 |
||
| נורא שמחנו לראות המון אנשים בבוחצלגיחצן-קון II, גם כאלה שלא היכרנו עד עכשיו. איכותו של 'Returner' אמנם נשארה מוטלת בספק, אבל 'חוק הדתיים השלובים' ושירת ההיי-הו איחדו את העם. |
31.12.2004
|
|
יומית
נורא שמחנו לראות המון אנשים
בבוחצלגיחצן-קון II, גם כאלה שלא היכרנו עד עכשיו. איכותו של 'Returner' אמנם נשארה מוטלת בספק, אבל 'חוק הדתיים השלובים' ושירת ההיי-הו איחדו את העם.
נורא שמחנו לראות המון אנשיםבבוחצלגיחצן-קון II, גם כאלה שלא היכרנו עד עכשיו. איכותו של 'Returner' אמנם נשארה מוטלת בספק, אבל 'חוק הדתיים השלובים' ושירת ההיי-הו איחדו את העם.
היי הווווו!
תודה לעורכים שארגנו, תודה לכל מי שהביא מרקים (לא שיצא לי לאכול), לכל מי שהביא כסף, לכל מי שהביא את עצמו או עצמה, תודה ללגו, והיה כיף לא נורמלי, מתי עוד הפעם?
אוףףףףף
הייתי בא אם הייתי יודע איפה ומתי זה
היו על זה פרסומים ודיבורים
ובערך כל האתר סבב סביב זה, בשבועות האחרונים.
בכל מקרה, היה מדהים ונפלא, ובכלל – תמיד כיף להדביק פרצופים לשמות (ווואט דו יו נו – חלק אפילו פוטוגניים (myself excluded). וכמובן, תודה למארגנים, לדגים, לפיראטיות, למזוקנים, לגברת סאנדנס ולאנשי האתר האחרים (וגם אנשי האתר האחר).
מתי שוב?
כמובן שאותך פספסתי,
ומאוד-מאוד רציתי לראות מי שה נורטון. אבל לא נורא. לפחות זכיתי לזהות את סימפון (זהו, עכשיו את חברה רשמית באתר) ולראות פרצופים ושמות שלא ראיתי שנים (פויקלו – הכוונה אלייך).
אני דווקא מתומכי "החוזרת", אבל את ההיי-הו לא הבנתי ובסבב הסרטוניים האחרון נרדמתי.
סיכום מלא יותר?
בשנה הבאה (כלומר מחר).
דוקא שמעתי שאתה מחפש אותי, אבל הייתי חייב לזוז.
אני בכל מקרה, אחד משני אנשים עם כיפה זהה (כתומה ).
בטח לא היית נרדם
אם היו יושבים מאחוריך אלה שישבו מאחורי.
מבחינת ההיכרויות דווקא התאכזבתי הפעם
מהעובדה שמעט מאד אנשים הלכו עם המדבקות, ואם כן, הן היו קטנות ונסתרות מדי… לא הצלחתי לקשר אף פרצוף לניק וכל מי שלא הכרתי מלפני כן (למעט אחד) נותר אלמוני
בפוקס הצלחתי למצוא את עדי אשכנזי (וואוו, מאפרים אותך טוב לפני יאיר לפיד!) למרות שהוא אפילו הוריד את המדבקה ביוזמתו(!) כי היא לא השתלבה לו עם הבגדים(!!).
תודה עדי, על שעות של שיחה מרתקת על מחזות זמר וכמובן על הטרמפ חזרה.
תודה גם לברק שהביאני עד הלום.
תודה ענקית לעורכי האתר שהרימו הפקה מושקעת של מרקים, סרטים וכל מה שבינהם, ותודה לכל מי שהביא מרק (מרק הפטריות היה מצויין!).
בפעם הבאה אני מקווה לעוד קון תחפושות (כי זה הכי שווה!) ובהחלט מייחלת לעוד מוביאוקי (למה רק פעם בשנה?) בתקווה שהבא לא יהיה מצולם.
היי הו!
תודה לרד ולונג ולאנשים הטובים שהתייצבו בהמוניהם. היה קון נהדר. וכשאני אומרת "קון" אני מתכוונת "מרק כתום".
היי הו!
המרק הכתום הכשר? טעמתי אותו. מספר פעמים אפילו. היה קצת חריף ומשובח.
-האשף הדגול
היה נהדר, באמת.
למרות שלא הובאו החתולים.
היי הו!
איזה מרק מצויין!
כולי אכזבה שלא הספקתי לטעום את המרקים האחרים. חוץ ממרק התפו"א עם המלפפונים חמוצים. טעמתי ונשארתי בחיים, אבל רק בקושי. אין לי מושג איך נונין אכל קערה שלמה. אגב, למי שהביא את המרק הזה: =-O!
תודות: ללונג ולרד על הארגון, והסרטים, והסרטונים (ולטלפון של רד, שהסביר לי באיזה צומת לפנות). לטרמפיסטים שלי שהנעימו את זמני בדרך- חבל שלא יצא לי לטעום את מרק העגבניות, הוא הריח נהדר. לאידיוטי השורה הקדמית על הבדיחות. לכל האנשים שהספקתי לדבר איתם- התאכזבתי מאוד שלא הספקתי לדבר איתכם עוד הרבה יותר (אורי, ניקי, פויקלו, שמואל, טווידל, בן, ברק, לונג וכל מי ששכחתי או שלא ידעתי את שמו מלכתחילה). לפחות יש לי תרוץ- היה לי מבחן בבוקר שאחרי, והייתי צריך לצאת מוקדם. קשה ללמוד בקוטב.
הכי מאכזב היה שלא הספקתי להכיר אנשים חדשים, ואני אומר: עוד קון, וישא"ק!
אוףף
נורא רציתי לבוא.
אבל כשאתה מלמד ביום שישי ב 8 בבוקר בירושלים, אתה נאלץ לפעול בתוך מערכת שיקולים שלא ממש אכפת לה ממה שאתה רוצה.
פספסת הרבה תרועות ותשואות
ומעריצים חדשים.
הנה, רק בנסיעה חזרה כבר עלתה בשלמקומוביל השאלה איך מעבירים את חוק הדתיים השלובים לידיעת הציבור.
שלב ראשון: לוקחים חסות של סיאט?
זה יהיה מעניין,
בהתחשב בעובדה שהמכונית עם הספיר במקום הלא נכון הייתה מיצובישי.
אבל הלוגו+שם שנראה ברקע
באופן ברור ובולט במהלך הסרט הוא של סיאט.
מיצובישי.
הלוגו של מיצובישי
הוא S גדולה ולידה כתוב "סיאט"?
האוטו הוא מיצובישי.
כשהם הולכים להחליף גלגל, הם נמצאים מול חנות של סיאט.
מיצובישי זה מהסרט הקודם.
וכולן בצדק
סרט מצוין ממש. מאז הקון אני עסוק בניתוחים של שכבות המשמעות שלו (אני רציני לגמרי).
באמת חבל
הסרט שלך היה בהחלט אחד משיאי הארוע.
יופי של סרט
הסרט היה מעניין, וגם אהבתי את האפקטים של התמונות הנחתכות בזמן מרדף המכוניות, שנתנו אווירה של אקשן למרות שהמכוניות עצמן לא נסעו מהר (לא הייתי מצפה למרדף מכוניות אמיתי בתוך סרט סטודנטים)
קבל תשואות וירטואליות
הלכתי בדיוק אחרי הסרט שלך – ולא דקה לפני. (היום הייתי עייפה מאוד בעבודה, אבל היה שווה!)
ראינו אותך בסרט...
קמיאו נאה
וסרט מצויין! צחקתי, נהניתי, והרגשתי שיש עתיד לקולנוע הישראלי.
תבוא להקרנה הבאה (תהיה עוד אחת, נכון?)
אה, זה אתה?
אגב, אתה יודע שזה עובד גם עם חילונים
נכון?
תודה רבה, רבה, רבה...
לעורכים על הארגון, לאנשים שבאו על המגניבות, למכיני מרקים על המרקים, לקיפוד על הטרמפים.
מזמן לא נהנתי ככה.
ולכל החוגגים, שנה אזרחית חדשה טובה לכם.
תודה רבה, רבה, רבה...
מצתרף לתודות הנ"ל.
אז גם אני אוסיף תודות:
לנונין שהנחה אותי לעין החורש, ולטל שהנחה אותי חזרה לרמת גן.
לקיפוד וניקי על שיחות משובבות באמצע הלילה, וללונג, שמצאה זמן להתייחס אליי באמצע כל הבלגן.
לכל מי שהביא מרקים (ואני מתנצלת על היעדר העוגיות, קון הבא יהיה כפול), לתרגומון על תחרות הנחמדות.
ולדג והג'ירפה: היה כיף לאללה.
תחרות הנחמדות
אני לצערי יכולתי להציע רק פיאסטה, אז בתור בעלים של 323 נראה לי שניצחת.
האמת היא שבנק הפועלים הוא הבעלים של ה-323...
ושכחתי להודות לשי, שב-5:30 לפנות בוקר התייצבה בבית הוריי עם הפלטה החשמלית ששכחתי בעין החורש. הצלת אותי.
היה נהדר.
נראה לי שזה זוכה לתואר הקון הכי כייפי עד כה. :)
רק חבל שנאלצתי לעזוב מוקדם. =\ בפעם הבאה – עד אור הבוקר!
הי, זאת אקסמנית בחזרה לעתיד!
אני מסכים
אני מסתכן בלהכריז שזה היה הקון שהכי נהניתי ממנו עד היום.
אחרי ספירת השלל, קיבלנו אישור למה שניחשנו במהלך הקון: מספר המשתתפים בקון הזה היה יותר מבכל קון קודם – מעל 100. הרבה אנשים מוכרים ואהובים, והרבה אנשים לא מוכרים (אבל בכל זאת אהובים) שהגיעו למרות שהם לא מגיבים. למרות היסטריה מתונה בהכנות (כולל נסיעה לכפר-סבא ובחזרה באמצע 'ריטרנר' כדי להביא את הסרט של קילרוי ומלח, והעובדה שהגענו לעין-החורש בערך 20 דקות לפני תחילת הארוע המתוכננת), בסטנדרטים של קון היה רגוע, כך שאפילו הצלחתי לדבר עם אנשים. והיה כיף נורא לשמוע את הקהל במקבץ ה"היי-הו".
תודה לכל מי שהגיע. והסיע. והביא מרק. We should do this again sometime.
אתה,
אתה חמוד אתה.
בשאיפה שאוכל להחזיר אותך אז...
(ולמי שלא הבין את הרמז – גם אני רוצה עד אור הבוקר.)
ותודה רבה על ההסעה!
(בסוף עזבתי דקה אחרי שהלכת. מסתבר שבזמן שדיברנו, אבא שלי כבר היה בפתח של עין החורש).
אגב,
פתאום שמתי לב – ב'בחזרה לעתיד', השעון המעורר של מרטי הוא של (לקרוא במבטא המתאים) פנסוניק.
אני רואה שאני לא הייתי היחיד שנהנה
היה ממש כיף, למרות החששות הראשוניים (אני חדש פה, לא מכיר אף אחד וכו').
הקטעים הקצרים היו אכן חביבי הקהל, ובעיקר חוק הדתיים השלובים שנוגע גם לי אישית…
ואני חושב, לע"נ, שמסמר הערב היתה השורה של ברוס ויליס בסרט 12 קופים (מ-1995) בפראפרזה על סרטו החוש הששי (משנת 1999)- "I see dead people". אם זה לא מסע בזמן אז אני לא יודע מה כן.
ורק המרק שלי לא נגמר… *Sniff Sniff*
השורה היא
All I see are dead people. אבל כן, היא בהחלט נבואית, ואני משתמש בה כטיעון נגד אנשים שרואים בכל סרט מחוות לעשרות סרטים אחרים פלוס באפי. הרי שקוף לגמרי שהשורה הזאת היא מחווה, חוץ מזה שזה לא יכול להיות.
זה היה
שלא לדבר על הטקסט של בראד פיט
בבית המשוגעים (We're all consumers וכו') שהוא בבירור מחווה ל"פייט קלאב".
היי הו! היי הו!
מי שלא היה, יכול לחשוב שראינו את שילגיה.
תודה ללונג ורד על עוד קון מצויין.
בחירת מזג האוויר לא היתה יכולה להיות טובה יותר ואני מקווה שהתכיפות תחזור ללפחות פעמיים בשנה.
מקווה שנתראה בקון גלידות בקיץ.
הקון הבא הוא קון פסטות.
אבל לפניו יהיה עוד מוביאוקי.
קון פסטות?
'אל דנטה' אני מניח
טוב אם זה בקיץ זה לא סותר את עניין הגלידות.
ועוד משהו. תעשו לי טובה (וגם לאחרים שדיברתי איתם) על תחליפו את המקום.
למה? זה עקרוני?
לאור מספר האנשים שהגיעו הפעם, אני שמח שלא החלפנו ל"כוכב", כמו ששקלנו לעשות – האולם שלהם אמנם טוב יותר, אבל הלובי קטנטן, ובשום אופן לא היה מחזיק את כמות האנשים. בכל זאת, אני עדיין חושב שזה יהיה רעיון טוב להעביר את הקון למקום מרכזי ונגיש יותר, אם נצליח למצוא אחד כזה שיסכים לארח אותנו ללילה שלם בתנאים טובים (ובמחיר סביר).
קשה, קשה להחליט.
כוכב קרוב יותר, אבל מרווח הנשימה והחנייה בעין החורש טובים לעין שיעור. האולם בכוכב איכותי יותר והכסאות ממש מרגישים כמו כיסאות של קולנוע, אבל בעין החורש יש את הדלפק עם התקרה הנמוכה להחריד (הגב שלי מודה לה, כל דקה שהוא מזכיר לי את עצם קיומו).
אי אפשר לבחור. צריך אפשרות שלישית.
הממ... אני מראש התכוונתי לאפשרות שלישית.
בכלל לא עקרוני
פשוט נראה לי שהמיקום די נוח לרוב האנשים. תמיד יהיה מי שבשבילו זה רחוק אבל בסה"כ זה מקום די טוב באמצע. אני לא יודע מה החלוקה הגאוגרפית של המגיעים אבל נראה לי שההתפלגות היא יותר סביב עין החורש ופחות סביב המרכז.
נכון שהאולם, כאולם הקרנות לא מבריק (בלשון המעטה) אבל זה לא העיקר ולובי נוח הוא לא פחות (ויש מי שיגיד שאף יותר) חשוב.
סתם שאלה, מה עלות האולם הנוכחי? אני יכול לנסות לברר עלויות במקומות אחרים אצל מי שמקורבים קצת לעניינים שכאלו (אולמות כנסים בבתי מלון של קיבוצים).
הבעיה היא לא המיקום הגיאוגרפי
(כלומר זה שהאולם לא נמצא בגוש דן) אלא שהוא במקום מבודד יחסית, שאי אפשר להגיע אליו, למשל, בתחבורה ציבורית (למרות שזה בטח תורם לגיבוש הקהילה, שנאלצת להצתוות לטרמפים).
והשנה עם פיצ'ר חדש: בלי תאורה בדרך!
להגיע ולעזוב
אני מודה שעניין ההגעה ועזיבה בתחבורה ציבורית לא כל כך במודעות אצלי. ובהחלט יתכן שזאת סיבה טובה לחפש מקום נגיש יותר.
מצד שני נראה לי שעניין הטרמפים עובד לא רע ככה שאם יש בעיות לחלק מהבאים זה עניין נקודתי ולא בעיה גורפת.
נשמע לי קצת תמוהה שההתפלגות היא יותר סביב עין החורש. שלא לדבר על זה שמי שזה בעייתי לו להגיע לשם, פשוט לא מגיע.
(או במילים אחרות, יכול מאד להיות שאם הקון הנוכחי היה בתל אביב, באר שבע או ירושלים, הייתם זוכים לראות את זיו פניי למרות הכל)
_______
העלמה עפרונית ושמרפק כואב.
ללא ספק - אם הקון היה באיזור תל אביב הייתי באה לכמה שעות.
לא שווה לי לנסוע עד עין החורש בשביל שעתיים, ומאחר שלא יכולתי מסיבות שונות לבלות יותר משעתיים שלוש בקון – לא באתי.
אם זה יהיה בחיפה – אז יהיה כנ"ל לאנשים בחיפה, אבל בעין החורש זה לא מתאים כמעט לאף אחד להגיע רק לשעתיים או משהו דומה לזה.
ללא ספק - אם הקון היה באיזור תל אביב הייתי באה לכמה שעות.
כנ"ל. אני גרה רבע שעה מפ"ת והייתי יכולה להגיע גם עם הפצפון שלי… רק מה, לא נראה לי שהייתם נהנים מהבכי שלו..
רגע, והיה משהו לזכר חפטון?
רגע, והיה משהו לזכר חפטון?
הוחלט כנראה שלא כדאי.
הדבר היחיד שקרוב לכך הוא ההקרנה של הכתבה על המוביאוקי (והמבין יבין).
היה נחמד, יחסית לזה שאיחרתי לסרט היפני, דילגתי על "12 קופים" והלכתי בהתחלה של "בחזרה לעתיד".
האנשים היו טובים, האוכל היה… מחמם ולראות את שלמקו בפעולה הייתה החוויה הקולנועית הגדולה של השנה.
מה עם איזה רשימה של כל הקליפים והסרטים הקצרים?
אגב, אם מישהו צריך אותי מסיבה כזאת או אחרת, רוב הזמן אפשר למצוא אותי באימייל, מסנג'ר (אותה כתובת כמו האימייל) או איציק (334838).
תהיה רשימה
קצת יותר מאוחר היום.
(אתה בטוח שהיית שם? עם גלימת העלמות?)
אני ראיתי אותו.
ולמרות מחאותיי, הוא סרב בתוקף לענוד מדבקה.
לא. זה הייתי אני.
זה היית •גם• אתה.
גם לי הם סירבו!
הכל בסדר?
אתה בטוח שאתה מקשר בין הפרצוף לשם? אתה מכיר אותי שנתיים.
בטוח לגמרי
אבל אני לא זוכר שראיתי אותך שם. Then again, לזכור שראיתי אנשים מסוימים הוא לא הצד החזק שלי, כידוע.
באיזו רשות אתה מצטט את אחד השירים האהובים עלי
מבלי להסביר למה?
כדי שלא תהיה טעות ואנשים יחשבו שאני כותב באתר
כי אני לא.
לשנה הבאה בבוחצלגיחצן הבנויה
אז גם אני רוצה להודות למי שצריך – לשלמקו על הטרמפ, לולנסיה וטוידלדי שהכרתי וכך חסכו לי אי-נעימות של לא-מכירה-אף-אחד, לבן זוגי שאפשר לי להגיע והכין הכל לשבת בלעדי, וכמובן להורי שהביאוני עד הלום.
אני מניחה שהייתי היחידה שם שלא ראתה אף אחד מהסרטים קודם – לפחות סתמתי חור אחד בהשכלה.
אה, והחתול עם הידיים זה הדבר הכי מפחיד שראיתי בחיים ואני מקוה שלא יהיו לי סיוטים ממנו.
ואת חוק דתיים שלובים אני רוצה שכל החברים שלי יראו, ואני לא יודעת איך.
לסיום – לפחות אחד מהסרטונים אפשר לראות באינטרנט (rockfish, שעבר מצוין למסך הגדול). אולי אפשר לפרסם לינקים למה שזמין ברשת, כדי שגם מי שלא היה יוכל להנות?
והיה ממש, אבל ממש כיף. יישר כח!
אמרתי ואחזור ואומר
הודעת הפירוט+לינקים המסורתית לסרטי הקון (שרבים מהם אפשר למצוא ברשת) תבוא מאוחר יותר.
והחתול עם הידיים הוא אכן אחד מסרטי האימה המשובחים שאני מכיר.
אבל, אבל
כשכתבתי לא ראיתי שאמרת…
ובגלל שזה הקון הראשון שלי, לא ידעתי שהרשימה היא מסורתית.
את החתול עם הידיים אני מניחה שאני אנסה להדחיק בזמן הקרוב. לצערי, אני לא חושבת שאני אצליח. אני צריכה לשדרג את הזיכרון שלי כך שאוכל להחליט מה לזכור ומה לא.
אבל אבל לא האשמתי!
רק עניתי לך באופן אישי.
חתול עם ידיים? אחרי שהלכתי?
ואם אפשר בדרך להודות לרד ולונג, ללונג ספציפית – על הכיוון למפגש, אפילו לא איבדתי את הדרך, ועל ההסתה להישארות עד סוף "חוק דתיים שלובים" הייתי עייפה היום, אבל היה שווה. תודה גם לאקסמנית ולחברתה אנה שאירחו לי לחברה בדרך הלוך (בחזור אספתי איזה חיילצ'יק, שלא יהיה לי משעמם), תודה לרחל, למביאי המרקים ולכולם. היה ממש נחמד לפגוש כל מיני ניקים ולחבר להם פנים, למרות שלא פגשתי עוד כמה שרציתי לראות והבנתי שחלקם היו, טוב – לקון הבא.
חתול עם ידיים היה הקטע האחרון שהוקרן
(לפני 'בחזרה לעתיד', כלומר).
ו''בחזרה'' היה הסרט האחרון?
בהחלט כן
הוא הסתיים בסביבות שבע בבוקר.
עד שהוצאתי לי אותו מהראש,
החזרתם לי אותו בגדול.
(אני מודה: יצאתי באמצע הסרט עם החתול. יש גבול גם לכוח סבל האימה שלי)
כן,
איזה כיף שמזכירים אותך!
אמרתי שיש לי זיכרון כושל...
פשוט שכחתי את השם, הכינוי וכל פרט מזהה אחר. בבקשה לא להרוג אותי!
ולא היה לך סטיקר!
פויה!
אמן עלייך לחלום על החתול עם הידיים!
תודות
אז ככה לרד(שהספקתי) וללונג(שלא)- תודה תודה על קון נהדר! היה אחלה כיף סבבה!
תודה לכל מי שהנעים את זמני על ידי אירוח חברה(אתם יודעים מי אתם), אפילו שהייתי במצב כפית בערך מהדקה שהגעתי.
היה מאד משמח לראות את כל האנשים שהכרתי, ולפגוש את אלו שלא. אני לא אזכור אפחד מכם עד לקון הבא.(בעיקר לא את זה שאני לא אכיר את הפרצוף שלו. איך קראו לו? מישהו? או שזה היה מישהו אחר? תראו! פרפר!)
תודה לכל מי שהנעים את זמני על ידי אי אירוח חברה(אתם יודעים מי אתם, או שלא), היה נהדר, היה משעשע, ו*הכנס בדיחה פרטית שהייתה יכולה להיות פה*).
ותודה מיוחדת לגוף שלי, שהמשיך לתפקד גם במינוס עשר מעלות(סובייקטיבי) שהוא סבל.
וכמו כן, להלן ייאמר משקפיים בזכר בלבד. ואריק איינשטיין טעה!
לא טעה.
הרחיב את גבולות השפה העברית.
איפה פרפר?
נויופי
עכשיו אני הולך לבלות את שארית ימי בלנסות להבין מי את…(אני מתאר לעצמי שאחת מהשתיים שהחלטתי לצרף לשיחתנו בכח)
לא.
אני הייתי היחידה עם מגפי עור בעלי עקבים גבוהים, מה שהתברר כטעות פטאלית (למרות שיושבים, עקבים זה לא נוח).
אני ממש לא זוכר עקבים גבוהים
משומה לא התעכבתי על נעליהם של אנשים.
אז כאילו, דיברנו וכזה?(אני לא מתכוון להעליב, באמת שלא)
תני לי סיטואציה ומיקום ואני כבר אזכר(או שלא, בגלל הטלויזיה אני לא זוכר מה קרה לפני שמונה דקות)
האמת,
שאני לא ממש יודעת מי אתה, פשוט אהבתי את ה"הנה פרפר".
והסיטואציה היחידה שזכורה לי היא כמות הפעמים (9) שהלכתי לשירותים. הרבה קפה.
אבל רוב הערב הייתי לבד, עד שרחל באה להנעים את זמני. אז בחורה, גבוהה, לבד- מכיר לך משהו?
כן.
לבושה בהרבה שחור.
וואלה.
עלית עלי!
אני שם לב לדברים כאלה.
כאילו, בחורות, אנשים לבד, ושחור.
אתה רואה,
זו הסיבה שלבשתי שחור.
(מי אתה, אגב?)
גםכן אחד בשחור
שהגיע על אופנוע(וגם יצא על אחד, וקפא מקור)(יש! הצלחתי להכניס את זה גם לפה!)
ההוא עם הקרחת?
ההוא.
האמת,
בואנה, אני כן יודע מי את ולא בגלל שיחה, כי לצערי לא דיברנו, אבל אני אף פעם לא שוכח מגפיים…
לצערך לא דיברנו?
וואלה. טוב שהבאתי את המגפיים. אחרת, מי היה זוכר אותי?
ומי אתה?
לצערך לא דיברנו?
אני זה שנראה כמו שילוב של בראד פיט, ג'וני דפ וג'ורג' קלוני. למה?
אוי, אז לא הגעת למפגש, מה?
היי!!!
במשפט אחד קטלת את כל הגברים הנוכחים בקון, הספק יפה!
אני חושב שרדפיש הצליח להתחמק.
תשמעי,
זה שילוב כל כך נדיר, שאני לא חושבת שהוא קיים בארץ בכלל…
מה, יש לי תאום זהה?
מתי יש קון 3?
היה מזמן
הקון הזה לא היה השני אלא השישי בתולדות האתר. הוא היה השני שנקרא על שם בוחצלגיצן.
הקונים עד היום:
בוחצלגיחצן.קון
פורים.קון (הידוע בעיקר בכינויו פורים.קור)
פיר.דוט.קון
אחי, איפה הקון? (גירסת הבמאי)
יומולדת.קון
בוחצלגיחצן.קון 2
וסימפסון.קון, שהיה קון בלתי רשמי
(ז"א- לא הייתי שם)
ו- Brothers.קון
שהיה גם הוא קון בלתי רשמי.
וסמית' קון! וריקמן קון!
וסמית' קון וריקמן קון
לי נראה שהבא צריך להיות קון.אייר
דווקא חשבנו על אנטי מחי.קון
אני בעד קון מחזות זמר...
כמה מפתיע.
יופי, הגיע הזמן לעשות סדר
אילו סרטים היו בכל קון?
כל הדרך ניסינו להיזכר, ולא הצלחנו.
מסע במרחבי הזמן
(לא שאת הכל זכרתי בעצמי. הייתי צריך לעשות חיפושים בהיסטוריה של האתר).
בוחצלגיחצן-קון: מועדון קרב, מבוכים ודרקונים. אטרקציה עיקרית: אקסמנית לעתיד.
פורים.קור: ג'וזי והפוסיקאטס, הרפתקאות פרסיליה מלכת המדבר, סאות' פארק. אטרקציה עיקרית: יאטה!
פיר.דוט.קון: דוני דארקו, מפלצות בע"מ, ביטלג'וס. אטרקציה עיקרית: הילה מקרית ביאליק.
אחי, איפה הקון? (גירסת הבמאי): Sugar and Spice, מטריקס, האחים בלוז. אטרקציה עיקרית: עוד טושים.
יומולדת.קון: Eight Legged Freaks, צ'יקן ראן, חנות קטנה ומטריפה. אטרקציה עיקרית: ספנטה לה 8 מייל.
בוחצלגיחצן-קון 2: Returner, שתיים עשרה קופים, בחזרה לעתיד. אטרקציה עיקרית: חוק הדתיים השלובים.
נהדר!
זה פותר לנו את הבעיות. לא זכרנו מתי היה הקון של פרסיליה ומתי היה זה של ג'וזי. עכשיו מסתבר שזה אותו אחד.
אקסמנית היא תמיד אטרקציה.
אהא!
עכשיו אני יודע איפה ראיתי פעם את "Sugar and Spice"!
תודה לך שוב, רד.
מסע במרחבי הזמן
בראשון לא היה גם את ה"נסיכה הקסומה"? או שדמיינתי את איניגו מונטויה.
מסע במרחבי הזמן
הוקרנו רק מספר קטעים ממנו.
זה היה מזמן
ככה שיכול להיות שאני לא זוכר טוב, אבל, 'הנסיכה הקסומה' היה הסרט שמישהו (אולי גל מייפל אבל לא בטוח) לא ראה והכי הרבה אנשים כן ראו דבר שהביא לזכיה ב'בלייד ראנר – גרסת הבמאי', אותו הביאה ספל חמאה.
זה היה מזמן - ובספרדית
הדו קרב בין איניגו מונטויה לווסטלי, כפרה עליו. אכן, אירוע שראוי להזכר.
_________
העלמה עפרונית לא לגמרי מבינה למה אסור להרביץ לילדים.
באתי. ראיתי. הלכתי.
והיה אחלה
קצת התרשמות מההקרנות: "Returner" נראה מצוין על המסך הגדול, וגרם לי להרהר שנית בכמה מהליקויים שמצאתי אצלו כשראיתי אותו במערכת הביתית (פירוט בביקורת, עוד מעט).
לגבי הטריילרים – היה קצת מאכזב, אבל ההיצע היה די דל השנה. בכל זאת, הטריילר ל-"תני סימן חיים" הולך ומסתמן כיצירת מופת שלא הובנה כהלכה
הפרסומות, לעומת זאת, היו עניין אחר לגמרי (הי-הו!), ומאיפה חפרתם את הפרסומת העתיקה ההיא לפלא-פון?
הסרטים הקצרים – האמת ש-"רקס סטיל, מכסח הנאצים" דווקא נראה טוב יותר על המערכת הביתית מאשר על המסך הגדול, אבל נדמה לי שאנשים נהנו ממנו גם ככה. "דג-סלע" – האנימציה חביבה מאוד, אבל היתה חסרה לי פואנטה בסוף. "חוק הדתיים השלובים" ענק, ואני כבר רואה את ג'רי ברוקהיימר מחתים את קילרוי לסרט המרדפים הבא בהפקתו. הפארודיה על הארי פוטר מצחיקה מאוד, אבל גם קצת נמרחת, והסרט על המפיקים ופיטר ג'קסון משעשע להפליא. הקליפ של ביורק נפלא, כנ"ל הקליפ הצרפתי ההוא.
המאכזבים קשות – "ידי חתול" (פטפטני, ולא ממש מעניין) וסרט האנימציה על ההוא עם המסור (ארוך, ולא ממש מצחיק).
וזה המקום להודות-
ל-Xslf, שמואל וטווידלדי על דיונים מרתקים לתוך הלילה, לאיש הכחול על הטרמפ לשם ובחזרה, ולמארגנים הנפלאים על עוד קון בלתי נשכח.
'החתול עם הידיים' פטפטני?!
נאמרים בו מעט מאוד משפטים, ולא יותר מהדרוש. (והחתול לא מדבר בכלל!).
תאשים את סף-הריכוז הנמוך שלי באותה שעה, והעייפות כנ''ל
אבל כמות המלל שם נראה לי גדולה מדי, והסרט עצמו לא מעניין מספיק. זה מה יש.
יאיי! התעוררתי רק עכשיו!
היה כל כך כיף שישנתי יותר מעשר שעות בלילה! בשביל חבורה של אנשים מגעילים (
), אתם ממש נחמדים!
ושמחתי לראות שלא מעטים תהו מי אני באמת, אותה מחרחרת ריבים וטוסטרים למיניהם.
הייתה אחת שישבה מאחורי, והעירה לי בתחילת הסרט הראשון שאם אני וחברתי נמשיך לדבר כפי שעשינו בטריילרים, עדיף לה שנשב בצד ולא לפניה. כמובן שהשתתקנו, ואז פצחה הגברת בשיחה נעורה משלה, משל לא השתיקה אף אחד. אז הסתובבתי ואמרתי לה שאם היא מתכוונת לדבר כל הסרט, אז עדיף שתלך לשבת בצד. שלא לדבר על כך שנאלצתי לחלוק את מסעד מושבי עם כפות רגליה של אותה הגברת רוב הסרט, שאגב, לא נדפו ניחוחות שושנים. אך כשנגמר הסרט, וסבבתי לראות מיהי אותה עריצה מרשעת, ראיתי כי הלכה לה.
עריצה מרשעת יקרה- אם את קוראת מילים אלה, אנא הגיבי, כדי שבקון הבא אשמור מרחק ממך ומנעלייך על גרביהן הלא אופנתיות.
אני הערתי לך
ואני רוצה להגיד שאין לי בעיה עם אנשים שמעירים הערות תוך כדי הסרט, פעם בכמה זמן כדי לזרוק בדיחות לטובת כל האולם, או כאלה שמדברים מדי פעם בשקט. רק לא בתדירות של פעם בחצי דקה. מצטערת, אבל אחרי שאת וחברתך לא הצלחתן להעביר 10 שניות שקטות במהלך הטריילר (ולא עשיתן את זה חלש במיוחד) חששתי שכך הולך להיות גם הסרט הקרוב. במכוון זזנו כמה כסאות הצידה, ואז כשראינו שגם אתן זזות לכיוון שלנו, רק אז הערתי לך. כשהסתובבת להעיר למי שדיבר לסתום את הפה, לא הסתובבת לכיוון שלי ולא פנית אלי (אני זזתי כמה כסאות הצידה לפני זה, ובפרט לא דיברתי לפני ההערה שלך).
לגבי כפות רגליים – אין לי מושג על מה את מדברת, כי לפחות כפות הרגליים שלי לא יצאו מהנעליים במהלך כל הערב, והגרביים שלי תמיד אופנתיים (ולא אופנתיות).
עשיתי טעות שהבאתי חברה קולנית
בעלת קשיים על שמירת רמת הקול שלה. נכון, זה לא היה בסדר שהיא דברה, אז לפחות לא מעירים לה בטון מעליב שכזה. למרות שאני כבר רגילה אליכם, חברתי לקתה בהלם קל.
נדמה לי שישבתי מאחוריכן בסוף
ואח"כ התנצלתי על הרעש שעשינו תוך הצהרה שהייתי עושה זאת שוב…
פשוט אהבתי מאד את חוש ההומור שלכן. הגבתן כקהל משובח :)
איך אומרים?
מכל מלמדי השכלתי, וטוב תמיד להיזכר.
מיקה! איך היה קון ניו יורק?
לא ממש קון...
ובכלל לא היה מתוכנן מראש כי בסוף החלטנו לדחות או לוותר לגמרי וזורה הודיעה שהיא לא יכולה (אם אני לא טועה?). אבל, בעוד מיקה ואני מדדות לכיוון מסעדה איטלקית חביבה בשכונה שלי, החלטנו לבדוק אם רותם רעב וקבענו להפגש במסעדה. תוך כדי כך שמיקה ואני מנסות למשוך זמן עד שרותם יגיע, פלוס מבטים מתנצלים למלצרים הממורמרים סביבנו נכנס בחור צעיר הנראה כמחפש מישהו. מיקה (היחידה מבין שתינו שמכירה את רותם) בהתה בו קלות ופסקה שזה לא הוא. כך נכנס וכך יצא. כעבור כעשרים דקות הבחנתי בו, שוב, מחוץ לחלון המסעדה ושאלתי את מיקה "את בטוחה שזה לא רותם? האומלל הזה כבר מקיף את הבלוק פעם שלישית?" ואז הבחור גם הבחין במיקה. והוא היה רותם. השמועה אומרת שהשיער שלו כל כך ארך והוא לא נראה דומה לעצמו. וסוף סוף אכלנו. היה נחמד מאוד ומצחיק. לא הלכנו לראות סרט בסוף בשל עייפות מדבקת, אבל מי יודע, אולי בקרוב ננסה שוב.
אכן, לא יכולתי.
בכל זאת, 4 שעות נסיעה לכל כיוון ויום עבודה….
אבל בפעם הבאה שאזדמן לניו יורק (וזה דווקא קורה לפעמים) אנסה ליצור קשר לפני כן…
נחמד מצדך לשאול.
