תושבי כפר סבא והסביבה ודאי שואלים את עצמם בשבוע האחרון, מהו אותו קול צפצוף גבוה ורם שנשמע בחוצות העיר מדי לילה. האם אלו הן יללותיו של איש-זאב שנשם הליום? האם זהו קול האוויר היוצא מבלון התכנית הכלכלית? (שימו לב, הומור פוליטי בעין הדג!), או שמא זו ארלקינה? ובכן, דומה, אבל לא – זה הקול שאני עושה כשאני מנסה לנשום ולישון בו זמנית. התיאוריה הסבירה ביותר עד כה גורסת שהתצפית שכתבתי בשבוע שעבר על 'מלחמת הכוכבים' החדש הרגיזה איזה סית' לורד אפל במיוחד, שמאז מפעיל עלי כל הזמן את אחיזת החנק של דארת' ויידר. או זה, או שפיתחתי אלרגיה לדגים. בכל מקרה, הנשימה שלי נשמעת בערך ככה: הההההיייייייייייפפ, אבל יותר גבוה. אחר כך באים שיעולים, וחוזר חלילה, ואחרי מספר רצפים כאלה – בכי תמרורים (שנקטע מדי פעם בעוד ההההההיייייייפפ), כשאני מבין שגם הלילה לא אצליח לישון יותר משלוש שעות. אחר כך אני משוטט בבית, מזעיף פנים לחתולות ומחפש איך אפשר להרוג שעות לילה בצורה שלא תצריך הפעלה של המוח מעבר לפעולות מוטוריות בסיסיות. ואם כבר הצלחתי להירדם לרגע, התינוק של השכנים מיד פורץ בצווחות (הם כנראה מאמינים שצריך לתת לו לבכות עד שהוא נרגע לבד), ואני איתו, תקוע מול ה-DVD של 'ביוניקל 2'. הההההייייייייפפ. מצד שני, באוטובוסים ובתור לקופת חולים אני נרדם יופי. זה די משמח, עד לקטע שבו אני מתעורר בקרית שמונה או אצל הגינקולוג.
בקיצור, הרעיון הכללי הוא שאני נורא מסכן, אבל – תתפלאו – יש לזה גם פואנטה: כמה שאני מתלונן, תהיו בטוחים שאוליבר סטון עוד יותר מסכן ממני.
אומרים שאוליבר סטון תכנן את 'אלכסנדר' שלו במשך 15 שנה. זה גם ארכו של הסרט, בערך. עם צוות של כוכבים נכבדים (קולין פארל, אנגל'ינה ג'ולי, ג'ארד לטו, אנתוני הופקינס, ואל קילמר וכמובן המגה-סטאר רז דגן), תקציב של מאה חמישים ומשהו מיליון דולר ועלילה היסטורית, שבזכותה מורים להיסטוריה עשויים לשלוח את התלמידים לראות את הסרט כשיעורי בית לחופש, הסרט הזה היה אמור לכל הפחות להתחרות ב'טרויה' (הכנסות סופ"ש ראשון: 47 מיליון דולר). זה גם מה שמסע הפרסום העצבני רצה שנחשוב. נו, טועים לפעמים. 'אלכסנדר' עשה במשך סוף השבוע 13 מיליון דולר, מה שמשכן אותו אחר כבוד במקום השישי בטבלה השבועית, ובמקום על האוסקר הוא יתמודד על תואר הפאדיחה הגדולה של השנה. ועל זה כל מי שצפה בסרט יגיד לכם: ביג פאקינג סופרייז. המבקרים יצאו מהסרט משועממים קשות ועצבניים: משע-מם! הם צועקים, ואת התסכול הם מוציאים על אוליבר סטון. מסכן. הסרט יגיע אלינו כבר בסוף השבוע הזה, כאילו שאין לנו מספיק צרות.
כל זה כמובן מעלה את השאלה האם מדובר בשובה של קללת אנג'לינה ג'ולי. הרי רק לפני חודשיים, ג'ולי שברה את מנהגה בקודש והצליחה להשתתף בסרט שאשכרה הרוויח כסף – 'תפוס ת'כריש'. אבל עכשיו הקללה חזרה. או אולי היא עובדת רק על סרטים שבהם אנג'לינה מופיעה ממש, ולא רק עושה קולות.
בארה"ב נחגג השבוע חג ההודיה, זה עם תרנגול-ההודו. החג הזה משמש לאיחוד משפחות, מה שהופך אותו לגן עדן למפיצי סרטי ילדים ו"לכל המשפחה", השנה זה היה בולט עוד יותר מבדרך כלל: כל חמשת הסרטים שבמקומות הראשונים הם סרטים לכל המשפחה. 'אוצר לאומי' שבמקום הראשון (הוא אמנם נראה כמו סרט הרפתקאות קשוח, אבל נושא את הדירוג PG – כלומר, לא אלים, לא סקסי וכשיר לצפיית ילדים) ו'משפחת סופר-על' שבמקום השני, בקושי זזו: הירידה בהכנסותיהם מהשבוע שעבר היא משהו כמו עשרה אחוז. עבור 'סופר-על', זה הספיק כדי להעלות את הכנסותיו הכוללות אל מעל ל-200 מיליון, אחרי ארבעה שבועות. זה אמנם לא שיא חדש של שום דבר, וכבר הבנו ש'סופר-על' לא יגיע לרמת ההצלחה של 'שרק 2' למשל, אבל זה עדיין הרבה מאוד, ומצרף את 'משפחת סופר-על' לשורת להיטי הענק של פיקסאר.
בניגוד לירידות הזעומות של הזוג שבמקומות הראשונים, הכנסות 'בובספוג מכנסמרובע' ירדו ב-44%. כנראה קהל מעריצי הספוג היה נלהב כל כך, עד שכולם רצו לראות את הסרט בסוף השבוע הראשון להצגתו, ואז התפנו לעיסוקים אחרים. מנגד, מצבו של 'רכבת לקוטב' הולך ומשתפר; למרות שמקומו בטבלה לא השתנה (4 בשבוע שעבר, 4 גם היום), הוא הסרט היחיד שהכנסותיו למעשה עלו מהשבוע שעבר. למרות הפתיחה הפושרת לפני שבועיים (22 מיליון), 'רכבת לקוטב' הגיע כבר להכנסות כוללות לא כל כך רעות של 81 מיליון. בערך עשרה מיליון מתוכם הגיעו מגירסת האיימקס-3D של הסרט. בתחום הסרטים ה"רגילים" שהוקרנו במקביל בגירסאות איימקס – 'מתקפת המשובטים' ו'הארי פוטר', למשל – זה שיא חדש. אין המון מסכי איימקס בעולם, לכן סרטי איימקס לא יכולים לעשות בוחטות גדולות בסוף שבוע אחד, ומעולם עוד לא קרה שסרט שמוקרן באיימקס בלבד נכנס לעשרת הגדולים השבועיים. אבל כאיזון, הסרטים האלה עשויים להיות מוקרנים הרבה זמן. וכשאני אומר הרבה, אני מתכוון להרבה – נאמר, כמו האורך של 'אלכסנדר'. במקום ה-53 בטבלת ההכנסות השבוע, למשל, נמצא סרט האיימקס 'טי-רקס', שזהו לו השבוע ה-319 בטבלה. מה שקראתם. בקיצור, עם טיפה אופטימיות אפשר לראות את 'רכבת לקוטב' עדיין מוקרן גם בכריסטמס 2005. הוא עדיין יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להחזיר את ההשקעה העצומה בו, אבל הוא לא הפלופ שחשבנו שהוא בהתחלה.
באמצע, במקום השלישי, יושב 'Christmas with the Krank', שהוא, איך לא, קומדיית כריסטמס משפחתית. לפני מספר שבועות, כשיצא 'לשרוד את כריסטמס' עם טים אלן, המבקרים קטלו אותו לחלוטין (במדד העגבניות הרקובות הוא זכה ל-5% ביקורות חיוביות), אבל לפחות אפשר היה להניח שקומדית הכריסטמס השניה – זאת שיוצאת בקרבה הגיונית לכריסטמס – תהיה טובה יותר. המציאות היא שכמו בלימבו ובתכניות של דודו טופז, אין דבר כזה שאי אפשר לרדת נמוך יותר. 'חג המולד עם משפחת קראנק' קיבל 3% במדד העגבניות, לכן אפשר רק לשמוח על כך שבתור מדינה עם רוב יהודי קיבלנו פטור ממנו. לאמריקאים אין פטור, והם הביאו אותו למקום השלישי, עם 22 מיליון.
פינת הסרט האיכותי שבתחתית: אחרי שבועיים מתחת לעשיריה, נכנס השבוע למקום השמיני 'למצוא את ארץ לעולם לא'. הסרט הוא ביוגרפיה (כמובן. אמרנו איכותי, נכון?), בה ג'וני דפ מגלם את ג'יימס מ. בארי, מחבר 'פיטר פן'. הסרט מספר על ההשראה שהביאה אותו לכתוב את המחזה: ארבעת ילדיה של אם חד הורית (קייט ווינסלט) שפגש במקרה. גם אם זה לא נשמע כמו חומר מקורי במיוחד, המבקרים מריעים: אחלה, מרגש, הידד, עוד הפעם! אומרים שעל תפקידו בסרט ג'וני דפ עשוי לקבל שוב מועמדות לפרס האוסקר, שנגזל ממנו בשנה שעברה. אם זה יקרה, הוא יצטרך כמובן להתמודד מול ג'יימי פוקס של 'ריי', שנמצא השבוע מקום אחד מתחתיו.
בשבוע הבא קרוב לוודאי שלא יקרה כלום. זהו השבוע-שאחרי-ת'נקסגיבינג המקולל, לכן לא יצאו שום סרטים חדשים בהפצה רחבה. למרוץ על משבצת הסרט האיכותי שבתחתית יצטרף 'קרוב יותר' עם נטלי פורטמן, ג'וד לאו, ואמא של הייזל ופיניאס. היא מפורסמת, אז מותר לה לתת לבן שלה שם מגוחך.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
אלכסנדר
אל תלכו. באמת אל תלכו. תצילו את עצמכם. אנחנו מדברים על המלך הפאשיסט שמעולם לא הובס. כנראה שגם אתם לא תצאו ממנו בחיים.
לעומת זאת – רז דגן הזה הוא יפיוף בחסד עליון. אני מקווה שהוא גם יודע לדבר.
מה זאת אומרת ''גם יודע לדבר?''
יש לו תפקיד בסרט והוא לא מוציא מילה מהפה?
או שאולי אלכסנדר זה סרט אילם, מה שיכול להסביר את אי הצלחתו.
יש לו תפקיד בסרט
והוא לא מוציא מילה מהפה.
בסרט הוא נראה חתיך ועמוק אבל בתמונות שמסתובבות ברשת הוא נראה סתם דוגמן.
אם הוא באמת שווה משהו כשחקן, הוא הולך להיות כוכב על בארה"ב, כמו שהבנתי שהוא כבר עכשיו באיטליה. הפנים שלו בסרט הזה היו ממגנטות. וזה למרות שהוא נראה כאילו הוא כל דקה הולך להקיא.
רז דגן זה הכוסית?!
לא באמת, הוא הכוסית?!
כאילו, יש שם איזו כוסיה קטנה אחת, שמסתבובבת ועושה לאלכסנדר עיניים, וגם די מעצבנת את אשתו (ואפרופו, מישהו מוכן להסביר לי מה נסגר עם הציצי שלה, בבקשה?). קוראים לכוסית הזו רז דגן? זה משלנו?
*על אמת*?
גאווה.
באמא שלי, גאווה.
לא, זה ג'ארד ליטו.
כלומר, הוא היה האהוב הראשי של אלכסנדר. אבל היה גם מישהו אחר, שבאחריותו היה לרחוץ את אלכסנדר (אני לא בטוחה על מי משניהם דיברת. בכל מקרה, ג'ארד ליטו נראה שם בול כמו נונין).
לא, זה לא ג'ראד ליטו.
ג'ראד ליטו אכן נקבי משהו, והוא יפה ביותר והכל, אבל אני גם מזהה אותו. חוצמיזה, שהוא לא נישק את קולין ולו פעם אחת (אבל הוא בהחלט עצבן את רוסריו).
התכוונתי לזה שרוחץ את אלכסנדר.
איך קוראים לו?
בובספוג.
אתה מתכוון ספאנז'בוב.
נשמע הרבה יותר מפתה.
ספאנז'באב.
אני מתנצלת אם התפלקה לי הו' מתוך הרגל.
פשוט אין על הצורה שבה הילד הצרפתי שבייבסטרתי ביטא את זה.
אם כי אני לא סגורה שלא עדיף לכתוב את זה "ספאנשבאב" כדי ממש להעביר את ההילריות של ההגייה.
וכמובן ש...
שלמקו גראס, מיום ליום אתה הולך ומצחיק אותי יותר.
ומה הרופאים אומרים על ההתדרדרות המנטלית הזאת?
ש-gras ידוע כגורם להתקפי צחוק והדרדרות מנטלית בטווח הקצר
הוא גם רקד
נקבי זה לא מילה. לידו אפילו רוסריו נראתה בוץ'.
סליחה?
אפשר תמונה?
לא הצלחנו למצוא תמונה של הרוחץ
(הידוע גם בכינויו הכוסית, הידוע גם בכינוי ספאנז'באב).
זה לא הרוחץ.
דיברתי על הפסטיון. ומראש חיפשתי תמונות שלו, אבל באלה שמצאתי, הוא נראה כמו ג'ארד ליטו וזהו. אפילו לא כמו יווני עתיק.
