החיים, יגיד לכם כל מורה רוחני, הם עניין של יין ויאנג, פלוס ומינוס, אקציון וריאקציון, ותמיד האיזון נשמר. בעוד המוני בית ישראל עסוקים בסליחות, כפרה וחשבון נפש פנימי, באמריקה חוגגים את "יום קולומבוס" והנהנתנות שוברת שיאים. לא שיאי קופות, אמנם, אבל בכל זאת. חמישה סרטים חדשים יצאו השבוע בהפצה רחבה, ושלא במפתיע, מי שכבשו את המקום הראשון בטבלה הם הבריטים וואלאס וגרומיט.
זהו הסרט הראשון באורך מלא של צמד הפלסטלינים, ובמהלכו הם יוצאים לעזרת העיירה שלהם, המצויה לקראת תחרות ירקות שנתית. צמד הממציאים בונה את מכונת האנטי פסטו, שתפקידה לשאוב את הארנבים המזיקים לגינות הירק. אך אויה, המחסור בארנבים חדי שיניים עושה את שלו ומפלצת נוראית – ככל הנראה ארנב ענק במיוחד – מטילה חתתה על העיירה והורסת כל אשר תחת רגלה. וואלאס וגרומיט נקראים אל הדגל, לפני שיהיה מאוחר מדי. לא אחדש לכם אם אציין שכיאה לסרט של אולפני אארדמן ('מרד התרנגולים'), הביקורות געו מצחוק ושיבחו את הסרט ככל שיכלו. הקופות, לעומת זאת, אכזבו מעט: הסרט הרוויח במהלך סוף השבוע 16 מיליון דולר – מיליון וחצי דולר פחות מהפתיחה של 'מרד התרנגולים', שיצא חמש שנים לפניו. למזלם של הצמד חובב הגבינה, השבועות הבאים לא צפויים להביא עימם ירידה גדולה מדי. מדובר, אחרי הכל, בסרט "ילדים", ואלו שורדים היטב. את תקציבו של הסרט, העומד על 30 מיליון דולר, הם בטח יחזירו בקרוב מאד. ומה הלאה? השמיים הם הגבול, לפחות עד שיגיע 'צ'יקן ליטל' ויפיל אותם. אבל האפרוח של דיסני צפוי להגיע רק בעוד חודש, כך שלאארדמן יש מרווח נשימה נדיב במיוחד.
במקום השני נמצאת ג'ודי פוסטר עם 'הטיסה'. השבוע השלישי שלה בקופות הביא עימו ירידה זעירה של 27%, ורווח נקי של 10.8 מיליון דולר. בקצב הזה, הסרט יגיע בכבוד לקו ה-100 מיליון, בלי שיצטרך להתנשף ולחרחר את נשימותיו האחרונות במהלך המשימה. כמעט צמודה לג'ודי, 'בנעליה' – קומדיה בכיכובן של קמרון דיאז וטוני קולט ('מישהו לסמוך עליו'). השתיים מגלמות שתי אחיות, שונות זו מזו באופיין, שאין בהן דבר במשותף פרט למידת הנעליים שלהן. קמרון דיאז, קל לנחש, היא האחות הנהנתנית, חיית מסיבות, שחיה את הרגע. טוני קולט היא האחות החכמה, אאוטסיידרית בעלת ביטחון העצמי הנמוך. במבט ראשון הסרט נראה כמו עוד קומדיית בנות קלישאתית, המהלכת בנעליים יפות וכמובן – מבוססת על ספר. אבל סרט זה מתהדר גם בבמאי המוערך קרטיס הנסון ('סודות אל. איי', '8 מייל'), ובהתאם, המבקרים ממש אהבו את הסרט. לדבריהם, הוא חד, סימפטי, נוגע ללב, מצחיק ושתי השחקניות, בגיבויה של שירלי מק'ליין, מספקות הופעה סולידית, נטולת שטיקים מעיקים. כל זה היה שווה ל-'בנעליה' עשרה מיליון דולר.
הלאה, אל המקום הרביעי – 'Two for the Money', שנמצא פה רק כדי שלא נאבד את אמוננו בסרטים גרועים במיוחד (אבל הרי גם קטילה היא סוג של הנאה, אז זה בסדר). אל פצ'ינו ומת'יו מקונהיי נמצאים בעולם הימורי תוצאות משחקי פוטבול, עד שמקונהיי מאבד את היכולת המיוחדת שלו לנחש, והשניים מסתבכים בפרשיית זיופים שמערבת הרבה מאד כסף, וגם את חייהם של כמה אנשים. לא ברור מה הסרט הזה מנסה להיות – מותחן, קומדיה, דרמה, סרט ספורט או הכל ביחד. בכל מקרה, הביקורות פיהקו קצת, אחר כך פיהקו הרבה, אחר כך סתם הלכו לנצל את הזמן בצורה טובה יותר. גם הקהל חשב ככה, והכניס לסרט 8.7 מיליון דולר. בהתחשב בכך שהסרט נעשה בתקציב צנוע יחסית (הדיווחים נעים בין 20 מיליון דולר לבין 35), זה לא סכום נוראי במיוחד.
קטילה נוספת חיכתה גם למועמד החמישי בטבלה, 'The Gospel', אבל פה זו לא חכמה – מדובר בסרט שחורים. הסרט מחזיר זמר רית'ם-אנד-בלוז מצליח לעיירת ילדותו, שנים לאחר שעזב אותה והתכחש לערכיו של אביו. עתה עליו להתמודד מול אויבו הגדול, שמביא עימו חזון חדש לכנסיה. כמו רוב סרטי השחורים, גם זה נעשה בתקציב זעום 4 מיליון דולר, וכמו רבים מהם (זוכרים את 'יומנה של שחורה מטורפת'?), הצליח באופן מאוד מכובד ביחס למספר האולמות הלא גדול בהם הופץ, והחיזר את ההשקעה בו בלי בעיה: 7.5 מיליון דולר, והרבה "הללויה בייבי".
עוד קיבלנו השבוע את 'Waiting ', קומדיה לא מצחיקה בכיכובו של ריאן ריינולדס ('סברינה המכשפה הצעירה', 'בלייד: טריניטי'). במרכז העלילה שלושה מלצרים במסעדה, ומה שעובר עליהם, כשזה כולל בעיקר שיחות על סקס ובדיחות הקשורות לאברי מין. בקיצור: משהו שמנסה להיות קאלט עלק מתחכם. המבקרים עיקמו את האף בנימוס, והמשיכו הלאה בחייהם. הקהל גם, אבל לכו תדעו, אולי בכל זאת הסרט יהפוך למין 'מוכרים בלבד'.
צעד אחד קדימה ושניים אחורה, מספקים לנו שני סרטים חביבי-קהל, שכולם רק מחכים לשמוע מה שלומם לעומת הישגיהם בשבוע שעבר. 'חתונת הרפאים' של טים ברטון שורד היטב בשבוע הרביעי שלו לשהותו על המסכים. הוא נפל מהמקום השלישי בטבלה לשישי, אך הנפילה לא היתה חדה כל כך – ירידה של 35% ברווחים, ו-6.5 מיליון דולר בכיס. לעומתו, 'סרניטי' ביצע קפיצת היפר-חלל, רק בכיוון ההפוך, וירד מהמקום השני לשמיני. במונחי דו"חקו אבסולוטיים מדובר בירידה של 47%, שזה עוד איכשהו בסדר. זה רק אומר שהמעריצים לא ממש חזרו לראות את הסרט פעם שניה, או שהם חזרו, אבל אחרים לא באו. אחרי שבועיים בקולנועים, ל'סרניטי' יש רק 18 מיליון דולר, וחלום המעריצים על סדרת סרטים מתמשכת הולך ומתרחק.
בשבוע הבא קדחת הסרטים תיעצר קצת. קיירה נייטלי תפציע ב'דומינו', קירסטן דאנסט תנסה לתת קונטרה עם 'אליזבתטאון' ובשאר הזמן צפוי 'The Fog'.
–
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
טוב, קניתי כרטיסים
אז אתם יכולים להוסיף עוד 3 לסרניטי :)
באפי (הסרט) יותר מצליחה מסרניטי (בינתיים)
ברגע של שעמום בדקתי מה היו ההכנסות של "באפי, קוטלת הערפדים" מ-1992 ומצאתי שהן באזור ה-16 מיליון דולר. אלא שבדולרים של ימינו מדובר בכ-25 מיליון, 7 מיליון יותר מהסכום שהכניס עד כה "סרניטי".
קטילה היא סוג מכובד של הנאה,
תשאלו את באפי.
4 מתוך 4 מעריצי ג'וס, במידה זו או אחרת.
מי אמר שאין הייפ?
עכשיו הכל ברור
ארבעה מעריצים – בדיוק כמספר האותיות במילה "הייפ" שפירושה "ארבעה מעריצים שעושים רעש של ארבעה מיליון".
כמה חבל
שהרעש הזה לא ממש עושה הבדל כלשהו. מה זה עוזר שהם עושים רעש פי מליון אם זה לא מתבטא בהכנסות?
משהו כזה, כן.
מישו כבר הספיק לצפות
בפילנדרומס?(של סולונדז).
למה כי צפיתי בו ואני מתה לשוחח עליו(שלא לומר,להבין את מה שראיתי)
כן. סרט מצויין
לטעמי חלש יותר משאר סרטי סולנזס, ומכיל כמה רגעים רגשיים שלא איפינו אותו עד היום. אבל בכל זאת מדובר בסרט מצויין, מצחיק, מטריד לפרקים וג'ניפר ג'ייסון לי נותנת הופעה שהיא לא פחות ממבריקה בו.
חדשות:
אחרי הרבה זמן בערפילי היגיע-לארץ-אבל-לא-ברור-מתי, הסרט קיבל תאריך הפצה רשמי – ה-3 בנובמבר.
בדיוק בזמן...
לפני כמה ימים הסרט הגיע לאוזן השלישית בדיוידי.
המחשב הרג את כוכב הפלסטלינה
אני לא חושב שההכנסות של 'וואלאס וגרומיט' מאכזבות במיוחד. נכון, 'מרד התרנגולים' הרוויח יותר, אבל זה קרה לפני שהאנימציה הממוחשבת השתלטה סופית על השוק. המונפשים הלא-ממוחבים שיצאו לאחרונה ('סינבד', 'אחי הדב', 'מרד החיות', 'חתונת הרפאים') לא רשמו הכנסות מרשימות בהרבה. חלקם אפילו פחות.
נ.ב- "אנטי פסטו" זה שם חברת ההדברה של וואלאס וגרומיט, לא שמה של מכונת השאיבה. או שלא. גם זו אופציה.
אכן של החברה.
וביקורת מהללת בדרך, מקווה לסיים עד מוצאי כיפור.
אכן של החברה.
האין זאת טאוטולוגיה? והרי ביקורת על סרט של וואלאס וגרומיט היא בהכרח מהללת.
יש סיכוי שנקבל ביקורת גם על הסרטים הקצרים?
אכן של החברה.
והתרגום בעברית מוצלח במיוחד. אנטי פסטו = אנטי מזיקון.
נכון,
שמה של מכונת השאיבה הוא Bun-Suck 3000
ראיתי תרגום גאוני למכשיר הזה:
שאב-נב 3000.
היסטוריה של אלימות
הם עדיין מקרינים אותו בהפצה מוגבלת? ומישהו כבר ראה? איך?
משעמם.
היסטוריה של אלימות
מוקרן ב-1340 בתי קולנוע, שזה "מוגבל" יחסית. הוא מוקרן בארץ החל ממוצאי יום כיפור.
זה במקרה מבוסס על ספר שבסדרה "i am not an animal" קורא פיליפ הסוס?
לא, זה רימייק לסרט של ג'ון קרפנטר משנות השמונים שלפי IMDB נעשה ע"פ תסריט מקורי.
יימחק או לא יימחק?
אחרי כל הדיבורים,לא הגיע הזמן לסקר בעניין הורדה בלתי חוקית של סרטים?
פסטיבל הסרטים בחיפה
בן ה-18 ל25 יש פסטיבל הסרטים בחיפה (כמו בכל שנה), האם למישהו יש המלצות לחלק מהסרטים?
אותי בינתיים מענינים שם ארבעה דברים:
NIGHT WATCH-סרט פנטזיה רוסי שנשמע מאד מסקרן.
ספרטקוס- סרט אהוב עלי (על מרד העבדים ברומא) שיהיה נחמד לראות אותו על מסך קולנוע.
חנות קטנה ומטריפה-במסגרת סרטי החינם שיוצגו תחת כיפת השמיים,קומדיה שתמיד כיף לראות אותה.
ואנימציה ישראלית נראה מסקרן.
אתר הפסטיבל:
'משמרת לילה' מוקרן בפסטיבל?
בכל אופן, אין צורך להגיע במיוחד לפסטיבל בשבילו – הוא יוקרן מסחרית ברחבי הארץ החל מהשבוע הבא (27 לחודש).
למישהו יש מושג מאיזה סרט לקוחה המוזיקה בפרסומת לאמריקן אקספרס בכיכובו של דה נירו?
אני נורא מקווה שהם צוחקים,
אבל זה מה שכתבו בפנאי פלוס האחרון על כריס אודונל:
"כריס אודונל לנצח יהיה סופגנייה חביבה, אבל למרבה הצער, עם גומות לא קונים במכולת. אחרי שנגע בפסגה (בין השאר בסרטים ההומו-אירוטיים "באטמן ורובין" ו"ניחוח אישה")…" ופה הפסקתי לקרוא, והתחלתי לחפש את האינדיקציה לזה שמדובר בבדיחה. תגידו לי שמדובר בבדיחה.
ברור שהם צוחקים.
אף אדם מאוזן לא ישתמש במילים "נגע בפסגה" כדי לתאר הופעה של שחקן ב"באטמן ורובין".
סתם שאלה..
אל פאצ'ינו, לשעבר מייקל קורלאונה ניחוח אישה ועוד כמה סרטים כאלו… והיום זה? מה קרה בדרך?
אחרי שגמרתם לקרוא את מוסף יום כיפור לאורך ולרוחב
הנה הנבואה החדשה שלי לאוסקר:
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=155226
ולמי שמתעניין באלו סרטים אמרו הכי הרבה 'פאק'
קפצו ללינק הבא והשתעשעו:
http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_films_ordered_by_uses_of_the_word_fuck
מדהים!
השאלה היא, מי ישב ועסק במלאכת הקודש הזו?
ואם לא בכמות אלא בסטייל עסקינן, אז לדעתי ביג לבובסקי ראוי למקום הראשון על "shomer fucken shabes". נשגב.
מדהים ש''המכשפה מבלייר'' רק במקום ה-37.
מצד שני, זה רק כמות ה-fuck.
אם זה היה האחוזים שתופסת המילה fuck מכלל הדיאלוגים, בטח "המכשפה" היה במקום גבוה יותר, בהרבה.
זה זכור לי בתור הסרט שהדמויות בו אומרות "fuck" יותר מכל דבר אחר.
יש להם גם את ה-FPM
(Fucks per minute). אבל גם בזה המכשפה מבלייר לא מצטיין – ה-FPM שלו הוא 1.54, שזה כלום לעומת כמה מהאחרים.
הרשימה הזו לא כל כך רצינית.
כלומר, איפה לעזאזל "סאות'פארק"?
הוא שם
במקום ה-38 והלא מכובד, עם 146 בלבד.
באמת קצת מוזר.
יצאו מהדו''ח
משחק מכור, 19 שבועות, 158M$
הטירה הנעה, 17 שבועות, 4M$
מר וגברת סמית', 17 שבועות, 185M$
Deuce Bigalow: European Gigolo, 8 שבועות, 22M$
The Cave, 6 שבועות, 14M$
A Sound of Thunder, 5 שבועות, 1M$ (אאוצ'! אמנם אני לא משתמש בפונקציית Round אלא ב-Truncate כך שלמעשה זה 1.89M$ אבל זה עדיין וואחד אאוצ')
אני מתנצל על האיחור בפרסום "יצאו מהדו"ח" עבור ה-9/10: איכשהו יצא לי לדלג עליו. ופתאום במעבר על הנתונים של "יצאו מהדו"ח" עבור ה-16/10 גיליתי את הפער. זה כנראה נגרם משילוב של יום כיפור ומרלין.