הקומדיה הרומנטית הטובה ביותר של יו גרנט:
117 | ארבע חתונות ולוויה אחת |
19 | האיש שעלה על גבעה וירד הר |
4 | תשעה חודשים |
2 | על תבונה ורגישות |
105 | נוטינג היל |
11 | מיקי עיניים כחולות |
60 | יומנה של ברידג'יט ג'ונס |
43 | רווק פלוס ילד |
4 | שבועיים מראש |
8 | אהבה זה כל הסיפור |
מספר מצביעים: 373
לא יודע למה,
כשאני חושב לאחור, הקסם של "האיש שעלה על גבעה וירד מהר" מדבר אלי. אולי זאת העובדה שהיה כאן סיפור מעבר לרומנטיקה הפשטנית, ואולי זה פשוט המבטא הוולשי.
ראיתי חצי מהסרטים
ארבע חתונות ולויה אחת: האמת היא שאני כבר לא זוכר הרבה מהסרט. אני זוכר שאנדי מקדואל ממלאת את משבצת האמריקאית ששוברת את השגרה האנגלית השקטה (שגרה שרק האנגלים יודעים מה רע בה), ששם הסרט בהחלט תואם לעלילה ושהסוף לא אופייני לז'אנר. רציתי להצביע לסרט הזה, אבל חזרתי בי מפאת חוסר זכרון.
תשעה חודשים: בפעם הראשונה שראיתי אותו (בדיוק היה ב"הום סינמה", תעשו את החישוב), חשבתי שהסרט בהחלט נחמד. לא משהו היסטרי, אבל קומדיה חביבה ולא מזיקה. לפני כמה חודשים ראיתי את הסרט בפעם השנייה והוא כבר לא היה כל-כך מהנה. הבדיחות לא הצחיקו כמו בפעם הראשונה ואפילו רובין וויליאמס היה קצת מאוס.
יומנה של ברידג'יט גונס: בניגוד לרוב האנשים, לא ממש הבנתי את ההתלהבות מהסרט. כן, הוא נחמד ואפילו מצחיק לפעמים, אבל הוא לא שונה ממיליון סרטים אחרים שראיתי. האמת היא שלכל אורך הסרט הייתי בעד יו גרנט, אבל זה לפני שידעתי עד כמה קולין פירת' שולת!!1. בעצם, גם היום אני מעדיף את הדמות של יו בסרט, היא הרבה יותר עמוקה.
רווק פלוס ילד: כקומדיה, הסרט די דרמתי והוא גם לא כל-כך מתאים להגדרה המקובלת של סרט רומנטי. אין לדמות של יו גרנט מושא אהבה קבוע לאורך רוב הסרט והוא חולק את אור הזרקורים עם ניקולס האולט. הסרט הוא יותר על הצורך של וויל (גרנט) להתבגר ושל מרקוס (האולט) להיות יותר ילדותי. הסרט בכלל לא רע, אבל אני לא חושב שהוא ממש קומדיה רומנטית.
נוטינג היל: הבחירה שלי ואני אסביר למה. קודם כל, אני מודה שקומדיות רומנטיות מטופשות עושות לי את זה לפעמים, אבל רק אם הן לא מחפשות בכח דרך לסגור קצוות. נוטינג היל לא רק סוגר קצוות בכח, הוא אפילו מדביק אותם עם סלוטייפ. בכל זאת, אני מודה שפעם הראשונה שראיתי את נוטינג היל, היו קטעים שלמעשה התרגשתי ואפילו (אל תגלו לאף אחד) כמעט בכיתי. הסרט הוא קומדיה רומנטית טובה כי הוא הולך לפי חוקי הז'אנר. יש סיפור אהבה בלתי אפשרי, יש אישה יפה, יש פסקול דביק ויש וולשי מסטול שמספק רגעים קומיים כשהכותבים לא יודעים איך לסיים סצנה. לי זה עושה משהו (לא, לא אולקוס).
למה לראות רק חצי מהסרטים אם אפשר לראות אותם עד הסוף?
קרש של חצות וחצי, הא?
קרש של חצות וחצי, הא?
זה פשוט הזכיר לי את הבדיחה על הקשיש שמתקשר לתוכנית לייעוץ מיני ברדיו ומתלונן שהוא ואשתו עושים את זה כמעט כל לילה.
היועצת אומרת שזה דווקא מצוין כי יש זוגות צעירים שעושים את זה רק פעם בשבוע.
אז הוא מעמיד אותה על טעותה: הם כמעט עושים את זה ביום א', כמעט ביום ב'…
ראיתי פחות מחצי מהסרטים
צודק בענין הוולשי המסטול – הוא באמת הצחיק עד דמעות.
אבל הדמות של יו גרנט עצמו (ואנחנו הרי דנים ביו גרנט כאן) היתה כאן די דומה לזו שבארבע חתונות. שם לדעתי הוא גם הצחיק יותר (לא בגלל ששיחק יותר טוב, אלא בגלל שהתסריט היה יותר שנון).
גם אני בחרת ב'נוטינג היל'
• ארבע חתונות – אני חושבת שבסרט הזה התוודאתי לראשונה ליו (ולא פחות חשוב – לג'ון האנה!). בזמנו מצאתי אותו מקסים ומלבב, אבל נדמה לי שבצפיה מאוחרת לפני כמה שנים התאכזבתי מעט.
• על תבונה ורגישות – ראיתי לפני שנים, זכורות לי אמה תומפסון וקייט ויינסלט, אני זוכרת שדי אהבתי, וזה מה ששרד את מחסום השנים. אבל קומדיה?! אני לא זוכרת אותו בתור "קומדיה רומנטית" (ג'יין אוסטין מתהפכת בקברה).
• מיקי עיניים כחולות – חביב אבל די אדיוטי. מספק שעשוע קומי לצפיה אחת נטולת משקעים.
• יומנה של – אהבתי, מאד, אבל זה סרט שהוא פחות "יו גרנטי" באופיו. גם בשל שבירת הטייפ-קאסט (תמיד טענתי שהוא באמת יודע לשחק!) וגם כי הסרט היה ק"ר מרעננת ולא שבלונית ונוסחאתית כמו רבים מסרטי הז'אנר, למשל הסרט הבא –
• שבועיים מראש – נהניתי לצפות, היה אחלה, בדיוק מה שציפיתי ממנו, אבל שום דבר מעבר, וודאי לא סרט שאטרח להריץ לעצמי בשידורים חוזרים.
נוטינג היל – מבנה ק"ר סטנדרטי כביכול, אבל עם עלילה מקורית למדי (אפילו אם הסוף לא ממש מפתיע או שובר את חוקי הז'אנר). בין סרטי הק"ר המצחיקים ביותר שראיתי, פשוט הומור טוב, ואהבתי בעיקר את דמויות המשנה שלא היו רק טאפט חיוור עם עומק של קרטון אלא אנשים ממש. הסרט הצליח להכניס בעלילות המשנה הקטנות רגישות שהיא לא סתם קיטש זול ובהחלט גרם לי לחבב כל אחת ואחת מהן. בנוסף, ראיתי אותו בקולנוע בשבוע שחזרתי מלונדון, וכל הסרט דמיינתי שאני טסה חזרה… (דבר שלא קרה עד היום, שערוריה).
אוי אוי אוי
קודם אני חוטף על הראש כשאני מנסה לטעון ש"המזכירה" היא קומדיה רומנטית. עכשיו יש לנו פה עשר קומדיות רומנטיות, ולפחות לשתיים מהן אין שום סיבה להיות ברשימה. איזה מהן היא ה?
אתה שוכח דבר אחד חשוב
כל סרט עם יו גרנט מוגדר בארץ אוטומטית כקומדיה רומנטית.
אני זוכר
פשוט נקרעתי מצחוק כשראיתי את ירח מר. קומדיה במיטבה.
אני רוצה לנצל במה זו
ולהביע את אהדתי לתחושות שלך לסרט. מה זה אם לא קומדיה רומנטית? אז מה אם הם לא רק מתנשקים? למעשה, כל מי שאי פעם שאל אותי על הסרט, קיבל את התיאור: "זה קומדיה רומנטית, אבל אם צורות הבעת אהבה קצת שונות". עד עכשיו לא ידעתי שאני במיעוט. מזל שלא הרבה אנשים התעניינו בסרט בסביבתי, כך שלא קיבלתי הרבה תגובות נזעמות. (מצד שני, אף אחד לא טרח להסביר לי שזה לא קומדיה רומנטית).
הרשו לי
להצתרף לאנשים הטוענים כי לא כל קומדיה עם רומנטיקה היא קומדיה רומנטית, ועל כן האיש שירד מההר, אינה קומדיה רומנטית, אלא קומדיה בריטית.
שנית עלי לומר שזהו אחד הסרטים הזכורים עלי יותר לטובה, הן מבחינת הומור והן מבחינת רעיון, ובתור סרט, בין אם יו גרנט משחק בו או לא, הוא סרט מעולה.
רווק פלוס ילד
ארבע חתונות ולוויה היה הדבר הנורא היותר שיכול לקרות ליו גרנט. אם כל הטייפ קסטים לשחקן שהוא בעצם בוגר אוקספורד, שנון, מצחיק ולא כזה נעבעך כמו שעושים ממנו. גיליתי את זה אחרי שראיתי שני ראיונות ארוכים איתו, בפרקינסון ובסטודיו למשחק.
האיש שטיפס על גבעה וירד מהר אינו קומדיה רומנטית וגם רווק פלוס ילד אינו באמת קומדיה רומנטית לפי כל הכללים, אבל מאחר שהם מועמדים בסקר יש להם זכות לקבל קולות כמו לכל האחרים.
אהבתי מאד את רווק פלוס ילד, יותר מכל העיבודים האחרים של ספרים של ניק הורנבי לקולנוע (נאמנות גבוהה וקדחת הדשא).
ארבע חתונות, נוטינג היל, יומנה של בריג'יט ג'ונס ודומיהם הם סרטים עכורים בעיניי. לא מצחיקים מספיק, לא שנונים מספיק, מכוונים לקהל אמריקאי ולכן מקצינים את דמויות המשנה הבריטיות עד כדי גיחוך ומסבירים כל חצי בדיחה שלוש פעמים כדי שגם ג'ו מוויסקונסין יבין. פשוט סרטים פושטיים ונטולי ערך.
לא שרווק פלוס ילד הוא פילוסופיה צרופה, אבל הוא לפחות מצליח להשיג את המטרה: לשעשע, לבדר, להצחיק ולא לעלוב באינטליגנציה של הצופה. חוץ מזה, טוני קולט! מאז חתונתה של מוריאל יש לה המון קרדיט אצלי.
אהה!לא ראיתי אף סרט!
(הבושה שאוכלת אותי!!) איך אני אמורה להצביע?! איך הגעתם בכלל לסקר המוזר הזה?!
טוב נו..שיהיה , נצביע לנוטינג היל..8\
ארבע חתונות ולוויה - הסרט שעשה את יו גרנט.
בתור אחת שהז'אנר האהוב עליה הוא רוֹמקוֹם, ראיתי את רוב הסרטים ברשימה.
אז ככה:
האיש שעלה על גבעה וירד מהר – לנצח יהיה התשובה לשאלה "איפה היית ומה עשית כשרבין נרצח?". לפיכך, אני מתקשה לזכור אותו כמאורע משעשע (אם כי כמה שנים אח"כ ראיתי אותו שוב, והוא היה דווקא די מצחיק). בכל מקרה, זה עדיין לא יו גרנט עם כל השטיקים.
על תבונה ורגישות – יו משחק את האהוב של אמה תומפסון – זוג חסר כל כימיה (להבדיל מהכימיה הניכרת שהיתה בין אמה לקנת בראנה ב"מהומה על לא דבר").
רווק פלוס ילד – זה הסרט של ירח הדבש שלי, ולכן אני כן חושבת שהוא רומקום (וגם בגלל שהיתה שם אהבה וסוף טוב). יו בתפקיד חדש – לא הבחור הנבוך והמגמגם, שהוא בד"כ.
יומנה של בריג'ט ג'ונס – מהסרטים האהובים עלי ביותר (וגם בזכות קולין פירת' השווה) – יו בתפקיד נבלי מפתיע.
נוטינג היל – נראה כמו סרט המשך ל- 4 חתונות ולוויה, אבל עם חוסר הגיון קטן: ג'וליה רוברטס בתפקיד המהממת מתאהבת ביו החננה המגמגם והממצמץ? לא הגיוני כל כך, והסרט מחזיק בזכות דמויות המשנה המעולות (גם הוולשי המסטול).
ובמקום הראשון –
4 חתונות ולוויה – בו יו התגלה לעולם כחננה אטרקטיבית. מי לא התאהבה בו בסרט הזה ורק רצתה שיתחתן כבר? ושוב דמויות משנה מצויינות (לא רואן אטקינסון!).
ורק עוד נותר לי לראות את "אהבה זה כל הסיפור", שנדמה כמקבץ את כל השחקנים שהופיעו בסרטים שלעיל…
אחלה סקר!
על הגמגום המופלא של יו.
אין ספק שהדבר שעושה את סרטיו של יו קומדיות רומנטיות מוצלחות זה כמויות הגמגום שלו.(מה זה אמור להיות התפנית הזו בשנים האחרונות, מי בכלל מרשה לו להיות דברים כמו ראש ממשלה? יוחזר יו המגמגם והטוב!) ככל שהוא מגמגם יותר לסרט כך הסרט הוא קיטש מוצלח יותר וכמובן, דמותו של יומ היא חמוד, מאמי, "אני מאוהבת בו עד טירוף" יותר.
על כן אני חייבת להגיד שאין כמו סצינת הגמגום בגשם בארבע חתונות.
וקולי הולך ישירות אליה.
"איפה יש..שש..שש…נם עוד אנששש..ששש..שש.ים כמו ההה.. הה. יו ההוא?
לצערי, אני לא יכול להצביע
לא, דווקא ראיתי חלק גדול מהסרטים. לא נהניתי באף אחד מהם.
אני לא סובל את יו גרנט. זהו, אמרתי את זה. כלומר, יכול להיות שבחיים הפרטיים הוא סבבה של בן-אדם, אבל דמותו הקולנועית גורמת לדחפים קמאיים ואפלים למדי להתעורר בי, דחפים המתקשרים כנראה עם אבות-אבותי, שאולי צדו יונקים גדולים שנראו כמו יו גרנט, והורישו לי את האינסטינקטים.
אני לא מסוגל לראות את הנאבעך הזה מופיע על המסך בלי לחרוק שיניים בזעם, וכל פעם שהוא עושה את המניירות הצפויות שלו זה מרתיח אותי עוד יותר. הוא נכנס בקלות לרשימת השחקנים שהעובדה שהם מככבים בסרט מורידה באופן דראסטי את הסיכוי שאני אראה אותו (פרסמתי פה פעם עוד שחקנים כאלו, נראה לי).
מלבד מניירות קבועות, ומעצבנות עד מאוד, הוא מתעקש על גילום דמויות שאני לא מצליח להזדהות עם אף אספקט שלהן ועם אף פן שלהן.
נכון שקומדיות רומנטיות אינן הסוגה הקולנועית האהובה עלי, אבל יש לא מעט קומדיות רומנטיות שאהבתי, ואף לא אחת מהן עם יו גרנט.
ארר
אבל כאמור ב"ברידג'ט ג'ונס" ו"רווק פלוס ילד" הוא לא משחק את דמות הנאבעך הקבועה. מה איתם?
לא ראיתי - לא יודע
כאמור, מהרגע בו ידעתי שיו חביבנו מופיע בסרט, הייתי צריך סיבה חזקה מאוד לראות אותו, סיבה שלא היתה בנמצא בשני הסרטים דלעיל.
יו - I would have paid you
אני מאוד אוהבת את יו גרנט.
אתייחס לסרטים שלו שראיתי:
ארבע חתונות ולוויה אחת – אחלה סרט, תסריט שנון ונפלא, תפקיד נהדר.
הסרט שבעקבותיו נקרא יו להוליווד והפך לרכש הבריטי הלוהט ביותר מאז … (תשלימו אתם).
האיש שעלה על גבעה וירד הר – מותק של קומדיה בריטית , עם דמויות אנושיות, מקסימות וסימפטיות.
הבעיה, כפי שהזכירו אחרים – זו לא קומדיה רומנטית!
על תבונה ורגישות – עיבוד מרשים לג'יין אוסטין, אבל זו דרמה, ד-ר-מ-ה. ממש לא קומדיה!
נוטינג היל – חמוד ויו מקסים כרגיל. הבעיה היא ג'וליה רוברטס, שממש שנאתי אותה בסרט הזה (בדמות כוכבת קולנוע מפונקת וגועלית) ולכן זה לא היה אמין בעיניי שגבר החלומות שלי התאהב דווקא בה !
אהבה זה כל הסיפור – התביישתי בשביל יו (ומראיונות שנתן- נראה שגם הוא מתבייש) המגלם את רוה"מ אנגליה כרווק חמודון ובובון שמתאהב ממבט ראשון בפקידה שלו.
להגנתו אומר, שיו עושה כמיטב יכולתו להחיות את דמות הקרטון
אותה התבקש לגלם, לא שזה ממש עוזר…
יומנה של ברידג'יט ג'ונס – הבחירה שלי.
סרט מקסים, בו יו מגלם דמות שונה ממה שהורגלנו ובכל זאת מצליח להישאר כובש (וזו משימה קשה כשהדמות שלו היא הרעה ושאת הטוב מגלם קולין פירת' האלוהי).
בסרט הזה מוכיח יו שהוא שחקן מצויין ושלטובת כולם, רצוי שיציעו לו גם תפקידים החורגים מהשבלונה ה"יו גרנטית" הידועה.
ולסיום, אני ממליצה לכולם לראות בערוץ 8 (בשידורים החוזרים) את הראיון שנתן יו לג'יימס ליפטון באולפן השחקנים.
גם יפה, גם חכם, גם שנון וגם מצחיק – נסיך החלומות של כל אישה.
אלוהים, אני מאוהבת !!!
לצערי
אני יכולה לאמר שראיתי את כל הסרטים הסקר, מה שמעיד על כך שיש לי יותר מידי זמן פנוי אני חייבת לציין שאני בעד 4חתונות ….
אומנם הייתה לי התלבטות קשה בינו ובין שבועיים מראש . אבל ההומר הבריטי ניצח ואומנם הייתה מעדיפה את סנדרה בולוק בתפקיד הנשי אבל יו גרנט שנון ומצחיק הרבה יותר כאשר כל שאר הקאסט הוא בריטי!
הוא היה סקסי להחריד בבריג'ט.
והרי בשביל זה אני הולכת לסרטים של יו גרנט.
מצד שני, זה חרא סרט.
אולי הוא יהיה פעם האיש הרע והסקסי בסרט טוב. עד אז, "4 חתונות".
גם אני ראיתי חצי, ואהבתי רק אחד
רווק פלוס ילד, ד'את איז.
הופתעתי לטובה מהראיון עם יו ב"סטודיו למשחק", וגם בגיא פינס לאחרונה (נראה שהוא נהנה מהחיקוי של חיים אתגר). הבנאדם עצמו לא כזה מעצבן כמו ברוב הסרטים שהוא עושה. אפילו מבדר. ב"רווק פלוס" הוא היה הכי קרוב למציאות ממה שראיתי, ובכלל סרט קולח ומהנה.
לגבי האחרים:
אח"ל – ראיתי מזמן, אהבתי רק את סצינת הפתיחה בה גרנט וזוגתו מאחרים לחתונה והכל משתבש להם בדרך. השאר סתם נסחב.
תשעה חודשים – קומדיה רומנטית סטנדרטית חביבה, לצפיה אחת בלבד.
נוטינג היל – הכי שנאתי מהרשימה. קיטש הוליוודי שגרתי וסתמי.
יומנה של ב"ג – מסכים עם הפינגווין, גם אני לא מבין את ההתלהבות. אלא שהבעיה שלי עם הסרט לא הייתה יו גרנט. פשוט השתעממתי.
את השאר לא ראיתי.
אבל זה אני…
משרד הבריאות
לא יכולת לציין שצריך שקיות הקאה כי אתה הולך להזכיר את יו גרנט וגם רבות מיצירותיו. אם תעשה אותו דבר לאדם סנדלר תזהיר מראש.
יחי דייוד קסידי
ארבע חתונות ולוויה, ללא ספק. הסרט שיצר את דמות הגולם היו גרנטי שחבל שהוא משך איתו עוד כל כך הרבה זמן.
וגם הסרט עם אחת מהבדיחות הנפלאות שמזכירות לך למה יש לך חברים, כשהם מעירים אותו לפני הזמן ואז צוחקים עליו.
וחוץ מזה יש שיר שלם של אודן שמקיא ג'ון האנה בצורה נהדרת.
לדעתי הצנועה הסרט שראוי לנצח הוא
רווק פלוס ילד.
הנימוק לבחירתי הוא בדיאלוגים השנונים ובמשחק המשובח של משתתפיו. יצאתי מהסרט כשעל פניי חיוך מה שאי אפשר להגיד על שאר הסרטים לכן נתתי לו את קולי. עוד אגדיל לעשות בכך שאומר שלעניות דעתי הוא בין הסרטים הטובים שהיו השנה.
וחבל שהעורכים מתעקשים למחוק את ההודעות שלי רק בגלל שהן לא תואמות את דעותיהם.
יודע מה, בוא ניתן לקהל לשפוט:
"רווק פלוס ילד הוא סרט השנה וכל הטיפשים שהצביעו לסרטים האחרים שילכו מהאתר הזה כי הם טעו. רווק פלוס ילד הוא סרט השנה וזה עובדה, תשמעו מהמבקר מספר אחד".
(* ההודעה מובאת פה בגרסתה הערוכה – הוספו לה סימני פיסוק, ותוקנו שגיאות כתיב וטייפוז שהיו בה).
אנא, קוראים יקרים, מישהו מכם יכול להסביר למבקר הנועז למה נמחקה ההודעה?
אני עדיין לא מבין מה הבעייה.
זה הניסוח, או פשוט הדעה השונה שלכם?
כן, זה הניסוח.
1. "כל הטיפשים שהצביעו לסרטים האחרים" – זה נורא פשוט: אתה מקלל או לא מכבד את המשתתפים האחרים? אנחנו מוחקים.
2. "שיילכו מהאתר הזה" – למה, מי אתה שתקבע מי יישאר באתר ומי לא? יש לך איזו סמכות לקבוע מי קהל היעד שלנו?
3. "כי הם טעו" – על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. כל אחד זכאי לדעה משלו, ואין לך שום זכות להחליט בשביל אנשים מה הם צריכים לאהוב ומה לא, מה "טעות" ומה "נכון" לעשות. לדעתך הם טועים, אז מה? לדעתם אתה טועה. בעצם, גם זה לא. הסקר מדבר על הסרט הטוב ביותר. אף אחד לא אמר ש'רווק פלוס ילד' הוא לא סרט טוב. רק שיש טובים ממנו.
4. "וזו עובדה" – באמת? תראה לי הוכחה מדעית לזה ש'רווק פלוס ילד' הוא סרט השנה. מצטערת, ניסוחים כאלה לא מקובלים עלינו. המטרה של *דיון* היא לאפשר *דעות* שונות. לכל אחד יש טעם שונה בסרטים, מה שרומז על זה שאתה לא יכול לקבוע עובדות, פשוט מפני שהן לא קיימות.
5. "תשמעו מהמבקר מספר אחת" – כן? הם מכירים את הדעות שלך? את הנימוקים שלך? נתת לנו סיבה רציונלית להעריך את מה שאתה אומר כדי שנקבל אותו פשוטו כמשמעו?
ואני אחזור שוב: אנחנו מצהירים בכל מקום אפשרי שאנחנו לא מוחקים הודעות בגלל דעה שונה. אנחנו מכבדים דעות שונות כשהן מנומקות ומובאות בצורה הולמת. אנחנו מוחקים כמעט רק ניסוחים לא הולמים.
כי זה סרט מהשנה שעברה?
אפשר לנסות גם?
"המבקר מספר אחת לא יודע מהחיים שלו וכל טיפש שחושב אחרת שילך מהאתר הזה כי הוא טועה. המבקר מספר אחת לא יודע מהחיים שלו וזה עובדה, תשמעו ממישהי שמבינה בבני אדם".
באמת, לא יודעת למה מחקתם. נורא כיף לכתוב ככה.
__________________
בוג'י מתנצלת על זה שבהודעתה לא היו ממש שגיאות כתיב, וכן היו בה סימני פיסוק. לא כולנו מושלמים.
אגב, במקרה זה דווקא סרט שאהבתי
אז אתה אפילו לא יכול להגיד שההודעה שלך נמחקה בגלל דעות שונות (למעשה, יש הרבה מאוד הודעות באתר ששונות מהותית מדעת העורכים. זה כל הכיף).
נוטינג היל
אודה ואומר,שהתלבטתי קשות (נקרעתי מבפנים :)) בין ארבע חתונות לנוטינג ובסוף בחרתי בנוטינג היל בגלל הפשטות והקלילות שבו. ברור שהסרט לא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות. ביננו, האם ג'וליה רוברטס באמת הייתה משחקת בחורה בחלל?!?לא צריך להגזים. ויו פשוט נשאר יו בסרט-חמוד ותו לא.
יו… אני מתה….
יומנה
בחרתי ביומנה של ברידג'ט ג'ונס משום שיו גרנט הוכיח כאן שתפקיד המאניאק הולם אותו לא פחות מתפקיד המאהב החמוד.
אך בעיקר כי בזכות הסרט התוודעתי לראשונה לקיומו של השחקן קולין פירת המדהים..
מישו יכול לעזור לי
מישהו יכול לומר לי בבקשה על מה מסופר ב 4 חתונות ולויה אחת…
מיליון תודות…
מסופר על ארבע לוויות.
וחתונה
לא הייתה יותר מאחת?
היו 4 חתונות ולוויה.
אז למה לא אמרו את זה בפירוש?
כי הם נהנים לראות את המבט המבולבל על פניך.
ממש כמוני.
אכן, לגרום למרלין להנאה זאת מטרה ראויה.
אוףף תענו
אוףףף לא עונים לי ברצינות על העלילה של 4 חתונות ולויה אחת…
אבל זו העלילה.
יש בחור, יש לו כמה חבר'ה, ורואים מה עובר עליו ועליהם בתקופת זמן שמוגדרת כ"ארבע חתונות ולוויה אחת" (כלומר, רואים אותו ואותם מבקרים ומדברים בחתונה של מישהו, אחר כך בעוד חתונה, ובעוד אחת, וכו').
זו ההגדרה היבשה של הסרט.
וכמובן, כמו בכל קומדיה רומנטית
יש גם בחורה, ש*במקרה* נמצאת גם היא בארבעת החתונות. אה, וגם בלוויה.
לא זכור לי שהיא היתה בכל הארבע
(זכורות לי בוודאות רק שלוש חתונות, וכמובן – הלוויה). בכל מקרה, היא חלק מהנוף. יש הרי עוד בחורות אחרות שנמצאות שם (האקסיות של גרנט, זו שמתעניינת באח של גרנט), וגם הן מקבלות הרבה זמן מסך.
אולי פשוט תקחי את הסרט בוידאו?