דו"ח קופות שבורות – 31.8.2009

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 1 בספטמבר 2009Posted in: חדשות

הצלחתו של סרט תלויה, כידוע, בהרבה גורמים, ביניהם עוצמת וגודל מסע הפרסום, וגם העיתוי. תאריך הפצה שגוי יכול להרוג סרט. אז מישהו יכול להסביר מה הרעיון להפיץ שני סרטי אימה – במיוחד כשמדובר בשני פרקים בסדרות אימה יוקרתיות – באותו סוף שבוע? איך זה לא יפצל את הקהל הספציפי מאוד של הז'אנר, שיצטרך להחליט על סרט אחד על חשבון השני? או אולי הכוונה היתה שחובבי האימה יעשו בסוף השבוע הזה מרתון? לא יכול להיות שאנשי האולפנים ההוליוודיים, שמשקיעים בסרטים האלה הרבה כסף ומתחבטים בתזמון שלהם, לא שמו לב לבעיה הזאת. נראה שיש הגיון כלשהו בהפצת שני הסרטים בו זמנית, אבל הוא נסתר מבינתי. ואכן, במבחן התוצאה, שניהם הצליחו במידה סבירה, אז כנראה אני באמת לא מבין כלום וזהו.

הסרט הרביעי בסדרת 'יעד סופי' נקרא בעברית 'יעד סופי 4', אבל בארה"ב – בה משום מה סולדים משמות הכוללים מספרים ומשתדלים לבלבל את הקהל ככל האפשר – הוא נקרא פשוט 'The Final Destination' (בניגוד לשמו של הסרט הראשון, שלא כלל את המילה The. שונה לגמרי). מוקדם יותר השנה יצא הסרט הרביעי בסדרת The Fast and the Furious, שנקרא פשוט 'Fast and Furious'. מתברר שהכללתה או העדרה של ה' הידיעה הוא תחליף מקובל למספר 4. זה כמו "7 בום" כזה. 'האלווין II', לעומת זאת, מבלבל את הקהל פשוט משום שעל מדפי ספריות ה-DVD כבר יש סרט בעל השם הזה בדיוק; לפני שנתיים יצא הריבוט של רוב זומבי לסדרה, והסרט החדש הוא המשך שלו.

'ה-יעד ה-סופי' מוצג בתלת-מימד, ומלבד זאת אין הרבה הבדל בינו לבין הסרטים הקודמים בסדרה: עוד קבוצת טינאייג'רים ניצלת מאסון (הפעם במסלול מירוצים), ושוב המוות רודף אחריהם כדי להשלים את החוסרים. 'האלווין 2' לא מוצג בתלת מימד, ומלבד זה הוא כנראה לא שונה מכל סרטי האלווין האחרים: הרוצח מייקל מאיירס רודף אחרי טינאייג'רים ושוחט אותם, רק שזה עשוי עם הטאצ' האופייני של רוב זומבי (כלומר, אנשים מקללים ממש הרבה). לפי הביקורות, זה ממש לא משנה לאיזה סרט תבחרו ללכת: שניהם גרועים.

מבחינה קופתית יש הבדל. 'יעד סופי' כבש את המקום הראשון, עם 28 מיליון דולר; מלבד העובדה שזה סכום מכובד מאוד בשביל סרט אימה, זאת הפתיחה הגדולה בתולדות הסדרה: הסרט הקודם פתח עם 19 מיליון דולר. התלת-מימד בוודאי עזר. סרטי 'יעד סופי' קלים מאוד להפקה: הקשר היחיד ביניהם הוא הקונספט – אפילו השחקנים מתחלפים כל פעם, כך שלא צריך להשקיע בכוכבים יקרים. העובדה הזאת הופכת אותם לעסק משתלם, ואומרת שה-סרט ה-רביעי לא יהיה ה-אחרון.

'האלווין 2', לעומת זאת, הגיע למקום השלישי עם 17 מיליון דולר. גם זה סביר בהחלט (התקציב המדווח של הסרט הוא 15 מיליון דולר, כך שגם הסדרה הזאת תמשיך הלאה), אבל זאת ירידה לעומת הסרט הקודם, שפתח עם 26 מיליון דולר. טוב, תמיד אפשר לעשות עוד ריבוט.

בין שני הזוועתונים, במקום השני, נמצא 'ממזרים חסרי כבוד', עם 20 מיליון דולר, שהם ירידה של כמעט חצי מהפתיחה היפה שלו. 'דיסטריקט 9' נמצא ברביעי, עם עוד 10 מיליון דולר.

'לקחת את וודסטוק' הוא הסרט החדש של אנג לי, במאי שמצליח בכל פעם להפתיע עם סוג הסרטים שהוא לוקח על עצמו: מסרט קונג-פו ואנשים מעופפים הוא עבר לדרמה משפחתית אמריקאית, משם לגיבור על, ומשם לקאובואים הומואים. מכאן הוא המשיך, באופן כה מתבקש, לקומדיה על מאחורי הקלעים של פסטיבל וודסטוק. התגובות שהסרט מקבל, עוד מפסטיבל קאן, הן לגמרי ככה-ככה: סרט בסדר, נחמד כזה, אבל לא בשביל זה היה צריך את אנג לי – וחוץ מזה, בתור סרט על וודסטוק, אין בו מספיק מוזיקה. בהפצה מצומצמת למדי, הסרט הגיע למקום התשיעי עם 3.7 מיליון דולר.

הקיץ הסתיים השבוע רשמית. עם תחילת ספטמבר, אנחנו נוחתים ישר לאזור המת של השנה, שבו יוצאים בעיקר סרטים חסרי תקווה וציפיות. כלומר, ככה זה בדרך כלל: השנה היתה מאד יוצאת דופן, וה"אזור המת" הגדול האחר של השנה, ינואר, התברר כחי במידה מפתיעה. אז אולי בכל זאת יצא משהו מהקומדיה 'הכל אודות סטיב', מהאקשנון 'גיימר' או מהסרט של מייק ג'אדג', 'Extract'.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.

1. The Final Destination – 28.3 (28.3)
2. Inglourious Basters – 20.0 (73.8)
3. Halloween II – 17.4 (17.4)
4. District 9 – 10.7 (90.8)
5. G.I. Joe: The Rise of Cobra – 8.0 (132.4)
6. Julie and Julia – 7.4 (71.0)
7. The Time Traveler's Wife – 6.7 (48.2)
8. Shorts – 4.9 (13.6)
9. Taking Woodstock – 3.7 (3.7)
10. G-Force – 2.8 (111.8)
תגיות: