מסכי המחשבים במשרדי 'עין
הדג' התמלאו בטבלאות אקסל,
ולונג ג'ון מבהילה את
החתולות בקריאות "מהפך!"
פעם בחצי שעה. יש, מן
הסתם, דרכים מהירות
ויעילות יותר לעשות זאת,
אבל צוות עורכי האתר שואבים הנאה סוטה מלעבור, אחד אחד, על טפסי הסקר המקדים ל"סרט השנה" שנשלחו ולעדכן את הטבלאות. נרשמה התרגשות אמיתית כשהסרט ג' (שם בדוי. השם המלא שמור במערכת) פתח לאיטו פער מהסרט צ', והבטיח למעשה את מקומו בעשיריה הפותחת; עם זאת, הסרט ב', שמתקדם לאט ובזהירות, זוכה לקריאות עידוד מצד העורכים עם כל קול (אתם יודעים כמה שאנחנו אוהבים את ב'). יותר טוב מאירוויזיון.
מה שמתברר לאט לאט, כמו בכל שנה, הוא שאנשים מתעקשים משום מה להצביע לסרטים שהם אוהבים (אז זה מה שביקשנו, אז מה?), במקום לסרטים שיגרמו לתחרות להיות מעניינת. יותר ויותר טפסים שמגיעים רק מוסיפים קולות לסרטים (ולשחקנים) המובילים, ח' וע', במקום לגייס את קולם למקום שבו הוא באמת יועיל – לסרטים הנאבקים בשיניים על תחתית העשיריה.
זה, בכל מקרה, בהחלט מעניין יותר מהתנועות בטבלת הדו"חקו: לא היו כאלה השבוע. כלומר, כמעט ולא. הסרט המצליח ביותר של שנת 2004, בינתיים, הוא 'סיפור יפני' – סרט שמתרחש, כפי שבוודאי ניחשתם, באוסטרליה. הסרט יצא לחמישה בתי קולנוע והכניס 24 אלף דולר (שהם 0.024 מיליון). מה לעשות, זה היה הסרט החדש המשמעותי ביותר השבוע. יש איזה חוק בלתי כתוב שאומר ששום סרטים חדשים לא יוצאים להפצה רחבה, אפילו לא רחבונת, בסוף השבוע הראשון של השנה. למה? לא יודע. בהתחשב בכך שהשבוע הזה בהחלט אינו חלש והסרטים שכבר נמצאים בקולנוע עושים סכומים לא כל כך רעים, אפשר היה לחשוב שסרט חדש שייצא בסוף השבוע עשוי היה להביא הכנסות נכבדות. אבל לא, זה פשוט לא קורה. מכיוון שכך, העשיריה השבוע היא כמעט זהה לזו של השבוע שעבר, עם כמה תחלופות לא מאוד משמעותיות: 'באהבה אין חוקים' עלה למקום השלישי, והוריד את 'קולד מאונטיין' לרביעי; גם 'פיטר פן' ו'חיוך של מונה ליסה' החליפו בינהם את המקומות השישי והשביעי. במקום התשיעי נמצא דווקא אזרח חדש בעשיריה: 'נערות לוח השנה', זה עם הבריטיות המבוגרות שמתפשטות, שהוקרן באופן מצומצם בארה"ב בשבועות האחרונים והשבוע הפצתו התרחבה מספיק כדי לאפשר לו להכנס אל בין עשרת הגדולים. עבורנו הסרט הזה רחוק מלהיות חדשות, לכן גם עליו אין הרבה מה להרחיב, רק שהמבקרים בארה"ב, שמשתגעים על כל מה שיש לו מבטא בריטי, אוהבים אותו.
ומכיוון שכך, נשאר יותר מקום בדו"חקו כדי להריץ עוד כמה סטטיסטיקות על שרה. ובכן: בסוף השבוע הזה הכניס 'שיבת המלך' בארה"ב 28 מיליון דולר (ושמר על המקום הראשון, כמובן). בסך הכל, הכנסות הסרט בארה"ב עד היום עומדות על סכום מופרע בהחלט של 290 מיליון דולר. לקח לו 19 ימים תמימים להגיע לזה. במשך התקופה המקבילה בשנים הקודמות, 'אחוות הטבעת' עשה 205 מיליון דולר (בזמנו זה נראה הרבה) ו'שני הצריחים' – 261 מיליון (בזמנו זה נראה עוד יותר הרבה). בזאת עבר 'שיבת המלך' את הכנסותיו של 'מטריקס Reloaded' (את אלה של 'Revolutions', אגב, לקח לו בדיוק שבוע לעקוף) והוא כרגע הסרט השלישי-הכי-מצליח של שנת 2003. כיבוש המקום הראשון מ'מוצאים את נמו' ו'שודדי הקאריביים' הוא רק עניין של זמן. קשה לומר בדיוק כמה הכניס שר"ה 3 בכל העולם במשך הזמן הזה, אבל בואו רק נאמר שזה כבר אי-שם מעל 500 מיליון.
מתחת לעשרת הגדולים נמצאים כמה סרטים שמחכים לתורם. אלה סרטים שיצאו לקראת סוף השנה באופן מוגבל, מתוך כוונה מפורשת לקרוץ למצביעי האוסקר. חלקם יזכו להפצה מורחבת יותר בשבועות הקרובים, חלקם יישארו באלמוניות היחסית – לפחות עד הכרזת המועמדויות בסוף החודש. 'סיפורי דגים' ('Big Fish') של טים ברטון נמצא השבוע במקום ה-12 עם הישג לא קטן בכלל: בחודש של הפצה מוגבלת, הסרט הצליח לצבור מעל 8 מיליון דולר, למרות שהוקרן בלא יותר מ-125 אולמות ברחבי ארה"ב (בעוד 'שר הטבעות' מוקרן ב-3700). ממוצע ההכנסות של 'סיפורי דגים' לאולם, גם השבוע, הוא עצום, ובשבוע הבא הוא יגיע סוף סוף לקהל הרחב, ב-2500 בתי קולנוע.
סרטים אחרים, נחשבים למדי גם הם, לא מגיעים לרמת ההצלחה של 'סיפורי דגים'. 'בית של חול וערפל' (ג'ניפר קונלי ובן קינגסלי נלחמים על בית-חוף) ו-'21 גרם' (שלושה סיפורים מדכדכים מצטלבים, והמבקרים יוצאים מגדרם) מוקרנים שניהם ביותר מקומות, ולמרות זאת תופסים את המקומות ה-16 וה-17 בלבד. ועוד יותר בתחתית, 'מפלצת' (שרליז תרון בתפקיד הרוצחת הסדרתית איילין ורנוס) ו'הלהקה' של רוברט אלטמן (על חייהם של רקדני בלט מקצועיים, עם נב קמפבל) מחכים בסבלנות למועמדויות כדי לתת לקהל הזדמנות לשמוע עליהם.
בשבוע הבא יהיו כבר סרטים חדשים, אבל אל תצפו ליותר מדי: החורף הקר והאפל מתחיל, והאולפנים שוב מרוקנים מחסנים. זה מתחיל עם סרט של מנדי מור. חורף חמים לכולם.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסות הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
- הסקר המקדים לסיכום השנה
- נערות לוח השנה
הלהקה
אז מה, הסרט של רוברט אלטמן יהיה יותר טוב מהסרט על הווי הלהקה הצבאית הישראלית?
מהפך! באמת!
בסוף הערב, כשסיימתי סופסוף להקליד את כל הטפסים כולם ובדקתי רמאויות, גיליתי אחת. מעשית זה אומר שהסרט ע' איבד קול ועף מהעשיריה לטובת נ'. אני שמחה, כי לא רציתי אותו בעשירייה. לרוע המזל בין שאר הסרטים שאיבדו קול כתוצאה ממחיקת הטופס הזה, היה גם ד', שדווקא הייתי בעדו ואלמלא נ' הוא היה על סף כניסה לעשיריה. מילא.
מה שכן, נורא משעשע לשחק ככה באותיות, בעיקר בקטגוריית ההופעות הטובות. למשל (זהירות! הנחתה לבדיחה מפגרת קרבה!):
ק' היא ללא ספק הכוכבת של הסרט ג'. ההופעה של א' ב-ס' בהחלט ראויה לציון, ו-ז' ב-ע' זה אחלה, אבל בשום אופן לא ב-פ' (זה האחרון, אגב, הוא טופס אמיתי).
איך אפשר לרמות בטפסים? שולחים פעמיים?
כן, בערך.
יש לשלוח טופס פעמיים תחת אותו שם ו/או מייל, ומבחינתנו זה בסדר, כי אנחנו מתייחסים לזה כעדכון הבחירות שנעשו.
לעומת זאת, יש לשלוח טופס תחת שם אחר (או בלי שם בכלל), ו/או מייל אחר (או מייל "דמה", נטול שטרודל וסיומת), ועם עוד כמה דברים שרומזים שזו הצבעה כפולה, וזה בהחלט מעצבן.
יש, כמובן, דרכים נוספות, מתוחכמות יותר, אבל אתמול בלילה הרצתי רק את הבדיקה השטחית והמהירה יותר.
נכון לאתמול – שר"ה עשה קרוב
ל670 מיליון בכל העולם
וזה עוד לפני שהוא הציג ביפן.
זה הרבה.
מעניין כמה מזה ג'קסון משלשל לכיסו הפרטי.
וסתם שאלה: לפי מה שהיה אם הסרטים הקודמים, ביפן הם מרוויחים הרבה כסף?
בהחלט
יפן היא אחת המדינות בהן ההכנסות מקולנוע הן הגדולות ביותר, וסרטי 'שר הטבעות' מצליחים שם פחות או יותר כמו בכל שאר העולם (כלומר, מאוד מאוד). מדובר פה בעוד 70-80 מיליון נוספים לחשבון של שרה.
איך מסמנים למחשב שיפסיק לעקוב אחרי סיפור מסוים? כלומר, שלא יופיע לי יותר במתמשכים?
באמצעות הלינק הזה: http://www.fisheye.co.il/newstorylist.php3?force_skin=haayal
אבל איפה הכפתור של "הפסק לעקוב אחרי דיון זה?"
הקישור נמצא מתחת לשם הדיון.
(הוא לא כחול, כמו לינקים רגילים, אז אולי בגלל זה פספסת אותו).
מתחת לכל דיון, כתבה ומאמר?
אני מרגישה די טיפשה, אני חייבת לציין…
אוקיי. מהתחלה.
הקישור שנתתי מוביל לדף ובו לינקים לכל הדיונים המתמשכים שנותרו לך, וכן רשימה של כתבות שעוד לא קראת (תגללי קצת למטה. זה מתחת לכל פסקאות ההסבר).
מתחת לכל שם של כתבה מצוין השיוך שלה (עדכון חדשות, מה היה, מה יש, וכו') ותאריך הפרסום. מתחת לשורת המידע הזו, בתוך סוגריים מרובעים, מופיע הכיתוב [הפסק לעקוב אחר דיון זה] שלחיצה עליו תסיר את הדיון מרשימת המתמשכים שלך.
הלינק, שוב (כי תחילת הפתיל כבר רחוקה): http://www.fisheye.co.il/newstorylist.php3?force_skin=haayal
הבנתי מה הבעיה.
לי מופיעות רק כתבות שטרם קראתי, ולא את הדברים המתמשכים.
ואילו אני לא הבנתי כלום
מופיעים לי גם "סיפורים עם תגובות חדשות" שנכנסתי אליהן, יש לי התאמה אישית, ועדיין אין לי את הכיתוב הזה. ניסיתי לסמן את כל העולם ואחותו, למקרה שלינקים נעלמו (מה שקורה כאן אחרי שלוחצים על לינק והוא הופך ללבן, הינט הינט) ועדיין לא מצאתי כלום. לא שאני רוצה להפסיק לעקוב אחרי הדיונים המרתקים שיש כאן, כמובן…
אולי בהגדרות של המחשב שלך הוא הופך ללבן.
