 |
||
| אוסטין פאוורס חוזר, וזה רשמי. הסרט השלישי בסדרה, ששמו המלא יהיה 'Austin Powers in: Goldmember' ייצא ביולי 2002. מייק מאיירס ישחק הפעם ארבע דמויות, אחרי שבסרטים הקודמים הוא הרגיש שלא קיבל מספיק זמן מסך. |
08.09.2001
|
|
יומית
אוסטין פאוורס חוזר, וזה רשמי.
הסרט השלישי בסדרה, ששמו המלא יהיה
'Austin Powers in: Goldmember' ייצא
ביולי 2002. מייק מאיירס ישחק הפעם
ארבע דמויות, אחרי שבסרטים הקודמים
הוא הרגיש שלא קיבל מספיק זמן מסך.
אוסטין פאוורס חוזר, וזה רשמי.הסרט השלישי בסדרה, ששמו המלא יהיה
'Austin Powers in: Goldmember' ייצא
ביולי 2002. מייק מאיירס ישחק הפעם
ארבע דמויות, אחרי שבסרטים הקודמים
הוא הרגיש שלא קיבל מספיק זמן מסך.
אהרו''כ
זה נכון שפעם מאיירס אמר שהוא יעשה אוסטין פאוארס על כל ג,יימס בונד?
נראה שהוא בדרך
אוי, כל כך קרובה..
מעניין מאוד שהוא הרגיש שהוא לא קיבל מספיק זמן מסך, אני הרגשתי שהוא קיבל יותר מדי זמן מסך.
בעצם שני הסרטים עצמם קיבלו יותר מידי זמן מסך- הרבה יותר מדי.
קודם כל, נעים מאוד...
אני "החדשה" פה. נא לא לקטול אותי יותר מדי בבקשה, תהיו נחמדים…
דבר שני, כל הכבוד!
אני שמחה לגלות שלא כולם אוהבים את אוסטין פאוארס / מייק מאיירס וכ"ו. כל התגובות שקיבלתי על סרטיו היו דברים בנוסח "מצחיק בטירוף" וכ"ו וכ"ו… עכשיו אני מגלה שיש עוד אנשים שחושבים שזה פשוט מטומטם! אני איתך, הנערה הפויקליטורמית – הסרטים אכן קיבלו יותר מדי זמן מסך. הרבה הרבה הרבה יותר מדי…
(אני מודעת לכך שיש שיחשבו שאין לי חוש הומור וכ"ו… אבל אני כבר רגילה…)
בכל מקרה, לכו בדרך האור,
ברוכה הבאה :)
דרך אגב, מאז הכתבות הרבות על האתר יש פה הרבה יותר אנשים או שזה רק נדמה לי
ברוכה הבאה, דרקונית.
עצה ידידותית: להבא, כשתרצי להתייחס לתגובה ספציפית, לחצי על "הגב לתגובה זו" הצמוד לתגובה…
רואה, יישמתי
סתם שתדע ובלי קשר לשום דבר…
נעים מאוד, קודם כל...
דבר שני, יש אנשים רבים מאוד שנוטים להיגעל מאוסטין פאוארס.
העובדה לא מפתיעה מאוד, בהתחשב בכך שבסרטיו יש קטעים רבים שבהחלט יחשבו למגעילים.
אבל – וזה אבל רגיל, לא גדול מאוד ולא קטן מאוד, מה שהופך את הערת השוליים הזו למטופשת למדי – יש גועל ויש גועל, ושימוש בקטעים מגעילים קיים בהרבה סרטים. ההבדל הוא, לדעתי, עד כמה נחוץ הגועל הזה, ביחס לרמה שבה הוא מוצג.
"מת לצעוק", לדוגמא, היה סרט שבהגדרתו הוא פארודיה על סרטי אימה/נעורים -תת ז'אנר רווי בגועל לסוגיו. כפארודיה על סרטים אלה, היה ברור שבמת לצעוק המאפיינים הרגילים של הסרטים יהיו מוקצנים. אבל מת לצעוק לקחו את זה רחוק מדי, לשלב שבו הם כבר לא צוחקים על התופעה אלא הופכים לחלק ממנה. (וגם סרט מטומטם למדי באופן כללי ולא מצחיק מאוד, אם תשאלו אותי.)
עכשיו, באוסטין פאוארס הגועל הוא, לדעתי, ברמה היותר סבירה של העניין – הסרט משתמש במספר קטעים כאלה, אבל העיקרון שלו הוא מעט יותר מתוחכם מרק קטעי גועל, והוא הצליח להצחיק אותי במספר קטעים – בעיקר אלה שצוחקים על מסורות סרטי ג'יימס בונד.
כמובן, זה לא בא להגיד שהסרט מעולה, או מצחיק בטירוף, אבל מדובר בסרט נחמד מאוד, לדעתי.
חוץ מזה, הדג התייחס ביומית לעובדה שבאוסטין פאוארס הקודם שיחק מאיירס שלוש דמויות שונות, ובאחד שלפניו – שתיים.
אני חושב, לפחות.
מגעיל?
בעיני אוסטין פאוורס זה סרט אינפנטילי ומשעמם, לא מגעיל.
גם Silver Dragon (ברוכה הבאה) טענה שהוא פשוט מטומטם.
מה אמרתי לך על עובדות?
שאלה טובה
אני הראשון שמודה שאני סנילי כרוני. (-:
אני מניח שאמרת משהו כמו – A single fact can spoil a good argument או אם היית במקרה יותר רציני אז משהו בסגנון The truth is in the eye of the beholder (תמיד אהבתי את הפתגם הזה – beholder תמיד יכול להכריע וויכוח).
שלא תבין לא נכון
הסרט בכלל לא הגעיל אותי, אני פשוט חשבתי שהוא אידיוטי לחלוטין. הבדיחות בו היו מטומטמות לגמרי, ובתור אחת שמאוד נהנתה ממת לצעוק אני יכולה להגיד בביטחון גמור שזה לא אני, זה הסרט.
בתור אחת שנהנתה ממת לצעוק...
זו בהחלט את.
בתור אחת שנהנתה ממת לצעוק...
זה לגיטימי שאתה לא אהבת את הסרט, אבל הכוונה שלי הייתה שיש המון אנשים שמאוד אהבו אותו (את 1), ושלמרות שזה סרט מזאנר הקומדיות השטוטיות אני אהבתי אותו. למרות זאת שנאתי את אוסטין פאוארס.
רציתי להראות בכך שאני אחת שכן מבינה ואוהבת בדרך כלל סרטים כאלה, אבל אוסטין היה פשוט תת-רמה.
בתור אחד שלא נהנה ממת לצעוק...
רק באתי להראות שהכל נובע מדעה אישית, וזה שאהבת או לא אהבת סרט ספציפי לא אומר שהוא טוב או רע, באופן קונצנזוסלי או בהשוואה לאותה סוגה (ז'אנר).
קודם כל, נעים מאוד...
היי חזרתי מפולין
נכון הסרטים של אוסטין פאוורס הם טיפשיים ודיי גועליים
אני לא אכחיש שצחקתי חלק מהזמן אבל הרוב היה גיבוב שטויות חסר ערך ולא קומדיה מהנה .
ואנחנו לא טוענים שאין לך חוש הומור אלא שאיש עוד לא הצליח להבין אותו
מישהי שחכה בשוק של קראקוב
את סימני הפיסוק שלה (או שמא זה היה בוילנה?)…
אני מצטרף למצעד "דור שלם דורש פסיקים" שהחל פה, וקורא לך לתקן דרכייך לאלתר, או שתועלי למוקד.
מישהי שחכה בשוק של קראקוב
אם מדובר פה בסימני פיסוק שלי אז אני רוצה לציין שאני דיסגרפית ויש לי זכות לא לדעת לפסק
הא
מה פתאום?
זה שאת דיסגרפית נותן לך זמן נוסף במבחנים בכתב. בנוסף, אין זה מקומנו להעיר לך על טעויות ושגיאות (כתיב, פיסוק, איות). אין זה נותן לך את הזכות לא לנסות לתקן את השגיאות שלך (לטובת שפיות נפשנו) וזה בהחלט לא נותן לך את הזכות לא לדעת את החוקים. זה רק אומר שלך יש יותר מרחב מחייה לעקם אותם.
מה פתאום?
אל תבין לא נכון , אני עובדת קשה מאוד בניסיון לפתור את הבעיה .
אני בסך הכל אומרת שתגלו קצת סובלנות כלפי המאותגרים גרפית .
אם אחרי 11 שנות לימוד אני לא מצליחה אז אתם באמת חושבים שעכשיו זה ישתנה ?
אני חושבת שגם צריך להבין
שדיסגרפיה היא בעייה אמיתית, וגם יש מקום לנסות להשתפר. שילוב של סימני פיסוק בטקסט אינו דבר אינטואיטיבי עבור רב האנשים ומצריך לימוד (להבדיל מכתיבה ללא שגיאות כתיב שעבור רב האנשים קורית מעצמה מגיל מסויים). לכן אני חושבת שאם תפני משאבים של מודעות לנושא, ותשתמשי בחוקים (בהם אני עדיין מזכירה לעצמי להעזר כשאני כותבת) תוכלי לשפר את הכתיבה שלך. אולי זה לא יבוא בקלות כמו לאחרים, אבל יש הרבה מאד דברים אפשריים ברצף בין האפשרי לבלתי אפשרי.
לגבי ה''מאותגרים גרפית''..
בתור "מאותגר גרפית" (או בעברית: דיסגרף) ב16 שנה האחרונות, הבעיה היא בהחלט גרפית. כלומר, אם תבקשי ממני לכתוב על דף את מה שנאי מקליד כרגע, אני בספק אם תוכלי להבין דבר מה… אבל ברגע שציור אותו מוחלף בהקשה… איפה הבעיה?
לגבי ה''מאותגרים גרפית''..
בתגובה לשניכם .
קודם כל אם לא שמתם לב אני אכן משתמשת בסימני פיסוק , פשוט אני לעמים טועה או מפספסת .
העיניין הוא שזה דבר סובייקטיבי , אתם לא יכולים להבין את הבעיה שלי כי אתם לא אני .
אתם מדברים כאילו אתם יודעים שמעולם לא ניסיתי לסדר את זה ואין דבר יותר רחוק מהאמת .
אני במשך שנים ניסיתי לעבוד על זה וזה פשוט לא פועל , לא בגלל שאני לא יודעת את החוקים אלא בגלל שהפקודה שנשלחת מהיד למוח היא קטועה ולכן חסרת כל תועלת .
עכשיו אתם יכולים לשבת כאן ולנסות להסביר לי כמה אני טועה או שאתם יכולים פשוט לקבל את המגבלות שלי כמו שהן .
ואני מבטיחה לכם , אף אחד לא מושלם .
לגבי ה''מאותגרים גרפית''..
דווקא את משתמשת בסימני פיסוק בסדר גמור, חוץ מדבר קטן – לפני פסיק או נקודה לעולם לא יבוא רווח, אבל אחריהם – תמיד כן.
אה, ודבר נוסף – לא חייבים לשים אנטר אחרי כל נקודה, לפעמים פשוט אפשר להקיש רווח ולהתחיל את המשפט הבא.
ותרגישי חופשי לקטול אותי כי באמת שאין לי מושג איך זה ומה זה דיסגרפיות, ואיך זה מתבטא גם בהקלדה, ואין לי שום כוונה "לרדת" פה על צורת הכתיבה שלך (אני מכינה תרופה למכה), אלא רק מקווה לעזור קצת.
אז אני מקווה שעזרתי.
לגבי ה''מאותגרים גרפית''..
עזרת.
ואני לא קוטלת אנשים שלא מגיע להם קטילה (טוב רק לעיתים רחוקות).
תודה.
מה שמחזיר אותי לתגובתי הראשונה.
אני בהחלט מוכן לסלוח לך על טעויות, כי אני יודע שיש לך בעייה. אבל זה לא מונע ממך לדעת את החוקים (שזו הייתה ההצהרה שפתחה את כל הפתיל), גם אם בפרקטיקה, מה לעשות, זה לא עובד.
אולי המקרה שלך שונה,
אבל נדמה לי שאלו סתם תירוצים. אני דיסגרפית, בדיוק כמוך. למעשה, המורים שלי התייאשו מעצם המחשבה שאני אי-פעם אדע לכתוב (לא לאיית או לפסק: לעצב אותיות. ממש ככה). אבל זה היה בכיתה ו', ומאז עברו הרבה גשרים מעל המים (גניבה ספרותית מכוורת), ויש לי כתב לא רע. גם לאיית ולפסק למדתי (למרות שזה היה כרוך בה-מ-ו-ן עבודה שחורה).
אם זה חשוב לך, ובאינטרנט זה חשוב (בערך כמו שדיבור מובן חשוב בעולם האמיתי, רק יותר כי אין שפת גוף, טונים ועוד כמה דברים קטנים. כל מה שיש זה אותיות המתחברות למילים), אז כדאי לך להתחיל להשקיע ולא להגיד "אני דיסגרפית אז מותר לי הא".
_______________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
נ.ב סליחה אם משתמע מההודעה שאני מתקיפה. זה סתם קצת מעצבן שבמקום לעבוד על הפאקים האישיים (כמו שאני עשיתי), אנשים מתרצים.
כמה נכון.
מה, זה סותר?
ממתי העובדה שסרט מטומטם מונעת ממנו להיות מצחיק בטירוף?
דרך אגב, לדעתי אוסטין פאוורס אלו סרטים לא רעים בכלל. מצחיקים בטירוף. אבל אל תקשיבו לי.
הגיון פשוט...
1) הסרט הראשון היה טוב.
2)הסרט השני היה לא טוב
3) הסרט השלישי יהיה רע מאוד ?
וחוץ מזה השם : " גולדנפאלוס"
יתאים יותר לסרט השלישי… בהתחשב בהומור של 2 הראשונים .
זה כמעט אוטומטי
לטעון שהסרט הראשון בכל סדרה הוא טוב יותר מהשני, אבל לא תמיד זה נכון. 'אוסטין פאוורס' השני היה הרבה יותר מצחיק מהראשון. קשה לי להבין איך מישהו שנהנה מסוג ההומור הזה (כלומר, שלא מתעב את כל הסדרה) יכול לחשוב אחרת.
איך אפשר אחרת?
השני היה פשוט לא טוב…
לקחו את כל הבדיחות של הראשון ושינו מילה או שניים בנוסחה של הבדיחה…
זה כמעט אוטומטי
דבר ראשון, אני לא נהניתי מאוסטין פאוארז בגלל הגועל. בכלל לא. זאת פרודיה טובה על סרטי ג'יימס בונד בפרט ועל עוד הרבה דברים בכלל. חלק מהבדיחות היו גם לא טובות יחסית לפרודיות, ואפילו הפכו את הסרט (הראשון! הראשון!) לקאלט בשבילי.
הסרט השני? בעקרון המון בדיחות הועתקו, הוספו קטעי גועל מטופשים, ודמויות מיותרות לאווירה של הסרט, בעיקר כדי למשוך קהל (הדמות של פליסיטי שאגוול, לא נחוצה בכלל…)
פשוט לקחו רעיון טוב, שהיה עוד מה לפתח בו, והפכו אותו למכונה כסף יעילה ומגעילה. טיפיקל הוליווד.
אבל הפעם זה נכון
אוסטין פאוורס הראשון היה מצחיק וחמוד! אבל השני יצא אחרי משתגעים על מרי וכמו כל הקומדיות מאז מלא בפיפי-קקי שלא היו בכלל בראשון.
זה נכון
שהסרט לא יצא לקולנוע אלא ישירות לאינטרנט בתשלום?
לא, אבל
איפה שמעת את זה?
לא, אבל
ראיתי כתבה על זה בערוץ ההייטק בלוין. זאת היתה כתבה על השיטה של הורדת סרטים וציינו גם את הסרט הזה.
תקראו לי מטורפת
אבל אני צחקתי בטירוף בסרט השני.
במיוחד מדוקטור evil (והבן שלו).
אולי זה בגלל שראיתי את הסרט השני לפני שראיתי את הראשון.
מה באמת קרה לבן
של איוול מהסרט הראשון? התאדה?
השתתף גם בשני.
וגם בשלישי.
כנראה.
לא שזה רע- סקוט איוול הוא רשע מעשי, דמות שחסרה מאד ברוב הסרטים.
אני בספק אם אנחנו
מדברים על אותו אחד.
אני מדברת על הצעיר הג'נג'י, ששיחק גם בבאפי את אוז, ואחרי הסרט הראשון נעלמו עיקבותיו.
...אז לא ראית את אוסטין פאורס 2
הצעיר הג'ינג'י
שעליו את מדברת (ג'ינג'י? הוא היה שם ג'ינג'י?) הוא סת' גרין, שהוא שולת!!!1, או לחילופין חמוד באופן היסטרי, גם עם שיער אדום בתספורת קארה מזעזעת כמו שהיה לו באיזה סרט רולרבליידס ישן, בו היה לו אולי 2 דקות זמן מסך.
בכלל, לפי הימד"ב, יש לו קריירה מפוארת ביותר, עם מלא סרטים ותפקידי אורח בכל מיני סדרות – וכן, הוא שיחק גם באוסטין פאוארס 2 לפי הרשימה.
הוא גם שיחק בסרט אימה משעשע שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות שנקרא idle hand, שלא מזמן ראיתי במקרה בכבלים.
ושאני לא אתחיל לדבר על באפי. בקיצור, לילד (27) יש עתיד.
27?
וואו. את צודקת. חתיכת בייבי-פייס יש לבחור.
דבון סווה
גם שיחק בתפקיד הראשי ב"יעד סופי".
נכון
אני כנראה הדחקתי את הסרט הזה. משום מה אני לא מבין מה ההתלהבות ממנו. למרות שראיתי אותו בסביבה ידידותית למדי (בדויד, אצל חברים, באווירה שקטה וחשוכה) הוא די שעמם אותי. מה לעשות, למעט מוות פתאומי ועוצר נשימה אחד שהיה בהחלט משובח הסרט כמעט הרדים אותי. ראיתי כבר את כל הסצנות שבו בסרטים אחרים והוא לא הצליח לקנות אותי כי הוא היה מופרך ונוסחתי מעבר ליכולת הסספונד שלי (למרות שאני דוקא חובב סרטי אימה ו-B-Movies). רוב הסרט חיכיתי לכך שכולם כבר ימותו.
דוקא אחד מהסופים היה נחמד, אבל אני כבר לא זוכר אם זה היה הסוף שהיה בקולנוע או הסוף האלטרנטיבי בדויד.
תודג
בגלל שלא קישרת לתגובה מסויימת קראתי את כל הביקורת מחדש. אל תקראו את מה שיש לי להגיד על יעד סופי – לונג ג'ון אמרה את זה יותר טוב!
טוב, לא מצאתי שם סוף אלטרנטיבי אבל זה לא כזה חשוב.
…
טוב, בקריאה שלישית הבנתי את מה שכתבת (יפה, "קורא במאוורים". פיספסתי את ההתחכמות בהתחלה). כן, לסוף הזה בדיוק התכוונתי. הוא קצת פחות מטופש מהסוף הרגיל.
(קורא יקר – אם אתה פויקלותרמי אנא קרא את הביקורת של לונג ג'ון על יעד סופי. תודה.)
דבון סווה
וכמדומני הוא גם שיחק ב"קספר" לפני מספר שנים.
אולי הבלבול נובע
מהעובדה שבסרט השני היה לסקוט איוול שיער כחול ולא כתום כפי שהתרגלנו לראותו. אבל זה לא שינה ממידת הכשרון או החמידות של השחקן הזאבי.
ואני, אני בכלל הגעתי לכאן דרך איזה דיבור על איזה כתבה בידיעות. אל תתייחסו אלי, המשיכו במה שעשיתם קודם.
(נ.ב. מייק מאיירס שולת!!!1)
אזכור בידיעות
במוסף מחשבים היום, כתבה על קהילות וירטואליות וכמובן קטע על עין הדג (ולוגו בצבע!)
הגיע הזמן.
זה כנראה המאמר שדובר עליו בבוחצלגיחצן.קון.
אזכור בידיעות
מישהו יכול להעלות לרשת סריקה של המאמר?
בבקשה?
למה סריקה, אם יש לינקים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1085569,FF.html
מז''ט לדג ולונג!
שמתם לב שאתם הופכים לסלבריטיז?
סוף כל סוף דיווח איכותי (אם כי יבש מדי). קהילות כמו של פישאיי והאייל הקורא הן בהחלט דבר שראוי לשים לב אליו כשכותבים על הרשת הישראלית.
מעניין למה אף אחד לא מזכיר את העובדה ש*מצחיק* בעין הדג. זה בערך הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לאתר.
כן, אבל
בהתחשב בעובדה שכל המנהלים/עורכים בשאר האתרים שסיקרו מוזכרים בשמם, ההתעקשות של לונגפיש על עילום שם נראית חשודה משהו…
זו לא התעקשות - זה השם המקצועי
לגבי פיש זה קל: אלו שמכירים אותו – מכירים אותו כרד פיש. אם היו כותבים את השם שלו זה לא היה אומר כלום לאף אחד.
לגבי: אני עושה את ההפרדה בין החיים באינטרנט למציאות. באינטרנט אני כותבת טיפה אחרת מאיך שאני מתנהגת "במציאות" בד"כ.
עכשיו, מי שמכיר אותי מהמציאות ישליך את ההיכרות הזו גם עלי כפרסונה אינטרנטית (ואני לא מזכירה בכלל שינויים באופי שעברתי במשך השנים) כשלמעשה זו השלכה שיקרית. לונג ג'ון היא פרסונה שיצרתי. היא מתבססת ברובה על החיים האמיתיים שלי, אבל היא לא אני. לא לגמרי.
זה אולי קצת מבלבל, אבל יש מאחורי זה הגיון כלשהו.
וחוצמזה, אנשים צריכים ללמוד שבאינטרנט אין משמעות לשמות. יש כינויים, יש פרסונות. אין "אמיתי".
אני מסכימה בפה מלא (בפיצה).
האנונימיות המזהירה, הידיעה שלאף אחד אין ממש מושג מי אתה או מה אתה בחיים ה"רגילים" משווים קסם אדיר בעיניי לאינטרנט. האלמוניות הזו, שמאפשרת לך ליצור לעצמך דמות מוכרת לחלוטין במקומות שונים, אך בשם פיקטיבי היא זו שמשחררת אנשים רבים להגיד את אשר על ליבם מבלי לפחד מזיהוי.
הדביקה באנונימיות לא נראית לי מטופשת כלל וכלל, אלא נראית לי אינטרנטית לחלוטין.
גם אני הוזכרתי בכתבה!
"רד פיש ולונג ג'ון מקפידים לשמור על חוק ברזל אחד" – סחתיין על השנינות, עורכים יקרים!
את מאוד מפתיעה אותי עכשיו.
כמובן שמוכר לי הקטע של יצירת פרסונה – אבל איך זה משתלב עם זה שאת פוגשת את אותם האנשים גם בחיים האמיתיים? הרי ברגע שכולם יודעים שלונג ג'ון זאת בעצם את, אף אחד כבר לא עושה את ההפרדה בראש, חוץ ממך. ואז זה מאבד מהטעם. אני חושבת.
אולי אצלי זה אחרת. היה לי קטע של יצירת דמויות פעם. אבל כשרק התחלתי להתמכר לפורומים של יואל, זכרם לברכה, הבנתי שאני רוצה להכיר אנשים מסוימים גם בחיים האמיתיים. בשבילי זה היה סימן להוריד את המסכות. קורה שאני נכנסת בניק אחר לפורום שמכירים אותי בו בניק מסוים, אבל רק במקרי חירום… זה עושה לי הרגשה מטופשת וצבועה לחלוטין.
תראי, הבעיה שלי היא לא עם אלו
שקודם הכירו אותי כלונג ג'ון ורק אחר כך פגשו אותי בחיים האמיתיים. גם לא עם אנשים שאני מתרועעת איתם הרבה.
אבל אני מאמינה שאנשים שמכירים אותי מתקופות הרבה יותר מוקדמות בחיי (או אפילו אנשים שהכרתי באוניברסיטה והיכרותם עימי שטחית) תופסים אותי בצורה מאוד מסוימת, שלחלוטין לא מחמיאה לי (כן, אני מודה שמעורבים פה גם שיקולי אגו ופופולריות), ואפילו חוטאת למציאות. לא הייתי רוצה שהם ישליכו על הדמות של לונג ג'ון את היכרותם הקלושה עימי.
אבל באמת שההבדלים בין חיי במציאות לפרסונה של לונג ג'ון הם לא גדולים כ"כ. זה מתמצה בכך שלונג ג'ון היא יותר ספונטנית, ופחות רצינית מעינת (אם כי לקח לי זמן לגבש את זה. לא קל להיפטר מנפיחות עצמית), וכשאני כותבת כלונג ג'ון – סוג ההומור שלי שונה לגמרי מההומור שאני מעדיפה במציאות. אה כן, ובמציאות אני רוצחת פסיכופתית.
בכל מקרה,
הקטע הוא שלאנשים קשה לקלוט שבאינטרנט משחקים לפי כללים אחרים.
באינטרנט אין משמעות לשמות אמיתיים, או לגילם של הגולשים.
לאינטרנט אין צורה, ובהתאם – לגולשים אין פנים (אני מדברת על התמונה הגדולה. לא על אנשים שנפגשו בחיי המציאות לאחר תקופת זמן כלשהי של חיי אינטרנט).
