 |
||
| שנה טובה וסיכום-שנה נעים! כרגיל, אתם מוזמנים לדרג את סרטי השנה שלכם. עשרת הסרטים שיקבלו את מרבית הקולות יהיו מועמדים בסקר לבחירת סרט השנה של עין הדג לשנת 2008. |
01.01.2009
|
|
יומית
שנה טובה וסיכום-שנה נעים! כרגיל, אתם מוזמנים לדרג את סרטי השנה שלכם. עשרת הסרטים שיקבלו את מרבית הקולות יהיו מועמדים בסקר לבחירת סרט השנה של עין הדג לשנת 2008.
שנה טובה וסיכום-שנה נעים! כרגיל, אתם מוזמנים לדרג את סרטי השנה שלכם. עשרת הסרטים שיקבלו את מרבית הקולות יהיו מועמדים בסקר לבחירת סרט השנה של עין הדג לשנת 2008.
שישה סרטים.
ולא להאמין כמה סרטים שרציתי לראות בסופו של דבר הצלחתי לפספס.
אוף
הרשימה הזו תמיד גורמת לי להרגיש טיפש כי ראיתי ממש קצת סרטים בשנה האחרונה…
טיפש? ברור שלא
יצאו השנה 221 סרטים. אף אחד, כולל אנשים שזה המקצוע שלהם, לא ראה את כולם. ברשימה הזאת ניתן משקל שווה לכל סרט, ולא משנה עד כמה משמעותי או לא משמעותי הוא היה, אבל ברור שיש בה הרבה סרטים זניחים לחלוטין, שבקושי הוקרנו, בקושי נצפו, ובקיצור, שכבר עכשיו מעט מאוד אנשים זוכרים שהם התקיימו בכלל. גם מבין הסרטים המשמעותיים יותר, ברור שרוב האנשים מספיקים לצפות במספר קטן יחסית של סרטים. זה טבעי וזה סבבה. אל תיתן למספר הסרטים שלא ראית להפריע לך.
ובכל זאת
יש אכזבה/פיספוס שלא הצלחת לראות יותר סרטים.
סחתיין
על הבחירה האינטראקטיבית ומעלת הזכרונות הזאת, שנה טובה זאת הייתה :)
זה כל כך קשה...
לבחור שלושה הופעות טובות של השנה…
וגם – עדיין מציק לי האהבתי-ככה-ככה-לא אהבתי.
יש המון סרטים שנופלים בין אהבתי לככה-ככה ( לי לפחות), שבסופו של דבר הסתכלתי על הרשימה וחוץ מהחמישיה שלי יש בערך שישה סרטים שאהבתי. אאוץ'.
זה כל כך קשה...
מסכים!
אני בעד להוסיף קטגוריית 'נחמד'. בסופו של דבר סימנתי כמעט כל מה שהיה נחמד כ'אהבתי', אבל זה היה חסר גם לי.
אצלי אחרת
מה שהיה נכנס לקטגורית 'נחמד' דווקא התעגל אצלי בד"כ למטה לתוך 'ככה ככה'. אז יצא שהיו לי די מעט 'אהבתי' ודי הרבה 'ככה ככה'.
פשוט היה יותר חשוב לי להדגיש את אלה שבאמת אהבתי שלא נכנסו לחמישיה שלי.
אצלי אחרת
גם אצלי הכל התעגל למטה…
וטוב, בחרתי בשלושה הופעות קומיות השנה.
אדריאן ברודי ברכבת לדאג'רלינג- מתוך כל הז'אנר של הקומדיות של דמויות אמינות וכולי, היו המון שחקנים שנתנו הופעות טובות
( ג'ייסון סיגל ב"קח את זה כמו..", רבקה הול ב" ויקי כריסטינה ברצלונה", אדם גולדברג ב"שני ימים בפריז"), אבל רק אדריאן ברודי היה היחיד שלא דמה לדמות שלו ביום יום ולכן בשבילי האמינות בדמות הייתה מדהימה.
פרנסיס מקדורמנד ב"לקרוא ולשרוף" – מבחינתי ה"דוד" החדש. יותר אנשים זוכרים את בראד פיט, כי הוא קיבל את התפקיד היותר זכיר אבל פרנסיס שיחקה אותה בענק, עם ג'ף ברידג'ס לקח את דמות הבלש והפך אותה על עורה ( או משהו), פרנסיס מקדורמנד עשתה קציצות מהפאם פאטל. ( ראוי לציון- ג'יי קיי סימונס. למה רק שני סצינות?)
והופעת השנה: רוברט דאוני ג'וניור ב"רעם טרופי".
ההופעה היחידה שהייתה לא רק שונה מכל השאר אלא גם מכל מה שהיה בעבר. בניגוד לבוראט שהיה עדיין בסופו של דבר חד מימדי. קירק לאזרוס הוא לא רק דמות שלמה, אלא הוא גם עוד דמות שהיא גם עגולה. אני ראיתי כבר פסיכופטים כמו הג'וקר על המסך אבל לא ראיתי אף פעם פסיכופטים כמו קירק לאזרוס
כך גם אני עשיתי.
סרטים שהייתי קורא להם 'מעולים' או 'טובים מאוד' יאלצו בלהסתפק ב'ככה-ככה' (למרות שהם בכלל לא ככה-ככה) רק כדי שלא יהיה להם את אותו הדירוג כמו לסרטים ה'מדהימים' או ה'טובים ביותר של השנה'.
אבל עוד לא הצבעתי.
2008
למרות שעל הנייר לא ראיתי המון סרטים (29), סוף סוף הייתה לי התלבטות קשה לחמישייה שלי. היו שני סרטים שלצערי נשארו בחוץ – וול-E ו'קח את זה כמו גבר'. רציתי מאוד להכניס אותם גם, אבל 'זה ייגמר בדם', 'האביר האפל', 'כפרה', 'ארץ קשוחה', ו"ברוז"' פשוט היו יותר טובים.
על מייל התזכורת!
חבל, דווקא הייתי שמח להכניס איזו קומדיה פנימה, עד שיש אחת טובה.
2008
ומה עם ההופעות?
2008
ההופעות שבחרתי הן של דניאל דיי לואיס ב'דם', ג'יימס מקאבוי ב'כפרה' וכמובן הית' לדג'ר ב'האביר האפל'.\
למרות שבדיעבד הייתי מחליף את מקאבוי בחוויאר מ'ארץ קשוחה'. לא נורא.
אחלה לוגו!
ראיתי רק 9-10 סרטים השנה. את רובם אהבתי, אז נראה לי שאני לא צריכה להתבאס יותר מדי.
שכחתי לגמרי שסוויני טוד יצא בישראל רק ב-2008.
הבחירה שלי:
1. הזייפנים – סרט מעניין, מרגש וחכם. יחד עם הפסנתרן וספר שחור הוא מהווה טרילוגיה אירופית של סרטי שואה מהעשור האחרון.
שני סרטי פשע מהנים:
2. 21 – איך לרמות את הקזינו בלאס וגאס.
3. הג'וב האנגלי – סרט כזה מזמן כבר לא ראינו. כן ירבו כמוהו.
4. Shine A Light – המוזיקה הנפלאה של הרולינג סטונז עם ראיונות וקטעים תיעודיים מכל התקופות. ראיתי את הסרט 3 פעמים בקולנוע.
5. ואלס עם באשיר – סרט כואב ומרגש. חובה לכל ישראלי. (וכמוהו גם עץ לימון.)
מה שמביא אותי להופעות השנה:
היאם עבאס בתפקיד הפלסטינית הגאה והאצילית הנאבקת בכוחות הכיבוש הישראלי.
קייט בלאנשט בתפקיד כוסית רוסייה באינדיאנה ג'ונס.
קיירה נייטלי כאנגליה אצילה וחכמה בכפרה (וגם בדוכסית).
שנה אזרחית טובה.
שאני סופר סרטים שראיתי לפי שנת הוצאתם לאור בארה"ב, נגיד למשל, השנה ראיתי הרבה סרטים שלא נוצרו השנה, אבל אם ישאלו אותי כמה סרטים ראיתי השנה, אספור רק את אלו ששוחררו השנה ולא אספור את הישנים יותר, כמו כן, אם ישאלו אותי כמה סרטים ראיתי, נגיד ב-2003 אני אספור את כל אלו שראיתי מבין הסרטים שיצאו ב-2003 לא משנה אם ראיתי אותם ב-2010. כך שלמרות ששנת 2008 הסתיימה רשמית, רשימת הסרטים שראיתי *ב*-2008 עוד לא הושלמה.
בקשר לסקר, מאוד נחמד שקיבלנו אותו יום אחד לפני שציפינו, מבין הסרטים שברשימה ראיתי בדיוק 39 סרטים, כשעוד שלושה מהם אני אמור לראות היום או מחר (ולכן אחכה עד אז עד שאצביע).
ראיתי די הרבה השנה - 88 סרטים
זה חוץ מכול הסרטים בסינמטק וכו'.
בכל אופן – למה המערכת לא נותנת לבחור חמש סרטים סרטים אלה רק ארבע כנבחרי השנה (ואז צועקת שכבר מולאו חמש אפשרויות)
אולי סימנת סרט חמישי שלא התכוונת אליו בטעות, ולא שמת לב.
קיבלנו כבר הרבה טפסים עם חמש אפשרויות כסרט השנה.
ראיתי רק 11 סרטים, איזו אכזבה.
ראיתי לרוב רק סרטי בלוקבאסטרים. נתתי את קולי ל'חמישייה' ל"ארץ קשוחה" המותח, ל"האביר האפל" הענק ול"הלבוי 2" (בגלל שוודאי לא יקבל קולות רבים).
ממש מעט סרטים...
ולא רק זה, יש גם הרבה סרטים שאני מבטיח לעצמי שאני אראה (אחרי שפיספסתי אותם בקולנוע) ואני ממשיך לדחות את הצפייה בהם.
בסופו של דבר, אפילו אני לא הייתי רוצה לצפות בסרטים שהגיעו לחמישייה שלי…
לא מעט סרטים ראיתי השנה,
ועוד יש רשימת השלמות (באשיר, בולט, ההחלפה) לפני הסרטים של השנה הבאה. שנאמר: אוי.
בכל מקרה, לענייני הסרטים שכן ראיתי-
הסרטים הגרועים של השנה:
ספיד רייסר – שילוב של תסריט מזעזע, משחק מחפיר, עיצוב מכוער ברמות שקשה לתאר, וסצנות אקשן שמנסות בכח להיות מגניבות אבל מצליחות בעיקר לעורר כאבי-ראש עזים.
מבוקש – שילוב של תסריט מזעזע, משחק מחפיר, עיצוב מכוער ברמות שקשה לתאר, וסצנות אקשן שמנסות בכח להיות מגניבות אבל מצליחות בעיקר לעורר כאבי-ראש עזים. אמנם לא ברמה של "ספיד רייסר", אבל גם לא יותר מדי רחוק ממנו.
הסרטים הלא-משהו של השנה:
איירון-מן: שתיים-שלוש סצנות אקשן עשויות כמו שצריך ורוברט דאוני ג'וניור לא הצליחו עלילה צפויה ומפוהקת מלאה בקלישאות חבוטות, והומור דלוח, עם ניסיון עגום וכושל למדי לנסח אמירה פוליטית עדכנית בתוך כל הרעש.
אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח: שתיים-שלוש סצנות אקשן עשויות כמו שצריך וקייט בלאנשט לא הצליחו עלילה צפויה ומפוהקת מלאה בקלישאות חבוטות, והומור דלוח, עם ניסיון עגום וכושל למדי לנסח אמירה פוליטית עדכנית בתוך כל הרעש.
תיקים באפילה – רוצים להאמין: שתיים-שלוש סצנות שמזכירות למה הסדרה שעליה מבוסס הסרט היתה פעם להיט לא הצליחו להציל את כל יתר הסרט, שמדגים יפה למה היא התדרדרה.
הסרטים הטובים של השנה:
קלוברפילד (מישהו עוד זוכר?): בביקורת כתבתי שאין לי מושג עד כמה הסרט יחזיק מעמד בצפיות חוזרות, על אחת כמה וכמה בצפיות ביתיות. לכן, בהתאם, לא ראיתי אותו בצפיות כאלה, והזכרון מהצפיה בו בקולנוע נשאר זכרון של צפיה באחד מסרטי האימה היותר אפקטיביים של השנים האחרונות. לא יצירת מופת בלתי נשכחת, אבל בהחלט ראוי מסוגו.
חטופה: בביקורת כתבתי שאפשר היה לצפות ליותר מהבמאי שעשה את B-13, אבל אם מנמיכים ציפיות מהסרט ההוא, החדש שלו מספק חוויית-צפיה סבירה. לכן, בהתאם, לא ראיתי אותו תחת ציפיות כאלה, והזכרון מהצפיה בו בקולנוע נשאר זכרון של צפיה בסרט אקשן מהנה ולחלוטין לא תקין פוליטית. לא יצירת מופת בלתי נשכחת, אבל בהחלט ראוי מסוגו.
האביר האפל: בביקורת כתבתי ש… רגע, אני בכלל לא זה שכתב את הביקורת. בכל מקרה, כן – מדובר פה בסרט גיבור-על רציני, שמצליח גם לבדר וגם לעסוק בנושאים כבדי-ראש, ויש לו את אחד הנבלים היותר מצמררים שנראו על מסכינו מזה זמן רב. מצד שני, ההוא בתפקיד הראשי מתברר בתור חתיכת קלוץ (בסרט הקודם הוא דווקא היה מאוד מוצלח), ובכל הנוגע לעיצוב וסצנות האקשן הורגשו כמה חריקות צורמות. ברור לי שזה יהיה סרט השנה של מרבית גולשי האתר (ואפילו אורי קליין הצטרף לקונצנזוס הזה). עבורי הוא היה טוב בהחלט – רק לא מספיק טוב.
ולחמישיה שלי (ללא סדר מסוים):
הלבוי 2: בחיי שלא הבנתי את כל האנטי נגד הסרט הזה. לא, אין לו את התסריט הכי חכם בעולם, אבל עדיין יש לו תסריט מבדר ומעניין יותר מרוב הסרטים מסוגו שיצאו השנה. והאקשן והעיצוב משאירים את כל אותם סרטים רחוק-רחוק מאחור. בראבו דל-טורו!
פרספוליס: הדרמה המצטיינת הראשונה של השנה מגיעה באנימציה, והיא עושה שימוש מרשים בכלים שלה כדי להציג סיפור התבגרות שהוא גם סיפור של עם שלם. מצחיק, עצוב, רגיש ורוב הזמן – גם כובש.
הבן של רמבו: הדרמה המצטיינת השניה של השנה – והאמת, אם היו לי אשליות על זה שהסרט יצליח להגיע לעשרת הסרטים בסקר, גם הייתי מצביע עבורו שם. איך אומרים בטריילרים? "סיפור על אומץ… חברות…" וזה בדיוק סיפור מהסוג הזה, עם שני שחקנים-ילדים מקסימים בתפקיד הראשי ותמונה עגומה אבל גם מאוד מצחיקה על ילדות בבריטניה של שנות ה-80 המוקדמות. ההפתעה הכי גדולה: גארת' ג'נינגס מוכיח שהוא באמת במאי ותסריטאי מוכשר, בניגוד לרושם הפושר שהוא עשה עם העיבוד ל-"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה".
השכן הקסום שלי טוטורו: בנקודה הזו, כל פירוט מצדי יהיה מיותר. אם הסרט יגיע לסקר, אני אצביע עבורו. כנראה. עוד יש לי אי-אילו בעיות לוגיסטיות – מילא האיחור של שני עשורים בהפצה, אבל השם העברי וההחלטה להקרין מ-DVD עושים לי לא-טוב. אני עדיין מתלבט.
וול-אי: וגם על הסרט הזה מיותר לפרט אחרי כל המילים שכבר נאמרו. סרט מצוין. זהו.
מצאתי את 'הבן של רמבו' מתאמץ ומוערך יתר על המידה.
הכל בו גדול מדי ומוגזם (ולא, נדמה לי, כמחווה אירונית) ובכלל, יש בו תחושה חריפה של "קיטש + מגניבות אמנותית + ילדים = קלסיקה אינסטנט". רק שזה הרבה יותר אינסטנט והרבה פחות קלסיקה.
הייתי בטוח שאני היחיד
שהצביע לבן של רמבו (או שבכלל ראה אותו). ראיתי אותו פעם אחת ובמטוס כשהייתי מסטול מחוסר בשינה, ככה שאני לא יכול לסמוך על עצמי לגמרי כשאני אומר את זה, אבל פשוט אהבתי את הסרט הזה כל כך. לא יודע למה, אולי כי יש בו ילדים בריטיים. אחד הסרטים היפים שיצא לי לראות השנה, גם אם זה בגלל הזיות שנובעות מחוסר שינה.
גם אני אהבתי את 'הבן של רמבו'
אפילו התחלתי לכתוב עליו ביקורת, אבל בשלב מסוים היא נדחתה על ידי העורכים בטענה של חוסר עניין בסרט מצד הציבור. אז אני שמח לגלות שלפחות עוד כמה אנשים ראו ואהבו אותו.
מעניין
גם אני התחלתי לכתוב ביקורת על הסרט, אבל הפסקתי בטענה של חוסר עניין מצדי
. זה סרט חביב, אבל היה לי מעט מאוד מה לכתוב עליו אחרי שהזכרון נעשה פחות טרי. היה שם הרבה פוטנציאל, אבל הסרט מטופש מכדי להילקח ברצינות ורציני מכדי להפוך לקאלט.
לכו מפה, יא מעתיקנים!
אני! אני! אני שאלתי את הדג אם לכתוב ביקורת, והוא אמר שכן, וגם כתבתי, ואז הסרט ירד מהמסכים אצלנו (אחרי שבועיים, בערך. בעסה).
הבן של רמבו אינו סרט קאלט
וגם לא מיועד, או בעל פוטנציאל להיות כזה. הוא פשוט סרט מצוין, אחד הטובים שראיתי השנה, בדיוק כל מה שקולנוע טוב אמור להיות: תסריט מדויק, משחק מצוין, מעורר הזדהות ואמפתיה, ועם הרבה הומור עצמי ומבט אוהב על תקופה שהיתה. מורגש שהתסריטאי מאד אהב את הדמויות שלו. והמשחק היה מצוין. החמצה גדולה של הקהל הישראלי.
עפ''י דבי, ג'נינגס (שגם כתב ת'סרט) הוא יליד 72',
אז אני מניח שיש פה יסודות אוטוביוגרפיים.
'הבן של רמבו'
הוא בהחלט אחד הסרטים שהכי אהבתי השנה.
עצמי עונה לי בהגיענו ''אז נתחיל כל יום להתעמל''
טוב, שלב השאלה המביכה: אפשר לשנות הצבעה, כמו באוסקימורון? פתאום הבנתי ששכחתי בחוץ את "קונג-פו פנדה" וזה ממש לא בסדר, כי הוא בהחלט אחד הסרטים הראויים של השנה. לא יודע עם בחמישיה – יכול להיות שהוא יחליף שם את "הלבוי 2" שידחק לרשימת ה-"סתם טובים", או שהוא עצמו ילך לאותה רשימה. בקיצור – אפשר לשנות?
אפשר לשלוח טופס חדש.
טופס חדש שיישלח מבטל את הטופס הקודם.
זה לא: 'עצמי עונה לי ''בהגיענו אז נתחיל כל יום להתעמל'' '?
כלומר, של מאיר אריאל ועצמו, לשדה התעופה, ורק אז עצמו מתחיל אליו.
אבל אני לא סגור על זה, האמת.
ראיתי 16 סרטים
שלושה הורדתי, והם באמת לא היו שווים יותר מזה ('אני אגדה', 'זאק ומירי עושים פורנו', 'אחים חורגים'. טוב, האחרון דווקא היה די מצחיק), שניים לקחתי בDVD ('קדימה תריץ אחורה' שהיה בזבוז זמן, 'אל תתעסק עם הזוהאן' שדווקא היה בסדר), אחד ראיתי בסינמטק ('ההתנקשות בג'סי ג'יימס' המעולה) ואת כל השאר בקולנוע. לצערי בחמישייה שלי יש רק ארבעה – 'ארץ קשוחה', 'זה ייגמר בדם', 'וול-E' ו'ההתנקשות בג'סי ג'יימס'. אף סרט אחר לא היה ראוי לדעתי. התקרבו – 'איירון מן', 'רעם טרופי' (שהכיל כמה רגעים היסטריים, אבל גם היו הרבה קטעים יבשים מדי), 'האביר האפל' (שהיה בסדר גמור, אבל נקבר תחת ההייפ והציפיות), 'הלבוי 2' (עיצוב מעולה אבל לא יותר, בתאכלס).
האכזבות הגדולות של השנה – 'לקרוא ולשרוף' (משעשע לפרקים אבל די סתמי), 'קח את זה כמו גבר' (ניסיתי לשכנע את עצמי שנהנתי כמו בנוקד-אפ, אבל זה היה שקר), 'קלוברפילד' (משעמם וסתמי),
רציתי לראות ולא הספקתי – אינדיאנה ג'ונס, בולט, ברוז', ג'ונו, הורטון שומע מישהו, הנקוק (למרות שהבנתי שזה לא היה הפסד גדול), פרספוליס, עיר רפאים, קונג-פו פנדה. אף אחד מהם לא נשמע כמו הפסד רציני.
אה, וכמובן,
אני עדיין מקווה להשלים את 'ואלס עם באשיר'.
שנת המערבונים?
בארה"ב זה טרנד ברור של של 2007 אבל עם כל האיחורים קיבלנו השנה את:
ארץ קשוחה
ההתנקשות בג'סי ג'יימס
אפלוסה (מישהו טרח לראות חוץ ממני?)
זה ייגמר בדם (בערך, ככה)
The Proposition (מה זאת אומרת זה יצא ב2006? אני ראיתי את זה השנה!).
בקיצור – אם ראיתם השנה צילומי נוף מדבריים והרבה גברים קשוחים ואכזריים כנראה שציפה לכם סרט טוב.
ניטפוק - טעות בעמוד הטופס
"עשרת הסרטים הפופולריים ביותר יהיו מועמדים בסקר "סרט השנה 2007" שיעלה באתר ביום שישי…"
חזרנו אחורה בזמן?
אנחנו בסקר 2008 כמובן
אה, ו...
חבל שגם השנה יש אפשרות להצביע רק לשלוש הופעות
אני אסמן את הבחירה שלי אחרי שאראה את הפרפר ופעמון הצלילה.
סרטי השנה שלי
מסתבר שדווקא היתה שנה קולנועית לא רעה בכלל. היה קשה לקבוע את החמישיה, כי היו יותר סרטים ראויים. עם עשיריה הייתי מסתדר הרבה יותר טוב. אבל צריך חמישה, אז הנה הם:
ואלס עם באשיר
ההתנקשות בג'סי ג'יימס
זה יגמר בדם
וול E
האביר האפל
ומבין כל אלה, שהיו קרובים מאד זה לזה, סרט השנה שלי הוא "ואלס עם באשיר", שהצליח לא רק לגרות אותי מבחינת העשייה הקולנועית והדרך האלגנטית שבה הוא פרץ גבולות בין ז'אנריים לכל כך הרבה כיוונים (ולכן, לדעתי, הוא גם אחד הסרטים החשובים ביותר שיצאו השנה בעולם), אלא גם הצליח לרגש אותי באופן אישי ולהוציא אותי, טיפוס ציני שכמוני, עם דמעה בקצה העין. ופרט לזה, הוא פשוט אחד מסרטי המלחמה הטובים ביותר שנוצרו, שעומד בכבוד לצד "אפוקליפסה עכשיו" ו"מ.א.ש".
מבין הסרטים שכמעט הגיעו, וללא ספק חלק מהם היה נכנס לעשירייה הראשונה שלי, ניתן למנות את:
כפרה
ברוז'
ויקי כריסטינה ברצלונה
איירון מן
הבן של רמבו
קלוברפילד
השכן הקסום שלי טוטורו
רכבת לדארג'ילינג
פרספוליס
פרס הסרט הכי אובר רייטד של השנה הולך ל:
ארץ קשוחה
הסרט המאכזב של השנה:
לקרוא ולשרוף (שהיה חביב, אבל לא יותר, ומהאחים כהן אני מצפה ליותר*
הסרטים הגרועים של השנה:
מבוקש
רעם טרופי
והסרט שהכי רציתי לראות השנה ואיכשהו לא יצא לי:
אפלוסה
ועוד סרט אחד, שלא הוצג בארץ, ולכן הוא החמצת המפיצים הכי גדולה
של השנה:
"אננס אקספרס", שראיתי בעת ביקור בארה"ב. קומדיה משובחת, קורעת מצחוק, אינטיליגנטית להדהים וגם – לא האמנתי – מעוררת הזדהות ואף מרגשת. החודש הזה יהיו מספר הקרנות בודדות בסינמטקים לעותק ללא תרגום, ואני ממליץ בחום. לו היה מופץ השנה בארץ, היה נכנס לחמישיה שלי.
