 |
||
| הפרסים בפסטיבל קאן חולקו באופן שיוויוני ככל האפשר, עם נציגות בפרסים לטרנטינו, לפארק צ'ן ווק וגם ל'אנטיקרייסט', למרות הכל. 'עג'מי' הישראלי קיבל צל"ש. 'הסרט הלבן' של מיכאל האנקה, שחור-לבן, ארוך והיסטורי, קיבל את הפרס הגדול. |
25.05.2009
|
|
יומית
הפרסים בפסטיבל קאן חולקו באופן שיוויוני ככל האפשר, עם נציגות בפרסים לטרנטינו, לפארק צ'ן ווק וגם ל'אנטיקרייסט', למרות הכל. 'עג'מי' הישראלי קיבל צל"ש. 'הסרט הלבן' של מיכאל האנקה, שחור-לבן, ארוך והיסטורי, קיבל את הפרס הגדול.
הפרסים בפסטיבל קאן חולקו באופן שיוויוני ככל האפשר, עם נציגות בפרסים לטרנטינו, לפארק צ'ן ווק וגם ל'אנטיקרייסט', למרות הכל. 'עג'מי' הישראלי קיבל צל"ש. 'הסרט הלבן' של מיכאל האנקה, שחור-לבן, ארוך והיסטורי, קיבל את הפרס הגדול.
אילו מסרטי הפסטיבל יופצו בארץ?
לגבי רובם, עדיין לא ידוע.
על הפצות מקומיות ל'ממזרים ידועים לשמצה' של טרנטינו, 'אגורא' של אמנבאר, 'חיבוקים שבורים' של אלמודובר ו'כיבוש וודסטוק' של אנג לי (כל השמות זמניים) היה ידוע כבר לפני הפסטיבל. בנוגע לכל היתר, אם נחתמו הסכמי הפצה כלשהם, הם עדיין לא פורסמו.
'ממזרים חסרי תהילה' לפי שניצר.
Inglorious זה בדרך כלל ''בזוי'' או ''חסר כבוד'', ולא ''חסר תהילה''.
זה גם נשמע לי יותר מתאים, מהמעט שאני יודע על הסרט. אבל טרם ראיתי אותו, אז אולי אני טועה.
המפט... אז אין סיכוי ל''ממזרים יהודים לשמצה''
חבל…
לגבי רובם, עדיין לא ידוע.
"חיבוקים שבורים"?!?!?!
(לא שהבנתי את התרגום שלו בספרדית…אבל זה בהחלט עתיד לשבור את שיאי "שטן על הזמן" בתחרות התרגום העלוב של המאה)
חיבוקים שבורים.
למה, יש לך תרגום יותר טוב ל'Broken Embraces'? איפה הבעיה?
בכל מקרה, אף אחד לא טוען בשלב זה שזה יהיה שם הסרט בעברית. זה רק תרגום נכון של השם האנגלי.
חיבוקים שבורים.
תרגום מדויק זה דבר נחמד…פשוט לא תמיד הוא נשמע טוב בכל השפות, ולעיתים כבר עדיף לשנות אותו…עיין ערך "כוורת בסרט"
בעקרון אני מסכים,
אבל באיזה יקום מקביל 'כוורת בסרט' הוא תרגום מדויק?
בעקרון אני מסכים,
כל תרגום אחר היה עדיף על הביזיון הזה…
(במקור B MOVIE, למי שלא יודע. אם תשאלו אותי, מדובר בהברקה).
ממזרים ידואים לשמצה?
הסכמי הפצה נוספים:
http://blog.lev.co.il/?p=213
מגניב.
אבל עם כל הכבוד לפרסים, לא אלה הסרטים שבאמת מסקרנים אותי. דבר ראשון, אני רוצה לדעת מי ומתי מביא לארץ את 'האימג'ינריום של דוקטור פרנסוס'.
בקושי יכולים למכור אותו לארה''ב..
זה לא בהכרח אומר הרבה
בארה"ב אין רשת "איכות" דומיננטית כמו "לב". הם הפיצו ומפיצים בהצלחה בארץ סרטים שבארה"ב נחשבו לבלתי מסחריים בעליל ובקושי הוקרנו.
בהחלט שאלה מסקרנת יותר!
ובינתיים, ככה שנוכל ללקק את האצבעות קצת:
http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/895/302.html
רד פיש,שאלה שהיא
אני לא בטוח אם זה המקום לשאול אבל אני עוקב הרבה זמן אחרי הביקורות שלך בעיתון שבו אתה עובד ורציתי לשאול:
מהו לפי דעתך סרט של שישה כוכבים והאם אתה יכול להביא לי דוגמא לסרט מהעשור האחרון שהיית נותן לו שישה כוכבים אם היית מסקר אותו עכשיו?
תודה רבה!ותמשיך לכתוב ולכתוב ולכתוב
אני אחסוך לו הודעה:
"האביר האפל".
אצלי הוא היה מקבל מקסימום 5, וגם זה ביום טוב.
אתה אומר את זה כאילו זה דבר רע...
הלוואי על כל סרט לקבל "מקסימום 5"
אני אומר את זה כי זו לא אקסיומה שהאביר האפל הוא יצירת מופת,
וההנחה שזו כן אקסיומה ("אני אחסוך לו הודעה") מעצבנת אותי.
אגב, אם הולכים בדיוק עשור אחורה, אני יכול לחשוב רק על שני סרטים שהיו מקבלים אצלי את הציון המקסימלי: מטריקס ומגנוליה. אבל אני בטח שוכח איזה אחד או שניים.
עם זה, אני מסכים לחלוטין.
אני חייב לראות שוב את מגנוליה!
זה היה כל כך מזמן, שהוא כנראה לא הותיר עליי את הרושם הראוי. אני זוכר בדיוק סצנה וחצי ממנו.
שישה כוכבים
לפני שנתיים וחצי הונחתה בטיים אאוט תל אביב הוראה מתאגיד טיים אאוט הבינלאומי: מהיום והלאה הכל מדרגים בכוכבים (עד אותו זמן לא היה דירוג כוכבים בכלל), ולא סתם, אלא דירוג שלא קיים בשום מקום אחר, ככל הידוע לי – לא ארבעה כוכבים, לא חמישה, אלא שישה. הרעיון היה שהסרטים (וגם המסעדות, הדיסקים, הספרים וכל השאר) ידורגו באופן רגיל, בסולם של חמישה כוכבים, אבל פעם ב-, כשנתקלים במשהו יוצא דופן באמת, הוא יקבל את הכוכב השישי הנדיר.
לא אהבתי את זה. יש סיבה לכך שבעין הדג הסרטים לא מדורגים בכוכבים או במספרים: אני לא אוהב דירוגים כאלה באופן כללי. כשיש ליד הביקורת מספר, אנשים נוטים להתייחס רק למספר ולהתעלם מהטקסט. מעבר לזה, שיטת ה"שישה כוכבים" גרמה לכל הציונים להיראות נמוכים. שלושה כוכבים, דירוג שאמור לציין סרט סביר וצפי לגמרי, פתאום נראים כמו עלבון. בשבוע שעבר שוב הגיעה הוראה ממטה טיים אאוט העליון: אין יותר כוכב שישי. הסיבה, ככל שהבנתי, היא בדיוק מה שאמרתי מראש – השיטה הזאת גרמה לכל הציונים להיראות נמוכים ולמבקרים להיראות קמצנים.
עם הכוכב השישי היתה לי בעיה מעוד בחינה: אם חמישה כוכבים זה "מעולה", שישה זה "יצירת מופת, וואו, מדהים, מהמם, סופר מוי מושלם". אפילו במבט לאחור קשה לי להצביע על סרטים שמגיע להם 6. אפילו בסרטים שאני הכי אוהב בעולם יש פגמים. אז איך אפשר מצפיה אחת בסרט להחליט שזאת יצירת מופת על-זמנית שתיזכר לדורות? היה קשה לי אפילו לדמיין מצב שבו אני רואה סרט ומחליט בו במקום שמגיע לו שש.
ככה יצא שלאורך כל התקופה הזאת לא נתתי את הציון של שישה כוכבים לאף סרט. סרט אחד קיבל את הציון הזה בטיים אאוט תל אביב – 'זה ייגמר בדם', אבל את הביקורת הזאת לא אני כתבתי אלא יעל שוב. לגבי אישית, היה רק סרט אחד ששקלתי ברצינות לתת לו 6, ולא, זה לא היה 'האביר האפל', אלא 'וול-E'. אני עדיין חושב שאם יש סרט אחד מכל הסרטים שביקרתי בשנים האחרונות שהציון הזה מגיע לו, זה הסרט.
גם אני לא מת על מתן ציון לסרטים
הבעיה שלי עם דרוג של 6 כוכבים, הוא שהוא מוחלט מדי, כאילו אין בסרט אף פריים לא נכון. אותו דבר לגבי 0 כוכבים, בכל סרט יש לפחות נקודת אור אחת. אף סרט הוא לא 100% לשום כיוון. עד לביקורת על "זה ייגמר בדם" (שאצלי היה מקבל אולי 3 כוכבים), לא חשבתי שלמישהו יהיה אומץ לתת ציון מושלם.
מספר זה בסה''כ מספר.
גם אני לא מאמין בדברים מושלמים, אבל כשאני נותן ציון לסרט או פרק של סדרה אני לא מתבייש לחלק עשיריות (אצל סרטים אני נוטה לתת 5 כוכבים שלמים אולי לסרט או שניים בשנה ולפעמים בשנות בצורת – פעם אחת לשנתיים). אני אומר לעצמי "הדבר הזה קרוב לשלמות. זה 9.8 אז נעגל ל-10 מושלם". אלו הם בסה"כ מספרים, לא צריך לפחד מהם – למעט לקראת בגרויות במתמטיקה.
כתבתי כמה ביקורות לטיים אאוט
הבעיה עם דרוג בביקורת "רשמית" היא שצריך להצדיק אותו. זאת אומרת שהטיעונים בעד ונגד הסרט צריכים להתאים לציון שנותנים. זו הסיבה שאני מעדיף פשוט לכתוב מה חשבתי, תוך ציון נקודות לטוב ולרע. מה שקובע בסופו של דבר זה איך המבקר מעביר את חווית הצפיה. הדרוג בראש הביקורת תמיד נראה לי כמו קיצור דרך למי שאין לו כח לקרוא ביקורת שלמה.
אז אני מדרג להנאתי סרטים בפייסבוק, אבל בעצמי לא מייחס למספר הכוכבים חשיבות של ממש. בפייסבוק, אנשים יכולים לראות ככה אם ראיתי לאחרונה משהו שאני ממליץ עליו. כשאני ממש כותב ביקורת, אני מעדיף מילים על פני מספרים.
אם מאלצים אותי לתת מספרים - זאת גם הגישה שלי.
אין לי בעיה לתת 5, כשמגיע. הבעיה עם ה"שישה כוכבים" היא שהוא היה אמור להיות מחוץ לסקאלה, מעבר ל-9.8, מעבר ל-10, יותר ממצוין.
היה דווקא סרט אחד שנתתי לו 0,
ואני עומד מאחורי הציון הזה.
איזה?
העם דורש, מבקש, מתחנן להפניה!
'ריקוד מסוכן', כמובן
וכמו שכתבתי שם: לכתוב על זה ביקורת קולנוע זה כמו לכתוב ביקורת אוכל על דלי של חול.
לא ראיתי את הסרט (ואין לי כוונה לראות),
אבל "מסוכן", כמו "גורלי" ו-"קטלני", הן בבירור משקפי השמש של שמות-סרטים – דברים שמוסיפים בצורה פאתטית בשביל ה-"מאגניבות", גם אם הם לא קשורים לכלום בסרט עצמו.
וואו איזה תשובה מדהימה תודה!
אז רגע מהשבועות הקרובים כבר אין כוכב שישי?
דווקא חבל אני אהבתי את הרעיון. לטעמי הכוכב השישי פשוט בא לציין יצירת מופת ולא סרט מושלם.
אבל שוב פעם תודה על ההסבר.
כן, כבר מהגיליון האחרון, אין כוכב שישי.
(על לא דבר).
שמע, אני מסכים עם העניין הפרקטי.
אחרי צפייה אחת קשה מאוד לצאת בהכרזות מסדר הגודל הזה. מצד שני, משהו תמיד הציק לי בשיטת הדירוג המחומשת, ואת זה בדיוק נראה לי שניסו לפתור עם הכוכב השישי – העובדה היא שפעם בכמה זמן יוצא סרט ממש ממש ממש מעולה שבא לך להמליץ עליו לכולם והוא פשוט נפלא בעיניך, אבל פעם בעוד קצת יותר זמן יוצא סרט שהוא פשוט קלאסיקה קולנועית מושלמת, ויש איזה פער בין השניים שהכוכב החמישי מועך לדירוג אחד. נגיד, ל"התנקשות בג'סי ג'יימס" מהשנה שעברה הייתי נותן חמישה כוכבים בלי למצמץ, אבל אני לא באמת חושב שהוא מושלם לרמת הפסיק הבודד כמו, נגיד, "ביג ליבובסקי". העניין הוא, שאם תמשיך לחכות ל"ביג ליבוסקי"ם למיניהם בשביל לחלק ציון מעולה, תצטרך לחכות שלוש-ארבע שנים כל פעם. כאמור, לא חושב שהייתי מסתדר טוב עם הכוכב השישי כמבקר בעצמי, אבל יש משהו די קוסם ונכון בקונפסט הזה.
אבל בשביל זה יש גם טקסט בביקורת.
אם אני מאמין שהסרט הוא לא סתם נפלא אלא קלאסיקה קולנועית מושלמת, אני *אכתוב* את זה. מי שיטרח לקרוא את הטקסט – יידע מה אני חושב. לא צריך לעקם את כל שיטת הכוכבים כדי להתאים למקרה הנדיר הזה, כי ממילא יש מיליון מקרים אחרים שדירוג בכוכבים לא יכול להביע. אם אתה עוקב אחרי ההמלצות שלי ותלך רק לסרטים שנתתי להם חמישה כוכבים, תלך רק לסרטים שאני חושב שהם מצוינים. אם חמישה כוכבים לא מספיקים לך ותלך רק לסרטים של שישה כוכבים, תחכה הרבה מאוד זמן.
וחוץ מזה אני בכלל לא אוהב את 'ביג ליבובסקי'.
מבחינתי
אני מעולם (טוב, פרט לבדיוק שלוש כתבות) לא כתבתי ביקורת קולנוע מקצועית (בתשלום) וכל המקומות שכתבתי עבורם לא השתמשתי בשיטת הכוכבים. אבל אני בהחלט רואה את ההבדל בין 'סרט מעולה' ל'יצירת מופת'. יצירת מופת בעיני היא סרט שאני שוקל להכניס לעשרת הגדולים שלי בכל ההיסטוריה. מהשנים הממש-אחרונות אני ממש לא מזהה כאלה (אולי 'זה ייגמר בדם'), אלא רק מלפני כן – למשל 'רקוויאם לחלום'.
מבחינתי (כה''ב)
מעולם לא קרה שראיתי סרט ובימים (או אפילו שבועות) שאחרי הצפיה, חשבתי שהוא קלאסיקה או יצירת מופת. חשבתי שהוא סרט טוב או לא טוב, או משהו באמצע. קרה ששיניתי את דעתי לאורך הזמן, אבל גם על סרטים ששנאתי, הקפדתי לתת יצוג לצד השני. הביקורת היחידה שכתבתי בעין הדג והיא חיובית לחלוטין היא על "אמריקן ספלנדור". במבט לאחור, אני באמת חושב שהוא אחד מהסרטים הטובים ביותר של העשור ואני ממליץ עליו בכל הזדמנות למי שלא צפה. בכל זאת, כשכתבתי את הביקורת, בעיקר חשבתי שמדובר בסרט חביב ומעניין שמצליח לשלב יפה בין הומור לבין אמירה אמיתית על הגיבורים שלו. המילים "יצירת מופת" לא חלפו במוחי אפילו כשבחרתי בו כסרט השנה שלי.
אולי זה עניין של צורת מחשבה. אני לא יכול לשזור כתרים שכאלה לסרט אחרי צפיה אחת ולמעשה, גם לא אחרי עשר צפיות. לכל סרט יש יתרונות וחסרונות (טוב, לא ראיתי את "ריקוד מסוכן") והמבקר מביע רק את דעתו האישית. זו אחת הסיבות שאני לא אוהב ביקורות שניצקלייניות, כי הן מבטלות באופן חד כל דעה שאינה של המבקר. כשאני כותב על סרט, אני משתדל לדבר גם אל מי שעלול לא להנות ממנו*. בעיני, התפקיד של מבקר, מעבר להבעת דעה אישית, הוא לעזור לקורא להבין איזה סרט מתאים לו ואת זה אי אפשר לעשות בעזרת כוכבים. הדרוג מתאים כשיודעים מראש שמסכימים בד"כ עם מבקר מיוחד (כמו מדף מומלצי הצוות בספריה), או כשאין זמן וסבלנות לקרוא כמה ביקורות. כשרוצים ממש לספר על סרט, צריך לעשות את זה במילים. אחרי הכל, מי צריך מבקרים אם הם לא מספקים שום שרות לקורא?
*אנקדוטה קטנה: אחרי הצפיה ב"סטארטרק", העורך של ISF בקש שאכתוב את הביקורת החיובית, כי היה ברור שנהנתי יותר ממנו. אחרי ששלחתי לו את הביקורת, הוא אמר "חשבתי שאתה כותב את החיובית".
עוד רכישות
"לב" הודיעו שהם רכשו להפצה בארץ עוד כמה מהסרטים שהוקרנו בקאן. הרשימה המלאה, מלבד הסרטים שהזכרתי בהודעה הקודמת:
The White Ribbon (האנקה)
Looking for Eric (קן לואץ')
Bright Star (ג'יין קמפיון)
הם בהחלט יצאו מהפסטיבל ברכוש גדול. יש פה מספיק סרטים לשנה שלמה. ועדיין, אני רוצה לדעת מה קורה עם 'פרנסוס', 'צמא', 'אנטיקרייסט' ו'Enter the Void'? כולם נידונו להגיע ישר לאוזן השלישית?
עוד רכישות
אני רק מקווה שלא יקרה להם את אותו הדבר שקרה ל"המתאבק" שגם אותו הפיצו "לב" וםשוט לא הוקרן ביס פלאנט או בכל בית קולנוע באזור.
הסרטים שברשימה אכן מאוד מעניינים. מתי מקבלים את תאריכי ההפצה?
לא יודע,
אבל לוח ההפצה של לב נראה לי סגור לפחות עד אוגוסט. הייתי מנחש שרוב הסרטים האלה ייצאו לקראת סוף השנה/תחילת השנה הבאה.