כשיהיה לי זמן, אעשה חיפוש עמוק יותר.
אופס
סליחה.
ביבקשה.
?path=pgallery&path_key=Leto,%20Jared
אז…נונין, מה נישמע?
או כמו שג'ואי נוהג לומר –
לימד''ב גם אני יודעת.
אבל פה הוא נראה כמו ג'ארד ליטו, ולא כמו נונין.
נו, אז למה את מתכוונת?
פה הוא נראה כמו שהוא נראה בסרט (כלומר – מחופש ליווני?)
את מתכוונת רק בזוית מסוימת? (מאחור ובחושך? )
בתגובה הקודמת כמעט והסברתי למה אני מתכוונת,
אבל מרוב נסיונות להסביר, זה כבר היה נשמע כאילו אני עוגבת על נונין (נונין, אני מחבבת אותך כאדם, שלא תחשוב שלא. אבל זהו). בכל מקרה, זה בעיקר סוג מסוים של מבט שיש לו.
אגב ימד''ב
אומרים שם שצוות השחקנים האידיאלי של סטון היה אמור לכלול את טום קרוז כאלכסנדר, שון קונרי כפיליפ ובראד פיט כהפסטיון.
עכשיו, לו הם רק היו מחליפים את התסריטאי, זה היה יכול להיות אחלה סרט!
טום קרוז וברד פיט כמאהבים?
לא עשו פעם סרט כזה?
לא, מה פתאום.
הם פשוט היו ידידים מאוד מאוד טובים.
סתם שותפים לדירה.
מוזר שאתה מציין את זה.
בדיוק אתמול ניסינו לראות 'THX 1138', שמספר על שני שותפים לדירה. או לפחות, זה מה שהיה בהתחלה (די מהר נרדמתי).
סרט נפלא. פשוט נפלא.
לא רק שנרדמתי – הצלחתי לישון אחר כך לילה שלם ברצף כמעט! היה נהדר.
חלום של סרט.
סתם שותפים לדירה.
סתם….שותפים לארון קבורה. (בספר לפחות הם ישנו ביחד באותו ארון, והיו גם כמה תיאורים מצד מר ערפד על כמה שהוא יפה)
אם את הולכת לפי הספר,
אז הם זוג. זה כתוב במפורש בספרי ההמשך של "ראיון עם ערפד".
אם את הולכת לפי הסרט בלבד – זה נתון לפרשנות (אני חושבת, מעולם לא הצלחתי לראות את הסרט במלואו).
אני לא כל כך מסכימה
הם חייבים להחליף את הופקינס.
לא להחליף. לקצוץ.
לכל דבר יש סיבה
כנראה שידעו למה לא נתנו לו לדבר.
לפי הפתגם "עדיף לשתוק ולהחשב לחכם מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח את ההיפך" (או במילים אחרות "תהיה יפה ותשתוק").
אם זה היה סרא אילם זה היה שיפור ניכר
אני מוחה.
גם אם זה היה סרט אילם, זה לא היה מונע מהופקינס לדבר ברקע.
ב''אילם'' התכוונתי להופקינס
אם כך, עולה שאלה אחרת.
האם זו אשמתו של הופקינס או של הטקסטים?
כי אם זה היה מופיע ככתוביות (סרט אילם, או לא סרט אילם?) יש מצב שזה היה יכול להיות אפילו *יותר* גרוע.
שתי שאלות
שני דברים שמעניינים אותי לפני שאני מעדכן את התחזית שלי לאוסקר:
1.עכשיו שאלכסנדר חווה על בשרו את מה שקרה ליריד ההבלים לפני שלושה חודשים (מועמד מוביל בתאוריה במרוץ לאוסקר, אבל במציאות, רוב המבקרים מורידים עליו את המים לפני שהספיק להיפרד מיקיריו), התחילו לסמן את פנטום האופרה כמחליפו בחמישיה הסופית. נתקלתי בינתיים רק בביקורת אחת על הפנטום באינטרנט שלא מחמיאה ולא משמיצה, אלא פשוט אומרת "חבל, היה לו פוטנציאל". יש מידע לגבי עוד תגובות של צופים/מבקרים?
2."קרוב יותר" הוא שם ההפצה הרשמי של Closer בעברית? נמאס לי ללחוץ אלט+שיפט כל הזמן.
טוב, נצמצם לשאלה אחת
בדקתי שוב ב"לא סופי" (פעם ראשונה פספסתי) וזה השם הרשמי, נכון לעכשיו.
ראיתי כמה תגובות ל'פנטום',
חלק אוהבים וחלק לא, אבל נראה לי שהרוב מסכימים שזה סרט עם פוטנציאל אוסקרי גדול. הוא אולי לא יהיה סרט השנה של איגודי המבקרים, אבל כשלון בנוסח 'אלכסנדר' בהחלט לא צפוי כאן.
שו רז דגן?
"פסססט, מיקה, שמנו לב שהיה רז דגן?"
"מי?!"
"רז דגן"
"הוא בטח היה זה עם השיער הארוך שמת מוות אכזרי באיזשהו שלב"
"אה."
באופן ערפילי אני אולי יודעת מי זה, אבל בכלל לא זכור לי ששמנו לב אליו בסרט (זה בטח היה בקטע שנרדמנו). או שזה בעצם היה הוא בתחפושת אנתוני הופקינס הארור שלא סתם את הפה במשך שלוש שעות. איזו זוועה. מילא פיהוק מתמשך אבל כמה אפשר לפהק במשך שלוש שעות? כבר כאבה לי הלסת.
לפחות כשראינו את "למצוא את נוורלנד/משפחת סופר על" (כן, יש דרך מעניינת ומרגשת בה שני הסרטים האלה מתחברים יחד, שאלות ומענות להפנות ל'מיקה בע"מ') היה כיף, משעשע, מצחיק ומרגש, מומלף אגב בזה הסדר כדי להפיג את תחושת הדיכאון הקליל המתלווה לנוורלנד.
הרושם הראשוני שלי היה שמדובר בבחור שאת חשבת בטעות לחתיך.
(בניגוד לזה שאני התעלפתי מכל מצמוץ קרוב-יתר-על-המידה שלו, שהסתבר להיות המאמן מ"שחקי אותה בקהאם". ~אנחה~)
אבל אם הוא לא הוציא מלה מהפה, זה חייב להיות הכוסית.
לא?
אני מוחה!
…לא סגורה כל כך על מה אבל שירשם בכל זאת. למי יש תמונית של רז דגן מהסרט?
לדוד ארקדי גוגל -
http://www.allmoviephoto.com/photo/2004_alexander_240.html
בסוף יוצא שהוא האיש עם הביסלי בזקן?
קטעים עם הסרט הזה.
כלומר, במבט לאחור, זה בהחלט הופך להיות אחד מהקטעים האלה שאתה לומד לצחוק עליהם.
הפנטומימאי!
_____
נו, אז הייתי צריכה לקרוא את הפתיל עד הסוף, ורק אז להגיב. Shame on me.
כמה חבל
שהגירסה הנוספת ל"אלכסנדר" עם ניקול קידמן וליאו דה-קפריו לא יצאה לפועל בסוף. היה יכול להיות מעניין איך הסרט הזה מתקבל לעומת זה של סטון. ואז גם אפשר היה לדעת האם בקללת אנג'ולי עסקינן או שאלכסנדר יכול להיות משעמם גם בגירסה הבלונדינית…
שום קללת אנג'לינה.
כלומר, אני בטוחה שמי שכן יסכים לסבול את הסרט הזה, יעשה זאת אך ורק למענה.
כמובן, המבטא ה(רומני? צ'רקסי? אוקראיני?) שהיא מסגלת לעצמה בסרט, ממש לא מוסיפים לו או לה כבוד. אבל זה פשוט סרט מסריח.
אחרי חצי שעה כבר התחלתי לבדוק את השעון שלי כל כמה דקות, מהתסכול.
למרות שבתכל'ס, השתעממתי מהדקה הראשונה, והשיעמום לא פסק, אף לא לרגע.
90% מהסרט הזה היה יכול להיחתך בעריכה. זה היה דומה להמלצה שמישהו נתן כאן, איך לעשות את הארי פוטר נאמן למקור. במקום ג'יי קיי רולינג, גייסו את אנטוני הופקינס שיקריא מאמרים בהיסטוריה, ובמקום המסך השחור שעליו זה יוקרן, הוקרנו קלוז אפים בלתי נסבלים של כל אחד שהשתתף בסרט הזה, וכמה קרבות לא ברורים.
באמת, אני פה נשבעת בהן צדק, שזה מתחרה רציני לג'ילי.
קחו נשימה.
עכשיו עוד אחת.
אלמלא סחבו אותי לסרט בכוח, והזקנה עם הקטטר שחסמה את היציאה, הייתי עוברת לסרט אחר.
נגיד, ספאנז'באב.
ואני מתעבת את הספוג הצהוב הקרצייתי.
אמא, אני עדיין סובלת מסיוטים.
(ואפילו לא היו סצינות סלאש שוות להתמוגג מהן. נו כן, אני בחורה עמוקה להחריד)
יצאו מהדו''ח
'היומן', 22 שבועות, 81M$
'גיבור', 13 שבועות, 53M$ (מכובד לסרט "זר", לא?)
'הנשכחים', 9 שבועות, 66M$
ולאחר 5 שבועות ו-11M$ בלבד: 'לשרוד את חג המולד'
שהוא אגב עם בן אפלק. Christmas with the KrankS *הוא* עם טים אלן. (או במילים אחרות רד, אין כמו מלטונין).
והמון מזל טוב לאמא הטרייה! (שאגב, גם נתנה להם שמות אמצעיים JUST IN CASE… וולטר ופטרישיה)
היומן רץ כל כך הרבה זמן?
וואו.
כבוד.
באמת שזה היה מפגן של משחק משובח ומשובב נפש. כן ירבו.
(אם כי, רצוי עם עלילה קצת פחות בנאלית)
רז דגן
שוב אני עושה מעשה שלא יעשה ומעלה נושא שנשכח.
אבל, הייתי חייב להבהיר משהו-
רז דגן היה אמור להופיע בסרט ל-10 דקות בערך, לתפקיד של איזה מלך רשע, אבל הוא נזרק מתפקיד העל, בגלל סיבה כלשהיא.
נ.ב.- אני לא יודע אם ההודעה היא ספוילר, אבל סימנתי ליתר ביטחון
~חומר למחשבה~
מה?
אחד אחד:
קודם כל, ההודעה שלך היא לא ספוילר.
שנית, רז דגן *באמת* משתתף בסרט בתפקיד מלך כלשהו (לא "רשע" אבל יריב). אמנם אין לו עשר דקות, אבל הוא לא נזרק מהסרט.
ושלישית – מה זה "חומר למחשבה"? איזה חומר למחשבה נתת? ואפילו אם זה באמת היה ככה – תשתדל/י להמנע מלסיים הודעות ב"חומר למחשבה" או "ותחשבו על זה", יש פה הרבה אנשים שזה גורם להם לתגובות פיזיות לא טובות. לי אישית זה עושה צמרמורת בלשון.
לדגים יש לשון?
ואני הייתי בטוח שהאבולוציה סיפקה להם קרדיות, במקום.
נראה לי שה ~חומר למחשבה~ היה ב
בעקבות איזה פתיל שהיה כאן, על זה שכל טוק-בק נפוץ מסתיים במילים "חומר למחשבה", בעיקר כשאין בו *שום* חומר למחשבה.
דווקא מצחיק לדעתי, אני שוקל מעכשיו לסיים כל תגובה שלי בזה גם כן. לדוגמה:
"אני לא יודע אם הסרט הזה כבר יצא"
~חומר למחשבה~
"הביקורת בטח תתפרסם מחר"
~חומר למחשבה~
"אבוקדו, אבוקדו זה טעים בסלט"
~חומר למחשבה~
יש לזה פוטנציאל, אל תקלקל
לי דוקא היתה אסוסיאציה
של חומר שגורם לכל מיני מחשבות מוזרות והזויות.
נו טוף, כל אחד והאסוסיאציות שלו.
נראה לי שה ~חומר למחשבה~ היה ב
אבוקדו זה *כל כך* טעים בסלט!
יו, הקוסם, בגללך אני אלך עכשיו להכין לי סלט. עם אבוקדו.
אני אוכל אחד עכשיו!
והוא משובח במיוחד. נימוח בפה.
מה? (תפוח אדמה...)
"~חומר למחשבה~" זה סתם חתימה מיפגרת שחבר שלי המציא
ובאמת אין לי משהו נגד הלשון שלך
ועכשיו: קרטה קיד - המחזמר!
http://www.theatermania.com/content/show.cfm/show/107253
ניתן כבר להוריד אותו?
ביקורות מבקרי קולנוע, לאנשים שלא סובלים מבקרי קולנוע."
אז נולדת בלי חוש הומור. לא נורא! אולי יום אחד ימצאו לזה תרופה
מי אתם, האנשים שקוראים דברים
ברשת רק כדי להגיב ולהגיד לכותבים שהם לא יודעים לכתוב? ואיך זה שאתם מתרבים כל כך מהר? הרי לא יכול להיות שמישהו מוכן להזדווג אתכם, נכון?
לא שמת לב?
הם באים משני המינים.
פרופורציות, בבקשה.
הוא לא אמר שרד לא יודע לכתוב. הוא אמר שהוא לא אוהב את חלקי הדו"חקו שסוטים מנתוני דו"חקו.
הוא גילה עוינות ברורה
וקרא לעצמו "FishEye sucks". לא רואה איך אפשר לקרוא את זה כביקורת עניינית.
האמת
עין של דג לא נשמע לי טעים.
עושים פה לינץ'! עושים פה לינץ'!
(סתם. )
הם מתרבים בחלוקה, כמו כל המיקרובים.
היי!
לכל אדם חולה יש את הזכות הבסיסית לקטר – ואם לרד יש במקרה קהל גדול במיוחד…אז כיף לו, ואנחנו מפוצים מעל ומעבר. לא טוב לך, אל תקרא.
אה, דרך אגב, החלמה מהירה!
לא שרד צריך שאני אגן על חוש ההומור שלו (שהוא מהטובים ביותר שפגשתי מימי), אבל בקטע של קריית שמונה או הגניקולוג צחקתי בקול רם מול המסך – מה שלא קורה לעתים תכופות.
קורה לעיתים די קרובות אצלי כשאני קורא פה.
חומר למחשבה הא?
הערב היתה לי הקרנה פרטית
לא הצלחתי עם מי ללכת, אז הלכתי לבד לסרט 'לילה ויום'. העדפתי ללכת היום כשסוף סוף יש לי זמן מאשר לגלות שהולכים להוריד את הסרט… ולא פלא, כי כשהגעתי (ישר מהעבודה) כמה דקות אחרי שעת הסרט ושאלתי אם כבר התחיל, הסבירו לי שאף אחד לא קנה כרטיס… מיד הצטערתי שלא בא איתי מישהו, סוף סוף היינו יכולים לשבת ולהריץ דאחקות בקול רם בלי להפריע לאף אחד! איזו החמצה.
אז ישבתי לי לבד לבד באולם. היה נחמד. שאלו אותי אם אני רוצה הפסקה (אמרתי שכן, כי השלפוחתי שלי לא מחזיקה מעמד, וצדקתי). גם בסוף הסרט לא הציקו לי, לא פתחו את הדלתות, חיכו שאני אצא לבד. כך יצא שלראשונה בחיי (אני חושבת) זכיתי לצפות בכל הכתוביות בחושך מוחלט עד הסוף, עד שראיתי את כל ה"קרעכצים" וה"זבל" בקצה הגלגל.
הסרט, אגב, לא שוס. קול פורטר כתב יופי של מוזיקה, כך שהסרט משובץ בשירים מצויינים (לאוהבי הז'אנר) אבל חייו לא היו מרתקים במיוחד לטעמי, והעלילה היתה מייגעת וטרחנית במקצת.
הערב היתה לי הקרנה פרטית
זה נשמע מד"ב, באיזה אולם היית? (גם אני רוצה).
רב חן מרכז חורב (חיפה)
תגידו, לא דיברו בזמנו על איזה קון?
תוך כדי הסתכנות
בקבלת עמוד ה"לא, אנחנו לא נעשה בשבילך את שיעורי הבית שלך", אני מחפש את שמו של סרט קצר מסוים, שהוקרן פעם בערוץ 2 בסביבות שתיים בלילה. תיאור הסרט, בפסקה הבאה, יכלול ספוילר, היות והוא הדבר הזכיר ביותר בכל הסרט. מי שמגיע עד לספוילר המוסתר, ולא יודע עדיין על מה אני מדבר, שיפסיק.
אז ככה: יש איזה בסיס אימונים של הצבא האמריקאי באמצע מדבר נידח. החיילים בבסיס מגלים שכל פעם בכמה זמן נפתח מן חלון או שער מאמצע שום מקום, ובחלון רואים בית על גבעה פסטורלית עם דשא ופרחים. בחצר הבית יש אשה יפהפיה שמסתובבת עם ילדיה הזכים, והסבא מתנדנד לו בשלווה על כסא נדנדה. בהתחלה החיילים לא מצליחים לעבור דרך החלון, אבל לאט-לאט המדען שבחבורה, שאיבד את אשתו והופך לאובססיבי כלפי האשה בחלון, מתחיל להבין איך השער הזה עובד (פעם בכמה זמן הוא נפתח, לכמה זמן הוא נפתח, והכי חשוב- מתי אין שדה מגן שחוסם את החלון). בסוף הסרט, המדען רב על משהו עם המפקד, והמפקד מקרקע אותו לאוהל. המדען, רותח מכעס, מחכה לרגע שבו החלון נפתח, ונתן זינוק לתוכו. הוא נוחת על הגבעה. כל החיילים מסתכלים עליו מבעד לחלון. האשה מתקרבת אליו, מניחה עליו את ראשה, והם מתחבקים. ואז האשה נותנת ביס ענקי בצוואר של המדען ומתחילה לפשוט לא את העור, והילדים מתחילים לקרוע ממנו את איבריו הפנימיים ולנגוס בהם בפראות. החיילים מנסים לירות בהם, אבל הכדורים לא יכולים לעבור דרך החלון. הסרט נגמר בתמונה של הבסיס הצבאי, הפעם בתוך החלון, והמשפחה דופקת עליו עם העצמות של המדען וכיתוב בסגנון "זה רק עניין של זמן".
הו. קראתי את הסיפור.
ואיך קוראים לסיפור, במטוטא?
ארר.
בדוק במגזין פנטסיה 2000, גליון… ?
(אין אותם לידי. אני לא יכול לבדוק.)
החלון, מאת בוב לימן
http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=264&mess=795382
ההקדמות שלהם עשויות לשעשע.
בהקדמה לסיפור של אורסון סקוט קארד שפירסמו, הם תארו אותו כ"סופר צעיר ומבטיח". מה שכנראה היה נכון, באותו זמן.
אוי ויי.
מישהו היה צריך לשים אזהרת "לא לחולי לב ולמישהן עם ניק מתחכם" על הסיפור הזה. הפחיד אותי מעבר לכל הגיון.
תארי לעצמך שהיית קוראת אותו בגיל 12 כמוני
יו! ראיתי את זה!
אבל אני לא זוכרת את שם הסרט…
(בעצם, הגיוני יותר שקראתי.
אני זוכרת איך זה נראה בדמיון שלי, אבל לא זוכרת סצינות ספציפיות של סרט. אם כך, קראתי it is).
ראיתי לפני כמה שנים, ואני זוכר את ביל פולמן
כשחקן שמגלם את הקצין שקופץ לתוך החלון.
מכאן תמשיך לבד.
בבקשה
לא סרט, אלא סדרת טלוויזיה
http://www.tvtome.com/NightVisions/season1.html#ep5
שאלה חשובה מאוד
איך קוראים באנגלית לסרט "אהבה קטלנית"?
בשביל זה יש תרגומון, וכאלה
http://www16.brinkster.com/targumon/seek.asp?id=6994
רק עכשיו קראתי!
עוד לא המשכתי לקרוא, אז לא יודעת אם עוד מישהו ענה על זה כבר: זה פרק מסדדרת טלוויזיה ששידרו פעם בערוץ 2 בלילות, וכל פרק הוא עיבוד לסיפור קצר.
זה לא היה Outer Limits, נכון?
ואם כבר בנושא זה עסקינן, מישהו זוכר איך קראו לסדרת טלוויזיה בעלת אותו אופי שהנחה הנרי רולינס ובכל אחד מהפרקים שלה כיכבו שחקנים מפורסמים (מלקולם מקדאוול, ת'ורה בירץ', וכו')?
אה, סליחה
המשכתי לקרוא עכשיו (חסרת סבלנות שכמותי).
ומדובר גם באותה סדרת טלוויזיה.
נו טוב, היא היתה לא רעה.
לא בדיוק עוף.
אם כבר דנים בעניין סדרות ישנות. הייתה פעם(ממש פעם) סדרה ששודרה בעדוץ הראשון,בימי שבת בארבע אחה"צ. היו בה לוחמי דרכים בעלי משאיות עתידניות שהכילו רכבים אחרים בתוכן (הליקופטר. מכונית ספורט), בפרק אחד שאני זוכר הם חזרו בזמן לימי מלחמת העולם השניה ואוסרים אותם כי הצמיגים של המשאית הם תוצרת יפן.
משום מה אני לא מצליח למצוא שום עדות לקיומה של הסדרה.
עוד מישהו ראה את זה או שהיה לי דמיון מאוד פורה בתור ילד ?
זה?
http://www.imdb.com/title/tt0094479/
אני לא חושב שצפיתי בסדרה, אבל זה נשמע נכון לפי התאור שלך. ואגב און-טופיקי, מסתבר שאחד הבמאים של הסדרה הוא רוב באומן, שמאז עבר לקולנוע "אמיתי" – הוא עשה את הסרט של 'תיקים באפלה' ואת 'שלטון האש', ובקרוב מאוד – 'אלקטרה'.
פינת הציטוט:
"'דמעות של גמל' זכה בפרס, כאחד מחמשת הסרטים הדוקומנטריים ביותר".
– מישהו מהנהלת 'סרטי שפירא' מספר על הסרטים הבאים של החברה.
מישהו מכיר את הסרט Virtual Nightmare ?
ויודע אם הוא היה בטלוויזיה בארץ פעם או אם יש לו שם עברי?
הוא היה, ונראה לי שקראו לו ''סיוט וירטואלי''.