אצלי, למשל, ובעוד כמה מחשבים אחרים שבמקרה יצא לי לגלוש מהם באתר, לינק שנכנסו אליו הופך לסגול.
ולסוגיית "איפה זה נמצא" – תן לי כמה דקות כדי שתצטבר לי ממ"א חדשה, ואשלח לך סקרין-שוט.
אולי בהגדרות של המחשב שלך הוא הופך ללבן.
תודה!
תודה!
לבן הוא *לא* צבע עליז
אם זה כמו אצלי, הכוונה היא לא לקישור שכבר הייתי בו (visited שהוא אכן סגול כברירת מחדל), אלא למצב הביניים (active).
הנה דוגמא למצב הזה: יש ללחוץ על הכפתור השמאלי של העכבר (ולהחזיק לחוץ!) כשהסמן מעל הכינוי שלי. לאחר מכן להרחיק את הסמן למקום אחר (נניח אל "יום שלישי" שבתוך הסוגריים) ורק שם לשחרר את כפתור העכבר.
עכשיו הכינוי שלי עבר למצב הביניים. האם ילדים יקרים, אתה יכולים למצוא אותו? נא צבעו אותו בצבעים עליזים ושלחו לעורכים…
אז עשיתי את זה.
ואצלי זה הופך ללבן על רקע כחול. וקריא בהחלט.
יופי
או שאתה מאלץ הגדרות עיצוב מקומיות או שהדפדפן שלך לא מפרש את הגדרת ה-alink שבתגית body.
כך או אחרת, אני חושש שאצל רוב האנשים כן יש בעיה (ראה גם <תגובה 146349> בעמוד הנוכחי).
מבחינתי אתה מדבר סינית,
אבל גם אם נניח שבמקרה כזה הטקסט נעלם, זו לא נראית לי בעיה. ראשית, כי פעולה כמו שאתה מתאר היא משהו שלא הייתי מעלה על דעתי לעשות באתר (או בקיצור, לא משהו שנתקלים בו במהלך הגלישה) ושנית, כמו שרוזוולה הודיעה, הבעיה נפתרת ע"י כל הקלקה נוספת.
מבחינתי אתה מדבר סינית,
"לא הייתי מעלה על דעתי". הו! תתפלא.
בעין הדג כל הקישורים (כמעט) מוגדרים להפתח בחלון חדש. זה גם מה שיקרה אם אלחץ בראש הדוחק"ו הנוכחי על הקישור שנקרא "הסקר המקדים".
כשאסיים זה מה שיצפה לי בשובי לחלון המקורי:
ושוב, אצלי זה לא קורה, משום מה.
אוצלי זה אכן הופך ללבן על גבי לבן,
ונדרשת הקלקה נוספת במקום "ניטרלי" כדי לראות שוב את הלינק (ואז, אם לחצתי עליו, הוא יהיה סגול).
על הצד החיובי
את סוף-סוף יכולה להבין למה התכוון דן תורן בשירו.
איזה שיר? אפשר הסבר?
ימיו של דן תורן בלהקת שונרא
http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=1869&singer_id=305&song_title=2bef1
תודג
ואני מבקש להדגיש את השורות הבאות
ולדמיין כאילו המחשב של רוזוולה בתפקיד הזמר:
בטח חסרות לי מילים
אני לא מובן
לא מוגן
היא לא יכולה לראות
זה לבן על לבן
אז אי אפשר עד כאן
גם אצלי זה ככה
וזה קורה רק בעין הדג, אז אלה כנראה ההגדרות של האתר עצמו. מצד שני, למדתי מזמן שפשוט צריך להקיש במקום אחר בדף וזה מסתדר, אז אני לא מתרגשת.
לבן הוא *לא* צבע עליז
הבעיה הרלוונטית במוזילה היא באג 193321 שדיווחתי בדיוק בעקבות מה שקורה עין הדג:
http://bugzilla.mozilla.org/show_bug.cgi?id=193321
מצידי תקרא לזה פיצ'ר...
• הבעיה שלי היא לא לגבי ההגדרה מהו קישור פעיל (ובסוגיה המסוימת הזו: קישור שאני כבר לא מצביע עליו ואיבד את המוקד (focous) האם הוא עדיין נחשב פעיל).
• הבעיה שלי היא שבשורה הבאה (שהיא מעין "ציטוט"[1] מתוך כל דף בעין הדג) הגדרת הצבע של קישור פעיל זהה להגדרת הצבע של הרקע.
[1] אני בטוח שמי שמעונין בציטוט המלא יודע איך למצוא אותו
זו לא הבעיה ש-Bigmouth תיאר.
מה ש-Bigmouth אמר זה שגם אחרי שהוא סימן את כל הטקסט (מה שאמור להראות כל כיתוב שהוא, פעיל או לא, כי הרי הסכמנו שהקלקה שניה מחזירה את קישור הביניים מהלימבו בו הוא שהה), הוא עדיין לא ראה שום סימן ל"הפסק לעקוב אחר דיון זה". כלומר, מלכתחילה לא היתה לו אפשרות להגיע לקישור הזה.
זו לא הבעיה ש-Bigmouth תיאר.
אני שמח שאת מפרשנת את Bigmouth [1]. אני יכול גם כן לפרשן אותו?
ב<תגובה 146307> הוא מתאר בעיה אחת וכיצד הוא שולל שזו לא במקרה בעיה אחרת. הראשונה אכן קשורה להתאמה אישית. השנייה קשורה לעיצוב הדפים ובחירה תמוהה של צבעים.
[1] אגב, זו מחווה לסמית'ס או אולי פה-גדול מהדרדסים?
מעשה שהיה כך היה
במשך תקופה ארוכה השתמשתי בלינק שלונג ג'ון נתנה כדי להרוג את ממ"א (וזו כמו ספינקס תמיד קמה לתחייה).
בשלב מסויים (בסביבות תחילת דצמבר, למיטב זכרוני) הכיתוב "[הפסק לעקוב אחר דיון זה]" הפסיק להופיע תחת שמות הדיונים.
חיפשתי סוגר רבוע, בדקתי בכל דרך מוכרת לי. לא היה פרי למאמץ. הסקתי שבטח בגלל הקיצוצים העורכים חוסכים הטקסט.
עכשיו, כשאני מגלה שלא זה המצב, אני פונה בקריאה: ילדים, ציבעו את העמוד ועיזרו ל-fledermaus למצוא את כנל"מ (כלי נשק להשמדת ממ"א).
במילים אחרות: לא מדובר בהכרח בחוסר ידע של המשתמשים. אולי מדובר בשינוי הגדרות של היוצרים.
אני יודעת שהמשמעות היא 'עטלף' בגרמנית, כיוון שיש כזו אופרה(?) קומית של שטראוס (שרנו במקהלה קטעים ממנה, יצירה חמודה למדי).
אכן, גיליתם את אישיותי הנלוזה
כמובן שלא הסרט ב___ ור____ גרם לי לבחור את השם.
יכולתי כמובן לטעון שאני האדם שפיתח את התוכנה המדהימה fledermaus
והורי קראו לי על שמה, אך אני סבור שהיו עולים על הכשל הלוגי שבדבר.
לקברט (http://www.fledermaus.at/) לא הייתה השפעה, אך לאנה מרגוליס
כן (מעולם לא עמדתי בפני נשים עם אוזניים של מיקי מאוס).
שטראוס ויצירתו עברו בחלק האחורי של המוח הקטן שלי, אך ההשפעה הייתה זניחה (ובשביל שלא יגידו שאני עושה פרסומות: גם לתנובה, טרה וטנא נוגה לא הייתה השפעה משמעותית).
כמובן שלע. הלל וללואיס קרול הייתה השפעה משמעותית ביותר על מהלך חיי ובחירת השם
ו-http://home.earthlink.net/~lfdean/carroll/parody/twinkle.html).
בנוסף לכך, יש לי במשפחה עכבר. חוץ מזה, אני סבור שמחובתי הלאומית להזכיר שאנחנו סמול קאוטנרי בט פראוד
(ולמי שזה לא מדבר אליו: http://www.ee.bgu.ac.il/~buniashv/olympic.htm).
בדוק
האם מעל רשימת הכתבות רשום "סיפורים עם תגובות חדשות" או שמא "סיפורים שטרם קראת"? אם מופיע "סיפורים שטרם קראת" יש שתי אפשרויות:
1. אין לך ממ"א, ולכן אין דיונים להפסיק לעקוב אחריהם, או:
2. יש בעיה עם העוגיות שנמסרות לשרת בדף המתמשכים. אם זו הבעיה, נסה את הקישורים הבאים:
http://www.fisheye.co.il/newstorylist.php3?force_skin=haayal
http://fisheye.co.il/newstorylist.php3?force_skin=haayal
אם עדיין לא עובד נסה לשמור כ- bookmark את הקישור בדף
http://fisheye.alon.wox.org/bookmarklet.html
איך חוזרים לעקוב אחרי שהפסקנו לעקוב אחרי דיון?
כתוב שם: פשוט נכנסים שוב לכתבה.
עם הלינקים הללו אין ממ"א שתעמוד בדרכי.
תודג
צריך עזרה ממומחה
יש לי שאלה שאני אשמח אם משהו יוכל לענות לי עליה.
בשרה החדש יש בסוף את הסצינה עם העכביש, סצינה השאולה מסרט מד"בי משנות החמישים, האם משהו יכול בבקשה לפתור לי את החידה שמציקה לי ולתת לי את שם הסרט???
מי אמר?
שזה לקוח מסרט משנות ה-50?העכבישה היתה שם גם בספר, אתה יודע.
בשנות ה-50 היו המון סרטי מד"ב זולים על חרקי-ענק. סרט אחד עם עכביש ענק שאני זוכר את שמו הוא 'Tarantula' אבל בוודאי היו גם אחרים.
מי אמר? המורה שלי לתולדות הקולנוע
ואני יודע שבאותה תקופה עשו עשרות סרטי B על חרקי ענק וחבריהם אבל הוא טוען שהסצינה משרה שאולה ברובה מתוך סרט של אותה תקופה.
ולא אמרתי שהעכביש לא היה בספר אמרתי משהו לגבי הסצינה
תראה, לעניות דעתי
אם הסצינה הזו אכן לקוחה באופן מובהק מסרט אחר, הוא אמור להופיע ב-Movie Connections של שר"ה בימד"ב (אותם ניתן לבדוק כאן: http://www.imdb.com/title/tt0167260/movieconnections). עד כמה שראיתי, אין שם סרט עכבישים משנות ה-50', אבל תמיד יכול להיות שנתון כזה יתווסף בעתיד.
זה שזה לא רשום בימד''ב
לא מוכיח שזה לא נכון, אבל מצד שני גם זה שמרצה לקולנוע אמר שזה ככה לא מוכיח שזה לנכון.
אני מנחש שהסצינה הזאת מקסימום מכילה שוט או שניים ספציפיים שמצטטים איזה סרט עכבישי-ענק נוסטלגי, אבל כסצינה שלמה היא לא מחווה לשום דבר. היא אמינה מדי, ועושה שימוש בטכניקות שלא היו אפשריות בשנות החמישים; וחוץ מזה, בניגוד לטרנטינו למשל, פיטר ג'קסון לא ריצף את שר"ה בציטוטים וקריצות. הוא מתבסס בעיקר על טולקין ועל עצמו.
