תשמעו, זה לא שאני לא אוהבת
אתכם. אני אוהבת. מאוד.
אבל אין לי זמן. ממש ממש אין
לי זמן. אז נעשה את זה קצר,
פשוט ולעניין. אוקיי?
היה שבוע קשה, ולא רק בגלל הלחץ העצום שאני נתונה בו. הרבה יותר פשוט מזה: כל הסרטים החדשים שיצאו השבוע, שלושה במספר, מדורגים R. ועם כזה דירוג, הקרב על הטבלה קשה מתמיד. ואם זוכרים שבראש הטבלה נמצא כבר המון זמן סרט אחר בדירוג R, משהו על ישו, או משהו כזה, אז תוכלו להבין עד כמה התחרות אגרסיבית.
הזכרתי את ישו? אה, כן. 'הפסיון של ישו' מתאר, כזכור, את 12 השעות האחרונות שעברו על ישו עד שנצלב. לגבי מה שקרה אחר כך, הדעות חלוקות. לא עוד! בא הסרט שבמקום הראשון ומסביר לנו את זה בפשטות: ישו באמת קם לתחייה. כזומבי.
'Dawn of the Dead' הוא רימייק לטרילוגיית "המתים" הקלאסית של ג'ורג' רומרו, ובו מגיפה משמידה את רוב האנושות. בעצם, "משמידה" היא מילה קיצונית מדי. המתים, מסתבר, לא כל כך מתים. הם בעצם די חיים. זומבים. ועתה הם מסתובבים בעולם ומחפשים את שארית האנושות. כי, נו, זה מה שהם אוכלים. מצב כזה מצריך קבוצה קטנה של אנשים חיים, למשל, וינג ריימס, מקי פייפר ושרה פולי, שגם מתים להישאר חיים (בצורה שהם מכירים. לא בצורה הלא-לגמרי-מתה), ומטרתם היא, כמובן, להלחם בלא-כל-כך-חיים, עד נשימת אפם האחרונה.
לכאורה, את אותה עלילה בדיוק, ראינו כבר בעשרות סרטים אחרים. ההבדל הגדול הוא התגובות של המבקרים לסרט: הם אוהבים אותו. מאוד. המבקרים אף מקפידים לשבח את זאק סניידר, הבמאי (שזה לו סרטו הראשון), על הכבוד שהוא רוחש לז'אנר ולהיסטוריה שלו. וגם אם הוא לא שמר בסרט את האלמנט הסאטירי והשנון של רומרו, המבקרים סולחים לו על זה, כי בתכל'ס, הם אומרים, הסרט בכל זאת מלא הומור ומהנה עד מאוד. כמה מהמבקרים אפילו נסחפו ואמרו שהרימייק עשוי להתעלות על הסרט המקורי. תארו לעצמכם.
גם הקהל, מסתבר, אוהב מאוד את הסרט, והוא הרוויח 27 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו. בהתחשב בכך שסרטי אימה נוטים להצליח פחות בתקופת האביב, ההישג הזה מרשים אף יותר. כמו כן, הסכום הזה הספיק ל-'Dawn of the Dead' לכיסוי עלויות ההפקה, והביקורות החיוביות מבטיחות כמעט בוודאות סרט המשך.
ומה עם ישו? בשבוע הרביעי שלו על המסכים הוא ספג נפילה של 40%, אבל עדיין אין מה לדאוג לו כל כך. אחרי הכל, אם משווים אותו לסרטים גדולים אחרים, למשל 'ספיידרמן' או 'שר הטבעות', גם הם הפגינו ירידה דומה באותה תקופה. וואלה, 'הפסיון של ישו' מתנהג כמו סרט ממוצע. הגיע הזמן, באמת.
לא רק 'הפסיון' סיגל לעצמו את ההתנהגות המצופה ממנו. גם אנג'לינה ג'ולי דבקה במה שכולם מצפים ממנה (ואולי הדבר היחיד שהיא ממש טובה בו): בחירת סרטים גרועה. זה כבר מתחיל להיות מפחיד, ועם כזו סטטיסטיקה מרשימה של סרטים גרועים, 'אלכסנדר' ו'סקיי קפטן ועולם המחר' צריכים להתחיל לחשוש. הפעם הגורם למהומה הוא 'Taking Lives' שבכיכובה (פלוס אית'ן הוק אחד כבונוס) – מותחן בסגנון של 'שבעה חטאים'.
אנג'לינה היא סוכנת ה-FBI איליינה סקוט. היא מעדיפה לעבוד לבד, וטכניקות פתירת הפשעים שלה אינן סטנדרטיות, בלשון המעטה. ניתן להגדיר אותן במילה אחת מאוד לא מדעית: אינטואיציה. הסוכנת המוכשרת נקראת לעזור בחקירת שרשרת רציחות מסובכת, בה הרוצח מאמץ לעצמו את זהות הנרצח. פתאום היא נדרשת לעבודת צוות, ולא רק זה – היא גם מפתחת קשר רומנטי, שם בעיר הזרה. Need I say more?
הביקורות קטלו את הסרט – סטנדרטי, שגרתי, נדוש, לעוס, ואין לו מה להציע מלבד סטייל. במצב כזה, אפשר היה לחשוב שהסרט יהרוג לגמרי את מה שנשאר לאנג'לינה ג'ולי מהקריירה. אבל זה רק הסרט הראשון מתוך ארבעה סרטים שיהיו לה השנה, ובכל מקרה, 11.4 מיליון הדולר שהוא הרוויח ידאגו להכנסות כוללות גבוהות יותר מאלו שהיו לסרטים האחרונים שלה ('Life or Something Like It', 'החטא הראשון' ו-'Beyond Borders', ואפילו 'טומב ריידר', שהרוויח פחות מהצפוי). אלינו יגיע 'לקחת חיים' ב-29 באפריל.
הסרט המסקרן ביותר של השבוע, זה שזכה לביקורות הטובות ביותר, היה גם זה שהופץ בהכי מעט קולנועים, ועל כן הגיע למקום השישי. מדובר, כמובן, ב-'Eternal Sunshine of the Spotless Mind', של התסריטאי צ'ארלי קאופמן. אז נכון, 1,300 קולנועים זה לא הרבה, אבל זו ההפצה הרחבה ביותר לסרט של קאופמן. יש לציין כי למרות שג'ים קארי מופיע בתפקיד הראשי, הסרט הזה לא נחשב למשהו גדול במיוחד. גם לא סרט אומנותי קטן ומחתרתי, זה נכון, אבל מספיק להציץ בתקציב השיווק (שעומד על 10 מיליון דולר) כדי להבין שהסרט גם מעולם לא יועד להיות בלוקבאסטר. התוצאה בקופות – בהתאם: 8.6 מיליון דולר (שזה דווקא טוב, למקרה שדאגתם).
העלילה, בקצרה:
קייט ווינסלט, חברתו לשעבר של ג'ים קארי, החליטה שהיא לא רוצה שום קשר איתו ומחקה את כל הזיכרונות שלו מהמוח שלה. הוא, בתגובה, מחזיר הכל אליה וקקה בידיה. או, בצורה ברורה יותר: מחליט למחוק גם הוא את הזיכרונות שלה. אלא שתוך כדי מחיקה, הוא נזכר בעצם כמה הוא אהב אותה ומחליט שהוא לא רוצה לבצע את מחיקת הזיכרון הזו. זה גורם לצוות הטכני בחברה שמבצעת את המחיקות (שכולל בין השאר את קירסטן דאנסט ואלייז'ה ווד) לרדוף אחר הזיכרונות האבודים, בזמן שקארי מנסה להתחמק מהם.
הביקורות המתלהבות יודעות לספר עד כמה הסרט מסובך, מורכב, מטעה, אפקטיבי, מבריק, חכם, מצחיק ושאר סופרלטיבים. חלק מהביקורות מעירות שהבמאי, מישל גונדרי, עדיין מפגר מאחור מאחורי ספייק ג'ונז ('להיות ג'ון מלקוביץ") בכל הקשור ליכולת לספר סיפור, אבל בזה, בערך, מסתכמות הביקורות השליליות.
עוד על הסרט תוכלו לקרוא בכתבת ה"בקרוב" שהתפרסמה ב'עין הדג'.
לא רק סרטים חדשים היו השבוע. הטבלה הפתיעה גם עם סרטים ותיקים יותר: במקום החמישי, לאחר צניחה של 3 מקומות לעומת השבוע שעבר, שוכב ג'וני דפ עם 'חלון הסודות'. יותר מדי מותחנים בטבלה לא עשו לו טוב והוא צנח ב-47% לעומת השבוע שעבר. הוא יכול רק לקוות לכסות את עלויות ההפקה שלו, כי רווחים הוא כבר לא יראה.
יחד איתו בנופלים נמצא 'ים של אש', עם ירידה של 3 מקומות, גם אם לגביו מדובר בצניחה קטנה של 28%. אבל גם צניחה קטנה מספיקה כדי לקבור סופית סרט כושל, ו'ים של אש' נמצא במצב רע. רע מאוד.
גם 'קודי באנקס 2' חווה נפילה של שלושה מקומות, אבל אצלו המצב פחות גרוע, כי כל סרטי ה-R האלה שיצאו השבוע עשו לו רק טוב.
בשבוע הבא, הו-הא, מי זה בא – 'סקובי דו 2' ינסה להצחיק, טום הנקס ושאר כשרונות יכירו לנו את ה-'Ladykillers' של האחים כהן, וקווין סמית' יפציע עם 'ג'רזי גירל'. וגם נקבל את DMX במותחן הפשע 'Never Die Alone'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך סוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
- Dawn of the Dead
- לקחת חיים
- אור שמש נצחי
- אור שמש נצחי – תצפית ב'עין הדג'
'צטער, הצבא קרא לי
ובניגוד לפעמים הקודמות, זה היה ברצינות גמורה.
גם קווין סמית' וגם האחים כהן
(ואפילו בונוס של שרה מישל גלר, ודוגוויל). האם השבוע הבא נועד עבורנו, גולשי עין הדג?
כן, בשבוע הבא שווה להיות אמריקאי...
אני כבר אמריקאי.
אני רק לא באמריקה.
מתי הסרט של ג'ים קארי מגיע לארץ?
זה באיכות איש על הירח?
כי רק ככה אני אוהב את מלך הקומדיה
אם לא כתוב בדוחק''ו
או שלא כתוב בדף ה'לא סופי' – כנראה שעדיין לא יודעים מתי הסרט יגיע ארצה.
אם עוד מישהו קורא לזה הסרט של ג'ים קארי אני מוציא לו את העין.
נכון מאוד! זה לא הסרט של ג'ים קארי.
זה הסרט של מישל גונדרי.
מה פתאום, זה הסרט של אנדי קאופמן.
ואני דווקא חשבתי שזה סרט של אלייז'ה ווד
כי בינינו, כיום, מה הטעם בסרט בלי הוביטים?
עוד אחד נפטר בהקרנה של הפסיון
http://e.walla.co.il/?w=/6/522359
ליתר דיוק, חשבו שהוא מת, אבל אז הוא התחיל לאכול אנשים בקהל.
זאת אומרת שעכשיו
נראה הרבה תגובות של אנשים המכנים עצמם "בפינגווין"?
סתם תהייה...
מי אלה "המבקרים"? ואיפה הם כותבים את הביקורת שלהם?
אוח, כל מיני.
בדרך כלל כשאני מחפשת ביקורות לסרט אני נעזרת בשני מקומות עיקריים: ימד"ב ואתר העגבניות הרקובות ('רוטן טומטוז').
ימד"ב מספק את דעתם של הצופים בסרט (ה"פשוטים". אלה ששילמו על כרטיס). 'רוטן טומטוז' לעומתו, מקבץ בדפי הסרטים שלו את הביקורות של מיטב מבקרי ארה"ב. יש בהם מבקרים של עיתונים נחשבים יותר, ויש כאלה שנחשבים קצת פחות. 'רוטן' גם דואגים לאגד את הביקורות הנחשבות" יותר במסגרת משלהן – ה-Cream of the Crop.
מה קורה פה?
שודדי הקאריביים, 28 יום אחרי ועכשיו גם שחר המתים (או איך שלא יקראו לו בארץ). שלושה סרטי זומבים שיצאו בשנה האחרונה ולא נקטלו (pun not intended) קשות בידי המבקרים. אם יורשה לי לצוטט את אפלטון לרגע, וואט דה פאק?
הכל התחיל (ספ' למגוון שוברי קופות)
כשגנדאלף קם לתחייה. אחרי כן התחיל השטף: הסוכן סמית', שוורצנגר, פרדי, ג'ייסון, אומה, ישו… עד כשהגיעו למתים הרציניים, כבר התרגלנו.
התאוריה שלי קצת שונה
הגעתי למסקנה (וזה בלט גם בשני האוסקרים האחרונים) שהמבקרים הוותיקים דמויי השניצר פשוט מתחלפים בחדשים דמויי יאיר רוה. המבקרים הצעירים יותר גדלו על סרטי סלאשרים וזומבים ועל סרטי אקשן קיציים ולכן יותר קל להם לקבל אותם למעגל של המקובלים. מצד שני, יכול להיות שלא המבקרים עצמם מתחלפים (כי שניצקליין אמיתי מאריך חיים עד גיל 324 לפחות), אלא היכולת שלהם לקבל את דעת הציבור ולהתחשב בה. במילים אחרות, הם לומדים להתאים את הביקורת לפי קהל היעד של הסרט.
אם כבר, הייתי מהמרת על התחשבות מסוימת בדעת הציבור.
אנשים אוהבים סרטים טובים, והגיוני לי שתהיה קורלציה מסוימת בין ביצועי הקופות של הסרט (שהם פונקציה של אהבת הקהל) לבין דעתם של המבקרים על סרטי-ז'אנר מובחנים.
אני חשה שיש צורך בהסבר ארוך יותר. אתם רשאים לדלג:
מבקרי קולנוע כותבים ביקורות סרטים. אבל הם לא יכולים להיות מנותקים מהעם לגמרי, כי ברגע שהם יעשו את זה, אף אחד לא יקרא אותם – מערכת העיתון תקבל תגובות נזעמות, והם עלולים למצוא את עצמם מובטלים. אז יש סרטים "אומנותיים", שברור שהמבקרים יאהבו, אבל אף אחד אחר לא יילך אליהם, ובקצה השני נמצאים הזבלונים למיניהם – כל מיני דברים שאמורים להיות סופר-פופולאריים כמו 'פרדי נגד ג'ייסון', והמשכונים שנעשו במטרה לסחוט מותג כלשהו עד תום על חשבון הקהל. את אלה כמעט ואין סיכוי שהמבקרים יאהבו, ובד"כ גם הקהל לא אוהב במיוחד (ראה כדוגמה את ביצועי הקופות הכושלים של 'פרדי נגד ג'ייסון', ההמשך/רימייק ל'מנסרים מטקסס' ושלל סלאשרים-בשקל אחרים).
לעומת זאת, קיימים הסרטים שמישהו באמת השקיע בהם, ופה אני לא רואה סיבה למה המבקרים צריכים לקטול את הסרט. מצד שני, תמיד יכול לקרות מצב בו הסרט לא ממש טוב בעיניהם ועורך העיתון, שלא רוצה לאבד קהל, לוחץ עליהם לשנות טיפה את הביקורת, או עורך אותה בעצמו. אבל פה אני כבר גולשת לקונספירציות. ושים לב שלא מדובר פה על שוברי קופות היסטריים (שמצליחים בכוחות עצמם ובזכות שיווק טוב, ולא צריכים ממש את הביקורות בשביל שיגיע אליהם קהל), אלא על סרטים שמרוויחים יפה מאוד יחסית לז'אנר שלהם. ו-'Dawn of the Dead' הוא הדוגמה האחרונה לסרט כזה.
* אני כבר לא אגיד מילה על זה שהכללת את 'שודדי הקאריביים' בז'אנר סרטי הזומבים.
יש בו זומבים.
חוץ מזה, סרטי פיראטים זה ז'אנר שהיה אפילו פחות פופולארי.
הם שלדים, לא זומבים,
וזה שיש בו כמה עוד לא הופך אותו לסרט שעוסק בזומבים.
מה עם קצת התחשבות מסוימת בדעת הציבור?
ומה לגבי דעתו של קהל על סרטי-ז'אנר מובחנים?
אם יורשה לי להפחית ממשקלן של הביקורות (טובות או רעות), לציבור מסויים יש דעות אוהדות כלפי סרטי אימה, וישנו קהל יעד מובחן שיגיע לקולנוע ברגע שישמע שיצא סרט מפחיד חדש. אמת, חלקם מצליחים, חלקם פחות – אני מניח שזה תלוי גם בהייפ שקיים סביב הסרט (שזה שיווק טוב, כמובן).
ואגב, "פרדי נגד ג'ייסון" ו"ביצועי קופות כושלים"
חיים על שתי פלנטות נפרדות.
ברור שיש קהל מובחן שיגיע אוטומטית לסרט-ז'אנר,
אבל זה לא הקהל שיכניס עשרות מיליונים. כדי לקבל שובר קופות רציני, אתה צריך שיגיע אליך גם הקהל הרחב.
לגבי 'פרדי נגד ג'ייסון' – מילת המפתח פה היא יחסיות. הפתיחה שלו היתה טובה יחסית לסרט-ז'אנר. לא יחסית להו-הא העצום שעשו ממנו.
כמה זה עשרות מיליונים?
סרטים כמו "סיוט ברחוב אלם", או סרטי סלאשרים באופן כללי, מעולם לא הפכו לשוברי קופות רציניים והרוב רק שמעו עליהם, או ראו אותם בוידאו או בטלוויזיה. בכל זאת, אותו קהל יעד מגיע לראות את הסרט ובד"כ מביא אותו אל המקום הראשון בטבלת שוברי הקופות. בשבועות שלאחר-מכן, תמיד יש ירידה דראסטית.
אני יודע שאני לא מחדש כאן כלום, אני רק רוצה לומר שיש לבחון את היחסיות בין "פרדי נגד גייסון" מול סרטים מהז'אנר ולא מול שוברי קופות באופן כללי, כי אני לא מכיר סרט מהז'אנר המדובר שעבר את ה100 מיליון מהכנסות בקופות בארה"ב.
כן ולא
התקופה המצליחה של סרטי האימה היא שנות השבעים והשמונים. לפני האינפלציה המטורפת שהייתה לנו בעשרים-פלוס שנה האחרונות סרטים מצליחים, כאלה שמרוויחים היום מעל 100 מיליון, הרוויחו כמה עשרות בודדות. אז אפשר להגיד ש"סיוט ברחוב אלם" הראשון שהרוויח 25 מיליון הוא הצלחה מאוד משמעותית, ו"הלואווין" הראשון שהרוויח 47 מיליון הוא להיט ענק.
הצדק עמך
אבל אפשר למדוד הצלחה לפי הרבה קטגוריות ואולי היחסיות שאני רואה בה רלוונטית היא כלל לא רלוונטית.
דוגמה, עלות סרט. "האלווין" עלה כמה מאות אלפים בודדים, והרוויח פי 144. "פרדי נגד ג'ייסון" לא הצליח להגיע להישג שכזה. אז גם כאן הטענה שלך נכונה, ומבלי להכנס כלל לשיחה על כמות הסרטים המצליחים והרווחים שלהם בתקופות שונות.
ועוד אפשרות לבדיקת יחסיות: מיקומו של סרט בטבלת שוברי הקופות, בשנה בה יצא. לפי הבדיקה הזאת, הסיוט הרביעי הוא המצליח ביותר, מבין כל סרטי פרדי.
אבל עדיין, שים לב שהקהל האוהד סרטי סלאשרים (כמו גם סרטי זומבים) גודש את האולמות בשבוע הראשון וגם השני, ולאחר-מכן באה נפילה דרמטית.
ועוד עניין קטן, נדמה לי ש"האלווין" חריג מהבחינה שהוא למעשה מגדיר של ז'אנר קולנועי, לפניו לא נראה על המסך סרט שעסק בתכנים שהוא הציג, ושעברו כחוט השני בסרטי יום השישי והסיוטים.
''האלווין'' היה אולי סרט שהשפיע על סרטים שבאו אחריו
אבל הוא ממש לא סרט הסלאשרים הראשון. נתחיל מזה ש"המנסרים מטקסס", שזכה לגרסה מחודשת השנה, יצא ארבע שנים לפני "האלווין". סרטי ג'יאלו האיטלקיים, שהם אולי לא בדיוק באותה קטגוריה אבל הם קרובים של סרטי הסלאשרים, היו קיימים מתחילת שנות השישים בגרסתם המוקדמת ותחילת השבעים בגירסתם ה"מקובלת".
איך אתה משלב בתאוריה הזאת
את העובדה ש'28 יום' היה חרא סרט?
אני מדגיש את המילים ''ולא נקטלו קשות בידי המבקרים''
28 יום, מה לעשות, זכה להרבה ביקורות חיוביות. יש לו 89% טריות במדד העגבניות שזה מעבר למכובד בשביל סרט זומבים.
כן, אני יודע את זה.
השאלה היא אם הביקורות הטובות היו בגלל או למרות שהסרט גרוע.
מי אמר שהוא היה גרוע?
מי אמר שהוא היה גרוע?
כמעט כל מי שגם ראה אותו ושאני גם מעריך את דעתו?
הוא לא היה כזה נורא...
היו בו כמה דברים נחמדים דווקא.
בסדר. סצינת הפתיחה היתה נחמדה.
אחר כך, _הכל_ היה קקי.
אני לא רוצה לפתוח על זה דיון פה, כי יש ביקורת.
ואגב, אם תסתכל שם, תראה לא מעט דעות חיוביות.
זה ביזארי, זה?
ב-AIN התלהבו מאוד מטריילר יפני לסרט בשם 'Gusher No Binds Me', וטענו שזה הדבר הכי ביזארי שהם ראו, ושאמנם הם יודעים שהיפנים ביזאריים, אבל זה כבר עובר את הביזאריות הרגילה שלהם.
פתחתי ו… מה אני אגיד לכם, לא מבינה אותם. קצת יריות, כמה סצינות דייויד לינצ'יות, ושומדבר ביזארי מדי.
לבחירתכם, במגוון גדלים: http://wevco.com/gusherbin/trailer.html
יפה
לא יהיה קשה לעשות סרט המשך ל-dawn of the dead… צריך פשוט לעבד את התסריט ל-day of the dead של רומרו כדי לסגור את הטרילוגיה… בכל מקרה, אני מרוצה.
אין חדש תחת השמש
סרט על מת שקם לתחייה [1] מאבד את המקום הראשון לסרט על מתים אחרים שקמים לתחיה.
[1] אחרי הצעקות שחטף הבחור עם העקב-אכילס, אני לא לוקח צ'אנסים.
והאם, בעקבות אירועי הדוחק''ו הנוכחי
נזכה לראות את ישו יוצא מהקבר ומשחזר את Thriller של מייקל ג'קסון, כפי שעשו גיבורי "פיינל פנטסי" בשעתו?
והאם, בעקבות אירועי הדוחק''ו הנוכחי
לא, ג'ון לנדיס לא ביים את זה.
והאם יקראו לזה ''פחדיא''?
שיחזור על-ידי ג'ניפר גרנר גם נחשב?
http://www.sonypictures.com/movies/13goingon30/site/previews.php
(
וואלה
בוואלה, כדי לזכות במוצאים את נמו, מה הקישור
(סתכלו בוואלה למטה מצד ימין…)
ראית את הסרט
בריכת השחייה (swimming pool)
ואני חייב לציין שזה סרט בין הגרועים שראית בשנים האחרונות..
אני לא מבין אך הסרט קיבל דירוג כל כך טוב במדד העגבניות,ואך נתנו לו 4 כוכבים במעריב.. קיבנימט..
דרך אגב מה קורה פה עם האתר הזה פעם כל סופשבוע היה ביקורת או שניים חדשות עכשיו האתר נראה כאילו הוא בשביתה או משהו כזה..
לא בשביתה
אבל במעין פסק זמן חלקי שנבע מאילוצים שלא תלויים בנו (עבודה, מילואים, וכאלה). בימים הקרובים אנחנו מקווים להחזיר את האתר לקצב הרגיל.
טריילרים ב'לא סופי'.
אפשרי?
טריילרים ב'לא סופי'.
אין לנו כלים, רוחב פס וכוונה לאחסן טריילרים על הסרבר שלנו, אם כי אפשרי ללנקק לטריילרים באתרים אחרים. אפשרות סבירה יותר היא ליצור דף עם תאור *קצר* של הסרט עבור כל סרט שמופיע ב'לא סופי' – ואז אפשר יהיה אולי גם להכניס אליו לינק לטריילר, מי יודע. זה פיתוח שנמצא ברשימת הפיצ'רים העתידיים האפשריים, אבל לא יקרה בעתיד הקרוב.
''לא יקרה בעתיד הקרוב''
זה לפני או אחרי טיפול ב-<body alink=white> ?
מצטער אם זה נשמע קצת עוקצני. אתה יודע שאין לי שום כוונה להתעלל באנשי מילואים. במיוחד לא כשבדיוק קיבלתי מביטוח לאומי את ה-110 ש"ח העלובים על כל אחד מהימים שעשיתי (אני חזרתי משמ"פ שבוע לפני שאתה יצאת לשלך). מה באמת נשמע בדרום הארץ?
חם שם
בצהריים. וקר בלילה.
alink
אני מאמין שאתה יכול לתקן באופן מקומי את הבעיה (הזניחה) הזו של הלינקים שלא נראים אחרי שלוחצים עליהם, אם תגדיר stylesheet משלך שיופעל על עין הדג. אין לי מושג איך עושים את זה אבל אני מאמין שזה אפשרי.
במוזילה 1.6,
כנס לעין הדג, בחר מתפריט View באפשרות Use Style ואז ב- Edit Custom Stylesheet וכו' אז כתוב שם את השורות:
}
ולחץ על Save.
במוזילה 1.6,
מופיע לי בתפריט הנ"ל רק Basic page style. אולי התקנת איזה פלאגין שמאפשר לך לעשות את זה?
סליחה, טעות
זה חלק מה- context menu extenstions:
http://white.sakura.ne.jp/~piro/xul/_ctxextensions.html.en#download
איה נמו?
בוואלה יש מבצע חדש לרגל יציאת הדי-וי-די של מוצאים את נמו בישראל. כל מה שצריך הוא "למצוא את נמו" שמסתתר ב"וואלה! תרבות". אז הלכתי לחפש. סתם, בשביל הספורט.
אבל הדבר הזה מחרפן אותי, אני יושב שעות וסורק ביקורות של וואלה בכל מיני תחומים ביזאריים שונים ומשונים. ומי לא נמצא? הלינק (הייתי אומר אפילו "פאקינג לינק") של נמו שאמור להחזיר אותי לדף המבצע. אמנם גיליתי שגונקל כתב שם ביקורות קולנוע בעבר ( וזה היה משב הרוח היחיד שהשאיר אותי שפוי, יחסית) ושאסףTV קילל אותו בתגובות (בעצם, גם זה היה מבדר ). אבל אין נמו!
אם מישהו מצא את הכתבה המשוקצת, שיעשה טובה ויודיע. לא חובה לחשוף את שמה של הכתבה (בכל זאת, מדובר בפרסים). רק שיוכיח לי שיש תכלית לחיי.
הם לא אמרו שזה נמצא בכתבה.
הם אמרו "אחד הדפים ב'וואלה תרבות"', ואף רמזו שזה דף שנמצא עמוק, כלומר – לא דף ראשי אלא אחד שצריך יחסית הרבה קליקים כדי להגיע אליו (או משהו שקשור בדברים עמוקים. כמו 'גרון עמוק', למשל).
בתקופת 'שר הטבעות' הראשון
(או שזה היה השני?) היה להם מבצע דומה, שבו היה צריך למצוא 9 (או 10? או 12?) טבעות שהוחבאו אי שם בדפי וואלה. לטובתם יש לציין שכמה מהן הוחבאו במקומות מאוד מוצלחים, בינהן אחת שהופיעה בדף תוצאות החיפוש על המילה "טבעת". אם אני לא טועה, אחת מהן לא נמצאה עד היום. אין-אור בטח זוכר יותר טוב.