אני בגדול אנטי קונים. לא משהו אישי, פשוט המון אנשים ובלגאן מהסוג לא עושה לי הרבה. אבל אכן, כשרידס ואנוכי החלטנו לאכול, אמרנו "למה שלא נתקשר לרותם?", והוא אכן הגיע, ואכן לא זיהינו זה את זו (גם הוא בהה דרכי, ואני לא השתניתי! כלומר, לא לדידו של רותם. נגיד, לאנשים מהמפמ"ץ אולי היה קל לטעות, כי חלקם הכירו אותי לראשונה בלונדה, ואז הגעתי עם שיער חום עד הכתפיים ופוני, ואז רובם הכירו אותי ככה, ואצל שלמקו חזרתי שוב לקארה הבלונדיני. אבל רותם הכיר אותי אחרי שהחלטתי שלמען ההדשוט שלי אני נשארת בלונדה ויהי מה).
אבל היה טעים.
והיה מצחיק.
במיוחד כשרידס ורותם קיטרו חזור וקטר על היעדרם מהקון, וניסו לאמוד באיזה קונים *נוכל* להיות, ואני נאלצתי לחזור שוב ושוב על מנטרת ה"לא הולכת לקונים. בטח לא קונים של מד"ב. או קומיקס. אררררג!"
אחר כך היה הקטע שהם ניסו להיזכר איך קראו לבן המלך ההוא בשר הטבעות, ורידס אימצה את המוח, ורותם כל שניה זרק מלה מסובכת אחרת בשר"אית, וכמו כשאתה מנסה להיזכר בניגון כלשהו בזמן שמתנגן משהו אחר ברקע, רידס לא הצליחה להיזכר בכלל (עד שהגעתי אליה אתמול וקראתי את ביקורת שר"ה שלה, והיה שם שם לא ברור, ומסתבר שזה היה זה. אני אפילו זוכרת. הבן של תיאודן. הללויה!)
והם נורא רצו ללכת לסרט, ורותם חשב שהוא יכול להתחכם לי, ושאולי אם אני בלונדינית אז אני גם טיפשה (למרות שבאמת בפעם האחרונה שצבעתי, ממש יכולתי להרגיש את כל תאי האייקיו שלי נשרפים על הדרך) וניסה לשכנע אותי שאני בעצם רוצה ללכת והסכמתי. אבל אני הייתי עייפה כי אחותי בדיוק היתה אצלי וקמתי מוקדם, והייתי צריכה לשוב ולקום מוקדם, כי מבין שניהם, הייתי היחידה שעבדה בשישי.
אבל all in all? היה לא רע בכלל.
הפסטה היתה סבבית, רידס היתה פולניה מתמיד, ורותם היה עם המון המון המון שיער.
חבל שזורה לא באה.
בכל זאת, ניו יורק.
איכשלויהיה- שמחה לקרוא שאתם נהניתם כל כך.
וחלק הכירו אותך לראשונה כדוסית
היי, חוק הדתיים השלובים או מה?
(יא נבלה קטן. חכה חכה שאני אשים עליך את הידיים שלי!)
אוי, כנראה שממש הזדקנתי
לילה אחד ללא שינה, ואני מפורקת…אבל היה שווה את זה.
כמובן שלא רק שבאתי במקום לעשות תרגילים ולקרוא מאמרים, עכשיו אני גם קוראת תגובות במקום לעשות תרגילים ולקרוא מאמרים….אתם מנסים להרוס את הקריירה האקדמית שלי, נכון?
ואגב, לכל מי שלא הספיק לפגוש אותי ולצחוק על השם שלי – או לפחות על ההרפתקאות שעברו עליו לאחרונה – פעם הבאה? אני בטוחה ששלמקו ידאג לי לעוד תוספת מקורית למדבקה (אלוהים, אני לא מאמינה שנתתי לכם להדביק עלי תג שם ללילה שלם…טראומטי).
מתי ה''דר.כון'' - להמשך הדיון שהתפתח בענייני ויזות והגירה?
היה מצויין, אפילו שכשהגעתי לא הכרתי אף אחד בכלל.
תודות – לתמי ולממסד האפל – על הטרמפ הלוך; ללונג ג'ון – על ההסעה חזור, הארגון הכללי ושליפת תנור הספירלה ברגע הנכון; לרד – על הארגון, הסרטים ובעיקר הסרטונים שארגן (וגם לכל החיילים האלמונים שהייתה להם יד בדבר אך אני לא יודע על כך דבר); לקילרוי – על הסרט המצוין שהפיק; לשלמקו – על רישום הכינויים הכוזב לעתים; למביאי המרקים למיניהם ובעיקר לאחראי למרק השמנת והפטריות; לניקה – על עזרה בחילוץ אלגנטי משיחות בנושאי צבא (תחת אש); ולכל מי שתרם לאווירה שלא היה בה קרח שצריך לשבור.
היי, אני דיברתי איתך!
*התלהבות*
למען האמת כשהגעתי לקון רוב הכינויים על המדבקות לא אמרו לי כלום. בכל זאת דיברתי עם כמה אנשים, והם היו דיי חביבים סך הכל. אז תודה לכל מי שארגן וכו' וכו', היה כיף.
היה מרק שמנת ופטריות?
אוף פספסתי…
מסע בזמן
בוחצלגיחצן.קון 2 היה קון מעולה כרגיל. נתקפתי בנוסטלגיה לבוחצלגיחצן.קון הראשון…
לא הייתי באתר קצת יותר משנה, ושמחתי לפגוש עוד אנשים שמצבם דומה לשלי, מה שעודד אותי והמחיש לי שזה לא נורא כל כך.
בנוגע לסרטים – הסרט היפני היה ממש מוזר, והייתי בטוח בהתחלה שהוא טריילר. אני לא מצטער שראיתי אותו עם זאת. 12 קופים – סרט ממש מטריד. הבוחצלגיחצן בהתגלמותו. בחזרה לעתיד – ויתרתי עליו גם מכיוון שראיתי אותו המון פעמים (ולא משנה אם זה הראשון השני או השלישי), וגם מכיוון שהטרמפ שלי יצא מיד בהתחלתו.
וכאן אני רוצה להודות לנערה הפויקלותרמית ולשתי חברותיה (תסלחו לי אם אני לא זוכר את השמות של החברות כל-כך?) שהסיעו אותי עד הבית לפנות בוקר. היה ממש נחמד וסיום טוב לקון.
מקווה להיות גם בקון הבא, בו אני מקווה שתסלחו לי שוב שאני לא אהיה באתר עד אז…
ממש נהנתי.
הקון המהנה ביותר עד כה. מוזר שעדיין ניתן לפגוש אנשים (ותפוזים. והפרעות טמפורליות) חדשים. וממש חבל לי שברחתי מוקדם, כדי לצוד כמה שעות שינה לפני יום עבודה מיותר לחלוטין.
(נו, ערב הסילבסטר. הלקוחות מן הסתם עסוקים בשתיה לשוכרה. אף אחד לא טרח להתקשר כל היום.)
חיפשתי אותך בכדי לראות את הרשע בהתגלמותו פנים מול פנים
אבל לאחר ששלמקו (אתה חתיכת בן אדם נחמד שלמקו!) הראה לי את מקום מושבך, ברחתי עם הזנב בין הרגליים. בקון הבא אני כבר אביא את הסנייפר
פעם ראשונה
פעם ראשונה שלי בקון, אני דיי גאה בעצמי כי זה אומר שהתגברתי על הפוביה הראשונית…
אולי פעם הבאה אני אדבר עם אנשים או משהו מטורף שכזה, שלא לדבר על להזדהות בשמי (ואני מדברת על הניק ניים כמובן).
בכל אופן, למרות העייפות הכרונית שאני סוחבת מאז שהתגייסתי שגרמה לי ללכת כבר באמצע 12 קופים (שדווקא רציתי לראות שוב) נהנתי מאוד ואני מקווה שיהיה אירוע דומה בזמן הקרוב.
היה משעשע לחבר את הפרצופים לאנשים שראיתי אותם כותבים במשך כל כך הרבה זמן.
הי הו!
איך משיגים לעזאזל את ה הי-הו האלה?!?! זה קרע אותי כל כך שאני די בטוח שלא היה אדם אחד בקהל שלא שמע אותי צוחק בקולי קולות מאחורה
בכל אופן, אם אפשר אז רציתי לנצל את ההזדמנות ולבקש גם מהעלמה שישבה מאחורי (אני חושב שהיא ישבה הכי למעלה, עם חברה שלה) את מספר הטלפון שלה…
אתה כפיר?!
אתה כפיר?!
חבר שלו, אבל גם הוא צחק בצורה חסרת מעצורים.
תני לי לנחש – את היית זו שביקשה ממני לא להעיר את כפיר? :-)
כן...
אשכרה חולי נפש :)
היה כיף!
"שום ובשום וקסום ונפלא", כך הגדירו מקורות מקורבים למר אדון את הקון בו שהה בלילה האחרון. עוד נמסר כי האדון-ילדון (כפי שהוגדר על ידי כמה ממשתתפי הכנס) מוסר תנחומים כנים לאלה שלא הגיעו והפסידו את סרטו של קילרוי, וכי היה עולץ מאוד נוכח תרומתו של הפלאפון שלו לסידור המנהלי של ענייני הקון השונים.
________
מר אדון, רוצה עוד פעם.
מר.קון
כמו בכל קון לא שרדתי ליותר מסרט אחד ("החוזרת". את הקופים ראיתי שוב ממש לאחרונה ואת "בחזרה לעתיד" שאני צריך באמת לראות שוב לא יכולתי לעכל באותה שעה). מישהו צריך לבטל את המגבלות האנושיות האלו שנקראות מקום עבודה ו/או צורך בשינה. גם העובדה שהגרון שלי הרגיש כמו ארגז חול משומש שעברו עליו כל החתולים בשכונה לא עזרה. ובכל זאת היה נחמד נורא.
אז קודמקול כמובן תודה ע-צ-ו-מ-ה לקרונו שהוביל אותי הלוך ושוב תוך כדי שיחות מרתקות על מד"ב, DV-R, טכנולוגיה וכמה שלקוחות יכולים להיות מעצבנים. האוטו שלו אפילו ניגן את המפ3ים שלי, והוא נתן לי להרדם בלי רגשות אשם בדרך חזרה. תודה, תודה, תודה.
תודה על שברי השיחות וחילופי המילים לאורי, שבי, רד, לונג, קיפ, בועזז וחברתו (איך אני לא יודע איך קוראים לך? מבטיח לגלות וגם להקשיב לעצתך ולראות סופסוף את סרטי הסנדק), ניקי שהייתה אומללה וחולה ומקוררת בדיוק כמוני והנעימה את זמני במיוחד (היי הו!), דידי ומרקו המעניין, ותמי (המכבבת כרגע כתגלית הנוכחית שלי לאנשים משובחים שאני צריך להכיר עוד יותר). היה נחמד לראות לראשונה אנשים שאני מכיר אבל לא מכיר (מרלין למשל, מקווה שנדבר יותר בקון הבא, ניל יודע שיש לנו על מה) למרות שלא יצא לי להתחיל יותר מדי דיונים עם אנשים חדשים (למעט הדיון על איכויות סרטי דיסני, ומה היה יותר נוראי: ואן הלסינג או אלכסנדר).
מהמרקים יצא לי לטעום את העגבניות והאטריות של רייצ'ל, שהיה חמצמץ וחמים, ואת מרק ירקות השורש של בשלן אלמוני שהיה לאמפי ומצויין (אני כמובן מבלף, עם הגרון הדואב שלי ותחת כמויות המלח ושקדי המרק שהקצתי לכל צלוחית כזאת אי אפשר היה לזהות אף טעם אחר, אבל לצורך העניין…). מהפטריות, מיי אולד טיים פייבוריט, לא הספקתי לטעום בגלל אנשים מרוש.. אהמ… זריזים מדי.
תודה מיוחדת גם לאיש אחד קטן שעדיין לא יודע לקבל התנצלויות. התגובה הקרה שלך לא גרמה לי להרגיש יותר טוב בקשר אלייך, אבל גרמה לי להרגיש כל כך הרבה יותר טוב בקשר לעצמי. וגם זה לא רע בכלל.
מר.קון
מרק ירקות השורש היה שלי, ואני נורא שמחה שהסיר הלא קטן התרוקן די במהירות :-)
אני חזרתי כרגע מבילוי לילי הזוי משהו בת"א, אז תסלחו לי אם אקצר:
המון תודה לכולם על לילה מהנה, לכל אלו שאני זוכרת את שמם ולאלו ששכחתי אותו.
תודה על הסרטים והסרטונים הכיפיים (אגב, איפה אפשר להשיג עותק של "חוק הדתיים השלובים"? נראה לי שאני מכירה כמה אנשים שמאוד יהנו ממנו), תודה למי שנתנו לי טרמפים, למי שהיה לי עימם שיחות כייפיות ובכלל.
בקיצור- היה אחל'ה, אני רוצה עוד :-)
איזה קטע, גם אני חזרתי
מבילוי הזוי (אל) ביתי בתל-אביב.
הערב התחיל גרוע והסתיים טוב יותר. מישהי שלא אזכיר את שמה דפקה לי ברז ולכן נאלצתי לנסות לנסוע במונית לרמת-השרון – אלא שאי אפשר להשיג מונית בתל-אביב ערב השנה החדשה . פשוט לא. מזל שאחרי יותר מחצי שעה של המתנה ההיא who shall not be named חזרה בה ואחרי עוד שתי תקריות מוניות מוזרות בדרך ל-Rendevzvous Point הצלחנו להגיע , ואפילו לא באיחור , ל"רוקי" המסורתי ברמת השרון שהיה הפעם בתימה של דיסני (!).
וכל מי שלא ראה נערה בוצ'ית בתלבושת אלאדין, קוואזימודו בשר ודם, טרזן וטינקרבל מפזזים את ה-Time Warp, לא ראה שמחה מימיו. שלא לדבר על פרנקפורטר שהופיע כקרואלה דה-ויל וגרם לי להתמוגג בעיני מעריצה פותה.
סה"כ היה לא רע בכלל. ואפילו זכינו לעשות מצווה ולהביא 3 בחורות מסכנות לתל-אביב (אחת מהם גם היתה חולה והשניה סתם מדופרסת).
אני מבקשת, בעיה בהבנת הנשמע
כיוון שכל הכרטיסים נמכרו מראש, אמרתי שלא מתחשק לי סתם להגיע אם אין כרטיסים, אז אם אתה מגלה שיש, תודיע לי וניסע. זה שבמקום להתקשר אלי ולספר לי שיש בחרת לנסות לתפוס מונית בת"א בסילבסטר… מזל שהתקשרתי אליך ביוזמתי לשמוע מה קורה, ואז באמת נסענו.
היה רוקי נחמד והזוי. סבלתי אנושות מהמעשנים (בוז לכוכב שמאפשרים לאנשים לעשן בסרט, אפילו אם זה רוקי) וגם מהפרי-שואו (איזה מזל שהחמצנו את רובו) בו התעקשו העומדים על הבמה לצווח לתוך מקרופון צפצפני בווליום אימתני – זה הרגיש כאילו פיזית קודחים לי במוח. פרט לכך היה מגניב למדי, ואפילו לא נרשמו אורגיות ושאר השתגללויות באולם עצמו (לפחות לא כאלה שאני ראיתי, וזה העיקר).
החבר'ה השקיעו בתלבושות דיסני מלבבות, והחליפו חלק מהשירים בשירי דיסני (מה שהיה בהחלט שדרוג של פסקול הסרט, שחלק משיריו, מה לעשות, לא שוס גדול. דיסני בהחלט עדיף). מי שלא ראה את אסף ואנוכי מפזזים באולם לצלילי אלאדין ובת הים הקטנה לא ראה שמחת בית השואבה מימיו (מה שבעצם נכון לגבי כל קוראי האתר, אני מניחה).
מר.קון
ליצור איתי קשר זו השיטה הכי טובה להשיג קלטת.
מר.קון
נשלח מייל :-)
מר.קון
יש סיכוי שהסרט יופץ מתישהו בצורה יותר מסודרת? (כלומר, קולנוע (ולא רק באירועים מיוחדים), וידיאו, dvd, משהו)
מר.קון
הוא אמור להיות מוקרן בערוץ 2 מתישהו בעתיד, זה עדיין בדיונים.
בכל מקרה הזכויות אצל הרשות השנייה (שנתנו לי את הכסף דרך קרן סנונית)
אז לא קיבלת את המייל שלי?
אם זה המייל הנוכחי שלך, בטח לא קיבלת את מה ששלחתי לכתובת ב-NewMail.net (לקחתי אותה מהפרטים שלך ככותב באתר.)
אני צריך גם להחזיר לך את הדיסק בהזדמנות
(שאלו אותי אחרי ההקרנה איפה אפשר להשיג עותקים שלו. עניתי שזה העותק היחיד שקיים, והוספתי בליבי מו-האהאהאהא).
רשמים, חוויות, יאדה יאדה יאטה
לטעמי, זה היה אחד הקונים המוצלחים ביותר.
הגעתי אליו, כמו עוד כמה אנשים כאן, אחרי תקופה ארוכה של מחסור בתגובות. אני משתדל להתעדכן ביומיות וכדומה, אבל לא ממש יוצא לי להגיב. מהסיבה הזו, חששתי שיהיו ניקים רבים שאני לא אזהה ושתהיה הענות נמוכה יותר לקון.
אני שמח שהתבדיתי. לפי מה שהבנתי, זה היה הקון הגדול ביותר עד כה מבחינת מספר אנשים, ואם משמעות הדבר היא שיהיו עוד קונים ומפגשים בעתיד – אז כן ירבו!
בקון הזה, לראשונה בהסטוריית הקונים שלי, ראיתי את שלושת הסרטים במלואם ולא יצאתי והתמנגלתי. בין היתר זה היה מאחר ורציתי לראות את 12 הקופים על מסך רחב (וכמובן שהתמוגגתי מהמחווה הבוחצלגיחצנית של ברוס וויליס להיילי ג'ואל אוסמנט).
אבל לפני זה, הייתי רוצה להודות לאדם קלין אורון ולילי שהנעימו את זמני בדרך הלוך מירושלים בשיחות על סרטים, קומיקס ומוזיקה. השיחה אתכם הכניסה אותי קצת לאווירה של הקון והיתה ממש במקום. תודה.
היה מאוד כיף גם לראות איך אנשים משתנים מקון לקון – כמו האקסמנית, שגרמה להרגיש קצת כמו דודה משוגעת ("כמה גדלת…"), או פויקלו, שבכל פעם נראית שונה לגמרי.
בעוד שמשלושת הסרטים נהניתי מאוד, הסרטונים השאירו אותי בתחושה מעורבת. מול מספר סרטונים נהדרים – כמו חד"ש של קילרוי (שבהזדמנות זו אציין שאת החוק הזה הכרתי בשם אחר – משפט כיפהגורס), הקליפ ה…מפעים (?) של ביורק או החתול עם הידיים החולני, היו כמה סרטונים שהשאירו אותי אדיש לחתולין – כמו ההי-הו, הזקנים עם המסור, מכסח הנאצים ותני סימן חיים.
All in all, עם כמות הזמן המצומצמת במידה שערורייתית שהיתה לעורכים לארגן את הקון, אני חושב שסרטונים אלו הם טיפה זניחה במרק הכתום הכשר.
ואם באוכל עסקינן, אני חייב להודות שלא יצא לי לטעום מרקים פרט לכתום הכתום ההוא, ושברצוני להחמיא למי שטרח/ה והכינ/ה אותו. היה טעים.
אז נהניתי מאוד, ואני מקווה שייצא לי להגיב קצת יותר בעתיד הקרוב, אם כי לא הקרוב מאוד, מאחר והמילואים משחרים לפתחי.
אסיים ואענה כאן לבן, ובאותה הזדמנות אבשר לכל מי שמתעניין, שעדי – או כפי שנקראה בקון, adiiii – ואני התארסנו ביום שישי האחרון. החתונה בהמשך.
שנה טובה לכולם :-).
מזל טוב
מזל טוב!
מזל טוב!
(צילי הרוסה…) לא לחפש הגיון בהודעותי
רשמים, חוויות, יאדה יאדה יאטה
1 מזל טוב
2 יהיה "שולחן גולשי עין הדג"?
3 האם זה אומר ש fisheye יותר אפקטיבי מ cupidon ? אני אמליץ לחברים הרווקים שלי…
ושוב: !MAZELTOV
מזל-טוב!
מזל טוב!
המון, המון, המון מזל טוב. ותודה על הטרמפ. ומזל טוב. וד"ש לטל והתנצלות על מספר עצום של הערות ציניות במהלך "החוזרת". ומזל טוב. היה נחמד להכיר, אגב… תמיד טוב לדעת שיש אנשים ששרדו ועדיין שורדים יותר משנתיים של קוגניציה…
מזל טוב!
וזה היה הכתום במרקם החלק או הכתום עם הגושים?
מזל''ט בשמי טרויה
מזל טוב!
מה שמזכיר לי שכמות הזוגות בקון הייתה הגדולה ביותר שראיתי מימי (בכל קון, לא רק של עין הדג).
לצערם של חלק מהנוכחים.
צר עין
על זה חיפתה הנוכחות המוגברת.
מזל טוב!
יהי רצון שתחיו באושר ובעושר (אחותי היתה מוסיפה: ותביאו הרבה ילדים)!
מזל טוב!
אני דווקא הרגשתי בחסרונם של זוגות (כלומר החצי השני) שהתרגלנו לראות:
אין-אור בא בלי יעל;
נונין היה בלי סנטיפי;
פויקלו לא לוותה בצל אפור;
ורד פיש בלי דן ברזל!
הכיצד?
מזל''ט-מרשם זול להרבה טוב.
הרבה מזל טוב.
דרך אגב,
את לא היית בקון, נכון? או שהיית והתחבאת ממש טוב?
לא, לצערי הרב אמא שלי די פולניה,
ויש לה מחשבות מסוימות לגבי לתת לילדה הקטנה שלה (בת 13 וחצי) ללכת רחוק מהבית עם אנשים זרים.
אבל יש סיכוי שבקון הבא (קון הפסטות, נכון? אני מבטיחה להביא את הפסטה המיוחדת שלי) תראו אותי.
רק עכשיו ראיתי את התגובה שלך
אחרי שדידי הפנה את תשומת לבי אליה.
תודה, חמוד. כנ"ל.
היה אחלה.
למרות שהגענו קצת באיחור והלכנו מוקדם ולמרות שבסופו של דבר, דיברתי עם מעט מאד אנשים (בן, קיפוד, נתי, רד, שי, פלאי) ועם עוד פחות אנשים חדשים (קוויזי, mad hatter, ניקי, תרגומון – נעים להכיר). חשבתי שאם אגיע פעם אחת לקון, סוף סוף אדביק את כל השמות לפרצופים. אולי בקון הבא, שבו יהיה טוש עבה ותגי שם ענקיים (אני מתנדבת להביא).
המרקים היו משיבי נפש ומחממי לב, המקלות שהכין עדי היו מד-הי-מים.
ועוד משהו...
גם אני נסחפתי ברשימת התודות, מצטרפת לכל אותן תודות שנרשמו עד כה ומוסיפה משלי…
תודה לכל אותם האנשים שעמלו קשה כל כך להוציא את החמישה שקלים שנבלעו להם במכונת השתיה, כולל זו שמצאה אותם.
הכסף באמת לא היה חשוב, אבל הערכתי את המחווה הידידותית :-)
סרטונים, הסברים ולינקים
הסרטונים שהוקרנו בקון, פחות או יותר לפי הסדר:
• תני סימן חיים – במקרה שהיו תהיות: זו לא פארודיה, זה טריילר אמיתי כפי שהוקרן בקולנוע. למי שרוצה לשמור על מחשבו לנצח את היצירה:
http://www.hamizrah.com/tni-siman.wmv
ואתר הבית של הסרט:
http://www.hamizrah.com/bookstore/hear_tni-siman-p.asp?id=&book_id=1
• המוביאוקי – כתבה מעט נלהבת מדי ששודרה בערוץ 3 על המוביאוקי, האירוע מהאנשים שהביאו לכם את הבוחצלגיחצן-קון. מי שהיה במוביאוקי יודע שלצורך צילום הכתבה הכתבת וצוות הצילום שלה נדחפו לכל פינה בארוע ולא הפסיקו להטריד. שלא לדבר על הביצוע ל"Ta-ta-Touch me".
