על פי העיתונות ההוליוודית של השבועות האחרונים, אפשר לחשוב שסוף העולם מתקרב. "האם זהו סופו של הקולנוע?!" ו"הוליווד מתמוטטת!!1" הן כותרות שאולי לא פורסמו, אבל מעבירות את רוח הדברים: האווירה מזכירה במשהו פאניקה. הסיבה הפשוטה: מכירות הכרטיסים לאורך כל שנת 2005 עד כה היו נמוכות באופן משמעותי מאלה של השנה שעברה. מה, זהו? כן, זהו. בעולם הקופות השבורות, אם שיאים לא נשברים כל שנה מחדש, זה סימן שמשהו לא בסדר; וההכנסות הקולנוע השנה לא הצליחו לשבור אף אחד משיאי השנה שעברה. עד תחילת עונת סרטי הקיץ, אפשר היה לבטל את הבהלה הזאת בחיוך מזלזל. יש סיבה פשוטה מאוד לכך שהכנסות הקולנוע השנה לא עומדות ברמה של השנה שעברה: ישו. 'הפסיון של ישו' יצא בפברואר 2004 והכניס 370 מיליון דולר. סכומים כאלה לא נראים לעתים קרובות בחורף, או בכלל, למעשה, ואם מוציאים את הסרט הבודד הזה מהמשוואה, אז הכל בסדר והעסקים כרגיל.
אבל חודש מאי כבר עבר וחלף, ופתאום נדמה שאולי השמועות על מותו של הקולנוע לא היו מוגזמות כל כך. בואו נראה: בתקופה המקבילה בשנה שעברה, מה היה לנו? 'ואן הלסינג', שטראשיותו לא הפריעה לו להגיע להכנסות של 114 מיליון דולר; 'טרויה', שנחשב לאכזבה ובכל זאת עשה 119 מיליון; 'היום שאחרי מחר' עם 128 מיליון, 'שרק 2' עם 300 ומשהו מיליון, ו'הארי פוטר והאסיר מאזקבאן' שהגיע קרוב ל-100 מיליון בסוף שבוע בודד. והשנה, איזה להיטים גדולים היו לנו? סית', זה מה שהיה. אין ספק שג'ורג' לוקאס לא יצטרך לשבור קופת חיסכון בקרוב, אבל מלבד הסרט הבודד הזה, לא היה אף סרט אחד נוסף שהגיע ל-100 מיליון ומעלה. סליחה, קבלו תיקון, מוסרים לי שממש ברגעים אלה 'מדגסקר' הגיע ל-100.4 מיליון. באמת תודה רבה. אז מה הולך כאן? הקהל באמת נוטש את האולמות?
ורק כדי להפוך את הבהלה לשלמה, הגיע סוף השבוע האחרון. שלושה סרטים חדשים יצאו לאקרנים, והקופות לא הזדעזעו. הן אפילו לא זזו. שלושת המקומות הראשונים בטבלה השבועית שייכים לאותם סרטים שהיו בהם בשבוע שעבר. למען ההגנות, רק אחד מבין שלושת הסרטים החדשים היה אכזבה אמיתית; שני האחרים היו סרטים קטני תקציב וציפיות. אבל זה בוודאי לא יעצור את הכותרות הזועקות על החרפה במשבר הקופתי, ומאשימות את האינטרנט. אישית, אני עדיין מאמין שהאשמים הם הסרטים. לא היה הרבה מה לראות החודש. כשיהיה, אנשים יבואו. אבל אני מקדים את המאוחר. נתחיל מלמעלה.
בשבוע שעבר ניהלו 'מדגסקר' ו'היארד הארוך ביותר' קרב עיקש על המקום השני, כשבכל יום התוצאה מתהפכת. השבוע יש מנצח ברור: החיות המדברות. המאבק אמנם עדיין היה קשה וצמוד, אבל לפחות התוצאות הפעם אינן פתוחות לפרשנות: 'מדגסקר' עלה אל המקום הראשון, עם הכנסות של 28.1 מיליון דולר; 'היארד הארוך' שהירידה בהכנסותיו היתה קצת גדולה יותר, נמצא טיפה מאחוריו, עם 26 מיליון. הכבוד שבכיבוש המקום הראשון לא משנה את העובדה ש'מדגסקר' לא ממש עומד בציפיות שנתלו בו. כמו כל סרטי האנימציה הממוחשבת, גם הוא ירוויח לא מעט, אבל אין שום ספק ש'שרק' הוא לא.
במקום השלישי – שוב, בהפרש קטנטן – נמצא 'נקמת הסית', שעליו כבר נאמר כמעט הכל. השבוע 'נקמת' שבר את השיא העולמי בהאצה מ-0 ל-300 מיליון: 17 יום, כשהוא משפר ביום אחד את השיא הקודם, של 'שרק 2'. למרות זאת, נראה שמסע שבירת השיאים של 'נקמת הסית" מסתיים כאן. הסרט חווה השבוע ירידה לא סימפטית של כמעט 55% בהכנסותיו, ולמרות שאף אחד לא ייקח ממנו את היותו הצלחה אדירה, אפשר כבר לראות את הסוף.
אבל את כל הסרטים האלה כבר פגשנו בשבוע שעבר. צריך לרדת עד למקום הרביעי כדי למצוא מישהו חדש, וכאן מדובר בהחלט בפאדיחה. כמעט בכל קיץ יוצא איזה סרט דרמטי אחד, מתחרה מוקדם על האוסקרים, ומנקז אליו את כל האנשים שלא סובלים סופר-גיבורים ואת אדם סנדלר. לפני שנתיים, למשל, זה היה 'אגדה אמריקאית: סיביסקיט', סרט ספורט תקופתי המבוסס על סיפור אמיתי שהיה בתקופת השפל הכלכלי של שנות השלושים בארה"ב. הסרט הצליח למדי בארה"ב (בארץ הוא הופיע ונעלם לפני שיכולתם להגיד "אגדה אמריקאית"), והשנה הוחלט לשחזר את ההצלחה. התקופה נשארה אותה תקופה, הספורט הוחלף ממירוצי סוסים לאיגרוף, הסוס הקטן והמכוער הוחלף בראסל קרואו (עם רנה זלווגר כבונוס) ושם הסרט הוחלף ל'סינדרלה מן': סיפורו הנוסחתי עד דמעות של מתאגרף כושל שקם מאשפתות ומגיע לצמרת נגד כל הסיכויים. מאחורי הקלעים נמצאים רון הווארד הבמאי ועקיבא "באטמן ורובין" גולדסמן התסריטאי. בפעם הקודמת שבה גולדסמן, הווארד וקרואו שיתפו פעולה, ב'נפלאות התבונה', שלושתם יצאו מהעסק עם אוסקרים ביד. גם הפעם הם הלכו על נוסחה מנצחת, המבקרים שרו שירי הלל, ובכל זאת, משהו היה חסר: הקהל. 'סינדרלה מן' הכניס בסופ"ש 18.3 מיליון דולר. ההשוואה המתבקשת: 'סיביסקיט' התחיל את הקריירה עם סופ"ש של 20.9 מיליון, בלי להתהדר באף כוכב בדרגתו של קרואו. אנחנו לא נקבל בקרוב הזדמנות לשפוט ולבדוק למה הנוסחה פיקששה הפעם: 'סינדרלה מן' לא צפוי להגיע אלינו לפני אוקטובר.
לסרט שבמקום החמישי, 'אחוות המכנסיים הנודדים', היו שאיפות צנועות הרבה יותר: להיות הצ'יק פליק של הקיץ. הסרט מבוסס על ספר רב מכר של אן ברשרס, ומספר על ארבע חברות טובות שעומדות לבלות את חופשת הקיץ הראשונה שלהן בנפרד זו מזו. בכדי לשמור על הקשר בינהן, הן קונות זוג מכנסי ג'ינס, שנודדים בין כל הבנות, כל אחת והתלאות הרומנטיות או המשפחתיות שלה. בין ארבע הבנות נמצאות אלכסיס בלדל, הידועה לחלופין כרורי גילמור או כבקי צחת המבט מ'עיר החטאים', ואמבר טמבלין, המוכרת כג'ואן מארקדיה. באופן קצת מפתיע, היחס שהסרט קיבל מהמבקרים לא היה שונה בהרבה מזה של 'סינדרלה מן': גם הסרט הזה לא ממש מפתיע או מחדש, הם טוענים, אבל הוא טוב בתחומו ועושה את העבודה. בקופות הסרט הכניס כ-10 מיליון דולר צנועים, אבל אין סיבה להתלונן. הכל, כמובן, עניין של ציפיות.
עוד שני מקומות למטה אפשר למצוא את הסרט החדש האחרון השבוע, 'Lords of Dogtown' – סיפורם המבוסס-על-סיפור-אמיתי של הפושטקים בני שנות השבעים שחיפשו דרך להתאמן בגלישת גלים גם בימים בלי רוח, והמציאו את ספורט הסקייטבורד כמו שהוא מוכר כיום. גם מהסרט הזה אף אחד לא ציפה לגדולות, ובכל זאת 5.6 המיליונים שהכניס הם בוודאי די מאכזבים.
בפינת הפטריוטיות, חגיגה נחמדת: 'ללכת על המים' מציג בהפצה מוגבלת בארה"ב כבר 14 שבועות. להתמדה יש שכר, והשבוע הסרט חגג הגעה להכנסות של 2 מיליון דולר. בקנה המידה שעליו אנחנו מדברים כאן (הסרט מעולם לא הוקרן ביותר מ-50 בתי קולנוע בו זמנית), זוהי בלי ספק הצלחה, ועל פי המפיצים, זהו הסרט הישראלי המצליח ביותר אי פעם בארה"ב. וואלה? לא נתווכח. מזל טוב!
האם השבוע הבא יגדיל את מינון הסרטים המצליחים באמת בקיץ הזה? הזדמנויות יהיו: 'מר וגב' סמית' עם בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי, 'הרפתקאות הילד-כריש וילדת הלבה' של רוברט רודריגז, קומדית השחורים 'The Honeymooners' והמותחן הצרפתי 'מתח גבוה'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
בנות בסרטים הורגות אותי.
אני רוצה לראות כאן ועכשיו מישהי שחולקת מידת מכנסיים במדויק עם 3 מחברותיה הטובות ביותר. על איזו פלנטה? אני שואלת.
בדיוק כמו ה"מכוערות" בקולנוע, שהן לרוב אותן יפהפיות רגילות, רק עם קוקו ומשקפיים (מקסימום טיפה איפור).
כי אנחנו, במידה 38 ומעלה, לא קיימות באמת. לא בעולם שלהן.
צער רב וביגון קודר באתי לבשר לך
ש:
א. בסרט מפורשות יש בת אחת שלא נכנסת לאותה מידת מכנסיים בכלל כמו השאר.
ב. שהן בנות שמונה עשרה, ובגיל הזה הרבה יותר קל לחלוק עם חברותיך את המידה 36.
ג. שגם בגילאים מאוחרים יותר הרבה נשים חולקות את אותה מידת המכנסיים. במיוחד כשמדובר בסך הכל בשלוש חברות. זו פשוט תהיה מידה יותר גדולה כבר.
ד. שעם כל האמור לעיל אני איכשהו תמיד יוצאת הדופן היחידה בין כל הבנות שאני מכירה, שעלתה למידה 38 ולא מצליחה לרדת ממנה. כל השאר, ואני מדברת על יותר משלוש בנות, נכנסות בסבבה ל-36, ולפעמים 34.
תיקון
הן בנות 16, לא 18, מה שרק מחזק את הטענה שלך.
אבל כל הפואנטה שבסרט הוא שהן ממש לא אמורות להיות באותה מידה ארבעתן, כי אחת גבוהה מהאחרות, ואחת נראית כאילו היא מידה 44 לפחות, וכל הרעיון של הג'ינס בסרט הוא שזה ממש קסם שהוא באמת מתאים על כולן בצורה מושלמת.
תיקון
ומאחר שיש לך מושג על מה הסרט
אפשר לעזאזל הסבר נורמלי לעלילה?
לא הבנתי
יש מכנסיים
הן הולכות למקומות אחרים
יש זוג אחד? 4 זוגות? אם יש 1 אז הן חתכו אותו ל4 וכל חלק הצמיח מכנס? מה לעזאזל נסגר עם הסרט הזה?
מצטער על ההתפרצות, אבל מאז שקניתי אותו במשחק וקראתי את העלילה שלו לא הצלחתי להבין על מה הוא. הסבר בצורה שמסבירים לילד ממש מפגר יתקבל בברכה.