אז ועכשיו
אז היה צריך למצוא 15 טבעות. היה אפשר למצוא רק 14 מתוכן (הטבעת ה-15 הוחבאה בדף שלא היתה אליו גישה). הזוכה במבצע ההוא מצא 13 טבעות.
תעוד של חיפוש אחר הטבעות, אפשר לקרוא כאן (עם לינקים פעילים ותמונות):
http://movies.israel.net/forumnew/viewtopic.php?t=517
עכשיו, רק צריך להכנס לכאן:
http://e.walla.co.il/?w=/222
חבל שאין אמוטיקון
עם פה פעור בתדהמה, כתפיים שמוטות ועיניים של סטיב בושמי. תדמיין.
חשבתי על זה (ניסיתי את ''עמוק באדמה'').
וחוץ מזה, אין "בוואלה! תרבות" יותר מידי דברים שאפשר לפשפש בהם עמוק, חוץ מביקורות וחדשות. אבל יכול להיות שבמקום "עמוק" הלכתי "רחוק"- לביקורת הקולנוע הראשונה, או משהו.
דווקא יש.
מדור התרבות (לא 'קולנוע', אלא 'תרבות', שכולל גם טלוויזיה ומוסיקה וכו'), כולל בתוכו הרבה מדורים, הרבה מדורים ז"ל (על כל הארכיון שלהם) והרבה מאוד תגובות. אז יש לך הרבה מקומות חיפוש פוטנציאליים, אבל השאלה היא אם זה שווה את זה.
אני לא חושב שוואלה יחביאו את נמו בתוך אחת התגובות.
זה פשוט תרגיל שפל. הרי הסיכויים של מישהו למצוא את הלינק הזה בין כל התגובות שפורסמו אי פעם במדור הוא די אפסי. הייתי מהמר גם שהם לא ישימו את הלינק בביקורת שהכותרת שלה היא "חליטת ערבות". ויש הרבה כאלו, למזלי, כך שהרשימה מצטמצמת.
ובקשר לשאלתך: לא זה לא שווה את המאמץ. וכן, אני הולך להמשיך לחפש עד שהעיניים שלי יימסו מהקרינה של המסך.
רעיון יותר טוב:
מדורים ז"ל -> אהד פישוף.
סוף סוף
מישהו הבין למה התכוונו ב "פשפוש" חוץ ממני
'ללכת על המים'
מישהו ראה? אפשר לשמוע חוויות? עומדת לעלות ביקורת?
ראיתי ספיישל של גיא פינס בנושא ודווקא התרשמתי. יש לי חשק ללכת, אבל יש את החשש המובן (זה ישראלי).
אשמח לשמוע דעות…
מה מובן בזה?
יש הרבה סרטים ישראליים, במיוחד מהזמן האחרון, שלא מביישים שום סרט בינלאומי.
ציפיתי לתגובה כזו.
נכון שיש כמה סרטים ישראלים שנחשבים טובים בזמן האחרון (אני אישית לא יודע, כי לא יצא לי לראות אותם), אבל עדיין הרוב המוחלט הוא בכלל בכלל לא משהו. עכשיו בטח תגיד שאותו דבר אפשר לומר גם על סרטים אמריקאיים.
בקיצור, אני מעוניין לשמוע מה אנשים חושבים.
בקצרה -
לך לראות. סרט טוב וחשוב, גם אם לא חף מבעיות ורחוק מלמצות את הפוטנציאל שלו. אבל קודם כל טוב וחשוב.
מה בקצרה? איפה בקצרה?
אתה אמור להרחיב.
סתם שאלה
למה קראו לאתר עין הדג?, מה הקשר בין סרטים לבין עיניים של דג? מישהו מוכן להסביר לי
תשאל את העורך הראשי,
זה שמתכנה "רד פיש". אני מניח שהוא יידע.
זה שם של עדשת מצלמה.
זו שמעוותת פנים של אנשים (האף והשפתיים שלהם נראים הרבה יותר גדולים, וכל שאר הפנים מצומקים כאלה ומתוחים). יגאל שילון נוטה להשתמש בה בחידות הזיהוי שלו.
שם האתר הוא מין משחק מילים שמשלב בין שם המצלמה/עדשה לשמו של מייסד האתר, רד פיש (דג אדום, בפי חבריו).