 |
||
| נמשך המאבק האינסופי בהורדות פיראטיות מהאינטרנט: בארה"ב, התאחדו 6 אולפנים, והקצו 30 מליון דולר למחקר ופיתוח טכנולוגיות להגנת תכנים. בישראל, הפסיק בית משפט, לראשונה, פעילות של 4 אתרים, העוסקים בשיתוף קבצים. |
20.09.2005
|
|
יומית
נמשך המאבק האינסופי בהורדות פיראטיות מהאינטרנט: בארה"ב, התאחדו 6 אולפנים, והקצו 30 מליון דולר למחקר ופיתוח טכנולוגיות להגנת תכנים. בישראל, הפסיק בית משפט, לראשונה, פעילות של 4 אתרים, העוסקים בשיתוף קבצים.
נמשך המאבק האינסופי בהורדות פיראטיות מהאינטרנט: בארה"ב, התאחדו 6 אולפנים, והקצו 30 מליון דולר למחקר ופיתוח טכנולוגיות להגנת תכנים. בישראל, הפסיק בית משפט, לראשונה, פעילות של 4 אתרים, העוסקים בשיתוף קבצים.
צדק צדק תצרוב
כואב, אבל פחות.
אין מה לעשות, חייבים להפסיק את התופעה הבלתי חוקית לפני שתגמור את המוסיקה והקולנוע
צדק צדק תצרוב
התופעה הזאת לא תגמור את תעשיית הקולנוע והמוזיקה, רק תעשה לה טוב.
ככה או ככה, התופעה הזאת לא תפסק. היא רק עוברת טלטלה זמנית.
יש לך נתונים?
כי אותי זה לא משכנע. ברגע שנותנים אלטרנטיבה כשרה במחיר שפוי, אנשים קופצים עליה – iTunes מצליח בטירוף, אני עצמי מנוי על eMusic ומשלם בלי למצמץ, Pandora, שירות חדש שמאפשר יצירת תחנת רדיו אישית ברשת לפי טעמך, ועולה כמה עשרות דולרים לחודש, הוא הלהיט הגדול בקרב צעירים+ בימינו. רדיו. as in לא ניתן לשמירה במחשב לשמיעה אחר-כך. ואנשים משלמים יופי.
תעשיית המוזיקה ניסתה לשקר להרבה יותר מדי אנשים במשך הרבה יותר מדי זמן. שלא יתלוננו עכשיו.
נ.ב. – המצב בקולנוע שונה, בעיני, אבל אני לא מכיר אותו מספיק בשביל לחוות דעה לכאן או לכאן.
יש לך נתונים?
אני מאמין שגם בתעשיית הסרטים , אם האולפנים יפתחו ערוץ הפצה חוקי ונוח של סרטים דרך האינטרנט , הם ירוויחו . כרגע , לא נראה לי שהם מנסים ברצינות לפתח את זה . במקום זה הם מנסים להילחם בטכנולוגיה עצמה , וכמו שכבר למדנו – את הקדמה אי אפשר לעצור.
יש לי בעיה
עם הניסוח – מתוך הכתבה בלינק: "נאסר עליהם להמיר את הקלטות מקוריות לקבצי מחשב המכונים "קבצי מחשב מפרים" (כמו MP3 או MPEG, AVI, XVID וכיו"ב)"?!
זה לא גורף מדי? מה, אסור לי עכשיו להמיר ל-MP3 שירים לאייפוד שלי מדיסקים שרכשתי כחוק? אסור לי להמיר סרטים שצילמתי במצלמת הוידאו לקבצי מחשב בפורמט Xvid? אני מבין שזה מתייחס לאנשים שהפעילו את האתרים הללו אבל כמו שהקלישאה אומרת "אקדחים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים". הקבצים עצמם אינם "קבצי מחשב מפרים", זה אופן השימוש בהם שמפר חוקי זכויות יוצרים.
יתרה מזאת
מותר לכל אחד לעשות עותק גיבוי של כל יצירה אשר הוא קנה בכסף מלא. ואין כזה דבר "קבצי מחשב מפרים". אי אפשר להוציא פורמט מחוץ לחוק.
וכשעיוותים משפטיים מהסוג הזה מופיעים כבר בשלב הדיונים בתיק, אני חושב שיש סיבה טובה לחשוש, ושצריך להבין שמשהו גדול מוטל פה על הכף. מערכת המשפט הישראלית, כמו אחיותיה ברחבי העולם, עוד לא התרגלה לעידן הדיגיטלי, אינה מבינה את דקויותיו ואת הפוטנציאל הגלום בו, ועשויה להיות מוטה לטובת התאגידים.
ועל כן אני מרגיש חובה לעזור לנתבעים. מעולם לא השתמשתי בשירותיהם, אבל יש כאן עניין עקרוני. אם המאבק הזה יפול, ייפלו עוד אחרים בעקבותיו. אסור לתת לצוהר המשפטי המעוות הזה להיפתח.
אפשר לתרום להם כסף כאן (גם 50 ש"ח יעזרו):
http://www.litrom.com/lala
המחיר
בתגובה למישהו קודם : המחיר הגבוה והלא מוצדק של הסרטים/דיסקים איננו מצדיק את הגניבה. מותר להחרים – מרד צרכנים גדול יוריד מחירים. אסור לגנוב, למרות שאני מרבה לעשות זאת.
אוקיי...
אז את מצפה שאחרים ינהגו כמו שאת לא מוכנה לנהוג? לא הרבה יקשיבו לך במקרה כזה.
אוקיי...
כן אהה, אני לא נותן דוגמה הכי טובה, ואני עוד מדריך נעורים.
סיון הפעם זה בן – לא בת
סליחה
לא היה לי כוח לרשום כל הזמן את/ה.
סדרות טלוויזיה
בניגוד לסרטים או מוזיקה שאפשר לבוא ולאמר "מי שמוריד – לא קונה וכך גורם הפסד לבעלי הזכויות", בעולם סדרות הטלוויזיה המצב מעט שונה. סדרות מופיעות ברשת לאחר שידורן בטלוויזיה. בעלי הזכויות קיבלו את כספם מהרשתות ואילו הן קיבלו כסף מהמפרסמים. במידה מסוימת הדבר דומה לצפייה בתכנית שמישהו הקליט מהטלוויזיה וחולק עם חבריו.
הענין מסתבך כאשר פרקים של סדרות מופיעים ברשת שהם ריפים מ-DVD (אנשים יורידו את הסדרה במקום לרכוש את מארז ה-DVD) או שהם ריפים מערוצי כבלים בתשלום כדוגמת HBO (אנשים יוותרו על מנוי יקר ויורידו בחינם מהרשת).
אפשר לבוא ולאמר שיחסית למדיומים אחרים, הורדת סדרות פוגעת בצורה קטנה יותר מהורדות של סרטים או מוזיקה.
מי שחושש לאחוזי הצפייה של הסדרות, אומר לו שבעונה הקודמת, סדרות מצליחות הצליחו למשוך אותו מספר צופים שמשכו לפני תפוצתן הנרחבת של סדרות באינטרנט (כך שאין פגיעה באחוזי הצפייה ואין חשש להפסד מאבדן פרסומות. למעשה בעונה הנוכחית נשבר שיא חדש לספוט בודד של פרסומת בתכנית קבועה – 700,000 דולר לספוט בן 30 שניות בתכנית התוצאות של "אמריקן איידול"). התחרות על הצופים באה מכיוון של רשתות כבלים שגונבות אחוזי צפייה מהרשתות הארציות ומהאינטרנט כאמצעי בידור שגוזל שעות משעות הצפייה בטלוויזיה, ולאו דוקא מהורדה פיראטית של סדרות.
כמו כן, עניני זכויות הפצה מניעים את הצופים המכורים להוריד סדרות ששודרו בארה"ב כי הן עדיין לא הגיעו למדינתם, או כמו בארץ, סדרות שזוכות ליחס מחפיר מגופי השידור ומעקב אחריהן הופך לבלתי אפשרי.
אישית, הייתי שמח אם היה שירות חוקי לצפייה/הורדה של סדרות, אבל עד אז, אחשב כעבריין מן הסתם. לא שסגירת האתרים האלו מזיזה לי, מעולם לא השתמשתי בשירותיהם. יש שירותים עדיפים ויעילים מהם.
אני כמוך, מורידה בעיקר סדרות טלויזיה
הבו לי שירות נוח להורדת פרקי הסדרה אחרי שידורה, תמורת מחיר הגיוני (נגיד 3$ לפרק), ואני אשתמש בו.
ואין מה לדאוג לגבי הפרסומות. גם ככה המרקע מוצף פרסומות מוסוות.
זה לא HOT V.O.D?
כמובן, בהנחה שהסדרה שודרה בהוט, אבל הם לא יכולים לקחת יותר מ-3$ לפרק, נכון?
אגב, התחברתי להוט עכשיו ומאוד הייתי רוצה לראות את הפרקים הקודמים של 'בטיפול'. בדרך-כלל לא הייתי מוטרד – הם הרי אשפים בשידורים חוזרים עד צאת הנשמה – אבל עכשיו, עם ה-VOD, אני חושש שהם יפסיקו עם זה. וזאת בעיה, כי יש לי אנלוגי…
לא ממש, לא.
VOD הוא שירות הרבה יותר בעייתי ממה שניתן להסיק מהפרסומות. חוץ מבעיות טכניות מגוונות (סרטים יכולים להיתקע, שהתמונה תיתקע אבל הסאונד ימשיך, להתכווץ למרכז המסך, ועוד מגוון תקלות מפתיעות), יש גם בעיה של מבחר – את אבודים, למשל, לא מצאתי שם, ובעצם חוץ מסדרות ילדים רוב המבחר הוא סרטים (רובם בתשלום נוסף, והמבחר די דומה למבחר של הסרטים שמשודרים בערוצי הסרטים גם ככה), או סדרות ישראליות. גם בהרשמה לאוזן השלישית, המבחר הרבה יותר קטן ממה שקיוויתי, ומכיל סרטי מזרח רחוק, אנימה או סרטי איכות קטנים (בתור דוגמא, את הטינה או הצלצול המקוריים אפשר למצוא שם, את הגרסה ההוליוודית לא, או למי שחלם כמוני להשלים פערים בסרטי האיכות שתמיד רציתי לראות, אין שם קלאסיקות ישנות, רק סרטים איזוטריים אך חדשים. שזה נחמד, אבל קיוויתי ליותר). כך שזה לא ממש פיתרון לבעיית ההורדות.
טכנולוגית לפחות
שירותי VOD הם בהחלט פתרון טוב ונח לצפייה במה שרוצים ומתי שרוצים. הבעיה היחידה היא המבחר שהוא פקטור של רכישת זכויות וכרגע האולפנים בחו"ל לא ממהרים – גם בארה"ב – לשחרר סדרות ל-VOD.
אני מניח ומקווה שעם התפתחות הטכנולוגיה המבחר יגדל לכמות גדולה בהרבה מהמוצעת כיום וגם שעד אז ישוחררו יותר זכויות של סדרות ל-VOD.
במקביל אפשר כמובן להציע שירותי VOD על גבי האינטרנט. יש כבר שירות קיים של 012 בשם 012FUN שמציע שירותי VOD בתשלום, כולל סרטים שאסור לשדר בטלוויזיה
3$ דולר לפרק? את רוצה לרושש אותי?
אני עוקב אחר עשרות סדרות, 3 דולרים לפרק ירוששו אותי ורבים שכמותי. שירותי הורדות של תכנים באינטרנט צריכים להמדד בג'יגהבייטים. כבר כיום מוצעים שירותי כאלו ברשתות היוזנט. 10 ג'יגהבייט בחודש ב-8 דולר, 20 ג'יגה ב-10 ו-50 ג'יגה ב-20. יש גם שירותים שלא מוגבלים ואז זה משהו כמו כמה סנטים לג'יגה.
קודם כל, אם אתה צרכן כבד,
אל תתפלא אם החשבון הסופי יצא קצת גבוה.
אבל זה בסדר. ברגע שיהיו מודלים עסקיים להורדת תכנים חוקיים מהרשת, מן הסתם הם יכללו עסקאות חבילה כאלו ואחרות. מינוי על עונה שלמה יעלה פחות מהורדת כל פרק ופרק. ואולי גם תהיה לך כרטיסיה וירטואלית קטנה, שאחרי שמנקבים לך בה תשעה חורים וירטואלים על הורדת פרקים, את הפרק העשירי אתה מקבל חינם.
אגב, זה לא שאני לא מוציא כבר היום
הרבה כסף על תכנים.
מנוי ל-yes? – חבילת האנלימיטד בעלות של 279 ש"ח בחודש.
אינטרנט מהיר? 2 מגה, 129 ש"ח לחודש (לא כולל תשלום לבזק – עוד כ-149 ש"ח כמדומני)
ועוד הוצאות נוספות על דיסקים לצריבה והארד דיסקים חיצוניים.
מנוי שנניח מתנתק מ-yes ועובר להורדת סדרות מהאינטרנט בחבילה החדשה של 5 מגה, ישלם למעשה את אותו המחיר (לאינטרנט קצת יותר – 300 ש"ח, 150 לספק ו-150 לבזק/הוט) והכסף בעצם עדיין נשאר אצל אותם בעלים (בזק) רק שבמקום לכיס אחד (yes) הם עוברים לכיס אחר (בזק בינלאומי).
וזה שהאולפנים בחו"ל זועמים על ההורדות מהאינטרנט, זה לא מונע מספקיות האינטרנט להרוויח כסף על אינטרנט מהיר שמשמש, סורפרייז סורפרייז, להורדות מהאינטרנט.
העלויות של הצינורות שלך לא רלבנטיים לדיון.
חשבון המים שאתה משלם לעירייה לא נקבע לפי מספר הצולים שיש לצינור, אלא לפי כמות המים בה אתה משתמש.
ולפחות מבחינתי, ברגע שתהיה לי אפשרות להוריד -רק- את הסדרות שמעניינות אותי, אני אתחיל לראות טלביזיה. כרגע אני לא רואה טעם לשלם על עשרות ערוצים של זבל, שמוקרנים בלו"ז שלא מתחשב בצרכי שלי. בהנתן מודל שכזה, אני מאמין שאמצא 3-4-5 סדרות לעקוב אחריהן. ברגע שהמוצר יתאים לי, ולא ידרוש שאני אתאים את עצמי אליו, הם יתחילו לראות ממני כסף.
(הסיבה שאני כרגע כמעט לא מוריד מהאינטרנט כלום היא לא מוסרית, היא פשוט עצלותית. קל יותר לחכות עד שהדיוידי יגיע לאוזן השלישית.)
אתה לא כזה עצלן
כי קל יותר לשבת בבית מול המחשב ולהוריד סרט מאשר לצאת החוצה, ללכת לספרית ה-DVD, לקוות שהסרט זמין ולא מושאל ושהספריה פתוחה.
לי למשל אין זמן ללכת לספרית DVD, למרות שקיימות ספריות כאלו באזורי, עקב שעות העבודה הלא-הגיוניות שלי.
אתה כנראה גם לא צרכן כבד של טלוויזיה כי א' – יש הרבה יותר מ-3-4-5 סדרות טובות ששוות מעקב (זה ענין של טעם ולצורך הויכוח נגיד שטעמך שונה מטעמם המוחלט של רוב צופי הטלוויזיה, אם כי יש לא מעט סדרות שגם בעלי טעם ייחודי ימצאו ענין בהן) וב' – אני לא מסכים עם המשפט "עשרות ערוצים של זבל". יש כיום בטלוויזיה *המון* מה לראות, *המון* תוכן איכותי (וכן, יש גם הרבה זבל, צריך לדעת איך לברור) והמודל הקיים כיום הוא מודל שמתאים לרוב צופי הטלוויזיה, שעקב טעמך הייחודי הוא לא נמצא מתאים לך.
על אותו משקל אפשר להשליך מדבריך גם על סרטים בבתי קולנוע ודיסקים של מוזיקה. סרטים מוקרנים בשעות מוגדרות שייתכן ואינן מתאימות לך אבל רוב האנשים מתיישרים לפיהן. אם יש מישהו שאוהב לצפות בסרטים בשתיים בלילה, אין לו אופציה כזו בבתי הקולנוע.
זה סוג אחר של עצלנות
גם אני מעדיפה לקחת סרטים מהאוזן על פני להוריד אותם מטעמי עצלנות. קודם כל, כי להוריד סרט זה לא כמו שמתארים כאן, זה לא לוקח כמה דקות, בדרך כלל מדובר בכמה ימים, או אפילו שבועות במקרה ומדובר בסרט שהוא קצת פחות מיינסטרימי. אם הסרט כבר קיים בדיוידי קל יותר להרים טלפון לאוזן, לשאול אם הוא כרגע בחנות, לבקש שישמרו לך בצד ולבוא לקחת. זה נוח במיוחד כשיש לך מנוי ללא הגבלת זמן. בלי העניין הכספי, נוח לי יותר גם ללכת לסרט חדש בקולנוע מאשר להתחיל לחפש ולהוריד אותו בקאזה, אימיול וכו'.
ימים? שבועות?
לא מאיפה שאני מוריד. כמה שעות והסרט/סדרה אצלי בהארד דיסק.
התבחרתי לפני שנה-שנתיים להוט.
לא היה לי מה לראות. הטלביזיה מצאה עצמה משמשת כטפט, כשהיא נעצרת על ערוצים כמו 24, נשיונל ג'אוגרפיק, או ערוץ האופנה. פשוט לא מצאתי שום דבר לראות. ומבחינתי, אני גם לא מוכן להתחייב להיות בבית כל שבוע ביום שני בשעה חמש וחצי בערב, כדי לראות את הפרק החדש של "גילגי קוטלת הפיראטים". אני אחכה שנה שנתיים, ואראה הכל בנוחות, ביעתותי שלי, בדויד. סה"כ, לא זכורה לי סדרה עד כדי כך טובה שאשנה את אורחות חיי עבורה (פרט אולי לעונות הראשונות של תיקים באפילה).
אני חושב שהסיבה לכך ש"המודל הקיים כיום הוא מודל שמתאים לרוב צופי הטלוויזיה", זה יותר ענין של התניה תרבותית של דור, מאשר איכות של מודל. זה מה יש, על זה אנשים גדלו, אז עם זה הם מסתדרים. היתרון היחיד של המודל הנוכחי על פני כל מודל מודולרי יותר הוא בהתאמתו לזומבים שביננו. אלו שחסרים שיקול דעת, וצריכים שמישהו אחר יחליט עבורם.
(דמיין לך עולם שבו כל שבוע היית מקבל הביתה שני ספרים, והם היו הדבר היחיד שמותר לך לקרוא באותו שבוע. נגמר השבוע, אתה מחזיר את הספרים. כן, מותר לך לצלם אותם, ולקרוא אחר כך בנוחיותך. אבל אין חנויות ספרים שבהם אתה בוחר מה מתאים לך לקרוא. נשמע לך מודל הגיוני, ולו באופן קלוש ביותר?)
ובאשר לסרטים, כן, מפריע לי שאין קולנועים שמקרינים בשתיים בלילה. וכן, מפריע לי שמשום מה כמעט בכל בתי הקולנוע, כל הסרטים מתחילים יחד. תפזרו, חבר'ה. תפזרו.
יוצרי התוכן מותנים בדיוק כמוך
לא שאני חושב שאתה טועה – גם אני רואה ככה סדרות טלוויזיה – אבל סדרות טלוויזיה נוצרו ע"י אנשים שידעו שיראו אותם פעם בשבוע, ותיכננו בהתאם. לא פעם קרה לי שראיתי סדרה ברצף ואיכותה ירדה פלאים בעיני. לדוגמא, ראיתי את ארבעת הפרקים הראשונים של 24 פעם בשבוע, וממש (אבל ממש) נהנתי, ואז לקחתי את שאר הסדרה בדוויד, וממש (אבל ממש) סבלתי.
אז כן, הרבה סדרות מצליחות לדלג מעל המשוכה הזאת, אבל אי-אפשר פשוט להתעלם מקיומה.
אגב, אני חושב שכבר ציינתי פה איפשהו שלדעתי, הטלוויזיה עברה מהפכה של ממש בעשור האחרון. סדרות הטלוויזיה הולכות ונהיות איכותיות יותר ויותר. הקולנוע, לעומת זאת, תקוע במקום (לא שזה מקום רע).
