה קלאסית שרוב הסיכוי שאתאכזב ממנה.
הלוואי שהייתה לי הסבלנות לראות יותר סרטים של גודאר וברגמן, אבל המעט שראיתי מהם לא משך אותי לראות עוד. אם אתקל בסרט שלהם בהוט פריים ויהיה לי מספיק זמן, בטח אראה ואנסה להבין את הגדולה המיוחסת להם. כשאני מגיע במיוחד כדי לקחת סרט, אני מעדיף לנצל את המנוי הלא זול כדי להשיג את התוצרת החדשה ביותר, כזו שיקח לה עוד לפחות שנה להגיע לטלוויזיה.
נ.ב
CJ7 מתחיל חמוד, ממשיך גרוע ונגמר טראומתי. בהחלט לא מבדר וכיפי כמו "מהומה בשנחאי".
עם כל הכבוד
יש הבדל גדול בין גודאר וברגמן לבין 'לידתה של אומה'. הסרטים שלהם אולי נחשבים ל"לפלצנים בלבד" אבל הם סרטים, שעובדים ברמה כלשהי גם על הקהל של היום (או שלא). 'לידתה של אומה', סרט אילם שנוצר כשרק התחילו לחשוב על איך בעצם אפשר לספר סיפור ארוך באמצעות קולנוע, הוא בוודאי בעל ערך עצום מבחינת ההיסטוריה של הקולנוע, אבל לא משום בחינה אחרת. *אף אחד* לא ייקח את הסרט הזה כי הוא רוצה לראות סרט, לעקוב אחרי הסיפור, לראות מה יקרה בסוף, להתרגש; אם מישהו ייקח אותו זה יהיה אך ורק בתור מוצג מוזיאוני, לראות איך עשו סרטים פעם.
וחוץ מזה, אין שום סיבה לקחת אותו ב-DVD כשאפשר לצפות או להוריד את כולו ברשת (וזה חוקי לגמרי).
http://www.archive.org/details/dw_griffith_birth_of_a_nation
לא לזה התכוונתי
התכוונתי שאם כבר הוצאתי מכספי על מנוי בספריה, יותר מפתה אותי לקחת סרט חדש, אפילו כזה שעוד מוצג בקולנוע, מאשר סרט שאולי אתקל בו במקרה בעוד שבוע באחד מערוצי הסרטים.
וזו סיבה מספיק טובה לדעתי.
אתה לא חושב?
ואגב, גודאר הוא לא רק לפלצנים, הוא אפילו מאוד נגיש לעומת ברגמן.
וזו סיבה מספיק טובה לדעתי.
אני דווקא חושב שאם כבר עושים מנוי לסיפריה, עדיף לנצל אותה לסרטים שלא רואים כל יום. בכל ווידיאומט וערוץ יש את "בטמן מתחיל", אבל לא את "גבעת הגברים" או "דקאלוג" (סתם לצורך הדוגמא).
עם כל הכבוד
מה זה האתר הזה? זה כמו פרויקט גוטנברג של סרטים?
איזו סבלנות מיוחדת צריך בשביל לצפות במאוחרים של ברגמן בדיוק?
'סוסי ים' ו'כנפיים שבורות' (וגם 'להוציא את הכלב' איכשהו) פופיים מאוד.
איזו סבלנות מיוחדת צריך בשביל לצפות במאוחרים של ברגמן בדיוק?
זה היה בציניות, נכון?
(אך אם יש סיכוי שלא – מדובר באינגמר ברגמן)
אוי, כמה הצחקת אותי!
''מהומה'' מצוין, אבל לדעתי כדורגל שאולין טוב יותר.
וכן, גם אני התאכזבתי קשות מCJ7. פשוט אין לו את זה עם סרטי ילדים וילדים בפרט.
מסכן האנקה
הוא באמת יוצא דופן ברשימה הזאת
כי המוניטין שיצאו לו הם מאוד-מאוד בעייתיים. אין מסביבו קונצנזוס ביקורתי רחב כמו שיש מסביב לאחרים. הוא כן שנוי מאוד במחלוקת (וזה הישג בפני עצמו), אבל לא בטוח שזה הופך אותו לדוגמה אידיאלית של ידע בקולנוע איכותי.
למה מסכן, אני בטוח שהוא היה רואה בזה מחמאה.
הוא היה אומר: "הגעתי למקום האחרון במשאל פופולריות? יייפי!" וכדי לשמור על מעמדו, הולך לעשות עוד סרט שיעצבן במכוון את רוב הצופים.
מה לגבי טריפו?
אפילו יש לו שם מרשים כזה. פרנסוואאאאה טריפו.
ולהגיד "הגל הצרפתי החדש" תמיד עוזר.
גל צרפתי חדש זה גם גודאר.
גל צרפתי חדש זה גם גודאר.
אבל טריפו מגניב יותר!
נו, כולם בארץ יודעים שזיזי טריפו היא זמרת.
קשישטוף קיז'לובסקי
יש תוספת נקודות על היגוי נכון של השם.
