מ'בחלל, איש אינו יכול לשמוע אותך צורח' ועד 'לא משנה מי ינצח, אנחנו נפסיד': 'וראייטי' על ההיסטוריה של הטאגליין. |
04.01.2005
|
יומית
מ'בחלל, איש אינו יכול לשמוע אותך צורח'
ועד 'לא משנה מי ינצח, אנחנו נפסיד':
'וראייטי' על ההיסטוריה של הטאגליין.
מ'בחלל, איש אינו יכול לשמוע אותך צורח'
ועד 'לא משנה מי ינצח, אנחנו נפסיד':
'וראייטי' על ההיסטוריה של הטאגליין.
בתור יומית על טאגליין,
הייתי מצפה לכותרת קצת יותר הממ… מיוחדת…
יכול להיות שזה רפרנס עצמי אירוני.
על הניק
אחחח הטאגליין
פעם היה אפשר לדעת אם הסרט טוב רק לפי הטאגליין…. ואז "הנוסע השמיני נגד הטורף" בא והרס את הכל…. יהי זכרו ברוך
בולשיט.
אף פעם אי אפשר היה לדעת אם הסרט טוב רק לפי הטאגליין.
בנוסע השמיני זה עבד...
אני יכול לחשוב לפחות על דוגמה אחת נוספת לטאגליין מוצלח לסרט גרוע
והיא "גודזילה. הגודל כן קובע".
בדרך כלל
הטאגלינים המוצלחים ביותר הם הטאגלינים לסרטים הנדושים והקיטשיים ביותר… כך שהמשפט יראה באופן ברור את כל הסרט במשפט אחד
שימוש מיותר:
בסרט גיבור Quentin Tarantino Presents .
אני זוכר שגם בסרט טרון היה טאגליין מוצלח : "בצד השני של המסך". טוב, גם הסרט היה יפה…
בהשראת היומית
עשיתי חיפושון ב-IMDB אחרי טגליינס טובים של סרטים שאהבתי. נחרדתי לראות כמה גרועים הם יכולים להיות!
מועדון קרב – Misceif, Mayhem, Soap. נכון, זה באמת אומר משהו
ברוכים הבאים לבית הבובות – "יש ילדות שלא רוצות לשחק עם בובות" – כאילו, סרט פורנו-אימה לפנינו?
אבל מצאתי כמה דברים חמודים, ונראה לי שהמנצח הוא "איידהו שלי"
אגב, הטאגליין של ''מועדון קרב''
והטאגליין של "למוני סניקט" ("Mishaps. Mayhem. Misadventures. Oh joy.") לא דומים באופן מעורר חשד?
מי המקור של מי?
לגבי "מועדון" – באמת לא טאגליין משהו, אבל כן אחד שמעורר (אצלי לפחות) אסוציאציות של משטר אפל מסוים מהמאה שעברה. ובנוסף הוא גם נשמע כמו שורה מקטלוג, שזו גם אסוציאציה הולמת.