צוות שנחאי

מאת
קיפוד
– פורסם ב 17 באפריל 2003Posted in: ביקורות

במקור: Shanghai Knights
במאי: דייויד דובקין
תסריט: אלפרד גו, מיילס מילר
שחקנים: ג'קי צ'אן, אוון
ווילסון, פאן וונג, איידן
גילן, דוני יין

כשאתה מגיע לקומדית פעולה של ג'קי צ'אן, אתה יודע למה לצפות. בדיחות קלילות המרחפות פה ושם, וג'קי עצמו, המרחף בלולינות מרשימה בערך באותו גובה, מיריב ליריב. למרבה המזל, 'צוות שנחאי' נדבק לנוסחה הזאת בהצלחה.

נוסחה זאת אינה היחידה בו עושה הסרט שימוש. העלילה אופיינית לחלק ניכר ביותר מסרטי הפעולה ההונג קונגיים, שהסרט שואב מהם כל כך הרבה: איש רע גונב חפץ יקר. אנשים טובים יוצאים להחזיר חפץ יקר. באדה-בים, באדה-טראח! סוף טוב (את המשפטים הקודמים יש לקרוא במבטא סיני כבד).

הפעם החפץ היקר הוא חותמתו של קיסר סין. האיש הרע מהמזרח כורת ברית עם הבמ"ת (בריטי מרושע תורן, כמובן – איידן גילן, 'קוויר בעיר') – קודם יגנבו את החותם הקיסרי, ואחר כך ישתלטו על העולם, או משהו. ככל התוכניות המרושעות של אנשים מרושעים, התוכנית אין בה הגיון רב, אבל הדרך לקידום מהיר בשורות הרעים אינה כוללת משפטים בנוסח "אבל בוס, אני לא חושב שזה רעיון טוב". כך שמאחר ולחבר'ה יש בעיה עם קבלת ביקורת בונה, הם נשארים עם התוכניות הזדוניות, ועם הכרישים עם הלייזר. אה, לא. זה מסרט אחר.

ג'קי צ'אן חוזר כאן לתפקידו מ'שנחאי נון', צ'ון וואנג (ובמבטא ינקי, John Wayne), המבלה ימיו כרגע כשריף בעיירה קטנה במערב הפרוע. הוא מקבל הודעה מאחותו (סינית גם היא, אגב), על גניבת החותם, ושביל העקבות מוביל ללונדון. בכדי שיוכל לנסוע, הוא נזקק לכספו, אשר הופקד אצל חברו הטוב, הבוקר ההולל רוי או'בנון (אוון ווילסון, פלוח החוטם). אבל הכסף לא ממש נמצא בידיו של רוי או'בנון. לא, מובן שהוא לא בזבז את כולו על נשים, שיכר, הימורים, ונשים. לא את הכל, זאת אומרת. חלק נכבד מושקע בפרוייקט שעומד להפוך את שניהם לעשירים: הצפלין. ברגע שזה ימריא, שניהם יהיו עשירים. עד אז, או'בנון מתנדב לחבור אל ג'ון וויין במסעו ללונדון.

לונדון, באותה תקופה ויקטוריאנית, היא סבבה של מקום, כל עוד נשמרים מאיזורים מפוקפקים כוויט-צ'אפל. מי יודע איזה רוצח סדרתי עוד עלולים לפגוש שם בלילות, אם לא נזהרים. בלונדון וואנג ואו'באנון פוגשים את אחותו של וואנג (עדיין סינית, למקרה שתהיתם). הנמרה המשתופפת הקטנה הזאת יודעת גם היא קונג פו. רוי או'באנון מתאהב בה, כמובן, ומעוניין לשאת את ילדיה ברחמו (או אולי להיפך?), למורת רוחו של וואנג. האם יצליחו שלושתם להציל את העולם בזמן לתה של מנחה?

גם אם התשובה לא היתה ברורה מאליה, לא בשביל העלילה ולקחי מוסר ההשכל שלה הגענו לראות את הסרט. באנו בשביל ג'קי, ובאנו בשביל ההומור.

וג'קי, הוא אכן בועט בישבנים. אולי לא כמו בימי בחרותו, אבל כוריאוגרפית הקרבות של 'צוות שנחאי' היא מהמקוריות ומהמצחיקות שראיתי, ובודאי עולה על זאת שבכל סרטיו האחרונים של צ'אן. למשל, רצף פעולה הסובב דלת-מסתובבת, המצטט את אבוט וקוסטלו. סצינה אחרת היא ריקוד מטרייתי על ארגזים, כמחווה לג'ין קלי. ביחד עם עוד מחוות קטנות לבאסטר קיטון, להארולד לויד ולצ'ארלי צ'אפלין (שגם מופיע בסרט בתפקיד אורח, למרות שאם נאמין להסטוריה הממוסדת, הוא נולד רק שנים אחר כך), צ'אן מצדיע כאן למקורות ההשראה העיקריים שלו אותם הוא מציין שוב ושוב בראיונות.

בצמוד להלצות הכוריאוגרפיות, הסרט עתיר באנכרוניזמים מכוונים. בנוסף לצ'רלי צ'אפלין ולרוצח סדרתי מסוים שכבר הוזכרו כאן, משולבות בסרט עוד דמויות הסטוריות רבות, כך שחלק ניכר מההומור מבוסס על הפער בין מה שאנו כצופים יודעים, ובין מה שהדמויות יודעות. כן, לרוב זה מטופש, בהחלט, אבל מי שבאמת נזקק לתובנות אודות החיים היקום וכל השאר, אנא ידיר רגליו מכאן. גם הלצות מילוליות רבות לא חסרות, רובן מגיעות מכיוון אוון ווילסון. הוא בסדר, אוון. עושה את העבודה, למרות שאם היה שואל אותי הייתי מציע לו להמשיך לכתוב תסריטים ('ראשמור', 'משפחת טננבאום'), ולהשאיר את המשחק לאחרים. אוון, אם אתה קורא את זה, אנא חזור הביתה.

במסגרת היחוס הנכונה, יחסית לסרטים אחרים בז'אנר שלו, 'צוות שנחאי' הוא סרט נהדר. כמעט שעתיים של אקשן עשוי טוב, והומור שלמרות שלא צריך להתאמץ יותר מדי כדי להבין אותו, אינו זול ווולגרי. אני נושא מהסרט הזה רק זכרונות טובים, והוא בהחלט מהווה דוגמא נהדרת לסרטי המשך המתעלים על המקור. ואם בן הזוג אנין טעם, ומתנגד ל"סרטי מכות", תוכלו לספר לו שזאת דרמה תקופתית המעלה דמעות לזוויות העיניים. אם הוא באמת אוהב אתכם, הוא יסלח.

תגיות: