ביקורת: עיני נחש: ג'י איי ג'ו ההתחלה

היי רוברט, תודה שבאת. אתה בטח שואל למה אתה כאן. אתה מבין, בסרט כל כך חשוב שאמור להתניע יקום קולנועי חדש של ג'י איי ג'ו, חשוב לנו מאוד להיות מעורבים והכל.

מה זאת אומרת "מי אתם"? אנחנו נציגים מטעם חברת "חסמב"ה" – "חיסול סרטים מהנים בהתחייבות". אולי ראית חלק משיתופי הפעולה שלנו ביצירות כמו 'בלאדשוט', הריבוט האחרון של 'המומיה', ואפילו עזרנו לסרט אחד מזיכיון גודזילה המחודש. אנחנו מאוד משקיעים במה שאנחנו עושים, ומה שאנחנו עושים הוא לוודא – כי אנחנו יודעים שזה חשוב לך – שחס וחלילה לא ייצא מהסרט החדש שהופקד בידיך, "עיני נחש", סרט טוב. לא שלמישהו אכפת מסרט ג'י איי ג'ו, אבל בכל זאת מדי פעם קורות טעויות וסרטי פופקורן מוזמנים יוצאים מהנים. אנחנו כאן כדי להילחם בתופעה הזו, אז הנה כמה המלצות בשבילך.

אל תעז להשקיע בעלילה

עלילה זה פאסון, זה אסון. אנשים לא באים לסרט בשביל עלילה. זאת אמונה ישנה שתוקפה פג מזמן. אנשים באים כדי לראות דברים מגניבים, לא כדי לחשוב עליהם. אבל אם אתה ממש חייב אחת, אז הנה: קח מישהו (הנרי גולדינג, 'עשיר בהפתעה') שמחפש נקמה על הטרגדיה שבעברו, ואז הוא מגוייס על ידי מישהו מסתורי (טקהירו הירה) כדי להתחבר עם מישהו מסתורי שלישי (אנדרו קוג'י, 'לוחם'). אתה רואה? טיפשי, נוסחתי, משעמם. מושלם.

וזה יקום חדש, כן? אז תכניס גם שמות ומושגים מסדרת המשחקים של ג'יי איי ג'ו, כמו… עיני נחש? וארגון קוברה, אולי? יש עוד שמות ששכחנו כרגע. תבדוק בויקיפדיה.

וכמובן, הסעיפים המובנים מאליהם – הנבל שיכול להרוג את הגיבור אבל לא עושה את זה, הגיבור שיכול להרוג את הנבל אבל לא עושה את זה וכמובן, השתהות מופרזת על אלמנטים מסדרת הצעצועים. כמה טוויסטים צפויים מראש גם יעזרו: אתה יכול לשים משהו על מריבה משפחתית ישנה שהגיבור נקלע אליה, אבל שהצופים לא יהיו חלילה במתח למי נתונה נאמנותו האמיתית של הגיבור.

ורוברט, תקשיב, קראנו את התסריט ואנחנו רוצים להגיד לך: סאבטקסט? ברצינות? אתה נורמלי?! תיכף עוד תרצה להעלות פה את הנושא של "האם להיות מונע על ידי נקמה זה דבר טוב"! לא, רוברט. יש גבול. צופים עוד עלולים לחשוב בטעות שהסרט שלנו מועתק ממשהו טוב. תשאיר את כל הדברים האלה לספרי לימוד תסריטאות. לנו יש כאן סרט לחרב.

הקפד על משחק נורא של כל המשתתפים

תראה, אנחנו יודעים שאתה לא יכול להיות בכל מקום, ואולי תיתקל בכמה רגעים שהכותבים שלך בכל זאת התאמצו טיפה מעבר לנדרש, ויהיה מאוחר מדי לחשוב על משהו מגוחך שיחליף את זה. אז דבר ראשון זה מצחיק, כי הטיפשים אולי חשבו שככה התסריט שלהם ייראה טיפה פחות שגרתי; אבל בשביל זה אנחנו כאן, כי אפשר להרוס את מעט הדרמה שנותרה בתסריט על ידי הוראת בימוי פשוטה לכל השחקנים בסרט – יש לכם בחירה בין שני פרצופים: כועס או מאיים. זהו.

בכלל, שחקנים זה הדבר לאכזב איתו את הצופים. את השחקנים הטובים שהמלהק הביא (כי בכל זאת צריך היבט אחד של הסרט שיביא לנו כסף), תבזבז בצורה הכי מכעיסה שאתה יכול. נכון שיש לך פה את איקו אוואיס, כן, זה מ'הפשיטה', ונכון שהוא יודע ללכת מכות בצורה מרהיבה; אבל בוא, כאן לא אינדונזיה. אין שום צורך לתת לו להראות מה שהוא יודע.

ונכון גם שיש לך פה את סמארה וויבינג, אחת השחקניות הכי מגניבות היום. אבל שוב, לא צריך פה את הקסם האישי שלה, או את הכריזמה, או את החינניות. הצופים של היום רק רוצים שתאפר אותה בצורה רשלנית, ואם בתסריט היא הולכת מכות עם חבורת גברים, תראה בזמן הזה חדר של אנשים שצופים בה ומתפעלים. ככה הצופים יבינו מה הם צריכים לעשות.

הנרי גולדינג? מי זה? אה, השחקן הראשי, נכון. למה אתה חושב שהוא צריך להשאיר רושם על מישהו?

