דו"ח קופות שבורות – 30.1.2005

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 1 בפברואר 2005Posted in: חדשות

Everyone will suffer.שני סרטי אימה יצאו לאקרנים בארה"ב השבוע. שניהם קיבלו ביקורות גרועות. אחד מהם מצליח למדי. לשני יש סיכוי להפוך לאגדה.

המצליח מבין השניים הוא 'Hide and Seek', שזה בעברית 'מחבואים', אבל ייקרא בעברית 'משחקים נסתרים', כי ככה זה. בסרט מככבים רוברט דה נירו ודקוטה פנינג. לשניהם רשום בשנים האחרונות רקורד של סרטים גרועים (דה נירו: 'Godsend', 'פגוש את ההורים', 'בוא נדבר על זה פעם שניה'; פנינג: 'חתול תעלול', 'נקמה בוערת', 'בנות בסטייל'), אבל להגנתה של פנינג אפשר לומר שהיא בת 11, מה שאי אפשר לומר על דה נירו. בסרטם הנוכחי, פנינג היא הבת של דה נירו, שאשתו התאבדה. הילדה הקטנה מנסה להוכיח שגם היא יכולה להיות קריפית כמו דביי צ'ייס, כשהיא מתחילה לדבר עם חבר דמיוני בשם צ'רלי. צ'רלי, מסתבר, קצת מעורער נפשית, וייתכן שהוא אפילו מסוכן לציבור. יש טוויסט בסוף.

הסרט קיבל ביקורות די נוראיות, מה שלא מפתיע בהתחשב בעיתוי שבו יצא. גם הקהל לא יוצא מגדרו. בעקבות זאת, החיים של 'משחקים נסתרים' צפויים להיות קצרים והנפילה קשה (להזכירכם, סרט אימה די דומה, 'רעש לבן', יצא לפני שלושה שבועות; הוא כבר איננו עמנו היום), אבל לפחות הוא השיג הכנסות סוף שבוע ראשון לא רעות – 22 מיליון דולר. חוץ מזה, היחס הצונן שהסרט קיבל מהקהל ומהמבקרים כאחד הוא טיפול מסאז' מפנק ומרגיע ביחס למה שקרה לסרט האימה השני שיצא השבוע.

יש במאי אחד שקוראים לו Uwe Boll. אני לא בטוח איך אמורים לבטא את זה, אבל אני חושב שהצורה הנכונה להגיית השם הפרטי שלו היא כמו התגובה האופיינית למראה ג'וק מעוך. בצירוף מקרים מופלא, זו גם התגובה האופיינית לסרטים שלו. למר Uwe יש מטרה בחיים. הוא קונה זכויות על משחקי מחשב, ועושה מהם סרטים מאד מאד גרועים. לראשונה הוא עשה זאת לפני שנה, עם 'House of the Dead', שזכה למקום של כבוד בין 30 הסרטים הגרועים של כל הזמנים, על פי IMDb. עכשיו הוא עושה את זה שוב, עם 'Alone in the Dark', ובעתידו נמצאים גם 'Bloodrayne', 'Far Cry' ועוד משחקים טובים דווקא. אבל מסתבר שיש גבול לכמה שאפשר לעבוד על הקהל: 'לבד בחושך' (שבו משתתפים, לצערם הרב, כריסטיאן סלייטר וטארה רייד), שהופץ במעל 2,000 בתי קולנוע, הכניס בסוף השבוע הראשון שלו 2.8 מיליון דולר, ולא הצליח להיכנס אפילו לעשרת הגדולים. והביקורות? אח, תענוג צרוף. יש מעט מאוד סרטים שמצליחים לגרות את יצירתיותם של מבקרי קולנוע כמו יצירותיו של Uwe. חבל לנסות לתאר את הביקורות, צריך להביא דוגמאות.

"הסרט הזה הוא כל כך בלתי כשיר בכל תחום, שחייבים לתהות למה הוא לא שוחרר ישר לוידאו, או עדיף, ישר לפח הזבל" – סטיבן הולדן, ניו יורק טיימס.

"קשה להאמין שביצירתו של הסרט הזה היה מעורב מישהו מעל גיל 10" – כריס קלטנבך, בולטימור סאן

"טפשי מכדי לצפות בו ורועש מכדי לישון בו" – רוג'ר מור (לא ההוא), אורלנדו סנטינל

ויש עוד, עוד הרבה. מומלץ לקרוא את לקט הביקורות על הסרט לעידוד מצב הרוח. זה בוודאי משעשע הרבה יותר מהסרט עצמו.