תודה מראש
טוב, אז ככה...
לצערי הלכתי לראות את הסרט הזה. הייתי צריכה למצוא סרט ללכת אליו עם אמא שלי, חברה שלה, והבת של חברה שלה (שהיא חברה שלי), והגעתי למסקנה שצ'יק פליק מהסוג הזה יהיה הימור בטוח.
הבעיה הייתה שהסרט ככל הנראה מיועד לבנות בגילאי 10-14 בלבד, והאולם היה מפוצץ בחתך האוכלוסיה הזה, שדאג לצחקק ולעשות רעש כל פעם שמישהי בסרט בכתה או התנשקה עם מישהו. אה, וגם הסרט ממש לא משהו. אני לא ממליצה.
בכולופן, העלילה בקצרה: יש ארבע בנות, מגיעה חופשת הקיץ והן מתפזרות לארבע קצוות עולם – האחת נשארת בבת'סדה, מרילנד (מקום מגוריי!), רורי גילמור נוסעת ליוון לבקר את הסבא והסבתא שלה, והשתיים האחרות נוסעות אחת למשפחה של אבא שלה והשניה למחנה כדורגל במקסיקו.
לפני הנסיעה הן נכנסות לחנות יד שניה ומתחילות למדוד את הזוג מכנסיים האלה, שבדרך פלא מתאים על ארבעתן. אז הן מחליטות שבמהלך שמונת השבועות של חופשת הקיץ, כל אחת תחזיק במכנסיים האלה שבוע שלם, ובסיומו תשלח אותן לבאה בתור. ככה המכנסיים אמורות לעבור נאגלה של שבוע פעמיים אצל כל אחת. הן מאמינות שהמכנסיים יביאו להן מזל או משהו כזה, אבל בתכל'ס הסרט בכלל לא על המכנסיים, אלא על כל אחת מהן והחוויות שלה באותו קיץ.
טוב, אז ככה...
האהא!
עכשיו אני יכול למות בשקט!
תודה ענקית.
ת יודעת שעכשיו, בגללך, אני אלך לראות את זה, כן?
אני רק רוצה שתהיי מודעת.
נכון!
זה תמיד מצחיק אותי ב"עקרות בית נואשות". ארבע נשים מבוגרות, ועוד אמריקאיות. רובן עם לפחות ילד אחד. שונות זו מזו מכל בחינה שהיא. רק אחת מהן נחשבת לכוסית במוצהר. ומה יש להן במשותף? מותניים זעירים ורגליים של דוגמניות. ב"עקרות" זה דווקא מתחבר. בתוכניות/סרטים עם יומרות לריאליזם, לא כל כך.
מה שאירוני הוא שיש בעולם גם "ברביות" (נשים יפות באופן הוליוודי מלוקק) גם במידה 38. וגם במידה 44. היה אפשר ללהק גם אותן לסרטים ותוכניות, בלי לעשות יותר מדי מהפכה בשטחיות הפלסטיקית של המדיה, וכך אולי לתת לעוד איזה אחוז של בנות 14 להרגיש נורמליות במקום שירעיבו את עצמן. מה את אומרת? לדעתי זה סטארט אפ.
אני מתנדבת
הי!
ראסל קרואו לא זכה על אוסקר בנפלאות התבונה!
היה זה דנזל וושינגטון על יום אימונים מסוכן, שזכה באוסקר באותה שנה.
אופס. נכון.
אני מניח שאחרי "ובאוסקר זוכה עקיבא גולדסמן" ההכרה שלי קצת התערפלה.
אופס. נכון.
גם אני הופתעתי. גולדסמן הוא תסריטאי גרוע, אבל יודע לעבד ספרים למסך (נפלאות התבונה).
מזכיר לי את בריאן הלגלנד שבמקום לכתוב את התסריט למיסטיק ריבר, פשוט צילם את הספר (המצוין) וכתב במקום 'מאת דניס ליהיין': 'תסריט מאת בריאן הלגלנד'. אבל לפחות הסרט עובד כראוי.
ככה הלגלנד תסריטאי גרוע גם כן. לראייה המסמכים המזעזעים: סיפורו של אביר והמסדר.
לא,
עקיבא גולדסמן הוא תסריטאי גרוע, שלא יודע לעשות שום דבר (נפלאות התבונה). התסריט של 'נפלאות התבונה' היה גרוע.
גם הספר גרוע
לא ראיתי את הסרט, אבל זו הביוגרפיה הכי משעממת שקראתי, על האדם הכי מרתק שאני יכולה לחשוב עליו.
היא לקחה את החומרים הכי מדהימים בעולם, והפכה אותם לרשימת מכולת שאני עד היום לא בטוחה איך צלחתי אותה.
אני מתארת לעצמי שקצת קשה לכתוב משהו דרמטי באמת על אדם שעדיין בחיים, אבל בחיית, סילביה, קצת עניין?
קראת ל''סיפורו של אביר'' גרוע?
אתה מוזמן בזאת לדו קרב ברחבת הביקורת המתאימה.
מה שגורם לחשוב
מה יעשו אנשים שיגיעו לאולם הקולנוע ויגלו שם סרט סופר-גיבורים עם אדם סנדלר?
מה שגורם לחשוב
או מלים אחרות, כאוס ישרור ברחובות, טיילר דירדן יפוצץ בניינים, צופי הקולנוע ימרדו ויעשו דברים אחרים, המחירים יצנחו, ואני אקח חופשה ואעבור לגור בקולנוע במחיר של 10 שקלים חדשים ליום שלם מלא בסרטים.
מעניין מה יהיה?
עכשיו שראסל קראו עצור….
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3095633,00.html
הסרט יעלה למקום הראשון.
הסרט יעלה למקום הראשון.
רק לא זה, בבקשה. טוב, אולי זה ימנע מ"משפחת סמית"' להגיע למקום ראשון.
ככל הנראה
"סינדרלה מן" לא הצליח כמו "נפלאות התבונה" בדיוק בגלל הכיתוב על התמונה שלמעלה… מתאגרפת חסרת כל שעולה לגדולות זה לא ממש רעיון חדשני בשנה האחרונה.
זה לא היה רעיון חדשני
כבר לפני 50 שנה, אבל כנראה שבאמת לרוב האנשים מספיק סרט מדכא אחד על איגרוף לשנה.
זה לא היה רעיון חדשני
עדיין, אותו רעיון הביא אוסקר לסטלונה ולסוואנק. ראסל קרואו שחקן לא רע, אז הוא ציפה שאם להם זה עבד, אז הוא גם אולי יקבל מועמדות לאוסקר ובדרך הסרט יכניס קצת כסף.
בקשר להשוואה לשנה שעברה אתה צודק. שנה שעברה הלכתי לסרט בתדירות גבוהה יותר מכל חודש, והשנה יש לי מגל אם אני מצליח למצוא סרט נורמלי ולארגן חברים פעם בשלושה חודשים. דרך אגב אני ג'ו אס, המניאק הבן זונה הקטן ששיגע פה את כל המבוגרים. לפני איזה חצי שנה הפסקתי להכנס לפה. NOW I'M BACK!!!
אם אתה אומר.
ג'ו מי?
אפשר את המגל אחרי שתגמור איתו?
עוד מעט שבועות וצריך לקצור את החיטה.
אוי, כמה בוער לי הציטוט מטעם החיים בקצות האצבעות...
ואני לא זוכרת את ההתחלה. oh well
אפרופו ללכת על המים
השבוע התחילה בארה"ב הקרנה גם של 'אור'. (http://www.imdb.com/title/tt0388311/)
יצאו מהדו''ח
אוצר לאומי, 28 שבועות (+2 טרום בכורה), 173M$
הטייס, 23 שבועות (+1), 102M$
xXx², 5 שבועות, 26M$
להתראות גברת רובינסון
הו, Poor מל ברוקס
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3096457,00.html
עיריית תל אביב מתכננת ''לילה לבן''
בתאריך 23.6, לציון שנה להכרזה על העיר הלבנה כאתר מורשת תרבות עולמית, יערך הפנינג לילי בכל רחבי העיר. זו הכתבה בוואלה:
http://e.walla.co.il/?w=/6/728747
וזה החלק הרלוונטי בה:
"…הסינמטק וקולנוע לב תל אביב יקרינו סרטים כל הלילה…"
לבן
משום מה המילים "העיר הלבנה" ו"תל אביב" לא מסתדרות לי כשהן מופיעות באותו משפט.
תחשוב על מה שרץ
בשירותים (ולעיתים אף בגלוי) במסיבות ברחבי העיר וזה אולי יתן לך פירוש אחר "תל אביב הלבנה".
כל הכבוד, מגיע להם
נמאס כבר מהסרטי לידרפרייס אינסטנט למיקרו האלה.
קח נוסחה של סיפור אמיתי על ניצחון נפש על חומר, כוכבים וצוות מוכרים ואהובים, אותו סוג מוזיקה וסרטים שבנויים אינסטנט ליוקרה ופרסים ושהקהל אמור לאכול את זה כמו מטומטם.
די כבר, וגם השבוע ה15 ברציפות שאנו חווים בירידות הכנסות בארה"ב מסמן לאנשים שנמאס להם, המהפכה הגיעה, לא עוד סרטי חרא, ואני מברך.
רק ברגליים הם יבינו שאנשים לא מטומטמים.
איזה מסר?
קשה לי מאד להאמין ש'סינדרלה מן' היה יותר נוסחתי מהסרטים שיצאו בשבוע שעבר. חיות מדברות ורימייק של סרט משנות השבעים, לזה אנשים מצביעים עם הרגליים. אני לא רואה איך האמירה שלך מסתדרת עם אירועי הקיץ עד עכשיו. אנשים דווקא כן מבקשים עוד מאותו הדבר, ולסרט הספציפי הזה היו ביצועים נמוכים ביחס לציפיות לא בגלל שהציבור "מצביע עם הרגליים" נגד סרטים כאלו אלא כחלק ממגמה שכנראה נראה בקיץ הזה.
איזה מסר?
ההפך הוא הנכון
מדגסקר זה כמו בייביסיטר לילדים אז ברור שזה יצליח.
וזה שכולם הלכו לראות את מלחמת הכוכבים זה עניין תרבותי, חייבים לראות את זה, וכולם שמחים שזה עכשיו נגמר.
והיארד הארוך זה משהו יותר מרימייק לש סבנטיז – קומדיית אדם סנדלר.
אבל הנה סרט למבוגרים, סינדרלה מן, שאין עליו תרוצים של קהל יעד, ותראי איך הוא מצליח. כמו כל שאר סרטי העונה שהיו לאותו קהל מבין עניין.
"המתרגמת", ועוד הרבה דוגמאות שעכשיו לא אעבור עליהם בימד"ב, נופלות. לאנשים נמאס.
ובצדק.
'המתרגמת'
('מזימות זרות', כלומר) לגמרי לא נפל. הוא הצליח באופן מכובד בהחלט, לסוגו. מסרט כזה אי אפשר לצפות ל-200 מיליון.
'המתרגמת'
כן, אבל היו המון דיבורים על הסרט ובירבורים על זה שהוא צולם באו"ם וכל זה, ציפו ממנו ליותר, זה ברור, אולי לא במספרים, אבל בכל זאת.
יש תחושה באוויר שמשהו או הולך להשתנות בקולנוע האמריקאי או שפשוט הוא ייכשל.
אם תהיה ירידה משמעותית,
שתימשך כמה שנים אז יכול להיות. אבל גם אז ייקח לאולפנים עשור להבין שהם עושים משהו לא נכון, וקדחת המשכוני-הרימייקים-לקומיקס-יפני תימשך. אם יש גורם לירידה במכירות הייתי מאשים את הדויד דווקא, בייחוד לאור ההצלחה הגדולה שלו בארה"ב. בכל אופן, זה לא שלאולפנים יש השפעה ישירה על איכות הסרטים, והם מחליטים באופן מודע לעשות סרטים גרועים כי זה מה שהציבור אוהב, הם פשוט הולכים לאיפה שנדמה להם שהכסף נמצא. אז השנה זה הפסיק לעבוד קצת.
איזה מסר?
איך בדיוק "מדגסקר" הוא בייביסיטר? מה, ילדים הלכו לראות אותו בלי הורים?( והכוונה, לילדים מתחת לגיל 10). זה יהיה בייביסיטר
בגרסת ה-DVD. זה בייביסיטר, אולי בגלל שאתה מושיב את הילד והוא צופה בו, אבל לפחות הורה אחד יושב לידו(על תקן מכונת ממתקים וכאלה).
