במקור: The Day the Earth Stood Still
במאי: סקוט דריקסון
תסריט: דייויד סקארפה
שחקנים: קיאנו ריבס, ג'ניפר קונלי, ג'יידן סמית, קאתי בייטס
בדרך כלל אני לא בעד המלצות גורפות, אבל הפעם אני מוכרח: אם אתם הולכים לקולנוע רק פעם אחת השנה – אתם חייבים לראות את 'כשהעולם עמד מלכת'. אחר כך תצאו מבסוטים ותגידו לעצמכם: "אם אלה הסרטים שהיו השנה בקולנוע, איזה מזל שהלכתי רק פעם אחת".
1926. סופת שלגים משתוללת בהרי המשהו-משהו, ארץ אוריינטלית גנרית. מהחלל החיצון נוחתת נורת חשמל ענקית וזוהרת, מלאה בתערובת של פלסטלינה וקולה. עד הראייה היחיד, קיאנו ריבס, משתדל להעלות על פניו מבט מופתע ולבסוף מצליח. הוא מתקרב לנורה. האם הוא יהיה מספיק טיפש לגעת בה? בחייכם. אני יודע את התשובה. קיאנו יודע את התשובה. נורת החשמל יודעת את התשובה.
ההווה, ארה"ב. ד"ר הלן בנסון (ג'ניפר קונלי) היא אסטרוביולוגית, החוקרת את אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. היא גם אם חורגת לבן של בעלה המנוח, ילד בשם ג'ייקוב (ג'יידן סמית, הבן של וויל). בתיאוריה הדוקטור והילד היו יכולים להיות ביחסים טובים, אבל מעשית דבר כזה לא יעלה על הדעת – העולם במשבר, אז הילד וההורה יתכסחו כל הסרט. סימבולי. לכן ג'ייקוב מבואס שאבא שלו מת, ומוציא את זה על הלן. האקספוזיציה הזו, אגב, מתוארת בשתי סצינות מאולצות ושטחיות, כדי להגיע מהר לשאר הסרט. טעות גדולה, כי ככה באמת מגיעים מהר לשאר הסרט.
ערב בהיר אחד, נציגי ממשלת ארה"ב זקוקים לכך שהלן תסייע להם מרצונה החופשי ובכל מיומנותה – לכן הם באים אליה הביתה, מפחידים אותה עד מוות ומכריחים אותה לבוא איתם. היא מובהלת לכינוס חירום של מדענים, ולומדת שכדור הארץ עומד להתנסות בקרוב במפגש עם עצם בלתי ידוע מהחלל. כצופה נאמן של הסרט עוד מתחילתו, לא הופתעתי לגלות שהעב"ם הוא כדור ענק בדמות נורת-חשמל ענקית וזוהרת במילוי קולה/פלסטלינה. במהרה אנחנו פוגשים את קלאטו (שוב קיאנו, איזה קטעים), חייזר דמוי אדם, שמגיע לכוכב שלנו עם רובוט מתכת ענק ומגניב בשם גורט. לקלאטו יש מעט כוחות-על והרבה נטייה לתפוס תחת. כתוצאה מכך הוא מסתבך במריבות עם החיילים, עם שרת ההגנה של ארה"ב (קאתי בייטס) ועם כוחות המשטרה של מדינת ניו יורק. העולם נכנס להיסטריה מהופעת הנוכחות החייזרית, ובעוד קלאטו נרדף על ידי החוק, הוא מתווכח על אופי האדם ועתיד האנושות עם הלן וג'ייקוב, ואז שוב עם הלן. ושוב ג'ייקוב. וג'ייקוב. והלן והלן וג'ייקוב וג'ייקוב. וג'יילן והייקוב, או משהו. בשלב הזה כבר לא עקבתי כל כך.
