מבט מהיר על הטבלה ו – היי, רגע. משהו בה נראה מוזר, אולי חסר. מבט על השבועות הקודמים מאשר – כן, זאת הפעם הראשונה השנה שבה סרט נשאר במקום הראשון יותר משבוע אחד. לא שהשנה עד עכשיו היתה כל כך דחוסה בלהיטי ענק או משהו, אבל ככה יצא. במקום הראשון בטבלת שוברי הקופות השבוע נמצא אותו הסרט שנמצא שם בשבוע שעבר: הוא אמנם ספג ירידה גדולה יחסית עבור סרט ילדים, 44%, אבל 'הורטון שומע מישהו' השיג 25 מיליון דולר ונשאר במקום הראשון, וגם כבש בלי הרבה קושי את תואר הסרט המצליח של השנה עד כה, עם הכנסות כוללות של 86 מיליון.
אל המקום השני בטבלה נכנס סרט חדש של טיילר פרי. לא שאני רוצה לזלזל בפרי באופן ספציפי או בקהילה השחורה שמביאה את הסרטים שלו פעם אחר פעם לפתיחות של 20 מיליון, אבל האמת היא שמשעמם לדבר על הסרטים שלו. זה הסרט השלישי שיוצר הדרמות-קומיות הסדרתי הזה מוציא ב-13 החודשים האחרונים, וכיוון שמרחוק כולם נראים בדיוק אותו דבר – ומקרוב אי אפשר לבחון אותם, כיוון שהם אף פעם לא מגיעים לארץ – קשה לי להביע בהם עניין כלשהו. אז לסרט החדש קוראים 'Meet the Browns' (והמילה 'Meet' הפכה בזאת רשמית ל'מת ל-' האמריקאי – מילה שמכניסים לשמות של סרטים רק כדי להבהיר שמדובר בקומדיה), ובו אנג'לה באסט, כאם חד הורית, נוסעת ללווייתו של אביה שאותו מעולם לא פגשה, ופוגשת את משפחתו המוזרה. הוא הכניס השבוע 20 מיליון דולר, והמבקרים לא אהבו אותו. בקיצור, השבוע יצא עוד סרט של טיילר פרי והכל היה כרגיל.
יוצר קומדיות סדרתי ופורה אחר, ואחד שהוא הרבה יותר מעניין – ולו משום שאת הסרטים שלו אפשר לראות בארץ – הוא ג'אד אפטאו. בשנה שעברה אפטאו הפך למלך העולם: 'Knocked Up', שביים, ו'סופרבאד' שהפיק הפכו שניהם ללהיטים גדולים בלתי צפויים, השחקנים שבהם הפכו לכוכבים, ונדמה היה פתאום שאי אפשר לעשות קומדיה בהוליווד בלי שג'אד אפטאו יעניק לה את מגע הקסם שלו. בהתאם לכך, מספר הסרטים שבהם אפטאו מעורב עלה באופן בלתי סביר: בשנתיים הקרובות יש שבעה סרטים שבהם הוא צפוי להשתתף, ככותב ו/או כמפיק – ובמצב כזה, לך תדע אם כשכתוב "מפיק: ג'אד אפטאו" זה באמת אומר שהוא עשה משהו בסרט, או שהוא פשוט עבר בסביבה, סטייל טרנטינו. אלא שמגע הקסם לא תמיד עובד. בסביבות הכריסטמס התברר שסרט שאפטאו מעורב בו יכול גם לא להצליח, כש-'Walk Hard', עם ג'ון סי. ריילי, אמנם קיבל ביקורות טובות אבל נכשל מסחרית. עכשיו, עם הסרט הראשון שנושא את שמו של אפטאו (כמפיק) השנה, ועם סת' רוגן שותפו הותיק על התסריט, הוא הצליח להיכשל גם מסחרית וגם ביקורתית.
הסרט הוא 'Drillbit Taylor': שלושה ילדים שביריוני בית הספר מציקים להם מחליטים לשכור שומר ראש, ומוצאים את אוון ווילסון. כדי לשמור עליהם בטווח עין, הוא מתחזה למורה בבית הספר שלהם. זאת הפעם הראשונה שבה אוון ווילסון סוחב על עצמו סרט שלם שהוא הכוכב הבלעדי שלו, ויפה שכולם מתנהגים בנימוס ולא מזכירים את זה שהכוכב ניסה להתאבד לא מזמן (אופס, נפלט לי). הסרט הזה – שצולם ב-2006, הרבה לפני העניין הלא נעים – בוודאי לא יעזור למצבו הנפשי. ווילסון דווקא די בסדר, המבקרים פוסקים, אבל הסרט לא מצחיק, ומשעמם ורע מזג. הקהל גם הוא לא נסחף: למרות שהופץ ביותר מ-3,000 בתי קולנוע, הסרט הכניס 10 מיליון דולר, והגיע למקום ה- אוי, רגע.
הוא היה אמור להגיע לשלישי, אבל סרט נוסף השתחל ועקף אותו בכמה מאות אלפי דולרים: 'Shutter', או בשמו העברי 'זום אין' – וכן, זה אומר שהסרט הזה מיועד להפצה בארץ, אם כי לתכניות כאלה יש נטייה להשתנות כשמדובר בסרטי אימה. וכן, זה עוד רימייק לסרט אימה יפני. לפיכך, יש בו רוח של ילדה קריפית. זוג צעיר נקלע לתאונת דרכים שבה נהרגת ילדה קטנה, ומה שיותר גרוע, החל מאותו רגע הם לא מצליחים לצלם כמו שצריך. בכל הצילומים מופיעים טשטושים לא ברורים. האם זו רוחה של הילדה המתה המחפשת נקמה על ידי כך שתהרוס את קריירת הצילום של הבעל, או שמא הוא צריך להחליף עדשה? התגובות של המבקרים, שוב, צפויות: הסרט סטנדרטי, לכן הוא משעמם, לכן הוא לא מפחיד, וסרט אימה לא מפחיד הוא גרוע. הוא הכניס, כאמור, כ-10 מיליון דולר, וביחס לרמת העניין הנוכחית בסרטי אימה – שעולה ויורדת בגלים המכוונים על פי מצבו של נפטון ברקיע ביחס למאדים, אני חושב – זה סכום סביר.
לפני סוף השבוע חשבתי שאלה יהיו שלושת הסרטים החדשים היחידים בטבלה, אבל סרט נוסף הצליח להשתחל פנימה: 'Under the Same Moon', שהוקרן ב-266 קולנועים, אבל השיג במפתיע ממוצע הכנסות לאולם גבוה מאוד, והשתחל אל העשיריה הפותחת. זה סיפור מז'אנר מרקו-אמא: ילד מקסיקני שאמו נסעה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לחפש פרנסה, חוצה את הגבול בעקבותיה כדי למצוא אותה. בעיני מרבית המבקרים, זאת דרמה סטנדרטית וסבירה, ואין בו כוכבים של ממש (מלבד אמריקה פררה בתפקיד משני). אז מה יש בו שממלא אולמות? יכול להיות שכמו שסרטיו של טיילר פרי מביאים לקולנוע כל פעם מחדש את הקהל השחור, הסרט הזה, שדובר ספרדית ברובו, סחב את הקהל המקסיקני.
ולפני סיום נעבור לפינת הגאווה הלאומית, "הביקור השבועי". ובכן, 'ביקור התזמורת' מבלה את השבוע השביעי שלו בטבלה, והכנסותיו ממשיכות רק לעלות משבוע לשבוע. השבוע הוא הוסיף עוד 300 אלף להכנסותיו, והכנסותיו הכוללות נעצרו על סף ה-2 מיליון. עכשיו זה כבר נראה בטוח – תוך שבועיים, בערך, הוא יעקוף את 'ללכת על המים' ויהפוך לסרט הישראלי המצליח ביותר בארה"ב אי פעם, או לפחות מאז שמתפרסמים נתונים מסודרים.
בשבוע הבא יגיעו '21', שבו קווין ספייסי וחברים משחקים קלפים, ו'סופרהירו', פארודיה מהסריה של 'מת לצעוק'. לא נורא. רק עוד 39 יום עד לתחילת הקיץ.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
זום אין
אאל"ט, הבמאי של הסרט יפני, אבל המקור היה מתאילנד. מישהו יודע?
התופעה של ''זום אין''
לא קרתה גם בסרט הראשון של "הצלצול"? כשהיו מצלמים מישהו שראה את הקלטת, אז הפנים שלו היו יוצאים מעוותות.
מה זה אומר לגבי זום אין?
מישהו יכול להסביר לי למה
אוון וילסון רצה למות? כלומר, אני רוצה שמישהו יסביר לי את כל הסיפור ומאיפה עלה הרעיון הזה?
*הבדיחה שהייתה עליו בכתבה על האוסקר היא חתיכת ענק.
מישהו יכול להסביר לי למה
השמועות אומרות שהוא ניסה להתאבד פעם או פעמיים.
ולגבי שמות סדרתיים, "מת ל-" עוד לא הגיע לקרסוליים של "האקדמיה ל-***" או "*** קטלני(ת)".
מישהו יכול להסביר לי למה
איזו בדיחה היתה?
ממש כאן
כתבה מספר 4337 פסקה שביעית, תחת הכותרת 'אני שותה את הקולה שלך!'
ניחוש פרוע? הוא היה מדוכא.
לדיכאון יכולות להיות כל מיני סיבות, אבל נראה לי שהמאפיין המשותף לכולן הוא שזה משהו אישי. כל עוד הוא לא הולך למכור את סיפורו קורע הלב לפאפאראצים בשביל עוד קצת פרסום, למה להיכנס לו לנפש ולנשמה?
זה לא מה שכולם כל כך אוהבים לעשות?
לא יודעת למה,
אבל הביטוי "סיפור מז'אנר מרקו-אמא" סחט ממני פרצי צחוק קולניים ובלתי נשלטים. קבלו .
אני אשם
השבוע הלכתי לראות את "ביקור התזמורת" בארה"ב…
רגע, אז תכף נתחיל לראות פרסומות נוסח:
"אוהבים את ג'אד אפטאו? תאהבו גם את מת לצעוק 15"?
''האם זו רוחה של הילדה המתה המחפשת נקמה על ידי כך שתהרוס את
קריירת הצילום של הבעל, או שמא הוא צריך להחליף עדשה?"
ענקי!
תודה רבה על הסרטים
הגיעו הסרטים (מתחרות האוסקר) תודה רבה לכם!!
אתמול ראינו דג ושמו וונדה – פשוט סרט ענק שגם אחרי עשרים שנה עושה אז זה.
דווקא יש לי ציפיות מ'סופרהירו'
היו גם סרטים מצחיקים בז'אנר הפרודיות הטיפשיות, וזה נראה כמו אחד מהטובים.
בטח יותר מצחיק מהפרודיה האחרונה שאני זוכר בנושא – 'הסופר אקסית שלי'
למשל..
אחד מהסרטים הטובים שאני זוכר מז'אנר הפרודיה על סרטי סופר גיבורים הוא תיכון בהיי.
But than again, אולי הוא לא פרודיה אלא סתם סרט תיכון עם טוויסט.
Sky High ממש מפוספס
הוא יכל להיות פארודיה מרעננת על סופרהירוז, אבל הוא יצא קומדיית נעורים מהזן הנחות ביותר.
מנה בבקשה שלוש בדיחות הפרשות,
שבע סצנות סלפסטיק חסרות טעם,
ארבע התחכמויות מיניות חתרניות-כביכול.
רגע, אין ב'תיכון בהיי' כאלה.
אז מה בדיוק הופך אותו לקומדיית נעורים מן הסוג הנחות ביותר?
קיטש, המון קיטש.
בסרט של דיסני?!
מזעזע.
אני חושב שהוא התכוון
שזה הוגדר כסרט לילדים ולא למבוגרים, מה שהרס את הפוטנציאל לגמרי, ע"ע הארי פוטר.
ועם זה אני מסכים, גם אני ציפיתי והתאכזבתי.
אני חושב שהוא התכוון
אני באתי עם אפס ציפיות (סרט תיכון?! על סופר גיבורים?!?) ונהניתי.
גם אני באתי בלי ציפיות
אבל זה עדיין סרט דיי גרוע ומפוספס לאללה.
עדיין לא הבנתי על מה אתה מבסס את דעתך
אז כן, בסרט יש קיטש – אם כי ממש לא בכמויות מזעזעות – אבל יש בו ליהוק נהדר, עלילה חביבה, קצב טוב והומור במידה. בהחלט סרט מוצלח.
שכחת לציין תסריט מעפן
לא, לא שכחתי. התסריט בסדר גמור.
עדיין לא הבנתי על מה אתה מבסס את דעתך
הוא יכל להיות הרבה אבל הרבה יותר טוב מפספוס בינוני.
אתה יודע מה?
עד שתיתן נימוק שאינו "הסרט גרוע", אני אניח שראית אותו ביום רע.
להפך, ראיתי אותו במצב הייפי למדי
שאח שלי, שראה את החצי שעה הראשונה, כולו התלהב מהרעיון הפארודי של בצפר שמחלק את התלמידים שלו לגיבורים ולסיידקיקים ושאר רעיונות מוצלחים, מה שגרם לי לרצות לראות את הסרט.
ומה שיצא הוא שהוא יותר מידי נתקע על מניירות חרושות שראיתי ב19405 סרטים אחרים במקום ליצור פארודיה משעשעת ומקורית.
הסרט לא מצחיק כמו שהוא יכל להיות ומשעמם כמו שהוא לא היה אמור להיות.
אני חייבת לציין שאני מסכימה.
הציפייה שלי היתה למשהו כיפי, אבל אחרי התחלה מבטיחה מינון הקלישאות עבר די מהר את המותר בדם שלי. תופעות הלוואי היו… מטרידות.
מה שהיא כתבה, רק בלי יכולת השנינות
גם אני התאכזבתי מהסרט.
החלטתי לראות אותו אחרי ששמעתי ביקורות טובות מאוד על הסרט, ומה קיבלתי? סרט קולנוע שנראה כמו סרט טלוויזיה. התסריט חלש (אם כי מקורי, אבל זה לא עזר בהרבה), המשחק סביר לחלוטין והאפקטים מאכזבים.
פררה לבדה, גם אם בתפקיד משני, זאת סיבה מספיק טובה לצפות ולצפות בסרט.
אפרופו לטינים באמריקה, 'קינסיניירה', המעניין והזכור לטוב מפסטיבל סאנדנס 2006 עשה עוד קאמבק (שני במספר) ל'לא סופי' מי יתן והפעם זה יקרה באמת.
עושה רושם שהפעם זה קורה באמת.
(עדיין לא יודע אם זה משמח מבחינתי, לא ראיתי את הסרט).
משמח, בטח שמשמח
לפי כל המאפיינים (נערה לטינית במצוקה בסרט אינדי עטור פסטיבלים) זה נראה כמו 'מריה הלבנה'.
זה קרה באמת והיה טוב.
אם כי אני חייב לציין שהעיתוי (סמוך לג'ונו') עושה לו עוול, כי הסרט, לדעתי, לא פחות טוב מ'ג'ונו' גם אם הם לא משדרים על אותה סקאלה.
'קינסיניירה' הוא בעצם האינדי ש'ג'ונו' היה יכול להיות.
לקהל הלטיני יש סיבה מצוינת, אגב.
קייט דל קסטיג'ו, כוכבת הססרט (להלן: אמא) היא כוכבת ע-נ-ק באמריקה הלטינית.
ההתנקשות בג'סי ג'יימס וכו' וכו'
למישהו יש מושג אם יהיו הקרנות נוספות של הסרט? בדגש על סינמטק ירושלים, אבל לא בהכרח.
ככל הידוע עד עכשיו
לא מתוכננות הקרנות נוספות של הסרט בסינמטק ירושליים, אבל בתאריך 13.4 (יום ראשון) תיהיה הקרנה בלעדית של הסרט בסינמטק תל אביב.
כדאי ללכת.
1-בוב זה קיצור של רוברט.
2-שאלה שנשאלה כבר עשרות, אם לא מאות פעמים, אבל לא על הסרט הזה והתשובה-זו החלטה של הפקת הסרט עפ"י השיקולים שלהם, ע"ע מקרים קודמים:'מיס סאנשיין הקטנה' (אביגיל ברסלין מועמדת על תפקיד המשנה למרות שהיא הייתה במרכז הסרט) 'המלך האחרון שלסקוטלנד' ו'השטן לובשת פראדה' שהציבו את פורסט וויטקר ומריל סטריפ בעמדת השחקן/ית הראשי/ית למרות שהסרטים מספרים בעיקר את סיפורם של אלה שהיו לצד האגדה (ג'יימס מקאבוי ואן התאווי)
וכמובן 'יום אימונים מסוכן' שהציב את איתן הוק בעמדת משנה למרות שתפקידו היה לא פחות גדול מזה של דנזל וושינגטון.
תודה
יש לך אולי במקרה תשובה לשאלה 1 שמציקה לי הכי הרבה.
אני חושב שזה רעיון גרוע להציב שחקן ראשי בקטגורית המשני, וההפך, זה פשוט מטומטם
מציקה באיזה מובן?, מדירה שינה מעינייך?
לך לרופא, כי גם הוא לא ממש יעזור לך, די לעשות דרמה מסרט, כולה סרט.
מהתגובה הקודמת אתה אמור להסיק שאין לי עניין בסרט אז מן הסתם לא ראיתי אותו, לפעמים לא יזיק לך להגדיל ראש.
ואתה צריך להסיק בעצמך
שהתגובה לא הייתה מכוונת דווקא אליך, אלא לכל מי שיכול לענות, ובזמן כתיבת שאלתי את עצמי אם כדאי לכתוב 'מישהו יודע' או לא, ובסוף לא כתבתי, וחוץ מזה, איך אני אמור לדעת שלא ראית אותו, הרי אם מישהו קרא תגובה המכילה ספוילרים לסרט מסוים, רוב הסיכויים הם שראה אותו.
יש אנשים שלא איכפת להם מספוילרים כל עוד לא מדובר בטוויסט סופר
עסיסי לקראת סוף הסרט, כל מדיניות הספוילרים נראית לי מעט ילדותית.
בנאדם, אתה חייב להפסיק להעלב ולקחת הערות מאחרים לתשומת לבך כי נראה שהם חולפים לך מול העיניים כאילו הם תוחמו בתוך לסרט שטרם ראית.
אופס, יצא קצת מעוות מהכוונה האמיתית שלי
אתה חייב להפסיק להעלב *ולהתחיל* לקחת הערות מאחרים לתשומת לבך כי נראה שהם חולפים לך מול העיניים כאילו הם תוחמו בתוך לסרט שטרם ראית.
אם אתה בודק זמן מסך
וגם אם אתה נכנס לעובי הקורה – הדוגמאות שנתת פשוט לא נכנונות.
במיס סאנשיין, במרכז הסרט עומד מסע האיחוד של המשפחה. אוליב היא רק קטליזטור. היא לא באמת בתפקיד ראשי. למעשה, זה די סרט אנסמבל בלי תפקידים ראשיים של ממש.
את מלך סקוטלנד לא ראיתי, אבל את פראדה כן, ופראדה הוא מבנה קלאסי שבו יש שני גיבורים – ועושה רושם שלמלך סקוטלנד יש את אותו המבנה. זה סיפור חניכה של מישהו צעיר, אבל על ידי מישהו מבוגר יותר, ושתי הדמויות ראשיות באותה המידה.
לגבי אית'ן ויום אימונים מסוכן – זה, ככל הנראה, היה כדי לשפר את סיכוייו לזכות.
לשפר את סיכויי הזכייה
זה נכון, לדעתי, גם במקרים של 'המלך האחרון' ו'פראדה' מיכוון שוויטקר וסטריפ מגלמים דמויות צבעוניות, ממגנטות אוסקר וחזקות יותר.
מבחינת זמן מסך אנחנו לא זוכים לראות את המפלצות על המסך מבלי ש'החניכים' יהיו בסביבה, אם כצופים מהצד ואם כבני שיח, לעומת זאת חייהם הפרטיים של 'החניכים' זוכים ללא מעט זמן מסך גם כשהשניים האחרים לא ברקע.
אנחנו מתוודעים לאגדות מבעד לעיניהם של מקאבוי והתאוויי ועל איך שהמפגש איתם השפיע על מהלך ושארית חייהם.
'מיס סאנשיין'- סרט אנסמבל, אבל עדיין ברסלין במרכז למרות שהיא לא עושה שם תפקיד ראשי מובהק וגם אי אפשר להגיד שטוני קולט בולטת יותר ממנה.
מוזר שדווקא על הסרט היחיד שלא ראיתי מבין הארבעה אין מחלוקת.
"הדוגמאות שנתת *פשוט לא נכונות*"- תקיף ומתנשא מדי כשהוא מתייחס לדבר שהוא בגדר של משהו שתלוי באוויר ולא נגיד עובדה מוחלטת, מה שלא היה פה.
יום אימונים והאחרים
הדוגמה של 'יום אימונים מסוכן' היא הכי בולטת מכיוון שהיא מעוותת באופן הכי בולט. גם דנזל וושינגטון וגם אית'ן הוק היו מועמדים לאוסקר על הסרט, וושינגטון – על תפקיד השחקן הראשי, והוק – על תפקיד שחקן המשנה. וזאת למרות שעל פי כל קנה מידה, התפקיד של הוק בסרט הוא יותר גדול מזה של וושינגטון. בשאר המקרים רק שחקן/ית אחד מהסרט היה מועמד, אז אפשר להתפלסף ולחשוב שאילו גם אן האת'וויי היתה מועמדת לפרס, אולי גם היא היתה מועמדת על תפקיד ראשי. בקשר ל'מיס סאנשיין', אני מסכים עם מיקה – זה היה סרט עם הרבה דמויות, שאף אחת מהן לא ראשית יותר מהאחרות.
אני לא חושבת שהיה משהו תקיף או מתנשא
במיוחד כשהתפלק לי "נכונונות", שנשמע תינוקי מכדי להיות תקיף
גרג קיניר וסטיב קארל הכי בולטים במיס סאנשיין. למעשה, לשניהם יש יותר סצינות לבד.
פראדה – יש המון שחקני משנה, אבל אף אחד מהם הוא לא אן האתוויי, או מריל סטריפ. שתיהן ראשיות באותה המידה, ואאל"ט, גם רואים את סטריפ בלי האתוויי, לא שזה קשור.
ומה קרה ששכחת להוסיף ש"ביקור התזמורת" מוקרן רק ב 118 עותקים?
ז"א בתור אחד שעסוק בספירה של מה שמגיע לו, אתה חושב שזה בסדר 118 עותקים או עדיין מתעקש על זה שזה רק?
מה?
חידה
בשל אזכור הקיץ ולקראתו העפתי מבט עונתי ברשימת הסרטים העתידיים ונתקלתי במשהו שכרגיל מתמיהה אותי, אז הנה:
איך זה ועל מה זה שאינדיאנה ג'ונס מגיע לארץ יום לפני ארה"ב, והנסיך כספיאן מגיע כמעט שלושה שבועות אחרי?…
ועובדה מעניינת נוספת: בעשירי באפריל – שבוע וחצי לפני פסח – מגיעים תשעה (!) סרטים חדשים שרובם ככולם מבטיחים למדי ואף רומזים לבלוק-בטריות משהו. במגוון גילים מלילדים, דרך נוער ועד מבוגרים. אפילו בימי הקיץ החופשתיים אין דוגמה לדבר כזה.
אמממממממממ.
מוזמנים להציע פתרונים.
פשוט: חופשת פסח בבתי הספר מתחילה שבוע לפני החג עצמו.
ובאשר לסרטים שיוצאים בארץ יום לפני ארה"ב, זה פשוט משום שבארה"ב רוב הסרטים יוצאים בימי שישי, ובארץ – בימי חמישי. הפצה בו-זמנית, שנעשתה נפוצה בשנים האחרונות (וטוב שכך), משמעותה למעשה שאנחנו מקבלים את הסרט יום לפני ידידינו האמריקאיים.
אם גם מסתכלים על הפרשי השעות
אז יוצא שזה אפילו יותר מיום. רק חבל שמכל הסרטים, דווקא נרניה לא ייצא בהפצה בו-זמנית.
עוד לא בדקתי את זה לעומק,
אבל נדמה לי שהקיץ הזה האיחורים בסרטים קצת מרימים את ראשם המכוער. די הרבה סרטים יגיעו לארץ באיחורים של כמה שבועות, אחרי שבקיץ הקודם קיבלנו את רוב הסרטים בו-זמנית או באיחור של לא יותר משבוע.
בקשר לעניין הראשון לא נראה לי שעומד מאחורי זה הגיון מסוים
אולי חוץ מזה שהמפיצים רוצים להראות שהם לא פועלים עפ"י הגיון כלשהו שאומר שאם מדובר בבלוק אז הוא יגיע לארץ מוקדם יותר מסרט רגיל, אם אני זוכר נכון זה היה כך גם אשתקד.
שיטוט במרחב ה'לא סופי' העלה את הממצא הבא: באפריל עולה עוד '88 דקות' ניסיון לדלות עליו פרטים אצל דודה דבי העלה חרס ואת זה עם אל פאצ'ינו, אהה?
הסרט הנורא ההוא עם פאצ'ינו.
שמגיע לארה"ב יותר משנה אחרי שהוקרן בארץ. כיף לנו.
היי זה לא כזה סרט נורא
מאכזב אבל אני סולח לפאצ'ינו.
(אני מתנהג כמו סניגור שלו בזמן האחרון?)
אוי, כמה שזה כן.
בלי ספק אחד הגרועים ביותר שראיתי בשנה שעברה. אלמלא 'ריקוד מסוכן' הציל אותו, אולי הוא היה מקבל את הדג המלוח לסרט הגרוע של השנה.
אוי, כמה שזה כן.
88 דקות בהחלט נכנס גם אצלי לחמישית הסרטים הגרועים ביותר של 2007, לא סגור לאיזה מקום.
______________________
מוזר להסכים עם רד פיש על גריעותו של סרט
מש''א
סרט מזוויע. ומשמים.
גיליתי
שהסרט "מלתעות" דורג PG בילבד. איך זה אפשרי?
גיליתי
כי באותה שנה דירוג הPG-13 לא היה קיים.
יש סרט הרבה יותר פופולרי שדן בנושאים דומים
רק שאין לי מושג איך אני מדבר עליו מבלי לספיילר. בוא נגיד שהוא סרט קומיקס מאד לא שגרתי.
מהיוצר של מועדון קרב?
לא
זה יוצר אחר, מפורסם, שהולך ומתדרדר עם הזמן.
מישהו אמר רידלי סקוט?
אה, כי אחד כזה ישב אצלי בראש כשכתבתי את ההודעה...
גם אני חשבתי בדיוק על אותו סרט,
לפחות ככה נראה לי….
כנראה שאת זה של רידלי סקוט לא ראיתי.
אני מעוניין לפתוח בקריירת משחק
ורציתי לשאול אם מומלץ לפנות לחברת הסוכנות של 'במרום' ואם הם טובים, למישהו יש רעיון?
לא עדיף ללמוד משחק לפני שפונים לסוכנות?
מאיפה לך שהוא לא למד?
יש הבדל בין לפתוח קריירת משחק, מה שמצריך לרוב סוכן טוב, או לפחות הרבה קשרים, לבין להתחיל ללמוד. לימודים הם לא השלב הראשון בקריירה, אלא הכנה כללית לקראתה.
מעבר לזה, אין לי תשובה. הידע שלי בסוכנויות משחק שווה לידע שלי באילוף גוגואים.
כמה קשה כבר יכול להיות לאלף גוגואים?
זה לא שהם נושכים.
הם גם לא מי יודע מה ממושמעים
אי אפשר ללמד אותם שום דבר חוץ מלהישאר במקום ולהתנגש בקיר.
אולי הם פשוט לא מבינים עברית?
ניסית לאלף אותם גם בשפות אחרות?
איזו שיחה מטופשת ושנונה.
מה שנחמד
זה שבמקום לענות לבן אדם על שאלה אחת פשוטה, אנחנו דנים האם ניתן לאלף גוגואים.
לא, אנחנו דנים בכך שניתן לאלף גוגואים.
כל ניסוח אחר של השאלה הוא תבוסתני ורק מכשיל את הניסיון.
גוגאים הם כנראה מאתגרים
לא מצאתי בגוגל אף אתר ראוי לשמו בנוגע לאילוף גוגואים.
אולי כדאי לחפש אתרים באנגלית (איך אומרים גוגואים באנגלית?).
Aju'im, לא?
זה כי אתה לא יודע מה לחפש
איך אתה חושב שלימדו אותם לרקוד?
http://www.google.co.il/search?hl=iw&q=go+go+dancer&meta=
..לול..
ענק, של תרנגולים.
תביאו הם גוגואים לי, אני לעשות אותם להיות ממושמע.
רוסאנגרית במבטא מצחיק היא שפתי השניה. לסגנון הדיבור שלי יש השפעה מהממת על בני אדם, אולי הוא ימס גם את לבבות הגוגואים ויגרום להם להקשיב להוראות.
עזרה בחיפוש שם של סרט
איך קוראים במקור לסרט הצרפתי שמוקרן בהוט תחת השם הכריש.
הסרט מספר על נערה ממוצא צפון אפריקאי שבטוחה שאביה (שכמדומני כינויו הוא כשם הסרט, הכריש) שאותו לא פגשה מעולם הוא מלך העולם התחתון שירד למחתרת או משהו כזה. תודה מראש.
תודה, אבל למה IMDB לא נותן כלום עם השם הזה?
''לתכניות כאלה יש נטייה להשתנות כשמדובר בסרטי אימה''
הקרנתו של 'Shutter', או 'זום אין', בארץ בוטלה.
למרבה חוסר ההפתעה.