יש סדר בעולם. כשיוצא סרט-קיץ, עם פעלולים וכאלה, המבקרים מעקמים את האף ומתלוננים על עלילה קלושה ודמויות שטוחות, והקהל הרחב נוהר כדי לראות את האפקטים, ואם הוא טורח לטקבק, זה בדרך כלל בנוסח: "לא כל סרט חייב לשאת מסר חשוב ונוקב על מדיניות החוץ של ארה"ב. אל תהיו כאלה שוודים. תנו ליהנות קצת!!!1". הסדר הטבעי הזה השתבש הקיץ עם 'משימה בלתי אפשרית 3', שאותו, באופן אבסורדי לחלוטין, המבקרים אהבו יותר מאשר הקהל. אבל דבר חריג עוד יותר קרה עם 'אקס-מן 3' (כן, השם הרשמי זה 'המפלט האחרון', אבל אין שום מפלט בסרט, וגם הסיכויים שהוא באמת יהיה אחרון נראים קלושים יותר מרגע לרגע – אז תסלחו לי אם אני אתעלם מהשם הזה).
צופי הסרט התחלקו, בגדול, לשניים. מי שבא לראות סתם סרט קיץ קליל נהנה מאוד. פיצוצים, מוטציות מגניבות, יו ג'קמן בלי חולצה, מיסטיק. מה עוד אפשר לבקש? מולם, המעריצים המושבעים של האקס-מן על כל גלגוליהם מצאו את עצמם פתאום בתפקיד המבקרים מזעיפי הפנים, כשהם רוטנים על ראטנר: איפה העומק של הדמויות? ומה זו העלילה המחוררת הזאת? והמסר, איפה המסר? אלה לא האקס-מן שהכרנו ואהבנו! בריאן, שוב הביתה!
אלא מה, למרות שכל הבעיות הידועות עם 'אקס-מן 3' היו ידועות מראש, גם המעריצים הפנאטיים ביותר הודו שהם היו הולכים לראות אותו ברגע שבו הוא היה מכה במסכים בכל מקרה. אפילו אם הסרט היה מבוים בידי אווי בול ומבוסס על תסריט של עקיבא גולדסמן, הם היו באים. והם באו. אוהו, כמה הם באו.
'אקס-מן 3' פתח ביום שישי. כמו לכל בלוקבאסטר גדול, נערכו הקרנות-חצות כבר ביום חמישי בלילה, והן היו מפוצצות. בעזרתן, הסרט השיג ב-24 השעות הראשונות להקרנתו 45.5 מיליון דולר, וזה נתון שמצריך עיון בספר דברי ימי הדו"חקו. אז ככה: היום הראשון של האקס-מן הוא לא היום המוצלח קופתית ביותר אי פעם – השיא הזה נשאר אצל 'נקמת הסית", שהשיג תוך יום בודד 50 מיליון. אבל הוא ניצב בבטחה במקום השני, ובתוך כך מחזיק גם בתואר "יום שישי הגדול ביותר אי פעם".
בהמשך הסופ"ש התברר – כצפוי – שרוב המעריצים הגיעו כבר ביום הראשון, ובלי עזרת הקרנות-חצות, הימים הבאים היו קצת פחות סנסציוניים, אבל עדיין ענקיים. על פי ההערכות העדכניות, הסרט הכניס 32.5 מיליון ביום שבת, ו-25.5 מיליון ביום ראשון. בחשבון פשוט, הכנסותיו לכלל סוף השבוע עומדות על 103 מיליון דולר. (ולפני שאתם טוענים שבמקומות אחרים באינטרנט היה כתוב שהוא עשה 107 מיליון: מדובר בהערכות בלבד. ההערכות מתעדכנות כל הזמן, ובמקרה הזה הן עודכנו כלפי מטה) עוד דפדוף בספרי השיאים: סוף השבוע של 'אקס-מן 3' נמצא במקום הרביעי של כל הזמנים.
כל זה עדיין רק חלק מהתמונה. אנחנו מתייחסים לסוף שבוע של שלושה ימים, אבל למעשה, השבוע חל "יום הזיכרון" האמריקאי, שהופך גם את יום שני לחלק מסוף שבוע ארוך. ההערכות לגבי הכנסותיו של הסרט לאורך כל ארבעת ימי הסופ"ש המורחב עומדות על 120 מיליון דולר. בתוך ארבעה ימים, 'אקס-מן 3' עקף את 'משימה בלתי אפשרית 3', והגיע למרחק של צעד ורבע מ'צופן דה וינצ'י' ושלושה צעדים מ'עידן הקרח 2'. מעמדו (הזמני, לפחות) כסרט המצליח של השנה נראה מובטח כבר עכשיו.
אם כבר דיברנו על 'צופן דה וינצ'י': אי אפשר להגיד שמדובר בסרט כושל, אבל אפשר לומר שהוא כושל ככל שסרט שפתח עם 77 מיליון דולר יכול להיות. 'אקס-מן' אולי לא השביע את רצון המעריצים, אבל לפחות יש בו מה לראות – מה שלא נכון לגבי 'דה וינצ'י'. בשבוע שעבר הסרט קצר את פירות הקהל המכור מראש של הספר; השבוע הוא ספג את השלכות העובדה שהוא פצצת שעמום, כלומר נפילה של 56%. הסרט השיג בסך הכל 136 מיליון דולר עד היום, אבל ספק אם יגיע ל-200 בסיכומו של דבר.
סיפורו של 'מעבר ליער', סרט האנימציה של דרימוורקס, הפוך לגמרי: בשבוע שעבר הוא השיג פתיחה סבירה אך לא מדהימה של 37 מיליון דולר, והשבוע הצטמצם ב-30% בלבד ועצר ב-27 מיליון (ואם מוסיפים לחשבון את היום הנוסף של סוף השבוע, הוא עשוי עוד להשתוות לסוף השבוע הראשון שלו). להמחשת ההבדל: בשבוע שעבר, 'דה וינצ'י' הוביל על 'מעבר ליער' ב-40 מיליון דולר. השבוע ההפרש ביניהם הוא 6 מיליון.
השליטה המוחלטת של השלישיה המובילה הזו הפכה את כל יתר הסרטים בטבלה לזניחים לגמרי. עד כדי כך, שהסרטים במקומות התשיעי והעשירי הגיעו לשם עם פחות ממיליון דולר כל אחד – סכום שבשבועות רגילים לא היה מביא אותם אפילו קרוב לעשרת הגדולים. ולמרות זאת, בעיקר בזכות 'אקס-מן', סוף השבוע שבר את השיא של כל הזמנים בהכנסות הכוללות של כל הסרטים כולם, נתון מעודד ביותר בהתחשב באווירת הפחד מה"שפל" הידוע לשמצה. אולי בכל זאת יש עתיד לבלוקבאסטרים.
בשבוע הבא, 'אקס-מן 3' ימשיך בגריפה רבתי, ורק סרט חדש אחד ינסה לעמוד בדרכו: הקומדיה 'הצד שלו, הצד שלה' עם וינס ווהן וג'ניפר אניסטון.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
אני יודע שהתגובה הזאת לא מתאימה,וזה אתר שעוסק בסרטים. אני יבין אם יורידו לי את התגובה,אבל אני באמת צריך את עזרתכם,כי אתם אנשים שכיף לדבר איתם,והתשובות שלכם הם תשובות לעניין. אז ככה,אני די נמוך,לא משהו בעייתי,אני 1.60 ב(עוד מעט) סוף ט'. הלכתי לבדיקה פעם והמצב שלי בסדר גמור,פשוט אני נמוך בהרבה מהבנים והבנות בשכבה שלי. הדבר הזה תמיד הציק לי,במיוחד בגיל הזה שבנים ובנות מסתכלים שונה אחד על השני,אין לי פשוט נתונים להרשים בנות. הקטע הבעייתי עוד יותר שאני תמיד מצטייר לפני הבנות כ"חמוד". זה מעצבן וזה מרגיז,כי אני עוד מעט בן 15, והם מתייחסים אליי כמו ילד קטן. אני יודע שאני יגבה,פשוט אני ממש לא מרוצה ממצבי החברתי כרגע. אני יודע שהתגובה הזאת מתאימה לפורום אחר,ואני ישים את התגובה הזאת בפורום אחר,אבל שמה רמת האינטיליגנציה של הכותבים והילדים לא מועילה ועוזרת במיוחד. אני יודה אם מישהו יתן לי איזה עצה,לצאת מהקטע של החמוד,ואיך בכלל שיתייחסו אליי כמו ילד בן 14 ולא כילד בן 4. אני מבקש בבקשה מהעורכים תנו לתגובה להישאר קצת זמן לפני שתורידו אותה,זה חשוב לי.
אמממ...
מה השאלה פה?
אמממ...
השאלה היא איך אני יכול לצאת מכל הקטע שמתייחסים אלי כמו ילד קטן.
אתה לא צריך לעשות כלום
בדרך כלל, הדברים האלה משתנים עם הזמן. עדיף לחכות בסבלנות שיכירו בך, מלנסות להרשים אחרים בכח. תהיה אתה, עד כמה שזה נשמע קלישאתי.
הטיפ שלעולם לא נכשל
לגדל זקן. לדבר בקול נמוך. לשתוק ולהראות מהורהר.
זה עבד אי פעם למישהו חוץ מקווין סמית?
זה עבד אי פעם למישהו חוץ מקווין סמית?
לי. אבל מצד שני אני 202 ס"מ
תהיה מי שאתה פשוט.
זה בדרך כלל עובד.
לי תמיד היו אומרים
זה הקטן גדול יהיה.
ומסתבר שזה נכון.
תגובה
מצטערת, חמוד, אני חושבת שעשו על זה כבר סרט.
מרושע באורח לא רגיל!
מש''א.
חוץ מה-
.
כמה אלפי סרטים למעשה
נזכרתי במיוחד באלה שגיבורתם היא מולי רינגוולד, כמובן…ובכלל אחרי קריאת ההודעה שלו צצו לי מהראש פלאשבקים של "מכשפה צעירה" לכל הכיוונים
לא אוף בכלל
זה סיפור עתיק כמו הזמן, תאמין לי – כולנו היינו שם (או לפחות האנשים האמיתיים שביננו..) – והקאמפית מבינה היטב מה זה להיות נמוכה ללא סיכוי לגבוה בחיים. פשוט תיהנה בינתיים מהסבל הפאסיבי הזה.
יש לי הרגשה שאתה עוד תתגעגע אליו ותיזכר בו בנימת שחוק זחוזה על השפתיים, כמו מה שקרה לי. ותאמין או לא, אבל זה לא הדבר הגרוע בעולם.
זה ממש מבאס!
תקשיב איך תגבה:
לך למקל שעושים עליו מתח ותיתלה עליו. תהיה תלוי כמה שאתה יכול ותעשה את זה כמה שיותר פעמים.זה מגביה.
ותאמין לי שדברים כמו גובה וזה לא משפיעים על מצב חברתי. זה שאתה רואה בסרטים שאם מישהו על כיסא גלגלים או שמן אז ישר יורדים עליו בגלל זה זה סתם שטויות. שום דבר חוץ מאישיות ואופי לא משפיע על מצב חברתי, שום דבר.
יש לי בשכבה ובכיתה ילדים נמוכים (אני בח') והמצב החברתי שלהם בסדר גמור.
טוב שלא הצעת לו את מיטת סדום
מה הבעיה? להתנדנד על מקל?
אה, כן. שגם ייכנס למיטת סדום.
הרי אי אפשר לתת לו את התשובה האמיתית, שהיא "או שיעבור הזמן והכל יסתדר, או שיעבור הזמן ושום דבר לא יסתדר, ובכל מקרה אין הרבה מה שאתה יכול לעשות ואתה רק צריך לחכות שיעבור הזמן".
התשובה(ות) האמיתית(יות) היא (הן)
אחת מהנ"ל:
לכל אחד מחכה אהבת אמת
בסוף, הצדק מנצח
אף פעם לא מאוחר להתחיל מחדש
הכוח משחית
המשפחה היא מה שחשוב באמת
אם תאמין בעצמך, תוכל להשיג הכל
כוח הוא לא דרך לפתור בעיות
כוח הוא הדרך הכי טובה לפתור בעיות
עם קצת הומור, אפשר להתמודד עם כל דבר
אין כמו אמריקה!
איך הכל מתקשר
(בסלקום)
היה בעינהדג סקר על קלישאות במסרים של סרטים?!
איפה איפה?
תגיד, אתם משווקים גם קמיעות?
האמת, אם הבעיה באמת חמורה
(ויש להורים שלו הרבה כסף) אפשר להשתמש בהורמון גדילה. אבל בטווח הארוך, גובה זה אחד הדברים הכי פחות חשובים בחיים, לדעתי.
דיסקליימר- כותב הודעה זו לא היה נמוך כבר כשנולד.
ברור.
גובה זו לא בעיה, אם אתה גבוה, בדיוק כמו שכסף זו לא בעיה, אם אתה עשיר ומראה זו לא בעיה, אם אתה יפה.
.
רק בלי שכל אפשר להסתדר.
עובדה
אצלנו בכיתה יש ילד שלוקח הורמון כזה
וזה משפיע בעיקר על גדילת המצח שלו.
אבל בכל זאת אני חושב שזה עזר לו.
בכל מקרה אם זה עד כדי כך חשוב אז אפשר לקחת.
עד כמה שאני יודע,
אצל כאלה שהבעיה אובחנה כבאמת חריגה יש מימון של משרד הבריאות להורמון הזה או משהו.
לפחות אני יודע שמישהי שאני מכיר לקחה כזה על חשבון הממשלה.
נמוך זה לאו דווקא חיסרון
יש בנות (ואני ביניהן) שמעדיפות נמוכים על פני גבוהים. לכל אחת יש טעם שונה ובטח גם אתה תקלע לטעם של לא מעט בנות.
אני מכירה כמה וכמה נמוכים שווים ביותר.
כמו שצביה אומרת,
יש בנות שמעדיפות נמוכים (גם אם רק בינתיים אתה נמוך יחסית לאחרים ובהמשך זה כבר לא יהיה ככה). אבל ממה שאתה כותב עולה שהבעיה שלך היא לא הגובה אלא הקטע החיצוני של החמידות. נראה לי שזה מה שצריך לשנות. מה שאני יכולה לחשוב עליו, זה שתלך לחדר כושר – רק בלי הקטע של למתוח את עצמך על מה שזה לא יהיה – ותפתח קצת שרירים. כמובן, בעזרת תוכנית שיבנו לך, כי סתם לעשות מכשירים בלי מאמן שיסביר וכו' זה לא הדבר הכי בריא. ואז, גם אם בינתיים תשאר נמוך יחסית לבנים אחרים בכיתה שלך, יהיו לך שרירי זרועות. ושרירים זה כבר משהו שנחשב מבוגר, ובטח שלא חמוד או ילדותי.
רק זהירות,
חדר הכושר עלול להוות קטליזטור לגוציות (נפוץ אצל נמוכי קומה עם נטייה לצ'אביות). רק בריאות.
לא הפוך?
כושר אמור לבנות מסת שריר ולהפוך את הגוציות לגוף מעוצב היטב.
של 
. פויה לי).
מה גם שאם עושים הרבה הליכון זה מצר היקפים (את זה למדתי מ"לרדת בגדול", שהיה הרבה בטלוויזיה מול ההליכון. ובינינו, זה עדיף בהחלט על ערוץ ויוה ו-E שכל הבנות שם רואות. מצד שני, לי אין מה להתלונן. המטרה שלי אינה לרדת במשקל, כך שאני עושה שם את המינימום של המינימום, רק כדי לחמם שרירים. אבל זה כבר באמת
אני מסכים. חדר כושר הוא רעיון טוב.
ולא רק חדר כושר. לרוץ או אפילו להצטרף לנבחרת האתלטיקה (לי זה עשה טוב, חוץ מכשהפסדנו).
מקסימום מה שיקרה, כשתגיע לגיל הצבא אז כבר תהיה מה שנקרא "מרוכז" – קטן אבל מסיבי. מהסוג שמרימים טנקים ו-D9ים בשביל להתחמם.
ואז תלך לשייטת או למטכ"ל. אם תעשה את זה, לא יקראו לך "חמוד".
ואז תשתתף במבצע סבנה ואנטבה
ותיהיה ראש ממשלה, ואז נראה מי יקרא לך חמוד!
זה הדו"חקו ההזוי ביותר שיצא לי לקרוא מזה שנים
בהקשר הזה אמרה ידועה...
