לקראת הכריסטמס הזה הוליווד שלפה כמה מהכוכבים הכי גדולים בעולם, אבל אחד אחרי השני, הם מאכזבים. בשבוע שעבר, 'כשהעולם עמד מלכת' עם קיאנו ריבס לא גרם לעולם אפילו להאט. השבוע הגיעו שני סרטים עם שני כוכבי ענק אחרים: וויל סמית וג'ים קארי. שניהם לא עמדו בציפיות. בנוסף להאשמת המשבר הכלכלי, כרגיל, האשימו השבוע גם את מזג האויר.
ג'ים קארי, כידוע, מחולק לשני חלקים: הקומיקאי שעושה פרצופים מצחיקים ושובר קופות, והשחקן הרציני שלא מקבל מועמדויות לאוסקר וזה מעצבן אותו. 'יס מן' שייך לג'ים קארי מס' 1, ובנוסף הרעיון שלו מזכיר קצת את 'שקרן שקרן', ולכן הציפיות ממנו היו גבוהות. ואכן, 'יס מן' נכנס למקום הראשון, אבל עם 18 מיליון דולר בלבד – עניין מאוד מאכזב. ב'יס מן' (שיוצא גם בארץ בסוף השבוע הזה) קארי הוא איש שרגיל להגיד "לא" לחיים, ומחליט יום אחד לערוך שינוי מוחלט בחייו ולהתחיל להגיד כן לכל הצעה שישמע. פייטון ריד, במאי חמודי-מודי ('מעודדות צמודות', 'הצד שלו, הצד שלה') ביים אותו, ובתפקיד האישה שעומדת ליד ג'ים קארי מופיעה זואי דשנל קטנת האישונים. המבקרים קצת צחקקו, וקצת עיקמו את האף, אבל הם תמיד עושים את זה כשג'ים קארי מעקם את הפרצוף.
לפני שנתיים בדיוק יצא 'המרדף לאושר', בבימוי גבריאל מוצ'ינו, ובהשתתפות וויל סמית והבן שלו, ג'יידן. השבוע יצא 'שבע נשמות', בבימוי גבריאל מוצ'ינו, בהשתתפות וויל סמית, כשהבן שלו, ג'יידן, היה בסרט שיצא בשבוע שעבר. 'המרדף לאושר' היה דרמה שהצליחה מעל ומעבר למשוער. 'שבע נשמות' – קצת פחות, כמו שהבנתם. אחת הסיבות לכך, כנראה, היתה שהיה קשה להבין מהפרסומות והטריילרים במה בעצם עוסק הסרט: סמית מגלם איש מס הכנסה מיוסר, שמנסה לעזור לשבעה אנשים זרים, כדי לכפר על… משהו. כנראה משהו מאוד רע. הביקורות נעו על פני כל הקשת שבין האוהדות למכסחות באכזריות, והסרט הכניס 16 מיליון דולר – הפתיחה הנמוכה ביותר לסרט של וויל סמית מזה שנים רבות.
עכשיו, 'יס מן' ו'שבע נשמות' לא בהכרח כשלונות. נכון שהכנסות השבוע הראשון שלהם איכזבו, אבל עכשיו חנוכה (כריסטמס בלועזית), ובחנוכה קורים ניסים. זה השבוע הכי סוער (קופתית) בשנה, וגם סרטים שנכנסים אליו כשהם נראים כמו כשלון חרוץ יכולים לצאת בצד השני עם הרבה מתנות והכנסות כוללות מכובדות. וויל סמית, במיוחד, צריך לקוות שזה יקרה, כדי שיוכל להמשיך להחזיק בכתר כמלך העולם. וויל סמית מחזיק כבר עכשיו בשיא של כל הזמנים: שמונה סרטים רצופים בכיכובו הכניסו יותר מ-100 מיליון דולר. אבל נראה ש'שבע נשמות' עומד לשבור את הרצף הזה. ואולי לא? זה לא לגמרי בלתי אפשרי שסרט שפתח עם 16 מיליון דולר רגע לפני כריסטמס יצליח להגיע ל-100 מיליון בהכנסות כוללות. דברים כאלה כבר קרו. וויל סמית יכול לקבל תקווה מאחיו לצרה: כש'דיק וג'יין עושים את זה' עם ג'ים קארי יצא לאקרנים, בשבוע הזה לפני שלוש שנים, הוא פתח עם 14 מיליון דולר בלבד, אבל זה לא הפריע לו להגיע בסופו של דבר ל-110 מיליון. יש עוד תיקווה לסטריק של וויל. וגם אם הוא לא יצליח, זה לא אומר שוויל סמית הוא כבר לא הכוכב הכי גדול בעולם. זה רק אומר שמגע הזהב שלו לא עובד מאה אחוז מהזמן, והוא מסוגל להשתתף בסרט לא נורא מצליח. זה בסדר להיות אנושי.
אל המקום השלישי נכנס סרט האנימציה 'סיפורו של דספרו', עם 10 מיליון דולר, שנהנה מכך שלא היו ממנו שום ציפיות ולכן הוא גם לא איכזב. להיפך, אחרי האכזבה של 'איגור' והאסון של 'דלגו' בשבוע שעבר, סרט אנימציה של אולפן צעיר ולא ידוע (כן, עוד אחד) כמו זה צריך להודות לאלוהים, ג'יזוס או כל ישות אלוהית אחרת שעוברת בסביבה על כך שיצא מהעניין עם 10 מיליון דולר. דספרו (במקור Despereaux, אגב: ככל הנראה סרט הילדים עם השם הכי קשה לאיות אי פעם), העכבר שרוצה להיות אביר, זכה דווקא להרבה שבחים על העיצוב והאנימציה – אם כי הסיפור, לטענת המבקרים, הוא לא יותר מבסדר, בשביל סרט ילדים.
'כשהעולם עמד מלכת' הוא מסוג הסרטים שצריך סוף שבוע ראשון ענק, כי עד לסוף השבוע השני השמועה על כמה שהסרט גרוע כבר תתפשט. 'כשהעולם עמד' לא קיבל סוף שבוע ראשון ענק, והוא אכן סרט גרוע, ולכן הוא גלש ב-67% לא סימפטיים השבוע, אל הכנסות של 10 מיליון. את הסרט הזה נראה שגם כריסטמס לא יציל. אחריו, שיכון ותיקים: 'ארבעה חגי מולד', 'דמדומים' ו'בולט', כולם בני חודש ומעלה, עדיין מסתובבים באין מפריע בחלק התחתון של הטבלה. 'ארבעה חגי מולד' חצה את קו 100 המיליון בהכנסות כוללות השבוע; 'בולט' עדיין לא, אבל הוא תיכף שם.
'נער החידות ממומביי', אחרי כמה שבועות מאוד מרשימים במקומות ה-11-12, סוף סוף עושה את הכניסה המרשימה שלו, למקום השמיני, אחרי שהפצתו התרחבה למעל 500 קולנועים. הוא עוד יעלה. אל המרוץ לאוסקר הצטרף גם 'המתאבק', אחד הסרטים המהוללים ביותר של השנה, בבימוי דארן ארונופסקי ובכיכובו של מיקי רורק; הוא יצא בארבעה בתי קולנוע והכניס 209 אלף דולר. תחשבו לבד כמה זה יוצא לאולם.
בשבוע הבא, כמו שכבר הזכרתי פעם או פעמיים, כריסטמס, ואיתו מגיע השיטפון. 'סיפורים לפני השינה' עם אדם סנדלר ינסה להיות ה'לילה מוטרף במוזיאון' של השנה, 'הסיפור המופלא של בנג'מין באטן' ינסה להיות גם שובר-קופות וגם מתמודד על האוסקר בו זמנית, 'ספק' עם מריל סטריפ מנסה לעשות את אותו הדבר אבל עם פחות סיכוי, ל'מבצע ואלקירי' יש טום קרוז עם רטיה, ל'מארלי ואני' יש כלב חמוד ואת ג'ניפר אניסטון, ול'ספיריט' יש לוק שמזכיר את עיר החטאים. בנוסף לכל אלה, בתחום העניין המיוחד, 'ואלס עם באשיר' – אחרי סיבוב פסטיבלים מאוד מוצלח – יוצא להפצה מוגבלת (מאוד, בשלב זה) בארה"ב. חג שמח במיוחד.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
סרט סטודנטים קצר (אך מגניב לחלוטין!)
במסגרת לימודי קולנוע של ידיד שלי, יצרנו סרט סטודנטים בשם "קשר חשמלי". הסרט הוא קומדיית אקשן, חוברת קומיקס וקומדיה רומנטית בסרט אחד (ויש גם עכבר!).
אני חושבת שהסרט שווה הצצה ולו רק כי אין כמעט יצירות בארץ בז'אנרים הללו (וגם בגלל שהוא נהדר לחלוטין וכו'. נו, אפילו השגנו את אסי כהן לשחק בו!
)
אם זה נשמע לכם טוב (או אם אתם סתם רוצים לראות משהו שאקסמנית לעתיד הייתה הco-תסריטאית שלו…), אתם יותר ממוזמנים להיכנס לאתר שלנו: http://www.kesher-movie.co.il/
שחוץ מהסרט יש בו גם כל מיני סרטונים, פספוסים, מאחורי הקלעים ושאר שטויות.
סרט סטודנטים קצר (אך מגניב לחלוטין!)
לטריילר שלכם לא הייתה מזיקה עבודת אפטר אפקטס מהוקצעת, בעיקר לאור הז'אנר.
משעשע למדי
המשחק של ברק ומוניקה קצת לא משכנע בחלק הראשון, אבל משתפר בחלק השני.
ראויים לציון:
התסריט והסיפור. אהבתי את כל הפלשבקים.
ההשקעה (איזה אפקטים!)
המחשוף של מוניקה.
משעשע למדי
תודה!
(אני סם, הבמאי/עורך/צלם/co תסריטאי/איש אפקטים/נערת מים והסטודנט הראשון לקולנוע שלא היו ערבים או אם ובתה בסרט שלו).
וגם על הסרט.
יש לי השגות משלי על כל מיני דברים אבל אני חושבת שהן לא רלוונטיות.
אז באמת שסחתיין על ההשקעה והניסיון לעשות משהו קצת אחר.
קודוס!
אהבתי את האפקטים, אבל זה שמשחק את איגור לא אמין. לא נראה לי שכדאי לו להפוך את המשחק למקצוע.
אתה בעצמך לא אמין
די לדיעה הקדומה איגור לא חייב להיות אשכנזי! הוא יכול להיות גם פרסי כבד לשון כפי שהציג אסי בכשרון לא מבוטל…
סרט חביב ביותר, כמה זמן צריך ללמוד קולנוע בשביל גישה ליכולות שהוצגו בו?
אתה בעצמך לא אמין
את רוב הדברים (אפקטים וכו') לימדתי את עצמי לבד, אבל עם צילום ועריכה והדברים היותר קונבנציונלים אמורים להסתדר כבר אחרי שנה א' (בגבול מסויים, אצלי יש עוד הרבה לאן לשאוף ואני כבר באמצע שנה ב').
תודה!
חמוד ומוצלח!
לא חף מבעיות (יותר מדי ראשים מדברים), אבל מאד נחמד.
זה כבר הגיע ל''מעריב''
סרט מאוד נחמד ומצחיק.
בעיתון טרחו להדגיש שאסי קרוב משפחה של הבמאי ולכן הסכים להשתתף.
זה כבר הגיע ל''מעריב''
הוא אכן קרוב משפחה והדגישו כי ביקשנו שידגישו, שחס וחלילה לא יהיו לו בעיות בגלל זה. אחרי הכל הוא (וגם אנחנו) חשבנו שזה לא יהיה יותר מתרגיל לכיתה.
זה כבר הגיע ל''מעריב''
ואכן זיהיתי שם לרגע גם את מרגלית (נכון?), הלא היא גברת "מחר יהיה חם ומגניב"
זה כבר הגיע ל''מעריב''
וואו, יפה, אכן זאת היא.
אממממ
"הסרט הוא קומדיית אקשן, חוברת קומיקס וקומדיה רומנטית בסרט אחד (ויש גם עכבר!)."
איך סרט יכול להיות חוברת?
אממממ
תצפה ותראה :P
אממממ
צפיתי והוא לא היה חוברת.
הוא גם לא היה קומדיה משום סוג
הוא גם לא היה קומדיה משום סוג
אני חושב שקומדיית אקשן זאת הגדרה דיי מדוייקת לז'אנר (אם זה לא הצחיק אותך חבל וזה סיפור אחר, אבל זה עדיין *סוג של* קומדיה).
ובנוגע לחוברת קומיקס – ניסינו להגיע כמה קרוב שאפשר לחוברת קומיקס בוידאו, מבלי להפוך את זה לסרט מצוייר. אני חושב שזה עבד לא רע.
הבעיה היתה שהבדיחות שם היו ''מתורגמות''
וחבל, כי הן אבדו בתרגום.
בדיחה כמו "התכוונתי לעשות את זה" – גם לשחקן לא היה ברור איך להעביר נכון את המשפט, וגם המשפט עצמו בעייתי.
"זה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות" או "אני כיוונתי את הברק שלי לערמת הגרוטאות" היו מתאימים יותר, וגם אז – למה לגנוב משהו שעובד בתרבויות אחרות? חבל, כי בסך הכל היו המון דברים טובים, וגם חבל כי יש מספיק בדיחות נפלאות שעובדות על עברית ועל תרבות ישראלית (ע"ע תסריטו של גיא בוסקו לסרט בתחרות בעין הדג, שהיה כל כך מצחיק וכל כך ישראלי – למרות שבבירור כל כך מושפע מתרבות הפופ האמריקאית).
בסך הכל זה היה חביב ביותר, אז שוב – קודוס.
אבל להבא תנסו להצחיק בשפה שלכם, ואז יהיה לכם קצת יותר קל וטבעי.
הבעיה היתה שהבדיחות שם היו ''מתורגמות''
אני לא רוצה להישמע יותר מדי מתגונן כל הזמן, אז אם זה נשמע ככה, תדעו שזאת לא הכוונה.
הלכנו בכוונה על סגנון יותר בינלאומי ומעורפל (אף פעם לא ברור איפה בדיוק כל זה מתרחש), ומלבד הדוגמה שהבאת כאן אני לא חושב שיש יותר מדי בדיחות "מתורגמות" בסרט. אני גם לא רואה את הבעיה במשפט שכן הבאת, למען האמת. היה אפשר להשתמש בניסוח תקין יותר, אבל הבדיחה היא אותה הבדיחה.
לעשות סרט גיבורי על בישראל יכול להיות פשוט קורע (אנחנו עובדים על סדרה בסגנון), אבל זה לא הכיוון של הסרט הנוכחי, זה משהו שצוחק יותר על הז'אנר – שבבסיסו הוא אמריקאי.
זה מוזר.
אני מסכימה שכשהגיעו לקטעי גיבורי העל קטעי המשחק היו פחות טובים, כי השחקנים לא ידעו איך למכור את התסריט – כפארודיה? מלא פאתוס? (ואנחנו לא ממש עזרנו להם, בדיעבד).
בגלל שבאמת אין הרבה סרטים בז'אנר הזה, אז לדעתי לא תמיד היה להם לחלוטין ברור מה היה החזון שלנו לסרט.
אפשר גם לראות את זה בקלות כי אסי, בתור שחקן מקצועי, ידע להגיש את התסריט ולהשתלב בצורה מופלאה בכל סצנה. השחקנים שהם יותר חסרי ניסיון, הרבה פחות הסתדרו עם זה.
מה שכן, לא הרגשתי בכלל שהבדיחות היו ב"אמריקאית". נכון שלא היו בדיחות ישראליות, אבל לא חשבתי שרק כיוון שהדמויות דיברו עברית זה לא יעבוד.
זה באמת גורם לי לתהות עכשיו.
מתוך סקרנות, יש לכם נקודות בהם חוסר הישראליות של הדמויות הפריע, או שזה פשוט משהו כללי שכזה?
שוב, אחזור ואגיד:
תקראי את התסריט המדובר של בוסקו, בדי לראות בדיחות "אמריקאיות" שהן אותנטיות בעברית, ולא "מתורגמות".
אם את באמת מעוניינת בביקורת נקודתית, אני אשמח לעשות את זה באופן פרטי, במייל.