אם אחרי כל זה נותר משהו סביר בעלילה, תכניס משומקום אלמנטים של פנטזיה

עזוב אותך מהגיון פנימי וכאלה. פנטזיה זה הדבר היום. תכניס אותה בכל מחיר – מצידי משהו מטופש לחלוטין כמו מתנה שהשמש הביאה לשבט יפני או משהו. אבל אל תעז כמובן לעשות שימוש מקורי באלמנט הפנטסטי, ובעצם הכי טוב לא לחשוב יותר מדי על כל מה שהוא היה יכול לעשות ולא עשה, כי עדיף כעת להראות אקדחים. וחרבות. ומניפת נייר קטלנית! היפנים מתים על זה.

השמד כל זכר לקוהרנטיות או המשכיות באקשן

ורוברט, לא אכפת לנו שפעם ב"RED" ידעת לעשות אקשן. גם למייקל ביי היה סרט טוב אחד, אז מה? תבחר ללמוד מ'הפריצה לאלקטרז', או מ'רובוטריקים'? עזוב, אקשן טוב זה אוברייטד. הנה, תראה, אנשים מתעצבנים אפילו על האקשן של מארוול. הגיע הזמן להזכיר להם איך נראה אקשן גרוע באמת.

יש הרבה דרכים להרוס אקשן, אבל אנחנו ממליצים על הדרך הישנה והטובה: מצלמה רועדת. נכון שלפול גרינגראס זה עבד, אבל הוא אנומליה, אל תדאג. וכמו תמיד, אם קשה לך לביים שחקן שבהחלט יודע להילחם כמו אנדרו קוג'י, אתה יכול פשוט להראות מלא דברים זזים על המסך ובשוט הבא את היריבים שלו שוכבים מובסים. ככה כולם יבינו שהוא ניצח.

טיפ חשוב נוסף: בלילה, הכי טוב בלילה. ואם אפשר גם שכל הדמויות יהיו לבושות בשחור – אז בכלל. ואם אפשר שהמכוניות על משאית הגרר הדוהרת שבה הדמויות נלחמות גם תהיינה שחורות – אתה, חביבי, מלך האקשן.

שדרוג אפשרי הוא לנסות לחקות סצנות מוצלחות מסרטים אחרים כמו "ג'ון וויק 3", למשל קרב חרבות על אופנועים. כך תוכל גם להרוס סצינה טובה וגם לגרום לאפקט של עצב אצל הצופים.

עריכה היא כלי נפלא, אז תנצל אותו להרוס גם את השאריות

שמע, יש בהחלט מצב שבטעות תביים סצינת אקשן מגניבה. אבל אל דאגה, בשביל זה יש חדר עריכה. זה מקום נהדר לא רק להשמיד סופית כל הנאה מהאקשן, אלא גם לזלזל באינטליגנציה של הצופים בצורה סדירה, מהרגע הראשון.

אז אל תטרח לחשוב על הסצינה שלך ועל איך להעביר את הידע הנדרש לצופים לגבי הגיאוגרפיה של הלוקיישן, הכוריאוגרפיה של המכות או מי מרביץ למי. מה, איקו כן בטעות הרביץ מול המצלמה וזה נראה טוב? לא נורא – שניה אחרי שהקרב התחיל תחתוך למישהו עם אקדח בחדר ליד.

ואם כבר 'חדר ליד', זה הטיפ הכי חשוב: הקפד להשמיד כל טיפת מתח על ידי חוסר הבנה מוחלט בגיאוגרפיה של הסצנה. יש לך סצנת פשיטה על מתחם גדול, ועוד אחד כזה שהעברת בו את רוב הסרט? אין שום צורך שהצופים יכירו את המתחם ואת המבנה שלו. בקרב עצמו פשוט תעבור ממקום למקום, בלי להסביר מי הגיע לאן ואיך. "יער" ו"בקתות" זה מספיק לחלוטין.

ומעל הכל – תבזוק בנדיבות רצינות תהומית

שבוע אחריך יעלה פה לאקרנים "מורטל קומבט" שמטומטם יותר מהסרט שלך, גם אם נראה שהוא ידע מה לעשות עם הכסף שלו. אנשים התלוננו עליו שהוא אשכרה התגאה בכמה שהוא דבילי, אז אתה תעמיד פנים שאתה רציני. כן, אפילו שאתה לא. הדיאלוגים הקלישאתיים צריכים להיאמר כאילו אתה הראשון שמדבר על "למצוא את הכוח הפנימי", בלי טיפת מודעות עצמית. אסור שמישהו יחייך – בדיחה אחת מקסימום כל הסרט. עדיף משהו עם זיקפה.

בקצרה, אם אתה נחוש להגיע למקום טוב בתחרות הסרטים הגרועים ביותר לשנת 2021, אל תסתפק בדרישה לכבות את המוח ממש חזק, כי מורטל קומבט כנראה ינצח אותך במקצה הזה. אבל הוא לפחות מציע אקשן טוב, כך שיש לך סיכוי טוב לנצח בכל זאת. אל תפקשש אותו.

והיי, רגע, כמעט שכחתי! סצנת קרדיטים חובה! עם דמות שאומרת "תקרא לי… כינוי אידיוטי כלשהו!" כי אם יש דברים שאפשר לעשות אפילו יותר גרוע מאקוומן, אל תפספס את זה, כמובן.

שיהיה בהצלחה.