מש''א
סרט גדול!
אני כל כך מסכים
הרבה קטעים מהסרט הזה כבר נכנסו לדיבור שלי ושל החברים שלי.
חבל שכדי להיחשף אליו היינו צריכים לקנות עותק צרוב שלו כמו מעאפנים.
מספר והופעות
אז השנה ראיתי 46 סרטים, שזה יפה מאד, אני חושב, בתור מישהו שזה לא המקצוע שלו לראות סרטים.
וההופעות הכי טובות של השנה מטעם מי שקוראים להם רני וגולשים באתר הזה (מהסוף להתחלה, ורק שלוש, כפי שנדרש בטופס הבחירה):
3. ברנדן גליסן על תפקיד מכמיר ואנושי ב"ברוז"'.
2. קייסי אפלק שעשה תפקיד עדין, ללא זיקוקי דינור, ועדיין נשא סרט שלם (ולא קצר) על כתפיו בכשרון רב ב"ההתקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד"
1. דניאל דיי לואיס על הופעה מחשמלת ב"זה יגמר בדם".
ולא, הית' לדג'ר לא פה. הוא עשה השנה תפקיד נהדר, אבל היו שלושה טובים ממנו. אולי בשנה הבאה. אה, לא. נו טוף, הגיע קרוב.
בדיוק מה שחשבתי עליו.
מה גם שלפעמים הוא הזכיר את באגס באני. זה לא חיסרון, זאת אפילו מעלה שתורמת לדמות מאוד, אבל רציתי במה להגיד בה את זה.
מספר והופעות
אלו בדיוק שלוש הבחירות שאני בחרתי להופעת השנה. טעם דומה.
אחד הדברים שתמיד גורמים לי תחושת החמצה קלה בסקרים הללו הוא הסרטים שיצאו קרוב לסוף השנה שעברה, נכללו בסקר של השנה שעברה אבל אני ראיתי אותם השנה, ורציתי להצביע להם.
רק כשגיליתי ש-"ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" לא מופיע ברשימה גיגלתי וגיליתי שהוא אכן הופץ כבר בסוף השנה שעברה בארץ. לו רק היה מאחר את יציאתו בכמה שבועות הוא היה אחד מחמשת סרטי 2008 שלי.
החמישיה שלי ל- 2008
(לסדר יש חשיבות..)
1) זה ייגמר בדם.
2) וואלס עם באשיר.
3) הפרפר ופעמון הצלילה.
4) ארץ קשוחה.
5) וול-אי.
עוד סרטים מעולים:
האביר האפל, ברוז', ג'סי ג'יימס, לקרוא ולשרוף, משחקי שעשוע, האלאם פו, קח את זה כמו גבר, קדימה! תריץ אחורה, קונטרול, קלוברפילד, רכבת לדארג'לינג, שני ימים בפריז.
הופעות השנה:
1. דניאל דיי לואיס – זה ייגמר בדם.
2. הית' לדג'ר – האביר האפל.
3. חוויאר בארדם – ארץ קשוחה.
הסרט הגרוע של השנה: מאמא-מיה!
הערה:
ממש נוחה המערכת הזו של הדירוג, כל הכבוד!
חסר סרט?
"עד הקצה העולם" או באנגלית "Into The Wild" בבימויו של שון פן. יכול להיות שהיה נכנס לחמישיה שלי..
הסרט הזה לא הוקרן בארץ
(למרבה הצער. אומרים עליו הרבה דברים טובים).
הוא יוקרן החודש בסינמטק במסגרת סרטי השנה.
והוא אכן סרט מעולה, אני אלך לראות אותו עוד פעם בקולנוע..
אגב, היום יש את 'האביר האפל' לכל המעוניין..
והוא אכן טוב מאוד
תיקח בDVD ותראה כבר! ;)
מתי יהיה את
דג הזהב-דג מלוח 2008?
מצטרפת לשאלה
מאוחר יותר היום.
יש!
כל 365 הימים הללו, לא משנה כמה תלאות אני עובר במהלכם, אני נושא עיני לדג הזהב/דג מלוח שלך. אחרי הכל, אני באמת, באמת מצפה לרשימת הדקות.
אלוהים הוא עדי, בלי
.
מש''א
בוא נשמור על פרופורציות, אבל תודה.
אה, אז לבטל את הרקדניות?
רק תעז...
פרופורציות זה לחנונים.
אבל ברצינות: על כל דקה טובה שאני רואה בקולנוע אני חושב "היי. מעניין איך רדפיש היה כותב את זה" ובימים האחרונים אחת מהמחשבות שחשבתי הייתה "מעניין באיזה סרט הוא יבחר הפעם".
שמישהו שקרא את רוב הביקורות של פישלר בטיים אאוט
ייתן ניחוש איזה סרט יבחר בטקס הדג המלוח..
אני אומר שהוא לא יבחר ב"האביר האפל" כי זה פופולרי מדי לטעמו.. "ארץ קשוחה" כבר זכה באוסקר, אז יהיה מיותר לתת לו פרסים נוספים. נותרנו עם "זה ייגמר בדם"? לא, נראה לי קומדיות הלכו חזק שנה שעברה. גם אנימציות..
דג מלוח וכו' זו תחרות עם יותר משופט אחד.
למעשה, לא
הזוכים ב'דג הזהב/דג מלוח' נקבעים על ידי האקדמיה הלאומית למבקרי קולנוע מטעם עצמם שהם גם דגים אדומים, או במילים אחרות, אני.
בכל מקרה, זה באמת קל מאוד לנחש במה אני אבחר השנה, לא? (טיהיהיהיהי).
אני אניח ש''טיהיהיהי'' מרמז על קול רובוטי..
מתכננים לך מסיבת הפתעה מחר בערב
או במילים אחרות: חבר'ה, מה עם קצת סבלנות? עוד כמה שעות תדעו הכל. לא צריך לנסות בכח להרוס לאחרים את ההפתעה.
כל *זה* מסביר את ''טיהיהיהי''?
וואו. מילה מגניבה.
כנראה אני היחיד
שהכניס את קלוברפילד לחמישייה שלו?
(טוב, אבל זה רק בגלל שלא היה משהו יותר טוב)
היה משהו יותר טוב
אני קצת מתפלאת שאף אחד עוד לא הזכיר את 'נראתה לאחרונה' – סרט עם עלילה מרתקת, דמויות מעניינות, משחק מצוין והמון קונפליקטים שגורמים לך לחשוב על הסרט הרבה זמן אחרי שסיימת לראות אותו.
לדעתי הוא בהחלט ראוי למקום בחמישיית הסרטים של השנה, גם על פני סרטים כמו ברוז', רעם טרופי ולקרוא ולשרוף.
כנראה שאתה לא
הוא הצליח להידחק לחמישייה שלי, ואפילו לא ראיתי אותו בקולנוע. חבל.
88 סרטים
לא חוכמה, כי ראיתי בערך חצי בהקרנות עיתונאים, אבל עדיין מספיק כדי להתאכזב. אני חושב ש-2008 הייתה שנה חלשה בקולנוע. מעט מאוד סרטים שניסו לפעול מחוץ לתבנית המקובלת ומעט מאוד סרטים שפעלו טוב בתוכה. אמנם בחרתי בחמישה סרטים שכל אחד מהם מצוין לדעתי, אבל היה יותר מדי קל למצוא אותם. בדרך כלל, אני מתלבט עד הרגע האחרון בין שניים-שלושה סרטים שאני רוצה להכניס לחמישיה ואין מקום לכולם. השנה, אני יודע כבר זמן מה את זהות החמישיה ולצערי, היו בדיוק חמישה סרטים שיצאתי מהם עם תחושה של חוויה באמת גדולה.
ברוז' – כשראיתי את הטריילר, חשבתי שבטח הראו את כל הבדיחות המוצלחות ושאר הסרט הוא מותחן אקשן בנלי עם קצת הומור. מתברר שטעיתי ומדובר באחד הסרטים השנונים, עמוקים ובו זמנית מרגשים ומשעשעים של השנה.
ג'ונו – עוד שילוב מוצלח בין הומור שנון ודרמה מרגשת. במקרה הזה, גם פסקול מצוין ושחקנית ראשית כריזמטית שעוזרת להזדהות עם מתבגרת הריונית שמדברת בטלפון המבורגר.
האביר האפל – למרות החורים בעלילה ולמרות שזו הבחירה הכי צפויה, סרט שפשוט עשוי טוב. אני עדיין חושב שברטון תרגם את הסדרה לקולנוע בצורה טובה יותר, אבל האביר האפל סחט ממני את כל הכוחות הנפשיים ועדיין השאיר לי טעם של עוד.
הזייפנים – קשה לחדש בסרטים על השואה ובכל זאת, סטפן רוזוויצקי הצליח. דווקא בעזרת שחקן ראשי שנראה כמו קריקטורה אנטישמית ולא דרך גיבור המייצג את גדולתו של העם היהודי, מוצג סיפור מרתק על השרדות מהצד השני של המתרס. יהודים שהתלבטו בין סיוע בטוח יחסית לנאצים לבין מוות מכובד תוך כדי התנגדות, כשהאנטי-גיבור אומר שתכלס, עדיף לחיות בביבים מאשר למות בכל מצב.
ואלס עם באשיר – הסרט הישראלי הטוב של השנה. ליתר דיוק, הסרט הישראלי הטוב היחיד שראיתי השנה (לצערי, לא ראיתי כמעט סרטים ישראלים) ואחד הסרטים היותר מזעזעים ומרתקים בכלל. יש לו פגמים, בעיקר בכל הנוגע לאובייקטיביות, אבל הוא עשוי כל כך טוב ומצליח להכניס את האגרוף לבטן בדיוק בזמן, שאהבתי אותו גם ככה.
בהזדמנות זו, קידום עצמי חסר בושה: המועמדים לפינגווין הזהב 2008.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=810164
יתווסף ''סינקדוכה, ניו יורק'' לרשימה לאלתר!
בוז לכם, עורכי עין הדג!
בוז!
זו מזימה קפיטליסטית המתעלמת מסרטים שלא הופצו מסחרית!
כאות מחאה אני בוחר רק ארבע סרטים לחמישייה שלי!
הא לכם!
(כמו כן, אני שומר לעצמי את הזכות לבצע מהפיכה פרולטרית במקום ובזמן שאמצא לנכון)
אתה תמיד יכולל לגלוש בעין הדן...
החודש אלך לקאומפן החדש, הוא באמת נשמע נהדר..
ועכשיו ברצינות:
למה לא הצעתם לבחירה סרטים בולטים שהוקרנו בסינמטקים?
נ.ב
גרגורי מתנצל שאיים במהפיכה פרולטרית ומבטיח לשחק יפה עם כל הקפיטליסטים.
הגדר ''סרטים בולטים''
מה שבולט בשבילך לא בולט בשביל מישהו אחר. מה שמישהו יגדיר כסרט של 2007 אחד אחר יגדיר כסרט של 2008, ואם לא לוקחים סיכון ומכניסים לרשימה כל סרט שהוקרן בסינמטקים השנה, מגיעים מהר מאוד לרשימה שכוללת מאות סרטים. ורגע, אם כבר מתייחסים לסינמטקים, אז למה לא סרטים שהוקרנו רק בפסטיבל ירושלים/חיפה/אייקון? ובעצם, למה לא סרטים שלא הוקרנו בארץ בכלל, אלא רק הגיעו ב-DVD? ברגע שנכנסים לבלגן הזה קשה לצאת, ולכן אנחנו נצמדים להגדרה ה"יבשה" של הקרנות מסחריות בבתי קולנוע. האמת היא שממילא קשה להאמין שסרט שלא הוקרן מסחרית היה מצליח להגיע לעשיריה: צריך מינימום של חשיפה לציבור כדי שהוא יקבל מספיק קולות.
יכול להיות שבימינו, כשבתי הקולנוע רחוקים מלהיות הדרך היחידה לראות סרטים, ההיצמדות להגדרה הזאת היא מיושנת. אבל נכון לעכשיו, אין לנו שיטה טובה יותר. מי יודע, אולי בשנה הבאה כבר נעשה מהפכה ונארגן שיטה חדשה לגמרי. אבל בינתיים משתמשים במה שיש.
שמע דג אדום
מה זה סרטים בולטים?
סרטים שבלטו לטובה! הרי זה ברור.
אני מבין את כל הסיבות שציינת, ובכל זאת אני חושב שהיה טוב אם היו גם מספר סרטים שלא הופצו מסחרית. ברור שתמיד יהיה איזה גרגורי מעצבן שיקפוץ ויגיד: "רגע, שכחתם את הסרט הזה והזה", אבל ממש היה לי מוזר לראות את הרשימה בלי סינקדוכה ניו יורק.
ואגב, אתה כנראה צודק שהסיכוי שסרט שלא הופץ מסחרית יגיע לעשיריה הראשונה הוא נמוך, אבל נראה לי שהסיכוי של סינקדוכה (למשל) להגיע לשם גדול בהרבה מזה של '27 שמלות' (חייב להודות, לא ראיתי, אולי זו יצירת מופת, לא רוצה להשמיץ סתם).
סתם הערה:
למרבה ההפתעה, 27 שמלות הוא סרט הרבה יותר טוב ממה שאפשר לצפות, והרבה יותר מ"סרט חמוד בשביל למלא שעתיים ריקות בלו"ז."
אה...
זה כי הוא שעה ו50 דקות. לא שעתיים.
אבל בחירת ''סרטים שבלטו לטובה''
מחייבת אותנו להחליט מראש שסרטים מסוימים היו טובים יותר מאחרים. וסקר סוף השנה הוא המקום העיקרי שבו אנחנו מאוד משתדלים להימנע בדיוק מזה – לא לעשות שום שיפוט בעצמנו, אלא להעניק לכל הסרטים, בלי כל קשר לדעתנו עליהם, נקודת פתיחה זהה, ושהעם יאמר את דברו.
סינקדוכה הוא סרט השנה שלי.
31, בייבי!
אני ראיתי השנה שלושים ואחת סרטים. הישג מכובד בשביל ילד בן 12 (עוד שלושה חודשים אני הופך לגבר).
החמישייה שלי:
וול-E (כי הלב שלי לא נמס ככה מאז… ובכן, אף פעם)
ואלס עם באשיר (כי ואו)
ההחלפה (סרט כמו פעם. אנג'לינה מלכת העולם וסצינת הסיום היא סצינת הסיום השנייה הכי טובה שראיתי השנה)
לקרוא ולשרוף (סצינת הסיום *הכי* טובה השנה. לעזאזל, הסרט הותיר אותי עם פיק ברכיים והייתי צריך ללכת עשרה רחובות איתם!)
שבעה
הופעות השנה שלי הן:
אנג'לינה ג'ולי, ההחלפה (אם אני אשמע עוד פעם את צירוף המילים "My son" מפיה של אנג'י עוד פעם אחת אני אחתוך לעצמי את הורידים. עם קצב הילדים שהיא עושה, אני מאמין שימי ספורים)
וול-E, תנחשו בעצמכם (כי הסיבה העיקרית שהלב שלי נמס ככה בוול-E היא וול-E.)
רונית אלקבץ, שבעה (כי אני לא יכול להפסיק להגיד "הכבוד הפסערה שלך" כל פעם שאני רואה אותה)
שנה טובה.
נו, אני לא אדם טוב וכו'.
שלושים ו*אחד* סרטים.
אני חשבתי טוב טוב, ניסיתי לחשבות אם אומרים שלושים ואחת או אחד,
וכתבתי אחד. נו, אנשים טועים. אני לא מתפלא למה אתה מתקן כל הזמן שגיאות דקדוק. אלה השגיאות שהכי כיף לתקן.
כל הזמן? אתה לא יודע עד כמה אני מתאפק.
פשוט הביטוי "שלושים ואחת סרטים" הוא, במחילה, יוצא דופן מספיק כדי שאתייחס.
לידע כללי: כללי שם המספר תקפים עד אינסוף, וזה כלל בסיסי שרוב האנשים שוכחים משום מה. אם אומרים סרט אחד, אומרים גם מליארד ואחד סרטים.
אז אני לא היחידה?
גם אני בחרתי בוול-E להופעת השנה. אולי הוא מונפש, אבל בחיי שמגיע לו.
גם אני בחרת בוול-E
בהופעה השנה :)
עורכים יקרים, סמנו בבקשה סנל''ל על ההודעה של הצב.
