בביקורת על 'תפוס ת'כריש' שהתפרסמה באתר זה טען ארמדילו שהדגים בסרט הם לא דגים, ושאפשר היה להחליף אותם, לצורך העניין, בטוסטרים. באופן כמעט צפוי, הסתבר שזו לא היתה בדיחה אלא נבואה, ועכשיו אנחנו מקבלים סרט אנימציה ממוחשבת שכולו טוסטרים. לטוסטרים האלה יש אמנם ידיים, רגליים וחלקי חילוף, אבל אנחנו יודעים את האמת. לסרט, אגב, קוראים 'Robots', שזה, בעברית, 'רובוטס'. היה אפשר אמנם לתת לסרט את השם העברי 'רובוטים' במקום לקרוא לו בהיבריש, אבל אז… אמ… אז זהו, ש… טוב, האמת היא שאין לי שום מושג למה אי אפשר היה לקרוא לו 'רובוטים' בעברית.
'רובוטס' עוסק ברובוט צעיר (בקולו של יואן מקגרגור) שעוזב את אבא-רובוט ואמא-רובוט ויוצא אל העיר הגדולה, שנקראת בשם המקורי והמשעשע "רובוט סיטי". שם הוא פוגש רובו-טובים, רובו-רעים, רובו-האלי ברי, רובו-מל ברוקס, רובו-דרו קארי ואפילו רובו-פול ג'יאמטי. אבל האטרקציה העיקרית היא רו-בין וויליאמס, שהיה אמור, אפשר להניח, לעשות עבור הסרט את מה שעשה עבור 'אלאדין'.
'רובוטס' הוא הסרט השני של אולפן האנימציה Blue Sky, שמופץ על ידי פוקס המאה ה-20. לפני שלוש שנים, האולפן הזה הפתיע כש'עידן הקרח' שלהם הגיע להכנסות סופ"ש ראשון של 47 מיליון דולר והפך ללהיט לא קטן בכלל, ובכך אישר שסרטי אנימציה ממוחשבת נוטים להצליח מאד מאד, אפילו אם לאולפן שייצר אותם לא קוראים 'פיקסאר' או 'דרימוורקס'. 'רובוטס' לא הצליח כמו 'עידן הקרח', אבל זה בסדר – ב'שמיים כחולים' כבר עובדים על 'עידן הקרח 2', וטריילר בכיכובו של המכרסם סקראט ("Ee!"), הוצמד ל'רובוטס'.
36 מיליון, זה הרבה או מעט? היו רבים שציפו מ'רובוטס' ליותר, וקל להבין למה. רק בשנה האחרונה, 'משפחת סופר-על' הגיע להכנסות סופ"ש ראשון של 70 מיליון דולר, 'תפוס ת'כריש' עשה 46 מיליון, ו'שרק 2' – 108 מיליון. אז בהשוואה לכל אלה, כן, 'רובוטס' הגיע די נמוך. מצד שני, הסכום הזה אינו אסון גדול: הסרט בוודאי יגיע להכנסות כוללות של לפחות 100 מיליון דולר בארה"ב, עוד הרבה מחוצה לה, שלא לדבר על DVD. ועבור סרטי ילדים מסוג זה, השוק הביתי הוא למעשה רווחי עוד יותר מהקולנוע. אז אין מה לדאוג ל'שמיים כחולים'. הכל עדיין בסדר אצלם.
'גבר מי שמטפלת', הידוע בכינויו 'המוצץ', גלש בחן אל המקום השני, עם 18 מיליון דולר, שהם עדיין לא מעט, בעוד 'B קול' שלצידו התחיל נמוך ויורד מהר. את המשפט האחרון אני לא ממליץ לקרוא עם מחשבות מלוכלכות בראש. לא, אמרתי! לא משנה.
מתחת לשני אלה, במקום הרביעי בלבד, יושב ברוס וויליס, שהולך והופך לתשובה הגברית לאנג'לינה ג'ולי: הוא אמנם נחשב לכוכב ענק, אבל הסרטים האחרונים שלו כושלים בזה אחר זה. ספרו איתי: 'בנדיטס' (הכנסות כוללות בארה"ב: 41 מיליון), 'בחירתו של הארט' (19), 'דמעות של השמש' (43) ו'ללכת על הכל 2' (16). ואם לא ראיתם אף אחד מהסרטים האלה, או אפילו לא שמעתם על קיומם, נו, זה רק מחזק את הנקודה. לסרט החדש של ברוס קוראים 'Hostage' ('בן ערובה') ובו ברוס עושה את מה שהוא עושה הכי טוב: מת לחיות. ג'ון מקליין, סליחה, ברוס, הוא מתווך משטרתי לשעבר, שפרש בגלל טראומה – מקרה חטיפה שנגמר רע – ויש לו גם בעיות עם המשפחה, נוסף לכל. הוא פורש לאיזו עיירה שלווה, אך אז, מה מפתיע, הוא מוצא את עצמו שוב בעמדת המתווך, כשכנופיית פושעים משתלטת על אחוזה באזור ולוקחת את תושביה כבני ערובה. עכשיו, אדם אחד… וכו'. המבקרים טוענים שהסרט קלישאתי. לא הייתי מנחש. הסרט הגיע בקושי להכנסות של 10 מיליון דולר, כלומר, עוד כשלון לרשימה. ברוס וויליס יקבל הזדמנות לכפר על עוונותיו בקרוב מאוד, ב'עיר החטאים' הידוע בשל הטריילרים המשובחים שלו. חסר לו שיפשל גם שם.
מה בהמשך הטבלה? היצ'… מיליון דולר בייבי… שחורה מטורפת… לא ממש מעניין. הרשו לי לדלג על כמה סרטים ברשימה ולקפוץ באופן חריג למקום ה-29.
עכשיו זה רשמי: 'הפסיון של ישו' הוא הסרט הכי מוזר, קופתית, אי פעם. תזכורת: לפני שנה וקצת הוא יצא לאקרנים, ולמרות שהוא אלים עד בחילה ומדבר ארמית עתיקה, הפך לשובר קופות שמעטים מאוד כמוהו נראו. הסרט הפך את מל גיבסון לאיש עשיר מאד מאד, אבל עוד קצת כסף אף פעם לא מזיק, לכן גיבסון החליט לנסות לסחוט מהישו שמטיל ביצי זהב עוד קצת: הוא הוציא את הסרט מחדש לאקרנים, הפעם תחת הכותרת 'The Passion Recut'. הגרסה הזאת של הסרט מזעזעת קצת פחות, נחתכו ממנה שש דקות של אלימות קשה כדי להתאים אותה קצת יותר לצפייה משפחתית. אם ההפצה מחדש של הסרט תצליח – גיבסון הבטיח – היא תהפוך למסורת שנתית. ומי הרי לא רוצה לחזור ולראות בכל שנה את ג'ים קאוויזל סובל.
הסרט הופץ השבוע ב-954 בתי קולנוע. הוא הכניס 224 אלף דולר. אם זה נשמע לכם מעט, זה פשוט בגלל שזה מעט במידה שלא תאומן. לשם הפרופורציה: מקום אחד מתחת 'הפסיון', עם סכום הכנסות כמעט זהה, נמצא הסרט 'The Upside of Anger' שהוצג בתשעה בתי קולנוע, לא פחות. אני לא רוצה להבטיח שום דבר, אבל נראה לי שעניין המסורת השנתית של הפצת 'הפסיון' הוא לא כל כך סביר בשלב זה. ובכל זאת, את הקרדיט צריך לתת: 'הפסיון' הוא אולי הסרט היחיד בהיסטוריה שהיה גם הצלחה פנומנלית וגם כישלון גרוטסקי. ונאמר הללויה.
מעקב פטריוטי: 'ללכת על המים', שבשבוע שעבר ייצג אותנו בכבוד במקום ה-49, עלה למקום ה-46. ווהו! עוד שבוע-שבועיים והוא עוקף את 'הפסיון' (בגרסה הנוכחית, לפחות). ובעוד שבעה ימים: מאבק איתנים בין שתי ילדות מפחידות. סמארה חוזרת, במה שצפוי להיות הפתיחה הגדולה ביותר אי פעם לסרט אימה, ומולה מתייצבת מישל טרכטנברג, המוכרת לצופי 'באפי' כילדה המעצבנת ההיא, ב'נסיכה על הקרח'.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד כה.
אז *זה* סרט טוסטר!
נו, מישהו היה צריך להגיד את זה. אני מקווה שאני הראשונה.
לא הפנמתי: 'רובוטס' הוא סרט טוב או רע?
כי מבין השורות מבצבצת נטייה קלה לביקורת סמויה, אבל היא כל-כך סמויה שאני עדיין מחפש אותה.
מצבו בעגבניות לא-רע (64%), אם כי, מהביקורות החיוביות שקראתי
(מדגם לא-מייצג), גם המבקרים ששיבחו לא בדיוק יצאו מעורם. הרושם הכללי הוא "סרט נחמד כזה".
אגב, התיאוריה שלי ללמה "רובוטים" הצליח פחות מ-"עידן הקרח" – טריילר פחות טוב.
תשמע, לא ראיתי אותו
אבל הנתונים הם כאלה:
א. סרט אנימציה ממוחשבת על רובוטים, בלי סימן שלעובדת היותם של המשתתפים רובוטים ולא דגים יש חשיבות בעלילה. כלומר, סרט טוסטר.
ב. סרט אנימציה ממוחשבת עם מלא סלבז. בדרך כלל סרטים כאלה עסוקים מדי בלהיות סרטים עם המון סלבז בשביל להיות סרטים טובים.
זה לא נשמע כל כך טוב, אבל לך תדע, זו לא הוכחה חד משמעית שהסרט גרוע. ורבות מהביקורות היו טובות, כמו שרז אמר. נראה בקרוב.
רובוטס דווקא נראה דיי טוב
שמעתי שנתנו לרובין וויליאמס לאלתר את רוב השורות שלו בעצמו. אז לפחות הצחוקים מהדמות שלו מובטחים.
מישל טרכטנברג, המוכרת לצופי מה?
עזוב, אי אפשר לדבר על זה.
אבל אם יורשה לי רק להעיר, שהיא בעלת יכולת על אנושית להיות מעצבנת בלי לדבר, לזוז, או להראות הבעת פנים כלשהי. סרט שלם איתה? טוב, אולי היא תפתיע?