• אחד: אודיסיאה בחלל – הפקת לגו של Spite Your Face, יוצרי "מונטי פייתון והגביע הקדוש – גירסת הלגו" ועוד.
http://www.spiteyourface.com/one/index.html
• רוקפיש: סרט אקשן בשמונה וחצי דקות. הפקה של חברת האנימציה הממוחשבת Blur. צריך לציין שאיכות ההקרנה של הסרט הזה לא היתה מי יודע מה, ובאינטרנט הוא נראה יותר טוב.
http://www.blur.com/html_quicktime/rockfish_480.html
• איך עושים המשך ל'שר הטבעות': במקור הקטע הזה פתח את טקס פרסי הקולנוע של MTV השנה. הוא כלול גם כבונוס חבוי בגירסה המורחבת של 'שיבת המלך'.
• Wandless Magic, או "הרמיוני מתפתחת": קטע של סטרדיי נייט לייב. בכיכובה של לינדסי לוהן, למקרה שמישהו היה עסוק מכדי להסתכל על הפנים שלה.
• ספיידרמן 2 – גירסת הלגו: עוד הפקת לגו של Spite Your Face. לסרט יש שתי גירסאות ושני סופים שונים, ואת שתיהן אפשר לראות כאן:
http://www.spiteyourface.com/spidey.html
• Pretty Bird, בהשראת כריסטינה: עוד אחד מהדברים הנהדרים שאנשי חברות אנימציה עושים כשמשעמם להם.
http://www.witanimation.com/pretty_bird.html
• היי-הו: כן. אהם. סדרת פרסומות פלאש יפנית למשהו כזה או אחר, ככל הנראה מתוצרת פנסוניק. הייתי בטוח שהלינקים אבדו (הסרטונים שוכבים במחשב שלי ממזמן) עד שקיפוד דג אותם בחזרה. הסדרה כוללת עוד כמה סרטונים מלבד אלה שהוקרנו, וכמו שתוכלו לראות, אלה שהקרנו היו ה*פחות* מוזרים מבינהם.
http://www.tinypineapple.com/archives/2002/06/what_in_the_name_of_japanese_pop_culture_is_this.html
• B.O.O.K.: פרסומת למוצר חדשני מבית היוצר של טריילרויז'ן.
http://www.trailervision.com/zapavision/ad.php?id=53
• פרסומות לבלוקבאסטר בכיכובם של ריי, פרנק ועכברי הנינג'ה, שאני לא מוצא לינק אליהן ברשת כרגע משום מה.
• הרובוטריק הידוע של סיטרואן:
http://www.theembassyvfx.com/citroen.html
• "ההפתעה" בכיכובו של חנן גולדבלט – פרסומת לא עד כדי כך ישנה לפלאפון. מדהים איך דברים בני כמה שנים נראים כמו קלאסיקה משנות השלושים.
http://forums.ort.org.il/files/30/2116424/3233899.wmv
• פרסומת לפד-אקס שהתחרבשה למדי בגלל תנאי ההקרנה, אבל שווה צפיה שניה:
http://forums.ort.org.il/files/30/2114355/2167813.wmv
• חוק הדתיים השלובים – כבר נאמר עליו הרבה, ושוב: הסרט הקצר שזכה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה האחרון, בבימויו של אילן אשכולי AKA קילרוי.
• Bachlorette של ביורק ו-Suger Water של Cibo Matto, שניהם בבימויו של מישל גונדרי. התקבלו בדממה דקה, אבל אני מקווה שלפחות חלק מהצופים נהנו בכל זאת.
• Respire (שזה בצרפתית "לנשום"), הידוע בכינויו "הקליפ הצרפתי": גם הקליפ הזה שכב על המחשב שלי הרבה זמן, ועכשיו כשניסיתי למצוא אותו מחדש גיליתי שהעמוד שלו ירד מהרשת. עדיין אפשר להוריד אותו כאן:
http://www.amazing.fr/ftp/Respire/
אגב, לקליפ הזה יש גם קליפ-המשך בשם "Ya Lil", שכמו רוב ההמשכונים הוא הרבה פחות טוב מקודמו. הייתי נותן לינק, אבל לא מצאתי. לאולפן שיצר אותו יש עוד כמה קטעים שנעשו באותה שיטת אנימציה מעניינת, כאן:
http://www.amazing.fr/jcombe/
• טיטאניק ב-30 שניות, מבוצע על ידי ארנבים: מתוך סדרת ארנבי ה-30 שניות המפורסמת.
http://www.angryalien.com
• The Big Snit – הסרט על שני הזקנים, השבץ-נא והמלחמה הגרעינית. היה מועמד לאוסקר סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בשנת 1986.
• החתול עם הידיים: סרט אימה קצר ונהדר. נכתב ובוים על ידי רוברט מורגן (X), שאני לא יודע מי זה, אבל שווה להזכיר את השם שלו רק כדי שאפשר יהיה להיתקל בהודעה הזאת במקרה בעוד כמה שנים כשהוא יהיה במאי מפורסם.
http://homepage.mac.com/jbrimm/Cat-With-Hands.mov
ואחד שכחתי
'רקס סטיל, מכסח הנאצים':
http://www.woohoopictures.com/
עוד אחד שכחת
כי זה לא משהו שהכנת בעצמך.
הפארודיה על "מלחמת הכוכבים" עם מיטב שחקני שנות ה-70 הוא גם-כן מתוך סאטרדיי נייט לייב עם קווין ספייסי (ש- למי שלא יודע עדיין – הוא חקיין מעולה ).
לסטודנטים הירושלמים שבינינו
חוק הדתיים השלובים אמור להיות מוקרן בערב סרטי סטודנטים של "מעלה" ביום שלישי – מהדברים האלה של תרבות יום ג' ברוח חדשה, למי שמכיר. אפשר לקפוץ לדוכן שלהם ולראות אם נשארו כרטיסים. במוקדם אם אפשר, כי המקורות שלי אומרים שהאולם קטנטן והוקצבו בערך 15 כרטיסים לאוניברסיטה העברית…
סרטונים, הסברים ולינקים
איך מוצאים את הבונוס החבוי בשר"ה המורחב? כי יש לי את הדיוידי ואין לי מושג איפה זה. גם בקודמים היו בונוסים חבויים?
איזה כיף לך
קיבלת שישה סרטונים חביבים שלא ידעת שיש לך.
בכל אחד מהדיסקים של הסרט (לא התוספות), לך בתפריט בחירת הסצינות עד לסצינה האחרונה, לחץ על "למטה" שוב, ואז Select.
איזה כיף לך
וואי, תודה! זה באמת כיף לגלות שלא ראיתי עדיין את כל מה שיש לראות בשר"ה. כשסיימתי לראות את הדיויד הרגשתי ריקנות גדולה…
יותר נכון
ארבעה סרטונים וטריילר אחד:
אחוות הטבעת
דיסק ראשון: קטע מתחרות MTV עם ג'ק בלאק ושרה מישל גלר.
דיסק שני: טריילר לשני הצריחים.
שני הצריחים
דיסק ראשון: קטע מתחרות MTV עם אנדי סרקיס וגולום/סמיאגול.
דיסק שני: כלום.
רגע רגע!
מה? תמיד חשבתי שהסצנות הנוספות בדויד של שר"ה משולבות *בתוך* הסרט עצמו, מה זה העניין עם התוספות האחרות? הן בעצם חבויות?
סוף סוף קניתי את המארז של שלושת המורחבים ומרוב ההתרגשות ושאני לא יודעת מה לראות קודם, פשוט לא נגעתי בזה מאז שהבאתי את זה הביתה לפני שבוע.
אז אולי
תתחילי בהתחלה, תמשיכי באמצע וכשתגיעי לסוף פשוט תעצרי.
לא, לא...
כבר יצא לי לראות את שני המורחבים הראשונים בהשאלה, וראיתי איך הסצנות המורחבות משולבות בתוך הסרט. אבל אתם מתכוונים שיש עוד קטעים חבואים שצריכים לחפש בדיסקים? (חוץ מכל תוספות מאחורי הקלעים וכו'?) טוב, בקיצור, סופ"ש הבא יוקדש לעניין.
סרטונים, הסברים ולינקים
מאוד אהבתי את הקליפ של Cibo Matto . האם יש לינק להורדה או צפיה?
הקליפ של ביורק גם יפה אבל ראיתי אותו כבר כמה פעמים…
אבן נגולה מעל ליבי
לא, אני לא יודע איפה אפשר לראות אותטו באינטרנט. הקליפים הוקרנו מתוך ה-DVD של מישל גונדרי (המומלץ מאוד מאוד באופן כללי).
אני מודה שהקליפים לא ממש השתלבו לי ברצף הערב
הראשון של ביורק היה יפה ומעניין, אבל כבר ראינו קליפים מדהימים בימי חיינו, ואת שירתה של ביורק אני לא סובלת.
הקליפ של צ'יבו מאטו היה המקרה ההפוך – הקליפ עצמו היה סתמי בעיני ולא הרשים, אבל את השיר אני אוהבת עד מאד (ולא רק כיוון שהוא מופיע בסדרת טלויזיה מסויימת; אמנם היכרתי אותו דרכה אבל זו היתה אהבה משמיעה ראשונה). כיוון שכך החלטתי שאין סיבה לבזבז את השיר המשובח על צפיה בקליפ, וגררתי את אסף רזון לרקוד איתי במעבר.
נ.ב.
כולם שואלים, ואין הנחתום מעיד על עיסתו, אז החלטתי לקחת יוזמה ולהוציאו מהארון:
מרק התפו"אים והמלפפונים החמוצים הוא מעשה ידיו להתפאר של אסף רזון.
טוב, עשיתי שיעורי בית:
http://www.director-file.com/gondry/VIDxxxiii.html
הקליפ המקסים.
זה עתה הורדתי מהאתר של Amazing
(האולפן הצרפתי שעשה את Respire) קליפ נוסף שלהם שנקרא Deux Pieds. קצת פחות מבריק רעיונית מ-Respire, אבל אי אפשר להכחיש שהוא נראה יפיפה.
חוץ מזה, אם נדמה לכם שהצרפתים הם אנשים עצלנים, בעלי הרגלי הגיינה ירודים, ובאופן כללי גועליים זה כלפי זה וכלפי יתר העולם – ראו הוזהרתם, הקליפ הזה רק יחזק אצלכם את הרושם הנ"ל…
אפשר לינק?
בהודעה של רד, שאליה הגבתי.
עיןהדג קון, כמקור השראה.
דבר מוזר קרה לי בהשפעת הקון אתמול. לאחר החזרה מהקון, וכמה שעות שינה שתפסתי, התיישבתי מול המחשב והסתבר לי שמחסום-הכתיבה שהיה לי בכל הנוגע לעבודה על התזה התנדף לו, ושאני יכול לעבוד במרץ על השלמת פרק התיאוריה, ואף להמשיך מעבר לזה – לפרק הניתוח. כמה שעות עבודה עברו-חלפו ביעף, ואני השלמתי כתיבה של כמה חלקים חשובים שהיו כנראה לוקחים לי שבועות בנסיבות אחרות.
לא ברור לי מה בדיוק היה בקון שעזר לי – בטוח לא המרק שממנו לא אכלתי (שונא מרקים. מה לעשות) – אולי הקשבה לטווידלדי מדבר על עבודתו האקדמית שהמריצה אותי, לא יודע.
בכל מקרה, תודה לבוחצלגיחצן שהביאני עד הלום.
תוספת קטנה. המלצה לקונים הבאים
מדבקות שם, להדביק על המצח מה שיותר באזור העיניים.
באמת מטריד המיקום הנוכחי, שלא לדבר על מקשה לזהות אנשים בלי שהם ידעו שאתה מתקשה לזהות.
אין באמור לעיל התחייבות כלשהי לוותר על מנהגו הנלוז שלא לשים מדבקות שם בעבר בהווה או בעתיד.
