 |
||
| מלחמת הפרסומות ממשיכה: רשת רב-חן, שעד היום היתה האיש הטוב בסיפור, מתכוונת להקרין פרסומות במהלך ההפסקה, פשע שעד היום רק רשת גלובוס ביצעה. בינתיים, ליותר ויותר אנשים נשבר, וגם 'וואלה' מצטרפים למחאה. |
14.07.2005
|
|
יומית
מלחמת הפרסומות ממשיכה: רשת רב-חן, שעד היום היתה האיש הטוב בסיפור, מתכוונת להקרין פרסומות במהלך ההפסקה, פשע שעד היום רק רשת גלובוס ביצעה. בינתיים, ליותר ויותר אנשים נשבר, וגם 'וואלה' מצטרפים למחאה.
מלחמת הפרסומות ממשיכה: רשת רב-חן, שעד היום היתה האיש הטוב בסיפור, מתכוונת להקרין פרסומות במהלך ההפסקה, פשע שעד היום רק רשת גלובוס ביצעה. בינתיים, ליותר ויותר אנשים נשבר, וגם 'וואלה' מצטרפים למחאה.
במהלך ההפסקה, לא לפניה
כפי שהפינגווין כבר ציטט, רב חן מיהרו להכחיש ולטעון שהפרסומות אכן יוקרנו, אבל במהלך ההפסקה, לא בחושך לפני שהיא מתחילה:
http://e.walla.co.il/?w=/6/746461
ההפסקה
היא פרק הזמן שעובר בין הרגע שבו הסרט מפסיק לבין הרגע שבו הוא מתחיל מחדש. אם במשך הזמן הזה מוקרנות פרסומות, הן מוקרנות במהלך ההפסקה. למי אכפת איך ברב-חן מגדירים את זה? אם הפרסומת מוקרנת כשעדיין יש אור – זה פחות גרוע מאשר להקרין אותה בחושך, אבל עדיין גרוע.
ההפסקה
כל עוד הפרסומות אינן מוצגות בזמן הסרט, דהינו אחרי שעת הקרנת הסרט המפורסמת, זה לא ממש משנה. אם זה עושה להם טוב להקרין פרסומות בזמן שאנשים הולכים לעשן ולקנות פופקורן, וכשעדיין יש אור, אני לא רואה בזה פסול. אם הם מחייבים אותנו לשבת בחושך כי לא ברור מתי הסרט יתחיל, אני אישית אוותר על בתי הקולנוע האלו.
מה שהכי מעצבן בכל העסק הזה הוא שזמן הפרסומות אינו קבוע וברור. לפי דעתי צריכות להיות פרסומות וקדימונים לפני תחילת הסרט, כדי לסבסד חלק ממחיר הכרטיס, אבל צריכה להיות הגדרה קבועה של הדברים הבאים:
1. משך הפרסומות כולל הקדימונים – משהו כמו 10 דקות עד רבע שעה.
2. שעת ההתחלה ושעת הסיום שלהם – 5 דקות לפני זמן ההקרנה המפורסם בעיתונים עד 10 דקות אחריו.
3. התכנים – כלומר שפרסומות יתאימו לקבוצות הגיל להן מיועד הסרט, והפרסומות יסומנו בהתאם.
4. פרסומות בהפסקה – זמן הפסקה קבוע של 5-10 דקות, כשהאולם מואר ובמהלכו יוקרנו פרסומות מתאימות. כאשר החושך יורד הסרט מתחיל מידית.
5. זמן הפרסומות לכל הסרטים יהיה אחיד וקבוע, ויוצג באופן ברור בשילוט בבתי הקולנוע ואם אפשר גם בעיתונים.
כל זה צריך להעשות כמובן בחקיקה או בתקנות מתאימות, כך שכל בתי הקולנוע ינהגו בהתאם.
ההפסקה
יש לי הצעה יותר מוצלחת:
1. משך הפרסומות כולל הקדימונים – משהו כמו 10 דקות עד 15 דקות.
2. התכנים – כלומר שפרסומות וקדימונים יתאימו לקבוצות הגיל להן מיועד הסרט, והפרסומות יסומנו בהתאם.
3. הקדימונים יהיו לפני תחילת הסרט וכל הפרסומות יהיו אך ורק בהפסקה באמצע הסרט.
4. זמן הפרסומות לכל הסרטים יהיה אחיד וקבוע, ויוצג באופן ברור בשילוט בבתי הקולנוע ואם אפשר גם בעיתונים.
5. המנהג הישראלי המוזר, של הפסקה באמצע הסרט, יבוטל לאלתר. סוף סוף נוכל לשבת ולראות סרט כמו שסרט אמור להיות – יצירה מתמשכת שנגמרת עם עליית הכותרות.
מתאים לי
להכניס את כל הפרסומות אך ורק בהפסקה ואז לבטל את ההפסקה? הולך. בשום צורה אחרת אני לא מוכן לקבל פרסומות בהפסקה.
מתאים לי
פרסומות תמיד יהיו. פשוט צריך לארגן את זה כך, שגם בתי הקולנוע יצאו מרוצים, וגם הצופים לא יסבלו.
צריך הפסקה באמצע הסרט לשירותים, סיגריה ומשהו לשתות. מה רע בזה?
''פרסומות תמיד יהיו''?
מי קבע?
לא צריכות להיות פרסומות מכל סוג שהוא בסרט שאתה משלם עליו.
מחירי הכרטיסים
אם היום אנחנו מתלוננים על מחירי הכרטיסים הגבוהים מדי, נחש מה יקרה אם הפרסומות יבוטלו כליל.
סליחה על המילה הבאה, אבל - בולשיט!
בארה"ב, מולדת הפרסומות והקפיטליזם הפראי, נהגו במשך שנים ארוכות מאד שלא להקרין פרסומות בבתי הקולנוע, אלא רק טריילרים.
המנהג הזה נשבר רק לאחרונה, וגם אז מאד בזהירות, כשעדיין רוב הסרטונים המוקרנים לפני הסרט הם טריילרים ולא פרסומות. ובכל זאת זה לא השפיע על מחירי הכרטיסים.
כשאני רוכש בכספי כרטיס לסרט אני משלם עבור הסרט. לא הפרסומות. מקבץ קטן של פרסומות, במינון נמוך, הוא נסבל (בתנאי שהוא מוקרן כשיש עדיין אור באולם שמאפשר לי לעשות דברים אחרים באותו הזמן). כאשר המינון הופך מפלצתי (ראה מקרה רשת גלובוס שאותה אני מחרים כעת ולא מוכן לגשת לאף אחד מבתי הקולנוע שלה) או שכאשר מנסים לדחוף לי פרסומות גם בהפסקה שבכלל לא היתה אמורה להיות שם מלכתחילה הרי שבעצם מפרים את החוזה שנחתם ביני לבין בית הקולנוע כשרכשתי כרטיס בקופה. ואם צד אחד מפר את החוזה, גם לצד האחר (קרי: הצופה) מותר.
הסכר נפרץ כבר
אני מעדיף סרטים ללא פרסומות וללא קדימונים. אין ספק שזה לא כיף לבזבז זמן מיותר ותשלום על פרסומות. לרוע המזל זה המצב, והוא לא יחזור אחורנית. בתי קולנוע מרוויחים כסף על פרסומות ועל כרטיסים. פגיעה באחד תעלה את כמותו או מחירו של האחר.
במקום להיות קיצוניים צריך להגיע לעמק השווה של פרסומות מול מחיר, כשהפרסומות לא יהיו מעיקות מדי, ומצד שני המחיר יהיה נמוך בהתאמה.
שום סכר לא נפרץ.
כל מה שצריך במדינת ישראל זה מישהו עם שיניים שם למעלה, שיבהיר לבעלי הקולנועים שיש גבול לכל תעלול. אפשר יהיה להתחיל עם ההפרדה בין בעלות על בתי-קולנוע ובעלות על חברת הפצה (מצב שקיים בארץ, ובכל מדינה מתוקנת, לרבות ארה"ב הקפיטליסטית למהדרין, הוא *לא חוקי* מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת). אפשר לחייב אותם לפרסם מראש באיזה אולם מוקרן איזה סרט. וכן, אפשר לחייב אותם (בחוק!) ל-"תקרה" מסוימת של הסכום אותו ניתן לגבות על כרטיס, וזאת בהתאם לשיקולים כמו גודל האולם, מיקום הקולנוע, והכי-הכי חשוב – אם מוקרנות פרסומות או לא.
כל מה שצריך זה מישהו עם שיניים שאכפת לו. אני יודע שהממונה על ההגבלים העסקיים שם עין על רשתות בתי הקולנוע בארץ לפני שנה בערך. מישהו יודע מה יצא מזה?
אוי, רעיון טוב
לתמחר סרט לפי פרסומות, כך שיהיה אפשר ללכת לסרט יקר ולא לראות פרסומות כלל.
ואז כולם ילכו לסרט שיש בו הכי הרבה פרסומות וירגישו מרוצים שהם רימו את המערכת.
ה-ר-ב-ה יותר טוב
מלשלם סכום מופקע על כרטיס קולנוע *בכל מקום* בארץ, ולקבל גם חצי שעה פרסומות.
אם יורשה לי להעביר את התגובה
מהיומית על גלובוס לדיון היותר מתאים כאן:
צריך להסדיר את השימוש בפרסומות
——————–
אם מתייחסים לפרסומות כסוג של תשלום, מה שקורה היום הוא פשוט גניבה.
הלקוח משלם בהסכמה לשטיפת מוח מסוימת בתמורה לקבלת משהו(נראה לי אתי כמו לדרוש כדמי כניס ללונה פארק 40 ש"ח ו3 שיניים)
אבל לרוב לא מספרים לו האם הוא צריך לראות פרסומות, בטח שלא כמה פרסומות הוא צריך לראות או אילו פרסומות.
כאילו הוא שואל "כמה זה עולה?"
ועונים לו "כמה יש לך?"
לא יודע כמה אנשים ירצו ללכת לסרט נטול פרסומות שעולה 70 ש"ח אבל רבים בוודאי יעדיפו סרט עם 10 דקות של פרסומות שעולה 40 ש"ח על סרט עם 30 דקות שעולה 30.
אולי כדאי גם לקבוע ערך כספי לזמן צפייה בפרסומות.
כמובן שאז יתקיים ההליך המגעיל לדעתי בו מי שלא מגיע לסרט בתחילת הפרסומות לא נכנס, או צריך לשלם יותר או לראות פרסומות אחרי הסרט…
אם מישהו ירצה להתעדכן במוצר מסוים,הוא לא ממש זקוק לפרסומות:
כמעט תמיד מספיק להקליד את השם שלו בגוגל.
אולי הממשלה או הסוחרים יקימו מרכז שמפנה לצרכנים מידע על מוצרים אם הם מבקשים אותו, אחרי שצפייה בפרסומות תוכר כעבודה.
רק שבארץ זה, אפעס, לא יעבוד.
תגיד לישראלי, "תשלם ככה וככה ותקבל ככה וככה פרסומות", הוא ישלם את הסכום של שעה וחצי פרסומות, ויגיע שעה וחצי מאוחר יותר.
אפשר לפנות לזה מהכיוון השני
לעשות חצי שעה פרסומות, מי שמגיע בזמן מקבל תלוש החזר (או החתמה על כרטיס ושלוש החתמות נותנות סרט חינם או משהו כזה. או תלוש לפופקורן / פופקורן ושתיה)
מי שבוחר לפספס את הפרסומות אפילו ב5 דקות לא מקבל כלום.
אז יש לך רק בעיה עם יציאה מהאולם בזמן הפרסומות.
רד,
אפשר לדעת ממה נובעת ההתנגדות הנחרצת שלך לפרסומות בזמן ההפסקה?
האם ההפסקה היא מוסד כ"כ חשוב, שפרסומות יפגעו בו פגיעה בלתי הפיכה?
מעבר לזה – מי קבע שתשלום מונע פרסומות?
בכל עיתון שקניתי בכסף מלא, הופיעו פרסומות.
אני משלם (טוב, ההורים שלי משלמים) אגרה לערוץ 1, והם עדיין משדרים "תשדירי חסות".
ערוצים זרים שאני משלם עליהם לחברת הכבלים משדרים פרסומות כל הזמן.
פרסומות מסבסדות מוצרים. It's that simple. רוצה לקבל מוצר חופשי לגרמי מפרסומות? אין בעיה, רק היה מוכן לשלם עליו הרבה יותר.
מבחינתי, אם פרסומות בזמן ההפסקה הן המחיר שעלי לשלם בשביל להשאיר את מחיר כרטיסי הקולנוע כמו שהוא בשנתיים-שלוש הקרובות, אני אשלם אותו בכיף.
הבעיה העיקרית היא בעיה של הסלמה
והיא נובעת בעיקר מחוצפה וחמדנות. גם אם מתחילים בפרסומת אחת בהפסקה, מהר מאוד נגיע להפסקה של חצי שעה של פרסומות – כמו שפעם היו פרסומות ספורות לפני הסרט, והיום יש חצי שעה שלהן. מה ימנע מקולנועים לעשות את זה, אם לא נתחיל להתנגד כבר מעכשיו?
תאוות הבצע ופרסומות
בכל מקום שתסתכלי עליו מנסים לדחוף פרסומות בשביל להרוויח עוד כסף. בסרטים יש פרסומות סמויות, כגון מוצרים שמנסים לקדם, ראי ערך טלפונים סלולאריים בסדרת המטריקס. במשחקי מחשב, כגון הסימס, עומדים להכניס שלטי פרסום, שיופיעו במקומות המתאימים בזמן המשחק. רשת ארומה שוקלת להכניס מסכי פרסומת בבתי הקפה שלה, וכך הלאה.
בקיצור, אין גבול לפרסום. זה מעצבן, זה מעיק, ולרוע המזל אלא אם יהיה חרם צרכני מאסיבי, שום דבר לא ישתנה. בישראל חרם צרכנים לא מצליח כי אנחנו פראיירים. מה שקורה בד"כ הוא שהישראלי צועק ובוכה, ואז מסתגל.
רק שפרסומות בהפסקה או לפני הסרט
לא משנות כהוא זה את מחירי הכרטיסים. ויש גורם נוסף: כשהפרסומות מוקרנות לפני הסרט הן מאפשרות לצופה, זה ששילם מכספו על הכרטיס, את שיקול הדעת אם להיכנס לאולם או לחכות בחוץ עד לתחילת הסרט. כאשר הן מוקרנות בהפסקה (או לפני ההפסקה) שיקול הדעת הזה ניטל מהצופה שכבר ישוב בכסאו.
ואם כבר בעניני הפסקות עסקינן: זו המצאה ישראלית למהדרין. באף מדינה בעולם אין הפסקות במהלך הסרט – אלא אם זה סרט מאד ארוך, וגם אז לא תמיד.
למעשה, בבתי הקולנוע של "רב-חן" שמצויים בת"א עצמה אין הפסקה עד היום.
תמהני אם עכשיו הם ינהיגו הפסקות גם בבתי הקולנוע התל-אביביים שלהם כדי שיוכלו להקרין בהן פרסומות.
זה יותר מזה.
הפסקות בסרטים פשוט מפריעות לי, ואני בטח שלעוד מיעוט של אנשים הן מפריעות. הבעיה היא שאתה לא אמור לראות סרט עם הפסקה באמצע. לא רק שזה בכלל לא כיף, זה גם מבטל במידה רבה את האווירה. על אחת כמה וכמה לראות ג'יני מג'מייקה צועק "בויאקה!" באמצע סרט תהרוס את החוויה. זה מעצבן במיוחד כי הם אמרו שהתשלום על פרסומת באמצע הסרט הוא רק 20-30 אחוזים יותר משר פרסומת "רגילה" לפני הסרט, מה שאומר שהם היו יכולים באותה מידה להוסיף פרסומת לפני הסרט. לא ברור לי מה כ"כ ימנע מהם לשבץ בעתיד פרסומות לאורך כל ההפסקה. והכל באשמת תנובה ימ"ש.
זה *הרבה* יותר מזה.
כי אם רוצים להימנע מהפרסומות, צריך לצאת מהאולם. וכשיוצאים מהאולם, לאן בדיוק אפשר ללכת? כמה אנשים ימצאו את דרכם למזנון, לקנות פופקורן או שתיה שהם לאו דווקא היו קמים בשבילם?…
בכל מקרה הקולנוע מרוויח, וזה על חשבוננו.
להסכים איתך
גם לי זה מפריע ההפסקה באמצע.
אני מאלה שגם דיבורים באמצע הסרט בבית מפריעים לי… ולעתים זה מתנגש עם חברים שדווקא אוהבים לקשקש תוך כדי.
ולגבי הכסף – היה כתוב שם אם אינני טועה שפרסומת מכניסה כמה אלפי דולר לחודש (!), ושבמחיר של פרסומת אחת בטלויזיה אפשר להקרין פרסומות במשך חודש שלם בקולנוע.
אם ככה אני לא מבין בכלל מה הקטע, זה לא נשמע שזה תורם כ"כ הרבה כסף.
פרסומות בטלוויזיה
זה ברמה של מאות אלפי דולרים לפרסומת בודדת. כלומר, חצי שעת פרסומות בקולנוע מכניסה לבעלי הקולנוע מאות אלפי דולרים כפול 50 (אני לוקחת בחשבון שיש פרסומות ארוכות יותר מחצי הדקה הרגילה. מצד שני, אמורים לשלם עליהן יותר).
איך?
הגיוני בעינייך שמישהו ישלם מאות אלפים בשביל פרסומת אחת בקולנוע? נשמע כמו יותר מדי. אני הבנתי דווקא שפרסומת אחת (שתוקרן למשך חודש בכל האולמות של הרשת) תעלה כמו שלושים שניות פרסום בפריים-טיים – כמה אלפי דולרים ולא מאות אלפי דולרים.
שוב פעם:
1. פרסומת אחת בטלוויזיה עולה מאות אלפי דולרים.
2. באותו הסכום, ניתן לפרסם במשך חודש בקולנוע.
3. ברשת גלובוס, לפני שמתחיל הסרט יש חצי שעה של פרסומות. כלומר, כ-50 פרסומות מוצגות אחת אחרי השניה.
4. כאמור, על כל פרסומת כזו (המוצגת למשך חודש) מקבלים בעלי בית הקולנוע סכום השווה למחירה של פרסומת טלוויזיה.
5. מכאן נובע: בחודש הם מרוויחים את מספר הפרסומות לפני כל סרט (~50) כפול מחיר כל פרסומת.
שוב פעם:
1. פרסומת אחת בטלוויזיה לא עולה מאות אלפי דולרים.
2. אלא אם כן את מדברת על הגמר של כוכב נולד.
3. מיד לפני ההכרזה על המנצח.
4. מה שאמרתי בתגובה הקודמת – הם לא מרוויחים מאות אלפי דולרים על כל פרסומת.
שוב פעם:
לונג, לי עצמי אין לי מושג קלוש בעניין. אבל המקור שלי היה מהכתבה שבלינק מהארץ:
<הרשת מונה 146 בתי קולנוע בפרישה ארצית. כיום נאמדת עלות הפרסום למשך חודש בכל בתי הקולנוע של הרשת בכ-8,000-7,000 דולר בחודש.
לדברי יוסי שמעיהו, … בתנובה… "במחיר של תשדיר אחד בשעות השיא בטלוויזיה, אני יכול לפרסם חודש שלם בקולנוע. …
… למחיר … תמורת הנוכחות הבלעדית בשידור פרסומת בודדת לפני ההפסקה במחצית הסרט. "מדובר במחיר הגבוה ב-30%-20% מהמחיר הקבוע שתנובה משלמת לפרסום בבתי הקולנוע", …
נאלצים לצפות בגל של פרסומות, לעתים מעל ל-30 פרסומות רצופות>
יצא לי 225000 $ לחודש (ל30 פרסומות בחודש).
ולפי מחיר כרטיס של 33 ש"ח יצא לי שזה שווה ערך של 30 אלף כרטיסי קולנוע. אין לי מושג אם זה הרבה או מעט.
והסכום של תנובה בערך 10000$ לחודש עבור הבלעדיות הנ"ל.
אם פרסומות הן המחיר שיש לשלם
על מנת שמחירי הכרטיסים לא יעלו, איך זה שבשנים האחרונות לא רק שהמחירים עלו ועוד איך, יש גם יותר פרסומות?
על מה את מסתמכת בקביעה הזו?
אני לא מדבר על גלובוס, עם זמני פרסומות מגוחכים, אני מתייחס כאן לרב-חן – הרשת שעד כה הפגינה את ההתחשבות הרבה ביותר בקהל שלה (או את חוסר ההתחשבות הנמוך ביותר), והשאירה את זמן הפרסומות על מספר חד ספרתי של דקות.