לסרט הא"הא כמובן.
לי יש שלושה:
מותר גם לטובים להרוג!
זהו. קצת לפרוק לפעמים.
לי יש שלושה:
חטופה אחלה סרט אבל בועטים שם בכל כך הרבה מפשעות שבסוף הסרט לא יכולתי שלא להתכווץ.
טיפ מועיל:
אל תראה את עיר החטאים.
אני לא מזכירה את בולט כי ראיתי את וול-E
האמת היא שהמון מבקרים וסתם אנשים שאני מכירה אומרים שבולט חמוד מאוד, גורם לכבוד האבוד שהיה להם לאולפני האנימציה של דיסני להשתקם והיה זוכה להרבה יותר סופרלטיבים בכל שנה אחרת… אבל קרה והוא יצא בשנה של וול-E.
כמובן שזה חייב להיות סרט שיהיה בו את רוברט דאוני
הסרט האהוב עליי השנה דווקא הוא צ'רלי ברטלט. זה באמת סרט טינייג'רים קצת שונה מהרגיל.
והשחקן אנטון ילצ'ין (שהולך לשחק את צ'כוב בSTAR TREK ולשחק בשליחות קטלנית החדש) נותן שם הופעה מצויינת.
אהה, ויש את RDJ שזה תמיד משדרג סרט.
הסרט יצא בארץ בכלל?
וכן אני מסכימה, אחד הסרטים המהנים, ועוד הופעה טובה של רד"ג.
חסר לי
"סינדוכה, ניו יורק". הוא יחצא לזמן קצר הפצה מצומצמת, כך שנראה לי שמין הראוי שיהיה ברשימה הארוכה הזו.
דווקא השנה אני קולע לקונצנזוס של האתר, עם האביר, וולי-E, באשיר וארץ קשוחה, כשהאקספשיין היחיד שלי הוא "בקצה גן עדן" הענק. חבל שהוא, והסרט העלילתי הקודם של אותו הבמאי "עם הראש בקיר", לא קיבלו ביקורת כאן.
בכל מקרה, שיטת הדירוג הבהירה לישלמרות שדי נהנייתי מאיירון מן ומאני האגדה, הם סרטים ככה ככה, ואילו את קלוברפילד ממש אהבתי, למרות שהוא רחוק מהחמישייה המובילה.
היו לי לבטים לגבי "זה ייגמר בדם", אבל את החמישה האחרים אהבתי והם השפיעו עלי יותר, פשוט סרטי מופת אחד אחד.
1. 'זה ייגמר בדם' – הסרט הכי טוב של השנה בעיניי. פול תומס אנדרסון שוב הוכיח שהוא אחד הבמאים הטובים שפעילים כרגע. המבטא של דניאל דיי לואיס עדיין מלווה אותי לפעמים, בעיקר לפני השינה. מילשייק.
2. 'ברוז" – מסכים עם הפינגווין. סרט מפתיע לטובה. תסריט אינטליגנטי מאוד, משחק טוב של כולם (גם של קולין פארל ממנו אני בד"כ לא מתלהב), לוקיישן מעולה, טוויסט נחמד בסוף. בקיצור, לא משנה את חוקי הקולנוע, אבל סרט מצויין ללא ספק.
3. 'קלוברפילד'. ראיתי את הסרט הזה בערך חודש לפני שטסתי לניו יורק בפעם הראשונה. בהחלט גרם לי להעריך את העיר המדהימה הזאת, וגם סרט עשוי טוב (למרות הקפיצות של המצלמה).
4. 'האביר האפל' – למרות ששהייפ סביבו מוגזם ועבר את גבול הטעם הטוב לטעמי, הוא עדיין סרט טוב (סרט טוב, לא מצוין, ולא האזרח קיין של שנות ה-2000 או כל דבר אחר!). לטעמי הוא קצת ארוך מדי, אבל הוא אפקטיבי והית' לדג'ר באמת מרשים.
סרטים ששווה להזכיר אותם: שני הסרטים של האחים כהן, 'לקרוא ולשרוף' שנופל בין הכיסאות, ו'ארץ קשוחה' שזוכה בתואר הסרט בעל הסוף שהכי הרס לי אי פעם, את ההתרשמות שהייתה לי על סרט.
'הורטון שומע משהו' – לא יודע אם בגלל הרוח של דוקטור סוס או ג'ים קארי, או השירים.. אבל ממש אהבתי את הסרט הזה.
'וול E' – חצי סרט ראשון מעולה, החלק השני קצת פחות.
'אני אגדה' – חלק ראשון מעולה, חלק שני סטנדרטי, סוף – עקיבא גולדסמן.
בחרת רק ארבעה סרטים?
ת'אמת שעוד לא בחרתי..
אבל אלו ארבעת הסרטים היחידים שהייתי יכול לדרג אותם בחמישייה שלי (או במקרה הזה ברביעייה שלי). 'ג'ונו' די התקרבה להיות החמישית אבל נפסלה בגלל הפטפטת בנוסח 'בנות גילמור' שלה.
למה לא? אני בחרתי שניים.
לדעתי, לפחות, סרטים שנכנסים לחמישיה צריכים להיות איכותיים במיוחד לא רק ביחס לסרטים אחרים, אלא גם בפני עצמם.
(קצת כמו הצטיינות באוניברסיטה – לפחות זו שלמדתי בה – שמוענקת לאחוז מוגדר כלשהו מן התלמידים, אבל בתנאי שהם עומדים בציון סף מסוים. גם אם התלמידים השנה גרועים במיוחד, אתה לא רוצה להעניק תעודת מצטיין לתלמיד עם ממוצע 70.)
הבחירות שלי
חמשת הגדולים:
איירון מן (זכה להייפ אך לא סבל ממנו כמו האביר בשחור. בזכות ההופעה הראשונה והמוצלחת של הדמות על המסך הגדול, הוא מקבל ממני את תואר סרט הקומיקס/גיבורי על הטוב של השנה)
ארץ קשוחה (הרבה מילים נשפכו על הסרט כך שאין מה להרחיב. למרות זאת, אנטון שיגור הוא הנבל הטוב ביותר של 2007, ארר… 2008)
זה ייגמר בדם (הכל בזכות דניאל דיי לואיס)
לארס והבחורה האמיתית (סרט קטן ומקסים עם שחקן – ריאן גוסלינג – שלדעתי עבר את אותם תהליכים בקריירה כמו הית' לדג'ר, אך משום מה זוכה מהתעלמות. אולי זה מפני שלרוב הוא משתתף בסרטים קטנים… אני רק מקווה שהוא לא יצטרך למות כדי לזכות בהכרה)
ההתנקשות בג'סי ג'יימס ע"י רוברט פורד הפחדן (קייסי אפלק היה תגלית נפלאה עבורי בסרט הזה. הרבה יותר טוב מאחיו המאוס)
הופעות:
רוברט דאוני ג'וניור – איירון מן/טרופיק ת'אנדר
דניאל דיי לואיס – זה ייגמר בדם
קייסי אפלק – ההתנקשות בג'סי ג'יימס
עד מתי ימשך סקר זה?
יום חמישי הבא (8.1) בצהריים.
למה "שלושה קופים" המשובח לא נמצא? הסרט זכה לסיקור תקשורתי נרחב בהשוואה ללא מעט סרטים אחרים ברשימה.
דרך אגב, הסרט עדיין מוקרן.
צודק לחלוטין - 'שלושה קופים' באמת צריך להיות ברשימה.
מיד יתוקן.
תופעה רפואית מעניינת לגבי הסרט
מעבר לתחושה שיש ל"שלושה קופים" במאי מבריק, חוץ מהעניין הפעוט שלא הצליח לעשות משהו ראוי לצפיה, הגעתי למצב יחודי במהלך ההקרנה. מצד אחד, השוטים הארוכים והעלילה הזוחלת השתלבו עם שעת אחר הצהריים וכמעט גרמו לי לנקר חצי סרט. מצד שני, הכסאות באולם 2 של הסינמטק מאוד לא נוחים.
לראשונה בחיי, הייתי במצב בו גם הראש וגם התחת שלי כמעט נרדמו.
בנימה דומה, גם במוזיאון תל אביב יש כסאות איומים. צפיה בשעתיים וחצי של "סיפור חג" במוזיאון הייתה עינוי מהסוג שגם המודיעין הסורי לא מעז להשתמש בו. הסיבה היחידה שנשארתי עד הסוף הייתה (ברצינות) כדי להחזיר לידידה שלי על זה שהיא גורמת לי לאחר לסרטים.