איזה מסר?
נו אבל זה הקטע, במקום באמת להשקיע בילד אתה לוקח אותו לסרט, ומשלם את המחיר של לשבת איתו, ורק לא לעשות משהו אמיתי
איזה מסר?
אם כך, צריך לקרוא לסוג הסרטים הזה-פמיליסיטר, סרט שבו משפחה יושבת ביחד, במקום לעשות משהו אמיתי.
זה יכול להיות גם בייביסיטר בתורות
בכל פעם הורה אחד לוקח את הילד שלו + כמה חברים (לפי הגיל) ואז לשאר ההורים יש שקט לפי התור.
הסרט הופך את זה לאפשרי כי הילדים בסביבה מבוקרת ולא יכולים להתרוצץ או להסב נזק לעצמם ולסביבה.
גם את, קולומביה?
גם אנשי קולומביה מצטרפים לשוק האנימציה עם סרט שנקרא Open Season. יש לזה אפילו טריילר:
http://www.apple.com/trailers/sony_pictures/open_season/
האמת? נראה בעיקר מייגע.
אם הייתי רואה את הטריילר הזה לפני שלושה סרטי אנימציה ממוחשבת אחרים, ומי יודע כמה טריילרים לעוד סרטי אנימציה ממוחשבת, אולי הייתי מתלהב יותר. אבל אחרי כל אותם סרטים וטריילרים, הטריילר הזה נראה כמו מחזור עייף, דלוח ועתיר קרשים של כל מני דברים מתוך סרטי אנימציה ממוחשבת מהחמש שנים האחרונות.
עוף: לגולשי עין הדג בניכר
אני יודע שיש כאן כמה (רותם, זורה ועוד) מהחוף המזרחי (ארה"ב מן הסתם), אם בא למישהו להיות בקשר אפשר לשלוח לי מייל, אני אהיה באיזור (ניו יורק – פילדלפיה) בשבועות הקרובים לפני שאני ממשיך לחוף המערבי. אולי אפשר ללכת ליום העצמאות-המאוחר במנהטן יחד או משהו, הבנתי שזה אמור להיות נחמד מאוד.
''מתח גבוה''? מותחן צרפתי?!
יותר לכיוון סרט סלאשרים מדמם עד בחילה.
ולפחות מחצי השעה הראשונה,
שרק אותה טרחתי לראות, שגרתי עד בחילה.
אתם נשמעים כמו צמד מבקרי מסעדות.
מה עם sin city
כמה הוא עשה ?
השבוע?
$47,403.
בכלל? 73.5 מיליון דולר בארה"ב, והוא רק התחיל את דרכו בשאר העולם. לא רע בשביל סרט שנעשה בתקציב של 40 מיליון.
השבוע?
למה הוא לא מופיע ברשימה ?
כי הוא במקום ה-33.
וואו, זו הייתה נפילה מהירה...
והם בטח לא כיסו עדיין את הוצאות הפרסום. ממש חבל שהסרט לא הצליח יותר. עכשיו רוב הסיכויים שהאולפנים יחזרו לעשות סרטי קומיקס שבלוניים במקום איכותיים כמו עיר החטאים.
אררר.. אתה מודע לזה
שמבחינתם הסרט הצליח מספיק כדי שיעשו לו סרט המשך.
אוקיי, זה כיסה את הוצאות הסרט
אבל מה עם הפרסום? זה מוסיף כמה מליונים נכבדים לתקציב.
והיי, אני לא מתלוננת או משהו.
שמת לב שהניק שלך משתנה ללא הרף?
הוא כן כיסה, הוא כן הרוויח,
סרט ההמשך כבר בדרך – מה עוד אתה רוצה?
(סוג של אני מניח) Cake or Death?
http://www.auntiemomo.com/cakeordeath/d2ktranscription.html#churchofengland
שאלה על ימדב
לפי מה הם בוחרים את סדר הופעת השחקנים ברשימה של כל סרט?
כי יש מצב מוזר שבסרט אלכסנדר קולין פארל עצמו לא מופיע ברשימה הראשית.
לפי סדר הופעתם בקרדיטים של הסרט.
שזה לפעמים לפי סדר החשיבות, לפעמים לפי סדר האגו ולפעמים (כמו במקרה הזה) לפי סדר ההופעה בסרט.