האחים הכי אמינים:
68 | הסנדק |
87 | האחים בלוז |
22 | תאומים |
50 | איש הגשם |
58 | האחים סופר מריו |
63 | מה עובר על גילברט |
34 | נסיך מצרים |
64 | אדפטיישן |
6 | מיליונים |
26 | האחים גרים |
מספר מצביעים: 478
68 | הסנדק |
87 | האחים בלוז |
22 | תאומים |
50 | איש הגשם |
58 | האחים סופר מריו |
63 | מה עובר על גילברט |
34 | נסיך מצרים |
64 | אדפטיישן |
6 | מיליונים |
26 | האחים גרים |
צריך בדיקה
אבל לדעתי יש בעיה טכנית בסקר. הצבעתי לאיש הגשם אבל אין לו ולו קול אחד. מה שלא כל כך הגיוני.
עוד מישהו נתקל בבעיות?
אני אשאל את זה ככה.
אתה באמת מאמין שהאחים סופר מריו כבר קיבלו 2 קולות?
הלו, זה הזאב רווח של הסקר.
התחבטתי בין שני המפגרים (ליאו ודסטין)
ואז נזכרתי בסצנה שבה ג'וני דפ מנסה להוריד את ליאו מהמגדל באמצעות שיר נוראי וחשבתי לעצמי – טום קרוז היה מתקשר לחברת מנופים.
ולכן קולי הלך לג'וני.
אחר מפגר, השני אוטיסט.
זה לא אותו הדבר.
סופר-מריו!
כי הם גיבורי ילדות (המשחק – לא הסרט).
איזה סיפור מגניב: שני אחים שרברבים אוכלים "פטריות" ופתאום הם ב"ממלכה קסומה עם נסיכה, צבים רשעים ופטריות מדברות".
אכן, תמונות קשות.
בעיית אחים
יש הרבה סרטים בהם המשפחה נראית מפוקפקת. הסרט בו השתכנעתי שמדובר במשפחה אמיתית עם אחים אמינים הוא "כנפיים שבורות".
בעיית אחים
אולי זה בגלל ששני הילדים הצעירים במשפחה הם אחים גם בחיים…
ואולי גם בגלל הבימוי והמשחק הנהדרים.
מסכנים האחים גרים
הם מן הסתם לא יקבלו יותר מדי קולות, פשוט כי לא הרבה הספיקו לראות את הסרט.
אי אפשר היה לתת להם עוד איזה שבועיים להטביע את חותמם בציבור?
ואז יהיו טענות ומענות על אפקט שרק ושאר רעות חולות
תאמין לי, הם רק מרוויחים מזה שלא ראו את הסרט.
כמה תיקונים
למיטב זכרוני רוברט דובאל לא משחק את סאני קורליאונה, אלא את הקונסליירה – היועץ ועורך הדין של המשפחה (טום רייגן, אאל"ט).
והאח השני הוא פרדי.
סליחה, טום הייגן
(לאחר בדיקה מהירה)
התחלף לי עם ההוא מ"צומת מילר".
כשאני חושב על זה, האם הדמיון מקרי?
לא היה איזה סרט צרפתי על אח ואחות עירומים
שיש ביניהם איזה יחסים אירוטיים, ואז הם מצרפים מישהו שלישי?
זכור לי משהו מעומעם כזה, עם הרבה אווירה וסוטול.
החולמים
וואלה. תודה!
זה אחד הסרטים הכי מחרמנים
שראיתי.
באמת?
מבחינתי, זה כמו פורנו קשה: זה הרבה יותר מטריד ממחרמן. כן, יש שם כמה סצנות מעוררות תשוקה, אבל הקונטקסט הכללי ניטרל אותן לחלוטין.
אכן, יותר כחול מתמיד.
דווקא בגלל זה אהבתי אותו.
הקטע הזה של למתוח את הגבולות בין יחסי אח/אחות, גבר/ילדה, /כומר/אישה די עושה לי את זה, בעיקר כשהמתח המיני מוצג בצורה כזאת טובה ותמימה כמו ב'החולמים'. גם את הקטע של הדם נורא אהבתי (מבחינת ביצועו) בגלל האומץ של הבמאי/תסריטאי.
בגלל זה גם אהבתי את ליאון ולוליטה, למרות שמבחינת גירוי מיני הם כמעט ולא עושים כלום.
אז אם את אוהבת סרטי משיכה מסוג כומר/אישה
אז אני ממליץ לך לראות את הסרט "פשעו של האב אמארו", סרט מקסיקני בכיכובו של גאל גרסיה ברנאל. הסרט מספר על כומר שנקרע בין הדתי והשמרני לבין אישה בה הוא חושק.
הסרט עצמו לטעמי בינוני למדי, (שלא לדבר על כך שברנאל שחקן מזעזע), אבל האופי המינית והאווירה הסקסית שעוטפת את הסרט מדליקה לחלוטין ומעלה את הסרט בכמה רמות.
אני רוצה להמליץ על קרם ידיים של קרמה
הולך נהדר עם טישו של לילי, עם הציור של הכלבלב על האריזה.
סליחה על התעוזה,
אבל אתה קצת מזכיר לי קטע מסדרה קומית שרצה בבקרים באיזשהו ערוץ (לא באמת שמתי לב), שבה שדר טלוויזיה מנחה תוכנית של טיינאייג'רים. באים בערך עשרים לאולפן, והדבר הראשון שהוא אומר להם זה "כל מי שמאונן – שיצביע". ורק אחד מצביע. כל שאר התוכנית, השדר הזה צוחק על הבחור האומלל.
זה כל-כך אמריקאי, מצד אחד להיות נועז ולהגיד את המילה "מאונן" בתוכנית, מצד שני לומר בצורה כמעט מפורשת שלאונן זאת סטייה.
תתפלא, אבל חרמנות וסקס הם לא אלמנטים שצריך להחביא אותם, ולא כל מי שמדבר על זה מסוגל רק לרוץ לחדר הקרוב ולהשתעשע עם עצמו. זה נושא מרכזי מאוד, גם בקולנוע, וככזה, בהחלט כדאי לדבר עליו מדי פעם מבלי לרדת לרמת בדיחות הפיפי-קקי.
סליחה אם הייתי אכזרי, אבל אם התרומה היחידה שלך לנושא היא לרדת על מי שמדבר עליו, עדיף לא לתרום (ולא, אני לא מדבר על תרומת זרע).
אוננות או נמות
היי, אני לא צחקתי *על* אף אחד, צחקתי עם. אני בעד פתיחות בנושא, יאללה, לכו על זה, אני רק משועשע מהסיטואציה.
(ונראה לי שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה האשימו אותי בשמרנות יתר. אם היית מכיר אותי ולו במעט, היית יודע שאין לי בעיה עם הנושא. תגיד לו, מר אדון!)
אבל למה זה משעשע?
אני שואל ברצינות. באף אחת מההודעות שענית להן לא היה אלמנט משעשע. הדבר ה"משעשע" היחיד היה שאנשים דיברו על סקס – לכן הצגתי את ההשוואה לבדיחות פיפי-קקי.
סליחה אם יש לי נטייה לניתוח יתר, אבל יש כמה דברים שקשורים להומור, ואחד המרכזיים שבהם הוא מבוכה. אם אתה לא מוצע את זה מצחיק כי אנשים חושבים שזה מביך (דהינו, זה קשור בשמרנות), מה הסיבה לשעשוע?
זה משעשע אותי שבאתר שמקפיד לעסוק בנושאים גיקיים למהדרין
עולה פתאום דיון שמזכיר יותר פורום סקס מאשר פורום קולנוע. יכול באמת להיות שיש פה אלמנט של מבוכה, בעצם, סביר להניח שיש.
בכל מקרה, לא התכוונתי לפגוע, ואם מישהו נעלב אז סליחה.
נ.ב – אני דווקא אוהב בדיחות פיפי-קקי.
''בוקר טוב מיאמי''.
קומדיה די פרווה, האמת, עם הבלחות משעשעות, כמו זו שתיארת.
''בוקר טוב מיאמי''!!
יאו איזה סרט מצחיק אני פשוט מתה של הסרט הזה!!
התכוונתי לתכנית הטלוויזיה
לא ידעתי בכלל שיש סרט באותו שם.
למה לאריאל אמרת זאת
ולי לא?
אופס, התכוונתי לברדוויל.
תודה.
אמנם לא אחפש אותו, אבל אם אתקל בו היכן שהוא אדאג לא לפספס אותו.
כן.
כי הם לא מודעים לכך שהם עושים משהו "רע".
סתם תהייה
היה משהו בהודעה שלי (אולי בסאב-טקסט?) שהזכיר סרטים צרפתיים, אח ואחות, יחסים אירוטיים ומשולשים רומנטיים? כי ממש לא התכוונתי…
או שפשוט חיפשת מקום טוב באמצע בשביל ההודעה שלך?
אם זו התשובה, אני גאה שמכל התגובות בחרת למקם את הודעתך דווקא בשלי!
וחוץ מזה, ברטולוצ'י לא איטלקי?
טוב, אולי הוא איטלקי והסרט צרפתי.
זה פשוט נראה לי תגובה מתאימה להגיב עליה
המקום המתאים והטבעי להשתלב בשיחה…
לא יודע למה. משום מה ההודעה שלך הזכירה לי את הסרט הזה.
מכיוון שמדובר באחים כהן
חובבי מחוות גדולים ואחים אמינים מאוד, יכול מאוד להיות שזה סוג של מחווה. בשני המקרים מדבור מסוג של אימוץ על ידי הבוס הגדול של המאפיה באזור, בסנדק זה אימוץ בפעול גם אם לאורך שני הסרטים הראשונים נראה שהוא עדיין צריך להוכיח שהוא חלק מן המשפחה, ובצומת מילר ליאו רואה בטום של יורש או בן עד שהוא מגלה על היחסים בינו ובין המאהבת שלו.
אופס, טעות?!
לא יכולת להגיד לי את זה לפני שהלכתי להיבדק?
לא בטוח..
הייתי לי התלבטות עיקרית בין גילברט לאיש הגשם- מצד אחד זה ג'וני, וקשה לא שלא להצביע לו, אבל איש הגשם זו קלאסיקה והופמן פשוט מדהים שם. אז הלכתי עליו, אבל עדיין לא בטוח שזו הבחירה הנכונה..
האחים בלוז, תאומים, נסיך מצרים, מיליונים...
על אילו מבין הסרטים הנ"ל, שלא יצא לי לראות ואני גם לא יודע עליהם יותר מדי, הייתם ממליצים לי?
אדפטיישן
אותו כבר ראיתי
ציינתי בכוונה רק את אלה שלא יצא לי לראות.
אותו כבר ראיתי
האחים בלוז
סרט קאלט
האחים בלוז, תאומים, נסיך מצרים, מיליונים...
תאומים זו קומדיה טובה. הוליוודית כזאתי עם סוף טוב וכל מיני 'מסרים', אבל אני אוהבת אותה. סרט מהנה.
נסיך מצרים סתם נמרח וקיטשי.
הארוחה שלי
4 עופות מתוגנים וטוסט לבן בלי כלום.
בתאבון
סקר מפוספס מבחינתי.
ראשית – לא ראיתי את רוב הסרטים.
ובאלה שראיתי, אמינות לא הייתה הצד החזק של יחסי האחים.
האחים בלוז – אולי מגניבים, אבל פרט לבגדים הדומים לא ברור איך הם יצאו מאותה משפחה.
אדפטיישן (מיני )
שתי דמויות מעניינות, אבל מתפקדות פחות כאחים ויותר כשני אספקטים של אותה דמות.
(סוף )
איש הגשם – מערכת יחסים נהדרת, אבל לאו דווקא משכנעת אותי שהם אחים.
הפספוס נובע גם מהעובדה ששני סרטים שכן ראיתי ומתאימים אינם נכללים בסקר – הראשון, אמריקה X שהוזכר כבר, והשני – 'סיפור פשוט' של לינץ'.
סקר מפוספס מבחינתי.
האחים בלוז הם לא אחים אמיתיים
שניהם תאומים שהבלוז עשה אותם אחים …
דווקא הכי אמינים?
האמת היא שיש די הרבה אחים אמינים בסקר… ולכן, אין ברירה אלא להצביע לאחים המגניבים!
כלומר, לניקולס קייג' ולעצמו.
אמינות
דווקא החיבור של גוני דפ ודקפריו (לפני הטיטאניק כמובן) הפיק את אחד הקשרי אחים הכי יפים שראיתי ולכן הקול שלי הולך למה עובר על גילברט
ואכן אני תומך בזה שחסרים פה אמריקה X וסיפור פשוט המדהים
ואני בטוח שיש עוד
כמו תאומים ושונים.
עם (זהירות, מיני )
מתיו מודיין בתפקיד כפול.
באנגלית הוא נקרא Equinox.
האחים בלוז.
בלי וויכוח, האחים ואחד הסרטים) הטובים בתולדות הקולנוע.
סרט על. אקרויד ובלושית שולתתתתיםם!!!1.
מה עובר על גילברט
גם סרט נפלא, וגם מערכת היחסים בין האחים עוברת בצורה נהדרת – מההתחלה מרגישים שהם אחים אמיתיים.
אהבתי גם את מערכת היחסים ב"איש הגשם", אבל כמו שכבר ציינו כאן – מערכת היחסים לא בהכרח עוברת כמערכת יחסים של אחים דווקא.
נסיך מצרים.
כן, ידענו שהם מאומצים וכן, זה לא קרע במאום. הקשר שלהם הוא באמת קשר בין אחים, עם כל המזימות הקטנות והבדיחות. עם זה שהל לא מצליחים להסכים אחד עם השני אבל בכל זאת רואים את הדאגה שלהם אחד לשני.
ואם דיברתם על האחים האמיתיים של משה, אז אופס.
למה לא הכניסו את "ג'ינג'ר סנאפס" או לפחות את "להתראות לנין"? ומה עם האחיות בנט של "גאווה ודעה קדומה"…תנו קצת אופציות, דאמיט!
עוד למה לא
השור הזועם (היה זוכה בקול שלי)
שים לב: הסקר עוסק ב*אחים*
דהיינו שני אחים זכרים. גברים. בעלי אבר מין מעט יותר ארוך. כאלו שלא מבקשים הוראות. עתירי טסטוסטרון. מאותגרים הריונית. בקיצור: Male.
ולכן האחיות בנט, האח והאחות מ'החולמים', האח והאחות מ'להתראות לנין' או כל סרט אחר, *לא רלבנטיים*.
טכנית, לפחות בעברית,
התיאור שלך נדרש רק לגבי אחד מהאחים.
ובנוסף,
התיאור "אחים" יכול להתאים גם לקבוצה שבתוכה יש אחים מסוגים שונים, שחלק מהם הן זוגות של אחיות.
אם יש קבוצה שבתוכה יש שני זוגות של אחים זכרים וזוג אחד של אחיות נקבות, זה יהיה נכון לכנות את כולם "זוגות אחים". לדוגמא: "כל זוגות האחים מתבקשים להגיע לביתן מספר 4".
נכון, ניטפיקרים,
אבל אם תביטו באופציות בסקר תראו שכולן מדברות על זוג אחד של אחים זכרים. מכאן ברור שזו הייתה כוונתם של העורכים.
(לעורכים – איפה החמישים שקל שהבטחתם לי? צריך לעשות קניות לחג!)
גאווה ודעה קדומה?
האם מדובר בסרט (ישן, שחור לבן) – שאז המשחק, למיטב זכרוני, לא ממש אמין? או במיני-סדרה של הBBC, שאז המשחק מצוין אבל, מה לעשות, לא רלוונטי לסקר שעוסק בקולנוע?
גאווה ודעה קדומה?
אם כבר, אז עוד מעט אמור לצאת סרט חדש של זה עם קירה נייטלי.
ויש גם טריילר:
http://www.apple.com/trailers/focus_features/pride_and_prejudice.html
בחרתי בסנדק
ואגב, כמו שקל להאמין שפאצ'ינו, טליה שייר, ג'יימס קאן והאח הנוסף הם אחים, קל לראות במרלון ברנדו את אביהם.
משחק משובח. דאטס דה ניים אוף דה גיים.
הסנדק
איך בכלל אפשר להתווכח על זה?
באחים בלוז למשל… הם משחקים טוב מאוד ויש ביניהם כימיה אבל אי אפשר להאמין עליהם שהם אחים. ובין האחים של משפחת קורליאונה (עד כמה שהם הפוכים זה מזה) אפשר לראות את האהבה שיש רק בקשר דם.
אני בחרתי לאדפטישן, בעיקר בגלל ההופעה המבריקה של קייג', אני פשוט לא מבין איך הסרט הזה לא הצליח, לטעמי הוא באמת אחד הסרטים הכי טובים של השנים האחרונות הוא יצירה מבריקה, ואני אפילו יותר אהבתי את שמשמ נצחית ועדיין חושב שאדפטיישן יותר טוב. אחריהם זה איש הגשם והסנדק ואז האחים בלוז השאר פחות עקרוניים או חשובים.
בצפייה ראשונה
הוא היה בעיני מוצלח מינוס, אבל הוא פשוט משתפר עוד ועוד בצפיות חוזרות, בניגוד לסרטים אחרים שנמאס מהם אחרי צפיה או שתיים.