יאיר לפיד אמר ששאל פעם את עוזי דיין איך זה שרבים ממפקדי סיירת מטכ"ל היו נמוכים (כמו דיין, אהוד ברק, ואחרים).
דיין ענה לו: "בשביל להיות בסיירת צריך שני דברים: שכל , וביצים. ורצוי שלא יהיה מרחק גדול בין שני אלה".
מאחד מני רבים שהיה שם...
המצב ישתנה, גם אם זה יקח קצת זמן, לי זה קרה בתיכון, יש שזה קורה להם לפני או אחרי, אבל כל התפישה של היסודי חטיבה משתנה באיזשהו שלב, בטח כשהסביבה הופכת לגדולה הרבה יותר, ויש יותר אנשים, אל תדאג כי זה רק יזיק לך… וד"א באוניברסיטה הכל משתנה וכל מי (לא סטטיסטית…) שהיה בדרגה הנמוכה ביסודי- חטיבה, הופך להיות שולת!
ומשהו קטן, התגובה שלך הייתה מרגשת ובגלל זה אני כ"F שונא את עצמי על מה שאני עושה כרגע אבל אלוהים אדירים! פועל בגוף ראשון יחיד עתיד מתחיל באות אית"ן א'! לאי י'… זו צורה לא נכונה… זהו, רק זה ואל תדאג הזמן משנה הכל (ממש כמו התיאור של המורה בזרוקים ויורמים זצ"ל)
חיצוניות זה לא הכל.
וזה לא בצחוק. הכי חשוב זה הביטחון העצמי. אני בניתי אותו בעזרת המכון כושר. לך למכון, תפתח קצת שרירים (לפי תוכנית כמו שציינו) והביטחון ירקיע. וגובה כן חשוב למי ששואל. גם לי יש בעיית גובה קלה (178) וזה טיפה מפריע. תצא הרבה, תחייה ותתנסה. זה גם יעזור.
והכי הכי הכי הכי הכי *הכי* חשוב, אל תיקח ללב הכל. תתחיל עם הרבה בנות, יפות, מכוערות, כוסיות, גוציות וכל מה שתמצא עד שתדע איך להתחיל עם בנות ואיך לא להפגע מדחייה.
ואם זה קשה מדי אז חכה ואולי זה ישתנה. ואם זה לא ישתנה, אז המצב אבוד, אבל גם אז זה לא נורא. יש הרבה אנשים שחיים ככה.
מקווה שעזרתי.
178 זה בעית גובה?
אה?
בשוודיה זאת בעית גובה.
גם בNBA
לא נכון.
יש להם שחקן אחד נמוך, והוא דווקא נחשב לאחד הטובים.
אחד.
ברקלי, או משהו כזה. עצם זה ש*אני* שמעתי עליו מראה שהוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל ובכלל תופעת טבע.
לא, לא ברקלי
ברקלי ה"נמוך" גם פרש, והוא גם 1.95 בערך. יש סיבות אחרות שלא כאן המקום עבורן, לכך שהוא נחשב נמוך.
נמוכים אמיתיים. טיירון "מגסי" בוגס שפרש כבר היה 1.57. ארל בויקינס שמשחק היום הוא 1.65, אבל שניהם לא היו כוכבים אלא בסך הכל שני שחקנים חביבים ולגיטימיים בליגה.
ספאד ווב שפרש היה 1.70. נייט רובינסון שמשחק היום רק מעט יותר גבוה. וזה לדעתי מסכם, לכל הפחות בעשרים השנים האחרונות את השחקנים מתחת ל 1.75 ששיחקו בליגה.
שכחת את דובי גל
בכל זאת, מלך הסלים ורק 1.60.
אני מסתכל על אנשים מלמטה.
אז כן, זו בעיית גובה. ולפי מה שאני זוכר אתה יותר גבוה ממני לא?
אני מסתכל על אנשים מלמטה.
גם אנשים שמשחקים עם שאקיל אוניל מסתכלים עליו מלמטה. זה לא אומר שיש להם בעיית גובה. נפגעתי בשם כל מי שהאמין עד היום ש-1.75 מ' זה גובה ממוצע.
אני 180.
וגם זה תלוי במזג האוויר. בכל מקרה, לא חושב שזו בעיה.
איך זה יכול להיות? אתה גבוה ממני
ואני 1.86
אה?
אתה בטוח שאנחנו מדברים על אותו אני?
נכון, הפעם האחרונה שמדדתי את הגובה שלי היתה לפני די הרבה זמן, אבל קשה לי להאמין שהרווחתי יותר משני סנטימטרים מאז.
אני חטפתי מכות רצח כל החטיבה, אנשים היו סותמים את האף עם היד כשהייתי מתקרב…
אבל יום אחד פשוט סיגלתי שלוות זן כזו, שגרמה לאנשים המגעילים להשתעמם ממני. כשהגעתי לחטיבה הלכתי למגמת אמנות, שם הפכתי לתלמיד סוג ז', ומעשן באנגים סדרתי, אבל הייתי מאושר ומצאתי חברים חדשים (בעיקר ממגמת האמנות שהלכתי אליה) והייתה לי חברה שמנה ומחוצ'קנת והזדיינו כמו שפנים.
אני לא יודע מה הפואנטה, אולי זה שהחטיבה היא גהנום ללא-מקובלים, אבל המצב נוטה להשתפר אחר כך.
תגובה הזויה
נשמע לי כמו ספר של ברט איסטון אליס.
בוא נתחיל ב...
להפסיק להתייחס לגובה שלך באובססיה. זה משהו שרק אנשים נמוכים/ילדים חמודים עושים.
*172 ס"מ שהושגו בגיל יחסית מאוחר מאוד ומעולם לא הפריעו לי
אני לא נראה
שונה מכל בן 15 וחצי ממוצע אחר, לא בוגר יותר או שונה באופן מהותי, להוציא דבר אחד-
זקן מפואר שמעטר את סנטרי בגאון מזה שנה וחצי (ונראה לי שקצת יותר). מאבטחים של אוטובוסים חושבים שאני מחבל, שוטרים עוצרים אותי ברחוב ולא מאמינים לי כשאני אומר להם ששאני לומד בתיכון, וכולם, אבל כולם, חושבים שאני בן עשרים.
שיער פנים- התשובה לחיים.
אני לא מאמינה שכולם ענו לו.
אני רק אומר, הלוואי שהייתי נמוכה. בחיי, נמאס לי להסתכל על פדחות של אנשים. שורשים זה לא מעניין.
לכול המגיבים.
תודה רבה לכם,באמת לא האמנתי שתהיה היענות כ"כ גדולה. התגובות שלכם קצת תרמו לי לביטחון,למרות שרעיון של החדר כושר די מרתיע,כי שמעתי שללכת אליו לפני שהגוף מתפתח סופית זה יכול לגרום נזק. באמת תודה רבה לכם,אתם גדולים.
בגלל זה חשוב לעבוד לפי תכנית
וידוי: כותב תגובה זו הלך למכון כושר בתקופת התיכון, מה שפיתח מעט את הבטחון האישי שלו, אבל לא באותה מידה שלהתחיל לדבר עם אנשים ולהתעלם מהערות ילדותיות עזר.
בהחלט. הדבר שהכי יעזור זה להתבגר.
נפשית. מה שאני אוהב לקרוא לו 'לקחת את עצמך בידיים'.
זה הקטע שבו אתה מבין שהדברים שהיו נורא חשובים לך כילד, הם לא כאלה קריטיים בעולם המבוגרים. כמו מה שרוב האנשים אומרים, כמו להיות 'קול' או 'מקובל', כמו ריבים מסויימים, כמו להיות נמוך, למשל.
לא מזמן היה בטלוויזיה תוכנית שנקראת 'נמוך' על אנשים נמוכים ואיך הם מתמודדים עם זה. תוכנית שעשה עידן אלתרמן, הקומיקאי, והראו שם את רון יניב, מו"ל של 'חלומות באספמיה'. שני אנשים שאני מאוד מעריך אותם ואת מה שהם עושים ועד אותה תוכנית, בכלל לא קישרתי ביניהם לבין 'נמוך'. זה פשוט לא היה גורם, מבחינתי, ביחס שלי לאותם אנשים.
הסרט ''נמוך'' יוקרן החודש בסינמטק ת''א
איני זוכר את התאריך המדויק אבל אפשר לבדוק בקלות באתר שלהם
אתה יכול לבקש תרגילים לגדילה מהמדריך בחדר הכושר.
לכול המגיבים. (כה''ב)
אתה, רואה, הבעיה שלך לא נפתרה. סיכמת את מכתב התודה שלך במילים "באמת תודה רבה לכם,אתם גדולים". אתה חייב להפסיק להסתכל על הסביבה שלך מלמטה.
יש תוכניות מיוחדות גם לילדים.
לא רומזת שאתה ילד, רק שלא מזמן הגעתי לחדר הכושר בשעת צהריים מוקדמת והופתעתי לגלות שם מלא ילדים. מסתבר שיש להם חוג כושר 3 פעמים בשבוע.
אני לא ממש מומחית בלשייך גודל של ילדים לגיל מתאים אז אני לא יכולה להגיד לך בני כמה הם היו, אבל אני בטוחה שכולם היו עדיין ביסודי (כי יש כמה תיכוניסטים באימונים הרגילים).
בכל מקרה, תכנית אישית של מאמן כשמה כן היא – תכנית שהמאמן האחראי בונה לך, ומתאימה רק לך, על סמך הנתונים שלך והמטרה הספציפית של האימון שלך. מאמנים בחדרי כושר אמורים לעבור הכשרה ולדעת קצת על התפתחות וכו', וצריכים לדעת לענות לך מה נכון לעשות, מה לא, מה מסוכן וגם לשפר או לתקן לך את ביצוע התרגילים כדי שלא תפגע.
אני בדרך כלל לא מסוג האנשים
שמשיאים עצות, אבל אני לא בטוח שחדר כושר הוא עצה כול כך טובה. ריבועים בבטן אולי יגרמו לך להרגיש בטחון עצמי בטווח הקצר, אבל אם תחושת הערך העצמי שלך נובעת רק מהמראה החיצוני, אתה עלול להפוך לאחד מאותם אנשים יקרים שאובססיביים לרמת השומן בגופם ועולמם צר כמשקה פרוטאינים.
חוץ מזה, אימון בחדר הכושר לא מפתח שום חוזק מנטלי חוץ מסיבולת גבוהה למוזיקה גרועה ויכולת ערמומית להתפעל מעצמך במראה בלי שאף אחד ישים לב. אם כבר ספורט, לך על ענף תחרותי. להתחרות יש גם חסרונות, בעיקר עודף תחרותיות. מצד שני, היא דורשת יכולת ריכוז, שקט נפשי וכוח רצון. ישנם כול ענפי הספורט הקבוצתיים הרגילים, אבל אני תמיד הייתי זאב בודד, אז הרשה לי להמליץ לך על שחייה, אולי הספורט היחיד שיכול ממש להאריך אותך, ובכול מקרה עושה נפלאות לגוף. חוץ מזה, ישנם כול סוגי אמנויות הלחימה שעושות אותך גמיש נורא וגורמות לביטחון מהסוג של "כדאי לך לצאת איתי, כי אני יכול לשבור לך את היד בשלושה מקומות שונים" ואחרונים חביבים, חוגי הסיירות והניווט למיניהם, שגם מפתחים סיבולת לב-ריאה וגם התמצאות בשטח ושאר תכונות מועילות.
אבל בוא נעזוב רגע את ענפי הספורט. אני בטוח שיש משהו שאתה עושה ממש טוב. קח את הדבר הזה ותמצא דרך לעשות אותו בחברת אנשים אחרים, עם עדיפות לחבריך לספסל הלימודים. נראה לי שעדיף להיות קדר מעולה מאשר אתלט בינוני. אם תצליח להפוך את הכישרון שלך ל"קטע", אנשים אחרים, ואולי בעיקר אתה עצמך, יפסיקו לחשוב עליך כרק ילד חמוד.
ואני רק רוצה לחזור ולציין שאין פתרונות קסם, ושגיל ההתבגרות הוא תקופה נוראית שצריך לשרוד בחתיכה אחת ושעוד עשר שנים נורא תתגעגע.
חדר כושר זה לא רק ריבועים בבטן.
זה גם לא בהכרח מוביל להתמכרות למראה חיצוני ושומן נמוך – אני, למשל, עושה את זה בשביל לחזק את הגב.
אני בטוחה שהאנונימי יודע שבעוד כמה שנים הבעיות האלו יראו לו כמו נקודות קטנות. לו אני במקומו, הייתי קצת מתוסכלת – רוצה פתרונות עכשיו. עוד חמש או עשר שנים הוא כבר לא ייחשב נמוך או חמוד, ולא תהיה לו שום בעיה להרשים בנות.
טריקים ו"קטעים" זה נחמד, אבל נורא תלוי במה הוא טוב. בגיל הזה, יש דברים שנחשבים אסון חברתי (קדרות, למשל) ויש כאלה שיסחטו קריאות מוגברות של "חמוד" (קוסמות, למשל, סטנד-אפ וכל דבר אחר שנותן 15 שניות של תהילה במסיבה). ספורט תחרותי זה נחמד, אבל – וסליחה שאני נשמעת אובססיבית – אם הוא לא יוביל לשינוי חיצוני כלשהו, זה לא יפתור את בעית החמוד. והבעיה הזו היא לא של האנונימי – אני דווקא התרשמתי שאין לו בעיה לקבל את עצמו כמו שהוא. בעיית החמידות מופיעה אצל המין החכם, שיודע שכל הגברברים יכרכרו סביבו ולוקח לעצמו את החירות לבחור את זכרי העדר המצטיינים.
זו בדיוק המיידיות הזו שמטרידה אותי.
נכון שבגיל 14 הכול נראה אפוקליפטי ושגיל 15 רחוק כמו גיל הזהב, אבל אולי כדאי לאיש הצעיר לקחת נשימה עמוקה ולשקול אפשרויות פעולה שיש להן אפקטים יותר ארוכי טווח.
נדמה לי, אם יורשה לי לנחש בעלמא, שאת ואנונימי תשתמשו בחדר-הכושר באופנים שונים. קודם כול, מהיכרותנו המקוונת, את לא ממש חסרה ביטחון עצמי. שנית, את מתאמנת מסיבות בריאותיות; אנונימי צריך להתאמן מסיבות אסתטיות ולכן, הוא נדרש לתוצאות ויזיביליות -כתפיים רחבות, זרועות מוצקות, חזה כבד – שדורשות שינוי דרסטי ואני-לא-בטוח-שממש-בריא בגופו. מה גם שילדים בני 14 עם מוטת כתפיים של שני מטר אבל בלי חתימת זקן נראים לי כמו קורבנות-אופנה גבריים – האם מה שאנחנו באמת צריכים זה עדר של אומפה-לומפ'ז על סטרואידים מסתובבים בינינו?
אני ניסיתי להציע פתרונות פחות מיידים, אבל כאלו שלא מובילים בהכרח לשינויים בלתי-הפיכים. אנחנו לא מחנכים מוסמכים וזה נראה לי מיותר לשלוח ילד למכון כושר, שזו פעילות גופנית מפוקפקת מבחינה בריאותית לאנשים גדלים והיא אולי סוג הספורט הכי עצלני ונרקיסיסטי שאני מכיר (ואני מייד מתנצל בפני כול הדוחקים והמרימים וצועדי ההליכון).
אם כבר מנסים לעזור לבחור, כדאי לנסות לכוון אותו לאפיקים שאמורים ליצור ביטחון עצמי על סמך הישגים או תכונות קיימות. נדמה לי שסוג כזה של ביטחון עצמי נשחק פחות מהר, ולא צריך לתחזק אותו שלוש פעמים בשבוע. השינוי הנפשי אולי יהיה מהיר פחות אבל עמיד יותר.
לסיום, נראה לי שלשלוח ילד למכון כושר כולכך מוקדם פירושו להרגיל אותו לנורמות שמודדות הכול לפי יופי. אז נכון שהוא סובל עכשיו, אבל יכול להיות שאם הוא יתאפק עוד רגע, הוא יגלה שחוש הומור, או כישרון נגינה או קדרות (אני מתעקש) יכולים לקנות לו מעמד חברתי ולמנוע ממנו להפוך למקבילה הגברית של אותן ילדות בנות 14 שהן סך הקלוריות שהן אכלו באותו יום.
לא התכוונתי למוטת כתפיים וריבועים,
אלא רק לשרירי ידיים וזהו. אם כי אם כבר מדברים, מוטת כתפיים מקבלים גם משחיה (אני יודעת. עד סוף התיכון שחיתי בקביעות).
ולא, אין לי בטחון עצמי. לדמותי האינטרנטית יש (ואני משתדלת לאמץ אותה גם בחיי היומיום).
האם זו לא הסיבה שיש לנו
אלטר-אגו וירטואלי? כדי שלמישהו בנפש הזו יהיה קצת ביטחון עצמי, לעזאזל?
הגזמת. אתה צריך גם לזכור כשאתה מדבר עם בן אדם
שאתה מדבר עם בן אדם אחד ולא עם חוליי העולם המערבי או וואטאבר. אישית זכור לי שכשהייתי בתיכון ובצבא הלכתי למכון כושר בלי לפתח אובססיות או בעיות בריאות וגם שיפצתי את המלתחה שלי בלי שזה יהפוך לכל עולמי. כן, בעולם מושלם אולי הבטחון שלי לא היה תלוי בגזרה של הג'ינס בצורה כזאת, אבל בשבילי אישית אלה היו שני עיסוקים נחמדים שעזרו לי להרגיש יותר טוב עם עצמי. ולא הפריעו לי לפתח חוש הומור ופרופורציות ואת הנפש באותו הזמן.
את צודקת וגם לונג ג'ון צודקת.
סביר להניח שאנונימי לא יהפוך לאלי האנה או לאלי מקביל.
לי אישית יש סלידה מתרבות הנרקיסיזם שאופפת את מכוני הכושר וממודל הגבריות שהיא מציעה. אני לא מכיר את הנער, ואינני יודע עד כמה הוא מושפע בקלות. לכן נראה לי חשוב, בינות מתקפת ה-"לך תרים משקולות ותהיה גבר-גבר", להזכיר שיש גם אופציות אחרות. סה טו.
שמע.
את הפוזה גם אני לא אוהב, אבל הפוזה והכושר לא הולכים ביחד בהכרח. חדר כושר זה לא בהכרח ניפוח שרירים וריבועים בבטן. בחדרי כושר יש מדריכי כושר, שזה תפקידם לדעת מה בריא למי. אם תבוא ותגיד שאתה רוצה זרועות של אלי האנה – תקבל תכנית שתכוון אותך לשם. אם, כמוני, תבקש משהו לתחזוק הגוף, למניעת התנוונות שנובעת מישיבה מול המחשב רוב שעות היום – זה מה שתקבל. אם רק היה אפשר למצוא חדר כושר שמשמיע מוזיקה בטעם/ווליום סביר, אז בכלל היה יופי.
הנקודה החשובה בהקשר זה
שאותה ניסה נמרוד להעביר, היא שספורט תחרותי ואומנויות לחימה יכולים לסייע גם בפיתוח תכונות כגון משמעת, עבודת צוות, שלווה פנימית – דברים שמועילים לבטחון העצמי ולחיים החברתיים.
לכן עבור מטרה זו יש להם ערך מוסף על פני חדר הכושר שהוא קצת יותר טכני ומאד אינדיבידואלי. אולי השרירים פחות בולטים אבל יש פוטנציאל לשינוי עמוק יותר.
משמעת
היא דבר שאתה רוצה לפתח אצל אחרים, לא אצל עצמך.
לא הבנתי את כוונת המשורר
קשה להשתלט על העולם כשאתה ממושמע.
פשוט משום שבטוח יהיה מישהו בדרך שיגיד לך לא לעשות את זה.
לא בטוח, וזה מזכיר משהו מעניין
בספר "פארק היורה" (כן, היה גם ספר…).
אחד הגיבורים בפארק המדע מדבר על הקשר בין כח ואחריות.
והתיאוריה שלו היא כזאת: "בדרך-כלל, עד שאתה מצליח להגיע לדרגה גבוהה של כוח אתה כבר מבוגר מספיק ובדרך הקרבת כל-כך הרבה, כדי שתוכל כנראה להשתמש בו בתבונה. רק במדע, אתה עומד על כתפיהם של ענקים ומסוגל כבר בגיל צעיר להחזיק כח רב בלי להבין לגמרי את משמעותו".
לא בטוח אם זה נכון, אבל זו תיאוריה יפה מאד.
אני חושב שזה היה גם בסרט של ''פארק היורה'', אבל
גם אני זוכר את זה בעיקר מהספר. זה היה המתמטיקאי המומחה-לתורת-הכאוס, איאן מלקולם.
אאז"נ, הניסוח שלו היה – "ידע מדעי הוא כמו כסף שבא בירושה – לא עבדת בשבילו, אז אתה לא יודע להעריך אותו או לשלוט בו. בניגוד לסוגי כוח אחרים, הוא לא מכיל בתוכו מנגנוני בקרה שאתה חייב לרכוש כדי להשיג את הכוח. במילים אחרות – מי שרוצח אנשים הוא לא הבנאדם שלמד 20 שנה כדי להשיג חגורה שחורה בקראטה, אלא מי שנכנס לחנות וקונה כדורים ואקדח ב-5 דקות."
אני חושב שזה היה גם בסרט של ''פארק היורה'', אבל
רק שזהו לא "ידע מדעי". כדי לירות באקדח לא צריך לדעת כיצד עובד אבק שריפה או אווירודינמיקה של קליעים, בדיוק כפי שכדי להשתמש בחרב לא צריך לדעת מהן התכונות הפיסיקליות של ברזל.
זוהי טכנולוגיה, וכמו שהיום קל יותר להגיע ממקום למקום, כך גם יותר קל (לצערי) להרוג אנשים.
דווקא במובן של ידע מדעי, הכיוון הוא הפוך. פעם, אדם בן 20 היה יכול להיות בחזית הידע המדעי בתחום רחב יחסית (אוגוסטין קושי, לדוגמה, עסק בתחומים רחבים מאוד של המתמטיקה). כיום, לפני גיל 25-26, אלא אם כן אתה ילד פלא, אין סיכוי להגיע לחזית הידע אפילו בתחום מצומצם.
זה מה שאמרתי, לא?
חשבתי שזה די ברור מהדוגמה של קרייטון: ההבדל בין סוגי הכוח השונים, שמיוצגים על ידי הקראטה והאקדח. אם זה לא היה ברור, אז כן – התכוונתי לא לידע המדעי כפי שהוא, אלא בעיקר לטכנולוגיות המעשיות שאותו ידע יוצר.
זה מה שאמרתי, לא?
אולי מה שבלבל אותי היתה העובדה שכתבת בפירוש "ידע מדעי" (בעוד שהדוגמה לא התייחסה בכלל לידע הזה).
העיקר שאנחנו מסכימים שהידע המדעי מסוכן. לשרוף את האוניברסיטאות!
ואז אני לעולם לא אצטרך להגיש את הסמינר האחרון שלי.
אין זמן כמו ההווה.
בעיקר כשההווה ממוקם באופן נוח כל כך *לפני* המבחנים.
רק תמהתי
על הכללת "משמעת" ברשימת התכונות החיוביות (כביכול).
משמעת עצמית, כמובן
בתור מי שחסר אותה, אני יכול להעיד שזו תכונה חיובית וחסרונה מורגש מאד :)
מש''א
בשביל זה המציאו את האייפוד
ואני חייבת לציין שלימודי זיכרון חושי מסייעים גם הם משהו משהו. כשאני יוצאת לריצה על ההליכון אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי מבצעת מה שנקרא "תרגיל מקום", ופשוט מפנטזת לעצמי שאני רצה ביער קסום מספרי הילדות שלי.
כמובן, דימיון אובר מפותח זה גם עוזר.
לא היית צריכה להזכיר את האייפוד.
לא היום: http://computers.walla.co.il/?w=/4/918179
לא היית צריכה להזכיר את האייפוד.
בהחלט. שלי מת היום :-(
''הי חבר'ה! תראו את הכד שעשיתי מניירות מסטיקים וחידודי עפרונות!''
"משה, אתה כזה קדר מלך!!!1"
תתייעץ עם רופא. אני רציני.
אם אתה מתכוון לנקוט בצעדים שיש להם השלכות פיזיות (מכון כושר, הורמון גדילה וכדומה) תשאל מישהו שמבין בעניינים פיזיים.
ובהצלחה.
מצטער על התגובה המאוחרת אבל הייתי חייב להגיב על זה.
אני מוכן להודות שאני מזדהה איתך. גם אני נמוך לגילי. אני בכלל מטר וחצי, טיפה יותר.
אני בכלל לא יכול לתאר לך את הגיהנום שעבר עליי כשהגעתי לחטיבה. בכיתות ז' וח' פחדתי לצאת החוצה אז כל הזמן נשארתי בכיתה.
זה עצבן אותי. שנאתי את זה. כל הזמן קראו לי גמד ובלה בלה בלה!
אבל הבעייה שלי לא הייתה שאני אשאר בגובה הזה. אלא בדיוק כמוך, אני אגבה עם הזמן.
לקחתי זריקות שמזרזות את תהליך הגדילה בהורמונים, וכבר עכשיו, כשאני עומד לסיים את כיתה ט', גבהתי 13 ס"מ מאז לפני שנה וחצי. טוב, לא?
אני עדיין נמוך ביחס לאחרים אבל זה לא מפריע לי, כי אני יודע שכל האחרים הם מפגרים/ארסים. :P
חוץ מזה, בתיכון יש הזדמנות הרבה יותר גדולה להתחבר עם אחרים כי יש הרבה יותר ילדים להכיר. ופחות ארסים.
בהצלחה בתיכון, ואל תשים לב לכל הטמבלים למיניהם! אם הם צוחקים עליך, הם לא יודעים כמה הם מפסידים בכך שלא מכירים אותך!
בוא אני אספר לך משהו מהחיים הפרטיים שלי:
ברגע שהפסקתי להגיד (ובדיעבד, גם לחשוב) שאני מותק של בן אדם, ושכל השאר הם מפגרים, גיליתי לפתע, שיש לי הרבה יותר חברים ושבעצם, כל השאר (טוב, הרוב) הם אנשים נורמליים לחלוטין, ולא "מפגרים/א(ע)רסים".
תקשיב לי, ותפסיק להתנשא. אתה לא יותר טוב מהאנשים שמסביבך.
כוונה אחרת
*ערסים
לא הבנת אותי. אני בכלל לא מנסה להגיד שאני הוא אל וכל האחרים הם גזע נחות.
ב"מפגרים" התכוונתי לאלו שצוחקים עליך ומנסים להשפיל אותך – כי אין להם משהו אחר לעשות. משעמם להם.
ותאמין לי, אני בהחלט יודע שרוב האנשים בבי"ס הם אחלה ומאוד נחמדים. פשוט צריך להתרחק מאלה שמחפשים איך לרדת על אחרים.
אפילו ילדים שהם ערסים בשכבה שלי יכולים להיות ממש נחמדים.
כאמור, "ערס" היא לא מילת תואר לאלו שמציקים לך. יש הבדל.
וכאן, אני מדבר על אלה מהסוג המגעיל, המציק. (ערסים לא חייבים להיות כאלה).
למרות שתמיד נראה כאילו הילדים הרעים הם הרוב, זה לא כך.
הרשה לי לגלות לך עוד משהו.
ברגע שאתה הולך לצבא, כל הנודניקים שהציקו לך בתיכון נהיים הרבה פחות חשובים. וברגע שאתה יוצא מהצבא, וגם הם, אתה מגלה שגם הם אנשים טובים.
עצה מבחור בן 21 (עוד חודשיים)
אהלן אחי, אני חייל לקראת שחרור, וגם לי קראו חמוד, וגם אני כמוך הייתי נמוך בכיתה ט'. עכשיו אני 1.78 ועדיין קוראים לי חמוד. למה? כנראה בגלל הנמשים, והמראה של הילד טוב שלי. להגיד לך שזה מפריע לי? זה ממש לא. מה רע בדיוק בלהיות חמוד? אם תסתכל בכל קומדיית נעורים (איזה קישור לעין הדג אה?) תראה שכשאמריקאית תיכוניסטית רואה בחור חתיך היא אומרת לחברתה: "Look at Josh, he so cute!". ו-Cute כאמור זה חמוד. מה שאני בא להגיד לך זה שאין דבר רע בלהיות חמוד (מה שפחות קשה לומר על ערס לדעתי האישית), וגם אם תשאר נמוך תוכל להיות כמו קובי אוז, שמצליח לא רע ביחס לנמוך חמוד, או כמו הנמוך ממה קשור שבנוסף להכל גם מכוער, וס'תכל בכל עיתון רכילות דוגמת רייטינג ותראה עם מי הוא יוצא..
לא כל הבנות רוצות קורט ראסל קטן, בניגוד למשפטים כמו, חמוד אומרים לכלב, שאכן מתאימים לכיתה ט'.
ואם אתה רוצה לקבל פרספקטיבה לגבי הגובה העתידי שלך אז זה רוב הפעמים טיפה יותר גבוה מהגובה המומצע של ההורים שלך.
מקווה שעזרתי.
סוף סוף!
עקבתי אחרי הדיון הזה מאז התגובה הראשונה של אנונימי, ואני לא יודעת למה לא הגבתי בעצמי, למען האמת, אבל בכל אופן, הייתי מאוד מופתעת שאף אחד כאן לא מתייחס לנקודה החשובה באמת: חמוד זה טוב! וזאת היא השורה התחתונה.
בנות יכולות להגיד הרבה דברים על בנים, אבל חמוד הוא תמיד, אבל תמיד דבר חיובי. יש חמוד חביב, ויש חמוד חתיך עולמי, ויש חמוד מתוק ויש המון סוגים של "חמוד", אבל לעולם הפירוש שלהם יהיה חיובי, וכשבחורה אומרת עליך שאתה חמוד – אתה חייב לדעת שאתה עושה משהו נכון.
וכן, זה תקף גם מעבר לגיל החטיבה וגם מעבר לגיל התיכון ומעבר לגיל הצבא. כשאני אסיים אוניברסיטה אני אודיע לכם אם זה תקף גם מעבר לגיל הזה.
וזה הכל.
הבעיה עם 'חמוד' נגמרת ומתחילה...
עם הבחורות שמבחינתן חמוד זו לא תכונה חיובית.
וכאן זה נע בין
חמוד= לא מזיק
ל חמוד= לא מישהו שאפשר להתייחס אליו ברצינות
ממשיך ל חמוד= לא מעניין כי היא דווקא בקטע של בחורים רעים
ונגמר ב חמוד= אני סתם משקרת כדי לא לפגוע ברגשותיו, ובעצם הוא לא חמוד ולא נעליים, סתם מכוער וממש לא הטיפוס שלי אבל לא נעים לי להגיד לו.
בנות כאלה מוציאות שם רע לשם התואר 'חמוד', ולרוע המזל, יש יותר מדי כאלה מכדי שאפשר יהיה להניח בוודאות ש'חמוד' זה סימן טוב.
בנות כאלה אגב, יש בכל גיל, גם ב12 וגם ב120, אז זה לא משהו שעובר עם הגיל.
מעולם לא נתקלתי בשימוש שלילי במילה
אתה מתייחס לבנות שעשויות להגיד חמוד אבל למעשה משקרות ומתכוונות לדברים אחרים. אני לא מדברת כאן על שקרים, בשביל לשקר אפשר להשתמש בכל מילה שרוצים, גם יכולים להגיד עליך שאתה היצור הכי מדהים ביקום, אבל אם זה שקר זה לא בדיוק עוזר לך.
בקיצור, משנים מרובות של שיחות בנות עם מגוון רחב של בנות ממקומות שונים בארץ (ובעולם!) ובגילאים שונים, אני יכולה להגיד לך בוודאות שחמוד זה טוב.
וכשאתה אומר שחמוד זאת לא תכונה חיובית בגלל הסיבות שציינת, חשוב שתזכור שאולי זאת לא המשמעות האופטימלית מבחינתך, אבל זה עדיין חיובי, לעומת שימוש במילים רבות אחרות, כמו: מכוער, מגעיל, דוחה, רכיכה, יצור לא ברור, גובלין, פריק של הטבע ועוד רבים ולא כל כך טובים. וזה עוד רק מילים שמתארות מאפיינים חיצוניים, בערך.
לכן אני חושבת שתמיד, בכל מקרה, חמוד נמצא בצד הטוב של מאגר הכינויים שגברבר תמים עלול לקבל מבחורה חולפת.
אה, ועוד משהו קטן
סוד השימוש במילה "חמוד" כולו, נמצא בדבר אחד: ההגיה שלה. קצת קשה להעביר את זה בכתב, אבל זה מבטא את כל האינפורמציה שאתה צריך לדעת.
כמו כן,
אם הבחורה מתפשטת תוך כדי שהיא אומרת את זה, זה גם רמז לכיוון מסוים.
יפה
אתם רואים? ניקי יודעת על מה אני מדברת
אז אם בחורה קוראת לי גובלין מכוער, זה סימן רע?
מש''א
ואפילו אם הכוונה היא לחמוד באופן ידידותי בלבד, עדיין זה סוג של מחמאה, בניגוד לאני לא רוצה לצאת איתך כי אתה מכוער/טיפש/קמצן/שוודי/גובלין וכיו"צ.
אז מה אתם אומרים?
אקסמן 3 יצליח לעבור את הסרט השני (שהגיע ל$214,949,694 באמריקה), או יעצר עוד לפני?
את הסרט הראשון הוא כבר כמעט עבר גם ככה.
אז מה אתם אומרים?
לא נראה לי שתהיה לו בעיה להכפיל את הסכום שהוא צבר ב-4 ימים.
(מצטערת, לא יכולה להתאפק, אבל גם כשבאטמן לנצח יצא הוא קיבל את אותן תגובות ושבר את אותם שיאים. אני מאוד מקווה שיחסכו מאיתנו את X-4)
אז זה אומר שהייתי צריך לשמור אותו בסל הסרטים שלי בEZ?
טוב, זה רק מוכיח את שתמיד ידעתי, אני ממש גרוע במשחקים שצריך לנחש איך אנשים חושבים. למה אי אפשר לעשות משחקים על מה חתולים חושבים? יהיה לי הרבה יותר קל :P
שפל בקופות, הא?
תגידו את זה לרשרוש שבכספת של מפיקי הסרט ולראטנר שלבטח לא חושש לגבי הצלחת שעת שיא 3 עכשיו.
אם ראטנר לא טיפש
(ואני לא חושב שהוא טיפש), הוא יודע טוב מאוד שלהצלחה של 'אקס-מן 3' אין שום קשר אליו. פתיחה של סרט המשך נובעת ישירות מהאיכות של הסרט הקודם. 'אקס-מן 3' הצליח כל כך כי 'אקס-מן 2' היה סרט מצוין, וכי היו לו טריילרים אדירים. מידת ההצלחה של ראטנר תימדד לפי מה שיקרה לסרט בשבועות הבאים.
אין סאב-טקסט לתמונה =O!!
וואלה נכון.
למישהו יש רעיון לסאבטקסט?
''באיזה קונדישנר את משתמשת?''
לפי איך שהוא מסניף אותה,
זה לא הקונדישינר שמדליק אותו.
אני בכלל חושבת שהוא גנב לה את האייפוד.
תראי כמה כינים יש לך?
''אני לא מבין למה הקליטה משובשת''?
חמשת אלפים תשע מאות ושתיים, חמשת אלפים תשע מאות ושלוש,
חמשת אלפים תשע מאות וארבע, …
במחיאת כף את תתעוררי ותחשבי שאת תרנגולת אש ענקית
אני לא רוצה להדאיג אותך אבל יוצאים לך מין חוטים כאלה מהראש.
''אני אף פעם לא זוכר אם צריך לחתוך את האדום או את הכחול...''
''לא הייתה מגבת בשירותים''
אמ...
"את חושקת במסטיק! ידעתי!".
אם מניחים את הראש בזווית הנכונה,
ומצמצמים את העיניים, אפשר לראות פטמה.
''צדקת. רואים שורשים חומים. פעם הבאה תלכי למעצב שיער שלי.''
ככה נגמרים הסיפורים על הפדופילים הקשישים והילדות הצעירות.
המספר שאת חושבת עליו הוא... 3!
ולקסם הבא שלי… הביאו לי את המסור!
אולי כבר תחליטי בין וולבי לסייקלופס?
וואלה נכון.
אתם אשכרה צריכים לפתוח את זה לדיון כל שבוע.
אני גם לא אתנגד אם תמשיכו עם הסאבטקסט ובמקביל אנשים יכתבו את הרעיונות שלהם בדוחק"ו.
The more the merrier, בכל המובנים
ובכלל, אם הצחוק טוב לבריאות זה אחד מהאתרים הכי בריאים ברשת
"ישימך אלוהים כשרה, רבקה, רחל ולאה"…
למי אכפת סאבטקסט?
למה ג'ורג' כבר לא מתחפש יותר? זאת השאלה האמיתית.
הייתם לחוצים לקבל מוקדם את הדו''חקו.
באמת, היינו?
איזה מטומטמים אנחנו! הרי את המספרים היבשים אפשר למצוא במוג'ו, אבל את ג'ורג' מחופש אפשר למצוא רק כאן. מאוד לא אופייני לנו, אם תשאלי אותנו.
התגובות האחרונות בדו''חקו הקודם שואלות
מתי דו"חקו.
את הנתונים אפשר למצוא באמת במוג'ו, אבל לדבר עליהם, להגיד "אמרתי לכם" או לצעוק על כותב הדו"חקו שלא מבין מהחיים שלו – זה כאן.
אמרתי לכם, כותב הדוחקו לא מבין מהחיים שלו
<מגרד את הראש>
ג'ורג'?
עדכון:
בזמן שנטען הדף של אישור התגובה עברי לטאב השני (יחי פיירפוקס), הבטתי בעמוד הראשי והבנתי על איזה וושינגטון מדובר.
נשאיר את זה כהסבר לאלה שגמכן לא הבינו.
אז רק רגע...
הסאבטקסט נמצא רק בדוח"קו?
ולא בכתבות.
כי אני לרוב מחפשת אותו בכל מיני כתבות.
אפשר לפתוח פתיל סאבטקסט בכל כתבה...
אבל האם יש?
בדקתי בתמונות אחרות ואין סאבטקסט
גם אני בדקתי ואין.
אז יש סיבה שיהיה.
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=155226
ברשימת האנימציה חסר ''Flushed Away''
אארדמן זכו השנה באוסקר והייתי אומר שלמינימום של מועמדות הם יגיעו. אמנם נרשמו קולות אכזבה מהטריילר (לא ברור לי למה), אבל לא בשונה מקולות האכזבה שנשמעו מטריילרים אחרים.
בחזית המצולמים, הייתי אומר שיש פוטנציאל גם ל-"שנה טובה" – דרמה על הכרמים בפרוסאנס בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובו של ראסל קרואו. שניהם עברו תקופה קשה לאחרונה, אבל התאריך שבו הסרט הזה יוצא (נובמבר) מעיד לפחות על כוונה לקאמבק אוסקרי.
לא ברור למה?
לי זה ברור מאוד – כי הטריילר נראה זוועה, והעלילה נראית קלישאתית.
לי אישית הוא נראה מוצלח בהרבה מכל הטריילרים האחרים לסרטי אנימציה
ממוחשבת שנצפו פה בשנה האחרונה.
כמובן שזה מעיד יותר על אותם טריילרים, אבל גם ללא קשר אליהם.
לשם הבהרה
אתה מדבר על הטריילר חסר-הטקסטורות הזה?
כתבה מספר 3306
כן. החוסר בטקסטורות לא כל-כך הפריע לי.
וגם רמת ההומור לא הפריעה יותר מדי.
אני נוטה להסכים עם רד, זה לא נראה טוב. טריילרים יכולים להטעות (לראיה: "מכוניות" שכל הביקורות המוקדמות עליו חיוביות, למרות טריילר חלש), אבל Flushed Away נראה כמו משהו שאארדמן לא יכניסו לפנתיאון.
"שנה טובה" מוזכר ברשימת הקרובים קרובים, כלומר סרטים שיש להם פוטנציאל גבוה, אבל לא הכנסתי לחמישיה הפותחת מסיבה זו או אחרת. במקרה של שנה טובה, רידלי סקוט של השנים האחרונות לא לגמרי מתאים לשגעון החצי-אינדי של האקדמיה. אם בהמשך השנה, ארגיש שהסרט צובר באזז חיובי, אולי אקפיץ אותו להימור הסופי, אבל כרגע, הוא פשוט לא עושה מספיק קולות של אוסקר.
בעניין תאריך היציאה, לקחתי אותו כשיקול בעניין "גברת פוטר", שמאוד התלבטתי בינו לבין "בבל". ארבעת האחרים הם סרטים שמופיעים בהרבה תחזיות אחרות, למרות שאני סקפטי לגבי "הרוחות של גויה".
להכניס לפנתיאון זה דבר אחד
ולהכניס לאוסקר זה דבר אחר לגמרי. אני יותר ממשוכנע – שנה אחרי שאארדמן זכו באוסקר, אין מצב שהם לא מקבלים מועמדות, ללא קשר לאיכות הסרט (הי, דרימוורקס זכו באוסקר בדיוק פעם אחת ומאז הם הצליחו להשחיל פנימה מועמד כמעט כל שנה – מלבד השנה הקודמת, גם כשהמועמד הנ"ל היה "תפוס ת'כריש").
למען האמת, דרימוורקס השחילו מועמד גם בשנה שעברה
וולאס וגרומיט והארנב הקטלני הופץ בידי דריוורקס, אאל"ט וכך גם Flushed Away. עדיין, אני מאוד סקפטי לגבי איכות הסרט ובאמת מקווה להתבדות. בשנה שעברה, טעיתי כשנחשתי שמדגסקר יהיה מועמד כי זכה לחשיפה רבה ולהצלחה בקופות, אבל האקדמיה העניקה את המועמדות לטירה הנעה שנחשב הרבה יותר טוב מבחינת איכות. אם יהיו השנה רק שלושה מועמדים, יהיה הרבה יותר קל לנחש. הבעיה היא שבמצב של חמישה מועמדים, צריך לנחש לא רק מה יהיו הסרטים המוצלחים ביותר, אלא גם אלו יהיו מספיק לא איומים ונוראים בכדי לקבל מועמדות. כמו כן, בניגוד לשלוש השנים האחרונות, אין פייבוריט ברור כבר מתחילת השנה. בכל אופן, הנבואה לאוסקר מתעדכנת עם הזמן, כך שמן הסתם (קצת אחרי שאלמד להפחית את השימוש במילות חיבור), דברים יכולים להשתנות עד הפעם הבאה.
ההוצאה המיוחדת של פלאטון.
יצאה גרסת האספנים של הסרט פלאטון בדי וי די לרגל 20 שנה לסרט.
מישהו יודע אם הגרסה הזאת תזכה להוצאה עברית או שאני אצטרך להזמין מחול?
וגם אם אני אזמין מחול, האם צפויות לי בעיות עקב אי תאימויות באזורים?
אתה מתכוון לUE שיצאה במרס?
http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/B000CS3570/qid=1149255540/sr=2-2/ref=sr_2_11_2/202-7312967-7581403
אני לא רואה סיבה להוצאה מקומית/איזורית מתורגמת (אין קהל יעד ומי שמעוניין בסרט יכול לקנות את הSE האיזורי משנת 2001 שיצא מתורגם).
לא, התכוונתי לזה:
http://www.amazon.com/gp/product/B000F1IQJG/002-2295639-9944043?n=130
אה,
אין סיכוי.
אוקיי,
אז אם אני מזמין את זה (מאמזון למשל) יכול להיות שאני אתקל בבעיות של תאימות אזורים או שהכל אמור להיות חלק?
הDVD'S באמזון משתייכים לזון 1.
אנחנו בארץ זון 2. ז"א שמכשיר הDVD שלך צריך להיות מולטיזון (ואם הוא לא לוקח בדיוק דקה וחצי להפוך אותו לאחד כזה).
פרט לכך הטלויזיה שלך צריכה להיות מולטיסיסטם (מכיוון שהשידור בארץ מקודד PAL ובארה"בNTSC).
99% מהטלויזיות בארץ הן מולטיסיסטם.
חוץ מזה ודא שסכום הקנייה לא עולה על 50$ (כולל משלוח). מעל 50$ תאלץ לשלם מע"מ למכס.
הDVD'S באמזון משתייכים לזון 1.
אוקיי, הבנתי.
תודה.
הדויד ברכב שלי
מארה"ב ולא קורא דיסקים מהארץ. איך אני הופך אותו תוך "בדיוק דקה וחצי" לקורא דיסקים כאלה?
זה שונה
1. אתה צריך לפרוץ את הקידוד (המכשיר זון 1, הDVD הארצישראלים זון 2). כתוב בגוגל את דגם המכשיר בצירוף המילים Unlock ו-Codes.
2. סביר שהמכשיר יכול לקלוט אות NTSC (אמריקאי) בלבד, אז מה שאמרתי לך לעשות בסעיף 1 עשוי לא לסייע. אבל שווה לנסות.
בניגוד לישראל רוב המסכים בארה"ב אינם מולטיסיסטם (ולכן מדיה בPAL לא תתקבל בברכה).
דיונים מתמשכים, בבקשה?
הלך המחשב ואיתו כל המועדפים שלי, שכללו בין השאר את דף הדיונים המתמשכים.
ניסיתי לעשות חיפוש פה אבל לא מצאתי – אז אודה למי שיתן לי את הלינק המיוחל.
דיונים מתמשכים
בבקשה: http://www.fisheye.co.il/newstorylist
אני לא רוצה שיאשימו אותי
בזה שאין סאבטקסט וג'ורג לא מחופש, אז אני לא אשאל מתי דוחק"ו.
אם מישהו במקרה יחליט לנדב את המידע זה לא קשור אליי.
תהייה:
מישהו זוכר שבוע שבו העורכים שכחו לפרסם את הדו"חקו או להחליף סקר, מפני שאף אחד לא הזכיר להם?
ברור שלא-
אבל תן לי להרגיש חשובה
''חשובה'' זו לא בדיוק המילה בה הייתי משתמש,
אבל אם זה מה שעושה את העבודה, שיהיה לך לבריאות.
לא קרה השבוע שום דבר שמצדיק פרסום מוקדם מאד של הדו''חקו.
וזה שחם בחוץ לא תורם למוטיבציה לפרסם אותו מוקדם.
אלא אם כן, כמובן, אי פירסומו תורם להחממות כדוה''א.
ואני אסביר:
מאות גולשים בודקים, שוב ושוב, האם יש דוחק"ו חדש. דבר זה גורם לשני אפקטים:
א. ניצול של חשמל.
ב. זרמים חשמליים במוחותיהם התוהים של הגולשים (שלא לדבר על הזרמים שנגרמים ע"י כיווץ השרירים במצח בתמיהה, שאני רק אציין שהם זרמים חזקים כל כך שהם מפריעים לרישום EEG).
לגבי א', כמובן שהקשר ברור. לגבי ב', ובכן, האם אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו לפסול על הסף את האפשרות שקיים קשר, כשכל כך, אבל כל כך חם בחוץ?…
חשבתי שכל מה שהירושלמים מסוגלים להגיד בעניין החום
זה שבירושלים לא חם.
בירושלים כן חם. בירושלים לא לח.
מה שיוצר את האפקט של קיץ כן – גיהנום שגורם לך את הרצון להתאבד תוך מודעות לכך שלא ניתן לעשות זאת היות ואת כבר בגיהנום לא.
אני מדבר על זה תיאורטית, בעוד את מדגימה.
תחי המחתרת הפולנית! תחי! תחי! תח… אוף, חם פה.
זו לא היתה פולניות.
זה היה הגיון בריא.
וההבדל הוא...?
פולניות, הגיון בריא, זו שאלה רצינית?
בחום הזה? השתגעת?
תתחיל להזיע ולהתכסות באבק שרפה ואז לא תוכל ללבוש את המכנסיים האלה יותר.
כשההגיון לצדך אין באמת טעם להידרדר לפולניות.
וגם: כשהפולניות לצדך, אין באמת טעם להתדרדר להגיון.
בירושלים יותר חם מבתל-אביב
אלא שהרבה פחות לח (מה שלא ימנע מאיתנו להתלונן, כמובן, בעיקר לא ממני ומ-MR)
בירושלים יותר חם מבתל-אביב
אין לכם מושג מה זה לחזור, ספוג שכבות על שכבות של זיעה, מחתונה לחה במיוחד – שהתקיימה כמובן באוויר הפתוח, בדיוק באמצע הדרך בין החום של ירושלים והלחות של מישור החוף, ובלי שמץ של איוורור – ולראות את כל היושבים בבית מקטרים על החום.
אני לא מקטרת.
אני כרגע חיה בתוך גלידה.
איזה יופי!
גלידה! עולם של גלידה!
אח, איזה דימוי נהדר שתלת לי במוח כרגע.
————————————–
הולכת להתכסות בגלידה עד לסוף שינת הקיץ.
יש עם זה רק בעיה אחת:
זה עולם מאד לא משביע.