התבגרתי והתעייפתי
מה אני אגיד לכם, עבר הרבה זמן מאז הבוחצלגיחצן הראשון. כמובן שעין הדג השתנה מאוד והרבה פרצופים חדשים נוספו, אבל אני מניחה שבעיקר אני זו שהשתנתה. אם בפעם שעברה נשארתי עד הבוקר והיה לי כח לעוד – הפעם התחלתי לנקר כבר באמצע הסרט הראשון; אם פעם התגאתי בכינוי שלי והמצאתי ניקניים חדש לכל אתר שכתבתי בו – היום מאסתי בכינויים והתחלתי להשתמש בשמי האמיתי; אם פעם הייתי חברותית ומתחילה שיחות עם אנשים חדשים בלי בעיה – היום משום מה קשה לי לפצוח בדיונים ארוכים, וכך הסתפקתי בסמול-טוק אקראיים ובעמידות ממושכות ליד הדלפק.
אז מה קרה לי? כאמור – התבגרתי והתעייפתי. וחבל.
אבל! קון נשאר קון. ואני חייבת לציין שהסרטים היו טובים (The Returner כל כך מפגר שהוא מצחיק), הסרטונים בין לבין היו ברובם משעשעים (רק אותי ה-הי הו לא הצחיק בכלל?), הסרט של קילרוי פשוט נפלא (הספקתי ללמד כבר ארבעה אנשים מה זה 'חוק הדתיים השלובים'), והאנשים שכן הספקתי לדבר איתם – היו נחמדים וחברותיים, כרגיל. בכלל, נחמד לראות כמה האתר גד?ל מפעם לפעם ואת כל האנשים שמגיעים למרות שהם לא כותבים באתר (למעשה, אפשר להגיד שגם אני נעשיתי כזאת). אני אמנם הזדקנתי, אבל הקהילה נשארה צעירה כשהייתה.
לסיום ארצה להודות לרד ולונג על הארגון המופלא (כתמיד), לכל מי שטרח והכין מרקים או עוגיות או פלטות ודברים אחרים, ולבג בג (בלי מקף!) על הטרמפ המסורתי (וסליחה שאחרתי).
רציתי להכין גם רשימה של "בלטו בחסרונם" אבל אני עייפה ומפחדת להחסיר אנשים, אז כל מי שלא היה – תדעו שחסרתם. נתראה בפעם הבאה!
תזכירי לי בת כמה?
כי מבחינת הגיל החשבתי אותך דווקא לצעירי האתר. האם הטעות בי?
בת ½20
שמבחינת הממוצע הכללי באתר זה אולי די צעיר, אבל זה לא מונע ממני להגיד שהתבגרתי והתעייפתי (בכל זאת, בקון הראשון בת 17 הייתי).
Speaking of which, איפה חבורת ילידי 84' שהייתה פה פעם? או שכולם הבריזו (אהמ-עפרונית-אהמ) או שפשוט פספסתי אותם בגלל שהעט על המדבקות לא היה מספיק בולט.
אמנם אני יחסית חדשה פה,
אבל אני ילידת 84'!
בת 22
לא דיברנו על זה כבר?
אני לא מחבורת ה84'! סתם התגייסתי מאוחר!
_____
העלמה עפרונית, שהייתה בת 18 ומשהו בקון הראשון.
אופס.
יכול להיות שדיברנו על זה, אני פשוט לא זוכרת.
אז את זקנה, הא?
הלו, תזהרי לא להעליב זקנים
בפעם הבאה תמצאי את עצמך צועדת ברגל אל הקון.
אני עדיין פה
רק שפה זה רחוק מעין החורש.
מה עם תמונות מהקון?
היי הו לך!
(קשה להפסיק להגיד את זה)
היי הו!
גם אני התבגרתי והתעייפתי.
איפה הימים בהם ישבתי ודיברתי שעות עם אנשים חדשים וישנים במקום לנקר במהלך כל הסרטים? האם יכול להיות שהעט, המדבקות וצנצנת המצלצלים שבידי הסיחו את דעתי?
אני מאשים את הצבא! הוא הרס את יכולתי להתרכז יותר משעה בישיבה, שלא לדבר על כך שהפריע לי לישון כמו שצריך בלילה לפני וטרח להקרין לי את "יומן נעורים" באותו אחר הצהריים בתור פעילות נגד סמים!
שאלה קטנה
מישהו צילם בקון.
יש איזשהי כוונה לפרסם את התמונות באתר או אולי?
בוחצמשהוקון: עוד תודה ל_
לונג ורד, על הקוןספציה, נהנתי כמו ילד בלונה פארק.
כל מי שהגיע, על החמימות.
בן, על השיחות המענינות (כיף לגלות שיש מישהו שגם אוהב את אותם נושאים וגם גר חמש מאות מטר ממך).
מביאי המרקים בכלל, למרות שיצא לי לנסות רק אחד עם ירקות ושניים לא מזוהים בצבע לא מוגדר אבל מה-זה טובים.
הסרטים, הסרטונים, החתולים והיפנים, שהם עם מוזר ונהדר.
אני מודה-מודה-מודה לכל מי שניהל דיונים, כי יצא לי להקשיב לכמה ביקורות מענינות לגבי סרטים שלא יצא לי לראות.
שמחתי להכיר את האנשים מאחורי הניקים: לונג החמודה שישר לחצה לי את היד ברגע שהדבקתי את הניק לחולצה, רד העיניני(לא התקרבתי לדבר איתך כי, טוב, הרגשתי כמו וואין מול אליס קופר) והשאר שזהיתי(וחבל שהיו כמה שחיפשתי ולא מצאתי כי -ואני לא מבין למה- החליטו לא להזדהות להמונים).
אם היה שם מישהו שרצה לדבר איתי והתבייש אז חבל, next time.
הקיצור: היה טוב ונשארתי עם חשק לעוד.
היה ממש כיף.
ותודה לכל מי שהנעים את זמני והציע לי טרמפ, ובמיוחד ללונג ורד, אדם קלין אורון, רז ושמואל.
מה שכן, מעניין כמה בני אדם היו בקון ולא ראיתי אותם, ואת חלקם אני אפילו מכיר ממקודם (נורטון, רייבי, לילי, הכובען המטורף, אוריעייף, תמי), כאלה שאני לא בטוח לגביהם (בן), ועוד כאלה שבסוף יסתבר שבהיתי בהם ולא שמתי לב. פעם הבאה – סימון על המצח!
לילי אני, או לילי אחרת?...
כי למיטב זכרוני-שאין-לסמוך-עליו, לא הכרתי אף אחד בקון.
את. ככה זה כשטועים בסמיכות.
הנה הנוסח המתוקן: "…כמה בני אדם, שחלקם אני אפילו מכיר ממקודם, היו בקון ולא ראיתי אותם".
מהרשימה הזו ראיתי בעבר את הכובען המטורף ואת קיפוד, ששכחתי לרשום אותו. אני לא משוכנע אם ראיתי פעם את רייבי. השאר לא מוכרים לי בפניהם.
בטוח שלא ראית?
קצת קשה לפספס.
תודג
היה ממש נחמד – אמנם תקרת המטבח והראש שלי הלכו מכות כמה פעמים, אבל הסרטונים היו מקסימים, האולם היה חמים, האנשים היו חמודים, והמרקים היו טעימים (ואני מודה שרמיתי ואכלתי צלוחית שלמה ממרק הפטריות והשמנת שלי לפני ששמתי עליו תווית-זיהוי…).
אבל, שוב, בעיקר תודה לעורכים – ברור שכמות ההשקעה שלכם בהכנת הקון הייתה אסטרונומית, וכמו באתר, זה הצליח להראות טבעי ולא מאומץ (טוב, כשרד ניסה להרוג אותי כששאלתי אותו איפה המלח זה נראה קצת מאומץ). תמשיכו לעשות לנו את החיים קצת יותר נחמדים, ובסוף עוד נכין לכם מרק.
היי!
אני *נסעתי לכפר סבא וחזרה* כדי להביא מלח!
(טוב, וגם כדי להביא את חד"ש. תסכים איתי ששתיהן היו סיבות טובות).
היי!
מצוינות, רק שאם חד"ש לא הייתי רוצה להמליח את המרק שלי, ואת המלח לא מצאתי.
טוב, נו, גם מזון לנשמה זה חשוב.
סחתיין על הארגון
קבלו את אות הפקת האירועים של 2004.
היה באמת מרשים ומתוקתק, ומרק.
חסרה לי הופעה של העורכים בעירום אבל כנראה שפשוט הצבתם את הסטנדרטים גבוה מידי בעבר…
הרכב הקהל היה מאוד מעניין. כנראה שאני רגילה להיות עם אנשים נורא דומים לי, למרות שתל אביבית תמיד נדמה לי שכולם פה מאוד מגוונים. אבל פתאום כל הגילאים, הסגנונות, האמונות – זה מעניין. במיוחד בגלל שכשאני מדברת איתכם באתר, כל מה שאני רואה זה את דעתכם על סרטים. פתאום כל המכלול האנושי הזה…
היה יוסי
אכן בראבו גדול על הארגון, היה ממש מושקע וממש כיף.
סליחה על החוסר מנגול (ממממ… מנגל…), פשוט לצערי אני לא ממש מכירה אפאחד וכישורי הלמידה שלי כבר לא כמו פעם.
אני מצטרפת להילול הדתיים השלובים – סרט משובח ביותר. מה עוד? אה, בסרט עם החתול עצמתי עיניים, ולא כדי לישון (אמא'לה אבא'לה). את השאר אני כבר לא זוכרת, במפיע.
תודה מיוחדת ללונג על הטרמפ חזרה לרכבת, בייחוד לאור העייפות שנראתה "קלות" בעיניך.
______________________________________________________
יצא לי להגיב רק עכשיו כי אני לא ישנה כבר שלושה ימים עקב סיוטים מה"היי הו". תודה. לא באמת, תודה.
טוב, הגיע הזמן להגיב
קודם כל, תודה ללונג ורד על ההשקעה בקון (ועל הטרמפ חזרה לרכבת). מי כמוני יודע כמה השקעה ומאמץ כרוכים בארגון דבר שכזה. אז מכל הלב: כל הכבוד!
הקון הזה היה הרביעי שלי מבין כל הקונים, אבל הראשון שבו לא ממש צפיתי בסרטים. הסרט היחיד שצפיתי בו מתחילתו ועד סופו הי האטרקציה העיקרית של הערב "חוק הדתיים השלובים". לא שאני רואה זאת כדבר שלילי, להיפך. לא נותר לי אלא רק להצטרף לשלל המברכים והמהללים את הסרט. אכן סרט משובח ועשוי למופת. ואם כל מה שראיתי בקון היה רק את זה, דיינו.
זה גם הקון הראשון שלי שבו פחות טרחתי להתמנגל ונשארתי צמוד לקליקת אנשי המסמ"צ. אם כי אני מתרץ זאת בעיקר בעובדה שהרבה אנשים לא נשאו תגים ולא זיהיתי מי זה מי. מי שכן זיהיתי, גם ללא התג, היתה האקסמנית לעתיד שאף קראתי לעברה, אך מפאת הרעש היא לא שמעה. אז אקסמנית – לא יצא לי להגיד לך: היי, מה נשמע? לונג טיים נו סי. נהנית?
באשר למעט האנשים שלא מהמסמ"צ ואיתם יצא לי לדבר: זה לא משהו אישי, אני פשוט מזדעזע מכל אחד שלא צופה בטלוויזיה.
שמחתי לפגוש סוף סוף את ravy, לפגוש שוב את נורטון, וסימן חיובי (אם כי לא מהבחינה הבריאותית) היה לראות הרבה יותר אנשים מעשנים מאשר בכנסי המסמ"צ. יי! נשבר מחסום ה"לא יותר מארבעה מעשנים במפגש"!
באשר למרקים, גולת הכותרת של הקון, או לפחות אחת מהן, בתור בררן באוכל ולא חסיד גדול של מרקים וגם כשאני אוכל, זה מסתכם בעיקר במרק ירקות של אמא, אמרתי לעצמי שבטח לא אטעם בכלל מהמרקים. מצד שני, ריי'צל, אותה אני מכיר ומוקיר, טרחה והכינה מרק עגבניות, אז אמרתי לעצמי שמן הנימוס יהיה שאטעם. אז רייצ'ל – הצלוחית הראשונה היתה מטעמי נימוס, שאר הצלחות היו כי זה היה טעים
אז מתי מרק.קון II?
ולסיכום, תודה למי שהביאני עד הלום, הלא היא Merlin המקסימה, הנפלאה, היפה, הבלונדינית החכמה, תודה לך ולבנק הפועלים שמימן את הדלק (אירחו לחברה נונין, androidit ומייייייייכיייייי!)
להתראות במוביאוקי 2005.
OMG, איך שכחתי להודות ל-merlin??!?!?
אז באמת המון המון המון תודה (את מוזמנת אליי לכפר מראארררררר), ואמנם שכחתי להודות לך, אבל היי, לפחות זכרתי את שמך ואת 5 השיחות שניהלנו בעבר בעוד שלך לא היה מושג מי אני…
ועוד המון תודה ששכחתי, וזה לרייצ'ל ולעוגי (אני אכלתי את הכל? מה פתאום?!) ולסוש המאממם (כוסון, חטוב, חסון וכד') שהנעים את זמני (ופיצה על ההתעלמות ממני ביומולדת שלו. סתם, סתם…) (פיצה?)
יש עוד כמה דברים שרציתי להגיד, אבל אם שכחתי אותם קודם, למה נראה לי באמת שאני אזכור אותם עכשיו? אז זהו כרגע.
אחרי שלא זכרתי איך קוראים לך, את עוד מודה לי?
וכמו שאסף אמר, התודה האמיתית מגיעה לשרי אריסון. אחרת הייתם צריכים להחזיר לי את הכסף על הדלק, פלוס ליטרת הבשר הקרובה ללבכם. אז הנה, יצאתם בזול…
סתם. אני עושה את זה בכיף. וביננו, התודה האמיתית מגיעה לנונין, שבלעדיו הייתי מנווטת את האוטו לשטחים.
טוב, אז בסדר, תודה רבה לשרי אריסון ולנונין...
ולהבא, כדי שיהיה לך קל: מ-י-כ-ל. (אבל זה בסדר, אל תרגישי רע. בד"כ אפאחד לא זוכר אותי).
אני זוכר אותך בשבילך
אני לא יודעת אם זה קשור, אבל בשינקין ראיתי בובות קטנות שמנענעות את הראש בכוח סולארי (לא הצלחנו לראות שום פונקציה אחרת שהן היו עשויות לבצע בכוח הסולרי הזה שלהן) – על הקופסא היה כתוב Hi Ho וחלקן היו דומות מאוד לשלושת "גיבורי" הסרטונים…
אווו!
רוצה!
מרשים מאוד!
למרות שמדובר במדיום לא אודיטורי, הצלחת להישמע בדיוק כמו תומר כשהוא רואה עוגיה.
למעשה, זה ספק אינטרנט יפני בחסות Panasonic. הם אומרים אפילו בהתחלה "אינטרנטו היי-הו". וה"צ'אטו צ'אטו" זה פשוט צ'אט.
זה לא סותר...
זה יכול להיות מוצר שלהם עם ה"לוגו" של הבובות המוזרות האלה.
ולמה לא גילית ישר מה הם הי-הו! האלה?
סיכום.קון
קצת כמו סמדרילג'נה, גם אני הרגשתי קצת מבוגר ועייף בקון הפעם. אולי זה בגלל שפשוט הייתי עייף (אחרי יום עבודה), אולי בגלל שלא היו תחפושות (תמיד אטרקציה) ואולי בגלל שהגעתי אחרי שלב ההתמנגלות הראשון. אבל איכשהו לא זיהיתי המון אנשים, והיו גם הרבה כאלה שלא זיהיתי אפילו את הניקים שלהם (קוויזל, לילי, ועוד רבים…). כך שאת רוב זמני בילתי עם שי ועם רוס (שהבנתי שאין לו כל קשר ישיר לרייצ'ל, תודה) בהעלאת זכרונות ממקומות קרים ומהמוביאוקי (תודה שי – You rock!).
הסרטים היו גדולים… מה"חוזרת" נהניתי ביותר, במיוחד שהיו סביבה כמה אנשים נחמדים שצחקו מהבדיחות שלי (פויקלו, אני מתכוון אליך, וגם שתי החברות שלך… תני לי רגע להיזכר… מיכל והדס, נכון?).
המרקים היו רעיון מגניב אבל איכשהו המסע המופלא שהיה צריך לעשות כדי למצוא קערות וכפות הביא לכך שיצא לי לדגום מאו מעט מהם. שתי נקודות למרק העגבניות והאטריות של רייצ'ל – ממש "אל דנטה" (וזו גם הזדמנות להתנצל שוב על זכרוני הלקוי – איכשהו היה לי בראש שעדיין לא פגשתי את רייצ'ל, וזאת למרות העובדה שעברנו את מרש החתונה במוביאוקי. טוב, זה מה שקורה לי כשיש שתיה חופשית). וכן, גם אכלתי קערה ממרק התפו"א ומלפפונים חמוצים, שבאמת לא היה נורא כל-כך, ובהזדמנות זו אני קורא למי שהביא/ה את המרק הנ"ל לקום ולצאת מהארון.
סרטונים? לא יודע. איכשהו התחושה הייתה שבפעמים הקודמות היו יותר דברים קורעים מצחוק. ה"היי-הו" חלף מעלי כמו טיל אולנשפיגל תמוה, וחלק מהסרטונים האחרים היו בעייתיים על מסך גדול. ובכל זאת, "חוק הדתיים השלובים" היה מ-עו-לה, הקליפ של ביורק היה מצוין (והזכיר לי את "שמש נצחית"), והקטע עם הציצים של הרמיוני היה גדול מהחיים.
בסרטונים שלפני החלק השלישי צפיתי כבר בעיניים עצומות, כך שנחסך ממני החתול המבהיל.
וכמובן – תודות: למרלין שדאגה לאסוף אותי בחן ןלהובילני אל הקון, לאסףTV (סוש!) שעדכן אותי בעונות הבאות של הסדרות האובות עלי, לשי שהנעימה את זמני בשיחות חולין ובדרך חזרה, וגם לשרי החביבה – stay you!. חבל שפספסתי את ravy ונורטון (האם היה ביניהם קרב תרנגולים?) אבל לפחות זכיתי לראות שסימפון דווקא בסדר בריל לייף, וזה ללא ספק לקח חשוב.
קרב תרנגולים?
לא, מה גם שבחיים האמיתיים הוא רגוע הרבה יותר מאשר על דפי האתר.
מה שכן, אולי זו שעת הלילה המאוחרת,
אבל בהתחלה היה נדמה לי שסימפון היא העלמה עפרונית.
מה?
מחמאה לשתיכן, למעשה.
טוב לדעת שאני בסדר
אבל מפתיע אותי לראות שזה סותר את הציפיות שלך. למה ציפית? חתול עם ידיים?
הי, אל תהרסי את המחמאה.
כל כך רציתי לבוא
ושבוע לפני היה נראה שלא אבוא, ואז יום לפני כבר חשבתי שכן אבל ברגע האחרון ויתרתי על זה לטובת דברים חשובים יותר (כמו לטפל באישתי).
האמת, יכוליות שהייתי בא חלקית אם הייתי זוכר שיקרינו בקון את הסרט של קילרוי.
אוף!
פויקלו, בואי הנה!
מסתבר שדליק טעה, וגל באמת התחתן (ואני לא שמתי לב, איכשהו).
מזל-טוב באיחור!
הדתיים השלובים להיט ידוע
סיפרתי לחבר לעבודה (צבא ליתר דיוק) דתי על חוק הדתיים השלובים והוא אמר שזה סרט CULT בחוגים שבהם הוא מסתובב. הוא אמר שכמעט כולם ראו אותו והוא קיבל עליו המלצות רבות לפני שהלך לראות אותו באחד המיני-פסטיבלים (שאת פרטיהם אני לא זוכר). הוא טוען שאפילו מצוטטים אותו וכד'. בקיצור ממש היסטוריה בהתהוותה.
-האשף הדגול
פוסט-קון - זהירות תגובה ארוכה
הכל התחיל כשפניתי ימינה ב"כיכר" עם הדקלים, ואיכשהו פיספסתי את מבנה מניח הרעפים הנוצרי והמשכתי לפלס את דרכי בין שבילי הקיבוץ. בשלב מסויים השביל הצטמצם כל כך שכבר לא יכלתי להמשיך עם הרכב, מה שרמז לי שאולי פיספסתי את המקום.
נכנסנו (-אני ומלוותיי הנאמנות) למבנה המוכר בדיוק בזמן לדחוף אותנו באלימות לתוך האולם, כי כבר רדפיש לחוץ וחייבים להתחיל בקון, אבל – לא לפני שנרכוש מדבקות שם יוקרתיות.
היה רגע ארוך וקשה שבו חרדתי שמא שלמקו בכל זאת מתעקש לא לזהות אותי, אך הסכנה חלפה כשהוא החליף את הפרצוף הקשוח ושאל: "לכתוב את השם המלא או המקוצר?".
התחיל הקון.
עברה מעל שנה מאז הקון הקודם, וכל כך הרבה קרה: חתונות, חתולים ומה לא! היה נהדר לפגוש את כולם, ולראות שכל כך הרבה אנשים שאני מכירה הגיעו – למרות שעבר הרבה זמן.
אוי, ולמרות שאמרתי לעצמי שהפעם בלי מסכת תודות שסתם תסבך אותי עם כל מי שלא מופיע בה… ה מ ו ן תודות לעורכים הנהדרים שטרחו ואירגנו ועבדו ועוד היה להם כוח להיראות כל כך יפה לכבודנו
ממש ממתקים לעיניים.
עוד תודה חשובה ביותר היא לניקי (אחותי המזוייפת) שעידכנה אותי ביום סגריר אחד בתל-אביב על כך שיש קון והאם אני באה, ובאותה נשימה תודה גם לצל-אפור שמסתבר שעידכן אותי אפילו קודם באימייל, רק שלא ידעתי כי לא בדקתי.
תודה לנונין – הפנים הידידותיות הראשונות שראיתי, לאפסאלון למרות שניג'סתי כל הזמן על מה הוא עושה במחשב שלו, לאורי עייף שהסב את תשומת לבי כל הזמן לפרפרים, בועזז שתמיד כיף לפגוש שוב, אנג'לינה השורדת היחידה (בערך) מפלישת ילידי 84' המקורית – אצלי בראש תישארי בלונדה לנצח. לעידו שפינה לי מקום לשבת וכך זכה במקום בלבי!!, טווידלדי (שהתחתן! איזה כיף לו!),טריליאני שזיהתה אותי, לאקסמנית היפה שלא זיהתה אותי בהתחלה, לעדי אשכנזי שבידר, וליאיר הדרקון האמיתי שהשאיר אותי ערה בנסיעה הביתה, בזמן שחברותיי איבדו את ההכרה אי שם במושב האחורי.
וכמובן: ליונתן שהגה את הבוחצלגיחצן והרי אם לא הוא בכלל לא היינו נפגשים! תחשבו על זה.
והמון- המון תודה לכל מי שבידר אותי ודיבר איתי (אני מתכוונת אלייך!!)
הא, וגם רציתי להודות לכל מביאי המרק ושאר המוצרים (מה היינו עושים בלי צלחות לכל הרוחות?!), כל מה שאני אכלתי היה טעיםםם (מרק כתום ומרק עם גריסים, שאני אפילו לא יודעת מה זה).
חוץ מזה, תודה לחברות שלי מהבית שבאו איתי למרות שהזהרתי אותן שזה לא בשבילן, ואפילו שרדו איתי את הלילה בהצלחה רבה.
היה מזה כיף! מתי הקון הבא?
אקסמנית יפה?
אני חושבת שברגעים אלה קיבלת את התואר "הבן אדם האהוב עליי ביותר בכל העולם כולו כולל מאט דיימון". מזל טוב!
אם כך, משימתי הושלמה.
יוחלף מאט דיימון בפויקלו לאלתר, וישא"ק!
וגם: לשרותך, יקירתי. :)