אז תנסה לבדוק מה יש ביס
תראה, כאשר אתה משדר לכו-לם, ברור שיהיו כאלו שלא תצליח לפגוע לטעמם.
בעידן הרב ערוצי יש מספיק ערוצים שאמורים לקלוע לטעמים רבים. יש ערוצי מדע, ערוצי מוסיקה, ערוצי סרטים כולל סרטי איכות, ערוצי סדרות, כולל סדרות משובחות וכו'.
הפתרונות שניתנים במסגרת המוגבלת של שידור להמונים הם למשל שידורים חוזרים. לא נח לך לצפות ב"עקרות בית נואשות" ביום ראשון ב-22:00? יש שידורים נוספים למחרת וכן במהלך סוף השבוע. זה גם לא מספיק לך? יש את היס מקס שאיתו אתה יכול לצפות בתכנים שהקלטת אימתי שתרצה או שיש, בהוט, את שירות ה-VOD (וגם ממיר ההוט מג'יק להקלטה אישית). כרגע גם שירותים אלו הם מוגבלים, יחסית, לתכנים המוצעים. כמובן שכל אלו הם בתשלום נוסף על דמי המנוי הרגילים. על נוחות צריך לשלם ככל הנראה.
המודל הקיים כיום של הפריים-טיים הוא מודל שאמור להתאים לרוב האוכלוסיה. בין 20:00 ל-23:00 אנשים אמורים להיות בבית, לאחר יום עבודה/לימודים והם עדיין ערים ולא הלכו לישון. בשבילי הסידור הזה נח, אני מגיע הביתה ובורר לי מה לראות מתוך המבחר. לא כל יום יש משהו לטעמי וכאן נכנס עניין הורדת סדרות מהאינטרנט לתמונה. אין עכשיו משהו מעניין לראות? אני אצפה במה שהורדתי. כשזה יסתיים בדיוק תתחיל הסדרה האהובה עלי ביס פלוס ואז אמשיך לצפות שם. זו לא צפייה של זומבים. זומבים הם כאלו שהמכשיר דלוק ויהי מה, לא משנה מה משודר.
המטאפורה לספרים לא הכי מתאימה ולו רק בגלל שבעולם הרב-ערוצי אתה מקבל הרבה יותר מ"שני ספרים". השאלה היא לאו דוקא ענין הכמות אלא האיכות – האם ספרים אלו לטעמך?
יכול להיות שתהיה מנוי על שירות שייתן לך 100 ערוצים לבחירה ואף לא אחד מהם יעניין אותך ויכול להיות שירות שיעניק לך שלושה ערוצים מלאים בתכנים מגרים.
צרכנים "קלים" שכל מה שמעניין אותם זה שתיים-שלוש סדרות, באמת פונים או לאינטרנט להוריד סדרות או שפשוט רוכשים אותן ב-DVD (אם יצאו בפורמט זה)
ואגב, באמת? מאז "תיקים באפלה" לא מצאת סדרה שמרתקת אותך? בשליפה אני יכול למנות לך לפחות 10-20 סדרות ברמה זהה או גבוהה ממנה.
זה גם כמובן ענין של סדרי עדיפויות שמשתנים בין אדם לאדם. עבורך צפיה טלוויזיה ככל הנראה לא נמצאת בעדיפות גבוהה ולכן אתה מוצא לנכון לוותר עליה. אצלי המקרה שונה, אני מייחס לה חשיבות ומקדיש לה זמן בהתאם. בהשלכה על חיי הפרטיים, זה נכון לכל דבר (או אדם) שאני אוהב. אם אני אוהב משהו – אני אשקיע בו.
אני מניח שפספסתי לא מעט.
פרט לאותם שלושה-ארבעה חודשים עם הוט (התעצלתי להתנתק מייד כשנגמרה ההתחייבות), כבר יותר מעשר שנים שאני לא צופה בטלביזיה. והאמת, לא חסר לי.
כן, היו במרוצת השנים סדרות שאהבתי, אבל לא מספיק כדי לגרום לי לשנות אורח חיים. הדברים היחידים שחבל לי שפספסתי הם כל מיני סדרות ישראליות ('הפוך' וחברותיה), שהשמועות טוענות שלעולם לא יצאו בדויד. אבל אם זה נכון, זה בגלל חוסר תכנון מראש של היוצרים, בכל הנוגע לזכויות הפצה כאלו ואחרות. זה לא משהו אינהרנטי בסדרה. סה"כ, כל דבר (אחר) יגיע בסוף לדויד.
איך אתה יכול להגיד שמשהו שאתה לא מכיר לא חסר לך?
זה טיעון חסר משמעות, לא? זה כמו לומר שלמרות שמעולם לא טעמתי אוכל אתיופי, הוא לא חסר לי. זה יתכן רק אם אתה חושב שעולמך התרבותי מלא לחלוטין כמו שהוא כרגע, ואין בו מקום (או צורך) לשום דבר חדש.
לא שאני בעד מעקב אחרי סדרות טלוויזיה – כמות הזבל עצומה, כמו בכל תחום תרבותי – אבל 'רצח מאדום לשחור', 'אוז' ובעיקר 'הסופרנוס' שינו, לפחות במידת מה, את הדרך שבה אני תופס את העולם, ובעיקר את הדרך שבה אני תופס את אמנות העשיה הויזואלית/נרטיבית.
איפה בדיוק הקושי הלוגי?
אכן, לא טעמתי מעולם אוכל אתיופי. ומה לעשות, אני לא מרגיש פחות בן אדם, ולא מרגיש שעולמי הקולינארי שלם פחות מאדם שכן התנסה.
כמובן, גם עולמי הקולינרי וגם עולמי התרבותי אינם מלאים לחלוטין. אבל מה, הסבירות גבוהה למדי שאם ארים ספר אקראי בחנות אהנה ממנו יותר מאשר משלוש שעות טלביזיה אקראיות. ולא זאת בלבד, אלא שבמרוצת השנים אדם מפתח מנגנוני סינון. אם אגיע עכשיו לחנות ספרים, הסיכוי שאצא עם ספר של פאולו קואלו נמוך למדי. זאת אינה כוס השוקו שלי. אבל כלים מקבילים לכך חסרים לי בצפיה טלביזיונית. אבל כאמור, זה בסדר. יש לי סבלנות. אנשים התלהבו נניח מהעונות החדשות של דוקטור וו? חיכיתי, ונהנתי לראותה בדויד. אנשים התלהבו מהעונה הראשונה של באטלסטאר גלקטיקה? חיכיתי לדויד, ונהנתי. אני נותן להסטוריה, באמצעות דעת הקהל, לסנן עבורי.
וכן, גם לאוז וגם לסופרנוס אגיע יום אחד. הזהירו אותי לא להתחיל עם אוז עד שלא יהיה לי זמן גם לסיים.
מקובל עלי
אם כי, אישית, אני לא רואה את עצמי פחות בנאדם בגלל שלא טעמתי אוכל אתיופי, אבל אין לי צל של ספק שעולמי הקולינרי שלם פחות בגלל שלא טעמתי אותו. זה אפילו נשמע לי מובן מאליו – עולם קולינרי נוכחי + חוויה קולינרית חדשה = עולם קולינרי שלם (או, ליתר דיוק, עשיר) יותר.
מקובל עלי
דאבו זה טעים
אינג'רה פחות
הבעיה שלי אחרת:
מתוך X תכנים שניתן למצוא ב-YES, אפילו בחבילה המצומצמת שלי יש, אני רואה אולי 4 תוכניות. או שהן משודרות במועד שלא נוח לי, או שהן משודרות בערוץ 2, וכל השאר פשוט לא מעניין אותי. אני לא יכולה לבחור 3 ערוצים שמהם אני יכולה ליהנות, ולרכוש רק אותם. ערוץ החיים הטובים יהיה שם בכל מקרה, וכמוהו TCM ועוד ערוצים שאני ספציפית לא רואה. עדיף לי להוריד בדיוק את הדברים שאני רואה, לראות אותם בזמני החופשי, ולא לשלם על המון תוכן שלא משרת אותי.
רק הערת צד
כמעט כל הדיון הזה לא רלבנטי בכלל לאחד מהתכנים הרווחיים ביותר של הטלוויזיה בימינו (והתוכן היחיד כמעט שאני רואה) – שידורי ספורט.
כמה דברים.
נכון, בטלוויזיה יש המון זבל, ואי אפשר לקבוע בדיוק מה לראות ומתי. לעומת זאת, דווקא מתוך המצב של שלוש-לפנות-בוקר, אני עייפה מדי לקרוא ולא מספיק לישון, מה יש בטלוויזיה גיליתי המון סרטים שאני מאוד, מאוד אוהבת ושבחיים לא הייתי עולה עליהם בעצמי (בשליפה: עולמות מקבילים, אהבה וצרות אחרות, דאון טאון).
דרך אגב, לא יכולתי שלא לשים לב לשינוי מודל ההקרנה בטלוויזיה: יותר ויותר ערוצים הולכים על סדרות יומיות, שמשודרות פעם-פעמיים (לפחות) כל יום. אין גיוון, אין הפתעות. זה באמת נהיה מדכא. רק לי זה מפריע?
לגבי קולנועים בשתיים לפנות בוקר: בהחלט! אין פקקים, הכבישים ריקים, יש חנייה בשפע ואין ילדים, וכמובן אלה השעות הכי ערניות שלי, או לפחות השעות שבהן אני חושבת בצורה שהיא גם הכי צלולה וגם הכי פתוחה לרעיונות מעניינים. כשתבנה כזה (באיזור ירושלים, אם אפשר) – אני אבוא.
לפעמים אני חושב שאת אחותי האובדת. באמת.
האם אתה רומז שאני לא היחידה שראתה את עולמות מקבילים
ומכריחה את כל מי שהיא מכירה / אמר לה שלום פעם לצפות בו?…
לא. אבל בהחלט אשמח לראות את הסרט.
אה.
טוב, לא משנה, תמיד רציתי אח. ברוך הבא למשפחה, רק שתזכור שרובם פסיכולוגים ופליטות פה פרוידיאניות יזכרו לך לנצח. תביא איתך שוקולד כשאתה בא.
סבבה.
ממילא פליטות הפה שלי מייצגות את התת-מודע הקולקטיבי (של הקולקטיב על שם טווידלדי), ולכן אין לי טעויות פרוידיאניות אלא רק יונגיאניות. אז אין סכנה.
שוקולד בטעם מנגו פסיפלורה הולך? בדיוק ראיתי במכולת, באמת.
לא יודעת.
מצד אחד, אני מכורה קשות למנגו. מצד שני, אני מכורה גם לשוקולד. אבל מצד שלישי, השילוב נראה לי מין חילול קודש על סף הנתעב. אז אני אומרת תטעם, ואם זה לא יהרוג אותך, וגם לא יכה בך ברק אלוהי נזעם, אני מוכנה לנסות. הולך?
אם אהבת את עולמות מקבילים
נסי את "הצד הרחוק של הירח", גם הוא של רובר לפאג'. אחד הסרטים הנפלאים ביותר שראיתי בשנים האחרונות.
בסינמה סיטי יש הקרנות בשעות האלה
לי בבית בכלל אין טלויזיה, וזה מאחר שבשנה האחרונה שגרתי בדירה עם טלויזיה, צפיתי בה בערך שעה בשבוע כששידרו את "מכושפות".
הרבה יותר נוח להוריד, אפילו אם האיכות טיפה פחות טובה ואין תרגום.
תנו לי את השירות הזה בתשלום הגיוני, ואני לא אעלה בדעתי להוריד באופן פיראטי.
ועוד דבר בנוגע לטלוויזיה:
גם אני מורידה בעיקר סדרות (אני לא מורידה סרטים בכלל, ומוזיקה רק לעיתים נדירות, וגם זה כי אין בארץ אייטונס). אם אני לא טועה, כשהתחילה BSG באנגליה, המפיצים בארה"ב (שם שודרה העונה הראשונה באיחור) התחננו בפני הצופים לא להוריד אותה, כדי לא לפגוע בסיכויי ההצלחה שלה בארה"ב. מה שקרה בסוף, הוא שהמון אנשים הורידו את הסדרה מהרשת מצד אחד, אבל הרייטינג של הפרק הראשון היה הגבוה ביותר שנרשם בערוץ המדע הבדיוני מזה 15 שנה או משהו בסגנון. את הפרק הראשון של העונה השנייה כבר הציעו להורדה חינם מהרשת מטעם הערוץ. מה שזה מוכיח, שניתן לרתום את האינטרנט לטובת העניין, ולא בהכרח צריך להתייחס אליו כאל משהו שגורם לתעשייה רק נזק.
ובלי קשר, אני מסכימה עם מה שאמר אסף. אני מורידה סדרות כי אין אותן בארץ, או שיש אותן באיחור של שנים, או שמשדרים אותן פרק כן, פרק לא. אחרי הצפייה אני מוחקת את הפרק, לא מוכרת אותו בכסף וגם אם הוא עובר לעוד מישהו (נדיר), אני לא מרוויחה מזה כלום.
ועוד דבר בנוגע לטלוויזיה:
או שמשדרים אותן במסך מלא במקום מסך רחב…
מנקודת מבטי...
המצב כזה-
מבחינת האולפנים הגדולים וחברות התקליטים המובילות ניתן אליפו להצדיק את הצריבות כמלחמה בתאגידים בגלל שבתכלס הם מרוויחים המון כסף וכל מה שמעניין אותם זה להרוויח עוד יותר! הם לא יפשטו את הרגל בגלל הפיראטיות וזה רק לטובה שהצרכנים גורמים להם להזיע קצת.
הסרטים דלי התקציב גם ככה לא סובלים מאבדות בשל הפיראטיות מפני הקהל היעד שלהם מצומצם וסרטים כאלה לרוב לא מועלים לאינטרנט וגם אם כן אז בכל זאת האבדות מינימליות.
הבעיה האמיתית מתרכזת בחברות התקליטים הקטנות אשר באמת מסתמכות על מכירות התקליטים כמקור הכנסה עיקרי והם תומכות ביוצרים שלא קיבלו או שלא רצו לקבל חוזה הקלטות בחברה גדולה ודורסנית שתשתמש בהם כמסחטת כספים ואז תזרוק אותם.
אנשים אלה הם הנםגעים האמיתיים היחידים של הפיראטיות וחנויות התקליטים העצמאיות.
זה לא לגמרי נכון.
בקשר לקולנוע לפחות – זה לא עסק רווחי כמו שאתה מציג אותו (נכון שבעיקר בגלל התקציבים העצומים), ועל כל סרט שמכניס מאות מיליונים יש עוד המון סרטים שבקושי מחזירים את ההוצאות. אם הירידה בהכנסות תימשך בקצב של השנה ברור שהוליווד תיפגע מאד. נכון שהסרטים העצמאיים לא ייפגעו, אבל הם בערך הדבר היחיד שלא ייפגע.
זה לא לגמרי נכון.
שתיפגע, אולי הם יפסיקו (בתגובה דרסטית) לעשות סרטים כמו קונסטנטין
(סטגדיש)
אבל האם הפירטיות אשמה בירידה בהכנסות?
או שמא איכות הסרטים?
אולי פשוט נמאס לקהל מסרטים לא טובים?
עובדה שסרטים טובים, יוצאי דופן או סתם עם הייפ היסטרי עדיין ממלאים אולמות ושוברים את הקופות.
סביר יותר שהירידה ברווחים נובעת קודם כל ממחירי הכרטיסים הגבוהים (הבילוי יקר) ומאיכות הסרטים.
אם כבר, אז הפירטיות יכולה לפגוע במכירות של DVD וקלטות, אבל עדיין רואים רווחים גבוהים במכירות ה DVD, אז כנראה שזה לא באמת פוגע.
אני למשל, הורדתי במהלך חיי מעט מאוד סרטים. אבל כולם, למעט שלושה, הם סרטים שכבר ראיתי קודם בקולנוע (הכסף שלי עבר אל היצרנים). את אותם שלושה סרטים הורדתי כי רציתי לראות אותם והם כבר ירדו מהמסכים. ואחד מהם הלכתי ורכשתי אחר כך בתור DVD.
האם אני המשתמש הטיפוסי? לא יודעת.
אבל בטוח שאילו היה שירות נוח וזול להורדת הסרטים הללו באופן חוקי, הייתי משתמשת בו כדי להוריד את הסרטים ולשלם עליהם.
לא
לדעתי הסיבה היא באמת האיכות של הסרטים. אני חושב שהיבול השנה היה פשוט מאכזב, לא מספיק מושך בהשוואה לשנים קודמות. היו השנה מעט מאד סרטים שגם פנו לקהל רחב וגם היו ממש טובים. עובדה שהיה השנה בלוקבאסטר שהצליח מאד – מלחמת הכוכבים, ועוד כמה סרטים שעברו את הציפיות בהרבה, ככה שאין סיבה להאמין שאם הסרטים של 2004 היו יוצאים השנה הם לא היו מצליחים באותה מידה.
מנקודת מבטי...
שתהיי בעניינים, כל סרט אפשר להשיג באינטרנט ולא משנה כמה אזוטרי הוא.
אפילו את gayniggers from outer space האגדי.
מנקודת מבטי...
אם הוא אגדי, הוא בהכרח לא כזה כזה איזוטרי… אבל כן, כנראה שאפשר להשיג הכל אם יודעים איפה לחפש.
וזה שם ממש מצחיק! הם באמת היו שחורים?
מנקודת מבטי...
שחורים הומואים שפולשים לכדור הארץ בכדי להפוך את כל הגברים להומואים.
מנקודת מבטי...
לא מתכוונים להוציא את גרסת הPC לסרט שייקרא "הומוסקסואלים אפרו-אמריקאיים מהחלל החיצון" שבו החוצנים יגלו שהנשים הן דווקא בסדר ויש לקבל את השונה ואז יישארו על כדור הארץ כדי לחיות באחווה עם העם האמריקאי?
מנקודת מבטי...
תראה, מנוקדת מבט מבחוץ אפשר להבין אותם שהם חושבים שהנשים הן מוזרות.
מנקודת מבטי...
נכון, אבל בעידן הPC מקבלים את השונה ולא יורים עליו מאקדחי לייזר.
(התנצלותי אם הוזכר כבר)
אפרופו פיראטים ופיראטיות, שלשום היה Talk like a pirate day!
http://www.talklikeapirate.com/
מדובר במאבק סתמי וחסר תכלית
כמה תביעות נגד אתרי שיתוף קבצים יעצרו את זה? כמה תביעות נגד משתמשים כבדים יעצרו את זה? הפלת תוכנות שיתוף הקבצים תעצור את זה?
האינטרנט הוא היקום הגדול ביותר שקיים, יותר מאשר הקוסמוס בו אנו חיים. הגיע הזמן להתמודד עם העובדה שיש אי שם כמה אלפי אנשים חסרי חיים שיושבים מול המחשב שבוע ברציפות כשכל מה שהם עושים זה לפתח שיטות חדשות לשיתוף קבצים וכאלו.
אם יש בכלל איזו דרך להתמודד נגד זה, זה בשורשיה. אם ספקי האינטרנט יטילו מיסוי רציני על כמות התעבורה לחודש של כל המחובר אליהם, הפלא והפלא, פתאום רוב המורידים הכבדים יפסיקו להוריד. זה גם טוב נגד ספאמרים.
מצד שני, זה ממש לא הוגן נגד המשתמשים ההוגנים. =\
כו, *זה* יעבוד...
אני מדמיין לעצמי את מבצע הפרסומת הבא של בזק בינ"ל:
"אינטרנט מהיר, 5 מגה לשנייה, 100 מגה לחודש!"
מי בדיוק יהיה פראייר לקנות חבילות כאלה מספקי האינטרנט? גם הם, כמדומה, רוצים להרוויח.
האמת, זה המודל היחיד שאני מאמין שיש סיכוי שיתגשם.
וזה לא אמור לבוא מהספקים. זה אמור להגיע מלמעלה, מהרגולטור (כלומר, מגוף ממשלתי), שיכפה את זה. כי מה לעשות, חרף המוקיונות של טיעוני חאולפנים השונים ובאי כוחם, עדיין נעשה כן מעשה בלתי-נכון בבסיסו. ואם מודל שכזה יבנה היטב, הכספים יועברו לאומנים, ולא לקונגלומרטים של תעשיית הבידור.
האמת, זה המודל היחיד שאני מאמין שיש סיכוי שיתגשם.
יש מקומות כמו רוסיה ונדמה לי גם חלקים של ארה"ב שבהם משתמשים בדיוק במודל הזה (תשלום עבור נפח ולא תשלום קבוע על פס). כתוצאה מכך החשבונות שלהם יוצאים מנופחים מאוד (עבור מי שמוריד הרבה).
הבעיה שאני רואה פה היא – איך יגיע הכסף לאומנים? האם במצב שאתה מדבר עליו כל הורדה שלך תנוטר והכסף יעבור לפי התוכן שהורדת? ומה לגבי ההורדות הפיראטיות?
עולם ישן עד היסוד נחריבה
אני אעזוב לרגע את הציפיות שאתה תולה ברגולטור ואת המעשיות של פתרון הדומה לזה שמארק הציע (ושאתה תומך בו), ואשאל משהו שמתמיה אותי כבר הרבה זמן.
"הכספים יועברו לאומנים (sic), ולא לקונגלומרטים של תעשיית הבידור" – את מי בדיוק, בהקשר של הסרטים, אנחנו מנסים להעיף מהעסק? כלומר – מי הם "הרעים" בסיפור וכמה אנחנו באמת משלמים להם?
השימוש במילה ''רעים'' בעייתי.
השאלה היא מי אני רוצה שיקבל את הכסף שלי. במקרה של תעשיית המוזיקה, זה יחסית פשוט. האמן, או הלהקה. האנשים שעבדו על ההפקה קיבלו את המשכורות שלהם, ולהם אני לא צריך לדאוג.
מאידך, בתעשיית הקולנוע, הענין הרבה יותר מורכב. יותר מדי ידים בוחשות בכל דבר.
בכל מקרה, אני לא חושב שצריך (או בכלל אפשרי) להוציא את האולפנים מהמשחק. אני טוען שאני מעדיף שכוחם יהיה מוגבל במידת האפשר.
השימוש במילה ''רעים'' בעייתי.
אז אני עדיין לא מבין. נעזוב רגע את תעשיית המוזיקה (ואת השאלה מאיפה מגיעות המשכורות של צוות ההפקה).
למה אתה חושב שמעבר לשיטת התשלום האלטרנטיבית שהצעת תביא להגבלת כוחם של האולפנים? עידן "האולפנים הגדולים" של שנות החמישים כבר עבר מהעולם, ואין יותר שחקנים או במאים ש-"שייכים" לאולפנים ובכל מקרה אני לא מבין מה הקשר של שיטת התשלום החדשה לזה.
בין השאר, שיקולים של טעם.
אני מעדיף שיופקו 100 סרטים בתקציב של מליון, מאשר סרט אחד בתקציב של מאה מליון. כך יותר סרטים יתאימו לטעם שלי. סטטיסטית, כמובן. אבל מה, האולפנים, לפחות במודל הנוכחי, דוחפים למודל של מיעוט סרטים, בהם מושקעים מאמצי היחצ"נות. לפיכך, גם יוצא שבכל סרט משקיעים יותר. וכך מגיעים לתקציבי עתק, לסרטים שלרוב הם די מחורבנים.
תגביל את כוחם של האולפנים – על ידי זה שתעניק יותר כוח ליוצרים – ושינית את סוג הסרטים.
בין השאר, שיקולים של טעם.
אולי לא הבהרתי מה לא ברור לי, אז אני אנסה שוב. איך המודל החדש של התשלומים שהוצע כאן ישנה משהו לכיוון אליו אתה שואף (ובדרך אנחנו נוטשים נקודה נוספת, ששואל האם זה בכלל כיוון טוב)? מה הקשר בכלל?
שלב 1 – עוברים לשיטת תשלום אלטרנטיבית.
שלב 2 – ??
שלב 3 – יש יותר כח ליוצרים וכוחם של האולפנים מוגבל.
בין השאר, שיקולים של טעם.
מה לא ברור? אם יותר כסף מגיע ליוצר, יש לו יותר שליטה על מה הוא יוצר.
בין השאר, שיקולים של טעם.
שתי נקודות:
א. בכלל לא ברור לי איך יגיע יותר כסף ליוצר בדרך שהצעת, ולמה.
ב. למה אם יותר כסף יגיע ליוצר, תהיה לו יותר שליטה על מה שהוא יוצר (בקולנוע, כאמור)?
ב' די ברור:
כי הוא יוכל
1) לא להשתתף בפרויקטים שלא לטעמו מבלי לרעוב ללחם, מה שישאיר לו יותר זמן לפרויקטים כן לטעמו
2) יוכל להפיק בעצמו פרויקטים לטעמו
א' לא לגבי ברור גם לי.
אז בוא ונשאר עם ב'
להפיק את מרבית הסרטים עולה הרבה יותר ממה שאדם בודד יכול כנראה להרשות לעצמו. אפילו השילוש של קצנברג, ספילברג וגפן, אנשים עם די הרבה כסף, היה צריך סיוע מאולפנים אחרים כדי להפיק חלק מהסרטים שלו. ככה שהאולפנים, ככאלו שמרכזים צוותי הפקה ומחזיקים את סכומי הכסף הנדרשים לשם יצירת סרט, כנראה לא הוצאו מהתמונה.
בנוסף לכך, אל תשכח שיש כמה אמנים שמעורבים בעשיית הסרט, ונרצה שלכולם יהיה חופש אמנותי וכולם יקבלו כסף כפי שמגיע להם – במאי, תסריטאי(ם), שחקנים, צלמים, תאורנים, מאפרים וכו' וכו'. כלומר – אלא אם כן נגדיל את סך הכסף שמכניס כל סרט, הסכומים שכל אחד מהם ירוויח לא ישתנו משמעותית (אני חוזר לשאלה הראשונה שלי – את מי אנחנו מעיפים מהתהליך? מי אנחנו לא רוצים שיקבל את הכסף שלנו וכמה הוא מקבל היום?) והעצמאות לא תשתנה בכלל.
אני לא יודע למה קיפוד התכוון
אך אנשים שאני הייתי רוצה לראות עפים מהשיטה הנוכחית בהוליווד שייכים למעמד הפקידותי-תוכני. ישנה שכבה שלמה של עובדי אולפנים שתפקידם הוא לנתח טרנדים, לבחוש באופנות, לתכנת תסריטים ולחלוב פרות. כל סרט טוב שיוצא מהוליווד יוצא למרות קיומם, ולא הודות לו.
אגב, ברוך שובך
אוקיי. אין בעיה. כמה אחוזים מהעלות של סרט היום, לפי דעתך, מושקעת במעמד הזה? 5%, 10%?
הבה ונגזים בטירוף ונגיד ש-20% מהעלות של הסרט מושקעת במעמד הזה, וחתכנו אותו.
כרגע הפכנו את ספיידרמן 2 לסרט שעולה בסך הכל 160 מיליון דולר. נראה לי שהסכום הזה יחסית קשיח – הוא מורכב מדברים שאנחנו "לא רוצים" לגעת בהם כי הם שכר לאמנים (שחקנים, תפאורנים, תאורנים, מאפרים, בימאי, תסריטאי ועוד) ומדברים שאי אפשר לגעת בהם כי הם עלות ציוד (מחשבים, מצלמות, פילם, קייטרינג ועוד). יש כאלו שאפילו יאמרו שאנחנו רוצים *להעלות* את השכר של האמנים, ואז אפשר אולי להגיע חזרה ל-200 מיליון.
די ברור שאף אמן לא יהיה עשיר מספיק כדי להשקיע ביצירת סרט כזה לבדו, בטח כשהוא לא יודע מראש כמה הסרט יכניס ואפילו לא כמה הוא יעלה. כדי לעשות 20 סרטים כאלו בשנה (כי צריך שהפסדים של אחד יקוזזו על ידי רווחים של אחר) צריך מישהו או משהו עם הרבה מאוד כסף, שמה שהוא עושה זה להשקיע בסרטים. המישהו הזה, מכיוון שהוא לא ירצה לזרוק את הכסף שלו סתם (והוא לאו דווקא אדם נחמד), ירצה לוודא שהסרט שבו הוא משקיע (אחרי הכל – כסף שלו) יהיה רווחי. הוא בהחלט יכול להחליט שהוא לא משקיע בסרט עם בחירות אמנתיות שלא נראות לו, או אפילו לשכור כל מני אנשים שמחליטים שהם המומחים לטרנדים. יש די הרבה כאלו בשוק עכשיו – הם בדיוק פוטרו מהאולפנים.
חזרנו לנקודת המוצא.
הנקודה שלי, בתמצות, היא זו – סרטים זה דבר שמאוד יקר לעשות. מכיוון שיש הרבה מאוד אמנים שמעורבים בעשיית סרט (ולא רק הבימאי) ואנחנו רוצים שכולם יקבלו משכורת הוגנת, אנחנו זקוקים למישהו שמוכן לסכן הרבה מאוד כסף כדי לעשות סרטים. המישהו הזה, לצערנו (בלי סרקזם), דורש שתהיה לו אמירה לגבי התכנים של הסרטים, כי אחרת הוא לא מרגיש שהכסף שלו מושקע בצורה נבונה.
העולם לא מושלם.
כל תשובה שאני יכול להציע כאן היא כל כך ברורה מאליה,
שחבל אפילו לציין אותה.
מנכ''ל אפל: ''חברות המוזיקה רודפות בצע''
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3145164,00.html
אם כבר וואי-נט, ''גלובוס יונייטד תפיץ סרטים ל-PSP''
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3144279,00.html
תמצית – הצעצוע החדש של סוני יכול לנגן סרטים. אם כי על מסך ממש קטן. יתחילו למכור בארץ סרטים לפורנט הזה, בתמחור של 130ש"ח ליחידה. מחיר מוגזם, כמובן.
מה שאומר שמן הסתם אנשים לא יקנו יותר מדי, יעדיפו להעתיק (ומי שמאמין לאמירה "פורמט מאובטח של סרטי DVD" מוזמן לחכות לסנטה קלאוס בליל הסדר הבא), ועוד שנה שנתיים נשמע הערכות אסטרונומיות של גלובוס יונייטד על עד כמה שיתוף הקבצים פוגע ברווחים שלהם גם בזירה הזאת.
(ההודעה הצפויה לעיתונות בעוד כך וכך זמן – "נמכרו בארץ 20,000 יחידות PSP, ומאחר שכל אדם רואה לפחות סרט בשבוע, הרי ש-135200000 ש"ח ירדו לנו ממאזן ההכנסות")
אולי
כל מי שקונה PSP הוא בעצם אשה נשואה שכבר לא הולכת לסרטים?
אני במקרה מוכר את המוצר
ודווקא כאן סוני עשו תרגיל די מבריק. הפורמט של המשחקים והסרטים של הPSP הוא UMD (מעין מיני דיסק משודרג של 3 וחצי ג'יגה). ומאיפה משיגים דיסק UMD ריק לצריבה? משום מקום. הפטנט שייך להם ולא ניתן להשיג כאלה. אמנם ניתן להמיר סרטים שכבר קיימים במחשב לפורמט שהPSP קורא, אך המכשיר נמכר עם זכרון פנימי של32 מגה בייט בלבד (ניתן להרחיב במקצת) – שהם אולי 3 דקות של סרט.
נאמר לי שהוא תומך בפורמט של memory stick.
ואלו מגיעים לנפחים שניתן לאכסן עליהם סרטים, לא?
כרטיס הזכרון ייחודי לPSP
וכרגע אין שיווק של גרסאות רחבות נפח אכסנה.
כרטיס הזכרון ייחודי לPSP
http://www.pspvideo9.com/
את האתר אני מכיר
ואת הנתונים שלי אני מקבל מהנציג של ישפאר. בכל מקרה אני לא בטוח שיש תאימות לכרטיסים.
את האתר אני מכיר
יש לי את הסנדיסק, הכרטיס עובד ללא שום בעיות תאימות. המחירים צפויים לרדת והקיבולת לעלות, בהמשך השנה עם כניסתה של סמסונג לשוק.
תודה. אני אבדוק בעצמי.
כל מה שיש לי לומר הוא שתי מילים:
הקונפליקט הזה ימשך שנים...
בדיוק כמו ישראל ופלסטין…
החברות יאבטחו את הדיוידי המקוריים לאחר כמה ימים האקרים יפרצו אותם ויפיצו אותם לאינטרנט… ומה הבעיה, אני לא מבין להוריד בחינם סדרות או סרטים ששודרו בטלוויזיה זה בדיוק כמו להקליט
בוידאו.. ובנתיים המון אנשים חוגגים על העניין.. כלומר החברות לא מוציאות אינטרנט של 5 מגה מהירות בשביל שאנשים ישוטטו באינטרנט זה הכל בשביל הורדות "חוקיות" וברובם "לא חוקיות" ועשרות חברות ענק משווקות פתאום מיליוני מכשירי DVD DIVX אממ… מעניין, לא צריך להיות כל כך מתוחכם כדי להסיק שהכל להורדות סרטים/סדרות מהאינטרנט כלומר אני לא מאמין שפתאום ישווקו מיליוני מכשירים כאלה בעולם בשביל אנשים שרוצים לראות בטלוויזיה את הצילומי וידאו מהמצלמת וידאו הפרטית יש כל הרבה דברים להגיד, אבל המשפט שיסכם הכל זה: הכל בולשיט, הכל מושחט מאחורי הקלעים..
ובלי שום קשר יצאו לא מזמן עונות מלאות של סדרות איכות במחיר דיי טוב בין 100 ל200 שקלים..בין הסדרות:הסופרנוס (שאני רכשתי)האו.סי סקס והעיר חברים…..
מאחורי הקלעים הכל *מושחת*.