אני דווקא די מחבב אותה
אני חושב ששרה מישל גלר הרבה יותר מעצבנת ובכל זאת שרדתי את הסדרה.
ב''הרייט המרגלת''
היא היתה ממש חמודה. זה נכון שמדי פעם נהייתה לה הבעה קצת מפחידה ומאוד מאיימת על הפנים, אבל באופן כללי היא היתה די טובה.
לא יצא לי לראות את הפרקים איתה ב'באפי' (או בכלל פרקים של באפי, אחרי 1998/9), אבל אני מבינה שהיא לא גדלה כל כך טוב?
היא יפהפיה מדהימה,
והיא גם לא משחקת יותר גרוע מכוכבות אחרות באותו הרובד. פשוט היתה לה דמות מעצבנת. אני, לפחות, אשמח לפגוש אותה בנסיבות אחרות (ופחות מעצבנות).
וגם ביורוטריפ
היא הייתה סבבצ'יק
יש מתחרה לריי רומונו?
יש מתחרה לריי רומונו?
זה אומר שאהבת אותו ב"עידן הקרח"?
לא
התכונתי שלריי רומונו גם יש יכלת על אנושית לעצבן הם יכולים סרט אימה ביחד….
ואני התכוונתי
לזה שב"עידן הקרח" כל התכונות שהסכמת איתם לא קיימים. הקול שלו מספיק כדי לעצבן אותי.
לפי האסטרולוגיה
בשנת 2005 יפוג תוקפם של כמה קללות: סין סיטי יעזור לברוס מקליין להמשיך לחיות ועוד שהסרט עם מנהיג הקרבות יעזור לאנג'לינה קרופט לצאת מהבעסה. זה כמובן אם לא יהיה כאן איזה ארמגדון קודם.
מישהו אולי ראה את הכרזה של ''ללכת על המים'' בארה''ב?
היא הופיעה היום במוסף גלריה של הארץ:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=552188&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
וזה נראה כאילו כתוב שם (בעברית) "ללכת על הסימ". התמונה באתר היא ברזולוציה נמוכה מדי, אבל בעיתון המודפס זה היה די ברור.
טעות?
נראה לי שהם בטעות החליפו את המיקום של המ' וה-ם'.
נראה לי שהם בטעות החליפו את המיקום של המ' וה-ם'.
וגם החליפו מ ב-ס (סמך).
לי זה נראה זו ם',
שהרזולוציה הלא טובה גורמת לה להיראות כמו ס'.
אוי, מי שכתב את זה כ"כ צודק. זה כל כך בדיוק מתאר את האווירה של הסרט.
רגע, איך אתם חושבים שבניו-זילנד יגיבו על הסרט הזה?
יאשרו שם בכלל הקרנה שלו?
למי אכפת מהשבדים האלה.
ללכת על הסים?
או שפיספסתי איזו בדיחה?
כתיבה טובה, ב?ו?ב?!
חה חה!
אחלה דו"חקו! זה כמעט קרע אותי.. אבל הייתי חזק!
הוסטג' זה סרט כזה גרוע? הוא נראה לי די טוב..
יצאו מהדו''ח
רכבת לקוטב, 17 שבועות, 162M$
(ה?)חשיכה, 11 שבועות, 22M$
וודסמן, 11 שבועות, 1.5M$ (אאוצ')
ומשהו לגבי כניסה לדו"ח:
מקום אחד מעל 'ללכת על המים' הפציע סרט בשם Millions. חבל שהוא הרוויח רק כמה Thousands…
יצאו מהדו''ח
אה, ובקשר לשובו של ישו, 3 מילים: mad tv terminator
(חפשו אותן איפה שצריך)
הוא הסרט החדש של דני בויל, והוא מין דרמה קומית מחממת-לב שכזו. 'אמלי' עם ילדים עם מבטא בריטי, או משהו. ובכל זאת, הטריילר היה מקסים למדי ומבטיח, ועל פי הביקורות, הוא גם קיים.
אחרי שניכוונו עם ''28 יום'',
לא הייתי סומך על דני בויל או על הביקורות.
בויל הוא לדעתי ולצערי הסמאח המפוספס ביותר של העשור האחרון (אם כי ארונופסקי מאיים לגאול אותו מהתואר הזה).
דעת מיעוט:
"28 יום" הוא סרט מצוין. לא סרט גדול או מקורי במיוחד, אבל עשוי לעילא, מבעית במידה, ומצולם ומבויים למופת.
ונכון, ארונופסקי תקוע כבר המון זמן, אבל הוא עוד לא הוציא סרט גרוע (בניגוד לבויל).
ומכיוון שזו דעת מיעוט
ולא דעת יחיד, אז פור דה רקורד אני מסכים עם אדם. ואישית, מאד נהניתי מהסרט.
גם אני אוהב אותו
אני חושב שהוא העביר את המסר בצורה מעניינת, ובהתחשב בתקציב המועט הוא עשה עבודה מצויינת.
וגם אני די נהניתי ממנו, חוץ אולי מהסוף
ובאותו עניין
בעוד בויל לפחות מחזיק את הראש מעל המים, התסריטאי ג'ון הודג' שאחראי לחלק ניכר מהגדולה של "חברים לרצח" ו"טריינספוטינג" נעלם לגמרי. חבל.
בנוגע ל"28 יום" – יש על זה ביקורת, לכל המעוניין.
כתבה מספר 1748
ובאותו עניין
סתם כדי להשלים מעגל אונטופיקי, עוד מישהו שפרץ עם "חברים לרצח" ו"טריינספוטינג", בנוסף לדני בויל וג'ון הודג', הוא יואן מקגרגור, המוזכר בדוחק"ו בתור אחד המדובבים של "רובוטס". איפה הוא ואיפה בויל והודג'.
אהמ.. אהמ... נקמת הסית', אהמ.. אהמ...
הנקודה היתה בעיקר בדיחה עצובה
עם גרעין אחד של אמת, והוא – זו לא חכמה.
שחקנים מוכרים עם המון עבודה יש עשרות. בתוכם כלולים גם חבר'ה כמו קיאנו ואלייג'ה, ברגע שהצלחת – הצלחת. אפשר ליפול, אבל כמו שרוברט דה נירו מוכיח כבר עשור – זה ממש קשה. כשרון has nothing to do with it. אז כן, מקגרגור מצליח, אבל מה זה בעצם אומר.
לבמאי ותסריטאי זה תמיד הרבה יותר קשה ומפרך (אגב, אני די משער את הכל, אבל זה נראה לי הגיוני), פלופ אחד, זו בעיה גדולה. שני פלופים, אתה בחוץ.
האנלוגיה הכי טובה, תהיה לפיטורי מאמן ולא שחקן בקבוצת כדורגל, תמיד קל יותר לתלות אשמה במניע, במי שעומד מאחורי הקלעים ולא בשחקנים עצמם.
'28 יום אחרי'!!!
ועד עכשיו אני חשבתי שאתם מדברים על הסרט עם סנדרה בולוק שבו היא נמצאת במוסד גמילה, ולא הבנתי ממה כל ההתרגשות.
יצאו מהדו''ח
168 מיליון! מסתבר שרכבת הקוטב היה רחוק מלהיות פלופ. מגע הזהב של טום לא מפספס. ואם כבר טום, מישהו יודע מה הפרוייקט הבא שלו?
צופן דה וינצ'י
וואו.
מישל טרכטנברג. ואני היית משוכנע ששם המשפחה הזה בלעדי למורה שלי לביולוגיה.
תסחו לי, אוף טופיק לחלוטין ואני אפילו לא ממש אכעס אם זה ימחק, אבל פשוט הייתי חייב לשפוך את זה ברבים.
תודה, עין הדג! *דמעות בעיניים*
מה ל#$*! אנחנו יודעים
ימד"ב הוביל אותי לסרט הבא:
http://www.imdb.com/title/tt0399877/
הסרט מתואר כסרט דוקומנטרי פילוסופי חצי מבויים ועתיר אפקטים. נשמע מוזר. מישהו שמע או ראה?
מה ל#$*! אנחנו יודעים
ראה כאן
http://www.notes.co.il/carmel/10178.asp
בלינק הזה יש ספויילר אפשרי
במשפט הראשון שם מופיעות המילים "רק בסופו אנחנו מגלים ש…"
אני לא יודע עד כמה הפרט שמגלים שם משמעותי בסרט. אבל יש סיכוי שהוא משמעותי, ואם כך, כדאי שכל מי שנכנס ללינק יהיה מודע לזה.
ואני חשבתי שמר ברזל עוקב באדיקות אחר המתרחש בעין הדן.
אודה לכבודו אם יואיל להכנס לדוחק"ו של לפני שבועיים ( כתבה מספר 2594 ) ולקרוא את התגובה הראשונה.
בדרך כלל כן
אבל בזמן האחרון יש לי בעיה:
האתר נתקע על העיצוב של עין הדג. הכל כחול ואלכסוני. בהתחלה זה היה נחמד, אבל בינתיים זה נמאס. איך משנים את זה בחזרה לאפרוריות הנעימה של עין הדן?
מעמידים את העורכים מול הקיר.
עושים עוד הפיכה!
עוף טופיק. ציטוט ללא מילים.
"בכיתה ז' הכנסתי נוגרה משמעותית לג'ינג'י אחד עם עיני דג שירד לחיי באופן שיטתי – והוא, חי אדוני, נפל על הרצפה, לא מעוצמת המכה, כי אם מגודל ההתפתעה שהבן של אבא שלי תקע לו נוגרה.
נזכרתי בג'ינג'י עם עיני הדג כשקראתיה שבוע איזה משהו שאיזה מישהו אחר עם עיני דג כתב עליי – מבלי להזכיר את שמי, אבל תוך התייחסות מפורשת למאמר שכתבתי – וכינה אותי "צפוי", "צדקני" ו"עלק ליברלי", והתעניינתי אצל עצמי מה בדיוק חשב לעצמו האהאפלבית הרגשי הזה, הבור בלתי תחתית של בדיחות בלידה הזה, אימפוטנט התובנות הזה, בית החרושת היומי לקללות ולשיהוקי נאצה כפייתיים הזה שככה יעשה לי ואספוג בהכנעה? שאחייך בנימוס ואחכה שהשופט יספור עד 10? " (שי גולדן, "גולדן גייט" מעריב, מוסף שבת).
על מה הוא מדבר?
