תסריט ובימוי: דובר
קוסאשווילי
שחקנים: מוני מושונוב, מנשה
נוי, רמי הויברגר, ליאור
אשכנזי, רונית יודקביץ',
אנסטסיה קובלנקו, אלון נוימן,
יובל סגל
יום אחד, כאשר אתיישב ואכתוב קורות חיים לג'וב החלומות שלי, בו אוכל לנצל את כל כישורי ויכולותי, אחת השורות החשובות ביותר בסעיף התחביבים תהיה חיבה מסוימת לפתרון חידות. לפיכך, אי אפשר לומר שלא מצאתי כלל ערך ב'מתנה משמים'. עצם המאמץ של הבנת הסרט היה אתגר הולם, גם אם ההצלחה לא לחלוטין האירה לי פנים. אני סבור שלפחות את הקווים העיקריים הבנתי.
על מה הסרט, תשאלו? אז זהו, שאני לא מוכן לענות. לא רק שכל הסבר מדויק על נושאי הסרט יהיה, לדעתי, ספוילר (שכן הבמאי, קוסאשווילי, בוודאי לא התכוון שנבין מה קורה שם), אלא שאם אני יגעתי, ואולי גם מצאתי, למה שאתם לא תתאמצו לבד? מה שאני כן מוכן לספר זה מה, בערך, קורה שם.
א. יש גרוזינים. הרבה גרוזינים. כמעט אין בסרט כאלה שאינם גרוזינים.
ב. חלק מהגרוזינים מתכננים שוד.
ג. אחד הגרוזינים רוצה להתחתן עם אחת הגרוזיניות, אז הוא מתחתן עם הבת שלה.
לכאורה, נשמע פשוט. אבל זה לא. למעשה, רמזים לא מעטים מצביעים על כך שהסרט הוא בעצם פרק אמצעי בטרילוגיה, א-לה שרה-טבעות. זה עשוי להסביר דברים רבים, כמו לאן למשל נעלם הטקס הרגיל של הצגת הדמויות. יש מיליון ושניים גרוזינים בסרט, ואפילו בהתחשב באטימות התרבותית שלי, שמונעת ממני לקלוט את השמות הגרוזיניים הללו (הייתי מביא דוגמאות, לו רק הייתי זוכר את השמות הארורים), זה לא מתרץ שום דבר. דמויות מופיעות, אומרות את השורות הרלוונטיות, וממשיכות לדרכן. רגע, מי את? את האחות של הדוד של השותף לדירה, או שאת הסבא של האחות של הבחור המאוהב? ולמה לא מסבירים לי דברים פשוטים כאלה? צפיה בסרט הראשון בטרילוגיה, שלצערנו לא יצא לקולנוע או אפילו צולם, היתה יכולה להסביר גם דברים ביזאריים אחרים בסרט, כמו למשל, למה בדיוק מוני מושונוב יושב בתוך מכונת כביסה, או למה הבת של מוני מושונוב מנסה לזיין אותו. ומה בדיוק הקטע עם כל פסלי החירות הללו? לא, "מוטיב אומנותי" זה לא תירוץ מספק.
ומאידך, הסרט לא נגמר. כלומר, הוא כן נגמר. יש כתוביות סיום, האורות נדלקים, והצופים המבולבלים מטואטאים החוצה עם הפופקורן הנמס וגביעי הדיאט קולה. אבל אף אחד מקוי העלילה לא מסתיים. מי יודע, אולי בעוד כמה שנים נקבל את ההתחלה ואת הסוף של הסרט, ואז נוכל להעריך יצירת מופת אמיתית.
כן, אני יודע שזה לא מנומס ומאוד שמאלני מצידי לקטול סרטים ישראליים. התעשייה נאבקת על כל טיפת אוויר לנשימה, ותגיד תודה על כל צופה שיבוא לקולנוע. אלא שלרוע המזל, זה לא סתם סרט רע. זה סרט נוראי, ברמה בין-לאומית. זה סרט רע בקנה המידה של אדי מרפי. כל המילונים שבדקתי לאחר הצפייה התעקשו משום מה שב"קומדיה" יש "אלמנטים מצחיקים". כאן לא היו כאלה, כמעט. רגע אחד שבכל זאת זכור לטובה הוא הופעת אורח של ביבי נתניהו, שהשורות שקיבל היו לא פחות רעות מאלו של כל דמות אחרת.
הלוואי שזה היה נגמר כאן, אבל לא. יש עוד: 'מתנה משמים' הוא לא סתם סרט משעמם ולא ברור, שלא מצליח להצחיק. 'מתנה משמים' הוא סרט אלים ופוגעני, בוטה וגס רוח, ולא ברור לי היכן הוא עומד מבחינת הקו שמפריד בין סרטי פורנו לסתם סרטים. אם אתם צופים שטופי הורמונים בן 13-14, בודאי תיהנו כאן עד מאוד. ערוגות של שיער ערווה נחשפות שוב ושוב ללא סיבה הגיונית. זה לא מצחיק, זה בטח לא אירוטי – זה פשוט בוטה. ואולי כוונת הבמאי היתה לעורר מחאה מצד ארגוני הנשים, שתנסנה לזעוק כנגד העובדה שנשים מופשטות כאן מבגדיהן שוב ושוב ושוב. לעורר מחאה על היחס לנשים כרכוש, על העובדה שמישהי לא יכולה להתחתן באמת ללא שבעלה "יחטוף אותה ויאנוס אותה". אני מבין, אם כך, שבמה שאני כותב כאן אני אולי משחק לידיו של הבמאי, וייתכן שיהיו כמה שיטרחו ללכת לראות את הסרט. עזבו, זה באמת לא שווה את זה. כולה שיער ערווה.
ומה שהכי מוזר לי, זה מה למען השם כל השחקנים המוכשרים והמוצלחים הללו עושים כאן. מוני מושונוב, רונית יודקביץ', רמי הויברגר, מנשה נוי. באמת שחקנים טובים, כולם, ועושים עבודה נהדרת, במסגרת הטקסטים הדביליים שהודבקו להם. אבל כנראה יש מיתון שם בחוץ, או משהו, ושחקנים מוכנים לקחת כל עבודה שיציעו להם. או אולי אחרי שהמבקרים התלהבו מסרטו הקודם של קוסאשווילי, 'חתונה מאוחרת', השחקניות מסכימות לכל סצינה, משפילה ככל שתהיה, כל עוד תוכלנה להופיע בסרטו החדש של הבמאי המהולל?
פיכסה.
- האתר הרשמי
- קטע שנחתך מתוך התסריט
- חתונה מאוחרת
- קהילת יוצאי גרוזיה
- קונגרס יהודי גרוזיה
- בדיחות על גרוזינים
- רונית יודקביץ' – מופשט אוריינטלי
- שיער ערווה
לצערי הרב
אני חותם על כל מילה של קיפוד.
אני חושב שזאת הביקורת השלילית
ביותר שקראתי באין הדג אי פעם! האם זה עד כדי כך גרוע? (כנראה שכן)
-האשף הדגול
שירות לציבור
הנה הודעה שבטח תימחק ע"י הדג והג'ירפה, אבל שווה לנסות: סיפור שהיה באמת.
לפני שנה בערך, הלכתי בעצמי לאודישן ל"מתנה משמים". זה היה קטע אנדי וורהולי משונה שכזה, בו התיישבתי מול קוסיאשווילי, והוא בהה בי.
"אתה ההוא מהסרט סטודנטים ההוא (הוא תיאר כמה קווי עלילה מאותו סרט), לא?", שאל.
"כן", עניתי".
"היית אחלה, לא?".
"אה… תודה".
ואז עוד שלוש ארבע דקות של שתיקה.
הפניתי את הראש. "לא", אמר קוסיאשווילי, "תסתכל למצלמה".
"אוקיי", חזרתי לבהות בכיוון פניו של הגרוזיני הנודע.
כעבור חמש דקות הכריז דובר (אני מרשה לעצמי לקרוא לו בשמו הפרטי, כי בשלב זה כבר פיתחתי איתו סוג של אינטימיות – הבנה שבשתיקה, וזה), "טוב, תודה".
"מה", אמרתי, "לא תבחן אותי?".
"למה לבחון?", אמר, "אני יודע שאתה שחקן, לא?".
והנה מגיע החלק המעניין באמת. אותו ערב אני פוגש בשחקנית אחרת, מבוגרת, שלא אנקוב בשמה. מסביבנו עוד חבורה של קולגות (נגיד). "תגידו", היא שואלת, "מה הייתם חושבים אם באודישן של יוצר ממש נחשב הייתם עוברים משהו שקרוב להתעללות מינית?".
"סליחה?", תמהו כולם, אבל אני כבר תיארתי לעצמי במי מדובר.
"היום", סיפרה השחקנית, "הייתי באודישן לסרט החדש של דובר קוסיאשווילי. נכנסתי לחדר, ועוד לפני שאני מספיקה להתיישב, הוא אומר, 'וואו, את כל כך דומה למישהי שזיינתי היום בבוקר'. והייתי כל כך מבולבלת, שהדבר הראשון שיצא לי מהפה זה 'זה טוב או רע?'. 'זה טוב, בטח טוב', הוא אמר. אחרי זה ישבתי איתו בחדר ושתקתי איתו עוד כמה דקות, ובסוף, כשדרשתי שנדבר על משהו כדי שלא ישעמם, הוא שאל אם אני מוכנה להתפשט בתפקיד. 'אתה יודע', אמרתי לו, 'תלוי מה…'. 'מוצדק', הוא מיהר לקטוע, 'עירום מוצדק, אומנותי'. טוב, נפרדנו כידידים".
כולנו מיהרנו להסביר לשחקנית הנ"ל שמדובר בעילה לתביעה. "עזבו שטויות, אין לי כוח ולא איכפת לי", היא אמרה. בסוף, אחרי כמה דקות, היא נזכרה כמו ג'ורג' מסיינפלד במה שהיא היתה צריכה להגיד לו. "כל כך חבל שכשהוא אמר שאני דומה למישהי שהוא זיין, לא עניתי לו 'אתה כל כך לא דומה לאף אחד שהייתי מוכנה לשכב איתו בחיים שלי"'.
אם זה שופך קצת אור על בכיר במאי הפורנו של ישראל.
איפה בדיוק יש פה סיבה לתביע?
אני מפספס את הנקודה. לא ספק זאת גסות רוח חמורה, אבל מפה להתרדה מינית יש מרחק רב.
-האשף הדגול
להימנע מלהיות באחד מהקורסים שדובר מלמד בכל מחיר, גם אם זה אומר להישאר עוד שנה בחוג לקולנוע.
את "חתונה מאוחרת", אגב, אנחנו רואים עכשיו בשלבים בקורס מבוא לתסריטאות. אני לא נהנית כל כך, אם כי בחברת סטודנטים ביקורתיים דיים ניתן בהחלט להינות מעצם התהיה האם בסרט יש יותר זיונים או זיוני שכל.
לא מחקתי את ההודעה הקודמת
למרות נבואות הזעם של גונקל, כי זה נראה רלוונטי; ובכל זאת, לא הייתי רוצה שהעמוד הזה יהפוך למועדון שנאה נגד דובר קושאסווילי, האדם, עצמו. את הסרט ראיתי, ואני יכול לחוות עליו דעה (הוא מחורבן). את הבמאי אני לא מכיר.
אין לי סיבה לפקפק בגונקל, אני לרגע לא טוען שהוא טועה או מטעה. אבל עם כל הכבוד לכך, לא חורצים משפט על אדם על סמך משהו ש"מישהו אמר שמישהו אמר". בקיצור, לא הייתי ממליץ שתקבלי החלטה כמו אצל מי ללמוד על סמך הודעה באינטרנט, אלא שתנסי לקבל דעה גם ממקורות אחרים. אנחנו שופטים כאן סרטים, לא בני אדם.
אם כי מצד שני,
לו היתה עומדת בפני האפשרות, לא הייתי רוצה ללמוד אצלו, פשוט משום ש(למיטב ידיעתי) קוסאשווילי אינו מורה לקולנוע. הוא במאי מפורסם שהאוניברסיטה "תפסה עליו טרמפ" כדי למשוך אנשים לחוג. ואני, מה לעשות, מעדיפה ללמוד אצל אנשים שיש לי מה ללמוד מהם.
לא מדויק
זכור לי כנס של תלמידי קולנוע עם איתן פוקס (שירת הסירנה, פלורנטין, יוסי וג'אגר), בו אחד התלמידים הפנה אליו את השאלה "האם עתידו של כל קולנוען ישראלי הוא לשמש כמורה לקולנוע?". פוקס, שלימד באותה תקופה באוניברסיטת ת"א נדמה לי, השיב בפשטות "כן". התלמידים התמימים קצפו וגעשו, ופוקס לא הבין ממש על מה המהומה. הוא יודע קולנוע, יש לו נסיון פרקטי בקולנוע, אין שום סיבה שהוא לא יתפרנס מכך. אני באופן אישי הייתי מעדיף את פוקס או את דובר כמורים בעלי נסיון, מאשר תיאורטיקנים סטייל אינגבר.
אולי יש לו ניסיון בימוי,
אבל זה לא אומר שהוא יודע איך ללמד. וכשמישהו לא יודע איך ללבנות תוכנית לימודים הגיונית, או איך לבנות מערכי שיעור, אז מה שווה כל הנסיון שלו?
מה גם שאם כבר ללמוד ממישהו בעל נסיון, הייתי מעדיפה שזה יהיה מישהו שבאמת יודע לביים, ולא רק שבגלל סרט אחד מייד הכריזו שהוא יודע לביים (אני מניחה שבמקרה של קוסאשווילי נתנו לו ללמד בגלל 'חתונה מאוחרת', ולא נזכרו בזה רק אחרי 'מתנה משמים'). אתה בעצמך אמרת פעם – יש במאים ששולטים בכל חלק של העשייה הקולנועית, ולעומתם יש את אלו שנותנים לאחרים "לייעץ" להם בכל שלב ושלב.
נכון
אבל נוכחתי לגלות שמאנשים עם נסיון שלא יודעים ללמד עדיין אפשר ללמוד יותר מאשר מאנשים ללא נסיון שכן יודעים ללמד.
בנוסף, שווה לבדוק בכלל כמה זמן דובר מלמד באוניברסיטה. יש סיכוי שהוא מלמד שם עוד מלפני "חתונה", כמו לא מעט במאים ישראלים שלימדו‮‮ הרבה לפני הפיצ'ר הראשון.
האם זה המקום לפתוח דיון על יכולות ההוראה של מרצים?
או יותר נכון: על חוסר יכולות ההוראה של רובם
את צודקת
רק שאותם אנשים שעומדים לפני כתה באוניברסיטה נקראים מרצים.
אני מתכוון שאף אחד מהם לא עבר הכשרה בהוראה (בטח יש כמה מקרים בודדים יוצאי דופן) ורובם נמצאים שם בגלל כשרון המחקר או ידע שכנראה(?!) יש להם בתחום הקורס אותו הם מעבירים.
עברתי לא מעט קורסים בחיי כסטודנט אצל מרצים שנחשבים מבריקים בתחומם ולא יודעים להעביר את הידע שלהם לסטודנטים, כמו גם אצל אלו שהם מרצים בחסד אבל לא חוקרים/מומחים גדולים לנושא הקורס.
אצל מי עדיף לשבת בכתה? מן הסתם אצל אלו שיודעים ללמד.
אגב, תודה
אבל למה אתה חורץ משפט עלי כל כך מהר? :)
מאיפה אתה יודע שזו הפעם הראשונה שאני שומעת דברים רעים על דובר? אני מבטיחה לך שזו לא.
אני שמח לשמוע.
כלומר, אני לא שמח לשמוע, אבל אני שמח ש… את יודעת. לא משנה. זהו.
כן, וזה הזמן אולי להביע את דעתי האולי לא מפתיעה אבל לטעמי גם סרטו הראשון של דובר לא היה משהו. בעיקר היה חסר בו לטעמי איזשהו עומק רגשי. אם היה כזה הוא הוחבא היטב תחת ערימה של קשיחות, קשיחות ועוד קשיחות. הרגעים הבודדים של חמלה נראו תלושים, היו מאוד מאוד קצרים ונראו כאילו הודבקו לסרט.
ולא, אני לא חושב שסצינת הסקס המפורסמת היתה כזאת ריאליסטית או לפחות לא כזאת שאני מאחל חאיש שפוי בשעתו אפילו הוא גרוזיני.
אני דווקא נהנתי מחתונה מאוחרת, מזיוני השכל שבו ומזיוני השכל של קובי ניב עליו.
מתנה משמיים לפי השמועות זה סתם פורנו, בחתונה מאוחרת מצאתי סיפור אהבה גדול מהסוג שאני בדרך כלל אוהבת לשנוא, אבל הפעם נהנתי מאוד.
שירות לציבור
זה פשוט סיפור מזעזע על האודישיין עם הבמאי .זו השפלה ןשינאת נשים.ללא ספק זה ניסיון לפגוע ולנצל את התלות של המועמדת לסרט.חבל שכך הוא מסוגל להשפיל נשים פחד?שינאה?קינאה?
זאת ביקורת משכנעת באופן מפחיד.
אני אדאג שהאנשים היקרים לי לא ימצאו את עצמם צופים בסרט הזה בטעות.
אגב, חשיפת שיער הערווה הזכירה לי את בסמה מוצ'ו – סרט ישראלי של במאי בשם פיצ'חזדה (קצת מזכיר אבל לא קוסשווילי). למרות שזה סרט שלא אהבתי ברור לי שהוא "טוב" פי כמה מ"מתנה". בכל מקרה, גם בבסמה מוצ'ו נחשפים הצופים מספר פעמים לתמונות תקריב בינוני של איברי מין גבריים בנקודות בהן זה היה לגמרי לא מתבקש, וגם בו משחק מוני מושונוב – אבל לא זכורה לי מכונת כביסה.
לא הכל שחור
לא יודע מה איתכם, אבל בתור אחד שכבר שנים מפנטז על יובל סגל, אני מוכן לסבול שעתיים של קשקוש קולנועי בשביל כמה שוטים יפים של יובל סגל עם בגדים צמודים, ותמונה אחת שלו בעירום.
וליאור אשכנזי (עם או בלי שפם) זה רק בונוס.
יש נקודה אחת שאף אחד כאן לא מתייחס אליה, והיא החירות החיננית שנוקט הבמאי בסרטיו כלפי סקס, עירום ומיניות. זאת גישה מרעננת לגמרי בנוף הברבשיזם הפוריטני הישראלי, שבו חשיפת חזה נשי נחשבת ל"נועזת" (וגם אז זו תהיה שחקנית צעירה ורעננה במיוחד), ועל חשיפת פיטמה של גבר אין מה לדבר בכלל. שלא לדבר על עירום מלא. או זיקפה. או כרס קטנה. או הכל ביחד.
אני מוצא שגם בנקודה הזאת (וגם בעוד כמה?) ניתן למצוא חפיפה בין סרטיו של דושאן מקבייב הצעיר (סרט מתוק, מונטנגרו) לסרטי ד"ק. אבל עכשיו גלשנו כבר לטריטוריה של סטודנטים לקולנוע, ואני לא כזה, אז אשאיר לכם את נטל ההוכחה.
סליחה, אבל איפה אתה חי?
עירום בסרטים ישראליים הוא סטנדרט – בין אם הוא רלוונטי או לא רלוונטי, מישהי חייבת להתפשט. חשיפה של, אר, אברי מין גבריים היא נפוצה פחות, אבל גם היא רחוקה מלהיות חידוש.
סליחה, אבל איפה אני חי?
נכון. עכשיו אני נזכר גם בסרטים של שבי גביזון, שגם הוא נוהג לחשוף את השחקנים שלו בעירום, עם או בלי קשר לעלילה.
ובאמת ש"ג וד"ק הם הבמאים הישראלים המצליחים ביותר.
נראה לי שעליתי פה על משהו…
ראיתי השנה שלושה סרטי קולנוע ישראליים
(כן, כולם בדויד) "כנפיים שבורות" הנאה, "הכוכבים של שלומי" המקסים ו"חוכמת הבייגלה" המזבל. בכולם היה לפחות קטע עירום אחד. חוכמת הבייגלה הוא היחיד שבו היו עוד רמזים מקדימים לכך שמישהו/י יתשפטו. זה כבר נעשה סטנדרט לא ברור שכדי שהסרט יחשב איכותי, או לפחות ייצג כראוי את המדינה (ולא רק בארץ), הוא צריך לכלול לפחות קטע עירום מלא אחד. לא משנה שברוב המקרים זה נראה כמו סתם נסיון לעשות רושם, זה כבר מנהג נפוץ. גם באסונות של נינה (שלא ראיתי) לא חסר עירום.
רק אם התפקיד מחייב
ב"חיים זה חיים" הנורא והאיום הופיעו הציצים של חני נחמיאס (WTF), של יעל אבוקסיס ושל עוד שחקנית צעירה ואלמונית – כולן יחד עם משה איבגי השמן והשעיר, וכולן באופן הכי לא סקסי שאפשר להעלות על הדעת.
ב"צעד קטן" אין עירום, למרות שהתסריט מציין זאת, אבל יש סצנת סקס מעוררת תהיות מוסריות קשות. עוד WTF לרשימה.
ולא לשכוח, או אולי עדיף שכן, שגם "החזרה להודו" מנפנף בזוגות שדיים חשופים, כולל של דמות גוססת (או מתה, לא ראיתי) ושל ריקי גל (WTF פעם שלישית, ונדמה לי שיש לנו מנצח).
רק אם התפקיד מחייב
חיים זה חיים הוא דוגמה מצוינת לעירום אופייני לקולנוע הישראלי בהכללה גסה – מבזה, נצלני, בלי שום ערך מוסף, מתחנחן ומכוער. ההיפך הגמור מסקסי. אבל דובר יימח שמו עושה את זה אחרת – ללקק את האצבעות
את האצבעות?
חני נחמיאס..
ווי.. לא האמנתי שהיא תצטלם ככה. אני מניח שלא לקחת Screenshot.
לא ראית את ''בובה''
עם נחמיאס ו
ובבימויו של 
?
לא ראיתי
אבל קראתי שיש שם סצנת אונס שלה. לא תודה.
מקבייב הצעיר
היה כמעט בן חמישים כשעשה את "מונטנגרו".
מקבייב הצעיר
וזה אומר שהוא כבר לא היה צעיר?
אל תענה לי עכשיו. תחשוב על זה ותחזור אלי עם תשובה כשתהיה בן 30.
לא תודה
קודם תסביר את הלך המחשבה שלך. אתה אמרת "מקבייב הצעיר". משמע, להבדיל ממקבייב המבוגר. אם בגיל 50 הוא עדיין היה צעיר, מתי הוא התבגר?
בבקשה.
ב"קוקה קולה קיד" הוא כבר היה זקן.
גיל זה לא רק מה שכתוב בתעודת זהות, אתה יודע.
קח לדוגמה את יעל בר זוהר: רק בת 22 וכבר זקנה.
ולעומתה אניטה פללי: בת כמה היא באמת? ועדיין צעירה.
אניטה פללי היא מאובן מתקופת הפוחלצואיטון
אני חושב, שרוב הקוראים באתר,
לא יזהו את ההגדרות שלך כ"עברית".
דוח מיוחד, אם יורשה לי
הרגע חזרתי מהסרט, ובדרך שאלתי את עצמי האם התפרסמה ביקורת עליו בדג, שלא שמתי לב אליה. ואיזה יופי, כשאני חוזר אני מוצא את הביקורת – רק שהיא קוטלת ואני בעיקר אהבתי.
דווקא עם עיקרי הדברים שנאמרו כאן אני נוטה להסכים. לסרט אין הקדמה וזה מעצבן ופוגע. אין לו סוף, וגם כאן נראה שמישהו חיפף וקיווה שיפרשו זאת כמחווה אמנותית.
גם אותי עצבנו, או שמה הביכו, הבוטות של הסרט, האופן שבו הוא שם הכל מול המצלמה, החזיריות שלו והנצלנות של הדמויות שלו.
אבל אם נהניתי בסרט, ומסתבר שאני במיעוט עצום, זה בגלל שהאמנתי לכל הגועל הזה. האמנתי שהוא שם, לא כדי לסחוב צופים כי רואים לבקי גריפין את הציצים וליובל סגל את הזין, אלא כי להסתיר את הכל יהיה רמאות.
היחסים בין הדמויות הן יחסים של נצלנות ואלימות הדדיים. בהחלט לא רק גברים שמנצלים בנות, אלא כולם משתמשים בכולם, וזה היה נראה לי כמו הקצנה (מאד גדולה) של משפחות אחרות מעודנות ומוכרות יותר. נכון, זה הרגיז ועצבן, אבל אני די בטוח שזו הייתה הכוונה.
אהבתי במיוחד את הדרך שבה עוצבה כל סצנה (כי החיבור כולו באמת היה קצת רופף). לפי הסצנה דובר צריך לדפוק על הדלת של הד"ר הרוסייה ולא לקבל תשובה. כל דפיקה וצלצול בדלת צריכים להיות שונים ואחרים ויצירתיים. זה סרט מעצבן ואולי גם תמוה – אבל לעולם לא בנאלי.
דוח מיוחד, אם יורשה לי
מסכימה עם הרוב, ,מלבד החיפוף. לדעתי הוא גאון, רק שעוד לא עליתי על – למה ?
אני מנסה לברר את זה את עצמי, כי בתחושת הבטן שלי, מרגע שיצאתי מהקולנוע – זה הסרט הישראלי הכי טוב שיצא השנה, לוקח את נינה בסיבוב, וגם כמה נוספים (וטובים לכשעצמם).
אז אולי תסביר
על מה הסרט?
ברצינות. אם יש לך דעה כל כך שונה ממה שהביקורת אומרת, ראוי לפרט ולנמק אותה קצת יותר.
גם אם בקי גריפין תשחק
בפרסומת הוטנטוטית למקלות כביסה, אני אדאג לראות את זה.
כנ"ל לגבי כל דבר אחר שהיא משחקת בו, כולל "מתנה משמיים".
לא בקולנוע כמובן (אני לא נוהג לבזבז את כספי על זבלונים שכאלו), אבל אם וכאשר זה יגיע לטלוויזיה- בהחלט.
ליידי גריפין היא פשוט הדבר הכי מושלם שראיתי בשנים האחרונות.
אמרתי לכם ואמרתי לכם
לא ראיתי את "מתנה משמים", ואין לי שום כוונה לראות אותו – אבל, האמת, זה לא בגלל הביקורת (המצוינת) של קיפוד, אלא בגלל שראיתי את "חתונה מאוחרת".
למי שלא זוכר כמה שנאתי את הסרט הזה:
א. תעיינו בביקורת שלי (קישורים לעיל).
ב. מאוד. אבל ממש מאוד.
כבר אז קוזה יקירינו הראה שאין לו שום סימפטיה לבני-אדם בכלל ולדמויות שלו בפרט, שום כוונה להראות מה המניעים שלהן, שום הבנה של סקס (הוא מראה עירום מכאן ועד מחרתיים, אבל זה לעולם לא מגרה), ויכולת מופלאה ולא מוסברת למשוך שחקנים טובים להשפיל את עצמם בשבילו.
מה לעשות, הבנאדם פשוט במאי מחורבן. אני יכול רק להתנחם בעובדה שכל, אבל כל המבקרים קטלו את "מתנה משמים" לחלוטין וביסודיות. אולי מישהו יחשוב פעמיים לפני שהוא נותן לקוסאשווילי תקציב בפעם הבאה.
המבקרים
רוב המבקרים דווקא סימפטו את הסרט, למיטב התרשמותי. במודעת הפרסומת שלו מצוטטים כמעט כל מבקרי ארצנו עם‮ תשבוחות שונות ושלל כוכבים (ובתחתית המודעה נכתב בקטן "ושניצל חושב אחרת"…)
על מה העליהום?
הסרט רחוק מלהיות טוב, אבל גם לא נורא בשום צורה לדעתי. סרט נחמד, קצת חסר פואנטה, קצת מעצבן בתסריט המבולגן בכוונה שלו, מבויים בבטחון וכשרון, עם כמה רעיונות מעניינים. למרות המגבלות של הסרט, יש בו עולם מאוד מגובש, שהבמאי הצליח להעביר אלי כצופה באופן מלא. והאמת, אולי אני ממש מנותק, אבל אין לי מושג מה זה העולם הזה. הצפיה ב"מתנה משמיים" הייתה כמו צפייה בסרט זר מתרבות שאין לי עליה מושג, בתקופה לא ברורה (ונוכחותו הסוריאליסטית של ביבי רק חיזקה את התחושה הזו). מה שאהבתי הוא שדובר גרם לי לקבל את העולם הזה במלואו, כפי שהייתי מקבל מציאות זרה של סרט איראני ללא הסתייגויות מתוך חוסר היכרות והבנה.
כמו כן, המשחק יוצא מן הכלל, ויובל סגל על כל איבריו ממש מצוין. גם הצילום היה יפה, הרבה יותר מסוגנן מב"חתונה מאוחרת".
העירום לא הפריע לי כל כך, לא ברור לי על מה כולם מזדעקים.
מה שכן הפריע לי זה העמימות של הסרט: לא מובן‮ כמה דובר מעודד ומנציח את הפטריארכליות, השמרנות והשוביניזם שהוא מתאר, כמה הוא מבקר את זה, כמה הוא מתאר את זה באובייקטיביות מדעית, וכמה הוא פשוט רוצה להנות מתגובות מבולבלות כמו זו שאני כותב כרגע.
מילא מבולבלות,
אבל מה הסיפור עם העברית הויזואלית?
על מה העליהום?
מסכים לחלוטין. לאחר שקראתי את כל התגובות כאן, זוהי התגובה הקרובה ביותר לדעתי על הסרט.
עוד סרט שאני לא אראה בגלל ביקורת עין דגית
זאת אומרת – אם זה יהיה בטלוויזיה, בערב שממש לא יהיה לי מה לעשות – אני אראה את הסרט. בטח לא בקולנוע (ואני נהגתי ללכת להמון סרטים ישראליים, יחסית), גם לא בהום סינמה או בווידאו. והנימוקים:
. עוד ב"טירונות" אהבתי אותו.
הביקורת החד משמעית של קיפוד, "חתונה מאוחרת" המבאס (שהדבר היחיד הטוב שיצא ממנו זו ספקטור), והתגובה של גונקל.
נראה לי ש"מתנה משמיים" הוא הקצנה של "חתונה מאוחרת" – הגרוזינים, העירום, הסיום הלא ברור – 'סדר, הבנו, ועכשיו לנושא אחר לגמרי. כמה אפשר לטחון את אותו הדבר (אאל"ט, גם סרטו הראשון "עם חוקים" עסק בנושאים דומים)?
בקשר לעירום – אכן בסרטים ישראליים דוחפים עירום בכל הזדמנות, ושכחתם להזכיר את "דיזנגוף 99" עם סצינת השלישיה המטופשת.
ולכל חובבי יובל סגל – זה המקום לציין, שהדבר היחיד שמצער אותי במעבר מדיגיטל בחזרה לאנלוגי, הוא העלמותו של הערוץ שבו יובל סגל מסביר על נפלאות הממיר הדיגיטלי
'דיזנגוף 99' לא היה סרט
עם יומרות אמנותיות. הוא היה אומר להיות סרט מבדר, ואת זה הוא עשה מצוין. העירום בו נועד רק למשוך קהל (אלא אם כן פספסתי משהו) ועדיין השלישיה ההיא לא היתה נצלנית ומיותרת כמו ההשפלות החוזרות ב'מתנה משמים'.
היקום הגרוזיני המקביל
פעם ראשונה שאני כותב פה – אז, הצהרת כוונות זריזה: מוקדם בחיים גיליתי שהדבר הכי גרוע שביקורת יכולה לעשות לצופה היא לגרום לו אכזבה מן הסרט, אז אני משתדל לא לגרום לציפיות מוגזמות. תגידו תודה – זה עדיף עשרות מונים על ללכת לראות את "עיניים עצומות לרווחה" בציפייה לחוויה מרגשת.
בשש מילים: סרט קליל על גרוזינים שוד וזיונים
ציון הסרט: חביב
הגעתי אליו עם ציפיות קרובות לאפס ולא התאכזבתי, למען האמת הוא עלה על ציפיותיי.
על "חתונה מאוחרת" חשבתי שהוא מקושקש ושטוח רגשית, אבל לפחות היה בו עירום. על "מתנה משמיים" אפשר להגיד בדיוק אותו דבר רק עם יותר עירום (פחות דקות מסך, יותר מגוון).
לזכות "מתנה משמיים" יש להגיד שהוא לפחות לא נפוח ומתמשך כקודמו.
אז מה יש לנו פה? קומדיית בורקס-פשע (על תצפו לצחוק ועל תצפו להימתח) שבה חבורה של גרוזינים שעובדים בנמל התעופה מתכננים שוד של יהלומים.
דובר קוסאשווילי יוצר יקום מקביל בסגנון אמיר קוסטריצה של כבוד המשפחה ופשע. די כיף לטייל ולהציץ בעולם הזה, קצת כמו בספארי. הגטו הגרוזיני הוא ארץ שהזמן שכח, לכל הגברים יש חולצות פרומות כפתורים, שרשרת זהב, עבודה בנתב"ג ורקע פלילי. אף אחד לא מרים טלפון אלא צועק מהחלון, קוראים זה לזה אדון וגברת ולא עושים שום דבר בלי רשות מאבא.
עוד דבר שתורם לתחושת היקום המקביל הוא שאי אפשר ליחס את הסרט שום תקופה היסטורית, שום דבר לא מודיע לנו שמדובר בסרט תקופתי, אבל הגברים כולם לבושים במיטב אופנת "שיגעון המוסיקה", נוהגים במכוניות בנות שלושים, יש הופעות אורח של קובייה הונגרית, אופני BMX, ביבי נתניהו (בתפקיד גרוזיני מת), ועוד אבזרים ותפאורה ששיכים לימינו אנו.
כמו ב"אסונות של נינה", מה שהוא כנראה הטרנד הנוכחי בסרטים ישראלים, אנחנו מקבלים כמות אדירה של קווי עלילה מקבילים. כתיבה תסריטאית כזאת דורשת רמה גבוהה של מיומנות, אבל מאחר ואנחנו בישראל לא צריכים להתאים את עצמנו לקונבנציות האמריקאיות של הנרטיב (יענו התחלה-אמצע-סוף) ומאחר שגם לכולם יש שמות גרוזינים בלתי נתפסים מה שיש לנו זה:"…רגע, היא האימא של זאתי ושוכבת עם ההוא? וזה אבא שלו וגם של ההוא?" אני לא לגמרי בטוח שעד עכשיו אני מבין מה קורה עם התפוח אדמה והתחתונים.
אם נחזור לעירום, (אחרת, בשביל מה בעצם אנחנו כאן) אפשר להגיד הרבה דברים על דובר קוסאשווילי, אבל אי אפשר להגיד שאין לו אומץ. הוא מציב סטנדרטים חדשים של חירות נועזת לעירום של השחקנים (והוא בתוכם) לקולנוע הישראלי ולקולנוע בכלל.
לגבי השוביניזם, הוא גלוי לעין וקיים בכמויות מסחריות כמצופה מסרט שעוסק במנהגים של תת-תרבות שמרנית, אבל גם אין שום גינוי שלו. לא רואה קשר בינו לבין העירום.
בקיצור לכו לסרט אם אתם סקרנים או לא בררנים.
למה צריך להיות אמיץ
כדי להראות עירום? בשביל להתפשט צריך אומץ. בשביל להגיד "יאללה תתפשטי" צריך מיתרי קול.
אהם
האומץ לא מתבטא בזמן צילומי הסרט אלא בחתימה על סרט המכיל אותו, עם כל האחריות המשתמעת מכך. לצורך העניין נשווה את זה להפקת סרט אמריקאי עם תקציב מכובד המכוון לרייטינג R.
בארץ זה לא רלוונטי.
עירום, באופן חד משמעי, מעלה את הרייטינג של סרטים בארץ, ולא מוריד אותו. אפשר להגיד שהיה צריך אומץ כדי לעשות סרט שלא מכיל עירום בארץ, ובכך לוותר מראש על מספר כלשהו של מאות או אלפי צופים.
קודם כל לא התכוונתי רק לחלק המסחרי
למרות שגם הוא חשוב. התכוונתי לשמו הטוב של הבמאי, לתפיסתו ע"י הציבור, הביקורת וכו' מבחינת מקצועיות שלו, שפיותו, וכל מיני כאלה.
חוץ מזה, נו, הסרט אמנם ישראלי אבל נעשה (כולו?) במימון צרפתי והולך להיות מופץ באירופה. אז גם באירופה זה לא רלוונטי? בכל העולם חוץ מארה"ב זה לא רלוונטי? אם כולם אוהבים עירום וסקס וכמה שיותר מהם, למה אנחנו רואים כ"כ מעט סרטים ממדינות שאינן ארה"ב שכוללים כמות ניכרת מהם? בנתיים לפחות דברים כמו "בלתי הפיך" (נגיד) הם היוצא מהכלל, לא הכלל.
ולמה זה? מצד אחד אפשר להגיד שזה כי כולם יכולים להשיג כמות אינסופית של פורנו רך (וקשה) בטלוויזיה או וידאו ולא צריך קולנוע בשביל זה. אבל בצורה עקיפה זה שוב מצדיק את דובר, כי הוא כן עושה את זה במסגרת סרט קולנוע.
ובצדק.
לא כל כך הבנתי מה בצדק
אבל לא נורא
כלומר, הסרט הוא בעצם
מנשר נגד העדה הגרוזינית? בזה הוא היה משכנע מאוד.
טוב, נו... הוא גרוזיני בעצמו, איך הוא יכול?
דווקא עלי זה השפיע להיפך
מייד אחרי הסרט התחשק לי לקנות טבעת ולפתוח עוד כפתור בחולצה.
במיוחד אחרי שרואים את יובל סגל strutting his stuff עם בקי גריפין בצד אחד ורונית יודקוביץ'בצד השני. מגניב להיות גרוזיני.
סליחה... יש לי
בוטה מאוד...
אם כתוב לי על הכתבה הזו שיש 8 תגובות חדשות, אז כל הודעה שלא "מקופלת" היא חדשה? כי ספרתי עכשיו 11 הודעות פתוחות ולא מקופלות והיה רשום שיש 8 תגובות חדשות…
לא כל תגובה.
תגובה חדשה היא זו שבצד ימין שלה כתוב בצהוב "חדש!".
במקרה שמדובר בתגובה לתגובה, ברירת המחדל היא לפתוח תגובה חדשה יחד עם ה"הורה" שלה, כלומר יחד עם התגובה אליה היא עונה, וזאת כדי שיהיה קל לעקוב אחר נושא הדיון (למשל, אחרי שתכנס לדף הזה שוב כדי לקרוא את התגובה שלי, היא תסומן כחדשה, אולם התגובה שלך גם תהיה פתוחה ולא מקופלת, כדי להזכיר לך מה היה הנושא המקורי ועל מה אני בכלל עונה/מדברת).
כשמדובר בכתבות "חמות", שהרבה מגיבים להן, קורה שרשום לך שיש מספר מסוים של תגובות חדשות, אבל עד שאתה טוען את הדף, הספיקו להתפרסם בינתיים כמה תגובות נוספות ולכן בפועל יש יותר תגובות חדשות (אבל אני משערת שלא זה המצב בכתבה המסוימת הזו, לפחות בהתבסס על שעת כתיבת ההודעה שלך).
תודה רבה!!
לא שמתי לב בכלל ל"חדש!" בצד ימין… זה עוזר מאוד.
אחלה!
פשוט נכון
עם כל הכבוד למר (כוס)שווילי, הסרט היה מזעזע…
כשיצאתי מחתונה מאוחרת חשבתי לעצמי שזה אחד הסרטים הכי טובים שנעשו בארץ. היה עירום, אבל בטעם טוב, נחשפנו לחוויה גרוזינית, וההתנגשות בין התרבות הגרוזינית לתרבות הישראלית, נושא מרתק..
אבל אז הוא יצא עם מתנה משמיים, עם קאסט גיאוני, תסריט משפיל, וחשיבה אומנותית של חילזון. כל-כך הרבה עירום מזעזע לא ראיתי, חוץ מכמובן סרטים למיניהם. העירום היה מוגזם, וולגרי, משפיל את … כולם, ובעיקר את הנשים.
חוצמזה, שוב, עם כל הכבוד לעדה הגרוזינית, בחתונה מאוחרת היה את הקונפליקט עם המודרן, אבל פה זה היה פשוט סרט גרוזיני, עם שלוש מילים בעברית, וגם אלה של שחקן רומני (אלון נוימן).
הנשים בסרט שיחקו תפקידים משפילים, ככלי בידי הגברים, מלאים בבזיון, השפלה וזלזול. פשוט דוחה, אם תשאלו אותי.
לאלה שטוענים שלא הייתה התחלה, אני יכול רק להסכים אתכם. זה עצבן, אבל זה לא פעם ראשונה שאנשים רואים סרט בלי התחלה. אז לקחו 90 דקות להבין את העלילה, אבל זה לא משנה… גם בעניין השמות זה היה בזיון, כי השמות היחידים שאני זוכר מתוך כלל התפקידים הם: בחו. (תודה לר. הויברגר).
ואגב, כן היה סוף. ראו את המטוס נוחת וזה אומר שהכל התנהל כפי המתוכנן. אין שום בעיה עם הסוף…
דובר קוסאשווילי, פעם הבאה, אל תבזבז את הכסף שלנו ושלך על פילם, קח סבון ונייר טואלט.
סרט נורא, בזבוז של פילם, השפלות, עירום חצי אסתטי חצי בזיוני, ופשוט – מיותרות.
בתור גרוזינית
אני יכולה לומר שהרבה ממה שרואים בסרט לא באמת קורה אצלנו בארץ, אבל בגרוזיה כן.
בואו נגיד שבארץ לא שמעתי על גרוזיני שחטף מישהי כדי להתחתן איתה (כי אצלינו הרוב משודכים) אבל בגרוזיה זה מאוד לגיטימי.
לדעתי סוף סוף יש בארץ מישהו שבא להגיד היי אנחנו פה וטוב שכך. אותו דבר הייתי אומרת אם היה קם מישהו מכל עדה ועושה את זה.
ולדעתי בנוגע לנושא של ההטרדה המינית זה אולי הפתיע אותה באותו הרגע אבל יש דברים הרבה הרבה יותר גרועים בחיי היום יום והיא פשוט הייתה צריכה להכניס לו כדי להשתיק אותו כי אם כל הכבוד (ויש כבוד) הוא לא צריך להטריד מינית כדי להשיג זיון. יש מספיק בחורות שיסכימו. וחוץ מזה יש לו חברה רצינית אז כל מה שהוא אמר לה באותו רגע היה לדעתי בכדי לבחון את התגובות שלה.
עד מתי אוגוסט 9 ?
איכס. פשוט איכס.
לפני כמה שבועות ניסיתי להזהיר מהסרט הזה. בביקורת על סרט אחר ניצלתי את הבמה והזהרתי, כי היה לי העונג לראות אותו בבכורה. ממש רציתי לצאת באמצע כי מאד לא עניין אותי איך זה יגמר, רק להפסיק עם הגועל. זה היה יותר מיאש ממסעות בטירונות, ויותר ארוך מהשאלה שליוותה כל הצבא "עד מתי אוגוסט 9 ?". פשוט איכס.
אוף. שונא כשזה קורה.
הסרט הכי מוזר שראיתי בחיים. מכירים ת'תחושה הזו, כשיוצאים מסרט ולא יודעים מה לחשוב עליו? בטח לא… נו, מילא.
מצד אחד, מה שקיפוד אמר בערך: עירום מיותר ומוגזם (לא שאני נגד לגמרי, אבל הי, דובר, יש גבול), עלילה מטופשת במקצת ולא ממש מובנת (לא ברור אם במכוון או לא, לדעתי), דמויות שטוחות כמו קרטונים וחוסר שיוך תקופתי ברור (מצד אחד, שטרות כסף ישנים; מצד שני – ביבי). כל הסיפור של שוד היהלומים, למרות העובדה שאינו עיקר העלילה, לא ברור ממש. אני מניח שרוב האנשים שיצאו מהקולנוע בו צפיתי בסרט אמרו לעצמם "חרא סרט, אין תוכן" (והם אמרו) פשוט כי הסרט לא מספיק מעניין. אין ממש גיבורים להזדהות איתם. אף אחד לא עובר תהליך של ממש. כלום. אה, והגרוזינית נראתה לי כמו גימיק מעצבן: אתה לוקח איזה כמה עשרות שחקנים ישראלים, מהמובילים שיש, מלמד אותם לדבר גרוזינית עילגת במבטא ישראלי כבד, ומצפה שנאמין שמדובר במשפחה גרוזינית ענקית שעלתה לישראל זה מכבר. נו, בטח.
אוח, אבל מצד שני: משחק ענק (מושונוב בעיקר!), צחוקים לרוב, אנתרופולוגיה (בגרוש?) די מעניינת, צילום מגניב ביותר. העולם שקוסאשווילי מציג *באמת* משכנע, משונה, מחדש משהו (אולי לא; לא יודע, לא ראיתי את "חתונה"). רואים שקוסאשווילי במאי מוכשר: הוא *כן* יודע לדובב את השחקנים שלו, *כן* יודע לכתוב, *כן* מסוגל להצחיק. השאלה מה עושים עם הכשרון הזה. יצאתי עם תחושה שיכול היה לצאת פה משהו הרבה יותר טוב ממה שראינו.
נהניתי מכל אלה, אבל השאלה אם החסרונות מתעלים על היתרונות מתעתעת בי. לא יודע מה אומר לאנשים שישאלו אותי איך הסרט, בחיי.
בחיים לא יצאתי מאולם הקולנוע עם רגשות מעורבים כמו אלו איתם יצאתי מזה הסרט. מוזר.
ביבי נתניהו?
אני היחיד ששם לב שביבי נתניהו מציץ/מבליח לו אי שם ברקע של התמונה שבראש הכתבה?
לא, אבל אתה היחיד
שמיהר לכתוב על זה הודעה לפני שטרח אפילו לקרוא את הביקורת.
דובר קוסאשווילי עונה
לשאלות גולשים ב-Ynet. המסר שלו לאומה: "בתחת שלי". התשובה לשאלה באיזו שנה מתרחש הסרט: "זה מה שחשוב לך? אחי, צא מזה!". צר לי. האיש דביל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2872180,00.html
מצד שני, יכול להיות שבעת הראיון הוא נעזר
במילון-טוקבק-וואינט-עברי.
או בסמים.
למה את אומרת את זה?
מה, רק כי ביבי נתניהו הוא היחיד בסרט שלא גרוזיני וכל הדמויות הן של פושעים או שרמוטות, זה אומר שכל הגרוזינים הם ככה? כל הגרוזינים הם בני-אדם, מה שאומר שכל בני-האדם הם גרוזינים. זה שמישהו לא שוכב עם אמא שלו נובע רק מהחברה המיושנת. בפורנו אין עלילה ולכן הוא לא מוציא אנשים מהבית, אז כנראה שזה לא פורנו. קיבינט עם הגזענות הזו!
יש לך פגם בלוגיקשווילי.
מוכנלפרטבשבילי?
אם א' מוביל לב',
ב' לא מוביל לא'.
לא, מסיבה אחרת
על אחת השאלות הוא השיב ב"אתה חושב שאני אידיוט או מסומם…"
מכיוון שאף אחד שם לא הזכיר סמים, אפשר להגיע מכאן למסקנה שעל ראש הגנב בוער הכובע.
בעת צפיה במרתון 'פלטפוס' בביפ בסופ''ש
צד עיני בקרדיטים שם של אחד, דובר קוסאשווילי, בתור עוזר הפקה / עוזר במה / איזשהו תפקיד (יחסית זוטר, אני חושבת, אבל אני לא מבינה גדולה בנושא). האמנם?
א. בדיחות גסות
זה סרט ענק
עם זה היה סרט של מרוקאים או אחת מעדות המזרח בטוח הייתה כותב שזה סרט יפה.
אז מה עם יש שם הרבה זין וכוס, גם בסרטים של טום קרוז יש הרבה זיונים אבל שם אתם אומרים שזו אומנות,
אז למה במתנה משמיים זה לא אומנות.? כי מסופר שם על משפחה גרוזינית?!
דיברת גם על השמות של הגרוזינים, אז איזה שמות היית רוצה שהבימאי השתמש בהם??
מוחמד או עבדאללה?? הוא השתמש בשמות גרוזיניים אסליים בשביל לגרום לסרט להיות מציאותי.
מתנה משמיים זה סרט ענק!!
זה לא היה הגיוני.
ראית את הסרט?
אתה יכול להסביר מה ענק בו?
הדובר, ככל הנראה.
אתה מזכיר לי את אלה שאמרו שלובה מבזה את הרוסים
במקום לנסות להנות מההומור, ישר החליטו "הוא עושה מבטא רוסי, זה לא מצחיק!". בדיעבד התברר שרוב המתלוננים (בדומה למשה קצב בזמנו) בכלל לא רואים את "ארץ נהדרת" ופשוט שמעו על הדמות ממישהו אחר.
איפה הדמיון לתגובה שלך? יכול להיות שאהבת את הסרט (כנראה שכן), יכול להיות שמישהו אחר לא יאהב אותו. מהנקודה בה אתה מוכן להודות שאין לך את הטעם הטוב המוחלט, עד לחיפוש גזענות בביקורת לא אוהדת יש מרחק עצום. כמו שקופאית רוסיה כועסת שמישהו "יורד" על חברותיה למקצוע (ומה, על מרוקאים ורומנים מותר לצחוק?), גם אתה זועם על כך שמישהו לא חושב שסרט על גרוזינים הוא יצירת אמנות.
אם אהבת את הסרט, ספר לנו למה. רק עשה טובה וחסוך מאיתנו את החיפוש המיותר אחר גזענות בביקורת. זה לא מחמיא, לא לך ולא לסרט.
זה סרט ענק
היי אבי
מזמין אותך לפורום התגובות לסרט חתונה מאוחרת בקהילת יוצאי גרוזיה.
קהילת יוצאי גרוזיה
הקהילה שלנו הינה אוסף פורומים ברשת אינטרנט לטובת העדה הגרוזינית.
פורום פתוח ותוסס למגוון נושאים הקשורים ליוצאי גרוזיה.
מי שרוצה להשפיע שיגלוש ודעה יביע!
http://groups.zahav.net.il/comm_forum_page.asp?CommID=3059
ראיתי
ואהבתי, מאוד. מה שכן, הפעם אני מבין לגמרי למה שונאי הסרט שונאים אותו, ובדיוק אותם האלמנטים (בהמיות, עודף סקס, התמקדות בדמויות במקום בעלילה או בחוסר העלילה) הם הסיבות העיקריות להנאתי מהסרט. אז מה שרציתי להגיד בעצם, זה שאין לי מה להגיד.
השכונה הגרוזינית..
גדלתי בשכונה שבה היו הרבה גרוזינים – הנה שמתי את זה על השולחן.
במידה מסויימת זה תנאי הכרחי להנאה מהסרט והבנתו.
בתור משהו שגדל בין גרוזינים תמיד הצחיקו שלא לומר היממו אותי המחוות שלהם ההתלהטות המיידית. הסרט בהחלט ממלא אחרי הציפייה הזאת.
הספסל בצל העץ – בשכונה ההיא לגרוזינים היה מאד חשוב שיהיה ספסל קרוב לבית, ואם לא היה אחד אז היו בונים כזה. כמובן שאף אחד אחר לא העיז לשבת עליו. על הספסל הזה היו מתנהלים חיים חברתיים שלמים – ממשחקי דמקה (שדרשו את כמות הזמן של משחקי שחמט) ועד שתיית משקאות חריפים "עבודה בית". ומי שהיה נקלע לאיזור, וזה קרה לי כמה פעמים כשילקוט בית ספר עליי – היה מתבקש להצטרף למחוות השתייה, ולפיתוח הגבריות (בסגנון גרוזיני).
גם המבנה המשפחתי , כמו שהוא בא לידי ביטוי במשפחה של מוני מושונוב,
אח שנראה טוב
אח שחושב שהוא חכם
ואח שבטוח שהוא נורא חזק
היה משהו שגרתי.
בקיצור, חוץ מהעירום הבאמת מוגזם והלא רלוונטי, והעובדה שרוב השחקנים לא נראים גרוזינים, סרט מצחיק מדוייק. מחזיר אותי במנהרת זמןלתקופה.
בעקבות הסרט: זוגתי ההמומה "סבלה" מכמה ימים שבהם דיברתי במבטא גרוזיני עם מחוות גרוזיניות, לא העזתי לנסות את הייחס לנשיפ (זה פשוט היה גומר את הקשר).
טוב אני הולך לראות את "להרוג את ביל -2 " נראה מה זה יעשה לי.
שאלה רצינית.
הסרט החזיר אותך לאיזו תקופה?
כי לגמרי לא ברור באיזו תקופה הוא מתרחש. יש בו דברים שבבירור שייכים להווה (דבר קטן שבלט לי אישית לעין: בקבוקי הקוקה קולה בחתונה הם מהסוג שקיים היום, ונראו שונה אפילו לפני שנתיים), ודברים שנראים כשייכים לשנות השבעים.
שאלה רצינית.
זה בדיוק העניין.
אם תבקר בנווה יעקב או ברמלה או לוד אתה תכנס היישר למקומות שנתקעו אי שם בסוף שנות השבעים – קצת אחרי העלייה מברה"מ.
תפגוש אנשים שיודעם פחות מ10 מילים בעברית, שיושבים בפאתי בתי דירות, עסוקים רב היום במשחקי דומינו, ודמקה.
הלבוש והמנטליות שייכים לשנות השבעים ושם הם נמצאים.
דרך אגב – "חתונה מאוחרת" הוקרן בארה"ב, ואחת הביקורות היללה את סצינת הסקס בסרט כ"סצינת הסקס הכי אמינה וריאליסטית שצולמה אי פעם" – מעניין אהה.
זהו – סע לבקר בלוד וברמלה – ובפעם הבאה כשאתה עובר בשדה התעופה בנ גוריון – תן מבט אנתרפולוגי ובוחן בסבלים של המזוודות ואלה שמסדרים את העגלות – הם רובם שייכים לאותה "כת סודית".
אני לא בטוחה שזה מה שרד שאל.
גם בחולון יש גרוזינים, וגם שם הם משחקים דמקה ושש בש כל היום (המיתוס אומר שלא רק שהם מהמרים על כסף, הם גם מהמרים על שיני הזהב שלהם). ולמרות שהם לבושים טיפה אחרת מכלל האוכלוסיה החולונית, הם עדיין חיים בהווה ומשלמים בשקלים (בניגוד למה שמוצג בסרט).
בכל מקרה, אם בלוד ורמלה יש גרוזינים שלבושים כמו בשנות ה-70, אזי לפי מה שאתה אומר, הסרט לא החזיר אותך לשנות ה-70, אלא להווה של לוד ורמלה (כן, כן. סמנטיקה מעצבנת).
אני לא בטוחה שזה מה שרד שאל.
אני מסכים עם התיאור לגבי חולון – משעשע מאד.
נקודת ההתבוננות שלי היא פנימית – כלומר עליתי לארץ מרוסיה בשנות השבעים- וגדלתי באיזור דומה, מאחר ועזבתי את אותו מקום ( אני גר בארה"ב) לראות את הסרט מחזיר אותי לאן שהוא וזה לשנות השבעים.
כן, זה היה מעניין גם כשאני כתבתי את זה.
כתבה מספר 1002
טוב, אז אחרי שהוצאתי את דיבתו של קוסאשווילי
באופן אישי, התפניתי הבוקר סוף-סוף לצפות בסרט בעצמי.
מה אני אגיד, לא היה כל כך רע. אולי זה בגלל הנמכת הציפיות המאסיבית, אבל יחסית להילולה שצפיתי, היה אפילו לא עד כדי כך פורנוגרפי. בסך הכל סרט פחות שלם מ"חתונה מאוחרת", אבל הרבה יותר מעניין, עם כמה הברקות מוצלחות.
מה שכן, עדיין יש לי הרושם שזה סרט סביר אמנם, אבל עם תפיסת עולם סוטה לגמרי. מבחינה סגנונית הוא היה יחסית מעודן, לא עשוי בגסות רוח מיוחדת, ולכן אין עליו אווירה של בורקס לטעמי, אבל התוכן היה מלא בכל כך הרבה רגעים דוחים במתכוון (למה חיוני, למשל, {ספוילר?} הנאד של ליאור אשכנזי באמצע סצינה של תכנון השוד?) שהתחושה המצטברת שלי היתה שמדובר בסרט של קולנוען מוכשר מאוד, עם הבעיה הקטנה שאין לו מה לומר חוץ מ"זין, כוס". ולא, לא התרשמתי שקוסאשווילי בא לקעקע חברה מסוימת ואת המנהגים הפרמיטיביים שלה. הוא פשוט נהנה מהאקשן, וכל דחייה מהמתרחש, באם יש כזו, היא על אחריות הצופה בלבד.
התוצאה, אם כן, מבחילה לפרקים, ילדותית כמעט תמיד, אבל גם מבדרת לעיתים. אני אישית חשבתי שהקטע עם ביבי היה פשוט מדהים, נפלא וכביר (לא, לא אחזור בי ולא אתנצל!) וגם היו כמה דיאלוגים לא רעים, כמה שוטים מרהיבים ובקי גריפין בעירום (היה שווה לחכות). דווקא המשחק, החלק היחידי בסרט שציפיתי ממנו למשהו, היה מאכזב לרוב, וגם היו בעיות בזרימה של השפה העברית לפעמים (המילה "נוסף", מר קוסאשווילי, היא לא משהו שערסים עושים בו שימוש ביום-יום). זה בטח לא סרט טוב, אבל גם לא בזבוז מוחלט של שעתיים מהחיים.
הקטע עם ביבי
אם חשבת שהוא היה נפלא (יכול להיות – אני לא הבנתי), אז אתה יכול לנסות להסביר מה היה, בעצם, הקטע?
קצת משחקי תודעה משעשעים, זה הכל (ספוילר)
הרי יש כבר דמות של בעל מת בתסריט, לא? ותמונה שלו אמורה להופיע בסרט, לא? והסרט הוא פיקציה, כלומר, הוא לא באמת מתרחש אלא קורה בעולם קולנועי שמקביל למציאות. אז למה שהתמונה של הבעל המת לא תהיה, במקום של איזה אלמוני מסתורי, תמונה של ביבי נתניהו? אפשר לחשוב שהגיבורים של הסרט הם אנשים פשוטים מהרחוב ולא הכוכבים של "זהו זה" ו"החמישיה".
לא מתוחכם מדי, נכון, אבל משחק כל כך חצוף בקונבנציה, ומפתיע, ומשום מה גם עצם העובדה שזה דווקא ביבי עם המבט הזחוח והקצת אלוהי שלו, והופ, בדיחה קורעת (צחקתי איזה שלוש סצינות אח"כ).
עכשיו בדיחות?
אין ויכוח על זה שזה הדבר הכי מצחיק בסרט, אבל לא נראה שהוא מצחיק מהסיבות הלא נכונות? כלומר, אם באמצע הסרט היה מופיע אביר שאומר "ני!", אני הייתי צוחק, אבל זה לגמרי לא מתאים לכל האווירה של הסרט, ומפרק את העולם שבו הוא מתרחש. אם הסרט אמור להיות מציאותי (הוא אמור?) ההופעה של ביבי הורסת את זה, ואם הוא לא אמור להיות קומדיה מטורפת (ואני לא חושב שהוא אמור), העובדה שצחקת שלוש סצינות אחר כך היא, בעצם, לא לטובתו.
אין ספק שיש משהו במה שאתה אומר
אבל משום מה זה פשוט לא הפריע לי, אולי בגלל שבניית העולם המציאותי של הסרט עניינה אותי כקליפת השום מינוס. בכל אופן זה סרט מאוד לא מתאמץ, שמשדר באופן כללי "על הזין שלי מה שאתם חושבים", ומהבחינה הזאת ביבי משתלב מצוין, ובולט בתור ההצלחה הגדולה של הסרט.
הקטע עם ביבי
למיטב זכרוני לאורי קליין הייתה פרשנות מעניינת לעניין ביבי. הוא כתב שהסגידה לבעל המת בדמותו של ביבי היא קריצה לחברה הישראלית כולה, שגם היא סוגדת לאיזה מין פטריארך שכבר מזמן איבד את הרלוונטיות שלו. ואז הוא הוסיף איזה "צביון" או שניים.
אם זו רק היתה תמונה של בן גוריון
או של רבין, זה היה אפילו יכול להיות הגיוני.
זו הייתה חלק מהפואנטה שלו
שביבי הוא *לא* מישהו שראוי למעמד שלו בקרב שכבות מסויימות בעם. בסך הכל איזה פוליטרוק דמגוג בשקל.
תגיד, גונקל
"התוצאה, אם כן, מבחילה לפרקים, ילדותית כמעט תמיד, אבל גם מבדרת לעיתים."
אתה לוקח שיעורים אצל אורי קליין?
ובעצם, מה משמעות הביטוי ''מבחיל לפרקים''?
אם מישהו נוהג מדי פעם לאכול את הפרשותיו שלו עצמו, האין אותו מישהו מבחיל באופן כללי?
בחייך,
אם יש סרט שאתה ממש אוהב, אבל סצינה אחת מסוימת בו מכעיסה אותך, מבחינה מוסרית – הסרט כולו, בהכרח, נהיה מבחיל?
ועל אותו כנ"ל, ברמה הכי חוויתית: אם יש סרט שחלקים נרחבים בו מבחילים, ונקודות מסוימות בו מהנות ומבדרות, האם חלה עלי איזה חובה להחיל את המבחילות גם על הנקודות המבדרות? מה הבעיה עם זה שחלקים מסוימים בסרט מהנים מאוד בפני עצמם, על אחת כמה וכמה שזה לא סרט עם עלילה מאוד אסופה, אלא יותר קולאז' של המון רעיונות שונים? משטרת המוסר מחייבת אותי להקיא?
כן, נקודות בסרט היו מעוררות קבס. לא, לא ישבתי כל הסרט בתחושת גועל וזעזוע. הא לכם.
תשובות -
>>> אם יש סרט שאתה ממש אוהב, אבל סצינה אחת מסוימת בו מכעיסה אותך, מבחינה מוסרית – הסרט כולו, בהכרח, נהיה מבחיל?
לא.
>>> אם יש סרט שחלקים נרחבים בו מבחילים, ונקודות מסוימות בו מהנות ומבדרות, האם חלה עלי איזה חובה להחיל את המבחילות גם על הנקודות המבדרות?
כן, במידה רבה. אלא אם כן אתה טוען שמדובר באוסף מערכונים. לסרט עדיין אמורה להיות שלמות מבנית ורעיונית, וסה"כ, הכל מגיע מאותו מקור, מאותה השקפה. לריח רע יש נטייה להשאר באוויר. וסרט שרובו מצחין, כולו מצחין.
>>> משטרת המוסר מחייבת אותי להקיא?
לא. עדיין לא. עובדים על זה.
כן.
עכשיו כשסגרנו את זה, אז סתם לידע הכללי – מה לא בסדר עם המשפט שכתבתי?
סתם, סתם, תרגע...
פשוט, על הצורה התחבירית "התוצאה, אם כן, X לפרקים, Y כמעט תמיד, אבל גם Z לעיתים" יש לאורי קליין, לדעתי, זכויות יוצרים.
מילא "התוצאה" (ביטוי אורי קלייני מובהק) בפני עצמו, מילא "אם כן" מיד אחריו, מילא שורה של שלושה תארים סותרים בצירוף מילות הקישור "לפרקים" (אורי), "כמעט תמיד" (קליין) ו"לעתים" (די!), אבל האופן שבו כל המשפט מציית לחלוטין לסגנון של אורי מיודעינו – נו, לא יכולתי להתעלם.
אה, אוקיי.
האמת היא: בבית שלי לא קוראים הארץ. אנחנו יותר מכוונים על הצהובונים. לא שלא יוצא לי לקרוא את קליין מעת לעת (לפעמים אני נהנה, לפעמים לא), אבל אם אני חולק איתו ביטויים זה כנראה כי אלוהים רצה.
במאי גאוןןןןןן
בעיני לפחות כל כך נהניתי מהסרטים שלו ואני חושב שהסרט ממש יצירה
אני ממש לא חושב שככה העדה הגרוזינית מתנהגת לפחות עד ששאלתי כמה מחבריי והם אמרו שהכול ממש בול רק שזה לפני הרבה שנים והיום זה לא ככה אם את רוצה להתחתן עם מישהי אז אתה אונס אותה , אז איפה לא בדיוק ברור לכם הביקורת השלילית הזו.
איזה עדה בעולם תרצה שכולם ידעו שאונס מקובל אצלה והעונש שאתה מקבל זה להתחתן עם בחירת חרמנותך …(למרות שאני חושב שזה ממש גאוני וחבל שאני לא גרוזיני)
ולדעתי הבטח מוקצנת איפשהו דובר עם הסרט מתנה משמיים נמצא ממש אחרי סרטי הבורקס יישר כוח .
גול עצמי
בהנחה שהבימאי דובר מעוניין בהצלחת הקולנוע הישראלי, במה בדיוק הוא קידם הנחה זו בכותבו סרט זה (ועוד להשתתף בו)? יכול להיות שזו מחאה נגד העדה הגרוזינית אבל המוצג כאן מציג מחאה בוטה ואישית שכן ניכר מכל סצינה שיש כאן בימאי טעון כלפי העדה אליה הוא משתייך וכל מטרתו בסרט זה היא להביע את שאת נפשו מהמנטליות הנאלחת לדידו של עדה זו. עניין זה לגיטמי ביותר אבל למה לשתף את כולנו בכך? ועוד בצורה כזו? האין זה בבחינת גול עצמי לקולנוע הישראלי מאחד היוצרים שנחשב עד לסרט זה כמוערך (לפחות בעניי). העירום בסרט והבוטות בו מוצגים אברים ומצבים אינטימיים משמרים את הקונספט הישן ודל הרמה של הסרטים הישראלים הישנים. הרי לא נכנסנו לעידן חדש בסרטים הישראלים?
אודה על האמת – לקחתי סרט זה ממכונת הסרטים רק בגלל שראיתי את שמו של דובר קוסושבילי מתנוסס ע"ג פרסום הסרט. חשבתי שמדובר באיכות ונתבדתי. סיימתי את הצפייה בתחושת גועל מהבוטות ובתהייה גדולה – מה בדיוק רצה כותב הסרט? בפעם הבאה אדע להיזהר מפני סרטיו של דובר קוסושבילי! גועל נפש!
דובר - עבד כי ימלוך
דובר אם אתה קורא ביקורות זה מופנה אליך: בדרך חזרה למטה אתה רואה את כל אלה שדיכאת בדרך למעלה או בחיי המדף הקצרים של הפסגה. אתה אדם גס רוח , שלא יודע איך להתמודד עם הצלחה ומוציא מתוכך את כל השדים והתסבוכים שלך. צניעות בן אדם זה מה שיעזור לך. הסרט האחרון שלך הוא סיוט ברמת התסריט, וכלקטור אתה יודע כמה תסריטים הם חשובים. מאז שפגעת בי אישית- אני רק מקווה שתיפול , וחבל! אתה צובר לעצמך שונאים.