לא יודע מה אתכם,
אבל בגלל הגודש התמידי באוזניים שלי ובעיות הריכוז שלי, אם מישהו יהגה בשיחה ביני לבינו את השם קז'ישטוף קישלובסקי, כנראה אענה: "קשיש?טוב?קיא?של?לובסטר? מה זה השטויות האלה?"
אינגמר ברגמן הוא הבמאי ששמעתי הכי הרבה על?אודות גאונותו פורצת הגבולות, לכן בחרתי בו. אינני מאלה שמתרשמים מאוד ממומחיות בקולנוע ובכל הקשור אליו, ןלכן לא יהיה נכון להגיד שאתרשם עמוקות אם מישהו יזכיר את השם אינגמר ברגמן בפניי, אבל אשתמש בו לתועלתי האישית אם אצטרך להפגין מומחיות מזויפת בקולנוע.
קז'ישטוף כמובן
הכי קשה להגות את שמו. אנשים יעריצו אותי רק על זה.
(מי זה בכלל?)
מה שכן, אם אפשר להוסיף אש"כ (בתקוה שלא הקדימו אותי כי לא קראתי את כל התגובות עדיין) – היה כאן לפני זה זמן מה מגיב שהתעקש כל הזמן להזכיר מישהו בשם ז'יז'אק?
לא בטוחה איך קראו לו, אבל הוא זכה שתמונתו תתנוסס בתוך עין הדג למשך יממה או שתיים.
אני חושבת שמגיע לו מקום של כבוד בסקר הזה (בלי קשר לתפקידו בכוח, שגם אותו אינה זוכרת בשעת לילה מאוחרת זו).
ז'יז'אק הוא לא קולנוען.
הוא… אמ… "פילוסוף". הומ. רגע. שמא "פילוסוף חברתי"?
להדגמה הזויה במיוחד, הוא מופיע בתוספות הדויד של "הילדים של מחר", והיה הדבר הכי מבדר בסרט הנ"ל (לחבורה של סטודנטים למדעי החברה, לפחות, שיש לציין שלא כל כך נהנו מהסרט אבל שאגו מצחוק כל עוד ז'יז'אק פרש את טיעוניו).
עם כל הסיכון להישמע כמו טרול, אציין שזה דיי מעצבן שבאתר עם כל כך הרבה פוטנציאל לדיונים מגניבים, אנחנו זוכים לדבר על קולנוע איכותי רק בסקר שמקושר לעשיית רושם.
הבנתי שמערכת עין הדג היא נגד השיח הקולנועי הפלצני, ולא בהכרח נגד הסרטים שמתווגים כ"איכות", או שאני טועה?
זה דיי ברור שזה סקר שנעשה בהומור, או לכל הפחות בחוסר רצינות.
ולזה בדיוק התייחסתי. מה שרשמתי בעצם, זה למה השמות האלה עולים רק בהקשרים קומיים שכאלה.
כי רוב הסרטים האלה יצאו
לפני שהאתר הוקם, ולכן אין עליהם ביקורת;
כי הביקורות באתר נכתבות על ידי גולשים מן השורה. אם מישהו יצפה בסרט איכות, יכתוב עליו והביקורת תהיה טובה – היא תתפרסם. אבל הרוב שולחים ביקורות לסרטים פופולריים יותר.
גם אני הייתי רוצה לראות ביקורות לסרטים ישנים יותר
באמת, למה לא לכתוב עוד ועוד ב'מה היה?', יש מלא סרטים שהייתי רוצה לקרוא ביקורת עליהם פה ואתר, אולי כדאי שהעורכים יתחילו לעדד את המגיבים לכתוב ביקורות לסרטים ישנים.
אם אתה רוצה ביקורת, כתוב אותה.
יאללה, גם אתה יכול.
ואני? ברגע שהראש שלי יפסיק לכאוב. (אל תבנו על זה. הוא כואב כבר כאחד?עשר חודשים.)
לעודד יותר מלהגיד -'' אם מישהו יכתוב עליו ביקורת, והיא תהיה טובה,
היא תתפרסם"?
איך?
תחרות כתיבת ביקורות לסרטי איכות ישנים שלבמאים שלהם יש לפחות ארבע הברות בשם?
יתכבדו נא המגיבים שזה מפריע להם, ושחוזרים וצצים פה ושואלים למה, וינסו את כוחם בכתיבת ביקורות לחותם השביעי ולסרטי קישלובסקי.
...וסקר ההמשך:
איזו טעות באיות שמו של במאי תסגיר את חובבנותך?
השאלה התעוררה היום כשמישהו שחשבתי שמבין הרבה יותר ממני כתב "גיליארמו דל טורו".
(מצד שני, מה אני יודעת, אולי הוא קורא רק ספרות מקצועית לועזית, מתנזר מטלוויזיה ולא דובר ספרדית)
או שהוא חי בעולם מקביל בו הכליאו בין גיליאם לדל טורו.
היי, אני הייתי מבקרת שם.
חסרות לי האופציות המועדפות שלי
דיוויד לינץ'.
וכמובן לארס פון טרייר שגם שמו בעל איכות יצירת רושם לא פרופורציונית לסרטיו.