אני רוצה לנסות לחדד
קודם כל, הסרט מדהים. באמת. יצא לי לראות כמה סרטי סטודנטים ומעטים מהם מגיעים לכזאת רמת גימור. מה גם שהבחירה בלעשות קומדיה ועוד קומדיית גיבורי על היא לגמרי לא ברורה מאליו, והעובדה שהסרט ברובו עובד מעידה על הרבה מאוד כישרון.
אם זאת, יש בסרט כמה נקודות שמתפספסות ואני חושב שמיקה הצליחה לזהות אותן יפה (אם כי יש חלקים בניתוח שלה שמפריעים לי).
העניין הוא כזה: על מנת ליצור סרט אמריקאי חייבים לחיות ולנשום ולחשוב אמריקאית. לא מספיק לראות את כל העונות של חברים, צריך להבין מה אדם מקולורדו רואה כשהוא רואה חברים. לא מספיק ללבוש ליווייס ולאכול במקדונלד'ס, צריך להרגיש בצורה מאוד עמוקה את ההסטוריה, הכלכלה והתרבות האמריקאית. כדי להצליח "למכור" את הדמויות ואת מערכת היחסים בינהן אתם חייבים להכיר את העולם שלהן באמת ולא רק לשמוע עליו דרך מיטב התוצרת ההוליוודית.
וכן, כל זה רלוונטי גם כשעושים סרט קצר וגם כשעושים קומדיה, אולי אפילו יותר רלוונטי.
כשאתם מזייפים, הקהל ישים לב. כשאתם משתמשים בקלישאות שראיתם בסרטי ספיידרמן אתם לא הופכים את הסרט ל"בין-לאומי", אתם הופכים אותו לחיקוי. אני מצטער אם זה נשמע תוקפני.
העניין הוא שאתם בדרך כלל *לא* עושים את זה.
כן, אתם עושים סרט גיבורי על שמצהיר על עצמו מראש שהוא מושפע מהקומיקס האמריקאי, אבל רוב הזמן אתם מסתכלים על התרבות הזו דרך פילטר מאוד יחודי ומאוד ישראלי. אתם מצליחים להתחמק מקלישאות הז'אנר (כשאתם מצליחים) בדיוק על ידי כך שאתם הופכים את העולם הפנטסטי הזה למשהו שאנחנו מכירים, שקרוב אלינו.
כשברק אומר "אני יודע שאת עדיין רוצה אותי", הוא לא איזה יפיוף מסרט תיכון אמריקאי. הוא ערס ישראלי מצוי, ולכן קל להזדהות איתו.
הדמות של איגור כל כך מצחיקה כי היא משחקת על הדיסוננס הזה בין קלישאת סרטי האימה שהיינו מצפים לראות, לבין הדמות הכל כך מוכרת של לבורנט רוסי שעוד שומר את הטבעת של סבא.
לא סתם בחרתם לשלוף בסצנה האחרונה חפיסת קלפי טאקי ולא, נאמר, פוקר.
הקטעים החלשים יותר של הסרט הם אלה שבהם אתם נכנעים לקלישאה ושם באמת מורגש זיוף. לכן מפתיע אותי לשמוע אתכם אומרים שהסרט אונגלז בכוונה, כי מבחינתי זה אומר שאתם מוותרים על הכנות שלו. ממה בעצם מגיעה הבחירה הזאת? כדי שהסרט ייראה יותר כמו "גיבורים"? כדי שתיהיה לו הילה של "אמריקה"? כדי שהוא יפנה גם לקהל בינלאומי? הרי תיכון "הענק הירוק" הוא לא בוורלי-הילס-היי (וטוב שכך), למה להתבייש בזה?
אני לא חושבת שהסרט אונגלז בכוונה.
לפחות כשאני כתבתי את הסרט ממש לא ניסיתי להפוך אותו לאמריקאי.
למעשה, עד שאמרתם שהסרט לפעמים מרגיש "מתורגם" בכלל לא שמתי לב שיש לו השפעות אמריקאיות. כלומר, כמובן שידעתי שהוא מושפע מז'אנר גיבורי העל שהוא אמריקאי ברובו (לפחות החלק שאני נחשפתי אליו), אבל באמת שלא ניסיתי לעשות בדיחות "בינלאומיות".
בבירור ידענו שהסרט לא לחלוטין מעוגן בישראל בציר זמן מסוים. יכול להיות שזה בכוונה, במקרה שלי זה פשוט זרם ככה ולא רציתי לדחוף בכוח סצנות "ישראליות" (למרות שכן התווכחנו על השמות של הדמויות, שהיו לטעמי מפוזרים מדי על פני הגלובוס).
בנוסף, כן הרבה פעמים הכנסנו קלישאות גיבורי על בכוונה (נניח, כל סצנת הפתיחה). אולי בגלל זה הסרט הרגיש אמריקאי, וזה ללא ספק משהו שאנחנו צריכים לשים אליו לב להבא, ואני ממש שמחה שהעירו לנו את זה כאן.
וואו, רק שתדעו שכתבתי ומחקתי ואני משתדלת בכל מאודי להשתמש בכפפות
של משי עם הניסוח שלי. והסיבה היא לאו דווקא מה שעשויים להניח, אלא משהו אחר.
אני מאוד מוקירה ומעריכה את הניסיון שלך ושל חבריך לעשות את מה שעשיתם, ואני גם חושבת שהצלחתם להוציא תחת ידיכם משהו לא רע בכלל.
אבל מכאן ועד ל"משהו בינלאומי ומעורפל"?
הערפול היחיד נובע מכך שלא ברור אם זה קורה בחולון או בנתניה (או קריית ים, אבל זו לא הנקודה) ולהעתיק אמריקאית זה לא באמת נופל תחת ההגדרה "בינלאומי". גם לעשות משהו אמריקאי זה לא ממש בינלאומי, אבל בקטנה.
בכוונה הפניתי אותך לתסריט של בוסקו, כי הוא הדוגמה הכי מוצלחת שאני יכולה למצוא למשהו שבעליל מושפע מתרבות אמריקאית (ואם אתה חובב ווידון, אפשר לראות שם בבירור את טביעות האצבע) אבל הוא לקח את ההשפעות והפך אותן לשלו. הוא לקח מוצר אמריקאי והפך אותו לכל כך ישראלי, עד שאי אפשר בכלל לתרגם את זה לאנגלית. ועדיין, ההומור הוא כל כך אמריקאי!
מה שאתם עשיתם זה קצת יותר מיש-מש של סדרות וסרטים אמריקאים, אבל מרגיש כמו העתקה – או אולי בעצם זו מלה לא נכונה – אבל אני לא יודעת מה המלה הנכונה יותר. בכל מקרה, זה הרבה יותר ממחווה, וזה לא מכיל הרבה דברים מקוריים. וחבל.
חבל, מפני שניכר שדווקא יש בכם כישרון ומקוריות ומגניבות משל עצמכם. זה פשוט פחות בא לידי ביטוי בגלל שימוש היתר הצורם באמריקאית.
ותקרא את מה ששלמקו כתב, כי זה פשוט הכי נכון בעולם. גיבורי על יכולים להיות לגמרי ישראלים, רק צריך לכתוב אותם בעברית. לא באמריקאית עם אותיות אלף-בית.
מעניין.
אני חושבת שהכוונה בסרט "בינלאומי ומעורפל" (לפחות לדעתי, אני לא יכולה לדבר בשם סם) זה שהוא לא יותר מדי ממוקמם בקו זמן ומיקום גיאוגרפי ספציפי. נכון, איגור הוא עולה חדש מרוסיה, אבל שם בערך זה מסתיים. אקסים ובתי ספר יש בכל מקום.
ניסוח יותר מדויק יהיה להגיד שהסרט הוא לא "בינלאומי ומעורפל", אלא פשוט לא משתמש בשום יתרון גאוגרפי.
בקיצור – אין בדיחות ישראליות, ואולי חבל שכך כי זה יכל לצאת *יותר* מצחיק. אבל קשה לי לראות אילו בדיחות אמריקאיות יש.
כמובן שהסרט מושפע לחלוטין מז'אנר גיבורי על שהוא בעיקר אמריקאי, אז יכול להיות שהשילוב של זה ושל חוסר הישראליות שלו יוצר הרגשה של מיש-מיש אמריקאי.
זה באמת מעניין לראות איך אנשים תופסים את הסרט, ומרגישים דברים שבכלל לא שמתי אליהם לב.
תראי...
הנה איפה שאת הולכת לאיבוד: זה לא "מושפע". מושפע זה… את יודעת מה? לכי לביקורות על הסרט של טרנטינו-רודריגז, ותקראי את ההבדל בין פלאנט טרור לבין חסין מוות. האחד הוגדר כשמושפע מהז'אנר, כמחווה למשהו (חסין מוות) ואילו השני היה פשוט ניסיון לעשות סרט כזה, אחד לאחד.
האחד יצירה מקורית עם חותם יוצר, השני העתקה של משהו אחר.
עשוי טוב או עשוי רע? תלוי את מי את שואלת. אני סבלתי יותר את פלאנט טרור שהיה אולי העתקה – אבל לפחות מוצלחת. את חותם היוצר של טרנטינו ההו-כה-מרוצה-מעצמו – לא כל כך. אבל אולי הדוגמה הזו תעזור לך להבין יותר טוב מה שאני מנסה להגיד.
בכל מקרה, זה לא באמת היה *מצחיק*. זה היה חמוד – יותר או פחות – אבל להצחיק זה מצחיק רק את מי שמעורב אישית בפרוייקט (או חברים/קרובים של מי שמעורב בפרויקט).
אבל השאלה היא למה אני מבזבזת את מילותי? הרי הבהרת יפה מאוד שלא באמת מעניינת אותך שום דיעה שהיא לא "וואו, מדהים! ענק! כל הכבוד!"
נו, מיקה.
איפה היא בדיוק "הבהירה יפה מאד שלא מעניינת אותה אף דעה", בהתחשב בכך שספציפית ההודעה שהגדבת אליה מראה קבלת ביקורת?
ולעניין הסרט: הסרט לא ממוקם במקום ובזמן, זה ברור. אבל מהשנייה שבו השחקנים מתחילים לדבר בעברית, ברירת המחדל הופכת להיות ישראל (וראו כל הדיון על אנגלית בסרטים ואיך היא לא במקום- אנגלית זאת ברירת מחדל בסרטים, עברית ממש לא). אה, וגם דגלי ישראל שעל התיכון די סוגרים את זה.
תראי...
לא תכננתי להגיב שוב בהקשר הזה כדי שלא יצא יותר מדי אמבוש של יוצרי הסרט, אבל אני חייב.
קודם כל, כמו שאמרו לך, איך בדיוק העובדה שאנחנו כאן ומנהלים דיון איתך אומרת שאנחנו לא מוכרים לקבל ביקורת? תרגעי, קודם כל.
ולקבוע שהסרט לא היה באמת מצחיק זאת גם קצת יומרנות. אולי אותך באופן אישי הוא לא הצחיק, אבל אולם שלם של אנשים באוניברסיטה (בסביבות 100) שצחקו בקול רם במהלך ההקרנה חושבים אחרת.
ואני רק אחדד שוב את הנקודה – אתם כל הזמן משווים את זה לתסריט שבוסקו כתב, שאני בטוח שהיה מעולה, אבל זה לא אותו הסגנון. יש סרטים עם הומור ישראלי מובהק ויש כאלה שלא. זה לא אומר שכל סרט שדובר עברית חייב להשתמש בהומור ישראלי, אין חוק כזה – ואם כן, אנחנו שוברים אותו במודע.
היה לדוגמא דיון במהלך ההפקה האם להשתמש בעזריאלי (או סמל ישראלי אחר) במקום הר ראשמור, והחלטנו שלא – פשוט כי זה נראה קומיקסי כמו שאנחנו מנסים להעביר. כמו שאמרתי קודם, סרט גיבורי על בישראל יכול להיות פשוט קורע, אבל זה לא הסרט שלנו. הסרט שלנו הוא גיבורי על שחיים בתוך בועה קומיקסית שלהם, וזה לא משנה אם הבועה ממוקמת בישראל או אפריקה.
ואני באמת מודה לכולם על הביקורת, גם הרעה, זה מאוד מחמיא שבכלל לוקחים את הסרט מספיק ברצינות כדי להגיב עליו.
אני לא מנסה לריב אתך
בעניין התסריט של בוסקו; אובייסלי לא קראת אותו אם זה מה שאתה אומר. לא, זה לא על "גיבורי על" אבל זה לחלוטין "מד"ב/פנטזיה", שהוא ז'אנר האמא של ז'אנר גיבורי העל. ומה שהכי חשוב ואתה בתוקף מסרב להפנים – זה לקחת משהו אמריקאי, השפעה אמריקאית ו*להפוך* אותן לישראליות, כדי שיתאימו לשפה העברית ששלטה בסרט. התסריט שלו ממש לא אמריקאי. אני מפנה אותך בזאת גם לסרט סטודנטים של תיכון שהוצג בפסטיבל חיפה לפני שנתיים, בשם "אזרחיות למופת". עוד פעם סרט אמריקאי במובהק, שהיוצרת שלו הפכה אותו להכי ישראלי שיש (סרט, אגב, שהצליח להצחיק במקומות הנכונים גם אנשים לא דוברי עברית, ללא תרגום).
פה הכישלון הבאמת גדול שלכם (ושוב, אני רוצה לחזור לומר שהסרט בעיני הוא בסך הכל הצלחה, אבל גם להצלחה יש כשלונות, וזה היה שלכם).
אתה אומר שזו היתה החלטה מודעת. אז למה צילמת את הסרט הזה בעברית? אם אתה לא מתאים את הסרט לזמן ולמקום (ולשפה) בהם מיקמת אותו – למה לא לצלם באנגלית? כי לא היתה לך גישה לשחקנים שדיברו אנגלית מספיק טוב? רב הישראלים, טוב אולי רק הרבה ישראלים ולאו דווקא רב, מדברים אנגלית במבטא בלי מזוהה ולא ניתן למיקום[1]. ככה באמת היית חוסך לעצמך את עניין המקום והזמן ונותן לסרט שלך נופך בינלאומי. וככה גם הבדיחות שלך היו עובדות כולן.
[1] הם בטוחים שזה מבטא אמריקאי, אבל זה לא. זה רק מושפע מאמריקה.
אני לא מנסה לריב אתך
אם הייתי יכול הייתי מצלם אותו עם שחקנים דוברי אנגלית. זה בעייתי כי לא אני (בתור כותב) ולא השחקנים יודעים מספיק טוב אנגלית כדי לגרום לזה להישמע אמין.
ומצטער אם זה לא היה ברור – לא אמרתי שהסרט של בוסקו הוא סרט על גיבורי על. אמרתי שהסרט שלנו הוא לא סרט שמשתמש רק בהומור ישראלי, שזאת בסך הכל בחירה. יש גם הומור ישראלי (בטיפול, ורדה רזיאל, כל הדמות של איגור ועוד כל מיני) אבל זה לא ההומור השלט בסרט וזה נעשה במודע.
מסכים *לגמרי* שהסרט היה עובד הרבה יותר טוב באנגלית. הבעיה היא שזה פשוט לא היה אפשרי מבחינה טכנית, ואני חושב שיצאנו דיי טוב גם עם העברית.
שוב, בקיצור, המון תודה על הביקורת ובהחלט נלמד מזה לסרט (סדרה?) הבא.
אנחנו קצת הולכים במעגלים, לא ככה?
אולי פשוט תקרא את התסריט המדובר שתוכל לראות איך מישהו לקח הומור אמריקאי וגרם לו לעבוד בעברית?
אשר לאמינות – תראה, השחקנים לא היו אמינים כמו שזה. אם זה האמריקאית באותיות בעברית, או אם זה משהו אחר – המשחק פשוט לא עבד (לרובם, לרובם). אולי דווקא אם היית נותן להם לדבר אנגלית זה היה עובד. בכל מקרה, אתה צריך להחליט לכאן או לכאן. או שאתה עושה משהו בעברית והופך אותו לישראלי – או שכבר תעשה אותו עד הסוף, באנגלית. שעטנז, כמו כל שאר האיסורים בדת היהודית, מוקצה מסיבה.
מיקה, אני אודה לך אם תמתני את הטון.
תודה.
ואת אומרת את זה בתור כל מי שלא מקורב ליוצרים?
כי בעיני היו כמה קטעים שבהחלט היו מצחיקים (בעיקר "איגור אב חד הורי", אבל גם ההבעה על הפרצוף של ברק אחרי שהוא פוגע בקופסה וטוען שהוא התכוון לעשות את זה,בהחלט). אז לא שלא היו חולשות (קלישאת האויבים-אוהבים, גם כמודעת לעצמה, פשוט קלישאית מדי לטעמי), אבל אני נהניתי מההומור של הסרט. אז את לא. אז מה? איך בדיוק זה מוכיח משהו לגבי כלל האוכלוסיה?
לא, אבל לפי עוד תגובות פה של עוד אנשים
שהם לא אני. אפילו את אומרת "בעיני היו *כמה* קטעים שהיו מצחיקים" ונמנעת מלהגדיר את הסרט כקומדיה, או כ"סרט מצחיק לאללה" או משהו.
חמוד ביותר!
בהחלט מצא חן בעיני (ומסתיים בבדיחה טובה).
ובכל זאת, רק הערה קטנה בנוגע לדיון כאן: אתם עובדים במדיום ויזואלי – זה לא סיפור, זה סרט. ברגע שסצנת הפתיחה מתרחשת בינות לעצי אקליפטוס, ברור שזה בישראל (או באוסטרליה, אבל זאת לא ממש אופציה).
ואגב, האתר של הסרט לא עובד ב-Firefox (חוץ מזה, הוא דווקא אתר חמוד).
חמוד ביותר!
לא עובד בפיירפוקס? מה זאת אומרת?
כי אצלי הוא עובד מצויין בכל הדפדפנים.
זה לא המקום, אבל אם יש לך תקלה ספציפית אשמח לשמוע במייל/מסנג'ר (אותה כתובת) – samlaviii@hotmail.com
לא, מסתבר שזו תקלה בהגדרות הרשת אצלי.
ושוב, ברכות – בהחלט פרויקט בכורה מרשים.
וואו, רק שתדעו שכתבתי ומחקתי ואני משתדלת בכל מאודי להשתמש בכפפות
אני גם חושבת שהתסריט הוא הנקודה החזקה אבל יש מקום לעבוד על הדיאולגים, אני לא בטוחה אם זה בגלל השחקנים או לא. בכל אופן אני חושבת שבשביל סרט סטודנטים שנה א' התוצאה מאוד מכובדת ונהניתי מהסרט.
דרך אגב משהו ששמתי לב אליו – אני חושבת שהם הבהירו כבר באתר שהם אוהבים את ג'וס ווידון וראו בעצמם את הדימיון כי ראיתי שיש קישור לד"ר הוריבל מאחד העמודים (נדמה לי שזה היה בעמוד הפספוסים או ה'אודות'), וממש בתחילת הסרט רואים את איגור בקומיקס אומר משהו על זה שהוא לא הוריבל (אני לא זוכרת את הציטוט המדויק).
הבעיה היתה שהבדיחות שם היו ''מתורגמות''
מה זאת אומרת הומור אמריקאי? תגדירי לי בדיחה אמריקאית? ולמה אי אפשר לתרגם בדיחה כזאת?
לגבי התסריט המדובר
אפשר לינק או הפניה אחרת לתסריט המדובר של אותו בוסקו?
תודה
אני חושבת שחיפוש ''ויהי סרט''
במנוע החיפוש של עין הדג צריך להניב לינק מדובר. יש גם לינק (לא יודעת אם הוא עוד פעיל) לסרט שנעשה על פיו.
ואני חושב
שזאת לא שאלת "גגל את זה" טיפוסית ובהחלט, בתור מי שהעלתה את הסרט מתהום הנשייה, היית יכולה לקשר אליו ישירות.
כתבה מספר 3441
אכן מגניב
אבל הבעייה לדעתי היא בדיאלוגים ספציפית. פשוט יש הרבה נקודות שהדיאלוג לא נשמע טוב… אבל כמו שאומרים:
חמוד מאוד
וטיפ: בעיניין הגרפיקה והאפקטים, למה שלא תשלבו כוחות עם תלמידי עיצוב ומולטימדיה?
מביך בעיקר
מלבד אסי, רוב הדיאלוגים לא שוחקו אלא נאמרו. מדי פעם הייתה איזו שורה שנאמרה כמו שצריך, אבל היא נבלעה במשפט הבא שהרס את הרושם.
תודה רבה לכולם :)
אני לא רוצה לעבור הודעה הודעה ולהגיב "תודה", כי זאת תהיה הצפה, אבל כן רציתי להגיד באמת תודה לכל מי שצפה בסרט, ובטח ובטח למי שטרח להגיב. זה ממש כיף שאנשים לוקחים משהו שיצרת מספיק ברצינות בשביל לחוות דעה עליו, חיובית או לא.
אני רוצה להגיד שאישית הסכמתי עם הרבה מהנוקודות החלשות שהעלו פה, ושאני מקווה שרובן נובעות מזה שזהו הסרט הראשון שמי מאיתנו אי פעם עשה. אנחנו בהחלט נשתדל שהיצירות הבאות שלנו יהיו חפות מהבעיות הללו (היש מקום באינטרנט שבו לא כתבנו שאנחנו עובדים על סדרת אינטרנט חדשה??).
וכמובן, תודה גם לכל מי שאמר דברים חיוביים. איתכם אני הכי מסכימה
פתחתי בקפה דה מארקר (aka האתר הזה עם המלא בעיות טכניות שכל הפלצנים נרשמים אליו ואז אומרים שהם חברים של נועם רותם) בלוג חדש שמתמקד במרוץ לאוסקר ובמחשבות הרבות מנשוא שיש לי בנושא. אחת המטרות היא לקשט את הסיפור סביב הטקס הזה בנקודת המבט שלי, תוך הדגשת הצדדים היותר מעניינים שלו. אני לא מתכוון להעלות לשם ביקורות, או פוסטים כלליים על החיים, אלא להתמקד בעסקי הזהב.
http://cafe.themarker.com/view.php?u=229104
אני מצטערת,
לא הגיוני שגם אתה וגם אני נקדם את עצמנו על גבי עין הדג בחוסר בושה שכזה.
אני הייתי קודם, אז אני מבקשת שתעבור ליום שני הבא.
תתתחדש!
התזמון של ואלס לא היה יכול להיות טוב יותר.
כריסטמס זו *ה*עונה לסרטי אנימציה, לא? רק תחשבו על כל הילדים שבחופש ויוכלו לנהור לסרט ולצאת מצולקים לכל החיים… והרי ידוע שאין כמו צלקות נפשיות להפוך ילד רגיל לאדם מעניין. חג שמח!
זואי מה-שמה-עם-העיניים-הגדולות!
הידד, אצפה בסרט בזכות קראש הנעורים התמים שלי על זואי!
אגב,דלגו
לא נמצא ברשימת ההכנסות השבוע,בגלל שאחרי שבוע אחד (לא מוצלח) החליטו להפסיק את הקרנותיו, קצת מצחיק, לא?
אני לא חושב ש''מצחיק'' היא המילה החולפת בראשם של יוצרי הסרט.
בזה אתה כנראה צודק לחלוטין
מכיוון שהתקציב של דלגו הוא 40 מיליון והוא הרוויח בקושי מיליון, אני חושב שברגע זה יוצרי הסרט מצטערים על היום בו חשבו לעשות את דלגו.
מיליון? הלוואי
ההערכות על ההכנסות שלו בשבוע שעבר התבררו כמוגזמות. הוא הכניס, על פי מוג'ו, 694,782$. שהם 1.7 אחוזים מהתקציב שלו, לא כולל פרסום.
כן, המילה "אאוץ"' מתאימה פה.
אתם יודעים מה יהיה יותר ''מצחיק'' מזה?
עם 'ואלס עם באשיר', שעלה 2 מיליון דולר "בלבד", ירוויח יותר מזה.
הוא עוד לא הרוויח יותר מזה?
אם לא, אני בטוח שהוא ירוויח.
מיליון? הלוואי
מה בדיוק עלה בסרט הזה כל כך הרבה? ראיתי עכשיו רבע מהטריילר (החזקתי מעמד) והוא בולט בכיעור ובחוסר ההשקעה שבו. נראה כמו סרטון פתיחה עתיק למשחק מחשב…
כמה הערות:
1- בקשר ל"המתאבק", אמרת לנו לעשות את חישובי ממוצע ההכנסות לאולם לבד, האם זה היה כתשובה למה ש'מישהו' אמר בדו"ח הקודם על כך שאמרת ש'סרט מסוים' הכניס 30 אלף דולר בכל אחד משני אולמותיו במקום להגיד 60 אלף (זה יצא מסובך?)?