אם לתמצת את הקטע
הוא מדבר על כך שבא לו להחטיף אגרוף לאותו ג'ינג'י עין דגי שהכפיש את שמו. (איום לאלימות, אבל עם המון מילים גדולות).
אה, כן, תודה באמת
אבל על מה הוא מדבר?
לא נכון. תקרא שוב מה שציטטת:
"נזכרתי בג'ינג'י … כשקראתי השבוע משהו שאיזה *מישהו אחר עם עיני דג* כתב עלי".
לא מוזכר שהמישהו האחר הוא ג'ינג'י.
צודקת
ובסופו של דבר כנראה שמדובר בהצטרפות מקרים משעשעת ותו לא.
ביקור במנוע החיפוש
מעלה בדיוק שלוש התייחסויות לשי גולדן בכל ההיסטוריה המפוארת של האתר. אחת מהן היא ההודעה שלך כרגע. השניה היא כל-כך מינורית (ומלפני שלוש שנים), כך שלא סביר שעליה יצא קצפו של הבחור. השלישית היא *מחמאה* לכישורי העריכה שלו (וירידה על מאיר שניצר, אבל זה כבר לא ממש שייך לעניין).
אף אחת מהן לא נכתבה על ידי הדג.
הצלבת שמו של הדג עם המילים "עלק ליברלי" מניבה אפס תוצאות. הצלבה עם המלה "צדקני" מניבה תוצאה אחת בדיוק (ואין לי מושג איך אפשר – עם הדמיון הכי פורה בעולם – לייחס אותה לשי גולדן). הצלבה עם המלה "צפוי" מניבה כמה עשרות תוצאות, ויכול להיות שבאחת מהן מופיעה איזושהי התייחסות לשי גולדן, אני באמת לא יודע (יש גבול גם למה שאני מוכן לבדוק).
עדיין הייתי שמח לדעת על מה הגולדן הזה מדבר.
מאיפה לי לדעת
אני בסך הכל ציטטתי, כי זה היה ממש מתבקש.
מצידי, יכול להיות שהוא בכלל מתכוון לג'ינג'י אחר, ועיני הדג שעליהם הוא מדבר אינם רפרנס לאתר כלל. אבל שוב, אין לי מושג.
הקשר לנמשל הוא קלוש, ובכל-זאת:
באחר-צהריים רגוע, לאחד מבתי הקפה בעיר, נכנסת לפתע חבורת בריונים מסוכנים למראה.
"תגידו", נוהם מנהיג החבורה "יש פה אחד שקוראים לו מוישה?".
עוברות שתיים-שלוש דקות של דממת-מוות מבוהלת, במהלכה אף-אחד מבאי בית-הקפה אינו פוצה את פיו בעוד מנהיג החבורה מעביר מבט רצחני על כל ואחד ואחד מהם. לבסוף, בשולחן קטן ובודד בקצה בית-הקפה, מרים טיפוס קטן ועלוב למדי את ידו בהיסוס:
"אני… לי קוראים מוישה".
חבורת הביריונים גוררת את הבחור המסכן אל מחוץ לבית הקפה, ומפליאה בו את מכותיה.
חצי שעה לאחר מכן, מדדה אותו בחור בחזרה לבית הקפה, חבול ומוכה, אבל בה-בעת גם מתגלגל מצחוק.
"מה קרה?" שואלים באי בית-הקפה המודאגים וההמומים.
"עבדתי עליהם", משיב אותו בחור. "לא קוראים לי מוישה."
ברור שחיפוש על ''שי גולדן'' לא יניב כלום
כי הוא אמר במפורש ששמו לא הוזכר. וזה אם הוא באמת מתכוון למשהו שנכתב כאן, אני בכלל לא בטוח (אולי הייתי מבין יותר אם הייתי רואה את המאמר במלואו).
יתרה מכך
חיפוש אחר המילים "צפוי", "צדקני" ו"ליברלי" ביחד מניב שלוש תוצאות: ההודעה המקורית של נורטון, הודעת החיפוש של רז, וההודעה שלי שנכתבת בזה הרגע (? בוחצלגיחצן?).
או שהוא לא מצטט נכון, או שהוא לא מתכוון לעין הדג.
מכיוון שאין פה הרבה (או בכלל)
בתי חרושת יומיים לקללות ולשיהוקי נאצה כפייתיים, אני חושב שזאת האפשרות הסבירה יותר.
לכל מי שרוצה להשלים פערים
יש סופשבוע "האחים כהן" בערוץ הסרטים של 'הוט':
היום מ-14:33, ועד ל- 23:45 ישדרו את:
"בייבי אריזונה", "האיש שלא היה שם", "צומת מילר", "ברטון פינק", "אחי, איפה אתה?" ו"רציחות פשוטות".
מומלץ מומלץ מומלץ.
ומה עם שלושת האחרים?
לא יודעת
אולי בסוף השידורים הם עשו הפניה לערוצי הסרטים של "יס" בשביל שלושת האחרים.
ומה עם שלושת האחרים?
הקפיצה הגדולה, פארגו, ביג לובבסקי, אכזריות בלתי נסבלת ולחסל את הליידי. זה חמישה סרטים.
עזבו, בדיחה לא מוצלחת שלי
נסיון להבין
אולי על זה שהיה רק 3 מומלץ ולא 6?
נראה לי..
דמיט! ידעתי שנפלתי בפח בקטע הזה...
האיש שעשה לי את סוף-השבוע
ב-"7 ימים" היום, לכבוד סדנת הכתיבה של רוברט מקיי המתקרבת לארצנו.
זה שלאנשים מסדר הגודל של מקיי יש אגו לא-קטן, אותו הם מזינים ע"י פגיעה באגו של אחרים, זה די צפוי, ובכל זאת, הראיון הנ"ל שובר כמה שיאים בתחום.
מעבר ללכלוך שהאיש מפזר על כל מה שמריח צפונה מ-20 מיליון דולר בקופות, מעבר לכמה שכתובי היסטוריה ביזאריים (התסריטים הכי טובים בהוליווד נכתבו בשנות ה-20 וה-30. אה?), מעבר להצהרות פוליטיות בנוסח "הפמיניזם הרג את הרומנטיקה" (אדם – לטיפולך!), מסתתר לו בראיון ההוא פריט טריוויה מעניין.
מסתבר כי בין האנשים שעברו דרך סדנת ההשפלות של מקיי היה גם תסריטאי צעיר ומתוסכל בשם עקיבא גולדסמן. אצל גולדסמן, באותה תקופה, התחילה להתגבש לאטה ההכרה הכואבת שאולי הוא בחר במקצוע הלא-נכון, ועדיף שהוא יעבור לתחום שהולם יותר את כישוריו (פועל בניין, למשל).
ואז הוא השתתף בסדנה של מקיי וראה את האור.
טוב, אין ספק, אני חייב לבלוע את הכובע שלי ולהתנצל בפני גולדסמן על כל הדברים הרעים שאמרתי עליו. זה לא הוא אשם ב-"באטמן לנצח". זה לא הוא אחראי על "באטמן ורובין". זה לא אשמתו ש-"אבודים בחלל" נראה כמו שהוא נראה וש-"אני רובוט" נשמע כמו שהוא נשמע. בטענות אני צריך לבוא רק למקיי – האיש שלימד את גולדסמן כל מה שהוא יודע (ובזכותו גולדסמן נשאר בג'וב שלו, והגיע לאן שהגיע).
לאור העובדה הזאת, כל הראיון עם מקיי מקבל אופי פארודי משהו – זכותו של האיש לרדת רצח על כל התסריטים של הסרטים המצליחים וזוכי האוסקר[1] של שני העשורים האחרונים. אבל איכשהו לא השתכנעתי שהוא מסוגל להוציא תחת ידיו תסריטאים מוצלחים יותר[2]. לא אם מקרה המבחן שלו הוא גולדסמן.
אז קדימה, חברים! כל מי שחשקה נפשו להיות העקיבא גולדסמן הבא, יחיש-נא את צעדיו (שלא לדבר על כרטיס האשראי שלו – בסביבות ה-500 דולר) אל הסדנה של מקיי.
לעומת זאת, כל מי שרוצה לשמור על כספו, כבודו העצמי (ההשפלות אותן עורך מקיי למשתתפי הסדנה שלו תופסות מקום נכבד בכתבה) וכנראה גם להפוך לתסריטאי טוב יותר – מומלץ, ככל הנראה, לחפש במקום אחר.
[1] תמהני, אגב: מה היה חושב מקיי על התסריט -"נפלאות התבונה" של תלמידו המצטיין? מוזר שדווקא את השאלה הזאת לא חשב העיתונאי הנכבד לשאול (ואולי שאל ולא פרסם).
[2] ועל *תסריטים* מוצלחים יותר אין מה לדבר בכלל, שהרי מקיי, כפי שהכתבה מציינת, לא ממש כתב תסריט שהפך לסרט שמישהו זוכר בימינו.
גם אני קראתי את הכתבה
והאמת, מה שהפתיע אותי זה עד כמה הוא עדין עם התסריטים של היום. הם מדברים שם על חמשת המועמדים לאוסקר השנה, למשל. ציפיתי לשחיטה: 'מיליון דולר בייבי'? מלודרמת משרתות זולה וסוחטת דמעות! 'הטייס'? תסריט שאין לו מושג איפה הוא מתחיל, איפה הוא נגמר ומה הוא רוצה להגיד! אבל במקום זה, מקי אמר שהוא מעריך את שניהם, ובעצם לא אמר שום דבר רע על אף סרט ספציפי לאורך כל הכתבה. נראה כאילו הגישה הכללית[1] שלו היא "הכל חרא", אבל אם תשאל אותו על כל סרט מסוים סביר להניח שהוא יגיד ש"אה, זה דווקא בסדר". אז בשביל מה הוא טוב? זה שיש המון סרטים שמבוססים על סרטים מחורבנים – את זה גם אני יכול להגיד, בלי להיות גורו תסריטים מריר בן 70 עם פה גדול. אז הוא חושב ש'טיטאניק' זה חרא. זהו, זאת כל האטרקציה?
ואת השאלה על עקיבא גולדסמן אתה יכול לשאול (מה יכול? חובה עליך לשאול!) את מקי כשהוא יתארח בפורום הקולנוע של Ynet ביום שלישי הקרוב, בין 15:00 – 16:30.
[1] בטעות כתבתי "קללית", מה שדווקא מאוד התאים.