תוקן. 'שלושה קופים' נוסף לטופס.
צלעה קצת, 2008 הזאת.
לא פחות מ-41 סרטים ראיתי בקולנוע, ועוד 16 סרטים זניחים, סתמיים וגרועים (למעט 'פעם אחת', 'נראתה לאחרונה' ו'זה יגמר בדם') בבית (מדהים כמה חופש יש ברגע שאתה פושט את מדי הזית ולא כל כך דחוף לך למסטל עצמך למוות במזרח או בדרום).
הסרטים הגרועים של השנה:
'הנשים', 'מאמא מיה', 'ספיד רייסר', 'סקס והעיר הגדולה', 'אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח', 'סופר הירו', 'כשהעולם עמד מלכת', 'המומיה 3', 'מקס פיין', 'הנסיך כספיאן', 'קלינר', 'רצח מוצדק', 'קוואנטום של נחמה' ו'ביום שזה יקרה'.
את כל אלה לא ראיתי, וטוב שכך. כנראה. אבל הנה כמה שכן, והצטערתי:
'מלחמה בע"מ' – אין דבר כזה "היי,הנה סרט עם לא מעט כוכבים (האחים קיוזאק, בן קינגסלי, מריסה טומיי, דן אקרוייד ו… גם הילרי דאף) שלא נקטל. או זכה להתייחסות. יש מצב להפתעה."
'תיקים באפלה:רוצים להאמין' – אני עדיין לא מאמין. שנתתי לדבר הזה צ'אנס, למרות הבחילה הראשונית אחרי הטריילר. וגם הרבה לפניו.
'מפטיר' – מה זה היה?
הסרטי המאכזבים של השנה:
'לקרוא ולשרוף' – "האחים כהן, ג'ורג' קלוני, בראד פיט וטילדה סווינטון" זה שילוב שהיה אמור להביא משהו קצת יותר ראוי מהדבר הבלום, הזוי וחסר נשמה הזה.
'הכל מתחיל בים' – אמנם החלק השלישי היה מפעים, פיוטי, ומרגש על סף דמעות, וצחי גראד היה קינג, כהרגלו, אבל שני החלקים הראשונים היו די מתישים עד שאפשר היה להסתפק ב"תמונת ילדות ומוות".
כל סרט של וויל סמית – זה לא שהיו לי ציפויות מוקדמות מ'אני האגדה' ו'הנקוק', כן? אבל אחרי שהכרחתי את עצמי לתת צ'אנס, די הופתעתי מהפוטנציאל שלהם, עד שנכנסו לתמונה מרי (שרליז ת'רון) ומי שזה לא היה זה ששכתב את הסוף ב'אני האגדה', וויסתו אותם אל מחוזות הקיטש.
הסרטים הכי אוברייטד:
'וול-E' – תקראו לי אשכנזי קר לב, אבל סיפור האהבה המטאלי עשה לי בעיקר צמרמורת.
'פרספוליס' – שלושה חודשים אחרי, אני לא כל כך זוכר מה לא אהבתי שם (חוץ מהכל), אבל אני זוכר שחשבתי לעצמי "אם הדבר הזה קיבל מועמדות באוסקר בקטגוריית האנימציה, אז 'ואלס עם בשיר' ראוי מינימום לפרס עצמו". אפילו שהוא מתמודד מול…
'וול-E' – מסר צבוע ומעט בעייתי, כבר אמרנו? אמרנו.
'אל תתעסקו עם הזוהן' – הידעת? אם אתה צופה ב'זוהן' כשאתה פיכח לגמרי, אז אתה מגלה שמדובר בסרט של אדם סנדלר (זאת אומרת אינפנטילי, מביך, ביבי ומצחיק באמת רק בנקודה אחת לכל אורכו).
'וול-E' – כמו כולם גם אני התמוגגתי ב-40 הדקות הראשונות נטולות האיב, אבל האם אני היחידי שהתפלץ מול הסוף המקומם והפחדני? כנראה.
לא גרוע או אוברייטד אבל ראוי לגינוי:
'רעם טרופי' – היה מצחיק והכל, אבל "סאטירה" מבן סטילר אני מוכן לבלוע באותה מידה שאסכים לבלוע מפיקסר או דיסני מסר אנטי צרכני. פשוט לא.
סרטים שחיבבתי:
'זאק ומירי עושים פורנו', 'ארבע דקות', 'בין הקירות', 'קח את זה כמו גבר', 'לפני שהשטן ידע', 'זה יגמר בדם', 'הבן של רמבו', 'עיר רפאים', 'משחקי שעשוע' ו…
'ואלס עם בשיר'.
כאלה שאהבתי:
'התנתקות' – שני סרטים של גיתאי יצאו פה בנובמבר בהפרש של שבועיים. כביכול יום חג למבקרי ארצינו (או למקלדות המושחזות שלהם), אבל משום מה העטים שלהם די חרקו והם אפילו מצאו עצמם מתלהבים קצת מ'מאוחר יותר'. אני דווקא אהבתי יותר את 'התנתקות'. שיא הרגש של גיתאי.
'מבוקש' – תירו בי! (אם אפשר, בבולט טיים). נהניתי. אין מה להגיד, הקזחי הבן זונה יודע לעשות אקשן משובח. לא חיפשתי יותר מזה.
'נראתה לאחרונה' – איזה סיפתח, יא בן.
'פעם אחת' – פעם בשנה.
החמישייה הצולעת (מה לעשות, הצלחתי לקבץ רק 4):
4. 'ארץ קשוחה' – "עיבוד יעיל אך מנומס מדי לרומן של מישהו אחר". לא ביקשתי יותר.
3. 'ההחלפה' – איסטווד עשה פלאים בתסריט הבינוני שרקח לו החובבן.
2, 1. 'הגרגר והדג' ו'שבעה' – שום דבר חדשני או פורץ דרך, אבל עם אני מתעלם מבאזים מוגזמים ונותן ללב לבחור – זה מה שמגיע לפסגה. הרבה נשמה.
ההופעות:
חנה אזולאי-הספרי ('שבעה') – מים שקטים חודרים עמוק. זה בדיוק מה שהיא עשתה בסרט.
רבקה הול ('ויקי כריסטינה ברצלונה') – נקודת האור היחידה שם, אבל איזה אור. היא עוד תגיע רחוק (בקרוב ב'פרוסט/ניקסון').
הית' לדג'ר ('האביר האפל') – אני נכנע. למרות הבאז המוגזם, למרות שלא התלהבתי מהסרט, אני מוכרח להודות שיש שם משהו. גם הוא עוד יגיע רחוק.
הית' לדג'ר עוד יגיע רחוק? או שהחמצתי פה אירוניה מסוימת.
אם הסתדרת עם אתיופי אשכנזי,
אני בטוח שזה לא אמור להפריע לך.
''אשכנזי קר לב'' זה עניין של אופי, כן?
לא, זה עניין של סטריאוטיפ בפי הדובר.
לא היה משהו השנה.
כל השנה הייתי בגישה של "שנה הבאה יצאו סרטים כל כך יותר טובים, עדיף לחכות לאחר כך". [זה באמת הגיוני בראש שלי]. זה קצת סותר את העובדה שכל סרט שהלכתי לראות אהבתי ממש [אולי כי אני בוחרת אותם בקפידה]. את הנסיך כספיאן וסוויני טוד אפילו ראיתי פעמיים בקולנוע.
יכולות סינון
אם יש משהו שלמדתי השנה, זה שכאשר רואים כל-כך מעט סרטים (אפילו ב-DVD, ובוודאי בקולנוע), חייבים להפעיל סינון מאסיבי במיוחד.
זה עבד לא רע בכלל – מתוך 24 סרטים שראיתי השנה (הו, האימה), רק משניים לא נהנתי: 'הלבוי 2' ו'הבן של רמבו'. גם במקרה של שני אלו, לא סבלתי, אלא סתם התאכזבתי.
אז תודה לכל הכותבים באתר, שהם אחד מכלי הסינון המרכזיים המסייעים לי בבחירה מושכלת במיוחד של אפשרויות צפייה מוגבלות במיוחד.
ואני חשבתי שלא נהנת גם מהסרט הזה:
http://www.fisheye.co.il/tales_of_the_riverbank
איזה סרט? הלינק לא עובד לי.
לא, באמת, הוא לא עובד. אין שם שום ביקורת בצד השני. אין לי מושג על מה מדובר כאן. זה לא סרט קיים. זו פיקציה.
מה?
[תודה על ההנחתה, אגב]
כנראה שיחד עם הסינון המאסיבי
גם צריך לעשות הכחשה עצבנית לסרטים שממש סבלת בהם ;)
אם כבר הצבעתי ואני רוצה להוסיף?
אם כבר שלחתי את ההצבעות שלי וגיליתי שיש עוד סרט שראיתי השנה שכחתי ממנו וראיתי עוד סרט,
לשלוח את ההצבעה רק של הסרטים החדשים או לשלוח את כל ההצבעה שוב? (אותו איימיל ואותו שם משתמש).
מצטער, אבל תצטרך לשלוח את כל ההצבעה שוב.
טופס חדש שמגיע מאותו משתמש מבטל את הטופס הקודם.
הימורים, יאלה הימורים!
מי מגיע לעשיריה?
אני אומר:
ארץ קשוחה, זה יגמר בדם, האביר האפל, וול E, ברוז', הפרפר ופעמון הצלילה, סוויני טוד, ולס עם באשיר, איירון מן ו…הבן של רמבו.
אולי: ויקי כריסטינה ברצלונה, ההתנקשות בג'סי, כפרה, קולברפילד.
למנצח: גלידה.
הימורים, יאלה הימורים!
שביעייה שאני בטוח שתיכנס:
האביר האפל
איירון מן
וול-אי
קונג פו פנדה
ארץ קשוחה
זה ייגמר בדם
ואלס עם באשיר
===
מכאן אני כבר לא בטוח מי ייכנס. אסמן בכוכבית את שלושת הניחושים האחרונים שלי:
ג'ונו*
ברוז'*
רעם טרופי*
איים אבודים
21
הג'וב הבריטי
===
הלוואי שייכנס, אבל אני בספק גדול – הפרפר ופעמון הצלילה.
===
תגיד, איזה מין גלידה אתה מוכר, סוחר מוות?
הימורים, יאלה הימורים!
לא הייתי מטיל את הפרפר כל כך בספק.
ואני גם מקווה שלכפרה יהיה סיכוי כלשהו.
''21''? אנחנו חושבים על אותו סרט?
הביקורות כלפיו לא היו רעות (או בינוניות)?
כן, בדיוק ההוא
רק שמשום מה שמעתי על יותר מדיי אנשים שהתלהבו ממנו. אני לא מדבר על אנשים שאהבו את ארץ קשוחה וזה ייגמר בדם, אלא אנשים שאוהבים את הסרטים שלהם במבנה הסטנדרטי המוכר.
אבל זה לא אומר שאני חושב שמגיע ל-21, אלא רק מציין שיש לו סיכוי לא רע. בסופו של דבר, רוב הסרטים שנכנסים לעשיריה הם מאוד נצפים, גם אם בינוניים למדיי.
נ.ב – אני כתבתי את הרשימה ההיא.
כן, בדיוק ההוא
לא יודע, אני חושב שלהשמיט משם את סוויני טוד זה צעד אמיץ מאוד, לסקרים האלה יש נטייה ענקית לטובת ג'וני דפ וטים ברטון.
אבל אולי באמת רעם טרופי ייכנס. P:
ולהזכירך – ספיידרמן 3 היה מאוד נצפה, ולא נכנס. בסופו של דבר מה שחסר ל21 (לדעתי) כדי להיכנס זה מישהו שבאמת אשכרה אוהב אותו.
וזה כמובן החסרון שלו
אני לא חושב שיש יותר מדיי אנשים שחושבים ש21 היה סרט השנה. מצד שני, יש בטח לא מעט אנשים שלא ראו יותר מדיי סרטים בקולנוע, ויש להם נגד רק 2-3 סרטים שהם ממש רוצים להצביע בשבילם. לאנשים כאלה, יכול להיות ש21 יהיה אופציית ברירת מחדל.
אני מודע לכך שזה שסרט הוא מאוד נצפה לא מכניס אותו אוטומטית לעשיריה. אבל ספיידרמן 3 היה הסרט שדורג הכי הרבה בשנה שעברה, ונראה שהיו מספיק אנשים ששנאו אותו כדי שלא ייכנס (ואני אחד מהם).
פה הבעיה של סוויני טוד לדעתי. הרבה אנשים פשוט לא אהבו אותו, כי הוא לא עמד לדעתם בקריטריונים של ברטון את דפ. והסרט הזה לא היה כזה מצליח מסחרית, ככה שאני לא בטוח שכל כך הרבה אנשים נחשפו אליו, אפילו בהשוואה לסרטי האוסקר משנה שעברה. אני אישית ממש נהניתי מהסרט, אבל לא מספיק בשביל שייכנס לחמישיה שלי. האמת, הוא אפילו לא נכנס לעשיריה שלי.
הימורים, יאלה הימורים!
מוכר בחנות? גלידה שהיא בלונים.
אבל אפשר להתמקח על הטעם, אם זה חשוב.
וכן גם אני מכניס את קונג פו פנדה לרשימה ומוריד את הפרפר ופעמון הצלילה…
אני רק רוצה לציין...
שההימור שלי היה מדויק אחד לאחד!!!
כתבה מספר 4821
אז מה עם הגלידה שלי??
פשש.. סחטיין. וואלה פגעת בומבה.
כן, התכוונתי באמת לציין את הניחוש הזה לשבח
המצחיק הוא שעשרת הניחושים שלך היו נכונים ב-100%, אבל שלושת הסרטים האחרים שציינת בתור אפשרות לא היו אפילו קרובים – אף אחד מהם לא הגיע אפילו ל-30 הראשונים.
אני אגיד לך מה היטה אותי
אני עובד בספריית וידאו מסוימת… ולמדתי עפ"י סקרי דעת קהל שאני נוטה לערוך..אמממ…פחות או יותר כל יום… ששלושת הסרטים הללו היו סופר-פופולריים, גם אם הם לא יצירות מופת. אני שמח לגלות שקהילת הגולשים של עין-הדג היא מעט מתוחכמת יותר מזה.
והעשיריה גם ייצגה איזושהי משאלת לב שלי… כי את כל עשרת הסרטים הללו ראיתי ואהבתי, שלושה מהם גם היו בחמישיה שלי.
אגב – אני ממש מרוצה שלקרוא ולשרוף הגיע למקום ה-11. הכנסתי אותו לחמישיה שלי על חשבון ארץ קשוחה, רק כי קיוויתי שיצליח להשתחל מהדלת האחורית… כמעט הצליח D-:
וממש חבל לי שהפרפר ופעמון הצלילה לא נכנס… כי זה פשוט סרט מדהים. רד – תראה אותו כבר במקום לחלק לו סלומונים!
יש רק ו' אחת בסלמון.
סליחה. תחנת רוח אישית שלי.
וטחנת רוח כותבים עם ט'
אני רק רוצה לציין...
אני לא מבין, הלינק מוביל לסקר עצמו, איפה ההימור שלך?
כמה תגובות יותר למעלה
תחת שם הקוד ''מישהו''.
היי, חכו שניה!
מה הכוונה ב'היום האחרון להצבעה'? מחר בבוקר לא יהיה אפשר להצביע?
לא, באמת, אני צריך לדעת אם אני חייב להצביע
עוד עכשיו או לחכות עד מחר בבוקר ולצפות ב"ברוז"' וב"וויקי כריסטינה ברצלונה".
לא, באמת
שאלת כבר ועניתי כבר: ההצבעה מסתיימת מחר בצהריים.
נכון, אני יודע.
רק ש'היום הוא ההזדמנות האחרונה' די מבלבל, יכולתם פשוט לכתוב 'ההצבעה תיסגר מחר בצהריים, הצביעו והשפיעו' או משהו כזה.
בכל אופן, מצטער.
בלי שום קשר
אני ממליץ לצפות בשני הסרטים האלה פשוט, כי הם סרטים ממש טובים.
הצעה לפעם הבאה:
כששמתם קישור בעמוד הראשי של האתר, הוא הוביל ישר לטופס ההצבעה. אני חושב שבפעם הבאה כדאי להפנות את המקליקים ליומית – ולעודד, בנוסף להצבעה, גם דיונים עליה.
זה כבר לסקר..
אני חושב שהדיונים לפני הסקר יכולים להיות מרתקים באותה מידה,
אם לא יותר.