2- ל"רטטוי" יש שם קשה לאיות הרבה יותר מזה של "דספרו" (לפי דעתי לפחות?)
3- משלושתם (הסרטים החדשים) אני חושב שדספרו הוא זה שהכי אכזב (אותי), משום מה הרגשתי שיש לו הייפ אוסקרי כזה ושהוא מאיים במקצת על קטגורית האנימציה.
עוד הודעת יחצנות מעניינת (הפעם לא של גולש קבוע):
http://www.edb.co.il/blog/archives/1407
במוג'ו כתוב שואלס עם באשיר עשה 6.1 מיליון דולר בעולם ב-2008 –
זה נשמע ממש לא הגיוני – יש למישהו דרך לגבות את זה?
מה הבעיה עם זה?
נשמע הגיוני בהחלט (ומאוד, מאוד מכובד) – וזה אפילו לא כולל את ההכנסות מישראל. אצל מוג'ו יש גם פירוט של הכנסות הסרט בעולם, ולפיה את רוב הכסף הסרט עשה בצרפת.
עוד חדשות גרועות! היתכן שזו תהיה היומית הבאה?
דיסני לא יפיקו את "סיפורי נרניה : המסע בדורך השחר", ההפקה בוטלה, הסרט לבינתיים בוטל ודיסני יצאו מהעסק, כדי שהסרט ימשיך להתקיים חברת וולדן מדיה צריכה למצוא משקיע חדש בסרט, סביר להניח שזו תהיה פוקס (למה!? רק לא הם!).
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=51523
חדשות גרועות? להפך.
זה אומר שעכשיו יש סיכוי לא רע (במידה וחברת וולדן מדיה תמצא חברה אחרת שתסכים לממן את הסרטים) שנזכה לראות את כל הספרים הופכים לסרטים (דיסני תכננו לסיים את סדרת סרטי 'נרניה' אחרי השלישי). ובלי דיסני בתמונה, יש סיכוי שאפילו נזכה לעיבוד קולנועי ל'קרב האחרון'
.
וזה יהיה טוב?
הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על שני הסרטים של נרניה שנעשו עד עכשיו זה שהם, נו, בסדר כזה, אתה יודע.
בהתחשב בכך שמדובר באחת מסדרות ספרי הילדים האהובות ביותר במאה העשרים, אני חושב שמדובר באכזבה רבתי. מבחינתי, הם היו מוזמנים להפסיק עוד לפני הסרט הראשון – אין להם שום דבר ממשי לתרום או לחדש.
כעכרור השלולית אני משוחד (רוצה שימשיכו את הסדרה ויגיעו לסרט שלי)
אבל בכל זאת אני רוצה לחלוק עליך. ארבעת הספרים שעדיין לא נעשו על פיהם סרטים – אני מתעלם מ-'הקרב האחרון', כי ככה צריך – יותר מעניינים וטובים מהשניים שכבר הוסרטו. אפילו עיבוד מיינסטרימי של כל אחד מארבעת הספרים האלה היה בהכרח מעניין יותר מעוד חזרה על עלילת הקרב-האפי-הגדול-נגד-הרע-עם-הרבה-סצנות-לחימה-המוניות. הייתי רוצה לראות אותם הופכים לסרטים.
גם אני, אבל לא בידי הצוות הזה.
אין לי התנגדות עקרונית להסרטה של ספרי נרניה, ובכלל, אין שום דבר קדוש במקור (כל מקור שהוא) ועיבודים זה מצוין.
אבל שני העיבודים של נרניה שקיבלנו עד עכשיו היו חסרי כל השראה, כמעט בכל מובן שהוא (סיפור, אפקטים, דמויות, מוזיקה), ופשוט לא הצליחו ללכוד את הקסם של המקור. אז בשביל מה זה טוב? שיניחו לספרים, ואולי עוד כמה שנים צוות מוצלח יותר, עם גישה שכן עובדת, יוכל להתחיל מההתחלה.
אני נוטה להאשים בזה את הבמאי חסר הכישרון (אנדרו אדמסון).
אבל את הסרט השלישי אמור לביים מייקל אפטד הוותיק. במאי שאני מאוד מעריך ובהחלט חושב שהוא מוכשר ובעל חזון. אני מאמין שהוא יעשה לסדרה צדק.
אלפונסו קוארון היה יכול לעשות מטעמים מהספרים,
במיוחד מ"אחיינו של הקוסם" ו"כס הכסף"…
אפשר לחלום, לא?
אלפונסו קוארון היה יכול לעשות מטעמים מהספרים,
אולי, אם הוא לא היה מתפתה לחתוך חצי ספר, כמו בפעם הקודמת שלו בתחום.
לאיזה סרט אתה מתכוון?
הארי פוטר השלישי.
טוב, לא ראיתי ולא קראתי.
אישית, במקרה של ספרי נרניה המוזכרים מעלה, לא הייתי מתלוננת אם הוא היה מקצר מהם חלקים נבחרים כדי לעשות סרט יותר טוב. שיעשה את מה שהוא יודע לעשות ואת מה שהוא עשה, למשל, ל"נסיכה קטנה".
גם הקרדיט וגם ההאשמות כנראה לא מגיעים לקוארון
שהוא הבמאי, לא התסריטאי, של שני הסרטים הללו. אני לא יודעת מה היה תהליך קבלת ההחלטות מאחורי הקלעים בשני המקרים, אבל בהתחשב בעובדה שסטיב קלובס, שעיבד את כל סרטי הארי פוטר, מקצץ פרטים, עלילות משנה, וסצינות קריטיות על ימין ועל שמאל בכולם, כנראה שקוארון הוא לא האחראי לבלגן שקורה בחציו השני של הסרט השלישי.
גם הקרדיט וגם ההאשמות כנראה לא מגיעים לקוארון
לא יודע אם זאת אחריותו או לא, אבל כשאתה מוציא תחת שמך מוצר שמבוסס על ספר, כדאי שתקרא את הספר. ואם הוא היה קורא את הספר הוא היה אמור לדעת כמה חשובה הסצינה הזאת ולעמוד על זה שהיא תיכנס.
כאמור, הסרט היה אחד הקצרים, לא הייתה להם מגבלת זמן ולדעתי זה לא היה מוסיף יותר מעשר דקות לסרט, וגם זה בהגזמה.
פשוט הסרט השלישי הוא הסרט המועדף עליי *מבחינת העיצוב* וממש חבל לי שהתסריט לא מגיע לאותה הרמה.
הסרט עבד נהדר לאנשים שלא קראו ספר הארי פוטר מימיהם
ולמשל, לשותפתי לצפייה שאפילו לא ראתה את שני הראשונים. אז כמה קריטי כבר הדברים האלה יכולים להיות?
אתה ואני (ועוד מליונים) קראנו את הספר אז אנחנו יודעים על ההיסטוריה הזו. לאלו שלא ידעו זה לא חסר. משמע – לא חלק אינטגרלי לעלילה.
הסרט עבד נהדר לאנשים שלא קראו ספר הארי פוטר מימיהם
אחד החלקים האהובים עליי ביותר בסדרה של ה"פ הוא המיתולוגיה וההקבלה לחבורה הישנה. הסדרה יכולה לעבוד גם אם יורידו את כל הסיפור הזה לגמרי, אבל היא גם יכולה לעבוד בלי הדמות של רון ואותו, לדוגמא, אף אחד לא מוריד (וטוב שכך).
הייתי מבין אם היו מורידים את זה מטעמי זמן או הפשטת העלילה, אבל העלילה בסרט הזה לא הייתה ארוכה ולא מסובכת ולהוריד את זה בלי סיבה זה סתם לסרס את הסדרה מאחד החלקים היותר מתוחכמים ומרגשים שלה.
זה מה שאמרו הרבה אנשים שלא קראו את הספר
אפילו פה באתר בביקורת הרלוונטית. אבל שניה אחרי שהם אמרו כמה הם הבינו הכל, הם התחילו לשאול, "אז איך הם ידעו?" ו"מי כתב את המפה?" ו"איך היא הגיע לידיים של X?" ו"איך זה?" ו"איך ההוא?"
והתשובה התמצתה ב"לכו תקראו את הספר, הכל מוסבר שם".
