 |
||
| בכל פעם שמל גיבסון פותח את הפה, מישהו נעלב, וזה לא בריא לאוסקר. מל אולי חשב שלפחות 'אפוקליפטו' – שמתרחש בתרבות המאיה, לפני 1200 שנה – לא ירגיז אף אחד. טעות. עכשיו תושבי גואטמלה, צאצאי המאיה, מעוצבנים עליו. |
07.12.2006
|
|
יומית
בכל פעם שמל גיבסון פותח את הפה, מישהו נעלב, וזה לא בריא לאוסקר. מל אולי חשב שלפחות 'אפוקליפטו' – שמתרחש בתרבות המאיה, לפני 1200 שנה – לא ירגיז אף אחד. טעות. עכשיו תושבי גואטמלה, צאצאי המאיה, מעוצבנים עליו.
בכל פעם שמל גיבסון פותח את הפה, מישהו נעלב, וזה לא בריא לאוסקר. מל אולי חשב שלפחות 'אפוקליפטו' – שמתרחש בתרבות המאיה, לפני 1200 שנה – לא ירגיז אף אחד. טעות. עכשיו תושבי גואטמלה, צאצאי המאיה, מעוצבנים עליו.
בעקבות הטריילר
ועבודת פרוס שכתבתי לפני שנתיים על תפיסת המוות אצל המיה, אני חייב לציין שיש להם סיבה להעלב.
כבר מהטריילר מבחינים שהתרבות מצטיירת שם כצמאת דם ומספר את סיפור האהבה של שניים שמוקרבים בניגוד לרצונם. , זו הסתכלות שטחית ודי משעממת.
כמות האנשים שהוקרבו לא הייתה אסטרונומית (אני לא זוכר את המספרים), ויותר מכל חשוב לזכור שאנשים לא הוקרבו בניגוד לרצונם אלא עמדו בתור והשתוקקו לכך.
נו באמת! זה רק הטריילר!
להפנות אותך לכל הדיונים באתר שמדברים על כמה *אי-אפשר* לשפוט סרט ע"פ הטריילר שלו?
אל תפנה אותו, תפנה את צאצאי המאיה.
ההודעה למעלה מכוונת לכל מי שלאמא שלו קוראים מאיה.
או אבא, אני לא מפלה.
אם כבר טריילרים מטעים
http://www.youtube.com/watch?v=2T5_0AGdFic&eurl=
מרי פופינס כסרט אממ… אימה.
הייתה יומית על אתר עם דברים כאלה
והנה הוא: http://www.thetrailermash.com/
המועדף עליי, בכל אופן, אחרי הקומדיה הרומנטית 'הניצוץ' (שנמצאת באתר), הוא 'רקוויאם לצעצוע של סיפור', או 'טוי סטורי 2 רקוויאם', והוא פה: http://www.alienpanic.com/toy.html
נו, אולי הוא מתכוון לאינקה.
בעקבות הטריילר
כתוב ב"הארץ" שיש דיבור שזה סרט ממש ממש טוב.
הייתכן?
שידור חוזר
מל גיבסון מציג סרט היסטורי עתיר שפיכות דמים שלא מדייק בפרטים- איך זה בדיוק חידוש?
מצד שני- הוא בטוח מדוייק יותר מעמוס גיתאי (לא יהיה מעניין לראות את הגרסה של גיתאי לפסיון של ישו?).
הרשה לי לחזור על עצמי: מדוע הוא לא מדייק בפרטים?
זאת אומרת, מה קרה מבחינה היסטורית אף אחד לא יודע, אבל למקור הספרותי הסרט הקודם שלו מאוד נאמן.
הרשה לי לחזור על עצמי: מדוע הוא לא מדייק בפרטים?
לב אמיץ: הנסיכה הצרפתית (איזבלה) אמורה להיות בת תשע בערך באותה תקופה, לא הייתה הצטרפות מסיבית של אירים לצידו של וואלס (רובם היו שכירי חרב של המלך), הכיבוש האנגלי (שמתואר כארוך שנים) התחיל רק שנה לפני אירועי הסרט (1296) ועוד כהנה וכהנה טעויות קטנות
http://en.wikipedia.org/wiki/Braveheart#Historical_accuracy
הפטריוט- עבדים חופשיים (אוקסימורון) משרתים בצבא האמריקני, אכזריות בריטית מוגזמת וכו'…
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Patriot_%282000_film%29#Historical_inaccuracies_.26_controversies
הפסיון של ישו- ישו מנצרת הוא מושיע האנושות :)
אני לא הולך לטעון שהם סרטים גרועים (או שהם גרועים בגלל חוסר הדיוק ההיסטורי), אני פשוט מציין שלשמל גיבסון יש היסטוריה של הוצאת סרטים היסטוריים (נשמע רע) לא מדוייקים.
הרשה לי להתנצל
יש לי רפלקס מותנה שבו אני מגן אוטומטית על 'הפסיון' כנגד מתנגדיו, והוא כל-כך מותנה שהייתי בטוח שאתה מדבר דווקא עליו. לגבי השניים האחרים, אין ויכוח.
אני רק שאלה.
או יותר נכון הערה. לא ראיתי את 'הפסיון', אבל קראתי את הספר. את ארבעתם, ליתר דיוק (מאוד נחמדים, אגב. אני אישית ממליץ על לוקאס – מושחז, חד ובעל עומק נראטיבי מרשים). זה אמנם היה די מזמן, אבל אני זוכר בבירור שהיו כמה הבדלים ביניהם, חלקם די מהותיים. ובמקרה כזה, לא ברור לי עד כמה הסרט יכול להיות נאמן למקור, כי הרי אם הוא נאמן לאחת הגרסאות, הוא מן הסתם חוטא לאחרות.
אני רק תשובה
"הפסיון" (הסרט) מתייחס רק ליממה האחרונה בחייו של ישו. ארבעת הפסיונים כמעט ולא מציגים פרטים סותרים לגבי היממה האחרונה.
אגב, אני גם לא בטוח עד כמה יש ממש סתירות בין הפסיונים לגבי יתר חייו של ישו. אמנם יש הבדלים, אבל הם בעיקרם, למיטב זכרוני, בפרטים שנמצאים באחד הפסיונים ולא באחרים (לדוגמה – תחיית אלעזר לא מסופרת בכל הפסיונים).
תשובה טובה.
לפי מה שאני זוכרת,
לוקס, מרקוס ומתי די דומים, בעוד יוחנן הוא סוג של אח חורג (והוא גם האהוב עליי, באיזה ספר חוץ מיוחנן תמצא את משפט הפתיחה "בראשית היה הדבר והדבר היה אצל האלוהים ואלוהים היה הדבר"? לוגיקה במיטבה).
דרך אגב, אותה בעיה קיימת גם בעיבודים הבימתיים והקולנועיים של 'המלך ליר' של שייקספיר, משום שקיימות שתי גרסאות שונות מאוד זו מזו (ה-P וה-Q). הפיתרון שנבחר באחד מהסרטים שנעשו על פי ליר (לא זוכרת איזה) היה לערבב את שתיהן, להוסיף קצת מדמיונו הקודח של הבמאי, לנער ולהגיש לצופה.
הבשורה על פי יוחנן זה ספר מעאפן.
נכון שהוא שונה מהשאר, אבל הוא גם הרבה יותר משעמם (זו לא רק אשמתו – כל סיפור מתחיל לשעמם בפעם הרביעית), ואאל"ט גם הכי אנטישמי.
אם את בקטע של יוחננים למיניהם, אני ממליץ דווקא על 'חזון יוחנן' הצבעוני והמשעשע.
יוחנן לא אשם ששמו אותו רביעי!
מה פתאום. זה היהודים אשמים.
אוף איתם.
יהודונים מסריחים!