אפשר למצוא מילה רעה להגיד כמעט על כל אספקט של 'כשהעולם עמד מלכת'. אם אתם לא חובבי מדע בדיוני, אתם עלולים להגיב בעצבנות לעלילה של הסרט; אבל אם אתם כן חובבי מדע בדיוני, אתם עלולים להגיב בכעס אמיתי לקלישאות שלו. שלא יהיה לכם ספק, שרת ההגנה של ארה"ב תזכה לרגע של חרטה על תוצאות מעשיה, והמשבר האפוקליפטי הקטן והנחמד יגרום להלן וג'ייקוב להתקרב. שלא לדבר על חוסר האמינות הבסיסי: חייזר שוחר שלום שלכאורה יודע משהו על האנושות, בוחר להגיע לכדור הארץ בצורה שמבטיחה לו יחס עוין והיסטרי.
הסרט לוקה במחלה התסריטאית הממארת, דיבוריטיס כרוני. במקום להעביר מסרים על ידי התנהגות של הדמויות, הסתמכות על יכולת ההבעה של השחקנים וכדומה, אנשים בסרט פשוט נושאים הכרזות. מקבץ מייצג של ציטוטים אקראיים: "הפעם זה לא משחק", "חיי אדם הם קשים, אבל במבט לאחור אני אוהב אותם"; "אולי אנחנו, בני אדם וחייזרים, לא כל כך שונים"; ו-"גם מי שמת, לא מת ממש, אלא הופך לחלק משלם גדול יותר" (בחיי).
מול המצלמות תועים כמה מסכנים, כמו ג'ניפר קונלי, שחקנית מוכשרת שפשוט לא מסוגלת לעשות כלום בנסיבות כאלה, או הילד ג'יידן סמית, שגם הוא שחקן טוב שנפל לא באשמתו על סרט רע. ג'ון קליז, האיש שהתפרסם בזכות דפיקת ראשים של תוכים בשולחן, מתבזה שוב כמדען קשיש זוכה פרס נובל. למה, ג'ון, למה? גם אתה, כמו ג'רמי איירונס ב'אראגון', קנית טירה גדולה בסקוטלנד ואתה חייב לכסות את ההוצאות? קיאנו ריבס מצליח איכשהו לפשל, למרות שתפקיד קלאטו לכאורה תפור עליו: מה מתאים לו יותר מחייזר לא אנושי בעל הבעה אחת אטומה? זה כמו שנתנו לשוורצנגר לשחק רובוט מחסל. הבעיה היא שבמהלך רוב הסרט קיאנו אמנם חסר הבעה, אבל בסוף הוא צריך בכל זאת לשחק קצת, ואז הוא הורס הכול. קלאטו אולי למד רגשות אנושיים מהם, אבל קיאנו לא.
'כשהעולם עמד מלכת' מכיל 6.5 דקות מעניינות שבהן קלאטו עושה דברים כמו להעיף מכוניות, וגורט, הרובוט המתכתי הענק שבא מהחלל החיצון, משמיד בשובבות אנשים, טנקים ואצטדיונים, בעזרת פעלולים ממוחשבים מרשימים. אבל גם הקטעים האלה הם לא יותר מנחמדים. וסוף הסרט, אוי הסוף – צפוי לגמרי אך גם חסר הגיון, קיטשי אך גם מנופף במוסר השכל לא ברור.
הטיעון הכללי של קלאטו נגד האנושות הוא זה: אנחנו לא מסוגלים להשתנות, ולכודים באותן תבניות התנהגות הרסניות. הלן בנסון נאבקת בעוז כדי לסתור את הביקורת הזו, אבל הסרט עצמו דווקא מאשר אותה: עצוב לראות איך הוא מתייסר ונכשל במאמץ להיות מעניין או מקורי. 'כשהעולם עמד מלכת' מנסה לגרום לצופים להרגיש – וכשהוא נגמר באמת הרגשתי שאני רעב; הוא מנסה להיות מעורר מחשבה – והוא באמת עורר בי מחשבה, אלא שהיא היתה "למה עשו אותו?".
סתם שאלה שיש לי על הסרט, והפעם היא גם על המקורי:
מאיפה יש לקלאטו, גורט והפמליה שלו את הזכות לקבוע אם להשמיד או לא להשמיד את כדור הארץ? מה, הם בנו רובוט מגניב אחד שיודע לעשות בום בום וזו סיבה מספקת לרצות להרוג אותנו? כלומר, זה לא כאילו שהם מולכים ביקום.
אני לא אגן על התסריט
בספר "מחר כפול תשע" של אסימוב, בסיפור " העיטים אצילי הנפש". יש בדיוק את השאלה הזאת וגם תשובה עליה. קישור לסיפור בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Gentle_Vultures
וואלה נקודה מעניינת
לא חשבתי על זה ככה…
העולם בעצם לא יהרס. פשוט כל המשאבים יגמרו, בעלי החיים יכחדו, ונחזור כמה מיליוני שנים אחורה עד שהעולם יחזור לעצמו (בגבול ההיגיון, כי גם לעולם יהיה קשה להפטר מכל מיליוני הכבישים והמפעלים שקיימים…) והכל יתחיל מחדש…
וואלה נקודה מעניינת
בעניין זה מומלץ לחפש ולראות את הסרט after us(כמדומני). ספק סרט טבע, ספק מד"ב, ספק תיעודי, ספק אמו שמתאר בצורה מאוד רצינית מה יקרה לאחר העלמות האדם.
ביקורת מעולה
עכרור, אני חושב שזו הביקורת הכי מצחיקה שלך שקראתי. היה ממש גדול!
מפסקת הפתיחה ועד הסיכום – יפה מאוד! ואפילו הצלחת להכניס ביקורת בין הבדיחות שזה חשוב לא פחות.
באופן ברור
לא קראת את הביקורת של AVP.
דווקא קראתי
אבל שכחתי ממנה. בכל מקרה, הביקורת הזו מצחיקה לא פחות.
גופו של ג'ון קליז נחטף על ידי חייזרים.
עשיית "היום בו העולם עמד מלכת" היא בדיחה פנימית שלהם במסגרת הניסוי, שנכשל (שמא הצליח) באופן כל כך מסחרר: כמה חורג מאופיו המקורי חייזר-בדמות-אדם צריך להיות כדי שאנשים יעלו על הפלישה. בקרוב אצלנו.
אין ספק שהצלחת לבלבל אותי לגמרי.
הידד, עכרורי!
שולת כרגיל.
מעולה
אחלה ביקורת, הופתעתי קצת שלא היתה התייחסות בכלל למקור. בכל מקרה הצחקת אותי עד מאוד.
המקור מול הרימייק
אני מקווה שאני לא מעלה באוב נושאים מתים, אבל —
"מסקנה סופית: אם רק היו נצמדים הרבה יותר לתסריט של הסרט המקורי, ולוקחים לתפקיד הראשי שחקן טוב, הרימייק היה יכול להיות סרט מאוד מוצלח."
אולי שאלו את זה לפני, אבל למה בכלל לעשות רימייק?
באמת, אין סיבה
אבל אם כבר עושים – אז לא ככה.
אכן, תמונות קשות
אחד הסרטים הגרועים והסתמיים שנעשו. גיבוב של כלום ושום דבר עם רובוט אחד מגניב. ילד בן 9 שמשחק גרוע הוא השחקן הכי טוב בסרט, ורוב הזמן נראה כאילו הוא גם כתב את התסריט.
לפני שלוש שנים.
כמות כזו של חורים בהגיון הפנימי לא נראתה כבר הרבה זמן, וכמות קלישאות וקיטש שגורמת לתחושה איומה של סתמיות שמתגברת עם בואו של הסוף הדבילי.
פרסי הראזי מחכים – או במילותיו של הלורד בלאקאדר:
צורך עז להגן על הסרט
אני חייב להסכים, הסרט לא עד כדי כך גרוע. נכון, ריבס לא ממש מצליח להראות רגשות , אבל רוב הסרט זה מתאים לדמות שלו. קליז באמת קצת מבזה את עצמו בתפקיד דרמטי משהוא, אבל בתור קריצה לסרט המקורי, זה חביב. גם חצי השעה הראשונה לא רעה בכלל.
הדבר היחיד שמעציב אותי שאנשים יקבלו רושם לא נכון על הסרט המקורי או שהם יאבדו סבלנות לראות אותו (וצריך סבלנות בשבילו).
שני תיקונים קטנים:
נדמה לי שכוונתך לגרמניה אחרי מלה"ע הראשונה, ואת יפן פחות או יותר הכריחו לנהוג בריסון (למשל ע"י איסור מוחלט על הקמת צבא).
כמובן, גרמניה אחרי מלה''ע *הראשונה*
בנוגע ליפן – מוסכם שהכריחו אותה לנהוג בריסון; הנקודה שלי היא שזה עבד. לפחות בפרספקטיבה של שישים שנה, תקופה מכובדת למדי.
זה לא היה המסר של קיאנו בסרט הזה עם הרובוטים שהשתלטו על העולם?
אתה מדבר על ''המטריקס''?
ביקורת נהדרת
ואני חושבת שמצאתי סיבה למה עשו את הסרט הזה- היוצרים נורא התגעגעו לבדיחות הקרש על כישורי המשחק של קיאנו, והרגישו שמאז שהמטריקס נגמר אנשים מספרים אותן פחות ופחות, לכן הם ליהקו את קיאנו בתור חייזר חסר הבעה, מה שרק יכול לגרום לשרשרת של בדיחות קרש.
זה ההסבר היחידי!
אמת המטרידה 2!
הלכתי לסרט בשביל להנות , חשבתי יהיה אקשן , נראה פעלולים , יהיה על מה לדבר עם חברים אחרי זה…. אז זהו שבסוף קיבלתי סרט על איכות הסביבה…
אנחנו בני האדם הרסנו את כדור הארץ וכל החוצנים רוצים להשמיד אותנו… אבוי
חוצנים אני אגלה לכם שאסאטרונמים גילו כוכב זהה לכדור הארץ מבחינת אקלים ואפילו גדול יותר , בגדול של השמש בערך אבל הוא רחוק כמה מיליוני שנות אור מהכדור שלנו… אז סעו לשם… וקחו את המשחק הגרוע של קיאנו איתכם!
נ.ב אחרי הסרט אני משתמש רק בשקיות ידידותיות לסביבה וגם אני משתמש בפח הכחול לזרוק נייר…
ביקורת מצויינת
לסרט מחורבן
סמית' ג'וניור הוא אובר-רייטד
אתם מחלקים יותר מדי מחמאות לילד. מכל השחקנים בסרט הזה הוא היה הכי מעיק. הוא שיחק דמות אולטרא מעצבנת בצורה כל כך מעצבנת וסטריאוטיפית שכל מה שיכולתי להגיד כל הסרט ואני מצטט היה: "בעעעעעככככס".
גם ב''המרדף לאושר'' הוא היה נורא אובר-רייטד.
קרעת אותי מצחוק
וזה אחרי יום זוועתי שלא חשבתי שאני יכולה לצחוק בכלל. אתה מצחיק בטירוף!
תודה רבה
מש''א
מגוחך.
ל"כשהעולם עמד מלכת" היה רווי פוטנציאל גדול. אך הניסיון ליצור מותחן אפוקליפטי הדן במוסר האנושות נכשל כישלון חרוץ. מעבר להיותו דרמה ארוכה ומייגעת, מלאת דיאלוגים משעממים, המשוחקת בצורה שגרתית להחריד, "כשהעולם עמד מלכת" הוא סרט מטיפני ומעצבן. ממש צדקני. כאשר האנושות עומדת על סף חורבן הדרך היחידה להינצל היא 'להשתנות'. לשנות את היחס בין האדם לאדם, לשנות את היחס בין האדם לעולם ולשנות היחס בין האדם למקום(האמנם?). הצדקנות הזו, שמתיימרת להרשיע את האנושות בחטאים מוסריים מעוררת את זעמי ומחסלת כל סיכוי סביר להנאה מהסרט, כסרט אקשן. הו! ואם הכותב הוא רחום וחנון, ומוכן לסלוח על הרעיונות המופשטים והכמעט אוויליים הפזורים בסרט, הרי שהכותב כבר לא מוכן לסלוח על מחסור בסצנות פעולה ובכלל, בשלד עלילתי לא מספיק מעניין. נכון, הרגעים הראשונים בהם הקהל מגלה את החוצנים באמת מרהיב. מיסטי, ובאופן כללי, מבוים כהלכה. אבל לרגעים בודדים בלבד אין שיניים מספיק חזקות כדי לבנות סרט שלם. ומהר מאד, יחד עם עלילה מעייפת ומסרים מטופשים, הצפייה בסרט הופכת להיות מעיקה ומאכזבת.
הסרט שודר בבכורה חוץ-פלנטרית:
http://www.nytimes.com/2008/12/12/science/space/12earth.html?_r=1
בקיצור: מפיקי הסרט שכרו את שירותיה של חברה שתשדר אותו באלומה ממוקדת לכיוון אלפא סנטוארי. אחד מהתנאים בחוזה היה שאת האות *לא* יהיה ניתן לקלוט על פני כדור הארץ (מחשש לפיראטיות).
הייתי מוסיף את הירידות המתבקשות, אבל זה פשוט קל מדי.
המסר של הסרט לא אמור להיות סביבתי?
כלומר, לחסוך באנרגיה וכאלה? כי אני די בטוח שמה שתיארת הוא בזבוז האנרגיה הכי מיותר בתולדות ההיסטוריה האנושית.
יכול להיות שהם הדפיסו את כל הביקורות על הסרט,
ואז שרפו אותן כדלק בשביל הגנרטור שהפעיל את המשדר? זה אמנם לא היה ממש חוסך אנרגיה, אבל אני בטוח שזה היה גורם ליוצרי הסרט סיפוק ניכר.
אוקיי, זה הדבר הכי טיפשי ששמעתי
דווקא רעיון טוב, אבל בקטן.
לפי התגובות כאן, היה צריך לשדר אותו באופן הזה בלבד.
הוא אמנם היה נכשל *יותר* בקופות, אבל האולפנים היו זוכים להערכה על האומץ שלהם.
ואח''כ אנחנו מתפלאים שחייזרים רעים פולשים לכדור הארץ?
זה אמצעי זהירות:
בונים על זה שהחייזרים יראו את הסרט, ויניחו שאין חיים אינטליגנטיים על גבי הפלנטה.
גורט? לא היה סרט מד''ב טורקי בשם הזה
''ג.ו.ר.ה'', אפילו יש ביקורת.
http://www.fisheye.co.il/gora
אבל מה הקשר לכאן?
טריביונר התייחס לסררט גורה, כי הוא התבלבל בין גורה לבין גורט,
הרובוט של קלאטו מהסרט.
מובן.
נכון, התבלבלתי, תודה רבה בכל אופן
חן חן לכם!.
תמיד שמח לעזור.
אני חייב לתת קונטרה למה שנאמר כאן.
אני אישית נהניתי מהסרט.
כן, אין בו שום דבר טוב במיוחד שלא נדבר על מצוין או מעורר מחשבה.
אבל מדובר בזבלון מהנה עם כמה קטעים מגניבים למדי.
אני ממש לא מצטער שצפיתי בו.