אז כנראה זה לא באמת עבד כל כך טוב. אנשים אולי נהנו מהסרט, אבל כן נשארו עם חורים בעלילה ועם דברים שנראו סתומים ללא ההסבר החסר.
הוכנסו עלילות משנה לספר
אבל היו קטעים שנאלצו לחתוך.
מה, אתה חושב שבתור אחת שקראה את הספר וכמעט נפלה מהכיסא שלה מהשוק שג'יי קיי רולינג הצליחה אשכרה לכתוב ספר אחד טוב, לא הפריעו לי הדברים שחסרו? וודאי שהם הפריעו לי, כי אני. *קראתי. את. הספר*.
דווקא בתור קולנוען בפוטנציה, חשוב שתבין את ההבדל בין המדיומים. מה שעובד בספר לאו דווקא יעבוד בסרט.
וזה קשה.
קשה להתרגל לכך שמהרבה בחינות, קולנוע הוא דווקא מדיום נכה משהו. אבל – ואם נחזור לדברים אחרים שנידונים באתר בתתי דיונים כרגע[1] – לקולנוע יש הרבה יותר הגבלות מלכל מדיום אחר.
הגם שקולנוע יכול לעבוד לעתים גם לא במסגרת שלוש המערכות, והגם שניתן לשחק במידת מה במבנה של סרט, עדיין קשה לחרוג מהקווים של המסגרת האפשרית. לרב זה מסתכם בכישלון חרוץ, ולפחות בחצי מהמקרים החריגה מהמסגרת היא רק אשליה אופטית של גאונים קולנועיים (גם אם גאונים לרגע).
גם לי לקח המון זמן להפנים את זה. למען האמת, עדיין יש בי חלק שקשה לו, חלק שנלחם.
אבל אין ברירה – משהו חייב ללכת, ובמקרה של הסרט השלישי, זו היתה עלילת משנה שנורא אהבת. אם תצא מאובססיית הפוטר שלך לרגע ופשוט תסתכל על הסרט כשלעצמו, בלי לשפוט ולהשוות לספר – הוא סרט נפלא.
[1] דיונים כמו למה ביוגרפיות לא מיתרגמות לסרטים נפלאים בדרך כלל, ובכלל, למה לעיבודים יותר קשה להצליח, בניגוד לתסריטים מקוריים.
הוכנסו עלילות משנה לספר
אני מבין את כל מה שאמרת ובגלל זה את לא שומעת אותי בוכה על כל משפט שחתכו מהספר או העבירו לדמות אחרת. ממש לא.
ואני הכי בעד שהסרטים יהיו פרשנות לספרים ולא העתק מוחלט שלהם.
עם כל זאת, אני חושב – בתור קולנוען ובתור צופה – שהתוספת הקטנה הזאת יכלה להוסיף כל כך הרבה, ולעבוד כל כך נהדר קולנועית, שאני לא רואה שום סיבה לחתוך אותה.
וזה לא משנה אם קראתי את הספר או לא – אם קראתי, אני יודע שזה חסר. לאלה שלא קראו, מורגש גם משהו חסר (לרובם לפחות) – וזאת העדות הכי גדולה שזה היה צריך להיות שם.
כך או כך, זה כנראה (שוב) עניין של דעה ואין טעם לטחון את זה.
כנראה שאפשר לשכוח את ''שרק'' מהר כשרוצים.
דווקא שני הסרטים הראשונים היו מצוינים
ולא התמקדו רק באקשן ובאפקטים מגניבים, רק שעל זה אפשר להתווכח, אבל בקשר לאפקטים, הם לא היו מספקים? מוזר, כי החיות וכל היצורים נראו אמיתיים לחלוטין כולל אסלן ומוזר שאפשר לומר שהם חסרי השראה, וגם הפסקול לפי דעתי היה לא פחות ואף יותר ממצוין.
הבובות שם ממש גרועות
כמו המינטואורים וכל אלה
כן, הבובות גרועות. לזה אין קשר לאפקטים.
ובכלל, ב"הנסיך כספיאן" היה שינוי די גדול בנושא והבובות נראו הרבה יותר אמיתיות.
לא אמרתי כלום על הטכניקה.
טכנית, הסרטים בסדר – הליהוק והמשחק, הפסקול, הבימוי, האפקטים. רק שהכל שבלוני וצפוי, ולכן משעמם.
איפה נאמר שדיסני תכננו לסיים אחרי השלישי?
הם שקלו אפשרות זו, כן. אך לא נתנו שום החלטה ו"כס הכסף" כמדומני היה התהליכי פוסט-פרודקשן, וחוץ מזה, הרי ברור שאם "המסע בדורך השחר" היה מצליח הם היו ממשיכים לסרט הבא, ואם הוא מצליח יגיעו לזה שאחריו וכן הלאה. ואם הסרט יעבור לחברה אחרת אני רק לא רוצה שזו תהיה פוקס.
לפי מה שהבנתי,
דיסני היו אמורים לעשות עוד סרט אחד של 'נרניה' ואז להתמקד (ביחד עם פיקסאר) ב'ג'ון קארטר איש המאדים'.
וכן, אני מבין את הדאגה שלך בכל הנוגע לפוקס. גם אני קראתי על כל הבמאים שהתלוננו על היחס שהם קיבלו כשהם עבדו על סרט בשבילם. ואיך פוקס דרשו שהסרט יעשה "בדרך שלהם". אבל לא נראה לי שהם ינהגו באותה צורה גם כלפי סדרת סרטי 'נרניה'. הם עושים את זה לרוב לבמאים שעובדים על סרטים שיש להם פוטנציאל להיות מדורגים R. אז הם דואגים שהסרטים הללו לא יצאו אלימים מדי בכדי שהם יוכלו להיות מדורגים PG-13 והלרוויח יותר כסף בקופות.
כן, זכור לי שהם אמרו כך.
רק שאז שוב עלו ההשערות שגם "כס הכסף" יהפוך לבטח לסרט והם התחילו בפוסט-פרודקשן כזה.
על פי האתר box office mojo -
טיטניק הכניס בארץ במונחים של דולרים 8,538,685, אם נחשב את ההכנסה הזאת במונחים של שקלים אז כמה צופים ראו את הסרט בארץ?
1. מצא (אל תשאל אותי איך) את שער הדולר הנכון למספר של מוג'ו
(וזאת באמת שאלה יפה – הרי שער הדולר משתנה 4 פעמים בשבוע)
2. הכפל בסכום שמוג'ו מדווח עליו.
3. נסה להזכר כמה עלה כרטיס בזמנו (27.5? 30?).
4. חלק את התוצאה של סעיף 2 במספר שקיבלת בסעיף 3.
אז תקבל את מספר הכרטיסים שנרכשו.
לדוגמה, נניח שמדובר בשער של 3.75 (לא זוכר) ומחיר של 30 ש"ח לכרטיס (גם לא זוכר) – זה יוצא 1067335.625 כרטיסים.
אפשר גם להכניס סעיף מקדים, שמעלה את השאלה מאיפה בכלל מוג'ו לקחו את הנתון הזה בהתחשב בכך שבתי קולנוע רבים בארץ לרוב לא משחררים נתונים שכאלה. בהנחה ומדובר בחברת ההפצה שמכרה לחברה המקומית, שאל עצמך האם מדובר בסך מכירות כרטיסים, בסך החלק שלהם ממכירות הכרטיסים, לפני או אחרי עמלות המרה וכן הלאה.
מישהו יודע איפה אוכל
למצוא את שער הדולר הנכון למספר של מוג'ו?
כאן:
http://www.bankisrael.gov.il/heb.shearim/index.php
מצד שמאל למעלה, "שערים יומיים לתאריכים אחרים".
זה לא מה שהוא צריך
קודם הוא צריך לברר לאיזה תאריך נכון הסכום – כלומר מתי הכסף הועבר משקלים לדולרים (יש להניח שבכמה מועדים – ואז צריך לדעת כמה הועבר כל פעם). עוד יש לציין שמדובר בשער יציג, כאשר עסקות לא מתבצעות לפי שער יציג אלא לפי שער שקובע הבנק אשר מבצע את ההמרה. ההפרש הוא זניח כשמדובר בסכומים קטנים, אבל הוא מדבר על 8+ מליון דולר.
(הכנס כאן עוד חפירות ממבוא לכלכלה לגבי חוסר התוחלת בנסיון למצוא המידע הזה)
זה לא מה שהוא צריך
גם אם תדעו כמה כרטיסים נמכרו זה לא יעזור לכם לדעת כמה אנשים ראו את הסרט, כי אתם לא יודעים כמה מתוך זה זה ילדות בכתה ו' שהיו מאוהבות בלאו הכפרה וראו את הסרט כמה בקולנוע.
(רמז: לפחות אחת.)
ומצד שני...
גם לא יודעים כמה מהם הם חיילים שבכלל לא שילמו על הכרטיס, וכמה ראו במבצע של חברת טלפון X של 2 במחיר 1 ועוד הנחות דומות.
אבל כשטיטאניק יצא רק לאמא שלי היה פלאפון
כלומר, לאמא שלי ולאנשים כמוה, שלמקומות העבודה שלהם היה אינטרס לשלם הון תועפות על פלאפוני לבנה לעובדים שלהם. לילדות בכיתה ז' לא היו פלאפונים כי זה היה יקר ולא משתלם.
לא היה אז לכל ילד, זה נכון
אבל כשטיטאניק יצא בארץ, כבר היו הרבה פלאפונים להמון אנשים. כשטיטאניק יצא הייתי בדיוק אחרי צבא. כבר בתיכון שלי אנשים התחילו להסתובב עם פלאפונים. בזמן הצבא אפילו יותר. אחרי הצבא, זה כבר היה די נפוץ.
אני חושב שפספסו כאן את הנקודה שלי
הנקודה היא שעצם השאלה לא הגיונית וחסרת תוחלת – אין דרך לקבוע כמה אנשים, במיוחד כאשר הנתונים עצמם לא ברורים. זה לא משנה אם היה מבצע של סלקום או של תפוזינה, וזה לא משנה שער הדולר ההיסטורי בתקופה של מספר שבועות שלאו דווקא רלוונטית למועד חישוב הסכום – כל אלה לא נותנים תשובה לא לשאלה שלו, לא למסקנות הישירות שכן, כביכול, ניתן להסיק מהנתונים ולא לשאלת חשיבות כלשהי. באותה מידה ניתן לשאול כמה אנשים ראו את "העולם עמד מלכת" בארצות הברית – זה לא ידוע וזה לא כל כך חשוב, ברגע שהמספרים מגיעים לעשרות מליונים.
אפשר לצאת מהנחה שסרט מצליח בישראל מקבל כמה עשרות אלפי צופים במהלך הקרנתו. סרט אולטרא-מצליח יקבל כמה מאות אלפי (שמישהו יתקן אותי אם ההנחות האלה שגויות) – במדינה בת 6 מליון תושבים (ועכשיו 7) – מה זה משנה ברגע שאנו מגיעים למספרים כאלה?
גם בארה''ב אי אפשר לקבוע בוודאות
ולא באף מדינה אחרת. הדבר היחיד שניתן לדעת בבירור זה כמה הסרט *הכניס*, וגם זה בסוג של ספק.
פוקס ניצחו במשפט על הזכויות של 'Watchmen':
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=51558
מה זה אומר?
הספיקולציות ברשת הן שפוקס יקצצו עוד מאורכו של הסרט (שכעת הוא שעתיים ו-35 דקות) ואולי אף ינסו להפוך אותו לסרט PG-13.
האמת היא שאם כל התלונות על התנהגותה של פוקס כלפי הסרטים שהיא מפיקה, אני נוטה להאמין לספיקולציות.
אם כך, יש סיכוי גדול שאני אוותר על הסרט
ואחכה רק לגירסת הבמאי.
מה זה באמת אומר?
המשפט הזה הוא עניין די תקדימי. אני לא זוכר מקרה דומה, לכן אני לא יודע בדיוק מה זה באמת אומר, אבל אם הבנתי נכון פוקס יכולים מקסימום לקבל את הזכות להשתתף בהפצת הסרט (או אחוזים מההכנסות שלו). זה לא נותן להם את הזכות להתערב בתכנים שלו. ולנסות בשלב הזה לחתוך אותו לכדי PG-13 יהיה מעשה אידיוטי (מה שלא אומר שהם לא יעשו את זה). בתאוריה הם גם יכולים למנוע או לדחות את הפצת הסרט, אבל לעשות את זה עכשיו, אחרי שכבר הושקעו מיליונים בפרסום שלו, יהיה אידיוטי אפילו יותר.
נראה לי הכי סביר שכסף יחליף ידיים בין אולפן אחד ואולפן אחר, אבל אנחנו כצופים לא נרגיש בהבדל. אבל שוב, אני באמת לא יודע.
זה שפוקס החליטו ללכת למשפט דווקא עכשיו
ביחד אם כל התלונות שהיו עליהם, די אומר שהם אדיוטים, לא?
זאת אומרת,
היו עליהם הרבה תלונות שהם מתנהגים כמו אדיוטים כלפי הסרטים ה"גדולים" (בלוקבסטרים) שלהם. שהם מנסים בכוח להשיג להם דירוג של PG-13.
וחוץ מזה, לפי כמה תגובות שקראתי, אם פוקס היו הולכים למשפט קודם לכן, אז העניין היה נפתר הרבה קודם ולא היה את כל הבלאגן הזה.
אני לא מבין מה הפחד התהומי שלהם מ-R.
לא חסרים סרטים מצליחים עם דירוג R, ובייחוד סרטי קומיקס (סין סיטי ו300).
לכבוד הקהל האמריקאי
האם מתכוונים לדבב לאנגלית את "ואלס עם באשיר"? ולמה בפסקול של הסרט יש קטע מוסיקלי המשולב בקריינות (או שאולי היא שרה?) של טילדה סווינטון? מה שמזכיר לי, השיר "זה לא שיר אהבה" שמופיע בכל פרסומת/טריילר הסרט, האם הוא מקורי שנעשה עבור הסרט?
שיר מתחילת שנות השמונים של PIL. הוא מופיע בסרט בקטע שמתרחש בחופשה של פולמן מהצבא, בשנת 1982.
http://www.youtube.com/watch?v=6aumejrcEHs
אפילו לשירים מהסרטים היותר חדשים שלהם דיסני מוצאים קאברים מסריחים ומיותרים?
http://www.youtube.com/watch?v=TF2-yX5q19A
למה? לעזאזל! למה?!
כמה שאני יודעת, הם מקליטים את כל הגרסאות האלה לכל מיני דיסקי אוסף מיותרים לחלוטין שפשוט ה-שמות הגדולים של אותו חודשד של דיסני מקליטים את ה"קלאסיקות" וככה מוכרים עוד מליון עותקים של זבל.
אני לא מבין למה אנשי האוסקר
ביקשו מיוטיוב למחוק את כל הסרטונים מטקס אוסקר האחרון, אני יודע, אלו חדשות ישנות, אבל למה הם עשו זאת? מה היה להם להפסיד?
הייתי בטרום בכורה של הסרט ''אוסטרליה'' ביום שבת
סרט יפהפייה, מרשים ונפלא.
משחק נפלא של כולם ושל הילד הקטן החמוד שגונב את ההצגה. מי שמכם מעוניין באמת ללכת לראות את הסרט אז רוצו לביתי קולנוע ביום חמישי. מצפה לכם חגיגה קולנועית של פעם בחיים.
פעם בחיים!?
סוף סוף אני יודע
מאיפה הביאו את הציטוט שהיה באתר סרט לפני כמה ימים.
למי שלא היה באתר,כל פעם שנכנסת לאתר,היה באנר ענק שכיסה את כל המסך על אוסטרליה עם ציטוט שמשבח את הסרט עם פעם בחיים(אאא ועוד משהו,לא היה רשום מאיפה נלקח הציטוט,אז לפחות עכשיו אני יודע)
העבודה של בן ברט ב''וול-E''
כלומר, הקולות שהוא סיפק לוול-י, לאיב, למו ולכל הרובוטים, לאיזו קטגוריה עבודה זו משתייכת? מיקס-סאונד? דיבוב? מה בדיוק? ואם אכן זהו מיקס-סאונד אז האם ישנו סיכוי שלא יזכה באוסקר בקטגוריה?
אם הבנתי נכון מהתוספות בוול-אי
זה איפשהו בין שניהם (מיקס-דיבוב?) מישהו מדובב ואז משחקים עם הקול במחשב