בינתיים, פה ושם על פני עשרת הגדולים מתרוצצים 'הטייס', 'מיליון דולר בייבי' ו'דרכים צדדיות', שהפצת שלושתם התרחבה – מי יותר, מי פחות – בשבוע האחרון. מה עוד משותף לשלושתם? נכון ילדים, אלה הם שלושת המועמדים המובילים במרוץ אל אוסקר "הסרט הטוב ביותר" שיוענק בסוף החודש. 'דרכים צדדיות', חביב המבקרים, הוא הסרט הותיק מבין שלושתם. הוא מוצג בבתי הקולנוע כבר מאז אוקטובר, ואת רוב התקופה הזאת הוא בילה קצת מתחת לעשירייה המובילה. בעקבות פרסום המועמדויות הוא עשה צעד קטן חזרה אל תוך עשרת הגדולים – למקום השמיני, ליתר דיוק. 'הטייס' מעולם לא עזב את העשירייה, אבל השבוע עולה בחזרה למקום השישי, עם שבעה וחצי מיליון דולר, ובהכנסות כוללות הגיע כבר ל-68 מיליון. הסכום הזה היה משמח הרבה יותר אילו 'הטייס' לא היה היקר מבין המועמדים, עם תקציב של מעל 100 מיליון דולר. אם הוא יזכה בסופו של דבר באוסקר, זו לא תהיה בעיה; אם לא, ייתכן שהוא יגמור את חייו הקולנועיים במאזן כלכלי שלילי.

המועמד השלישי הוא 'מיליון דולר בייבי', סרטו של קלינט איסטווד, שגם משתתף בו לצד הילארי סוואנק ומורגן פרימן. כל החמישה – פרימן, סוואנק, איסטווד השחקן, איסטווד הבמאי והסרט – מועמדים איש איש לאוסקרו. תיאור העלילה הבסיסי של הסרט נשמע כמו הנוסחה בהתגלמותה: איסטווד הוא מאמן איגרוף שפרש, סוואנק היא מתאבקת עם שאיפות גדולות שמשכנעת אותו לחזור לזירה ולהפוך אותה לגרסה הנשית לרוקי (רק בלי הטמטום בעיניים). רק מה, בעצם בעלילת הסרט מתחבא קצת יותר מזה, ולמעשה הוא סרט שרצוי מאוד לא לקרוא עליו יותר מדי, בעיקר לא את דבריהם של מבקרים ישראליים, כדי להימנע מספוילרים. המבקרים מתים עליו (נו ברור, מועמד לאוסקר והכל), אבל עד היום הוא הוצג רק באופן מוגבל. עכשיו, כשהפצתו הורחבה כמו שצריך, הוא חדר סוף סוף לעשירייה, והתמקם במקום השלישי עם 12 מיליון דולר.

עוד תופעה מוזרה שקרתה השבוע היתה הירידה האיטית של סרטי הילדים. 'Are We There Yet?' ו'Racing Stripes', שניהם סרטים לכל המשפחה שנחשבים לגרועים עד גרועים מאד, אמנם ירדו בטבלה, אבל הכנסותיהם נשארו כמעט זהות לאלה של השבוע שעבר. 'זה עוד רחוק, דרדסבא?' ירד ב-11%; הסרט על הזברה ירד ב-4% בלבד. והשבוע לא היה שום חג. מוזר מאד.

בשבוע הבא – חגיגה לאוהבי הקולנוע: הסופרבול! עקב האירוע, לא יצאו סרטים גדולים – רק עוד סרט אימה (כאילו לא היו לנו מספיק) בשם 'Boogeyman', ואיזו קומדיה רומנטית בשביל הבנות: 'The Wedding Date’.

הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.

1. Hide and Seek – 22.0 (22.0)
2. Are We There Yet? – 16.3 (38.5)
3. Million Dollar Baby – 12.3 (21.6)
4. Meet the Fockers – 8.0 (258.4)
5. Coach Carter – 8.0 (53.6)
6. The Aviator – 7.6 (53.6)
7. Racing Stripes – 6.5 (35.1)
8. Sideways – 6.3 (40.1)
9. In Good Company – 6.2 (36.0)
10. Assault on Precinct 13 – 4.3 (14.8)
תגיות: