קודם כל, הבהרה: בגלל חג ההודיה, סוף השבוע התחיל בעצם ביום רביעי, והסרטים החדשים נהנו מיומיים בונוס של הכנסות סופ"שיות, אבל לצורך הטבלה אנחנו עדיין מתייחסים להכנסות הסרטים בין יום שישי לראשון.
כמה דברים מעניינים קרו השבוע בקופות, אבל המקום הראשון הוא לא אחד מהם. אל המקום הזה הגיעה קומדית-כריסטמס (כן, קומדיות-כריסטמס יוצאות בת'נקסגיבינג. ככה זה) בשם 'Four Christmases', עם וינס ווהן וריס ווית'רספון. הסרט הכניס 32 מיליון בשלושת ימי הסופ"ש, ו-47 מיליון אם סופרים גם את היומיים שלפניו. וזה בכלל לא מעט. הסרט עצמו לא נשמע מעניין: ריס ווינס הם זוג, לכל אחד מהם שני הורים גרושים, ולהביא את כולם לשולחן אחד בערב החג לא בא בחשבון, ולכן הם יוצאים למסע דילוגים כדי לבקר את אבא שלו, אבא שלה, אמא שלו ואמא שלה (בינהם רוברט דובאל, סיסי ספייסק וג'ון ווייט, לאו דווקא בהתאמה) באותו יום חג. למרות כל השחקנים המכובדים שנדחסו לסרט, המבקרים לא התרשמו ממנו בכלל. יש אמנם הרבה שחקנים טובים, אבל הם מתבזבזים על הומור נמוך ולא מוצלח. הבמאי, סת' גורדון, עשה את הסרט התעודי המעולה 'The King of Kong'. זה כנראה הטריק החדש – במקום לייבא במאים מבטיחים מחו"ל כדי שיעשו סרטים דלוחים וזניחים, עכשיו הוליווד מביאה אותם מעולם הסרטים התיעודיים.
במקומות השני והשלישי נמצאים שני סרטים שיצאו בשבוע שעבר, צמוד מאוד זה לזה. 'דמדומים' ו'בולט' השיגו השבוע סכום כמעט זהה ('בולט', למעשה, מוביל במעט) – וזה די מדהים בהתחשב בזה שבשבוע שעבר אחד מהם הכניס כמעט פי שלושה מהשני. הסיבה למצב המוזר הזה היא ש'דמדומים' נפל חזק (כצפוי) – ירידה של 62% מהשבוע שעבר. והירידה של 'בולט'? אז זהו, שלא היתה כזו. הכנסות הסרט נשארו בדיוק כפי שהיו בשבוע שעבר, או, אם לדקדק, למעשה עלו ב-1.4% – וזה למרות שבמספר הקולנועים בהם הוא הוצג לא חל שינוי משמעותי. הסרט גם עלה בטבלה, מהמקום השלישי לשני, בעוד 'דמדומים' יורד מהמקום הראשון לשלישי. עליה בהכנסות סרט בסוף השבוע השני שלו היא לא עניין לגמרי חסר תקדים, בפרט כשסוף השבוע השני נופל על חג. אבל אם מוציאים את כריסטמס מהמשוואה, זה מאוד מאוד נדיר ומעיד על סרט שמתחבר לקהל ממש טוב (סרט האנימציה הקודם שעשה את זה היה 'שרק' הראשון). במקרה הזה, יכול להיות שזה היה, שוב, יותר בגלל הערפדים מאשר מכל סיבה אחרת: בשבוע שעבר טירוף 'דמדומים' השתולל, ועכשיו כשהוא עבר, הילדים ובני משפחותיהם משלימים את הפערים. איך שלא יהיה, הסרט המאכזב של השבוע שעבר הוא סיפור ההצלחה של השבוע – וכיוון שכריסטמס עוד לפנינו, בדיסני צריכים להיות מרוצים מהכלב החדש שלהם.
באז לורמן ('מולין רוז") צריך לקוות שמה שקרה ל'בולט' יכול לקרות פעמיים, כי 'אוסטרליה' שלו במצב לא כל כך מזהיר. הרבה דובר על הסרט בזמן ההפקה הארוכה שלו: זהו הסרט האוסטרלי היקר ביותר אי פעם (130 מיליון דולר. אמריקאי), בכיכובם של ניקול קידמן ויו ג'קמן, מין "חלף עם הרוח" אוסטרלי. הוא נמשך שעתיים ושלושת רבעי של מלחמת עולם, נופים ורומנטיקה. כשסרטים כאלה עובדים בקופות, הם ממש ממש עובדים ('טיטניק', למשל). אבל בדרך כלל הם לא. 'אוסטרליה' הכניס רק 15 מיליון דולר בסופ"ש (20 מיליון בחמישה ימים). בהנחה שלא יקרה לו נס בשבועות הבאים, לא מאמריקה תבוא הישועה לסרט הזה. יש לקוות שההכנסות באוסטרליה יהיו טובות יותר. המבקרים חלוקים בדעתם בקשר לסרט. התחושה הכללית היא שבסרט המאוד יפה ורומנטי ומצולם נפלא הזה כבר היינו.
עוד סרט חדש ברשימה הוא 'המשלח 3', השלישי בסדרת סרטי האקשן הדביליים והחביבים עם ג'ייסון סטטהאם. הבמאי של שני הסרטים הראשונים, לואי לטרייה, פרש כדי לעשות את 'הענק הירוק', והפקיד את הסרט בידי מישהו בעל השם היומרני "אוליביה מגאטון". לא הייתי בוטח במישהו שקורא לעצמו מגאטון, ואכן, המבקרים מדווחים על ירידה מסוימת ברמת האנרגיה מהסרטים הקודמים. 'המשלח' תמיד היתה סדרה שידעה את מקומה, לא בראש רשימת שוברי הקופות אלא בצד. הסרט הכניס 12 מיליון דולר בשלושת ימי סוף השבוע – מקום סביר באמצע בין הפתיחה של הסרט הראשון בסדרה (9 מיליון) והשני (16 מיליון).
עוד סרט שהכנסותיו עלו בסופ"ש הזה במעט הוא 'הנער בפיג'מת הפסים', שבמקום התשיעי – אבל זו לא חוכמה, הוא עשה את זה עם עלייה גדולה במספר הקולנועים בהם הוא מוצג. 'נער החידות ממומביי' התרחב גם הוא במעט, ועדיין מפוצץ אולמות (סך כל ההכנסות שלו הגיע ל-3.5 מיליון דולר, מבלי שיוצג ביותר מ-50 קולנועים באף נקודה). אבל הוא נשאר מחוץ לעשיריה לאחר שלמקום העשירי נדחף 'מילק', עוד סרט שהוא כנראה אחד מהמתמודדים הרציניים על האוסקר השנה – ובדיוק כמו 'מומביי', מוצג באולמות ספורים אך גדושים. 36 אולמות הביאו לו 1.4 מיליון דולר. 'מילק', שביים גאס ואן סאנט, הוא סיפורו האמיתי של הארווי מילק, ההומוסקסואל המוצהר הראשון שרץ למשרה ציבורית בארה"ב. אין צורך לומר, ובכל זאת נאמר שוב – הביקורת מהללת. שון פן, בתפקיד איש החלב, נחשב למועמד בטוח לאוסקר השחקן הטוב ביותר, ואומרים שגם לג'יימס פרנקו יש סיכוי לא רע להגיע למועמדות לשחקן המשנה. בנוסף לכל, הנושא חזר להיות אקטואלי אחרי ש"הצעה 8" האוסרת על נישואין חד-מיניים בקליפורניה עלתה לכותרות באמריקה.
השבוע יצא בארה"ב בהפצה מוגבלת גם הסרט הישראלי 'הסודות' של אבי נשר, אבל נכון לכרגע עדיין אין נתונים בקשר להכנסות שלו, שהיו כנראה זניחות.
בשבוע הבא – לא הרבה: ייצא ההמשך/ריבוט/ווטאבר של 'המעניש', 'Punisher: War Zone'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
המממ...
רק לי הצירוף של 'נער החידות ממומבאי' ו'מפוצץ אולמות' נראה בעייתי-משהו על רקע האירועים האחרונים?
עלפי ניקי פינק
אוסטרליה עלה 125 מיליון דולר שעליהם יש החזר/הטבת מס בסדר גודל של 40% באדיבות ממשלת אוסטרליה מה שמוריד את התקציב ל-75 מיליון דולר "בלבד". הסרט עצמו פתח באוסטרליה במקום השני כאשר מעליו נמצא (עדיין) בונד, כך שהחזרי המס הללו יתבררו כנחוצים ביותר.
המשלח 3 החליף לא רק במאי אלא גם אולפן – מפוקס לליונסגייט (שזה אומר בשפת המקום ממטלון לפורום).
אז אם עד עכשיו מטלון לא הביאו אותו לארץ
עכשיו פורום יהיו אלה שלא יביאו אותו?
משהו כזה
אם כי לפורום יש צורך למלא אולמות ביס פלאנט אז זה מעלה את הסיכוי ברבע אחוז.
Quantum of Wallace
כל מילה מיותרת. אם כבר (בשביל שלא ימחקו): וואלאס וג'יימס בונד מחליטים לשתף פעולה. יופי, הרסתי את כל הפואנטה. לא נורא, עדיין זה מצחיק נורא.
http://www.youtube.com/watch?v=AmhfVba-Rpg
האמת שזה בעיקר גרומיט.
מהו סרט ריאליסטי יותר
"הבריחה מסוביבור" או "הפסנתרן"?
''הבריחה מסוביבור''.
רשע בקולנוע של הוליווד
באייקון הייתי בהרצאה של ארנת טורין שנקראה "ראיתי ערפדים בוכים" שבה היא הצביעה על תופעה שסוכני רשע כמו ערפדים והשטן השתנו רבות בקולנוע.משנות ה30 שבה השטן הוצג שרשע טהור עד לשטן של ריפר שאשכרה עוזר לדמות הגיבור או נוספרטו מ1922 לאנג'ל בבאפי.
היא הציגה השערות לתופעה,כמו עליית הרוחניות של היין ויאנג(כלומר שבלי טוב אין רשע וההפך) ועוד.אני חשבתי שזה נכון ואפשר לראות את זה לא רק בערפדים ובשטן אלא כמעט בכל רשע במדיות.רואים את זה טוב שלאחרונה יש הרבה מאוד סרטים שמציגים את ההתחלה של דמויות אייקוניות נצחיות של רוע כמו ליל המסיכות החדש או המנסרים מטקסס האחרון או אפילו בגיבורים,העונה הראשונה שבו בסוף אנחנו מגלים צד אחר בסיילר ואפילו מרחמים עליו.
אבל בסוף ההרצאה שאלתי שאלה שמקוצר זמן לא היה לה זמן לענות לי עליה וגם בגלל שזה סתר את התאוריה שלה.אגב אני לקחתי את הרעיון ממישהו אחר שאני כמעט בטוח שראיתי את זה פה,אז לא להפגע.מה שאמרתי זה שדווקא בזמן האחרון(ממש אחרון כלומר שנה שנתיים) רואים את ההפך,שדווקא הרשע מוצג כמשהו לא ניתם להבנה,כחזק מאוד,לא אכפת לו משום דבר.אבל השוני הכי גדול הוא שכמעט הוא מנצח כל פעם ושהוא בלתי ניתן להבנה ולא מעורר הזדהות.בתאוריה של ארנת,אנחנו בסוף אמורים להזדהות עם הרשע ולהבין אותו ואולי אפילו לרחם עליו וזה נותם לגיומציה למעשי הרשע שלו.בסרטים החדשים זה ההפך שבו אנחנו לא יודעים מה הסיבה של הרשע ומה המקור שלו וגם מה מניע אותו.אני יסביר את זה בדוגמאות:אם בגיבורים יכולנו לומר שאנחנו מבינים את סיילר והכעס שלו וזה נותך לגיטמציה למעשים שלו,לעומת הג'וקר או אנטון שיגור שאנחנו לא יכולים להזדהות איתם בגלל שלא מספרים לנו למה הם עושים את זה וזה גם לא חשוב.עוד מאפיין זה שכסף לא מעניין אותם והסיבה שלהם היא לא ידועה(כמו אנטון שיגור) או פסיכית לגמרי(הג'וקר) והנה עוד סיבה למה אנחנו לא יכולים להזדהות איתם.גם על פי מה ששמעתי על משחקי שעשוע דומה מאוד בכך שאין להם סיבה ממשית וכל הרעיון בסרטים אלה שרשע הוא משהו בלתי ניתן להבסה ונצחי ורואים את זה טוב מאוד בסוף הסרטים האלה.אישית בגלל שאני רק נער בן 18 אני לא ידוע למה זה ממש קורה אבל אני חושב שפה באתר(אמרתי שאני כמעט בטוח שזה אוריה שכבר שמעתי אותה אפשהו) אמרו שזה קשור למלחמת עירק האחרונה,והייתי שמח עם מישהו יסביר לי למה.
