 |
||
| כזכור, המפיקים של 'שם קוד: דג חרב' השקיעו חצי מיליון דולר בחזה של האלי ברי. נראה שזה לא הספיק למפיצים בארץ, כי בפוסטר של הסרט הוצנעו אבריה של הכוכבת. לא חבל? |
22.08.2001
|
|
יומית
כזכור, המפיקים של 'שם קוד: דג חרב' השקיעו חצי מיליון דולר בחזה של האלי ברי. נראה שזה לא הספיק למפיצים בארץ, כי בפוסטר של הסרט הוצנעו אבריה של הכוכבת. לא חבל?
כזכור, המפיקים של 'שם קוד: דג חרב' השקיעו חצי מיליון דולר בחזה של האלי ברי. נראה שזה לא הספיק למפיצים בארץ, כי בפוסטר של הסרט הוצנעו אבריה של הכוכבת. לא חבל?
אהרו''כ
די לכפייה הדתית!
מה שאני לא מבינה...
זה למה עכשיו?
אני בטוחה שגם לפני זה היו פוסטרים עם שחקניות שחושפות חזה או רגליים.
מה גם שהמחשוף שלה לא כזה גדול.
קריירה מצויינת.
אני באמת הייתי שמחה לפגוש את הדוס שיושב ובוחן את כל הפוסטרים והתמונות שמגיעות אליו ומחליט האם עומק המחשוף פוגע ברגשותיו. הוא וודאי גם צריך לתלות במשרדו פוסטרים שהוא לא בטוח לגביהם כדי שהתחושה האמיתית שלו בנוגע אליהם תתחזק.
ואגב, זה לא רק עכשיו. בהחלט לא. כל פעם הם מוצאים לעצמם מטרה אחרת.
קריירה מצויינת.
העניין הוא שאין דוס כזה. זה חילוניים במשרדי הפרסום מצנזרים את עצמם שמא יזעקו החרדים.
עד כמה שזכור לי,
כבר קרה שתמונה שונתה לאחר מחאת החרדים, מקרים שזכורים לי במיוחד (משום מה) הם הפוסטר של אחד מסרטי בונד האחרונים, בו שונתה התמונה מבונד האוחז בנערה התורנית לתמונת קלוז אפ שלו כאשר היא מופיעה ברקע, ופרסומת לתיאטרון כלשהו בארץ, לא זכור לי איזה, בה הועלמה ידו של שמואל וילוז'ני (?)שנחה על כתפה של גילה אלמגור(?), או משהו בסגנון.
עד כמה שזכור לי,
אפילו צנזרו את העכוז של טרזן המצוייר כדי לא לפגוע ברגשות החרדוסים.
עוף ממולא
אני רוצה לקנות דויד. מה אני צריכה לדעת?
(איזורים, שפירא, איכות…)
עוף ממולא
מכשיר דויד חשוב לדאוג שיהיה מולטיזון וישדר בשיטת PAL.
בקשר לשפירא – אסור לקנות דויד אזור 2 של סרטים המופצים ע"י שפירא (שם המפיץ רשום על העטיפה).
אם את קונה
רק מכשיר DVD ולא מערכת סראונד שלמה את יכולה להסתפק באחד המכשירים שיש בדיוטי פרי. מאוד מומלץ LG או טושיבה. מבחינת האזורים אזור שתיים הוא האזור שלנו, אזור אחד הוא האזור עם הסרטים השווים אך בלי התרגום (אם זה מפריע לך) שיטת השידור היא כמו בוידאו, PAL שלנו NTSC של האמריקנים, אם את מתכננת על סרטים מאזור 1 ודאי שהמכשיר משדר NTSC לטלויזיה רגילה.
אלה היו שישים שניות על מה חשוב בקניית DVD
ook אבל קשור לכרזות
שימו לב לדמיון המפתיע בין הכרזה של שרק לבין זו של מבוכים ודרקונים… שרק הצליחו לתפוס עוד בדיחה של הרגע האחרון?
ולכל הבורים שלא מבינים את אמצאותי החדשות ולא קוראים את מחשבותי ook = out of kesher
ומה דעתך להישאר עם
ה"עוף טופיק" הישן והטוב?
ומה דעתך להישאר עם
העוף טופיק לא מדבר אלי הגעתי מ- adnd.co.il אז זה לא ישן בשבילי… אני אדבק ל ook שלי ומעכשיו זו תהיה המלה הרשמית שלי!!! אני אפילו אשכור אורנג אוטן שיגיד כל הזמן אוק אוק!!!
מה אתם רוצים סאמאגול תמיד היה קצת משוגע… וכך גם סאמה
תן לי לחשוב...
אורנג אוטן מול עוף?
אין ספק,
העוף מנצח!
תן לי לחשוב...
אורנג אוטנג מול עוף…
כוכב הקופים מול צ'יקן ראן… נו קונטסט.
העוף לוקח בהליכה.
אבל הדג מוחק את כולם.
בהקשר לנושא
זה מזכיר לי שבאחת הפרסומות של פנינה רוזנבלום בתחנות האוטובוסים למשל, נו שבו היא יושבת מפושקת רגליים עם חצאית
כמו של אלי מקביל.
אז קמה זעקה גדולה בקרה הציבור החרדי שזה טמא, ולבסוף צנזרו את החלק הזה.
ושוב
אנשים שהם נחמדים בדרך כלל, ואפילו נחמדים מאוד לפעמים, מסרבים לגלות שום התחשבות כשמדובר בחרדים.
באמת, הזכות הגדולה לראות את המחשוף של האלי ברי שווה לכם את ההרגשה הלא-נעימה של "אין לאן ללכת" שמרגיש החרדי הלא-ממוצע כש"מכריחים" אותו או את הילדים שלו להתבונן בחזה-מיליון-הדולר?
"מכריחים" – כי בחייכם, זה כמו לא לחשוב על פילים ורודים.
"לא-ממוצע" – כי אני מוכן לנחש שלחלק גדול מהם זה לא באמת מפריע אבל הם מוכנים להלחם בשביל החלק שכן.
רגע, פה זה לא האייל הקורא?
אה.
אופס.
ושוב
אף אחד לא מכריח אותם כלום ושיחיו כמו שהם רוצים. אבל כמו שלי אין את הבחירה לסוע באוטובוס ביום שבת (יש לי רשיון, לא איכפת לי) ואת האפשרות להחליט אם אני רוצה להתגייס או לא להתגייס לצבא ואת האפשרות לקנות בסופרמרקט בשר מחיות אחרות, ככה גם הם צריכים לוותר לפעמים.
אין פה עניין של ''התחשבות''.
לא איכפת לי שבמודעה של הסרט בבני ברק או מאה שערים יכסו את האלי ברי בכל כך הרבה בדים עד שהיא תיראה כמו מכירת חיסול של שטיחים פרסיים (כן, אני יודע שמן הסתם הסרט הזה לא יוקרן שם, זה רטורי), אבל במקומות בהם יש אחוז קטן מאד של חרדים ביחס לרוב האנשים שחמוקיה של האלי ברי לא מפריעים להם, אין צורך לבצע כזו "התחשבות".
על אמונה וציצים.
עכשיו ממש עצבנת אותי וקשה מאוד להוציא אותי משלוות נפשי המפורסמת.
כן, זה משנה לי כי זה מתחיל בחזה של האלי ברי ונגמר בשלי. היום אסור להראות את שלה בפוסטר ומחר יאסרו עלי להסתובב בגופיה בקיץ הישראלי הלוהט.
התחשבות בחרדים? כן ובוודאי, אבל בשביל הארבעה שעוברים במרכז הכרמל שלוש פעמים ביום אני לא צריכה לוותר ולו על טפח מהחזה של גברת ברי.
אני גם לא ממש חושבת שזה עניין של "להכריח להסתכל". מי שהאמונה החזקה שלו תהרס מהפוסטר האומלל הזה, סימן שהיא קלושה ביותר מלכתחילה. יכולת ריסון יצרים אמיתית איננה נמדדת כשאין שום פיתוי.
נודניקים. כולכם.
אז הורידו. או הוסיפו.
כל עוד לא יצליחו לעשות שבב "מחיקון", שמצנזר לנו את הקטעים הטובים בסרטים, אני לא מודאג.
בכלל לא אכפת לי איך יראה הפוסטר. אני לא שואב שום הנאה מהפוסטר, והוא אף אינו משפיע על נכונותי (או אי קיומה) לראות סרט.
אז נכון, יש כאן התנגדות קטגורית לכל "כפייה". אבל מה כפו עליכם? לא לראות משהו כל כך סתמי?
במקרה הספציפי הזה, האם מישהו (פרט לגברת בארי) נפגע מהענין?
אז כמה אנשים מרגישים טוב יותר עם עצמם. גם הם אזרחים במדינה הזאת.
ואנא, את התגובות המתלהמות אנא לשמור מוגבלות לאירוע הנקודתי הזה.
הטיעונים של ''זה מתחיל
בזה ונגמר בזה" תמיד נראו לי שגויים. זה אותו סוג טיעון שאני דוחה לפיו "זה מתחיל בעזה וייגמר בתל אביב, הם תמיד ירצו עוד" (טיעון שמן הסתם חלק ממכם מהנהנים בהסכמה כאשר הם שומעים אותו, אבל לשם שלוות האתר אפשר להמנע ממנו). יש גם את "זה מתחיל בסמים קלים ונגמר בהירואין", שתמיד נראה לי מאד מפוקפק.
אני חושבת שבדברים שבאמת לא כל כך מפריעים אפשר להתחשב. אני מאמינה שרצון טוב הינו כלי יותר חזק מהרבה דברים אחרים (חוק, או כפייה חילונית. אתם חייבים להבין שעבור מישהו דתי יש בארץ כפייה חילונית! עבור כל אדם דתי, מדינת הלכה היא חזון, למרות שהרבה דתיים מבינים כי זהו חזון לא ריאלי).יש דברים שהם יותר עקרוניים, ויש דברים שהם פחות.
צנזורה בסרט? לא נראית לי רצויה. אבל צנזורה על שלט חוצות נראית לי כמו משהו לא מהותי. ואני לא חושבת שאם זה מתחיל בזה זה נגמר בזה… זה מתחיל בזה, ולכן צריך לחשוב על זה, כמה זה רע, ובמי ובמה זה פוגע.
לילה טוב!
זה מתחיל בסמים קלים וכו'
דווקא היום: כתבה מספר 286
טיעון ''זה מתחיל ב...'' מוסבר:
אני מסכימה איתך בנוגע לסמים- זה עניין מאוד אינדיבידואלי ותלוי אישיות. בנוגע לנושא המדיני (לא נכנס לזה) אבל היו דוגמאות היסטוריות לכאן ולכאן.
עניין הצנזורה בארץ הוא שונה, משום שההדרדרות כבר החלה. האמת היא, שגם לי לא תמיד מתחשק לראות את המחשוף הנדיב של הכוכבנית התורנית על הבוקר לפני שפקחתי ממש את העיניים. אני גם מניחה ששמרנות שכזו יכולה למתן תופעות בחברה שבנות ה-12 שבה נראות ומתנהגות כמו זונות צעירות.
לא מזמן היה מקרה של התלהמות סביב שלט חוצות של תיאטרון שבו שני השחקנים הראשיים נגעו זה בזה. *נגעו*. בלבוש הולם. לא עירומים, לא מעורטלים, לא בפוזות מסקרנות. שם בדיוק עובר הגבול שלי ובדיוק בשביל שזה לא יגיע לשם אני מתקוממת. שינסו לחנך מישהו אחר נגד מגע פיזי.
ושוב
אני בטח חוזרת על מה שכבר נאמר, אבל חשוב לי להדגיש את זה: כחילונית אין לי שום בעיה שלא מפרסמים שלטי חוצות עם נשים חצי ערומות. הבעיה היא שזה לא נגמר כאן: אני לא יכולה ליסוע לשום מקום בשבת עד שיהיה לי רשיון, אני לא יכולה לאכול לחם בפסח, בקרוב יאסרו עלי להסתובב עם מכנסיים קצרים וגופייה בקיץ הישראלי, או יחליטו שגם חשמל אין בשבת…
הבעיה היא שאנחנו רואים את זה מתחיל, ולא יודעים איפה זה יגמר (אולי באיראן?).
ושוב
ושוב, צריך להלחם על מה שבאמת חשוב. בעיני הרבנות כמוסד המחתן והמגרש היחיד היא דבר נורא, שווה לצאת נגדו. אבל בכל חברה יש פשרות. בכל חברה יש משהו שלא תוכלי לעשות איפשהו מתישהו. גם בארצות אחרות חנויות סגורות בימי ראשון ואני לא חושבת שמישהו חושב להקים קול זעקה בנושא. מה שאנו כחילוניים מתקשים להבין זה שהידיעה שלנו החילוניים את התרבות הדתית היא אפסית, בעוד אדם דתי (לא חרדי), כמי שחי בעולם חילוני, מכיר ומבין את התרבות החילונית כמעט כמונו. עם היתה יותר הבנה, היתה יותר סובלנות והיה אפשר להחליט מה באמת חשוב, איפה לשים את הקו גבול בין הפרט לחברה. זהו נושא שאינו ייחודי לשאלה של דתיים-חילוניים. בארץ פשוט נדמה לי שכל הנושא מגיע להתלהמויות חסרות פשר… וזה חבל.
ושוב הטיעון של מי יודע איפה זה יגמר היה וישאר לא נכון בעיני. טיעון שמטרתו להפחיד במקום באמת לחשוב.
בתור אדם שבמקרה מכיר לעומק
את החברה הדתית ואת הליכותיה, הריני להעיר שאין שום קשר, וגם אם הציבור החילוני ידע את היד החזקה לרמב"ם בע"פ, הוא עדיין לא יצליח להבין את ההתערבות הגסה בחייו.
ראשית, כבר אמרתי
שאין לי שום התנגדות שלא יהיו שלטי חוצות עם נשים חצי ערומות. הבעיה היא שזה כבר במצב הרבה יותר מתקדם.
ושנית, קחי בספריה את "סיפור מוזר ומלא תימהון על האי הקטן האי היגיון" – ספר קצר למרות שמו, של אפרים סידון. זה יבהיר לך את העמדה של כל התומכים בגישת "זה מתחיל כאן ומי יודע איפה זה יגמר".
בהחלט!
שלא יהיו שלטי חוצות עם נשים חצי ערומות.
שיהיו שלטי חוצות עם גברים חצי ( או מלא, באמת לא אכפת לי ) ערומים.
הא!?
גברים ערומות זה חולירא! (-;
ושוב מיחזור של תמונה...
לא יכול להשתמש בפוסטר של הסרט (רצוי בזה עם המחשוף)?
ובתור דתי, אני חייב לשאול, מה מפריע לכם שצנזרו קצת (ותאמינו לי, לחרדי ממש אפילו מה שהשאירו מפריע)? אולי יש אנשים אחרים שהמחשוף של האלי (וזה אכן מחשוף מאד רציני) מפריע להם?
אם כבר, העובדה שהצליחו להסתיר את המחשוף כך שבלי השוואה למקור קשה להבחין שזה מצונזר (בהשוואה לטומב ריידר למשל, שבו הסתירו את רוב רובה של אנג'לינה) כבר חשובה.
אבל כאן זה לא פוליטיקה.
בתור חילוני
אני מקווה שאני מייצג עוד כמה אבל כל מילה מהשורש צ.נ.ז.ר עושה לי מחשבות שליליות, בעיקר אם אני לא מבין למה.
זה סתם
רפלקס מותנה, משהו בסגנון – קליוויג' פואק.
מותנה?
פששש זה מזכיר לי שיעורי פסיכולוגיה עם הריפלקס מותנה
קיוותי שזה יזכיר
את סיינפלד.
אבל אני אאלץ להסתפק בפסיכולוגיה
לא השתמשתי בפוסטר
כי הוא נראה חרא. דווקא ניסיתי, אבל הצבעים שלו נראים כ"כ גרוע בתמונה של היומית שוויתרתי. הפעם גם החלטתי לא להשקיע שעות בחיפוש תמונה של האלי ברי (באתרים המרכזיים, ובאתר הרשמי, התמונות מהסרט גרועות בצורה מדהימה), ולאור העובדה שגוזמי עצים העירו אותי פעמיים בבוקר – וזה אחרי שלא ישנתי בלילה – אז בטח שמותר לי למחזר טיפה.
ואני אפילו לא מתנצלת. רק מנצלת את הבמה כדי להתבכיין כמה מניאקים ההם שגוזמים עצים ושיחים.