טום קרוז ודסטין הופמן שולתים!!1
אבל הם לא אחים ממש קרובים.
הקול שלי הולך לאחים בלוז.
ותמיד רציתי לנסות את זה:
!
דקפריו במה עובר על גילברט
כשאחי ואני ראינו את הסרט בפעם הראשונה, לא הכרנו את דיקפריו בכלל, ותהינו כל הסרט אם מדובר בנער מפגר שנתנו לו לשחק בסרט. עד כדי כך היינו מסוקרנים שבסוף הסרט חיכינו לכתוביות לראות אם זה שחקן אמיתי או לא (האמת, עכשיו כשאני חושבת על זה, זה היה די מטומטם כי ממילא לא היו כותבים X (מפגר) טוב, אז אנחנו יצאנו כאלה…)
בכל מקרה כשקראנו את השם אמרנו אחד לשני: המממ זה ליאונרדו דיקפריו? מדהים..
מאז, לא ראיתי משחק כ"כ טוב, ולדעתי, הוא שיחק בסרט הזה הרבה הרבה הרבה יותר משכנע מהופמן באיש הגשם.
מומלץ בחום
זה שדיקפריו משכנע בתור מפגר
זה לא אומר שהוא וזה שמשחק את אחיו אמינים בתור אחים.
בקיצור, ענית על סקר אחר.
שמישהו יסביר לי איך,
איך כמעט 50 איש מצביעים למריו ולואיג'י. עם כל הכבוד לאחים מריו – כאילו, מה?!
אאל"ט, הם על תקן ה של הסקר, נכון? נכון?
האם החמצתי איכויות כלשהן של השניים? ראיתי את הסרט קצת מזמן אז אולי…
תגידו רגע,
האחים סופר מריו זה לא באמת השם משפחה שלהם, נכון? כאילו, זה כמו שרוני ויעל דואני הן האחיות סופרסטאר? וכמו שלאחותה של דנה אינטרנשיונל יקראו ברכה אינטרנשיונל? וכמו שלאחותה של ריטה… לא יהיה שם משפחה?
טוב, אני אדיוט, סליחה.
מריו ולואיג'י
אם הבנתי נכון את השאלה.
ורק כדי להבהיר: אלה השמות
הפרטיים שלהם, לא שמות המשפחה.
לפי ימד"ב, בסרט שם המשפחה שלהם הוא מריו.
ומכאן שקוראים לו ''מריו מריו''?
כן.
עזאם עזאם?
בייגל בייגל.
האחים סופר עזאם?
סופר בייגל נראה לי עדיף
אתה קונה שקית ובה בייגל אחד. מאוד גדול.
אתה יכול לקנות את זה בכל קיוסק תל אביבי
רק בלי השקית.
ומחוץ לקולנוע בקניון איילון
בסדר, בסדר
וגם בכל צומת בגליל בסופי שבוע. אבל מה עם המיתוג של בייגל בייגל, שהם בוודאי עובדים עליו קשה?
יש להם את 'ביג ביג' (או שם דומה בסגנון)
זה אמנם לא בייגל אחד ענק, אבל הבייגלאים שם גדולים ושמנים מהממוצע.
יש להם את 'ביג ביג'
טוב, אני לא קונה כאלו דברים – לא בצמתים בגליל ולא בפיצוציות הנבחרות, אז תסלחו לי על חוסר העידכון.
נסה את אבו-גוש בשבת בבוקר, כשזה טרי, ותשנה את דעתך
אמרתי שאני לא קונה,
לא שאני לא אוכלת. הבייגלה בצומת המוביל בבוקר דווקא זכור לטובה, רק שמאז עברתי דירה ובצומת הקרוב למקום מגורי הנוכחי מוכרים רק פירות. ואבו-גוש רחוקה – ממש לא רלוונטית לגבי.
הידעתם
שלמשפחה שייסדה את בייגל בייגל באמת קראו משפחת בייגל?
הא?
והסנדויץ' באמת קרוי על שם לורד סנדויץ'
מהמר ידוע לשמצה באנגליה, סוף המאה ה-18. הוא היה כל כך להוט להמשיך להמר, שציוה על משרתיו להכין לו פרוסות בשר בין פרוסות לחם – כדי שיוכל לאכול בלי לנטוש את שולחן ההימורים. וכך נולד הסנדויץ'.