תראי, בתי הקולנוע בארץ הם סוג של קרטל. אין בענף הזה תחרות אמיתית, בדיוק כמו אצל חברות הסלולר, העיתונות היומית, הטלוויזיה בתשלום ועוד. לכן אני מפריד את נושא המחירים – שהוא ארצי – ונושא הפרסומות – שהוא שונה עבור כל רשת.
גלובוס (וסינמה סיטי, אם כבר מדברים) יישרה קו בנושא מחירי הכרטיסים, ובשביל להכניס עוד כמה שקלים לכיס, האריכה גם את זמני הפרסומות. רב-חן, לעומת זאת, הסתפקו בעליית המחירים.
לכן אני מאמין שגם הפעם, מבין שלל הברירות האחרות (עוד פרסומות לפני הסרט, עליית מחירים, הורדת הסטנדרט של השירותים אותם הקולנוע מעניק), זו הרע במיעוטו.
אני לא שמח על המהלך הזה, אבל אני גם לא חושב שצריך ללכת עם הראש בקיר ולהיות בטוחים שלא משנה מה, תמיד דופקים אותנו.
ואם להוסיף על זה...
הרי ברור שבשנים האחרונות, ולא-מעט בגלל "סינמה סיטי", רווחיהם של החבר'ה מרב-חן יורדים. אם התגובה הכי קיצונית שהם מוצאים למצב הזה זה להקרין פרסומות בהפסקה – שיבושם להם. אני באמת לא מבין למה זה כל כך מפריע.
ברב חן לב המפרץ
בסין סיטי, הפרסומות שקדמו לסרט נמשכו 20 דקות (פלוס מינוס 2דקות), לא בדיוק מספר חד ספרתי.
פרסומות בכלל
אני חושב שנוצרה מוסכמה (אני מבין שמדינתנו מובליה בתחום) כאילו יש למפרסמים, זכות לשטוף לנו את המח ללא יכולת התנגדות ובחירה. עד כדי כך שכאשר מישהו מתקומם נגד פרסומת עונים לו (גם ההוא בתגובה המרגיזה שלו, אבל גם חלק מהגולשים פה) שחובת ההכוחה עליו. פירוש – אתה כמטרת ההליך הפרסומי צריך להוכיח שהחדירה שלנו לחיך עברה גבול חוקי. ואילו אני חושב שמן הראוי שהמשוואה תהיה הפוכה. שהחובה תהיה על המפרסם להוכיח שזכותו לחדור לחיי ולהכריח אותי לשמוע או לראות את תכניו. והוא חייב לאפשר לי לבחור להחשף לחומר או שלא להחשף.
הפרסומת ברחובות, בשילוט, במסכי ענק בכבישים, וכל פעם שחושבים שזהו הגענו למקסימום עולה רעיון נוסף איך להכנס לורידים מעוד כיוון. אררררררר.
ובכלל, לדעתי הפרסומת אמור להיות אמצעי עזר לצרכן ולא למשווק. צריכים להיות חוקים שהפרסומת מכילה מידע ענייני שעוזר לי לבחור בשירותים או מצרכים באופן יותר מושכל, ולאסור שטיפת מח שמטרתה לגרום לי לפעול מכח דחפים בלתי נשלטים. אבל זהו נושא נפרד.
העתיד כבר כאן!
אני לא יודעת איך זה במקומות אחרים, אבל כמות הג'אנק מייל שנכנסת לתיבות בת"א היא מדהימה. אפשר להגיע למצב של סתימת התיבה בקלות אם לא מרוקנים אותה מספר ימים…
והכלל הידוע הוא שפותחים
תיבת רשת (יאהו או ג'ימייל) ואת כתובתה מספקים בכל מקום שנרשמים אליו. זה מוריד פלאים את כמות הג'אנק שנכנסת לתיבה האמיתית, ואילו שם – בתיבת הרשת עם הקיבולת הגבוהה – יכולות להצטבר להן הודעות הזבל. להיכנס פעם בחודשיים שלושה ולרוקן בבת אחת, ואז להמשיך הלאה.
והכלל הידוע הוא שפותחים
שני טיפים אחרים לאיך לא לתת את כתובת תיבת הדואר שלך ב gmail בכל דרישה להרשמה:
לראות אם יש כבר רישום של מישהו אחר ב http://www.bugmenot.com
לפתוח תיבה "חד פעמית", במקום, כמו ב- http://www.mailinator.com
אופס
<אמוטיקון מסמיק>
חשבתי שמדובר על תיבת הדואר הרגילה… אחרי הכל גם בה יש ג'אנק מייל…
דווקא באימייל אני בכלל לא סובלת מבעיות כאלה (אחרי שעזבתי את Hotmail).
אופס
אין מה להסמיק. אני די בטוח שהם אלה שצריכים להסמיק כי קישרו הכל לאימייל. לפי ההודעה המקורית שאליה הגבת, אין סיכוי שמדובר באימייל, כי היום עם התיבות הגדולות מישהו לא היה כותב "אין לכם מושג כמה דואר אפשר לתקוע בתיבה אחת!" או "לאמיצים: ביום ראשון". ובכלל, לא היה מדגיש שזה בארה"ב, הרי אין הבדל בין הזבל באימייל בארה"ב ובארץ, אולי לנו יש יותר אפילו כי אנחנו מקבלים גם באנגלית וגם בעברית.
תודה... נרגעתי
<אמוטיקון פתית שלג צח כשלג>
(אני מקווה שזה לא נחשב לשיגעון גדלות… זה יכול להיות גם פתית קטן…)
חילזון, חילזון
אנשים כבר שכחו שיש חילזון..
בכל מקרה, אני תל אביבית ומקבלת אולי מקומון וארבע פרסומות ביום, מקסימום (טוב, לא גרה במקום כזה מרכזי..). במעט הזמן שגרתי בארה"ב מיון הג'אנק היה חתיכת משימה.
(ואף אחד לא שם לב ששמתי ספוילר בלי שהיה שום ספוילר שם. טוף נו)
כנראה שלא היינו מספיק ערניים...
(או שפשוט חשבו שלחצת בטעות על הספויילר).
כנראה שסדרי הגודל בארה"ב גדולים ממה שאני יכולה לדמיין פה מנקודת שבתי בפרובינציה…
בכל אופן – נראה לי שהג'אנק מייל מגיע במהירות של "חילזון טורבו" לתיבה, בניגוד נניח למכתבים של סבתא שלי, שבאמת ראויים לתואר snail mail.
אם אני מבין אותך
אז מכיוון שזה קרטל, וגלובוס העלו מחירים + הוסיפו זמן פרסומות, אז זה מובן מאליו שרב חן גם צריכים לעשות את זה וזו טעות שלנו להבין כאילו דופקים אותנו?
הדברים שאתה אומר לא שונים בהרבה ממה שמר גלאי אומר- העולם בחוץ הוא מקום די דפוק. דופקים אותנו מפה, דופקים אותנו משם – אין מה למחות, פשוט צריך להיות חזקים.
הרפלקס הראשוני שלי הוא להקים קול צעקה ולהראות לך עד כמה אתה טועה
אבל הי, יש אמת בדבריך.
זו בטח לא הדרך בה הייתי בוחר להגיד את הדברים, אבל רוח הדברים שלי די דומה למסקנה הסופית שלך.
ולמרות זאת, כמה הערות:
א. כשבאים לתקוף משהו, חייבים ללמוד לאן לכוון את החצים. יש הרבה דברים מעצבנים בקולנוע הישראלי, כאשר מחירים, פרסומות ושירות הם רק כמה מהם. אם מפריע לך המחיר של כרטיס לסרט, אל תתחיל לתקוף את הפרסומות. רוב הטענות לגבי המחירים הן שהם יקרים באופן אמפירי (או נומינלי, או לא יודע מה. הם יקרים, בקיצור), לא "ביחס למה שמקבלים," לא "בהתחשב בזה שיש פרסומות," אלא ביחס לדרכי בילוי אחרות. אם זה מה שמפריע לך – אחלה. זה גם מפריע לי. אבל אל תתחיל לתקוף את הפרסומות בהפסקות כשמה שמפריע לך זה החור בארנק.
ואם מה שמפריע לך זה לא הכסף, אלא הזמן שמתבזבז בזמן הקרנת הפרסומות לפני הסרט, אל תתקוף את התוכן שלהן.
ואולי מה שמפריע הוא דווקא העקרון של פרסומת? התחושה שלמפרסמים יש גישה לכל האספקטים של החיים שלנו? גם זה אחלה, וגם זו מטרה טובה להלחם נגדה. אבל הפרסומות בקולנוע הן רק סימפטום של התופעה הזו. אין שום משמעות במתיחת הקו דווקא בהפסקות של הסרטים. ההפסקות לא מיוחדות יותר מהבניין ההוא בהלכה או העמוד האחורי של "ידיעות".
ב. לפני כמה זמן התנהל פה דיון על טיבם של במאים. עלתה השאלה האם ניתן לשפוט סרט לפי הסרטים האחרים של אותו במאי. האם סרט רע יכול להפוך לסרט טוב רק כי הבמאי של אותו סרט ביים בעברו (או בעתידו) סרטים טובים. הרבה אנשים השיבו על השאלה הזו ב"כן."
יש לי את אותה תחושה לבגי רשתות הקולנוע. גלובוס הראתה שוב ושוב שאין לה עניין ברווחתו של הקהל שלה, וכל מטרתה היא מיקסום רווחים. רב-חן, לעומת זאת, שמה את רווחת הצופים במקום גבוה יותר ברשימה שלה. אל תטעה, אני לא חושב שמדובר בפילנטרופיות או שרב-חן היא מלכ"ר, אני פשוט טוען שבעלי ומנהלי הרשת הבינו שהדרך הנכונה להגדלת הרווח היא ע"י דאגה לקהל שלה. זבובים, דבש, תעשה את החיבור לבד.
לכן אני עדיין נותן לה את ההנאה מהספק, שהמהלך האחרון של, עד כמה שהוא נראה מסריח, נעשה כדי שלא נספוג אקטים מסריחים יותר בעתיד הקרוב.
כן, אני יודע שזו השקפה מעט נאיבית, אבל כרגע אני מעדיף לדבוק בה.
ג. אנחנו לא חיים בעולם מושלם. לא משנה עד כמה כוונותיך טובות, לא ניתן לנהל עסק שייטיב לגמרי עם קהל הלקוחות, כאשר המתחרים כלל לא מתחשבים בקהל הזה, מבלי להשאר מאחור.
אז כן, כל עוד זה לא מתנגש עם כללי אתיקה שונים (שלא כמו אצל מר גלאי מיודענו), ואם אין דרך אחרת לשמור על רווח סביר, אני חושב שפעולות בסגנון המהלך האחרון של רב-חן לא ראויות לגנאי.
לסיום, אני חושב שצריך להבהיר משהו אחד וחשוב – הרעים בסיפור הזה הם גלובוס. רב-חן, מבחינתי, הם הילד שתמיד מקבל מכות מהבריון של הכיתה, וכשהוא מחליט שנמאס לו והוא רוצה להחזיר, כל המורים מתנפלים עליו, מטיפים לו מוסר ואומרים לו שממנו הם ציפו ליותר.
האמת
אני לא נמצא בארץ. כאשר אני הולך לראות סרט, אני משלם מחיר שאני מודע לכך שהוא גבוה, אבל, ואללה, הוא עולה לי פחות משעת עבודה, אז לא נורא. אני מתיישב בד"כ במקום נוח, לפי בחירתי, מכיוון שאני משתדל להגיע מוקדם כך שתהיה לי האפשרות לבחור את המקום הזה. מלבד מספר טריילרים שבד"כ מספקים לי הנאה ואולי פרסומת אחת או שתיים (אני אפילו לא מסוגל לזכור אם יש דבר כזה), והסרט מתחיל – אני נשאב לתוך החוויה, מתחילתה ועד סופה. ללא הפסקות, ללא הטרדות. כלום.
עכשיו – אם משגעים אותך בפירסומות, אם תוכן הפרסומות לא לרוחך, אם כל זה משתלב עם מחיר גבוה של הכרטיס, לא רק שיש לך זכות להתלונן על כל אחד מהדברים, אני גם לא מופתע אם הסיבה לזה שכל התופעות האלה יופיעו ביחד היא ניטרול העוקץ מהתלונה שלך – ראה הערה א' שלך. כלומר, אם תתלונן על המחיר, יורידו את המחיר ויעלו את זמן המסך של הפרסומות. תתלונן על הפרסומות, אז יגידו לך – זה המחיר או הפרסומות? צעד אחר צעד לוקחים ממך את האפשרות להתלונן, עד שאתה מסתגל לתנאים הקיימים. רב-חן מתחילים פרסומות בהפסקה. גם גלובוס יגיעו לזה, על סמך אותה טענה שרב-חן כבר עשו את זה, הם בסה"כ מיישרים קו. אז איפה הסוף?
אם רב חן הם הילד שמקבל את המכות, אז תשמע, כנראה שמגיע להם – דווקא עכשיו (אם זה באמת התחיל רק עכשיו), כאשר יש עליהום ציבורי כלפי גלובוס על פרסומות, הם מתחילים בליין חדש (ולטעמי האישי, מזעזע) של פרסומות בהפסקה? כאפה זה מה שהם מבקשים.
רק דבר אחד
קרטל לא מגיב. קרטל יוזם. זאת אומרת – אם אכן מדובר בקרטל (ולדעתי לא) אז רב חן עשו קנוניה עם גלובוס בשביל להעלות את המחיר.אך לא הגיבו, לאחר שגלובוס העלו את המחיר.
רד,
אני אמנם לא רד, אבל גם אני מתנגדת נמרצות לפרסומות בזמן ההפסקה.
הבעייה איתן שהן מוציאות מהריכוז של הסרט, מהאווירה של הסרט, וכשהסרט מתחדש אז צריך שוב "להעביר הילוך" ולחזור לסרט.
כן, ההפסקה לבד כבר עושה את זה (ואני בהחלט מעדיפה לוותר עליה לחלוטין), אבל הפרסומות מחמירות את זה בכמה וכמה דרגות.
מתאים לי
בדיוק!
וזה יהיה רק השלב הראשון בתוכנית החומש שלי לתיקון עולם כללי. אם הניסוי הראשוני יצליח, אני מציע לדחוס את כל עוולות העולם הזה לתוך אותו טווח זמן.
אהמ
3 ו-5 לא קצת סותרים אחד את השני?
אהמ
לא. הם משלימים אחד את השני.
מזכיר את ''אני, רובוט''
ההפסקה
כל פעם שעולה נושא ביטול ההפסקה באתר אני חוזרת ומזכירה שחלקנו "בורכו" בשלפוחית קטנה, בפרט שתנאים כגון מיזוג מקפיא ושתיה במהלך הסרט (אני מנסה להימנע ככל האפשר, אבל זה לא תמיד מצליח, אחרי הכל גם להתייבש זה לא בריא) מחמירים מאד את המצוקה. כשסרט הוא באיזור ה-100 דקות, זה לא בעייתי; אבל רבים הסרטים שעוברים את מחסום השעתיים (ולא צריך להיות שר"ה בשביל זה) וממש קשה להנות מסרט כשהמחשבה היחידה שמטרידה אותי היא מתי זה נגמר כדי שאפשר יהיה להתרוקן סוף סוף. תוסיפו לזה לפחות רבע שעה (במקרה הטוב) של פרסומות וטריילרים בתחילת הסרט (שאף פעם אין לדעת מתי בדיוק הם יסתיימו ולכן אי אפשר להסתכן בהליכה לשירותים בזמן הזה) והסיכוי לאורך כולל של מתחת לשעתיים נמוך מאד.
כבר יצא לי לראות סרטים ללא הפסקה (מסיבות שונות) וזה אכן לווה באי נוחות בחלק מהמקרים, והיו פעמים שנאלצתי לצאת תוך כדי הקרנת הסרט, עד כדי כך (מה שבטח לא היה נחמד מבחינת שאר הקהל). זה שהמנהג לא מקובל בארצות אחרות – בעיה שלהם. בהצגות, הופעות ארוכות ואפילו בסוגי ספורט שונים מקובל שיש הפסקה לטובת הכלל (הן השחקנים והן הקהל). התור הארוך בשירותי הנשים מזכיר לי כל פעם מחדש שאני ממש לא לבד. גם בסרט, בכל סרט, אפשר למצוא נקודה טובה לעצירה (וזה שלא טורחים לחפש אותה זו כבר בעיה אחרת) ולעשות הפסקה.
אדם מבוגר ממוצע יכול
לא לבקר בשירותים במשך שעתיים (ואף יותר) ברציפות. מי שבוחר לשתות ליטר קולה במהלך הסרט זו כבר בעיה שלו (ובאחריותו לשבת בכיסא צדדי בשביל לגרום למינימום הפרעה). סרט לא מפסיקים באמצע (אלא אם מדובר בהקרנות ילדים בחופשים בבוקר. אז אני מרשה).
אדם מבוגר ממוצע יכול
עם דגש על המילה "ממוצע": לא תמיד הממוצע מורכב מקבוצה הומוגנית של אנשים. לפעמים הוא גם פונקציה של כמות האנשים בקצוות… יש כאלה שיכולים אפילו 8 שעות ויש כאלה שלא יכולים שעתיים. ולא צריך לשתות בשביל זה ליטר קולה (קולה זה משקה ממש לא טעים, בניגוד למה שמספרים לכם ב30 הדקות של הפרסומות… שטיפת מוח…אם כבר מדברים).
אני דווקא מעל הממוצע שהוזכר כאן בד"כ, אבל צריך להתחשב בכלל האוכלוסיה, וזה לא כ"כ נורא.
מי אמר?
כמו ש-trilliane אמרה, בד"כ בהפסקות השירותים מספיק מלאים, לרבות בהקרנות מרכזיות, בשביל שזה יעשה את הממוצע שלך ללא רלוונטי למקרה הזה. וזה הגיוני אם חלק גדול, אם לא רוב מהאנשים קונים פופקורן (מצמיא) ו/או נשנושים אחרים וחלק גדול מאלה מצרפים גם שתייה- ולאו דווקא ליטר.
אז כל האנשים ה'חריגים' האלה היו צריכים להתפשר על איכות הצפייה בתרחיש ההיפותטי שלך בשביל לא להפריע..? בגלל שבמקומות אחרים אין הפסקה אז תמיד 'שם' הם יודעים יותר טוב? אני בכל אופן מרוצה מהסידור הזה וחושבת שזה דיי מתאים לקהל הישראלי. בשבילי הכמה דקות האלה לא הורסות כלום בחוויה של הסרט אלא חלק יעיל ואינטגרלי ממנו.
אין שום דבר
"יעיל" ובטח שלא "אינטגרלי" בקטיעת סרט לצורך ריקון שלפוחית. את פשוט לא מכירה אפשרות אחרת מכיוון שהמציאות הקלוקלת של בתי הקולנוע בארץ הרגילה אותך לתנאים גרועים (והם לא עושים לך טובה בהפסקה, מבחינתם ההפסקה נועדה אך ורק בכדי למכור פופקורן וקולה במחיר מופקע).
באותה מידה הרי אנשים יכולים לבקש מYES שבערוצי הסרטים שלה יעשו הפסקה באמצע הסרט לשתי דקות. פיפי. דחוף.
ובאופן כללי אכן "חריגים" צרכים להתפשר.
אין שום דבר
הם עושים.
קוראים לזה Yes-Max.
ולא, אני לא חושב שזה אותו דבר. כך או כך, אני נהנה להחליף רשמים בהפסקה – ולנסות לנחש מה יקרה בהמשך.
ואין לי בעיה שישמו פרסומות בהפסקה, רק שזה יהיה במקום בהתחלה.
מדובר בתכונה איזוטרית
של המכשיר (ורק לאחוז אחד ממנויי YES יש אותו בבית). ומה זה בכלל קשור?
את הרשמים והניחושים תעשה בראש.
אני די מופתע..
חשבתי שרוב המגיבים פה פנאטים יותר לגבי הפרעות באמצע הסרט מאשר לגבי מחיר הכרטיסים.
ומי אמר שבטלויזיה זה שונה?
באמת מאד קשה לי לראות סרט (של כ-100 דק' ומעלה) ללא הפסקה, ולכן אני לא נוטה לראות סרטים בטלויזיה בזמן אמת. למעשה, אני לא נוטה לראות סרטים בטלויזיה – בצפיה ביתית אני מעדיפה DVD (כמו כולם, לא?) ואם מוקרן באחד הערוצים סרט שאני רוצה לצפות בו, אני מקליטה וצופה בזמני החופשי (ואז עושה הפסקות איפה שבא לי, או מדלגת על הפרסומות איפה שבא להם, בערוצים המסחריים כמובן). במקרה הכי גרוע, אני אלך לשירותים על חשבון הצפיה (וזה כמובן יארך זמן קצר מאשר בקולנוע וגם לא יפריע לאף אחד תוך כדי).
אני מכירה אפשרות אחרת, וכמו שכתבתי התנסיתי בצפיה בסרטים ללא הפסקות. לא תמיד זה היה נורא, אבל זה ללא ספק היה הרבה פחות נוח ובעיקר מאד מלחיץ.
באשר לכמות השתיה – מעולם לא שתיתי ליטר שתיה בקולנוע אפילו לא קרוב לזה (בפרט קולה שאני פשוט לא אוהבת), ועדיין אני זקוקה להפסקה. מה שאגב מקשה מאד זה הקור העז ששורר באולמות בכל עונות השנה, וכידוע אברי גוף מסוימים נוטים להתכווץ בקור…
להתאפק אני יכולה מצויין, אבל גם אם נשים בצד את העובדה שזה ממש לא בריא, זה ללא ספק מציק מאד ופוגם בחווית הצפיה (שלי) הרבה יותר מאשר הפסקה. אם יש הפסקה בהצגות (ולפעמים המצב בשירותי הנשים כ"כ קשה שלא כולן מספיקות להיכנס לפני הצלצול של תום ההפסקה, כן כן) אני לא רואה למה שלא יהיו בסרטים. לרוב גברים לא מבינים את זה – אני חושבת שיש לכם שלפוחית גדולה יותר ולרוב אתם לא עומדים בתור לשירותים (וגם פחות קר לכם). יש חצי אחר באוכלוסיה שמזדהה איתי הרבה יותר, אני בטוחה.
כפי שהתלמוד הבבלי מלמד אותנו,
"ואל תשהה עצמך בשעה שאתה צריך לנקביך".
(ולמה? "שלא יבא לידי חולי מעיים".)
ומי אמר שבטלויזיה זה שונה?
אני לא חושב שלגברים יש שלפוחית שתן יותר גדולה, מה שכן, בשירותי הגברים אין תור כי מסיבות מובנות לוקח להם הרבה פחות זמן. אני בטוח שאם תעמדי ותספרי את מספר האנשים שנכנסים לשירותי הגברים ושירותי הנשים בסך הכל יצא מספר די דומה. ואם באמת יש יותר נשים, תוסיפי לזה את העובדה שלדעתי 95% מאלה שהולכים לשירותים בהפסקה זה לא כי הם בהכרח לא יכולים להתאפק עוד חצי סרט, אלא כי הם מעדיפים לוודא שלא יהיה צורך בכך בזמן הצפיה, ואולי נשים פשוט פסיכולוגית נוטות לכך יותר.
לא שכנעת אותי.
והטענה שההתאפקות שלך פוגמת בחווית הצפיה יותר מאשר שעצם קטיעת הסרט פוגמת בחווית הצפייה שלי היא כמובן נכונה לך ולך בלבד.
אגב, לאחר בדיקה קצרה בגוגל גם לא מצאתי סימוכין לכך שהשלפוחית שלכן קטנה משלנו (אבל אני אברר מחר עם איזה פזיולוג).
ואת יודעת מה, וגם אם היא קטנה
מה זאת אשמתנו? תפנו לשכינה או לדרווין.
ואתה לא שכנעת אותי.
חוץ מהעובדה שאני שותף לבעיה, אתה מתעלם מנקודה חשובה: כל אותם אנשים שלא מסוגלים להתאפק (ואתה מוזמן לא להשתכנע, אבל הם קיימים גם קיימות) הולכים לצאת באמצע הסרט, בחושך, תוך כדי מלמולי התנצלות והסתרת המסך.
זה הולך להרוס לך את חוויית הצפייה בדיוק כמו הפסקה, אם לא יותר.
שיט. ידעתי שהניק הזה ירדוף אותי.
זה נשמע מאד נחמד, אבל לגמרי לא נכון.
העובדה היא שבבתי קולנוע שבהם לא נהוגה הפסקה (ויש כאלה) לא נרשמת תנועת צופים ערה לשירותים במהלך הסרט. אפילו בסרטים ארוכים מאד זה לא קורה.
אין לי ממש עדויות
כי אני ירושלמי, ופה אין קולנועים כאלו (להוציא הסינמטק, נראה לי). אבל במקרה שלי, אם אין הפסקה, אני כמעט תמיד יוצא באמצע. אותי, לפחות, זה מעצבן הרבה יותר: מכריחים אותי להפסיד חלק מהסרט.
אני למען האמת
פשוט רואה בזה פוטנציאל מסחרי שיהווה אפיק הכנסות חדש.
– כן, אהמ.. פופקורן גדול בבקשה, דיאט קולה גדול, וקטטר אחד.
– אדוני מעוניין להוסיף שקל תשעים ולקבל סיוע של דיילת?
– לא, תודה.
– יש כרטיס מועדון?
_כן_, תודה.
ברור שיהיו כאלה שיצאו באמצע,
אבל השאלה היא אם יש מספיק מהם כדי להחשיב את זה ל'תנועה ערה'.
ראית פעם שירותי גברים ציבוריים?
כבר עדיף לחטוף דיזנטריה (מה שממילא סביר שיקרה ברוב השירותים שנכנסתי אליהם). מה שכן, בזמן ישיבה ממושכת, אכן נוצר לחץ מסוים על הבטן התחתונה ואצל חלק מהאנשים נוצר דחף ללכת לשירותים.
מ*בחינתך* אולי זה לא חלק יעיל,
אבל כאמור מבחינת רבים אחרים זה כן. לכן ה"חריגים" גם היו במרכאות, אם לא הבנת, מאחר והם לא כ"כ כאלה… בבקשה אל תדבר בשם כולם גם כשאתה אומר שאלה תנאים גרועים, כי לדעתי אין פה קשר ל'תנאים' ובעצם *מבחינתי* זו קטנוניות פלצנית. נכון, אפשר להגיד שהורגלנו לזה כאן בארץ כברירת מחדל, אך זו עובדה שבמצב הקיים ההפסקה אכן שימושית למגוון פעילויות ע"י צופים רבים- כן, גם קניית פופוקורן ושתייה- היקרים מאוד בד"כ (פופקורן וצפייה בסרט.. אההם. אולי לא בתי הקולנוע בארץ הם אלה שהמציאו את השילוב הזה, אבל עדיין זה יכול להיחשב לעוד הרגל מגונה, גם אם נפוץ מאוד, בו הורגלנו בעוונותינו), דיבור בסלולרי, עישון(ולא, אני לא מעשנת)- לא נשכח את הצורך להתפנות הנדון כבר, ועוד פעילויות אנושיות שלא קשורות ישירות לצפייה בסרט אך פעמים רבות ההפסקה נמצאת כשימושית בגללן. וד"א, התנסיתי בצפיות ללא הפסקה ואני עדיין מעדיפה עם.
אז מה הנקודה שלי? ההפסקה מפריעה לחווית הצפייה שלך, ואמנם אתה לא היחיד כפי ששמתי לב באתר, אבל מאחר שלא נערך סקר בנושא (שאני יודעת עליו) אתה בפירוש לא יכול להגיד שאתה נמנה עם הרוב. מהניסיון שלי זה אפילו הפוך. לרבים אחרים ההפסקה לא מפריעה ואפילו שימושית. אז בעצם יכול אפילו להיות שאתה נמנה על ה'חריגים' ותצטרך להתפשר..? אפשרות מפתיעה, הא?
בקשר להפסקה בזמן צפייה בבית ביס זה כבר מוגזם- הרי זה לוקח פחות משתי דקות בד"כ במצבים כאלה
. אבל אם אתה כבר מזכיר את זה אז אחד היתרונות המוסכמים בצפייה בקולנוע ביתי, זו היכולת לעצור את הסרט באיזו נקודה שאתה רוצה מהסיבות האנושיות שצויינו ואחרות. זו אפשרות מאוד נוחה, וזה גם מזכיר לי שאף במשחקי ספורט והצגות יש הפסקות.. לאור כל זה, הולך ונראה שזה לא מן רעיון אזוטרי ומיותר כ"כ, ההפסקה. בכל אופן, גם אם אנשים מורגלים, לפי דעתך ,בדבר מיותר מסיבות מסחריות בלבד זו לא סיבה להתנשא עליהם, כפי שאתה עושה, ולכפות עליהם בעיות שלך יש עם המצב הקיים.
מי אמר שלא נערך?
כתבה מספר 1083
אני עם הרוב הדומם
נגיד.
ופינגווין- אף אחד… בגלל זה הסתייגתי ב"ממה שאני יודעת", ובגלל שאני לא גולשת קבועה כאן אכן לא ידעתי מזה. אוקיי.. אז זה אומר שבאתר הרוב הם נגד ההפסקה.. האם זה מדגם מייצג לכלל האוכלוסייה? בספק גדול. מאחר ורוב הגולשים כאן הם חובבי קולנוע דיי מושבעים עם ניטפוקים שאני לא נתקלת בהם בד"כ מחוץ לכאן (וזה אחד מהם) לצד כאלה שכן מצטיירים כהפרעות שמטרידות אנשים רבים. לכן יותר כיוונתי לסקר שנעשה בפורום כללי יותר. או איך ש'מישהי עם ניק מתחכם' כתבה (התחלתי לקרוא את התגובות בקישור שנתת): ".. למעשה מעולם לא חשבתי על הפסקה כמשהו רע לפני שהגעתי ל"עין הדג", והעובדה שבחרתי מיד באפשרות "רק בסרטים ארוכים במיוחד" מראה איזו השפעה יש לכם עליי…"
. אני כמובן לא מתכוונת בכך שאני מבטלת את הדעה הנגדית שנראה כרווחת כאן, אלא לשים אותה בהקשר הנכון. זה כמו שאי אפשר להתבסס על סקר בנושא העדפות מאכל שנעשה בקרב שפים מומחים אם המטרה לשקף העדפות כלליות (רק אפשר לקחת המלצות, אם רוצים). או משהו כזה. פשוט אי אפשר להתעלם מגורם ה"גורמה" כאן.. אהם. אני מקווה שהנקודה שלי ברורה כאן.
נגיד.
אוקיי, את ראית סרטים בלי הפסקה – אני מכבד מאוד את הדעה שלך.
אבל רוב חובבי ההפסקות האחרים פשוט לא מבינים שאם הם היו יודעים מראש שאין הפסקה, הצורך שלהם בדברים שמחוץ לסרט היה יורד פלאים, מנסיון. אני תמיד הייתי הולך לשירותים בסרטים עם הפסקות, עד שיצא לי בחו"ל ללכת ללא מעט סרטים בלי, ואפילו בסינמה סיטי (לא יודע אם עדיין אין שם הפסקות), ולא הרגשתי שום צורך בכך.
מה שדווקא כן הפריע לי בדברים שלך בהודעה הקודמת, הוא שהזכרת הצגות ומשחקי ספורט. יש הבדל מאוד גדול, שם האירוע פשוט לא יוכל להתקיים בלי הפסקה, כי היא בעיקר למשתתפים, ולא כדי שהקהל יוכל ללכת לשירותים (אחרי הכל, הסיכויים להפסיד משהו חשוב במשחק ספורט כשיוצאים ל2 דקות לשירותים הרבה יותר קטנים מלהפסיד משהו חשוב בסרט.)
בסינמ סיטי
יש הפסקה של 7 דקות. עדיין לא הבנתי למה זה טוב – אם כבר מחליטים על הפסקה – לפחות שיהיה זמן לפיפי וסיגריה, כי אחרת מה הטעם? לא מספיקים לקנות כלום (אם זו היתה המטרה), ואם כן – מפסידים כמה דקות מהסרט. לא חכם.
אה, וגם קטעו את הסרט בנקודה ממש לא מתאימה ובלי שקופית של "הפסקה" אפילו.
אבל למה אתה חושב שלקהל לא מגיע?
ברור לי שהמשתתפים הם הראשונים הזקוקים להפסקה, אבל אני בטוחה שהתור המטורף בשירותי הנשים (ובלי עין הרע, בתאטרון בו הייתי לפני שבוע היו הרבה מאד תאים בשירותי הנשים) הוכיח חד משמעית שגם הקהל מעדיף להתרוקן בהפסקה, אפילו שזה כרוך בעמידה ארוכה בתור.
אגב, גם גברים זרמו בהמוניהם לשירותים, רק שאצלם כמובן לא היה תור (או שלפחות הוא לא הגיע אל מחוץ לדלת).
מה שהיא אמרה
אחרי ששלחתי את ההודעה ההיא באמת חשבתי על זה שזה קודם בשביל השחקנים (במיוחד במשחקי ספורט), אבל זה עדיין נראה לי נכון להזכיר גם אותם בגלל התורים הארוכים בשירותים שנתקלתי בהם בקביעות גם בהצגות וגם במשחקי ספורט שהייתי בהם, כשהתורים רוב הפעמים נמשכים עד אחרי ההפסקה. לכן בסה"כ איך שאני רואה את זה (מבחינת הצופים גרידא) בכל סוגי הבילוי האלה בהם אתה יושב באולם ובוהה לאורך זמן, הפסקה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה התרבותית, בגלל הצרכים האנושיים שלנו. יש כאלה שיכולים להסתדר בלעדיה, אבל יש הרבה שלא, לפחות ע"פ מה שהבנתי מאנשים סביבי וממה שאני רואה תמיד בהפסקות.
לי ד"א יש קשיי ריכוז, ובכל זאת ההפסקה לא "מוציאה אותי מהאווירה של הסרט".. לכן אני עוד יותר לא מזדהה עם הטענה הזאת.
ואם אתה מדבר כבר על הפסד שתי דקות – במשחק ספורט אפשר להפסיד בשתי דקות מהלך יפהפה שלשחזר באופן מילולי פשוט לא ישתווה לו.. פחות במשחק כדורגל כמובן (חח, בארץ גם במשחק שלם קל לפספס מהלכים יפים משום מה) ויותר במשחק כדורסל.
ולתפוס את הש.ח. רק בשביל זה זה סיפור הרבה פעמים.
לא סיכמנו את זה כבר?
בעולמנו האידיאלי יהיו סרטים עם הפסקות וסרטים בלי הפסקות ונדע מראש מה זה מה.
זה אפילו לא יעלה לקולנוע כסף.
יש כבר קולנוע כזה
http://www.fisheye.co.il/chronica/cinema.php3?cinema=93
יש כבר קולנוע כזה
מה שמדהים הוא, שבסקר ממנו נלקחה התגובה שהועתקה לשם, גלובוס הובילו כרשת המועדפת על גולשי עין הדג. מעניין מה יהיו התוצאות בסקר חוזר..
כמה נקודות -
מאז נכתבה התגובה מצבינו דווקא השתפר מעט.
בזמן האחרון יצא לי להיות כמעט רק בסינמה סיטי (עקב הנחה משתלמת), כך שהדוגמאות שלי הן משם – יש איימקס (טוב, תואם), יש סרטים בלי הפסקות (רק חבל שלא ממש ברור מתי בוחרים כן להוסיף הפסקה לסרט, כי יש גם סרטים עם) ויש פופקורן מתוק (אבל לא ניסינו).
אני יודע מה היא לועסת!!
הדבר שניקול קידמן לועסת זה מברשת שיניים!!! אני מקבל את המנוי ואת החבילה עכשיו??
גם אני רוצה אחד כזה!
לשבת בכסא צדדי זה אולי באחריותו,
רק חבל שבכמעט כל קולנוע בארץ זה לא ממש לבחירתו…
גם אני במקופחי השלפוחית.
בחלק מהסרטים שאני נוכח בהם אני תלוי בהפסקה תלות עזה. אלמלא האפשרות לרוקן את הנוזלים באמצע הסרט, אני עשוי להיתקף בכאבים קשים מנשוא.
כאבים שגורמים לי לנסות מגוון תנוחות שונות, והורסים לי לגמרי את חווית הצפייה.
דיסקליימר : אני הבן אדם היחיד שאני מכיר שסובל מהבעיה, כולל נשים.
גברים יכולים לפחות
לנצל את חשכת האולם וכוס הקולה הריקה…
בתיאוריה, כמובן.
אני לא מצליח אם אני לא בתא סגור ושקט מלא שורר סביבי.
יותר מדי מידע?
אחרי התגובה של אסף? ממש לא יותר מדי.
כן. חתיכת רף הוא הציב שם עם הפיפי קולה.
נא לא לשפוך על המקלדת.
לא היה בדיוק קטע כזה
ב"אמריקן פאי 4"?
למי אכפת מה הם ישדרו בזמן ההפסקה?כל עוד אני לא חייב לצפות בפרסומות, זה לא משנה.
רגע של עברית:
לא ממש קשור לנושא הפתילים הללו, אבל שמתי לב שהם צצו במהלכם בקיצוניות גבוהה הרבה יותר:
בבתי קולנוע *מקרינים* פרסומות, סרטים ומה שלא יהיה. לא משדרים שום דבר. סרטים משודרים אך ורק בטלוויזיה, לא בבתי הקולנוע.
המילה הזו צצה גם בכתבות של "הארץ" ו"וואלה" בנושא ולכן היא הפריעה לי כל כך.
דירוג בתי קולנוע
רציתי להציע מזמן שיהיה בעין הדג מדריך לבתי קולנוע. ואולי אף עם יכולת תגובה (אבל לאו דווקא). כאמור בהודעה אחרת, עמדתי פעמים רבות מאד בשאלה לאיזה בית קולנוע ללכת לראות סרט, ולא היתה לי שום דרך לבחור. שום מידע. רק על סמך הנסיון החלקי שלי.
במיוחד בתל אביב והסביבה, שיש כמות עצומה של בתי קולנוע. "הוד" או רב חן, או סינמה סיטי. לב. וכו'.
והנה פה אני רואה מדי פעם מידע, על קולנוע טוב או גרוע. אבל זה מזדמן ולא עקבי (למשל אני זוכר שראיתי משהו על רב חן בכפר סבא אבל איני יודע היכן למצוא את זה). ושווה לתת לזה במה בפני עצמה.
במדריך כזה ראוי להתייחס לתנאי הקרנה, מדיניות פרסומות, מדיניות הפסקה, נקיון שירותים, מחיר במזנון, גודל אולמות. ודירוג כללי.
אני חושב, שבניגוד לחשש שהועלה בכמה תגובות, פרסום של בתי קולנוע "טובים" עם תנאי שירות ראויים ללקוח יכול לגרום לתחרות חיובית. לרצון למשוך קהל וללכת לקראתו.
העובדה שעד היום לא מצאתי אתר שמטפל בנושא ברצינות. כאילו זה משהו שלא מעניין אף אחד. יש סרט הולכים לקולנוע הקרוב ומקבלים את התנאים המוצעים בלי צפצוף. מידע כזה הוא צורך ממש חיוני מאד.
דירוג בתי קולנוע
יש דירוג חלקי לבתי קולנוע באתר "מפה"
http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_d.asp?subjectid=16&id=18052
חלקי מאד
(קודם כל תודה)
אבל, המוטיב המרכזי הוא:
<כדי לראות את הפרטים המלאים של יש להירשם לאתר מפה>.
והאמת כל הנושא תמוה בעיני מאד איך זה שעד היום אין בארץ דבר כזה מלא ומסודר.
כבר יש.
במערכת הכרוניקה שלנו יש תיאורי בתי קולנוע. המידע אינו מקיף כי הוא מתבסס על מה ששלחו גולשים, אבל הוא שם. פשוט בוחרים עיר, בוחרים את בית הקולנוע ואם יש עליו מידע- ניתן לקראו.
איך אפשר להוסיף מידע?
אם נניח אני רוצה להוסיף על ביקורת בית-קולנוע קיימת?
עברתי על בתי הקולנוע של תל אביב, ומצאתי שהרבה מידע חסר – גם לגבי בתי קולנוע שיש עליהם מידע (ויש כאלו שאין עליהם בכלל). לצופה הלא-מכיר יש בעיה לערוך השוואות ולבחור כנ"ל.
אז מה שאני מציע (ושוב אני מקווה שהצעות הייעול במקום…), לעשות איזה מבצע עדכון משותף – שכל גולשי עין הדג יידרשו לעיון מעמיק בבתי הקולנוע שבהם הם מבקרים, ובמשך כחודש יישלחו חוות דעת לגבי בתי הקולנוע שבהם ביקרו. והעורכים היקרים יאספו את המידע ויעדכנו את ההגדרות הנ"ל. ואולי כדאי להחריז על מבצע כזה מדי חצי שנה או שנה כדי לשמור על המידע מעודכן.
כמובן אפשר לחשוב על דרך אחרת, אבל אני חושב שהעדכון והרחבת המידע חיוניים במיוחד על רקע המודעות שיש באתר לטיב החויה הקולנועית ומרכיביה.
כאמור, אני אישית כמה וכמה פעמים "נפלתי" בגלל זה.
יש לך משהו להוסיף? תשלח לעורכים.
כדי לעדכן עושים משהו פשוט:
שולחים אימייל לעורכים ובו שם הקולנוע ותיאור שלו, מפורט ככל הניתן (תיאור האולם + סאונד, מחירי מזנון, מצב השרותים, האם יש גישה לנכים או לא, האם יש חניה באזור והאם היא חינמית או לא וכו'. לא חייבים הכל, אבל כמה שיותר – יותר טוב).
אני מעדכנת את זה כשיש לי זמן. שזה לא הרבה בימינו, אבל בסוף זה מתעדכן.
מצטער, אבל באמת שלא הבנתי מה הבעייה
אם בהפסקה כולם ממילא הולכים להשתין, לעשן או לקנות פופקורן, אז מה זה משנה מה קורה על המסך באותו זמן?
ממילא חוץ מכמה זקנים אף אחד לא נשאר באולם בזמן ההפסקה.
*כולם* יוצאים החוצה? זו חתיכת הגזמה פראית.
כשמעבר לזה – אם כבר תוקעים לי הפסקה, אני מעדיפה לנצל אותה כדי לדסקס את הסרט עם החברים. לא כדי שאיזו פרסומת תצווח לי באוזן ותהרוס כל נסיון לשיחה.
*כולם* יוצאים החוצה? זו חתיכת הגזמה פראית.
מסכים לחלוטין.
מילא תוקעים לי הפסקה באמצע הסרט (ב"מלחמת העולמות" עשו לנו את ההפסקה 40 דקות לאחר התחלת הסרט, שהתחיל אחרי 30 דקות של פרסומות. אני מנחש שהסיבה של החוצפנים היא שמספר עובדים היו מעוניינים בסיום מוקדם יותר של המשמרת שלהם. זכורים לי לטוב מספר האמריקנים שישבו בקהל ולא הבינו מה קורה. אחרי שהסבירו להם לא נשאר להם מה לעשות חוץ מלהגיד "That's wierd" ולצחוק במבוכה).
גם אם ההפסקה הזאת נכפת עלי בניגוד לרצוני, לפחות אני חופשי לשבת לי בשקט (או לנהל שיחה) עד שמה שהגעתי בשבילו לקולנוע ימשיך. זאת אומרת: גם אם אני לא ממש מעוניין בהפסקה, אני עדיין חי בתחושה שבעל המקום החליט על הפסקה בשבילי ולמעני. המחווה הזאת מאוד מרגשת אותי, לפעמים עד דמעות תנין.
אם הם יחליטו שההפסקה היא בעצם למענם, אני אתחיל להטיל ספק בטוב ליבם האינסופי וכל עולמי וכל מה שאני מאמין בו וכל מה שאני תופס כטוב בעולמנו, פשוט יקרוס…
"האנושיות… הו האונשיות", אני אומר.
ברור שההפסקה היא למענם...
למה אתה חושב יש הפסקה? כדי שאנשים יצאו החוצה ויקנו עוד פופקורן וקולה.
ברור שההפסקה היא למענם...
כאילו דה?!
מה שהכי מעצבן
זה שבכל ראיון עם בעלי בתי הקולנוע הם טוענים שהמחירים בארץ הרבה יותר נמוכים מחו"ל אבל שוכחים להזכיר שבחו"ל השכר הממוצע יוצר גבוה, ושבהרבה מדינות קיימת אפשרות לעשות מנוי לקולנוע במחיר משתלם(ולא כמו שהיה פעם שסינמה סיטי, שגם את זה הורידו, במחיר שחיטה).
מה גם שבחלק ממדינות אירופה בעיתון מפורסם ליד כל בית קולנוע כמה זמן אחרי "הישיבה" הסרט מתחיל, ככה שהלקוחות יודעים במדיוק מתי הפרסומות מתחילות ומתי הסרט מתחיל, כמו שצריך.
שוב?
אני נשברתי. אני מחליפה כינוי. אם רק לא הייתי כל כך גרועה בשמות… אני צריכה לחשוב על זה.
רציתי ללכת לראות את "הטירה הנעה" בקולנוע החביב עלי כעת – רב חן גבעתיים – אבל אז בדיקה קצרה העלתה שבקולנוע זה, כמו ברוב בתי הקולנוע בהם מוקרן הסרט, הוא מוצג רק בגירסה המדובבת שלו. האופצה היחידה שנשארה לי, תושב ת"א ללא רכב צמוד, היא ללכת לרב חן בבניין האופרה וזה קולנוע ממש לא סימפטי.
נראה שכאשר מדובר על סרטי ילדים המפיצים מאבדים כל שמץ של תבונה ושיקול דעת שעוד איכשהו הייתה להם. צריך להזכיר להם שהחופש הגדול לא מיועד רק לגילאי גנון אלא גם לבית הספר היסודי ואפילו לנערים בתיכון. שלא לדבר על אנשים גדולים לגמרי שאוהבים לצפות באנימציה משובחת בשפת המקור עם הכתוביות האלו שרצות למטה.
מי בא איתי עם שלטים לרב חן גבעתיים?
זה באמת בשפת המקור?
יפנית כאילו?
לא כאילו, באמת.
שיגעון.
עדכון. שיחה עם נציגת פורום פילם ורב חן לא הועילה הרבה, כמו גם לא הניבה תובנה חדשה בקשר לשיבוץ המוגבר של העותקים המדובבים. היא טענה כי בשל מערכת שיקולים מורכבת מפי שהיא תוכל להסביר אותה או שאני אוכל להבין אותה, הוחלט על חלוקת העותקים (המוגבלים במספרם, כדבריה) בין בתי הקולנוע, עם יתרון לא גדול לטובת המדובבים. כאשר הטלתי ספק בשיקולים המקצועיים של הרשת, היא טענה שאלו באמת שיקולים נכבדים, כולל גם דרישה של המפיצים של הסרט בחו"ל, אך לא בהכרח. בקיצור, אני צריך להשיג לי רכב איכשהו ולנסוע לקולנוע נורמלי מחוץ לעיר.
הייתי רוצה להבהיר שאת השיחה ניהלתי בעבודתי, הרעשנית למדי, דבר שבודאי תרם לחוסר הבנתי את מערכת השיקולים של רב חן. כמו כן למרות שלא קיבלתי תשובות, אני בהחלט מעריך את רב חן ומודה להם על שמצאו את הזמן לחזור להודעה שהשארתי במשיבון שלהם, ולנסות לענות לי על טענותי.
עד כמה שעצוב לי להודות בזה
אני מבין את השיקולים הכלכליים שלהם.
את "המסע המופלא" הלכתי לראות כשהוא הגיע לקולנוע פה, שבוע-שבועיים אחרי הבכורה. הקולנוע (של גלובוס, אם כבר, אבל בואו לא נערב עניין אחד בשני), הקרין במקביל את הגרסה המדובבת לעברית והגרסה בדיבוב המקורי עם כתוביות.
אני הלכתי לראות את הגרסה בדיבוב המקורי עם כתוביות. האולם היה כמעט ריק חוץ ממני, משותפי לצפייה, ומאיזה אידיוט אחד שמה שצריך לקרות לו כבר כתבתי בתגובה לביקורת לסרט.
בכניסה לאולם שהקרין את הגרסה המדובבת לעברית, לעומת זאת, ראיתי זרם בלתי פוסק של אנשים מכל הגילאים (אם כי היה מדובר בעיקר בהורים שבאו עם הילדים שלהם).
אז אני מניח שצריך להגיד יפה תודה לרשת רב-חן שהם בכלל מעלים את הסרט בדיבוב המקורי עם כתוביות, מתוך הכרה שלסרט יש גם ערך "אומנותי" יותר מעבר להיותו סרט ילדים (כי ערך כספי גדול מעבר לזה לא נראה לי שהם יראו מהסרט).
עצוב אבל אלה החיים.
אוקיי, אני נכנע
מקפל את השלטים, מחזיר את המגאפון לארון, מרים את הדגל הלבן. לצאת נגד מונופולים ותאגידים זה דבר אחד, אבל אם יש לי עסק עם עם ישראל כולו, עדיף כבר למצוא דרך לסוע לרעננה.
למה האופרה לא סימפטי?
קצת נחת בערימת תחת
טוב, אולי זה לא ממש יעודד אבל לפחות משהו.
אני עובד בתור מקרין באחד מבתי הקולנוע של אחת הרשתות (ברשותכם, אני אמנע מלפרט)
למען הסר ספק, אני אני שונא הפסקות, שונא פרסומות ובכלל מתעב את הרמה הנחותה של הקולנוע בארץ.
מה שכן, יש משהו שנהוג לעשות אצלנו בקולנוע, שאמנם הייעוד הוא לא טובת הצופים אבל יוצא מזה גם משהו.
כמעט כל סרט אצלנו מופעל כמה דקות *לפני* הזמן הרשמי שלו ככה שיוצא שהסרט עצמו (אחרי פרסומות וטריילרים) מתחיל לרוב בערך 5 דקות אחרי הזמן המצוין.
יגידו שזה טוב, יגידו שזה רע, אבל זה גם משהו.
(היו אפילו מקרים שהוצאנו את הפרסומות לגמרי מחוסר ברירה של זמן)
——————-
כל הנאמר לעיל הוא בניגוד לכללי החברה ונעשה באישור המנהל של הקולנוע (כאשר המנהל האיזורי לא בסביבה…)
באופן פרדוקסלי
זה עלול להיות רע מבחינה מסויימת אם מישהו סומך על זה שיש לפחות רבע שעה פרסומות הוא מאחר על חשבון זמן הפרסומות, ואז יכול להיות שפתאום הוא מאחר לסרט עצמו שהתחיל בזמן.
מה שאני למדתי לעשות זה להתקשר לקולנוע ולשאול מתי הסרט "באמת" מתחיל.
צונזרתי?
אני לא חושבת שזה יפה להגיד לבנאדם
"הסגרת את עצמך". הוא ניסה להעביר נקודה מסוימת ולהסיט את הדיון לנסיונות בלשות שעיקרם איפה הוא עובד זה לא לעניין בעיני.
להצטרף לדיון שעוסק
בעיקרו בתחלואי בתי הקולנוע בארץ ולהציג את עצמך כמקרין בבית קולנוע שבו "כמעט כל הסרטים מתחילים (אחרי פרסומות וטריילרים) בערך 5 דקות אחרי הזמן המצוין" נראה לי לא רציני ואף גובל בשקר. מדובר בגלובוס עזריאלי? סינמטק שדרות? או אולי בכלל עין גרגור? אין לדעת ומכיוון שגם שאין לנו דרך לגלות, האניפורמציה נשארת תיאורטית בלבד ואם יורשה לי גם מפוקפקת למדי. זכותו לא להזדהות וזכותי לקבל את דבריו בערבון מוגבל.
סינמה סיטי, אם לשלוף דוגמה
(אם כי שם הם טוענים שהם בכוונה מתחילים את הפרסומות לפני זמן ההקרנה הרשמי).
זכותך לפקפק, רק תזכור שבמרבית הערים יש רק בית קולנוע אחד או שניים, כך שאם כדי להוכיח את חפותו, על המקרין יהיה לספר באיזה עיר הוא עובד – סיכוי סביר שיעלו על בית הקולנוע הזה תוך שניה.
בסרט האחרון שראיתי בסינמה סיטי,
לפני כשבוע, היו מעל 20 דקות של פרסומות.
מפוקפק אולי,
אבל איזה אינטרס יש למישהו, לא חשוב מאיזו רשת, להתחזות למקרין שמקרין נגד מדיניות הרשת?
באמת אין לי מושג
אני רק טענתי שלדעתי מה שהוא כתב פשוט לא נכון ושאצטלת האנונימיות רק מעוררת יותר ספקות (ואני לא רואה את יגאל גלאי גולש ב"עין הדג" ויום אחרי עורף ראשים של עובדים זוטרים ברשת. מקסימום יבואו לאותו בית קולנוע ספציפי קצת יותר אנשים. אני, לדגומא).
אתה מדבר על השפעה ישירה.
לדעתי, מה שיותר סביר שיקרה זה שכמה מגולשי האתר יספרו לחבריהם על בית הקולנוע שהולך נגד החוקים, החברים יעבירו את זה הלאה וכו', עד שהבן של בכיר ברשת ישמע על זה (או לחילופין: עיתונאי שיהפוך את זה לאייטם לוהט, כדי להראות איך גם עובדי הקולנוע עצמם לא מרוצים מעניין הפרסומות המרובות). ומפה קצרה הדרך לעריפת ראשים והחמרת נהלים בכל בתי הקולנוע.
אותו מקרין
הודה שזאת המדיניות באותו בית קולנוע ספציפי. ה*מנהל* של הקומפלקס מאשר זאת. בהנחה שהם נוהגים כך כבר זמן מה לא נראה לך הגיוני שאלפי ואולי עשרות אלפי מבאי הקולנוע שמו לב שמשהו שם מוזר והסרטים מתחילים חמש דקות בלבד לאחר הזמן הנקוב על הכרטיס, בעוד בשאר בתי הקולנוע בארץ מדובר במינימום 20-30 דקות של גרבג' טיים לפני הדבר האמיתי? אני בטוח שהלחשושים כבר היו מגיעים לאלה שהאוזנים שלהם לא ערלות. אי לכך, או שהוא מבלשט אותנו או שהקולנוע מרוויח יפה מהמדיניות הפרו-צרכנית ואין שום סיבה לכל העמימות שבדבר.
לא, לא נראה לי הגיוני.
וכבר שלחתי לך מייל אתמול, שפחות או יותר מסביר למה.
ואגב,
אני לא חושבת שלצופים אכפת במיוחד. מי ששם לב לדברים כאלה הם מי שהולכים לקולנוע באופן קבוע ויותר מזה – לא מוכנים לקבל את זה כמצב קיים. ברגע שהצופים הקבועים של הקולנוע הספציפי ההוא יבינו שהשרות שהם מקבלים נחשב מיוחד במינו – אולי גם הם יתחילו ללחשש ולדבר.
גם נכון.
יגאל גלאי צריך לפתוח ועדת חקירה
מיהו אותו קולנוע חצוף שמשדר רק 5 דק' פרסומות לאחר הזמן הרשמי לא עלינו.
יש קודם כל לסגור את אותו בית קולנוע סורר ולחשוב על מה לעשות איתו ועם עובדיו בנידון, שיהיה ברור לכולם, לא יקום ולא יהיה קולנוע שמשדר קצת פרסומות.
תוריד את הציניות, ותקבל דרך חשיבה תאגידית.
אני לא יודע מה בדיוק נאמר
אבל תודה.
אז נכון, כשאני מספר דברים כאלה בלי ממש להזדהות אז המסר נעשה מעורפל וקצת מפוקפק.
אבל בכל זאת, אני מספר על משהו שאנחנו עושים בניגוד לחוקי החברה כדי להראות משהו שהוא קצת טוב, אז תאמינו או לא, אני לפחות מנסה…
לא יודעת על מה הם מדברים, באמת.
ראיתי אמש את הטירה הנעה ברב חן ירושליים. על אף העובדה שהוא הוקרן באולם שלוש (הידוע באי היותו אולם שתיים) חווית הצפייה הייתה מהמענגת שיצאה לי לחוות בשנים האחרונות.
הסאונד היה נהדר, המסך היה ענק ושאב אותי פנימה, המזגן לא היה קר או חם מדי, לא היו רעשים או הפרעות כל שהן. הסרט התחיל בטריילרים ולמיטב הבנתי גם ללא פרסומות (נכנסו לאולם חמש דקות אחרי השעה הנקובה, והיה רק טריילר אחד לפני שהסרט התחיל), הפסקה נוחה וללא פרסומות, לפניה במהלכה או אחריה.
והסרט היה לגמרי בפוקוס.
חברה, המשיח הגיע!
שמישהו יקרא לפון טרייר!
שמישהו יקרא לפון טריילר!
קשור אמנם רק קצת
אבל משהו שבולט ממש בסצינה הראשונה של "הטירה הנעה" הוא שהפוקוס הוא עם העצמים הרחוקים בחדר של סופי. ולעומת זאת העצמים הקרובים הם אאוט אוף פוקוס, בדיוק כמו בסרט מצולם רגיל.
והשאלה היא רק למה לא לשחק על יתרונות הציור, ולפקס את התמונה כולה, במקום לשחק אותה סרט מצולם. ומה בדיוק מיאזאקי השיג או ניסה להשיג שם.
מחווה לסרטים מצולמים?
האמת שאין לי מושג. זה לא מפריע ולא צד את העין, לפחות לא במקרה שלי.
אבל מי בעצם יודע, הוא הרי יפני.
לא שמתי לב לזה בסרט הזה,
אבל קטע הכאילו-לא-בפוקוס בסרטים מצוירים קיים כבר שנים רבות, בסרטים של דיסני ואחרים (ב'מלך האריות' זה היה מאוד בולט). הכוונה, אני מניח, היא ליצור מראה מציאותי יותר. במציאות אי אפשר לראות עצמים קרובים ורחוקים בפוקוס בו זמנית, לכן העובדה שגם הסרט מתנהג באותה צורה אמורה לסייע לך לקבל אותו כ"מציאות".
ולא רק במצוירים...
ב"מלחמת הכוכבים – אימת הפאנטום" יש שוט במרפסת (שצולם כמובן על רקע ירוק) ובו המצלמה משנה זוית מול השמש, תופעה שיצרה על הפילם בסרטים ישנים מעין קשת השתקפויות צבוענית (לשבריר שניה). מכיוון שהשמש של לוקאס דיגטלית הוא הוסיף גם את הפגם הצורם דיגטלית. אותה "תקלה" רק מבליטה את הזיוף של הסצינה (לי לפחות קשה להתעלם מזה).
קשור אמנם רק קצת
כמו בכל סרט אחר, גם במצויירים עושים שימוש בפוקוס ובחוסר פוקוס למטרות רבות מעבר למגבלות הטכניות. הפוקוס הוא כליה בדרך בה מספרים סיפור, מבליטים פרטים מסויימים בקומפוזציה, מעבים או מקטינים את האשליה של תלת מימד, מדגישים תימות ומאפיינים דמויות.
כרטיס לסרט ב-9.90 ש''ח
נתקלתי במודעה המבשרת על מבצע ברשת רב חן ובסינמה סיטי.
כל מי שיביא לקופות 6 מכסים של מעדן מסוים או 6 אריזות שוקו של אותו מותג מסוים מאותה חברה, יוכל לרכוש כרטיס לסרט ב-9.90, כאמור ברשת רב חן ובסינמה סיטי.
המבצע עד גמר המלאי/31.8.2005, לא כולל את אריזות ה-1 או 2 ליטר של אותו מותג והכרטיסים הם לימים א'-ה'.
חפשו את המודעה בעיתונים (או מן הסתם בסופר ליד מקרר המעדנים/שוקו).
מנהלי קייטנות הולכים ללכת להמון סרטים בזול
בהתחשב באוכלוסיית
צופי הקולנוע בקיץ, זה מובן.
אני חושב שהוא התכוון שיש להם נגישות כמעט בלתי מוגבלת לשקיות שוקו
ולחמניות.
אני הבנתי את כוונתו
והוספתי שבהתחשב באוכלוסיית הילדים הרעשנית, אולי כדאי באמת להמיר את הסדרנים באולמות במדריכי קייטנות.
לא רעיון טוב
-ומי אנחנו?
-שורה 7!
-ומה אנחנו?
-מפריעים!
-ומה אני אעשה לכם?
-תעיף אותנו!
-ולא שומעים!
-תעיף אותנו!
-יותר חזק!
-תעיף אותנו!!
-להוציא ת'קולה!
-תעיף אותנו!!!
נראה אותך רואה ככה סרט בשקט.
לא רק מנהלי קייטנות
גם לחיילים לא חסרה גישה ל(ובלי להגזים) מאות שקיות שוקו. לקח לי פחות מחצי דקה לאסוף 6 שקיות.
עכשיו גם נענע רוצים חלק מהעוגה
ביקורת של טמיר כהן על אולמות קולנוע באיזור תל אביב. משום מה, גלובוס עזריאלי לא מוזכר.
http://mixer.nana.co.il/Article/?ArticleID=196789&sid=49
והטבלה הסופית: