 |
||
| בחזרה לשאלה הנצחית: "כרטיס קולנוע בארץ, זה זול או יקר?". ובכן, על פי המחקר האחרון, בהודו 17 דקות עבודה בממוצע יקנו לך כרטיס לסרט ממוצע; בבולגריה תצטרך לעבוד שעתיים. ואנחנו? במקום טוב באמצע: 68 דקות. |
14.03.2005
|
|
יומית
בחזרה לשאלה הנצחית: "כרטיס קולנוע בארץ, זה זול או יקר?". ובכן, על פי המחקר האחרון, בהודו 17 דקות עבודה בממוצע יקנו לך כרטיס לסרט ממוצע; בבולגריה תצטרך לעבוד שעתיים. ואנחנו? במקום טוב באמצע: 68 דקות.
בחזרה לשאלה הנצחית: "כרטיס קולנוע בארץ, זה זול או יקר?". ובכן, על פי המחקר האחרון, בהודו 17 דקות עבודה בממוצע יקנו לך כרטיס לסרט ממוצע; בבולגריה תצטרך לעבוד שעתיים. ואנחנו? במקום טוב באמצע: 68 דקות.
גורם ששכחו להתחשב בו
במחקר הוא שבהודו אורך של סרט ממוצע הוא 4 שעות, כך שמבחינת היחס בין דקות סרט לדקות עבודה המצב שם עוד יותר משתלם: על כל 4 דקות עבודה – שעה בקולנוע! דיל מדהים. יותר זול לגור בקולנוע מאשר לקנות דירה.
מאגניב...
הייתי מת לעבוד 10 דקות בשבוע בשביל סרט… אפילו שטכנית יש סרטים שבשבילם צריך לעבוד פחות..[או יותר]
הקולנועים בהודו ממוזגים?
אם כן, נראה לי שעלית כאן על הסטארטאפ של השנה.
שביתה!
ראיתי בתגובות לכתבה. מעכשיו זה הפתרון להכול!
אבל זה באמת לא פייר שרק בשביל יציאה לסרט אני צריך לבזבז יותר מ-50 ש"ח [מצטער באמת שאני אוהב לאכול! קוקפורן!!!]
מעכשיו?
מלפני שנים. מאז המצאת הטוקבק. "חרם צרכנים!!! לא הולכים לקולנוע יותר!!! רק ככה נראה להם מה זה!!!".
מעכשיו!
התכוונתי לארגון שביתות דרך האינטרנט, כמו השביתה שהג'ינג'י המעצבן עשה כמחאה לדו"חדו(ברת).
עכשיו רק צריך ג'ינג'י.
שביתה!
את צמד המילים cock וporn אני אחפש באתרים אחרים אני מניח. אני לא בא לעין הדג בשביל זה!
בכל מקרה, טעות מצחיקה.
תן לי לנחש שזו לא היתה טעות,
אלא נעשה בשם המגניבות, או משהו.
ועל כן התשובה פשוטה - סינמטק.
במחיר של 320 שקלים חדשים (סינמטק חיפה, מנוי לתלמיד/חייל) נכנסים חופשי לכל הסרטים שיש באותה שנה. בשנים האחרונות הממוצע שלי עמד על כ-80+ סרטים לשנה, אז תעשו את החישוב בעצמכם. וממילא אני נהנה יותר בסינמטק מאשר בקולנוע המיינסטרימי/כלכלי/הוליוודי וכו'.
ואפשר לשים רגלים על הבמה, להוציא עוגיות וחלב ולנשנש כל הסרט. חוייה עילאית. ואין פרסומות, ואין את הפופקורן המעצבן והיקר. ה-320 שקלים הכי משתלמים שלי כל שנה מחדש.
וכמובן ששומרים את כל הכרטיסים מכל הסרטים שהייתי בהם אי פעם וזה סמל סטטוס אבסולוטי כשחברים באים לביקור =)
הייתי מנויה בסינמטק חיפה...
וכשאחזור לחיפה, סביר להניח שאחזור להיות מנויה.
אבל אתה שוכח גם את החסרונות שבסינמטק. זה שאם יוצא עכשיו סרט חדש שאתה נורא רוצה לראות אתה צריך לחכות כמה חודשים טובים עד שהוא יגיע לסינמטק (שזה לפעמים קורה כבר כשהסרט יוצא בדיוידי), שפופקורן ודלי קולה בסרט זה נורא כיף, שטריילרים לפני הסרט זה גם כן כיף, ושעל הבמה הזו שאתה שם את הרגליים עוברים במהלך הסרט ג'וקים עצומים מצד לצד.
עניין של נקודת מבט.
אם בסינמטק היו מראים את כל הזבל שבד"כ מראים בקולנוע המסחרי, אז מה היה ההבדל? העניין הוא בדיוק ההזדמנות לראות את הסרטים שאילולא הסינמטק סביר להניח שלא היית רואה לעולם, ואם נוראאא חשקה נפשך בקונסטנטין, אז הסינמטק אפילו לא מונוגמי יתר על המידה ויסבול שתבגדי בו מפעם לפעם עם בית קולנוע רגיל.
ולגבי הג'וקים העצומים – הכל שקר וכזב. לא שיש לי התנגדות לפאונה פורה ומעניינת על גבי הבמה, אבל נכון לעכשיו – פשוט אין.
חכה חכה...
כל כמה זמן בסינמטק "מרססים" ואחרי זמן קצר הם חוזרים. עוד תראה.
בזמנו באוזן השלישית היה מבצע של מנוי בלתי מוגבל רק על סרטים שהם כבר לא במדף החדשים. אם אתה בכל מקרה לא מעוניין כמעט לראות סרט חדשים ולא אכפת לך לעשות גם מנוי לסרטים ישנים איפשהו וגם ללכת לקולנוע כשיש משהו חדש מעניין, נראה לי יותר פרקטי פשוט לקחת את הסרטים הביתה… ככה אתה גם יכול לבחור לראות מה שאתה רוצה מתי שאתה רוצה, גם לאכול מה שבא לך בזמן הצפיה בעודו חם, וגם להימנע מכל אותם ילדי סינמטק שיושבים בשורה מקדימה עם הרגליים למעלה ולא מפסיקים לקשקש…
מחכה מחכה.
כמו שציין shiuy קצת יותר למטה ג'וקים זה באמת מעניין למדי, אני מחכה לחיות מוזרות שאני, מילולית, לא יכול לזהות. ערך מוסף של סרט בסינמטק.
וחווית הצפיה בסרט בקולנוע מעפילה על כח חויית צפייה בבית, לא ברור לי למה שתעדיפי ללכת עד לספריית וידאו ולחזור כדי לראות משהו בבית. נכון שזאת אופציה אם את לא יכולה להגיע לזמן ההקרנה הנתון של הסרט, אבל חס וחלילה לא במקום.
הילדים בשורה הראשונה בסינמטק שלא מפסיקים לקשקש לא מפריעים לי בעליל. הם חמודים.
למען הגילוי הנאות, אציין שנמניתי על החבורה הזאת במשך מספר השנים האחרונות. כיום אני עדיין תמיד יושב בשורה הראשונה, אם כי מקשקש פחות. וכל אותם ה-ששששששושרים (מלשון "ששששששש!!!" ) הגריאטרים שמעירים הם בין האנשים הפחות כיפיים בבית קולנוע. וכן, אני יכול להגיד בלב שלם – פלאפון שמצלצל באמצע קטע ממש דרמטי/מרגש/מדמיע – אותי זה מצחיק. על אותו משקל הערות כאלה ואחרות במהלך הסרט לא פוגמות בהנאה שלי, ואם הן גם מוצלחות אז זה רק תורם =)
תזכיר לי לאיזה סינמטק אתה הולך?
כי אני לא רוצה להגיע לשם בטעות אף פעם.
לא הגזמנו בכלל, כן?
א. אתה ממילא אף פעם לא נמצא בסינמטק חיפה, אז אל תירא.
ב. השנים אומרות את שלן, הא רדפיש?
כל האמירות בסגנון הזה שיצא לי אי פעם לשמוע תמיד הופנו כלפי קהל מתחת לגיל 20 ע"י קהל מגיל 65 ומעלה. אתה מוכן להסביר לי בבקשה את הנתון הסטטיסטי הקטן הזה? למה זה מפריע תמיד לאוכלוסיה המבוגרת? ואל תגיד שהאוכלוסיה הצעירה שיושבת ומברברת במהלך הסרט הם אינפנטילים שלא מסוגלים לשלוט על עצמם, ובכלל באים לסרט כדי להחליף בדיחות ולא כדי להנות מהאיכויות הקולנועיות שלו – כי זה פשוט לא נכון, ותאמין לי, אני יודע על מה אני מדבר פה. האם כל העניין הוא ביכולת המולטי-טאסקינג שקיימת אצל אחדים ומנועה מאחרים?
(כל האמור לעיל לאו דווקא מייצג את עמדתי בנושא, ויכול להיות שכרגע אני מעלה את הטיעונים האלה רק לשם הדיון, אני עוד לא סגור על עמדתי בנושא הזה באופן סופי)
כל הדיון נשמע לי קצת שטותי, אבל אני אשמח אם נמשיך.
דווקא.
"ואל תגיד שהאוכלוסיה הצעירה שיושבת ומברברת במהלך הסרט הם אינפנטילים שלא מסוגלים לשלוט על עצמם, ובכלל באים לסרט כדי להחליף בדיחות ולא כדי להנות מהאיכויות הקולנועיות שלו".
האוכלוסיה הצעירה שיושבת ומברברת במהלך הסרט הם אינפנטילים שלא מסוגלים לשלוט על עצמם, ובכלל באים לסרט כדי להחליף בדיחות ולא כדי להנות מהאיכויות הקולנועיות שלו.
כנ"ל, אגב, לגבי האוכלוסיה המבוגרת שעושה את זה (יש זן מסוים של זקנות שנוהגות לשבת בסרטים יפניים ולא לסתום את הפה לרגע).
אם אתה לא מסוגל להבין שבסרט לא מדברים, אתה לא בוגר מספיק כדי ללכת לקולנוע, כנראה. לפחות לא לאותו קולנוע שאני יושב בו. אם אתה לא מסוגל להבין שמה שאולי לא מפריע לך ולחברים שלך עלול להפריע לאנשים שהם לא אתה, יש לך בעיה, או יותר נכון, *אתה* בעיה. אם אתה חושב שטלפון שמצלצל באמצע סצינה דרמטית זה מצחיק, סבבה לך, אבל כנראה שכחת לקחת בחשבון שיש אנשים שלא הגיעו לסרט הספציפי הזה כדי לצחוק.
וסטטיסטיקה שגויה אני לא יכול להסביר, מצטער.
לא סולח.
ביקשתי שלא תאמר את המשפט הרצ"ב כי לדעתי הוא פשוט לא נכון, ואתה אמרת אותו דווקא. הבאת לי אותה בהפוכה.
*מתאקלם*
תראה, ברור לי שאני מנהל פה איזשהו ויכוח שאין סיכוי תאורטי שאני אנצח בו, כי אני בעצם מעמיד איזושהי עמדת מיעוט של אותם ילדים מברברים אל מול נורמה חברתית מנוגדת אליה ומקובלת על הרוב. עקרונית אפשר לנסח את כל העניין כאילו אני בא לשכנע את כולם שלהפריע לקהל באמצע הסרט זה סבבה אגוזים וכדאי שכולם ינסו את זה ויראו עד כמה זה כיף. במקרה הזה כולם יתייצבו מאחוריך ויגידו שאני סוציומט. לא באתי לפה להגיד לכולם
באתי לפה בנסיון להעמיד קצת פרופורציות במקומן ולהגיד שיש גם אנשים שחושבים אחרת ושצחוקים במהלך הסרט זה לא חטא ש'יהרג ובל יעבור' ולדעתי זה דווקא תורם לאווירה החיובית של הסרט ולאו דווקא הורס. תקרא לי אינפנטיל, לא בוגר מספיק ללכת לבית הקולנוע שאתה נוכח בו וכו' וכיו"ב – לא באמת מזיז לי. אני לא מתכוון "להבין" שבסרט לא מדברים, אני חושב אחרת. כמובן שהכל גם עניין יחסי פה ובטח ובטח שניתן להרוס סרט ע"י רעש תמידי ומוגזם, אבל לא במקרה הזה מדובר.
ולא, אני לא מהאלה שמדברים כל הסרט בלי הפסקה ולא מכבים את הפלאפון בתקווה שהוא יצלצל ברגע דרמטי ויצחיק אותם ואת החברים שלהם. אני כן מעיר מדי פעם הערה כזאת או אחרת, אני כן צוחק כשיש קטע יומרני עם משחק גרוע או משהו לא הגיוני בעליל בתסריט (שלא אמור להצחיק, לדעת הבמאי), אני לא יושב כמו גולם, בוהה במסך ו"נהנה מהאיכויות הקולנועיות", כפי שאתה אולי עושה. הקולנוע הוא יותר מחוויה אודיו-ויזואלית פאסיבית בשבילי.
והסטטיסטיקה שלי נשארת באיתנה. לא ברור לי איך אתה טוען שהיא שגויה, אם היא הסטטיסטיקה *שלי*, ש*אני* עשיתי. אלא אם אתה כמובן טוען שאני משקר ובעצם המספרים האמיתיים שיש בידי הם שונים ממה שהצגתי. אבל זה כבר מקרה אחר.
לילה טוב לבינתיים.
כן, ברור שיש אנשים שחושבים אחרת,
אחרת הם לא היו מדברים בזמן הסרט. וכן, הם עדיין אינפנטילים בתחום *זה*, ולא אכפת לי אם מחוץ לאולם הקולנוע הם מנתחים סרטים באופן גאוני או עושים דוקטורט באסטרופיזיקה. התעלמות מנורמות חברתיות היא אינפנטיליות. חוסר שליטה עצמית וחוסר יכולת איפוק היא אינפנטיליות. אי הבנה שמה שאתה עושה מפריע לאנשים אחרים, בעוד שאם *לא* היית עושה את זה זה לא היה מפריע *לך* (אף אחד לא מת מלשתוק במהלך סרט) – גם אינפנטיליות. אני בת 24, אגב. והרגשתי אותו דבר בגיל 8.
בנוגע לאינפנטיליות.
נתחיל מזה שלעניות דעתי התעלמות מנורמות חברתיות היא לא תמיד אינפנטיליות. מאידך, אני גם לא טוען שהחלפת הערות במהלך הסרט היא נונ-קונפורמיזם גאוני שמקדים את זמננו.
נכון, אף אחד לא מת מזה שהוא שתק במהלך הסרט, אף אחד גם לא מת כי מישהו העיר כמה הערות במהלך הסרט שהוא צפה בו.
בתגובה שלי קצת יותר למטה הצגתי את העמדה שלי בנושא ההערות במהלך הסרט, אני חושב שזה מספיק מתייחס לעניין ההנאה מהסרט.
כנראה שזה עניין של גישה.
את נהנית יותר כאשר יש דממה מסביבך כשאת צופה בסרט קולנוע.
אני נהנה יותר כשאני שומע הערות מצחיקות במהלך ההקרנה, ואין ממש משהו שיקרב את העמדות שלנו בנושא. אולי זה באמת פונקציה של גיל, שככל שזקנים יותר – רוצים יותר שקט? אבל את טוענת שהיית כך כבר בגיל 8, אז זה מחליש, אם לא פוסל, את התיאוריה שלי.
אתה סתם לוקח עמדה קיצונית...
אני לא יודעת מי אתה ולא יודעת על איזה סוג של ילדי סינמטק אתה נמנה. גם אני הייתי אחת מהם פעם, ואני כולה בת 20 עכשיו. הפעם האחרונה שהייתי בסינמטק חיפה הייתה בגיל 17, למיטב זכרוני. כל הכיף בסינמטק הוא שהמנויים שבאים אליו פעמיים-שלוש בשבוע מרגישים בו כמו בבית, אבל שם גם מתחילה הבעיה. שוב, לא יודעת אם אתה כזה או לא, אבל כשחבורת ילדים באה לסינמטק לכל סרט, לא משנה איזה, כי סינמטק זה כיף או מגניב או וואטבר, בלי קשר לסוג ואווירת הסרט, וחושבת שזה הסלון בבית שלהם ואפשר לעשות צחוקים, זה מעצבן. אם אני הולכת לסרט רציני שמהתכניה נראה לי מעניין, קצת קשה לי להכנס אליו בכלל כשיש חבורת ילדים שבראש שלהם בכלל לראות עכשיו מונטי פייתון וכבר מהכתוביות פתיחה מתחילה להיקרע מצחוק כי הסרט יפני או הונגרי, או שהשחקן מכוער, או אלהים יודע מה. אה, ותאמין לי, אגב, רוב הסיכויים שאתם לא שנונים ומצחיקים בעיני האנשים שלא מכירים אתכם כמו שאתם חושבים שאתם.
מה לעשות שהמשפט שאמרת לי לא להגיד הוא נכון?
אולי קצת קיצוני, אבל אתה ניסחת אותו, לא אני.
תשמע, בעצם אני מסכים איתך לגמרי. אני לא יכול להגיד שאני אף פעם לא מדבר במהלך סרט ורק יושב בדממה קפואה וסופג את החוויה הקולנועית, או משהו. אבל יש פרופורציות. יש להגיד בשקט משהו למי שיושב לידך, ויש לדבר, לצעוק או לצלצל בפלאפונים לאורך כל הסרט. זה גם תלוי באיזה סרט אתה נמצא: כשאני צופה ב'דודג'בול', אני לא מצפה מהצופים האחרים לדממה דקה, אבל ב'מיליון דולר בייבי' אני אצפה להתנהגות קצת אחרת. גם אני לא חושב שצריך לתלות אנשים בגלל איזה צחקוק שלא במקומו, אבל מי שהתחיל פה עם העמדות הקיצוניות זה אתה: אתה הצגת את זה בתור עניין עקרוני. אתה עומד על זכותך להפריע, ומי שמעז להשתיק אותך הוא "לא כיפי". וזקן. בו הו. "אני בנזונה שחצן ומה דעתכם על זה?" היה, פחות או יותר, המסר שעלה מההודעה שלך. אז רק להבהרה, אני שמח שצורת ההתנהגות שלך אישית בקולנוע היא שונה, אבל "הילדים בשורה הראשונה בסינמטק שלא מפסיקים לקשקש" הם לא חמודים, הם סוציומטים.
ואני עדיין לא יכול להסביר את הסטטיסטיקה *שלך*, ש*אתה* עשית, אם מהניסיון *שלי* היא לא דומה למציאות בשום צורה.
זה דווקא לא שחור לבן.
ילדים שמעבירים דחקות ברמה של מת לצעוק גם אני לא רוצה לפגוש באולם חשוך, אבל אם איתרע מזלי להיקלע לסביבת אדם אינטליגנטי, שנון ומשעשע, למה לא להנות? אם לא הייתי בחברת בדיוק אחת כזו בהמשכי המטריקס, אני לא יודעת איך הייתי שורדת אותם…. ובכל זאת, ולמרות עובדת היותם הסרטים שהם, חוויית הצפייה זכורה לי כמשעשעת, לא טראגית.
אני הרבה יותר קרוב לגיל 20 מאשר לגיל 65,
ואני לא סובל שאנשים מדברים ומחליפים שנינויות בקול רם, בזמן הסרט. דרך אגב, אף פעם לא סבלתי את זה, גם לא בגיל 10.
"האוכלוסיה הצעירה שיושבת ומברברת במהלך הסרט הם אינפנטילים שלא מסוגלים לשלוט על עצמם, ובכלל באים לסרט כדי להחליף בדיחות ולא כדי להנות מהאיכויות הקולנועיות שלו" – ניסחת את זה בצורה קיצונית, אבל זה באמת הרושם שמתקבל. וזה שאמרת על זה "זה פשוט לא נכון, ותאמין לי, אני יודע על מה אני מדבר פה", לא ממש מהווה טיעון משכנע, מצטער. לא מאמין לך. מה אתה יודע על זה?
לא מדובר פה במולטי טאסקינג של מי שעושה את זה, אלא בסוציומטיות שלו. מי נותן לו את הזכות להחליט שמה שיש לו להגיד על הסרט *כל כך* מעניין? ואת *כולם*?
בחייך.
הסטטיסטיקה
נעשתה בסינמטק חיפה, במשך תקופה של כ-4 שנים שבהם הייתי מנוי, ואני מתקשה לומר את מספר האנשים המדוייק שהיא כללה שכן מדובר בתקופה ארוכה למדי.
על כל פנים, תקראי את התגובה שלי לרדפיש לגבי העניין של ההפרעה. אני לא בא להגיד לכולם "תפריעו בפנאן שלכם =)!!! ", אבל…
באופן עקרוני, הצדק איתך כי את מנסחת את זה כ"לא רוצה שיפריעו לי בהנאה שלי שאני משלמת עליה" וזהו טיעון מאוד הגיוני, but then again אני יכול להגיד שההערות המצחיקות במהלך הסרט הן חלק מהכיף האישי שלי, ואם שילמתי 35 שקלים על מטריקס רבולושנס ולא שמעתי אף הערה מצחיקה על הפנים המטומטמות של קיאנו ריבס, אז מבחינתי זהו כסף מבוזבז והייתי נהנה יותר אילולא היו משתיקים את כל המגיבים המצחיקים. ואם אני כבר נוקט בעמדה הזאת אין שום דבר שאת יכולה להעמיד כנגד זה, שהרי זאת עמדה. העמדה *שלי* בנושא, לא עניין של נכון/לא נכון עובדתי. ואם תגידי שאני נמצא בעמדת מיעוט (והרוב באים לסרט בשביל לשבת בשקט בחושך של האולם), אז שוב – מבחינתי, זה לא מוריד מהלגיטימיות של הדעה שלי והיא טובה בדיוק באותה מידה בין אם אני היחיד בכל האולם שחושב ככה או שרוב האולם תומך בדעה הזאת.
חסר לי משהו בפתיל הזה
חסרה לי ההפרדה ההכרחית בין החלפת הערות בשקט מדי פעם עם מי שלידך (שזה בסדר מבחינת רוב האנשים), לבין דיבור בקול רם בלי הפסקה (שאת זה גם אני, בגיל המופלג של 21, לא סובל). סוג אחד של דיבור לא מפריע ומשפר את חווית הצפיה האישית שלך, בעוד הסוג השני מפריע לכולם ונובע מחוסר התחשבות מוחלט. אני מניח ומקווה שאתה נוטה יותר לסוג הראשון.
הגדרות זה קסום.
אם כי אני לא בטוח שזה חסר, בתגובה שלי לרדפיש ציינתי שהכל כמובן עניין יחסי, ושאני לא טוען שאי אפשר להרוס סרט עם דיבורים בלתי פוסקים בקול רם. אבל לא בזה עסקינן, וסה"כ מדובר בהערות בווליום סביר ותדירות סבירה, אבל שעדיין נשמעות בדממה של האולם.
זו הבעיה.
שהסטטיסטיקה שלך כללה אולם קולנוע אחד מסוים, שמגיע אליו קהל מסוג מסוים. נסה לקיים את אותו מחקר על פני קולנועים שונים (כלומר, לא רק סינמטקים) בערים שונות בארץ, ובימים ושעות משתנים (כי, למשל, הקהל של שישי בערב נוטה להיות מסוג מאד מסוים). אני מבטיחה לך שהמסקנות אליהן תגיע יהיו אחרות לגמרי.
ורק לשם הדוגמה: לו המחקר שלך היה נערך בבית הקולנוע הדמיוני של קיסריה, היית עלול להסיק שצופי הקולנוע כולם הם מחתך סוציו-אקונומי גבוה, ומגיעים לסרט במכוניות יוקרתיות ובג'יפים, כשהם לבושים במיטב המחלצות. אחרי הכל, דגמת את הקולנוע הספציפי הזה במשך הרבה שנים, והרבה אנשים שונים הגיעו אליו.
אני זוכר את הקולנוע הדמיוני של קיסריה
ראיתי בו את האיש שלא היה שם.
אני ראיתי
הקרנה של "בלתי נראה".
רק עוד הטרדה קטנה
הסטטיסטיקה שלך לא תקפה משום שהיא מעולם לא נאספה. בלי לבדוק אפילו (מה שהופך את האמירה שלי ללא תקיפה מעצם היותה) אני יודע שלא הלכת ושאלת את השושואיסטים למיניהם בני כמה הם ולפיכך הסטטיסטיקה שלך היא קורבן לדעות הקדומות שלך בעצמך והזויה בערך כמו השיחה הנוכחית שתוכנה הוא האם מותר לילדים זבי חוטם להניח את רגליהם על ג'וקים שאוכלים פופקורן באמצע הסרט? (isn't it?(
יש כאן אלמנט של פאסיבי ואקטיבי
כשההנאה שלך יוצרת הפרעה לסביבה ואתה הוא זה שמייצר את ההפרעה, האשם בך.
באותה מידה יש (לצערי) מעשנים שכשמעירים להם שזה מפריע, שולפים את הטיעון המופרך "כמו שזה מפריע לך שאני מעשן זה מפריע לי לא לעשן" (בשלל ואריציות).
אני אסכם במשפט שידיד טוב שלי היה נוהג לומר:
אתה יכול לנפנף בידיים כמה שבא לך, כל עוד הן לא פוגעות באנשים סביבך (הכוונה לפגיעה פיזית. המשפט מגיע בליווי המחשה בתנועות, שלצערי אין לי איך להדגים כרגע, אז תאלץ לדמיין. מקווה שהמשל ברור גם כך).
בסינמטק ירושלים מראים את כל הזבל ההוליוודי
ואין ג'וקים, ויש את מסעדת "קקאו" עם לאפות עם לבנה ועם התפוח אדמה אפוי בשמנת חמוצה ובצלצלים ירוקים של חורף. יאמי!
לכו לכו לסינמטק ירושלים.
יש משהו בדבריה של לונסום זורה
גמני אוהב את הג'אנק של הקולנוע, ואת הטריילרים [קדימונים], חוץ מהקטע של הג'וקים לויודע אם הם שם או לא אבל מי אמר שזה חיסרון? לפעמים זה יכול להיות מקרה מעורר גיחוך, ויש צחוקים עם החבר'ה, אם.. ג'וק יוצא לך מתוך דלי הפופקורן.. חח..!
אבל האמת גם דקסטר צודק.. זה לא רק השהיה שם.. או הסרט.. זאת חוויה שונה עם אווירה שונה..
טוב לומשנה.. אף פעם לא הייתי שם ואני בספק אם אני אי פעם אהיה אז אני לא מתערב.. ביי
68 דקות ?
הלוואי שהייתי מרוויחה 33 שקלים ב- 68 דקות.
אני בכערך 110 דקות (ברוטו)… מרוויחה סכום זה וכך גם רבים אחרים ששכרם מינימום או מעט למעלה מזה.
כן, מחירי הכרטיסים בארץ אינם זולים אבל זה גם לא מאוד יקר
(בהנחה שהליכה לקולנוע היא אירוע של מינימום פעם בחודשיים ולא ענין שבשגרה).
עיקר הבעיה היא עם מחירי הסרטים "מסביב". מחירי השכרת סרטים לצפיה ביתית גובלים בשערוריה ואם אתה מנוי ל- HOT או YES וברצונך לראות סרטים טובים, אתה צריך לשלם אקסטרה כסף בשביל לקבל חבילת סרטים מעבר לחבילה הבסיסית שלא תפעים שום חובב סרטים.
בקיצור – קשים חייו של חובב הסרטים הישראלי התפרן…
אבל חבילות סרטים לא יקרות.
אני יודעת שלפחות בכבלים הם מציעים "דיל" של בסיס + 2 חבילות במחיר נמוך ובוודאי גם ללווין יש הצעה מתחרה שוות ערך. אם מישהו צופה בהרבה סרטים בטלויזיה, החבילות האלה מאוד משתלמות לו.