*אני זוכר שבבירור נולאן אמר שהוא אל הציג את סיפור הפיכתו של הג'וקר כי הוא רצה למנוע מהצופים הזדהות איתו.
אתה צודק בכך שהיא טועה
ליתר דיוק, ההזדהות עם הרשע באמת נדחקה בשנה האחרונה לטובת רשעים בלתי מוסברים. לא יודע לגבי המלחמה בעירק, אבל אני בהחלט רואה קשר בין הנטיה הזו לבין הפיגוע בתאומים. הציבור בעולם המערבי גדל עם הרעיון שלכל דבר יש סיבה מוצדקת. אם מישהו פוגע באחרים, זה כי פגעו בו קודם, או כי הוא מנסה להשיג איזה אוצר וזו הדרך היחידה. אחרי הפיגועים, התחילו לשאול מה אל-קאעידה בעצם רוצים. עוד לא הייתה פלישה לעירקיסטן, מתכנני הפיגוע חיים במערה בצד השני של העולם והנימוק היחיד שלהם לפגיעה בחפים מפשע זה כי הם מה שהם. כלומר, לא ניתן לאזרח המערבי שום הסבר מתקבל על הדעת ונדמה כאילו מתמודדים מול כח שלא יפסיק לגבות קורבנות עד אשר אחד הצדדים יושמד. אין מה לדבר על משא ומתן, כי אין מקום לפשרות והם טוענים שאלוהים, זה מהדאוס אקס מכינה, בכלל לצדם.
הגיוני שקורמק מקארתי והאחים נולאן למדו את הפחד הזה מאיום שאין לו שום הסבר מלבד "ככה" ולא יודעים איך לעצור אותו. הג'וקר נהנה לספר לאנשים סיפור אחר בכל פעם על הצלקות שלו, אבל זה לא משנה. גם בגילומו של ג'ק ניקולסון, הג'וקר היה פסיכופת עוד לפני שהתפרסם. ההבדל הוא שבעוד בסרט של ברטון, הג'וקר הוא דמות קריקטוריסטית בעלת דיבור נמלץ, שמאמצת את מוטיב הליצן המטורף, נולאן משאיר אותו אנושי. בניגוד לג'וקר, שבשתי הגרסאות פוגע בהמונים כביכול ללא הבחנה, שיגור רוצח בהתאם לצורך. לשניהם וגם לצעירים מ"משחקי שעשוע", לא ניתן הסבר. את מ"ש לא ניתן לקשר לבן לאדן, מכיוון שהתסריט נכתב לפני יותר מעשור. נדמה שמה שהאנקה חשב עליו כניסוי בשנות ה-90, התקבל למיינסטרים ב-2007/8, כאשר הקהל מסוגל לקבל יותר בקלות רשע בלתי מוסבר.
זה לא לגמרי מדויק בנוגע לאל קעדה
אחת הסיבות החשובות שהארגון קם היא "הימצאות הכופרים על האדמה הקדושה", בייחוד הנוכחות הצבאית הדומיננטית של האמריקנים בסעודיה והתמיכה שארה"ב מספקת לבית המלוכה המושחת שם, כמו גם למשטרים מוסלמיים אחרים.
זה ממש לא אומר, כמובן, שאם האמריקנים היו מצמצמים או מבטלים את הנוכחות שלהם בסעודיה – ארגון אל קעדה היה עובר לסריגת גרביים (אחרי שהוא היה משתלט על סעודיה וגורם למשטר הנוכחי להראות כמו גן עדן לעומתו). אבל כן יש להם גם מטרות טריטוריאליות מוגדרות.
לא יודע בדיוק
לפעמים, סעודיה היא רק תרוץ. איך שלא יהיה, התייחסתי לאופן בו האזרח המערבי תופס את האיום החדש יחסית הזה. מבחינת ג'ו שש-פחית, אל קאעידה הוא רשע מעצם קיומו ואין שום הסבר הגיוני לנכונות של הארגון לפגוע בחפים מפשע בחלק אחר של הגלובוס. כמו שלא ברור למה הג'וקר פוגע באנשים, אבל ברור שאם לא יעצרו אותו, אני (ג'ו) עלול להיות הבא בתור, ככה בן לאדן הוא מטרה שצריך קודם למחוק ורק אז לנסות להבין.
100 ספויילרים ב-5 דקות,
http://www.youtube.com/watch?v=hN5avIvylDw
בין היתר: שבעה חטאים, מועדון קרב והחוש השישי. זהירות לפני השימוש!
ראיתי שני סרטים היום
ותהיתי אם להם יהיו פה באתר ביקורות מתי שהוא, על "בולט" אני סומך שתפרסמו אבל מה בקשר ל"הנער בפיג'מת הפסים", הוא מוקרן כבר הרבה זמן בבתי הקולנוע, מתכוונים לכתוב עליו פה משהו?
יש תשובה מקובלת לשאלה נפוצה זו:
http://www.fisheye.co.il/static/faq-general.htm#review
כו, כו, אני יודע.
אבל תשובה זו לא עוזרת מאחר ואני רק רוצה לדעת אם כבר שלחו להם משהו או לו. אם שלחו להם והם מתכננים לפרסם, אז נחכה. אם לא, אז יתכן שאכתוב על הסרט מילה או שתיים בדו"ח, אני רק צריך לדעת איזה משתי האפשרויות תתממש.
''הם''?
http://www.fisheye.co.il/static/general.htm
בשביל זה יש מייל, הלא כן?
על 'הנער' לא קיבלנו עד כה ביקורת,
על 'בולט' בטוח תהיה (טפו, טפו, טפו, חמסה, חמסה).
חבל.
לכל המוכשרים שביניכם, רוצו לראות, סרט טוב, וחזרו לספר לעורכים (כדאי שזה יהיה ב600 מילים) מה חשבתם עליו.
אבל אתה יודע,
בינתיים אתה יכול לפתוח שרשור משל עצמך ולספר מה אתה חשבת עליו. או לפחות, אמרת שזו הסיבה לשאלה שלך (חוץ מזה, אולי מה שתכתוב ישכנע אנשים לראות את הסרט – ואולי בהמשך גם לכתוב עליו).
רציתי לראות, סרט נורא עד כדי כך שלא בא לי פרט למה
ובכל זאת – תסריט שמצליח להיות גם מופרך וגם קלישאתי, בימוי שבלוני, החלטת ליהוק איומה (ילד שמנמן בתור אסיר במחנה השמדה?).
שמנמן? דווקא חשבתי שהעצמות שלו בולטות דרך הפנים
התסריט מצליח להיות מופרך לפעמים אך מפצה על זה בכמה רגעים מוצלחים במיוחד, קלישאה? לא יותר מדי, דווקא הסרט ניצל בתבונה מתכונה זו (למרות כמה משפטים קלישיאתים הוא לא הרגיש דביק בכלל), והשחקנים מעולים. אם כי מה שבטוח, הסוף מהמם, לקראת הסוף הכול מגיע לשיאו, בסצינה האחרונה כל שחקן הראה את השיא שלו, המלחין שלף את המנגינה הכי טובה שלו (או אחת הטובות), הצלם השקיע אפילו יותר (והצילום במשך כל הסרט היה מדהים), הבמאי גם הוא הראה את שיאו בסצינה זו, והתסריטאי שלף טוויסט שגם אם מופרך מעט, עודנו מפתיע, מוצלח ואירוני בצורה מבריקה.
לסיכום, הייתי מתאר אותו בתור סרט נפלא.
יופי.
אני לא בטוח אם הבנתי את כוונתך, אבל לפי מה שמשתמע מהודעתך אני לא מוצא סיבה לראות סרט שמנצל את הפוטנציאל שלו רק ברגע האחרון.
כפי שציינתי (וסליחה שלא הייתי ברור)
הסרט מעולה לכל אורכו (לפי דעתי), הצילום, הבימוי, המשחק, התפאורה, הפסקול, כל אחד מאלה היה לא פחות ממעולה לכל אורך הסרט, רק אמרתי שהם כולם מגיעים לשיא שלהם בסצינת הסוף שרק מגבירה את ה..אם..הרושם מהסרט. אם ברצוני להצביע על חסרונות בסרט אז זה על החברות בין ברונו לשמואל, היא לא נבנית מספיק טוב, ונראה שלבמאי לא היה מספיק זמן ולכן בנה את הקשר ביניהם במהירות רבה ותוך סצינה אחת הם כבר כמעט מאוהבים.
דווקא את הסוף יכולתי לנחש כבר ברגע שקראתי את תיאור העלילה.
רק ראיתי את הטריילר.
ולאור מה שאתה אומר לגבי התקציר, טוב שכך.
דווקא רגע השיא (לכאורה)
הוא הפספוס הגדול של הסרט. הבמאי לא סומך על האינטלגנציה של הקהל ומנסה בכוח לדחוף את הרגש. זה לא סוף מהמם, זה סוף הגובל בגיחוך וכדי שהוא יתאפשר בכלל יש צורך במספר חורים עלילתיים שגדולים מן האוקינוס השקט. אין בפסקול או בצילום קמצוץ של מקוריות או הליכה בדרך שהיא לא שיא המינסטריים. לא שמינסטריים זה דבר הרע, אבל סרט צריך להיות גם ייחודי בדרך כלשהו.
מכאן:
הדרך שהאבא מגלה את המסלול של הילד באיחור של שנייה היא קלישאה נבובה, צפויה ולא מרגשת. הדרך בה האם מבינה הכל מן ההגעה סמוך למחנה כמעט גרמה לי לצחוק מרוב הגזמה דרמטית. הבנתי גם שבספר הסוף היה שונה והמשפחה לא גילתה מה עלה בגורל הילד, סוף הגיוני בהרבה ולדעתי הוא היה גם אקטיבי יותר מבחינה קולנועית. והנה חלק מן החורים בעלילה:
1. האם מבקשת מכולם לשמור טוב שהילד לא יוצא משטח הבית, אבל אף אחד לא שם לב שהוא נעלם פעם אחר פעם דרך הביתן בחצר ולא מבלה שעות ארוכות על הנדנדה.
2. הדבר הכי טוב במחנה השמדה – אין שומרים בכלל. בעזרת חפירה פשוטה ניתן לחדור אליו או לפרוץ ממנו. גם האסירים לא ממש צריכים לעבוד כל הזמן – הם יכולים לקחת הפסקה על מנת לשחק דמקה. אני לא חושב שזו הכשחת שואה, אבל זה כן משחק עם ההיסטוריה ליצירת ריגוש דרמטי.
סתם שאלה.
עד שראיתי את "זאק ומירי עושים פורנו" (אחלה סרט, דרך אגב הייתי בטוח שהשיר היי הוא השיר הכי לא מתפסקל בעולם, כי אז חייבים לערוך אותו כמו קליפ. אז בכל מקרה, כשחשבתי על זה, השיר הכי מסובך להבנה, מדרגות לגן עדן, דווקא כל לפיסקול. אז מה, היו סרטים (לא מאחורי הקלעים של לד זפלין) שהשתמשו במדרגות לגן עדן כחלק מהפסקול שלהם?
עולמו של ווין
בארץ, הדרך היחידה לצפות בדיסק בלו-ריי
היא רק פלייסטישן 3? או שמוכרים מכשירי בלו-ריי בנפרד המפעילים אותם (וכמה בכלל הם עולים, אם יש)?
ניתן לקנות בארץ נגני בלו ריי
טווח המחירים נע בין 2000 (ראיתי את המחיר באינטרנט, לא יודע עד כמה נכון) ל-10 אלף ומעלה, תלוי ביצרן, בדגם ובחנות.
ומכיוון שאפשר להשיג פלייסטיישן 3 בקצת יותר מ-2,000 שקל,
(והוא, כמובן, עושה עוד הרבה דברים מלבד לנגן סרטי בלו-ריי), זאת עדיין בלי ספק האפשרות הכי משתלמת.
וכך גם גורסים המומחים.
אבל השאלה היא אם זה באמת משתלם. עד עכשיו לא יצא אפילו משחק אחד לפלייסטיישן 3 שמעניין אותי (ודווקא יש לי Wii שמקבל הרבה תשומת לב), ומי בכלל מוכר בלו-ריי בארץ? מישהו קונה בכלל בלו-ריי?
אם כבר יש לך פלייסטישן 3
אז למה שלא תקנה איזה סרט? יש כמה ואפשר למצוא אותם בחנויות הסרטים הרגילות (בטטואר ריקורדס היו כמה). והוא לא יקר מדי.
שמעתי שאת תקליטור הבלו-ריי אפשר להפעיל על נגן די.וי.די רגיל ושמקבלים תוצאה שהיא באמצע, פחות טובה מבלו-ריי אך טובה יותר מדי.וי.די, כך האם שווה לרכוש כעת סרט בבלו-ריי, להפעיל אותו בדי.וי.די ולחכות עד שמחירי נגני הבלו-ריי ירדו משמעותית?
לא יקר מדי?!
רק אתמול הייתי בחנות שמוכרת (מעט מאוד) סרטים לבלו-ריי והם עלו לפחות כפול מה-DVD שקניתי. גם ככה אני מוציאה כסף שאין לי על DVD, שאני אוציא אותו על פורמט שלא מתרומם?
כפול?
לא יודע, אבל בחנות שבה אני הייתי מחיר תקליטור בלו-ריי עמד על 150 שקל, זה הרבה, אני לא אומר שלא. אבל לפי הביקורות, הוא שווה את זה, לא? ומה הכוונה ב'לא מתרומם'?
לא יודע, אבל לפחות מצאנו תשובה לשאלה
מהי ההרמה להנחתה האופטימלית.
שמעת לא נכון.
את תקליטורי ה-Blu ray אי אפשר לנגן במכשירים שלא מיועדים לניגון Blu ray, כמו שתקליטורי DVD לא ניתנים לניגון במכשירי וכונני CD.
לכן, אם תקנה היום כותר BD, זה יהיה לא יותר מהשקעה לעתיד, לזמן בו המחיר של מכשירים שמסוגלים לנגן יהיה יותר הגיוני (אגב, כבר היום אפשר להשיג בארה"ב מכשירי BD בפחות מ-200$, וכונני BD בפחות מ-100$).
ואם ישהו מעוניין לעבור כמה חוקים?
כי לפי אתרי ההורדות אפשר להוריד סרטים באיכות בלו-ריי כשכל סרט מגיע ל20GB, השאלה היא, האם זה באמת בלו-ריי?
אני לא מתמצא בענייני הורדות כאלה,
אבל לאור העובדה שכל דיסק Blu ray מכיל עד 25GB נשמע לי הגיוני שהקבצים האלה הם פשוט Image של דיסק כזה.
אפשר גם בפחות מ-10 ג'יגה לסרט
האיכות אמורה להיות זהה לבלו-ריי (רק שים לב שמדובר ב-1080P ולא ב-720P למרות שאם המסך שלך הוא רק HD READY אז רלוונטי לך רק ה-720)
אבל זה לא בלו-ריי אלא פורמט של קובץ וידאו שיכול להציג HD כך שהאיכות זהה, הפורמט שונה.
אממ...לא!
לעזאזל עד כדי כך יקר!? כמה שנים ייקח לו להגיע למספרים נורמליים יותר.
אם כי ההפרשים נראים לי חשודים מדי, 2000 עד 10000!?
זה תלוי מה אתה רוצה מהבלו ריי שלך
אם אתה רוצה להתפשר על איכות – קנה מהאלפים הנמוכים, אם אתה רוצה איכות ולהשוויץ במותג שקנית – קנה מהאלפים הגבוהים. יש כמובן יוצאים מהכלל לשני הכיוונים. בסופו של דבר, השאלה היא מה אתה רוצה וכמה כסף אתה מוכן להשקיע בזה. העצה של רד היא דיי טובה לדעתי.
מה שמטריד אותי, מלבד המחיר כמובן
זה שבכל סקירות מכשירי BD מציינים שמדובר במכשירים איטיים עם דקה פלוס לטעינת התפריט. יחד עם כל מיני קולות שטוענים שמדובר בפורמט הפיזי האחרון ומעבר להפצה דיגיטלית-אינטרנטית, אני מסתפק בינתיים במסך LCD גדול ומחשב, המסוגל להריץ HD ללא קושי, מאשר נגן ייעודי ויקר.
אני מסכים
נראה לי שההפצה הדיגיטלית של סרטים תהפוך לנורמה לפני שלבלו-ריי יהיה סיכוי להשתלט על השוק, ושהרוב הגדול של הצרכנים יעבור ישר מ-DVD לעותקים דיגיטליים בלי לעצור בתחנת הביניים הזאת.