נדמה לי שיאיר רוה הזכיר זאת בביקורתו על הסרט
ואולי אני טועה אבל "הגנב מבגדד"? בכל אופן, אם יש מישהו שעוד מחזיק את "העיר" מהשבוע של שרה"ט (18/12), הוא מוזמן להציץ בביקורת של רוה ולומר לנו באיזה סרט מדובר. (בגדול, רוה אומר שהסצינה מזכירה לו את סרטי ה-B משנות החמישים ונדמה לי שהוא גם נתן את שם הסרט)
זו היתה הביקורת של קליין ב''הארץ''
וקליין הוכיח בביקורת הזאת כישרון רב בהמצאת ציטוטים, וכשרון הרבה פחות רב בהבנת כללים ז'נריים. למשל, הבעיה העיקרית שהיתה לו עם הסרט (או הטרילוגיה כולה, ליתר דיוק) היתה שהוא לא מאמין לסרטים שבהם הדמויות נקראות בשמות מוזרים גמו גאנדאלף או אראגורן, ושרק סאם גמאג'י מציל את הסרט.
עד כמה שאני יודע, גם בקולנוע היו אפוסים גדולים, לא רק בספרות, וקליאופטרה או בן-חור הם שמות לא פחות זרים ומוזרים. אבל מה כבר אני מבין?
זו היתה הביקורת של קליין ב''הארץ''
והסרט המדובר הוא "האיש המתכווץ המופלא" מ-57. או שכן או שלא.
בכל מקרה, דווקא קליין הוא אחד המבקרים ששיבח את שר"ה מהסרט הראשון. הביקורת על הסרט השני זכורה לי כמתלהבת עוד יותר מכותבי עין הדג, וזה אומר הרבה. בביקורת על הסרט השלישי הוא מצא לנכון למתן את ההתלהבות ולהוסיף כמה הסתייגויות, עם חלקן אני אפילו מזדהה. ההתייחסות לשמות, היא בעיקר לגבי הספרים של טולקין ופחות לגבי הסרט עצמו.
אבל למה להרחיב כשיש את הביקורת עצמה זמינה, כמו כל הביקורת של הסרטים המומלצים של קליין:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=375986&sw=%E4%F1%F8%E8%E9%ED+%E4%EE%E5%EE%EC%F6%E9%ED
ביקורת ממש בסדר.
קליין לא כותב הכי מסעיר אולי, מבחינה ספרותית זאת אומרת, אבל בגדול מה שיש לו להגיד על שר הטבעות מעניין, לפעמים אפילו נכון. והפער בין תיאור הביקורת לקריאה בביקורת עצמה רק מעלה שוב את סוגיית ההטפלות המוגזמת לאורי.
ביקורת ממש בסדר?
"אין לי גם סבלנות רבה ליצירה שבה הדמויות נקראות ארגורן ולגולס, גלדריל ואלרונד…"
ארר. האם למשפט כמו המצוטט מעלה אתה קורא:
א. "בסדר".
ב. "מעניין".
ג. "נכון".
ד. אחר.
ביקורת ממש בסדר?
היופי שמדי פעם קליין חושף את מה שבאמת מעניין אותו בכתבות פרופיל גרוטסקיות של שישה עמודים על הפסיכולוגיה של וינונה ריידר ככוכבת ולמה לג'ודי גארלנד זה לא היה קורה.
ביקורת ממש בסדר?
ועוד –
"הצפייה ב"שיבת המלך" מעלה בתודעה זיכרונות מסרטיהם של ז'רמן דולאק וז'אן אפשטיין, שהשתייכו לאוונגרד הקולנועי שהתפתח בצרפת בשנות ה-20…"
מעלה בתודעה של מי?
כמה אנשים כאן ראו את הסרטים האמורים? כמה מצופי הסרט בארץ ובעולם ראו את הסרטים? כמה מקוראיו ראו את הסרטים? וכמה מהם בכלל יטרחו ללכת לראות אותם, בעקבות קריאת דברים אלו? והשניים שאולי יחפשו את הסרטים – מה הסיכוי שימצאו אותם?
במילים אחרות, על איזו תודעה הוא מדבר, למען השם?
ועוד –
"אחד משיאיו של הסרט הוא המאבק של פרודו בעכבישה ענקית. הסצינה אמנם מרשימה מאוד…"
אה, זה שיא זה? אולי זה ניסה להיות שיא, אבל לא ממש הצליח. זה מה שהוא לקח עימו מהסרט? קרב במפלצת אחת מסויימת?
ועוד –
"כעת, כשהגיעה לסופה, נדמה שהטרילוגיה של "שר הטבעות" מציעה סיכום של כל האלטרנטיוות הצורניות שעמדו אי פעם לרשות הקולנוע."
מישהו יכול להסביר לי את הפסקא הזאת? אני יכול לחשוב על לא מעט צורות קולנועיות שלא קשורות בדבר לשר הטבעות. כמעט כולן, בעצם.
ועוד כפול 2 –
"יותר משני הסרטים שקדמו לו, החלק האחרון בטרילוגיה מצליח לשלב טוב יותר בין הראוותני לאנושי, כך שנוצרת יצירה שלמה ומספקת יותר."
וגם –
"קשה להימנע מהתחושה שבסופו של דבר זוהי יצירה ילדותית מעט, שאינה אומרת משהו משמעותי באמת על הקיום האנושי והמיתולוגיות שמזינות אותו."
מישהו מוכן להסביר לי איך שתי האמירות הללו מתיישבות?
זה כבר קטנוני
אני לא מת על הביקורות של קליין, ופעמים רבות הן לא מדברות אליי כלל, אבל אני משתדל לקרוא אותו כי לרוב הוא מעניין ויודע את החומר. חשוב מזה, הוא משתדל שלא לעשות הנחות, לחזור על דברים של מבקרים אחרים ולתת מחמאה בלי נימוק.
זהו גם החיסרון הגדול ביותר שלו, כי דווקא הצורך שלו לנמק ולהסביר ולעגן כל דבר בהסבר רציונלי, גורם לו להישמע לא מובן ומסורבל (והחזרה המתמדת על אותם ביטויים לא תורמת לכך). גידי אביבי, מבקר הרוק של 'הארץ' סובל מאותה בעיה.
עכשיו תגובות לקיפוד:
– אחד הדברים שהבנתי בקריאת הביקורות של קליין היא שהוא כמעט ולא מתייחס לעצמו, אלא כותב על הכל כאילו זה מובן מאליו. *אבל* כל מה שהוא כותב הוא דעתו האישית. כלומר, שהוא אומר "מעלה בתודעה", הכוונה היא מעלה בתודעתו של אורי קליין. נכון שטכניקה זו נשמעת מתנשית בטירוף, אבל אם מתייחסים לכך שזוהי דעתו האישית, אז היא מובנת מעט יותר. בכל מקרה, לאור ההערה על השמות, שהיא אכן הערה עלובה למדי, אולי כדאי שימשיך לא להביע דעות אישיות ישירות.
– לא יודע למה לא התלהבת מהסצנה עם העכבישה, אבל גם לדעתי היא אחת מסצנות השיא, דווקא בגלל שלא היו שם מיליון חיילים, מפלצות וניצבים, אלא אימה ממוקדת ועשויה מעולה. אגב, הוא לא היחיד שהתייחס לפרודו הלכוד כסצנת מפתח, גם יאיר רווה.
– כל האלטרנטיבות הצורניות כנראה שלא (אפילו שוט אחד קן לואצי לא ראיתי) אבל מגוון די רחב של טכניקות צורניות. הוא הרחיב על כך לדעתי בביקורת על הסרט השני.
– זוהי יצירה מספקת יותר מהסרט הראשון ומהסרט השני, היא משלבת בין האנושי והראוותני, אך עדיין היא לא מספיק טובה כדי שתחשב לגאונית, או עמוקה במיוחד, ובהחלט יש בה משהו ילדותי (וגם בהנאה ממנה). לא הבנתי את המכשול הלוגי.
אתה סתם מנטפק לו את הביקורת!
שוב, הכתיבה של קליין לא מושלמת ונפלאה. ההערה לגבי השמות נעשית בחצי צחוק ולא צריך לבנות עליה הרים של תיאוריות ועלבונות. בסך הכל הוא ניסה להגיד בצורה הומוריסטית (לא הכי מוצלחת כנראה) שהוא מרגיש מאוד רחוק ומנותק מהעולם של הסרט. האזכור של אוונגרד צרפתי אמנם מאפיין באמת אלמנט מעצבן בכתיבה של קליין – אם כי גם הוא מתוך כוונה טובה, אם תצא מהנחה שקליין רוצה לשלוח אותך להכיר יוצרים חדשים – ואף על פי כן, הוא בסך הכל הערת אגב ולא עצם העניין. חיבתו של קליין לסצינה עם העכביש לגיטימית לחלוטין. אם אתה מתחיל לשפוט ביקורת רק על פי הדיעה שהיא מביעה – ולא על פי, נגיד, הנימוקים, רמת העניין או התובנה החדשה שיש לה לתת – תמצא את עצמך נהנה בעיקר מעצמך בסוף (וזה בעצם מה שאתה עושה בד"כ, לא?*). הפסקה לגבי האלטרנטיבות הצורניות עוסקת למיטב הבנתי באפקטים מיוחדים, ובתצוגת התכלית שלהם בטרילוגית שרה. והכפול שתיים בסוף – אלוקים ישמור, מה אתה רוצה? כל הסיכום עוסק בניסוח והגדרה של תחושת הדיסוננס שגרמה לו לצאת מהסרט עם שתי התחושות המקבילות האלה. לדידך ביקורת נטולת "כשלים לוגיים" היא ביקורת שאומרת דבר אחד ברור ונחרץ? אז למה צריך בכלל ביקורת. אפשר לסכם כל סרט במילה אחת: "טוב" או "רע".
כאמור, עדיין יש משהו מעצבן קצת בקליין, זאת לא ביקורת נפלאה, לא יצירת מופת של הכתיבה המאמרית ואני לא אמסגר אותה בחדר שלי. אבל נמאס כבר שכולם מחפשים אותו בפינה, למצוא איפה הוא זרק איזה משפט מפודח.
_________
* סתם, אח שלי. סתם.
אם הכל זה הערות אגב, מה נשאר מהביקורת?
רק שתיים.
לספור אני יודע.
ניטפוק ניטפוק הניטפוק
מסכים שאין רע בביקורת אמביוולנטית (אחת הסיבות שאני אוהב את יאיר רווה היא שהוא לא בומבסטי ונעול על הדעות שלו, כמו מבקרים אחרים שמנסים בכוח להשתחל לפוסטרים של הסרטים עם המלצות קלישאתיות ונבובות), אבל אצל קליין לעיתים קרובות מידי זה גובל ברשלנות ופזיזות. בדוגמה של שר"ה הוא דווקא היה בסדר לדעתי, אבל קורה שהוא כותב באופן סתום על סרט שהוא מעניין בו בזמן שהוא משעמם, שהוא בעל "תנופה" אבל שהוא גם מתנהל בעצלתיים.
לבי האלוזיות שקליין מוצא בסרטים – הומור ודיסוננס או לא, יש להודות שהיכולת של קליין מוגבלת מאוד. המאגר שלו מסתיים באמצע שנות השבעים. כל דבר מזכיר לו משהו מצרפת של לפני 40 שנה, וזה גובל לפעמים בפארודיה עצמית לא מודעת. למשל, כשהוא רצה לכתוב על כך שלדובר קוזאשווילי יש את משבר הסרט השני הקלאסי, הוא הדגים את זה באמצעות טריפו וגודאר. מה, מאז השניים האלו (או לפניהם, אגב) לא היו במאים שעברו משבר דומה? ההשוואה הזו נתנה משהו?
וכאילו מה שהוא כתב על שר"ה והקשריו לסרטים שפיטר ג'קסון מעולם לא ראה‮לא‮מספיק, יש לזכור שאנו מדברים על האדם ש"מלחמת הכוכבים" של לוקאס הזכיר לו את פאסבינדר.
מבקר מעניין וידען אומנם, אבל מגוחך ופאתטי קצת, יש להודות.
פתטי לפעמים, כן
יש בקליין משהו מעורר גיחוך. הוא לא האנטי קרייסט, לא מפלצת מופלאה ולא סאורון. הרבה פעמים הוא יוצא קצת תקוע, לא הכי מחובר, לא בדיוק מבין מה הולך איתו. לפעמים הוא דווקא כן מצליח לחלץ החוצה, בעזרת הידע וכושר אבחנה, אמירות משמעותיות וביקורות חזקות. במקרים מסוימים הוא עושה קריאת יתר לסרטים, אבל במקרים אחרים הסרטים מבקשים קצת יותר קריאה והוא יכול לעשות את זה לא רע בכלל. הוא לא רצח את האמא של אף אחד, אבל כן, לפעמים קצת מתחשק לצחוק עליו.
העניין הוא: מרגיזה אותי הפנאטיות העיוורת שבה כל העולם מתגייס לרדת על קליין. לא משנה מה הוא כתב ואיך, מנפחים את זה, מוצאים כמה משפטים "אופייניים" שבעזרתם אפשר להתנגח בו וכותשים לו את הצורה בלי לבדוק בכלל מה הוא ניסה להגיד, והאם, לגופו של עניין, אולי הפעם הביקורת שלו דווקא לא היתה כל כך מרגיזה.
אגב יאיר רווה – הנה אדם שלא מתבייש לבטא את הדעות הלא-דווקא לגיטימיות שלו כשהוא מעמיק בביקורת. יש לי הרגשה שאם רווה היה אומר שסרט מרתיע אותו בגלל שמות משונים, אנשים היו לוקחים את זה הרבה יותר בקלות (הוא אפילו ציין יותר מפעם אחת שהוא לא שותף ל"התלהבות הילדותית" משרה).
כל פיסת כתיבה אפשר לפרק עד למרכיבים הבסיסיים, ואז למצוא בפנים פרטים מחורבנים ועלובים. אורי קליין יכול להיות מבקר לא מוצלח, לפעמים. אבל לחזור כל פעם מחדש על השטיק של לסכם את הביקורת שלו בצורה קלוקלת בהודעה לעגנית בעין הדג, ולהזכיר לעצמנו שוב כמה אנחנו בעצם יותר חכמים מכל הפלצנים שמנסים להיות חכמים, פשוט מעצבן אותי.
שום פנאטיות עיוורת, ושום שניצל.
אם מנוע החיפוש היה עובד ללא הגבלת זמן, הייתי שולף לך הודעה או שתיים בהן אני דווקא מגן עליו.
איפה ראית במה שכתבתי ירידה כוללת וגורפת על קליין? כתבתי על הביקורת שכתב, ועד כמה שהיא לא רלבנטית למציאות.
רוצה לסייג הכל ב"הערות שוליים"? תפאדל.
אני לא שותפה להתלהבות הפלצנית
בהרחקת עצמך מה"התלהבות הילדותית" משר הטבעות. כבר אי אפשר להנות מסרט טוב יותר?
יחי עין הדג, שבלעדיו הייתי צריכה להסתפק במבקרים שחושבים שאם היצירה "אינה אומרת משהו משמעותי באמת על הקיום האנושי והמיתולוגיות שמזינות אותו" (והפעם הוא אפילו טועה) היא ילדותית.
יאללה, עוד ניטפוק
יאיר רוה כותב את שמו עם "ו" אחת, לא שתיים.
איפה הנערות?
במקום התשיעי מופיע "באד סנטה" – איפה הנערות מלוח השנה?
עכשיו הן שם
(זאת בהחלט היתה טעות מוזרה).
אל תנסה לבלבל אותנו
פשוט העתקתם את הרשימה משבוע שעבר, פשוט תודה וזהו…
)
(
איפה הילד?
http://www.catchthatkid.com
מה לדעתכם הסיכוי שהסרט הזה יהיה מקורי?
אני מהמר על בין אפס לשלילי
זה רק אני, או שהילדה בתמונה דומה לאמנדה פיט?
האמת, נראה חביב מהטריילר. רק למה לא פשוט לקרוא לזה "אושן 11 ואבן החכמים: הייפרקיוב"?
או: ספיי קיד קודי בנקס - בהילוך גבוה
עוד טריילר חדש:
http://www.apple.com/trailers/paramount/twisted/
ואני חייב לתהות – האם בעלילה של הסרט הזה יש טוויסט?
הצעה קטנה ללא סופי
לשים ליד הסרטים גם את הטריילר שלהם…
כללי המשיכה
לקלוט שהפרסומת של Wow עם ליאור מילר היא חיקוי של הטיול לאירופה ב"כללי המשיכה" היה משעשע לאיזה שנייה וחצי. משעשע עוד יותר שרוג'ר אייברי, במאי הסרט המקורי, גם מודע למחווה (האנטרי השני מלמעלה).
http://www.avary.com/rogeravary/journal/archive/2003_12_01_journalarchive.php
שוב, יאיר רוה
במדורו בעתון לא מזמן, כתב רוה על הפרסומת ואף ציין ששלח את המידע לבמאי, וזה ענה שלא ממש משנה לו שגונבים. היתה לו עוד הערה בקשר ל"השראה" אך היא פרחה מזכרוני.
מישהו יידע את פיקסאר
על הגניבה מהלוגו שלהם בפרסומת למנורות?
או את Blur
על הגניבה של תנובה מהקליפ שלהם Coffee & TV?
במקרה שלהם זאת באמת עילה לתביעה
לא קטנה בכלל: לא רק פרסומת אחת אלא דמות ש'תנובה' ממשיכים להשתמש בה. רעיון טוב, צריך באמת לספר להם על זה. אני אשמח לכל מה שיהרוג את קרטון החלב הזוועתי הזה.
נו, למי יש אומץ?
http://www.blur.co.uk/site.html
זה מצחיק, כי אחותי (בת ה-21, למען השם),
מפחדת מקרטון החלב הזה פחד מוות. הוא מפחיד אותה יותר ממה שמפחיד אותה הליצן של מקדונלדס…
חסל סדר ג'ורג' בדו''חקו
אני מקווה שאתם לא משתמשים בפוטושופ CS…
http://slashdot.org/article.pl?sid=04/01/08/0111228&mode=thread&tid=152&tid=185
ראיתי אותו היום שוב, ונהניתי עד מאוד, אבל כל הסרט משהו צרצר לי במוח, כי הייתה אווירה נורא מוכרת. בחצי הסרט הבנתי שהמוסיקה בסרט פשוט נורא מזכירה לי את שרה"ט, ולכן חיכיתי לכתוביות, וגיליתי לשמחתי שהמלחין של פס הקול הוא אכן האוורד שור, שאחראי ללהיטים כמו "שרה: האוסף", ו"שרה, המיטב".
סיפור נטול פואנטה לחלוטין, שנורא התחשק לי לחלוק. תודה.
אוי, הפדיחה.
מוסף ''7 לילות'' של היום
מתאר את הכתיבה בעין הדג כ"מקומונית למדי, אם כי חביבה". וזה בטור הרכילות ההוליוודית, שמגדיר את טום קרוז "פשוט הורס" וקורא לקירסטן דאנסט "כריסטין". אותי זה שעשע.
כתבו עלינו בטור הרכילות?
מה קרה, דן ברזל התחתן עם בריטני ספירס או משהו?
בתקווה שהילדים יקבלו את השכל מאבא
והגוף מאמא.
ואת המגלומניה משניהם
השתגעת?
אנחנו באמת צריכים אנשים כאלה שינסו להשתלט על גם על העולם *וגם* על עין הדג?
כתבו עלינו בטור הרכילות?
"'עין הדג מגדיר את עצמו כאתר 'ביקורות קולנוע לאנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע'. בפועל התוצאה היא כתיבה מקומונית ללמדי, אם כי חביבה. האתר מציע ביקורות על סרטים (חדשים וכאלה שיצאו בווידיאו ודי.וי.די), בקרובים ומאמרים על נושאים קריטיים לחובבי קולנוע באשר הם, כמו תחזיות אוסקר והאם מותר לשמור כיסא לחברים בהקרנת סרט חש ועמוס. נחמד ובעברית."
אוקיי, מה זה ''כתיבה מקומונית''
ואיך זה שונה מכתיבה בטור רכילויות?
כתיבה מקומונית זה ההפך משניצקליין, כמובן.
זה כמו פלצנות, רק ההיפך
זה כשמשתדלים מדי לכתוב מגניב, על חשבון תוכן הדברים.
ועדיין לא הבנתי איך אנחנו קשורים למדור הרכילות דווקא. אבל מה אכפת לי. הם אייתו את ה-URL נכון?
כן.
וזה לא בדיוק מדור רכילות. זה אוסף של אייטמים שלא היה איפה לשים.
כתיבה מקומונית
וכבר היה על זה פתיל בעבר (בהקשר של ניו-ג'ורנליזם), ואם מנוע החיפוש היה עובד הייתי מוצא אותו.
ובהזדמנות זו -
למה בחיפוש המתקדם אין יותר אפשרות חיפוש ללא הגבלת זמן?
אבל יש אפשרות כזאת
לפחות היתה לפני 10 שניות, כשבדקתי.
אם תגדיר את החיפוש
ל'ללא הגבלה' מבחינת הזמן או כמות התוצאות, תגלה הודעת התנצלות. עדכוני שרת, וכאלה.
טוב זה כבר עניין אחר
האפשרות קיימת רק לא פועלת.
האפשרות הזו הוסרה באופן זמני
(דורש יותר מדי משאבי מחשב), ותוחזר ככל הנראה בימים הקרובים.
אני צריך לכתוב ביקורות לעיתון של בי"ס ואני רוצה לדעת מאיפה אני יכול להשיג תמונות כמו שלכם לביקורות.
בבקשה…
יש גם תמונות בימד''ב
ובימד"ב יש גם לרוב קישור לתמונות נוספות ב-external links.
ב-CountingDown.com
(אם אתה לא מכיר)
יש גלריות די גדולות של פוסטרים, סקרין-קאפס, מה שבא לך.
שלושה מקורות עיקריים:
1) אגף התמונות של ימד"ב (כמו שהזכיר הפינגווין).
2) מובי-ווב: http://movieweb.com/movies/search.php
אם כי לאחרונה הם נקנו ע"י אתר אחר, ובמקום להיות אתר שמתרכז רק בתמונות, הם התרחבו לעוד כל מיני דברים, מה שאומר שכבר לא כל כך אינטואיטיבי למצוא את התמונות של כל סרט.
3) לא מזמן נתקלתי באתר עם המון המון תמונות מסרטים. יש סרטים עם פחות תמונות, ויש סרטים עם טונות של תמונות (במיוחד הפתיע לטובה הדף של 'גיבור'). האתר: http://outnow.ch/Media/Img/
אני חייבת להגיד, ופשוט אין לי מקום אחר לשים את זה, שכשנכנסתי לאתר הזה בפעם הראשונה, אין לי מושג אפילו איך הגעתי אליו, לא חשבתי שנכנסים אליו כ"כ הרבה אנשים.. זה מצחיק אותי לגלות את זה כל פעם מחדש.
לא שאני אומרת שהוא לא טוב.
האתר מצוין. רק מוזר לי שאם הוא דיי ידוע לא ידעתי על קיומו לפני זה..
עזרה ממישהו
"מוזר לי שאם הוא די ידוע לא ידעתי על קיומו לפני זה".
משהו לא מסתדר לי מבחינה לוגית. אולי מישהו מוכן להסביר?
הוא היה ידוע לאנשים אחרים, לא לורד.
ו-ורד – תודה, סחתיין וברוכה הבאה.
וואלה. תודה.