וחוצמזה
הדבר הראשון שרד אמר כשהוא נכנס, והתיישב מול המחשב והעלה את פישאיי, היה "היתה כבר התמונה הזו".
אתה רואה, שלמקו, לא רק אתה קטנוני.
הידד! הדג חזר!
ביי דן!
וחוצמזה
זאת לא הפעם הראשונה.. גם בטומב ריידר היה מיחזור תמונות.
מה זאת אומרת קטנוניות? זה הדבר הכי בולט לעין (הדג)!
לא קשור אבל חשוב
היום, מחר ומחרתיים הקרינו, יקרינו ויקרינו את "רקוויאם לחלום" בסינימטק בתל-אביב.
לא ראיתי עדיין ולא הצלחתי למצוא מישהו שירצה לבוא איתי. מה לעשות? כל פעם הסרט הזה עולה ויורד וכל פעם אני מפספס.
אוף!
רקוויאם בסינטמק
עוף, אבל שאלת:
1. לצערי הרב פספסתי את ההקרנות הנ"ל בשל דלקת עיניים חריפה שאילצה אותי לא לצפות בסרטים וכן בשל העובדה שאני נוסע מחר על הבוקר לפריז.
2. דן ברזל, The great popscile, ו- felicity (וכן אחרים) הביעו את כוונתם ללכת להקרנות האלה. קפוץ לכתבה על 'רקוויאם' (קל למצוא בעינדקס) ובדוק שם. סביר שתמצא e-mails של אנשים המעוניינים לראות את הסרט בסינמטק. שלח אליהם דואר ונסה לתאם.
3. שווה ללכת לסרט הזה גם לבד!!!
4. ספר לי אחר-כך איך היה.
בקשר לדג חרב
זה סרט ששווה בכלל צפייה? או לחכות לדי וי די שיגיע מאוד בקרוב.
בקשר לדג חרב
זה סרט האקרים עם לא מעט פעולה. אני ראיתי אותו באיכות ממש ירודה ולא ממש התלהבתי. די מדוייק טכנולוגית (פחות מ"קוד מסוכן" אבל יותר מהרבה מאד סרטים אחרים). בנוסף הוא גם רוצה להיות מותחן. אני לא יכול להגיד אם אהבתי אותו עד שאני אראה אותו באיכות קצת יותר טובה.
מדוייק טכנולוגית? הא!
הרי אפילו מצפייה בטריילר אפשר להבין כי ההארה הזאת יומרנית מידי.
אני מדבר כמובן על הסצנה בה אומר האיש הרע משהו כמו:"אומרים שהכי טובים יכולים לעשות את זה תוך חמישה שבועות – לך יש חמש דקות!" והטוב מתחיל לתקתק במרץ על המקלדת (רווח? מה זה?).
לסרט הזה – אני לא אלך.
מדוייק טכנולוגית? הא!
אמרתי יחסית… הם משתמשים בביטויים נכונים. בוא נגיד ניתן לסספונד גם ע"י מי שמעורה בנושא. בניגוד למשל ל"Hackers" שלא ניתן לסספונד כלל.
וידוי רדיופוני..
ובכן, טלפנתי אל גלגלגלגל"צ, בתקווה לזכות בכרטיסים הנכספים לג'ונטרה "דג החרב"- האם יש מצב שמישהו זכה בזה בעבר?
רק מסקרן אותי – האם עלי לצפות לכרטיסים, או לשכוח מקיומם?
אח שלי זכה באיזה
כרטיס לפארק מים או מסיבה כלשהי, או משהו אחר בסגנון, ועוד אמר שידור חי שהוא רוצה ללכת עם טל מן.
אותי זה סתם עצבן כי בזמן שהוא דיבר איתם אני הייתי נעולה בחוץ וצפצפת בלי סוף!!
וידוי רדיופוני..
גם אני התקשרתי אליהם. אתה זוכר מה התאריך שהם אמרו? איכשהו היה זכור לי שזה היה אמור להיות מוקרן אתמול.
אבל כן – אנשים זוכים אצלהם. אני אפילו זכיתי כמה פעמים, אבל חשוב לשים לב שהם לא עורכים הגרלה, אלא שולחים את הכרטיסים לראשונים שמתקשרים (זו כמובן השערה, אבל עד כה היא עמדה במבחן המציאות).