חבר טוב שלי הולך לסדנה
ואני מחכה בקוצר רוח לרשמיו. אני מאמין שמכל אחד אפשר ללמוד משהו, ולו רק על דרך השלילה.
מישהו מאנשי האתר הולך? יהיה נחמד לשמוע עוד רשמים.
אני אלך להפגין שם, בחוץ.
גם אני קראתי את הכתבה
ואפילו ששמעתי גם לפני כן על אופיו של מקיי, הייתי מאוד מופתעת לנוכח ההערצה העצמית שהוא רכש לעצמו. כמובן שאין להסתמך על הכתבה הזו כמקור מהימן לבחינת אופיו של מקיי, אבל בכל זאת, הוא מאוד מרוצה מעצמו על אף שנשמע כאילו הוא לא הצליח להשיג הרבה ממה שהוא רצה. אני לא חושבת שהתכנית המקורית שלו היתה להרצות בפני סטודנטים על תסריטים מעולים, כשהוא בעצמו לא מצליח לממש את מה שהוא מטיף לו.
מה שעוד יותר הפתיע, הוא שלמרות הפופולריות המטורפת של הסמינרים שלו, לא נשמע כאילו אנשים יצאו משם עם תסריטי זהב ביד. לא החשבתי אף סרט שייתכן ונכתב בהשפעתו של מקיי כיצירת מופת. (ג'וליה רוברטס רצתה לכתוב תסריט? אולי שתלמד לבחור אותם קצת יותר טוב קודם)
ועל אף כל אלו – זה נשמע מאוד מעניין להשתתף באחת מההרצאות האלו. באמת הייתי רוצה לדעת מה אפשר ללמוד מהאיש הכל כך בטוח בעצמו. בין אם זה מה שהוא אומר שנכון או מה שאני הבנתי שנכון.
הדבר הכי ביזארי הוא שהוא הטיף (בכתבה) על כמות הסרטים בהם 'אנשים לא מתנהגים כמו במציאות'. ובכן, זה בדיוק מה שחשבתי על דמויות שמכניסות קללות בין כל שני מילים במשפטים שלהם. מתברר שטעיתי.
כבר מזמן לא דיברנו על טוויסטים
דייויד אדלסטיין מ-Slate בוחר ודן ב-20 הסופים המפתיעים הגרועים ביותר אי פעם. חלק מהבחירות שלו מובנות מאליהן, חלק שנויות במחלוקת. מעניין לקרוא. סוף סוף מפלגת "הטוויסט של מועדון קרב היה אידיוטי" זוכה לקצת תמיכה. ואיפה 'משחקים נסתרים', אני רוצה לדעת?
http://slate.msn.com/id/2114918/
אחלה כתבה, אבל אני חייבת להיות בין אלה שתוהים:
איך החשוד המיידי נכנס לרשימת 20 הטוויסטים הגרועים? אפילו אם נעזוב לרגע את מה שקורה שם (שאולי נראה היום מופרך, אחרי שנים של סרטי "אתם לא מאמינים מה קורה בסוף") אבל הוא עשוי בצורה כל כך טובה!
אותי מעניין איזה טוויסט או סוף מפתיע יש בדיוק ב''המועמדת''
סין סיטי
אחרי שחיפוש ב"לא סופי" לא העלה דבר אני מפנה את השאלה אליכם: האמנם באמת לא נקבע תאריך הפצה בארץ לסין סיטי?
מצטער אם שאלה זו נשאלה כבר כמה פעמים קודם, לא ראיתי.
נקבע, בוטל. אומרים שיהיה באפריל.
תודה.
שלום
פעם ראשונה שאני מפרסם תגובה למרות שאני קורא ועונה על סקרים אוסקר הימורונים וכו… החלטתי להגיב בגלל שהשוותם את השחקן המדהים ברוס וויליס לאנגלינה גולי כאילו מי זאת נערה של סרט אחד שעקצה אותה דבורה וברוס עשה את החוש השישי ללכת על הכל מת לחיות 1,2,3 12 קופים ועוד הרבה אז נכון שהוא נכשל עם כמה סרטים קופתית אבל לכולם יש את המשבר הזה ואנגלינה גולי מי שחקנית שנשארה רק בזכות רכילויות כי בסופו של דבר היא שחקנית של משחקי מחשב
אז הטיעון היחידי שלך
הוא שברוס וויליס שחקן מדהים ושאת אנג'לינה ג'ולי עקצה דבורה? לא השתכנעתי.
אנג'לינה ג'ולי זכתה באוסקר,
ברוס וויליס עדיין לא היה מועמד אפילו. נכון שזה לא מדד איכות מי יודע מה, ובכל זאת: אנג'לינה ג'ולי היא שחקנית מוכשרת. עם טעם נורא בסרטים. היא לא שחקנית של משחקי מחשב, אבל שמעתי שהיא לא רעה בקאונטר-סטרייק.
היא לא זכתה גם בראזי?
כי אם כן האלי ברי לא היחידה
היא היתה מועמדת הרבה פעמים,
אבל לא זכתה אף פעם.
אנג'לינה ג'ולי זכתה באוסקר,
ציינתי שהיא הייתה טובה בסרט נערה בהפרעה אבל אני לא יודע כמה זה בחירת סרטים כי היא בחרה את הסרטים שברור שאף אחד לא יעריך כגון טומפ רידר סקי קפטן עקיצת דבורה בשישים שניות ולברוס וויליס על החוש השישי הגיע מועמדות הרבה יותר מחלק מהשחקנים האחרים שהיו מועמדים
אנג'לינה ג'ולי זכתה באוסקר,
עקיצת דבורה בשישים שניות
נשמע כואב.
למה?
אני דווקא חשבתי שהוא היה די צנוני בתפקיד הזה ודי נשען על משחק טוב יותר של השחקנים סביבו. בטח שלא חומר לאוסקר.
נכון.
אם כבר, הסרט שבו ברוס וויליס שיחק טוב היה 12 קופים. למרות ש, מסיבות נוסטלגיות, אפשר לטעון גם בעד סרטי מת לחיות (1 ו-2, לא צריך להגזים עם 3).
ואני תמיד חשבתי ש''מת לחיות 3'' היה הכי טוב מבין השלושה.
הוא אולי היה סרט אקשן טוב
אבל הוא לא היה סרט "מת לחיות". התסריט המקורי של הסרט היה "סיימון אומר" והוא שוכתב למסגרת של "מת לחיות". התסריט נעדר כל סממן של סרטי "מת לחיות" כגון אשתו של מקליין הנמצאת בצרה (אם כבת ערובה במגדל משרדים ואם כנוסעת במטוס), עיתונאי חטטן וכמובן העובדה שמקליין נעזר בזאוס חורג מהמסגרת של "ג'ון מקליין לבד נגד כל העולם".
גם ב1 וב2
הוא נעזר בזה שמשחק בסידרה של סטיב ארקל.
הבדל בולט מבחינתי, הוא דוקא באוירה הקלסטרופובית של מת לחיות 2 (נמל תעופה) אבל בעיקר ב1 שהיה סרט קלסטרופובי מאד. לעומת 3 שהתרחש בכל העיר ניו יורק.
נכון
אבל רוב העבודה נפלה על כתפיו. בחלק 3 זה צמד שרודף אחר הרע.
הגדולה של סרטי מת לחיות שגם היום, בתחום שמתיישבן כל כך מהר, הם עומדים בגבורה במבחן הזמן.
אגב, אם כבר מזווגים בין מותגים של – בקרב בין הנוסע השמיני/הטורף לג'ון מקליין, מי ינצח?
למה להתעסק בקטנות? יש אישו יותר חשוב:
אופטימוס פריים או גאנדאלף?
לאופטימוס פריים
יש *סרטן הערמונית, אז גנדאלף
_________________________________________________________
* הגולשים מתבקשים להשיג ולצפות בפרק 1.01 של Robot Chicken
אין יותר קלאוסטרופובי מכל ניו יורק.
יפה ששני סרטים כבר מכתיבים את כל רוח הסדרה.
למה אתה מלביש בכוח מאפיינים על סדרה? בסך הכל היו שני סרטים בסדרה הזו, כל שאתה עדיין לא יכול להגיד שזה עקבי לכל סרט. וגם אם כן, למה זה לא טוב לגוון ולשנות בסרט השלישי? אני לא אוהב דברים שחוזרים על עצמם יותר מדי. הרי אם הוא אומר "יי-פי-קאי-איי מאדר פאקר" זה כבר מת לחיות…
איזה כיף זה להכריז על משהו
ואז להתנער מכל אחריות : הדברים שציינתי באשר לסממני ההיכר של סרטי "מת לחיות" הם דברים שאמר/כתב מבקר קולנוע בעבר, כאשר יצא "מת לחיות 3". לא זוכר מי בדיוק, או חגי לוי או יאיר רוה, אני נוטה לחשוב שזה היה הראשון. או אף אחד מהם… אבל זה לא היה אני
קח אחריות, מה אכפת לך?
אני לא רואה שום דבר מאולץ בקביעת מאפייני סדרה על סמך שני סרטים בלבד. אם בנשק קטלני 3 דני גלובר היה באמת פורש בתחילת הסרט ומל גיבסון היה מככב בסרט כשוטר בודד, זה לא היה נראה חורג ממאפייני הסדרה? התשובה היא כמובן כן – נשק קטלני מורכב על הקונספט של זוג השוטרים האלה, כמו שמת לחיות בנוי על הקונספט של ג'ון מקליין *לבד* נגד העולם. בהקשר הזה בהחלט אפשר לומר שמת לחיות 3 חורג משמעותית מתבנית הסדרה. אם זה דבר חיובי או לא, זה כבר באמת נתון לויכוח.
הו, יפה
אני מסכימה שאחד מבין שלושה, לא משנה אם הוא נמצא בהתחלה באמצע או בסוף, יכול להיחשב כיוצא דופן.
אבל אני עדיין חושבת שהשלישי היה הכי טוב. בין אם הוא התאים לטרילוגיה או בכלל נחשב לסרט "מת לחיות".
אכפת, אכפת
אחריות זה רציני אנד סטאף… למי יש כח לזה?
אל תשכח לנשום לפעמים....אתה יודע...ככה מדי פעם שמשעמם..
אל תשכח לנשום לפעמים....אתה יודע...ככה מדי פעם שמשעמם..