 |
||
| 'אושפיזין', סרט ישראלי חדש (שמתחרה בפסטיבל ירושלים שנפתח אתמול) יוקרן בבתי קולנוע 'לב' החל מה-5 באוגוסט. אבל לא בשבת. שולי רנד, חוזר בתשובה שכתב את הסרט ומשחק בו, דרש, ולכוכבים לא אומרים לא. |
09.07.2004
|
|
יומית
'אושפיזין', סרט ישראלי חדש (שמתחרה בפסטיבל ירושלים שנפתח אתמול) יוקרן בבתי קולנוע 'לב' החל מה-5 באוגוסט.
אבל לא בשבת. שולי רנד, חוזר בתשובה שכתב את הסרט ומשחק בו, דרש, ולכוכבים לא אומרים לא.
'אושפיזין', סרט ישראלי חדש (שמתחרה בפסטיבל ירושלים שנפתח אתמול) יוקרן בבתי קולנוע 'לב' החל מה-5 באוגוסט.אבל לא בשבת. שולי רנד, חוזר בתשובה שכתב את הסרט ומשחק בו, דרש, ולכוכבים לא אומרים לא.
פרסומת גרועה מאוד לסרט, לדעתי.
הייתי הולך, אולי, לסרט על חוזרים בתשובה. למה לא. זה שהסרט נכתב על ידי חוזר בתשובה היה עשוי להפריע לי, אבל הייתי נותן לו להינות מהספק. אבל סרט על חוזרים בתשובה והפער בין דתיים לחילוניים, שנכתב על ידי חוזר בתשובה שדרש לא להקרין אותו בשבת – אני לא יודע, משהו פה גורם לי לחשוד שהסרט יהיה הטפה ארוכה על נפלאות האלוהים ושכל החילוניים בו ילמדו בסוף הסרט עד כמה דרכם היתה שגויה (או ימותו, גם זאת אפשרות). תודה, שלום, ניפגש בשמחות.
''הפסיון של שולי''?
זה דווקא נראה לי טבעי
שחוזר בתשובה ידרוש לא להקרין את הסרט בשבת. נראה לי גם שהוא חייב לדרוש את זה לפי ההלכה, אחרת הסרט שלו גורם ליהודים להקרין סרטים בשבת או משהו כזה…
שולי רנד הוא לא הדתי הראשון שעשה סרט.
ובכל זאת עד עכשיו לא קרה שסרטים הוגבלו (בבתי קולנוע חילוניים, זאת אומרת) להקרנה בימי חול בלבד.
נכון, אבל.
מבחינה טכנית, דתי יכול למכור את הסרט שלו בסכום מסויים, לא לדרוש תשלום נפרד על הקרנות בשבת (אלא, נניח, לדרוש תשלום לפי שבוע), ואז ההקרנה בשבת תהיה בעיית המקרין.
דתי יכול גם למכור את הסרט לחברת הפצה ואז לא עניינו בכלל מה עושים עם זה.
דתי יכול גם, כמו שולי רנד, לדרוש שהסרט שלו לא יוקרן בשבת.
מה שבטוח, הלכתית הוא לא יכול לקבל כסף על הקרנה בשבת, כי אז הוא נהנה מחילול שבת.
אז למה יוצרים דתיים לא ביקשו להגביל הקרנה\מכרו את הסרט לחברות הפצה?
אולי הם כן. אולי הם לא עשו מה שהם היו צריכים. קורה. בפרט כשיש כסף מעורב.
ואולי שולי רנד, שהוא הרבה יותר 'דוס' מיוסי סידר ("ההסדר") החליט שהוא רוצה לצאת מהדר במצוות. מי יודע?
שולי רנד כבר עשה הצגה שלמיטב ידיעתי נחשבה טובה גם בעיני לא-דתיים. יכול להיות שגם הסרט שלו כזה. אולי לא. אבל לא מחוייב שזה סרט הטפה. ואולי הוא מוכן לשאת בהפסד מסויים בשביל האמונה שלו. גם זה קורה.
חכה רגע עם האנטי!
לפני שהולכים ומתקיפים צריך לבדוק!
יש לחוזר בתשובה הזה מחויבות. אסור לו לפי ההלכה היהודית להקרין את הסרט בשבת. בזה שהוא מסכים שיקרינו את הסרט שלו בשבת הוא גורם לכך שאנשים יחללו שבת בגללו וזה כמובן אסור לפי ההלכה (-ולא אין את הקטע של חייה ותן לחיות-).
ההלכה נורא מקפידה על העניין הזה. למעשה רוח ההלכה לא בדיוק עולה בקנה אחד אם זה שיהודי יופיע בתוכנית שמשודרת בשבת גם אם היא הוקלטה קודם (למשל כוכב נולד).
כן רד פיש, יש אנשים שחיים ככה ואפילו חושבים שלהלכות האלה יש סיבות מוצדקות.
אז שוב אני שואל
איך זה שעד עכשיו לא היה שום מקרה כזה? עד עכשיו לא היו שום דתיים שכתבו/ביימו/השתתפו בסרטים שהוקרנו בשבת?
כנראה ש...
לא?
אתה לא יכול לבדוק לכל אחד מה הוא עושה ומה הוא לא כשזה נוגע למצוות, אז אם היו כאלה, הם כנראה בחרו שלא לשלול הקרנות בשבת, אבל זה לא משנה את העובדה שזה אסור.
בדיסקים למשל, זה יותר "נפוץ", אפשר למצוא הרבה דיסקים של כל מיני יוצרים דתיי'ם שהיוצר מבקש על גביי העטיפה/הדיסק עצמו לא להאזין לדיסק בשבתות וחגים. זה לא כל כך מפתיע…
מה שכן, לא ברור לי למה זו ידיעה חדשותית, ואני לא מתכוונת לפרסום הידיעה כיומית אלא לפרסום הידיעה בקישור שנתתם.
(:
למה זה חדשות?
כי זאת הפעם הראשונה שדבר כזה קורה. בפעם השניה זה כבר לא יהיה חדשות. אני לא טוען שיש פה איזו שערוריה. אם שולי רנד הוא בעל הזכויות על הסרט, מותר לו לבקש לא להקרין אותו בשבת, ומותר ל'לב' להסכים. כפיה דתית זה לא.
ולמה זה שונה מבקשה מודפסת על דיסק? כי אחרי שאני קונה את הדיסק, אני יכול לעשות איתו מה שבא לי, ולהקשיב לו מתי שבא לי. המכירות של הדיסק לא ייפגעו מזה. לעומת זאת, אם הסרט לא מוקרן בשבת, אי אפשר לראות אותו בשבת, נקודה. בזה ש'לב' הסכימו לא להקרין את הסרט בשישבת יש הקרבה מצידם, מכיוון שאלה הימים שבהם הכי הרבה אנשים הולכים לקולנוע. התכתיב הזה יעלה להם כסף.
אז אם אני מבינה אותך נכון
עיקר העניין הוא לא עצם הבקשה של יוצר הסרט, אלא עצם ההסכמה של 'לב' לשדר אותו בימות החול בלבד?
(:
אולי, אבל בכל זאת, חופש הביטוי.
הוא עשה סרט, או מבקש לא להקרין אותו בשבת. זה מאוד חשוב לו. לגיטימי. אומנם לב הם אלו שיפסידו את הכסף, אבל אם להם זה לא מפריע, גם לי לא.
כמובן שזה לגיטימי
(אם כי מה הקשר לחופש הביטוי לא הבנתי). כתבתי את מה שאני מקבל מהרעיון הזה, לא קראתי לחרם על הסרט בעקבות זה.
וואו, זו הזוית הפחות צפויה
לביקורת על 'אושפיזין'.
באיחור של עשר שנים..
לבסוף ראית את הסרט?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2944483,00.html
אתמול הייתי בהקרנת סרטו בפסטיבל ירושלים. הסרט, לא מפתיע במיוחד – מצוין. וגם הוא עצמו נראה נחמד מאוד (נאומים אנטי אמריקאים זה תמיד טוב).
היה מאוד מבדר לראות אותו, עוד לפני לפני ההקרנות – כשהמוני ישראלים ניסו להידחף פנימה, והיה תור מאוד צפוף של כמה עשרות מטרים (הם משום מה לא שמו לב שמעבר לכביש יש מעבר פנוי לגמרי), והוא עמד לבדו בערך שני מטרים אחרי התור, נראה די עובד עצות, אף אחד לא ממש הכיר אותו ולא נתן לו לעבור להקרנת הבכורה של סרטו (בארץ) , עד שהתייאש וניסה לעקוף מסביב וכמה נשמות טובות צעקו עליו למה הוא עוקף (נדמה לי שמילותיהם המדויקות היו "הישראלים האלה").
הייתי מוסיף
"צולם ביום חול" חינני על הכרטיס ובזה מסיים עניין.
מישהו יודע במקרה אם בסרט מופיעות נשים?
אני שואל כי גם זה אסור על פי ההלכה.
איך, במטוטא?
איך זה אסור? לא יודע.
אז למה אתה סתם אומר?
אסור להן לשיר.
או להראות מפתות.
אוקי, מה קרה פה הרגע?
אני יודע שיש איסור הלכתי על נשים להופיע בסרטים/הצגות (ואפילו אסור לצייר נשים בקומיקס חרדי. וכן, יש דבר כזה "קומיקס חרדי").
אומנם אני לא יודע מה המקור לאיסור, אבל אני יודע בתור עובדה שהוא קיים.
לא מדויק.
אסור להן להופיע בפני גברים. וכיוון שאת הסרט יראו – בין השאר – גם גברים, ניתן להסיק שלנשים אסור להופיע בו (וגם אני מאוד לא מדויקת, אבל הידע שלי מוגבל).
לא מדויק (כה''ב).
יש מחלוקות רבות ועניפות, ולא כל הסמכויות ההלכתיות יסכימו שזה אסור. יש לא רב אחד ולא שניים שחושבים שלא עצם ההופעה היא איסור, אולם פעולות מסויימות עשויות להיות איסור. לדוגמה, שחקנית דתית שהולכת לפיהם תוכל לשחק תפקיד ראשי בסרט, אבל לא להתנשק עם הגיבור ממין זכר.
הומ, אבל אם שולי רנד מדקדק בקטנות,
אז הוא לא יכול לעשות איפה ואיפה בין האיסורים השונים. כלומר, טכנית הוא יכול אם בא לו, אבל יש בזה טעם לפגם.
על פי תיאור הסרט, עושה רושם שמופיעה בו אישה אחת (אשתו של רנד בסרט, ובמציאות). אני מנחשת שמעניין הניצבים/ניצבות הוא חמק, ואם יש כאלו, הם רק זכרים.
מצד שני, בהנחה שהוא אכן מדקדק בקטנות ודוגל בגישה לפיה שאישה אינה יכולה להופיע בפני גברים, אז גם אם זו אשתו החוקית שמופיעה שם, עדיין זה נראה לי תמוה קצת.
יותר מדי ספקולציות. זה מה שזה.
תלוי לפי איזו פרשנות הוא הלך
נראה לי שלייבוביץ' היה מסכים לנשים בסרטים. גם בג'ינס.
יהיו גם הרבה רבנים שיטענו שאפשר להסתפק
בלכתוב "צולם ביום חול" על הכרטיס.
זה בדיוק העניין, אין תמימות דעים בין הרבנים
אני רואה
שהיוצרים וחברת ההפקה לא מעוניינים לעשות כסף מכל העניין…
בסדר
אסימטריה ועופות אחרים
האתר דן בסרטים והרבה פחות ב"קולנוע". "קולנוע" זה גם שחקנים, ביקורות, טריילרים, מרצ'נדייז, מצלמות, פוסטרים, אולמות ועוד – זה המעגל הקרוב וזה עוף קטן וחלוש. דיון במצוינים מעלה הוא כבר מעגל שני ועוף די גדול – כזה שלא יהפוך את עורו ולא את חברבורותיו.
אין כאן ביקורת, פדנטיות כמובן שיש, זה האתר שלכם, לג'ר"פ, וכל מה שתכתבו הוא טופי. חוזמה הסטיות החינניות – מהנושא, מהנושא, האוגרפורן היה נורא – הן חלק ממה שעושה את האתר למה שהוא. אז אם יש כאן נסיון לעורר מאבק חילוני קולנועי אני אעשה כל מה שתבקשו (אבל תבקשו רק פוסטים חיוביים וצפייה בפוסטרים מצונזרים של קירסטן דנסט) אבל עוף הוא עוף (הוא עוף).
ולנושא: זו שוב חוסר הסימטריה בין חילונים וחרדים, כשבזמן שחילונים סובלניים לגבי דרישות חרדיות גם אם הן נראות מוזרות או פוגעות, הרי שהממסד החרדי רק יחכה לזמן בו יהיה לו כוח לאסור הקרנות סרטים בשבת וכן כל בילוי שלא יהיה.
אגב בכלל נראה שבכלל הפקת סרט כזה צריכה להיות עבירה על מצוות ביטול זמן שלא לדבר על בזבוז כסף שיכל ללכת למטרות ראויות יותר.
אני מבין שיש פה ביקורת
על האתר, אבל באמת שלא הבנתי אותה בדיוק. אפשר לקבל הסבר? (באמת – זו לא ציניות ולא ניסיון לזלזל בביקורת).
בתשובה למה שכן הבנתי (אני חושב) – האתר עוסק בקולנוע ולא רק בסרטים, ואין כאן ניסיון לעורר מרד חילוני, בטח שלא בנושא הספציפי של היומית הזאת (שהוא, כמו שאמרתי כבר, חריג אבל לגיטימי).
באמת שאין ביקורת
פשוט זה בא מעט אחרי היומית עם הכתף שתגובה שהציגה אותה כעופית גררה תגובה שהציגה אותה כטופית. כאמור,זה האתר שלכם ואתה יודע (וקובע) על מה הוא.
פשוט לא נתקלתי בביקורות על צילום או משהו שעסק בהתפתחות קולנועית ולכן זיהיתי את האתר כמתמקד בסרטים.
בסה"כ רציתי לציין שיומית כזו נופלת לקטגורית העוף, ושעופות הם בחלקם ידידנו. לתשומת לב רוצחי דיוני הבאפי (שגם אותם אפשר לקשר ל"לקולנוע" בכמה וכמה צורות).
יומית על חדשות קולנוע
קשורה לקולנוע. דיון על 'באפי', שהיא סדרת טלויזיה, לא קשור לקולנוע. וכן, ברור שאפשר למצוא קשר בין באפי, או בין מצב הטונה בשטחים, לקולנוע, אבל קל מאוד לראות את ההבדל, אני מקווה. ידיעה על צינזור סרט או מסע פירסום של סרט כלשהו היא ידיעה על קולנוע, אני לא רואה איך אפשר להתווכח על זה.
יש ביקורות על מה שאנשים רוצים לדבר עליו.
אם מישהו ישלח מאמר על צילום או התפתחות קולנועית, וזה יהיה כתוב טוב ומעניין – נפרסם.
אם מישהו ישלח מאמר על מכירת מזכרות מסרטים כתופעה, למה אנשים טורחים לקנות ומה הם עושים עם זה אחר כך – נפרסם (שוב, בהתאם לשיקולי המערכת, טיב הכתיבה, עניין וכו' וכו'). אם תהיה ידיעה מעניינת בנושא הזה – גם נפרסם, כי אפשר להגיע מזה לדיונים מעניינים, וכי לפעמים זה מעניין בלי קשר. למשל, אם יעשו מכירה פומבית של כל המזכרות/בגדים/תכשיטים/ווטאבר של מרלון ברנדו מסרטים שהוא השתתף בהם, כשלמי שקונה הכי הרבה מובטח לקבל את השלד של ברנדו – אתה לא חושב שזו ידיעה חשובה מספיק לפרסום ודיון?
מעבר לזה, הרי מאז שחר היומיות, פרסמנו כל מיני דברים כאלה שנוגעים למה שאתה מכנה "המעגל הרחב". אז אם זה היה מאז ומתמיד, קצת לא ברור לי למה אתה טוען שזה נוגד את רוח האתר. לא זו רוח האתר?
בעצם, יודע מה – אשמח אם תסביר לי מהי רוח האתר ובמה הוא אמור לעסוק. כי אם יש משהו שאני יודעת, זה שאני לא יודעת את זה (רק יודעת שקיבלתי את ההרגשה שההודעה שלך היתה תירוץ לפתוח עוד פתיל עוף-דתי-מוכשר. וכן, בהחלט ניתן להתייחס להודעה זו כרמז עבה לגבי המשך הפתיל האמור).
אז שכך יהיה.
אני חדש כאן אבל עברתי בצורה יסוחית (איפשהו בין יסודית לשטחית) על הארכיונים. התחושה היתה שהכתבות הן כמעט כולן ביקורות ודוחקויים (מעל 95%). נכון, היומיות עוסקות במגוון רב יותר של נושאים אבל עדיין הן מוכוונות מאד לעניין המרכזי שהוא הסרטים, כנ"ל התגובות להן שלא סווגו כעופיות. ברגע שמתעסקים בדרישות *של* קולנוען להקרנה *של* סרט שלו הרגשתי התרחקות. לדעתי, זה ויכוח של דת ומדינה שהקולנוע הוא צד מקרי בו, בדיוק כמו שריפה באולם בגלל רשלנות או רכילות על כוכב קולנוע. אין כמעט מה להגיד על השאלה הקולנועית, יש המון על כל השאר. פשוט גם ספיישל גידול חתולים הנכתב על ידך, קשור לקולנוע מעצם זה שהוא נכתב ע"י עורכת אתר קולנוע ושאפשר לקרוא לאורו את הביקורות שלך, כך גם ספיישל מצב הטונה בשטחים שרד רוצה לכתוב. אבל סבבה, אם אני כזה חכם אני אבנה את עין הצבוע שיהיה אתר קולנוע אנליטי ומדויק. את ורד תמשיכו עם האינטואיציה שלכם.
והי, את הרשית איזה 80 פוסטים בדיון הכתף שכמעט ולא השתתפתי בו! אז תני עוד קצת ואנא דאגי שהתגובה שלי תהיה אחרונה!
אה, נו,
יומיות רד ואני מעלים מתוך מבחר חדשות קולנועיות באתרים בעולם (מבחר? מבחר?!? הא! איזו בדיחה), ומאמרים וכתבות אנחנו מעלים מתוך מבחר מצומצם שמגיע אלינו. כך שמטבע הדברים, אם כתבים שולחים לנו בעיקר ביקורות קולנוע, מגוון הנושאים למאמרים מצומצם יותר מזה הפוטנציאלי של הידיעות.
ספיישל חתולים הוא בפירוש או טופיק, אבל בגלל זה הוא תפס פסקה-שתיים מהדו"חקו, ולא את רוב מכסת המילים שמוקדשות לדו"חקו.
לגבי דיון הכתף – מוגזם להגיד שהרשינו את הדיון שם. רצינו למחוק, ולא לי ולא לרד היה כוח לעבור על כל הפתיל כדי להחליט מאיפה לגדוע. ואז הפתיל פשוט נהיה גדול מדי. אז אם כבר דיון אוף טופיק ביומית אחת, אני מעדיפה שהוא לא יעבור גם ליומיות אחרות אלא ירוכז שם. הבעיה שלי היא בדיוק זו שתיארת – אף אחד מכם לא יפסיק את הדיון ויעביר אותו ליומית ההיא, למייל או לאייל הקורא, כי כל אחד מכם רוצה להיות האחרון להגיב, עם *ה*תגובה שתערער יסודות עולם ותראה לצד השני את האור.
לעניין היומית – אלו שנחשבים חרדים מאוד הם אולי אנטי קולנוע ואנטי מחשבים וכו', אבל יש הרבה מאוד זרמים דתיים שעושים שימוש במחשב ובסרטים כדי להרביץ תורה במאמינים. גם במגזר הדתי יש הפקות סרטים מושקעות, אלא שהן כמעט ולא יוצאות החוצה, אלא נמכרות בתוך המגזר עצמו. ואם תשים לב, בידיעה המלאה על שולי רנד כתוב שבסרט שלו השתתפו חרדים (שים לב לניסוח: "חרדים". לא "דתיים" סתם), תחת היתר רבני מיוחד. כלומר, רנד הכיר בכך שעלולה להיות בעייתיות מסוימת ופנה לבקש עיצה.
אבל לונג....
התגובה של היא באמת ה*תגובה שאחריה אין מקום לעוד תגובה. כולן כאלה.
לא הבנתי
לא, לא את הקטע של העופיות, על זה רד פיש כבר ענה.
אני מדבר על חוסר הסימטריה. כיצד מדרישה לגיטימית של יוצר דתי, הגעת למסקנות פרנואידיות ופוליטיות שאינן קשורות לנושא בכלל.
האם הפסיון של ישו, היה ביטול זמן (אגב, המונח שחיפשת הוא "ביטול תורה")? והאם כל סרט בעל מסר סוציולוגי למשל, הוא בזבוז זמן וכסף בשל פעולות אפקטיביות יותר שהיוצר היה יכול לעשות? האם לדבריך, יוצא שכל אומנות תובנית, הינה בזבוז זמן וכסף ובתנאי, שהיוצר היה יכול להועיל לתובנה באופנים אחרים, אולי אפקטיביים או מהירים יותר? והאם סתם, שמעתי בקולך סוג של נימה אנטית ומזלזלת.
______________________
כשאני אומר אנטית. אני בטוח שהקורא האינטלגנטי מבין למה הכוונה שלי, אבל בשל משקעים וחוסר רצון להיכנס לוויכוחים סמנטיים, אני מעדיף לא לסיים את המילה (אנטי).
עופות לא כשרים
רק הבהרת עופות אחרונה: אם אתה ורד לא מקבלים את תיאורית המעגלים שלי אז אנחנו מנהלים דו שיח של עוורים. הנקודה היתה שגם מכירה פומבית של מזכרות מסרטים, דיון במעבר מצילום פילם לדיגיטלי, סקירת אמצעי הבטיחות באולמות והבובות המחרידות שיש בסינמה סיטי, כולם קשורים באותה מידה לקולנוע אבל לא לרוח האתר. כיוון שלג'ר"פ הם רוח האתר הנקודה נעה לעבר הנלעגות אז אני לא אגע בה יותר אלא אם יפנו אלי ישירות, ישעמם לי או ממש ממש יתחשק לי.
ולעניינו, ביטול זמן הוא עקרון חרדי חשוב מאד המעדיף את לימוד התורה על כל דבר כמעט. בשמו (או גם בשמו) חלקים גדולים בציבור החרדי אינם עובדים, משרתים בצבא ובוודאי לא רואים קולנוע (אז על אחת כמה וכמה לא יוצרים אותו).
חוסר הסמטריה היא בין התפיסה החילונית של חיה ותן לחיות: לא רוצה להקרין בשבת אל תקרין (אגב, זה גם קצת עמום להקרין במקום מחלל שבת) לבין איסור תחבורה ציבורית גם במקומות בהם בהם רב מוחלט חילוני והתנגדות לנישואים חילוניים אפילו בין אנשים שלא רואים עצמם כיהודים – זה באמת רק קצה המזלג. הפרנואידיות היא בהחלט במקום. המפלגות החרדיות שואפות למדינת הלכה ועל פי החוק היה אסור להן להתמודד בבחירות. הדמוקרטיה אינה עקרון מקובל עליהן והיא בסה"כ מכשיר למימוש חוקים לא דמוקרטיים.
לא בדיוק.
אני הבנתי שאתה מתייחס אל הדת היהודית בתור דת מיסטית, או משיחית.
הדת היהודית לעומתך מתייחסת אל עצמה בתור דת פרגמטית. והאמת כמובן נמצאת אי-שם באמצע.
שוב המונח המקובל הוא "ביטול תורה" לא ביטול זמן. והדברים שכתבת הם מעט פשטניים וחוטאים גם לאופן שבו היהדות החרדית מציגה את עצמה, וגם במידה פחותה יותר לאמת.
"אינם עובדים" – ובשבילך, אני מוכן לוותר על עשרות אחוזי החרדים שעובדים, ולדון רק על אלו שלא עובדים. במאה הקודמת, בוא נגיד בתקופת הפרה-שואה. האמת היתה הפוכה, הרוב בהחלט עבד, רק מעטים למדו. אבל בגלל המון סיבות שקשורות גם למדינה הציונית, וגם למניעים פרקטיים כאלה או אחרים. הוחלט שעכשיו הוא זמן בעיקר ללמוד, ולא לעבוד.
אבל, לא בגלל שהעבודה הוא דבר לא רצוי. האידיאל החרדי מקדיש את מקומה של העבודה, אך רק בתור כלי למיצוי עצמי. כאשר ברור, שאם לאדם יש כשרונות שווים ללימוד ולעבודה, רצוי שילך ללמוד. במקום שבו הכשרונות שלו, לא שווים האינטרס הוא שילך ויעבוד.
כך קיים המושג היהודי של יששכר וזבולון. (מ12 השבטים), יששכר הוא הלומד, וזבולון הוא המפרנס אותו. ושניהם נתפסים כעמדות לגיטימיות לחלוטין. המוכשר ללימוד, לומד. והמוכשר לעבודה, עובד.
לא משרתים בצבא – גם כאן הסיבה ממש אינה ביטול תורה. הסיבה כפי שהחרדים מציגים אותה היא בשל הפחד מקילקול בצבא (שהוא, אגב פחד די מוצדק). אם כי ישנם עוד כמה סיבות, שכאן אין המקום לפרטם.
גם קולנוע לא נתפס כביטול זמן או תורה אלא כאיסור בשל התמונות המוצגות בו, והמסרים העולים ממנו.
ולדוגמא הפוכה. חרדים רבים מטיילים בתקופת החופש שלהם ברחבי הארץ (הגולן למשל מלא בהם בתקופת תשרי-ניסן-אב (אוקטובר, אפריל, אוגוסט, בדרך כלל). הטיולים האלה לא נתפסים כביטול תורה, בשל העובדה שהן פעולות לגיטימיות שתורמות סוג של התפרקות למטייל, סוג של הפסקה שעשויה לתרום לו בהמשך.
אין ספק שאילו קולנוע היתה פעילות לגיטימית מעצם טבעה (נטולת תובנות או תמונות פסולות), הרי שגם היא היתה פעילות מותרת בגבולות מסוימים בשל אלמנט הפסק-זמן שהוא תורם.
חוסר הסימטריה כמובן לא קיים. האינטרס של קולנוע לב הוא להיענות לבקשתו של שולי רנד (מסיבות השמורות עמהם), וכך האינטרס הוא כלכלי, ולרווחת שני הצדדים. אף אחד לא מפסיד כאן, ולהיפך שני הצדדים מרוויחים. בכך הוא לא קשור לנושא הכפייה כלל. מדובר בנושא כלכלי בלבד.
ממילא, חוסר הסימטריה לא קיים. מדובר בשני נושאים שונים לחלוטין, הראשון הוא כלכל, והשני דן בסטטוס קוו, בהגדרות ציוניות יהודיות, ושאר עופות דומים.
יצויין אגב, שאני מסכים לחלוטין איתך, לגבי שני הנושאים שהזכרת. אני גם מצדד בתחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים, וגם במתן לגיטמציה לנישואין אזרחיים.
מכאן, איך שהוא (טוב, פרנויות כמובן) הגעת לנושא הדמוקרטיה. מכיוון שכפי שהסברתי, היהדות הינה דת פרגמטית וגם אלסטית משהו. אין פסול הלכתי כלשהו בפעילות כלפי אינטרסים חרדיים דרך צינורות שאינם דתיים בדוקא.
כך הדמוקרטיה, אמנם אינה אוטופית, אך היא בהחלט כלי מקובל על ידי החרדים במקום ובזמן הנחוץ להם. הוא עקרון לגיטימי למחצה, אם תרצה.
גם מושג "מדינת ההלכה" לא ברור לי לחלוטין. אחרי הכל ישנם דברים רבים, שלא ניתן ליישם גם בהינתן רוב חרדי (אפילו מוחלט) בשל הגבלים תקופתיים/הלכתיים. אני חושב שאם וכאשר (חס וחלילה, גם לדעתי) תיכונן כאן מדינה כזאת, היא תפתיע אותך לטובה.
באמת שלא בדיוק.
לדת ולמיסטיקה יש הרבה מאד מהדמיון, ההבדלים הם בעיקר במידת הניתוק מהרציונליות.
הרפורמים הם הפרגמטים, הממסד האורתודוכסי מתבצר בתוך עצמו ורק מוסיף איסורים – שום חקיקה מהפכנית לא היתה כבר די הרבה זמן.
אוקיי ביטול תורה, אבל אם הלימוד על חשבון עבודה הוא פרגמטי ולא עקרוני אתה מזמן את ההגדרה של טפילים. כנ"ל צבא, חילונים אולי לא יתפקרו אבל הם נוטים למות בצבא. לא תתחמק מזה שכבר שנים הממסד החרדי מתחמק מפתרונות, שירות לאומי למשל, ועוין פתרונות חלקיים – נח"ל חרדי. בכל אופן אסור גם לשמוע מוזיקה חילונית ללא קשר למסרים ולראות טלוויזיה שאינה דתית. יש כמה זמנים בהם מותר לטייל אבל זה לא סטנדרט. אגב, שנים היו נמנעים מלימוד שחייה עד למקרה טביעה של כמה בחורי ישיבה.
חוסר הסימטריה נובע מכך שאני רציונלי ואינדיבדואל שיודע שאני לא אוחז בכל האמת ומתוקף השוויון מוכן שכל אדם יעשה כל מה שהוא רוצה כל עוד הוא לא ימנע מאדם אחר את אותו דבר.
החרדי הממוצע הוא חלק מקהל המשוכנע שהוא אוחז באמת היחידה ומאמין שחובתו היא לכפות אותה על השאר. אני שמח שאתה מסכים איתי בכמה עקרונות של זכויות אזרח, אבל אתה לא מייצג, נראה שאתה פחות אדוק גם מהמפד"לניק הממוצע.
ומדינת הלכה. תחשוב על בני ברק או מאה שערים אבל בגדול, וזה בלי ממסד חילוני שמחזיק את הכלכלה והצבא. ולך תדע, אתה אופטימי, אבל מי יודע, התורה מאשרת עבדות, נישואים מגיל 12, עונש מוות על שטויות ורצח עם. תבלה, אני אברח.
חקיקה מהפכנית היא עסק בעייתי.
בדת שמתיימרת להיות הנציגה עלי אדמות של האמת המוחלטת. אמת מוחלטת מעצם טבעה יכולה להיות אבולציונית וגמישה רק עד גבול מסוים. אז כן, הרפורמה הרבה יותר פרגמטית מאשר האורתוכסיה, אבל היא גם לא בדיוק משמרת את המסורת היהודית.
באופן אישי, אני מעריך מאד את הרפורמה, אבל גם אני לא חושב שהיא יכולה להגדיר את עצמה בתור "יהודית" אמיתית.
הקטע של "למות בצבא" באמת מאד נחמד, אבל גם דמגוגי משהו. גם אני עשיתי צבא כגו'בניק מוחלט, ואני לא ממש מכיר מישהו שמת בצבא. (וכן, אני יודע שיש עשרות חיילים שנהרגים כל שנה. אבל רוב המשרתים, משרתים במקומות בטוחים יחסית, ובכלל חיים להם די בסבבה, למרות הכל).
אבל, אם אתה מבקש דיון עמוק יותר. הרי שאני מסכים שישנם אלטרנטיבות לא מועטות לשירות בצבא. (שירות לאומי, כמו שציינת). אבל הציבור החרדי, בכל זאת נותן ערך מיוחד ללימוד התורה, ומעדיף אותו מאשר את האלטרנטיבות.
אילו היתה כאן מדינת הלכה, שרובה היתה חרדית, ברור לחלוטין, שהיו חיילים והיה צבא. החרדים מצדיקים את אי השירות שלהם, בכך שכבר יש צבא, ומכיוון שיש צורך (לדעתם) גם ללומדים, הם אלו שמספקים את אותם לומדים. האידיאלים עליהם העסק מבוסס הם פשוט גלובליים יותר. כמובן שבהינתן המצב הנתון כיום, ולאור עובדת ערך הלימוד, הרבנים מעודדים ללמוד.
(אגב שמיעת מוזיקה. בספר ההלכתי החשוב ביותר של חמשים השנים האחרונות – אגרות משה של הרב משה פיינשטיין. נפסק שמותר לשמוע מוזיקה לא יהודית, ובתנאי שהיא אינה נוצרית או בעלת מסרים שליליים. אין בעיה לשמוע את heal the world של מייקל ג'קסון למשל).
האמת היא שהתורה מאשרת נישואין גם מגיל שלוש. עונש מוות על שטויות ורצח עם. אבל כל הדברים האלה אינם פרקטיים בשל תקנות וגזירות, גם בהנחת מדינה יהודית. עמלק הוא נושא בלתי אפשרי היום מהרבה סיבות. כך גם עונש המוות התבטל. ולגבי הנישואין ישנם תקנות ופרוגרסיות רבות מספור, גם בתוך האוטונומיה החרדית.
ועוד משהו, שהחרדים מאד לא היו מעוניינים שיצא, אבל.. החרדיות משתנה מבפנים, מאד. זה אמנם תהליך איטי אבל הוא די בטוח. והיסטורית הוא גם הגיוני ובלתי נמנע. הפתיחות והקידמה נעות להן לאיטן, והחילוניות איתה. אני חושב (אם כי, אני לא סוציולוג, ובהחלט יתכן שאני טועה) שעד שמדינת הלכה תתאפשר מבחינה דמוגרפית, היא כבר לא תוכל להתקיים מכיוון שהציבור החרדי כבר יהיה חילוני בעיקרו.
מהפה שלך לאלוהים
בכל זאת, את חוסר הסימטריה אתה רואה או שאתה חושב שאני צריך לתת עוד דוגמאות? אני מתכוון גם בתרומה המ-מ-ש-י-ת לחברה וגם בחוסר הסובלנות הטוטלי. ושוב, הדת האורתודכסית היא יריבה לדמוקרטיה, ליצירה האומנותית והמדעית – אתה מסכים איתי או חושב שהפרכת טענות דומות לזו? כלומר אם התחזית שלך שגויה, האם אתה חושב שהפרנויה שלי מוצדקת? אני יודע שאתה לא מתחמק, אבל ההתפזרות של הדיון יוצר מן מסך עשן, לכם אני אשמח לתגובות ישירות לתגובות שלי להאשמות שלך לגבי התגובות שלי (ושיהיו כאלה קצרות וברורות)
בשם ביטול תורה אין גם לימוד לבגרות וכך דנים את התלמידים לבורות ולחיים לא יצרניים. למיטב ידיעתי, רבנים מסוימים מתירים שמיעת מוזיקה רק בשרותים. גם צפייה ועיסוק בספורט הם ביטול תורה – אז בטח שיצירת סרטים. וזו בדיוק הנקודה ממנה התחיל הפתיל. ושוב, יש נקודות בהן *אתה* מסכים אבל, ש"ס, אגודה, חב"ד ונטורי קרתא שהם רוב בציבור המאמין לא מסכימים בכלל, כלומר הם יפעלו בכוון ההפוך.
אגב, הערונות לגבי דיון ישן, גם אתה עשית ברדק בין כשרות להכשר. הכשר זה קפיטליזם מי שרוצה את הייחוד והיוקרה – שישלם. כשרות זה סטנדרט, בדיוק כמו אישור של מכבי האש או של השרותים הוטרינרים – מי שעומד בקריטריונים מסוימים, צריך לקבל. משגיחי הכשרות הם עובדי מדינה, וזה תפקידם. כפיית שמירת שבת היא סחיטה וחריגה מסמכות. גם השרותים הוטרינריים לא עושים ביקורות בשבת כך שזה ממש לא תנאי לאישור, זה בסה"כ תרוץ.
אני אנסה להיות ברור.
כמו שכתבתי קודם. אם הדיון הוא קולנועי בלבד, ועל הנושא המדובר בלבד (סרטו של שולי רנד), אני לא רואה אסימטריה משום שנושא הדיון שונה. בעוד שהמקרה של רנד דן במניעים כלכליים, הרי שאתה מדבר על נושאים ערכיים/פוליטיים.
הדת האורתודכסית כיריבה ליצירה אומנותית ומדעית – לא. ההיסטוריה היהודית הפוכה למדי. ההערצה של האינטלקט או הגניוס היהודי, במשך אלפי שנים, בתחומים תורניים, הוא אחד מהגורמים המרכזיים והישירים לגניוס היהודי בתחומי חיים אחרים. וכך, היהדות בכלל חייבת לא מעט לתרבות הלמדנית עליה היא מושתתת.
בתור מישהו עם נסיון לא מועט, בלימוד כזה, וברמות הגבוהות ביותר. אני יכול להגיד בביטחה, שהוא מפתח את הכישורים האנליטיים והאינטלקטואלים. ונותן פרספקטיבות וכלים רבים ומגוונים בהתמודדויות אינטלקטואליות שונות. שוב, זה משהו שאני אומר מנסיון. ואני עומד מאחוריו לחלוטין.
הדת היהודית כהפוכה לדמוקרטיה – הדת היהודית אכן לא דמוקרטית במהותה (ולמרות הכלל של "אחרי רבים להטות"), אם כי, בהינתן מדינת הלכה היום, אני מעריך שהמשטר היה דמוקרטי (אך עם הגבלות מסוימות). זאת משום שמשטרים אלטרנטיביים אינם אפשריים מבחינה הלכתית במצב הנוכחי (המוגדר כגלות, עד בואו של המלך המשיח). כך, מלך הוא נושא בלתי אפשרי. ומכיוון שהיו ויהיו מחלוקות בין הפלגים השונים, גם בתוך האורתודוקסיה (ש"ס, אגודה, מפד"ל וכו'), אני מעריך שהדרך היחידה לפתור אותם היא אותה דמוקרטיה מוגבלת וחלקית.
לא יתכן, מתוך היכרותי עם העולם החרדי והדתי. משטר אייטולות קיצוני. לא תיתכן פנאטיות אמיתית, כפי שאתה מכיר אותה מהעולם האיסלאמי. אכן, במדינת הלכה בעלת מנהיגות אורתודוקסית, יהיו הגבלים מסוימים על צניעות, איסורים ברורים (כשרות, שבת). אך אני מעריך שלחילונים ינתן לחיות את חייהם פחות או יותר.
כך למשל, אין מצב בעולם שיוציאו להורג אשה שבגדה בבעלה. בשום פנים ואופן. היהדות אינה האיסלאם. כך גם, לא יתכנו דברים כמו פיגועי התאבדות בשם היהדות, או חיוב נשים ברעלות. אלו דברים בלתי אפשריים לחלוטין.
אכן, הרבנים דנים את הציבור שלהם, לחיים לא יצרניים במיוחד. אבל אני חושב שתופתע אילו תשוחח עם בחור ישיבה ממוצע (לכל הפחות, ליטאי) מרמת אינטלגינציה וניתוח גבוהות למדי. אכן, הבורות קיימת (חרדים רבים מאד לא יודעים מי היה הרצל או בן גוריון למשל, אם כי גם חילונים לא מעטים, לפי מחקרים שקראתי ומופיעים מדי חודש בעיתונות). אבל…
אבל, אם יש דבר אחד שלמדתי בחיים, הוא שאין ואקום להערכה עצמית אנושית. כך אם אצל החילונים, ההערכה האנושית האישית תבוא מתוך מיצוי עצמי, הבעת עניין בתחומים הקרובים אליך (קולנוע במקרה הזה, למשל) תוך חיבור אל הנקודות שמדברות אליך (אם מדובר בהערצה לתחתונים של לואיסנה לופילטו, או בהיבטים פוסט מודרניסטיים בסרטיו של פון טרייר). אם מדובר בהערצה של רונאלדו, או בלימודי הנדסה בטכניון.
כך גם אצל החרדים, גם הם בני אדם באופן מפתיע. וככאלה שחיים על ברכי אתוס אינטלקטואלי (התלמוד). הם ממלאים את הואקום שנוצר, את ההערכה העצמית האישית, ואת החלל, באמצעים, שברובם הינם אינטלקטואלים.
אך, בזמן האחרון חלה תמורה מסוימת. נטישה מסוימת של ערכים אינטלקטואלים. אל תוך ערכים חילוניים פרימיטיביים למדי. כך, למשל, יש לי בת דודה חרדית שנוהגת לבוא אל מקור הטלויזיה שלה (קרי, אצלי בבית) מדי פעם, בשביל לצפות בספיישלים הרדודים ביותר. אני לא מתיימר להיות סוציולוג, אבל אני מבין את מה שקורה, בתור נטישה של ערכים אינטלקטואלים אך קשים, אל פיתויים זמינים וקצרים. ותוך כדי הבנה (מוטעית לפעמים) שזהו מרכזו וליבו של האתוס החילוני. במילים אחרות, קיימת זליגה איטית, כפי שציינתי, של העולם החרדי אל תוך העולם החילוני. זליגה שהיתה בלתי נמנעת לאור הקרבה הפיזית לכל הפחות בין הציבורים.
ש"ס ואגודה יכולים לקפוץ עד מחר. אבל תמורות מתחילות מלמטה, וכאמור, הן קורות.
לגבי הדיון על ההכשר והכשרות, כתבתי כבר בפתיל ההוא, שישנם בעיות אובייקטיביות במתן תעודת כשרות לעסק שפתוח בשבת. זהו לא תנאי כלכלי, אלא תנאי הלכתי שפוגם בכשרות עצמה. אני בטוח שאם תחפש שם, תמצא את התגובה עליה אני מדבר.
ושוב, אני מקווה שהייתי קוהרנטי מספיק. אני מודע לעובדה שלפעמים אני בעייתי בנקודה הזאת.
גם אני אנסה.
אתה כל הזמן קופץ בין זמנים, עקרונות וזרמים מה שנורא מבלבל. ה"דת" מבחינתי היא הגישה של ש"ס, אגודה, חב"ד, נטורי קרתא (ובמידב פחותה בהרבה של המפד"ל שרק נוטה ליישר קו בלא מעט חקיקות מעצבנות) כלפי עקרונות התרבות המערבית כאן, ו*עכשיו*.
יצירה תרבותית – אין. בין אם מטעם ביטול תורה, בין אם מטעם יצר הרע ובין אם מטעם לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה. אין קולנוע חרדי, ולכן היצירה של שולי היא תוצאה של בלבול או צביעות (ראית, לונג, זה און טופיק!!)
יצירה מדעית – כמעט וכלל אין. ככל שבנאדם מוכשר יותר מחויבתו ללימוד תורה גבוהה יותר. ברור שאחוז הגאונים בחברה החרדית פחות או יותר שווה לאחוז בחברה החילונית וזה רק מראה את בזבוז הכישורים המנוצלים לדיון בסוגיות אנכרוניסטיות. כמה גאוני יצירה תורנית כבר צריך, עשרה? כמה גאוני מדע ורפואה – כמה שיותר.
דמוקרטיה – אתה באמת חושב שלנשים, ערבים, והומואים יהיה שוויון זכויות תחת מדינת הלכה? אין אפילו פרימריז באגודה וש"ס הכל בהתאם למועצת חכמי התורה. אין בכלל מושג של דעה של פרט, הדעה שלך היא הדעה של הרב שלך. לכל היותר זו תהיה הכרעת רוב בין רבנים. שים לב שאחד המנהיגים הראשיים, הרב עובדיה יוסף, מאמין בשדים, שהומואים יהפכו לשפנים וביכולתו להבטיח גן עדן למצביעיו. אני לא רואה בן אדם כזה מנהיג דמוקרטיה. אז אתה מכיר תנועה לחילונות, אני רואה תנועה לפגאניות ומשיחיות (לאו דוווקא גורפת, אבל יתכן שחזקה מזו שאתה רואה)
וכשרות, זה סתם תירוץ. מי שירצה לרמות יוכל לעשות זאת גם עם הביקורות. זה צריך להיות תקן לאדם שיודע לשמור על כשרות, אפשר גם תקן מחמיר לשומר שבת. תחשוב מה יקרה אם מכון התקנים לא יתנו אישור עסק לאדם שנישק מזוזה כי זה נוגד את העקרונות שלהם.
אין קולנוע חרדי?
עד כמה שידוע לי נעשים לא מעט סרטים בחברה החרדית.
לא ידוע לי שום דבר לגבי ההפצה שלהם בקולנועים, אבל הסרטים החרדיים כן מופצים על דיסקים לצפייה ביתית במחשב. (מאחר והטלוויזיה אסורה, אבל המחשב מותר, וגם די נפוץ, יחסית, בבתים חרדיים).
זה לא נכון להגיד שאין קולנוע חרדי. הוא פשוט מופץ בצורות כאלה, שלחילוני הממוצא יהיה מאוד קשה להיתקל בו…
___________________________
כל התגובה הנ"ל נכתבה על סמך כתבה שהכותב שלה קרא או ראה מתישהו בעברו.
הוא מבקש להתנצל מראש על אי אלו אי דיוקים, ולהדגיש ש ,לטוב ולרע, אין לו כל קשר לציבור החרדי, ולכן הוא לא באמת יכול לדעת מה מתרחש בו…
הוא גם קצת מתתחיל להיות מוטרד מכך שהוא כותב על עצמו בגוף שלישי…
ועכשיו אני אנסה.
זה *אתה* שקופץ בין זמנים, עקרונות וזרמים. הגישה של ש"ס, אגודה, חב"ד ונטורי קרתא כלפי כמעט כל דבר שונה לחלוטין. יש כאלו שחושבים שהאחרים אינם שומרי מצוות כלל ויש כאלו שחושבים שהאחרים הם מטורפים טפיליים.
יצירה תרבותית בהחלט ישנה. רק שאם אתה לא מגדיר אותה ככזאת, נראה לך שאין. אז אין קולנוע עלילתי חרדי. אתה טוען שיצירה תרבותית חייבת לכלול קולנוע עלילתי?
כנ"ל לגבי יצירה מדעית. אתה מחשיב יצירה מדעית כמיצוי האינטלקטואל. חרדים מחשיבים לימוד תורני כמיצוי האינטלקטואל. סוף טיעון.
אתה, כמובן, טוען שלנשים ערבים והומואים יש שוויון זכויות גם ללא מדינת הלכה. טיעון מעניין.
מכון התקנים לא נותן אישור עסק. אם יהיה תקן לכשרות, אז למסעדה שומרת כשרות יהיה תקן, ולמסעדה לא שומרת כשרות לא יהיה תקן. עכשיו תחליף את המונח "תקן" ב"תעודת כשרות".
אם כי, אני די משועשע שבחרת דווקא את הדוגמה של מכון התקנים, בהתחשב בתשלום הגבוה שעולה להוציא הסמכה לתקן, ובכמויות הרמאויות שיצא לי כבר לראות יחסית לתקנים.
מכון התקנים
גם אני שמעתי שהתשלום עבור תקן הוא בסביבות עשרות אלפי דולרים, אבל פה יש עניין אחר. תקן אתה מקבל פעם אחת וגמרנו, ותעודת כשרות צריך לחדש כל תקופה מסויימת.
לא נכון.
הסמכה לתקן צריך לחדש פעם בכמה שנים, ודורשת סיקור בכל תקופת זמן, כאשר חוסר עמידה בסיקור גוררת דחיית ההסמכה. אז נכון, ההסמכה עצמה היא השקעת כסף חד פעמית, אבל מי שלא משקיע בשעות עבודה באופן שוטף או במיוחד לקראת חידוש ההסמכה נוטה לאבד אותה.
לקח לחיים: יש מעט מאד דברים שהם "פעם אחת וזהו". בכל דבר צריך להשקיע.
למה בדיוק?
אם אני ממציא שיטת בנייה חדשה ומכון התקנים מאשר אותה, מה יש לבדוק אותה בעוד כמה שנים?
שתי מילים: ''פל-קל''
בדיקה מחודשת של השיטה הראתה שהיא מסוכנת ויש להפסיק את השימוש בה. כמו הרבה דברים, גם לזה התחילו להתיחס ברצינות רק אחרי שהתרחש אסון. עדיין, כמו שיש חוק שמונע (בתאוריה) הצבת אנטנות סלולריות איפה שבא לך וחוק שאוסר על תחנות פירטיות, יש גם חוק שמחייב בדיקת תקן מדי תקופה מוגדרת. העובדה שהחוקים האלה בקושי נאכפים היא דיון אחר, אבל בסופו של דבר ישנן תקנות שנועדו למנוע מראש אסונות ובדיקת התקן היא אחת מהן.
שתי מילים: ''פל-קל''
מילים יפות אמנם, אבל האם אי אמינות השיטה לא הייתה צריכה להתגלות כבר בבדיקה הראשונה של התקן? הרי זה לא שמשהו השתנה במהלך הזמן. זה לא כמו טסט לרכב שבו מגלים תקלות שהיו יכולות לקרות במהלך השנה האחרונה.
והבעיה עם "פל-קל" התגלתה לא בבדיקה מחודשת אלא בעקבות אולם שהתרסק.
פה נכנסת השחיתות
בחלק גדול מהועדות שקובעות את התקנים הנ"ל, יושבים אנשים שיש להם אינטרס להטות את התקן לטובת החברות הגדולות. המצב שנוצר (ולא רק בארץ) הוא שחברה חזקה מספיק תהיה חסינה בפני תביעות עקב חריגה מהתקן, פשוט מפני שהתקן הוטה לטובתה. אני לא מספיק בקי בפרטים כדי לדעת בודאות, אבל סביר מאוד ששיטת פל-קל אושרה (או לפחות לא נפסלה מאוחר יותר) בזכות הטיית תקן כזו. כיום, פל-קל היא שם קוד לבנייה לא תקנית. הבעיה היא שפל-קל גם מושכת אליה את עניין הציבור והתקשורת ובכך מאפשרת לשיטות לא תקניות אחרות לחמוק מעונש (לפחות עד האסון הבא).
לא הבנתי איפה אתה לא מסכים איתי.
נכון, שחיתות (אני לא יודע אם הייתה במקרה הזה, אבל ניחא). אבל מה הקשר לטענה המקורית שלי (אין צורך לבדוק מחדש, להזכירך)?
אני מסכים, חוץ מנקודה אחת ששלמקו כבר ענה לגביה
והדוגמה של פל-קל מתאימה בדיוק לדוגמה שלך לגבי שיטת בניה.
תקנים משתנים עם הזמן.
ומה שפעם התאים לתקן לא בהכרח יתאים לתקן החדש. ופל-קל פעם הייתה שיטה תקנית והיום מתברר שהתקן היה שגוי. זה קורה.
ועכשיו אני אסביר
אז אפשר להוציא את צבוע מהדיון אבל אי אפשר להוציא את הדיון מהצבוע, מהדג, משמה. בכל מקרה, אנשים, לונג בקשה רק דיון אופטופיקי אחד כל פעם אז בואו נמשיך את זה (באישורה) ביומית הכתף, גם ככה הדיונים מקבילים.
אני לא חושב שהם דומים בכלל ולכן הם צוינו בנפרד. ביחס לזכויות אזרח, יצירה מדעית ואומנתית הם מציגים חזית אחידה.
אין ספרות ושירה חרדית (לא תורנית), אין ציור ופיסול חרדי, אין מחול חרדי, יש רק מוזיקה חסידית ואין גם קולנוע חרדי – לסיכום אין יצירה אומנתית חרדית.
אני יכול גם להחשיב גידול חצילים כיצירה מדעית אבל עד שאני לא אבנה מהם מטוסים ומחשבים אני בסך הכל קשקשן.
אני טוען שלנשים ערבים והומואים לא יהיה כלל זכויות במדינת הלכה. אני טוען שרוב הבעיות החוקיות נובעות מחוסר ההפרדה בין דת ומדינה.
מספיק מפעלי חו"ל מקבלים אישורי כשרות על אף שהם עובדים בשבת ולא כפופים לביקורת יומיומית הכל שאלה של מה אתה רוצה. אל תבלבל בין מכון התקנים לבית העסק המובחר ולאיזו (iso).
מפעלים בחו''ל, אתה יודע,
מעסיקים גויים ולכן אין להם בעיה של חילול שבת.
אני חושב שעדיין לא שמת לב שכל מה שאתה אומר שאין בחברה החרדית הוא מה שאתה מגדיר חשוב. מה שאתה מגדיר כיצירה אומנותית, מה שאתה מגדיר כיצירה מדעית. (גידול חצילים, דרך אגב, יכול להיות מאד מדעי לפעמים). אתה זורק את החץ, ואז מסמן את המטרה.
מפעלים בחו''ל, אתה יודע,
שלמקו, המלה האחרונה האידיאולגית ביומית הזו שלך. אני עובר ליומית של הכתף לפני שלונג ג'ון תעשה לי דוד דא'ור.