אמנם לא הרחקתי לכת עד כדי כך שאת פגישותי אקבע לפי זמן אינטרנט, אבל אני כן שמה לב שאנשים שאינם גולשים – או לא גולשים הרבה – לא מבינים את הדבר הזה שנקרא "קהילות באינטרנט", ולהם חשוב נורא לדעת – כמאמר השיר, מי מסתתר מאחורי המסכה.
אבל כמו שסרין הזכירה לפני כן – כל הכיף זה לדמיין. ומהבחינה הזו, לכתוב בפורומים באינטרנט, זה בשבילי כמו לקרוא ספר: אני קוראת תגובות, מקבלת התרשמות כללית של האווירה – מי ומי בקהילה – ומכאן והלאה החירות נתונה בפני לדמיין ככל העולה על רוחי.
אפשר להסתכל על זה גם כך:
האינטרנט מספק לי כלים לבחון את הגבולות של עצמי, ומכיוון שלונג ג'ון – במובן מסוים – מייצגת את מי שהייתי רוצה להיות, אני מאמינה שבשלב מסוים התכונות שאני מציגה (במובן של מפגינה, לא הצגה/משחק) בעולם הוירטואלי, יהפכו לחלק בלתי נפרד מהאישיות החוץ-אינטרנטית שלי.
די. סיימתי לנאום. מבטיחה.
לא, לא, תמשיכי!
אל תתני לנו להפריע לך בשיחה המרתקת שלך עם עצמך.
אבל ברצינות – הבנתי אותך, והגישה שלך מעניינת. לי חשוב להציג משהו שדומה ככל האפשר למי שאני בחיים. אינטרנט זה עוד מקום בשבילי לפגוש אנשים – ואני רוצה שהאנשים פה יראו את אותה בחורה בדיוק שהאנשים בחיי היום יום שלי רואים.
כשאני חושבת על זה, אולי הגישה שלי נובעת מהפורומים הראשונים שכתבתי בהם – הם כללו מעורבות אישית די אינטנסיבית, והרבה מפגשים בין חברי הפורום. לא היה מקום לבניה של דמויות חדשות.
במילים אחרות:
לונג ג'ון כותבת כמו שאת היית רוצה לכתוב, מריצה דאחקות כמו שאת היית רוצה להריץ ומחליפה יומיות כמו שאת היית רוצה להחליף…
למה האתר הזה מלא בכל כך הרבה קונוטציות למועדון קרב, לעזאזל?!
ואם כבר האייל
הרי שאותו 'אייל קורא' הקשור משפחתית לעין הדג הוזכר השבוע גם ב'העיר' במסגרת כתבה משעשעת על סקרים באינטרנט (וחבל שהם לא הגיעו לעין הדג).
הכתבה בידיעות אכן יבשה אבל לפחות חיובית.
ו
הערה על החיובי בכתבה
אמנם בפסקה על עין הדג לא היה כתוב משהו שלילי לדעתי, אך מיד לאחר מכן כתוב על אתר אחר (שלא משנה מה הוא), שהדגש בו הוא חיובי, בניגוד לעין הדג.
הכוונה בכך היא לכותרת האתר, שלדעתי גורמת למבקרי אינטרנט בעיתונות לצפות למשהו מסוים ו'להתאכזב', מה שגורם להם לכתוב דברים פושרים יותר על האתר.
יכול להיות שאם הכותרת תשונה למשהו כמו :'ביקורות קולנוע ידידותיות למשתמש', 'ביקורות קולנוע לכוווולם', או 'ביקורות קולנוע בלי זיבולי שכל' (נדמה לי שזו היתה פעם כותרת האתר באנגלית), אז אולי מבקרים כאלה לא יכתבו דברים יבשים בגלל חוסר התאמה עם ציפיותיהם מהכותרת.
נכון שמבקרים לא יכולים לתפוס את רוח האתר בחצי שעה של סיור באתר, אך לפחות הם יבינו שכאן המטרה היא לא משהו חתרני ונוגד את כל מה שהכירו, אלא פשוט קהילה של אוהבי קולנוע שרוצים לחלוק עם אחרים את אהבתם זו, דרך ביקורות שהם עצמם כתבו ודרך התגובות.
כמובן שכל מה שכתבתי כאן לא אומר שאני חושב שצריך להחליף את הכותרת, אך לדעתי היא כבר לא ממש משקפת את הלך האתר. (ואני יודע שבמקור היא כוונה נגד מבקרים מסוימים וסגנונם).
את ההחלטה אני אשאיר לעורכי האתר.