 |
||
| נניח יש לך סרט עם תפקיד של אישה לא מאוד מושכת. מה תעשה? כמובן, תלהק יפהפיה מדהימה עם טונות של איפור. תמונות מרשימות מאוד של שרליז ת'רון, לפני ואחרי האיפור ל'מפלצת', המבוסס על סיפורה האמיתי של רוצחת סדרתית. |
21.12.2003
|
|
יומית
נניח יש לך סרט עם תפקיד של אישה לא
מאוד מושכת. מה תעשה? כמובן, תלהק
יפהפיה מדהימה עם טונות של איפור.
תמונות מרשימות מאוד של שרליז ת'רון,
לפני ואחרי האיפור ל'מפלצת', המבוסס
על סיפורה האמיתי של רוצחת סדרתית.
נניח יש לך סרט עם תפקיד של אישה לאמאוד מושכת. מה תעשה? כמובן, תלהק
יפהפיה מדהימה עם טונות של איפור.
תמונות מרשימות מאוד של שרליז ת'רון,
לפני ואחרי האיפור ל'מפלצת', המבוסס
על סיפורה האמיתי של רוצחת סדרתית.
וואו!
אם לא הייתי יודע שזאת שרליז ת'ורן (סתם מנסה לחקות את אנג'לינה)…
איפור מוצלח אבל לא יותר קל לקחת מישהי מכוערת?
אגב: אהרו"ע (כרגיל).
מי עשה הכי הרבה אהרוכ"ים באתר?
דווקא די דומה
אני חייב לציין שאם מתעלמים מכך שת'רון היא בחורה יפה (וגם סקסית נורא, וגם שחקנית לא רעה בכלל) והרוצחת לא משהו (למרות שלא מכוערת כמו שעשו את ת'רון), הן דווקא די דומות: אותו האף, אותו מבנה פנים עגול, אותו אופי של שיער.
כמובן שזה דבילי שכיערו את ת'רון ולא לקחו שחקנית שלא נראית משהו מראש, אבל יש לכך שתי סיבות מרכזיות:
1. זה מוכר (לא המון, אגב, כי ת'רון עוד לא מאוד מפורסמת).
2. כי ת'רון, סביר להניח, ממש התחננה שיקחו אותה, ובטח גם עושה את התפקיד בחצי-חינם, כי היא רוצה שיתייחסו אליה ברצינות (ראו מקרה ניקול קידמן, שמה זה עבד לא רע בכלל).
זה עבד לא רע גם הפעם
היא קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב על התפקיד שלה ב'מפלצת', וסביר שגם המועמדות לאוסקר בדרך. אם כי לפי הביקורות, זה קשור פחות לאיפור ויותר לזה שהיא פשוט מצוינת בתפקיד.
תגיד, זה שאתה כותב באתר המון (יחסית) בזמן האחרון, זה בגלל המבחן המתקרב שלך? צריכים להיות לך יותר מבחנים. אולי בסוף תכתוב לנו גם ביקורות.
והנה, שעתיים אחרי היומית
התברר לי שרוג'ר איברט בחר את 'מפלצת' לסרט השנה שלו, ואת הופעתה של שרליז ת'רון בו כהופעה הטובה של השנה.
http://www.suntimes.com/output/eb-feature/sho-sunday-roger21.html
בשיא הכנות
אם לאונרד שלבי היה עושה סיכום שנתי, הוא היה נראה פחות מושפע מאפקט שרק ממה שאיברט עשה.
הסרטים הטובים באמת
(או אם תרצה: הסרטים שהכי מכוונים לטעמם של המבקרים האמריקאיים) יוצאים תמיד לקראת סוף השנה. זה לגמרי לא מקרי.
אני ספרתי חמישה סרטים שיצאו בחודשים האחרונים וחמישה סרטים שיצאו יחסית מזמן. לאיזה יחס ציפית?
בדיוק ליחס הזה
וזו הבעיה, ממבקר נחשב כמו איברט קיוויתי שיהיה קצת שונה. שלא יבחר, כמו רוב המבקרים במעמדו, בסרט שהבכורה הכלל-ארצית שלו תהיה בכלל בשנה הבאה (ינואר). הוא מזכיר לי ככה מישהו שראה סרט לפני יומיים והחליט שזה הסרט הכי שולת!!1 כי זה מה שהכי טרי לו בזכרון. ברור שהוא שוקל כל ביקורת בכובד ראש, אבל יש משהו מעיק בכך שבסיכום השנתי נבחר סרט שלרוב הקהל עוד אין גישה אליו.
אז מה שאתה מציע זה שהמבקרים
יסיימו את השנה שלהם מוקדם מהרגיל, נניח בנובמבר (כמו שרווה עושה)? יש עם זה בעיה מסוימת – זה נחשב לא רווחי. המטרה של רוב העיתונים היא ליצור תחושה של חדשנות – הם משיגים סקופים ראשונים, הם מספרים על הסרטים הכי חדשים. כשמבקר מספר על סרט שכרגע הוא בהפצה מוגבלת אבל בקרוב יגיע לכלל הקולנועים, הוא יוצר ציפיה (זה טוב לעיתונים, שנמכרים כדי שהקוראים יקבלו מידע בזמן אמת על הסרט החדש הזה שהם עוד לא שמעו עליו כלום, וזה טוב לבעלי האולפנים, כי ככה מדברים הרבה על הסרט שלהם וזה תורם להם למכירות, ואולי אף עוזר להם להחליט אם להפיץ אותו בצורה מורחבת, או מורחבת מאוד). לעומת זאת, אם אותו מבקר דוחה את הדיון בסרט – או ה"פרס" עליו – לשנה הבאה, הוא מפספס את הקהל שלו. סביר שהם כבר לא יזכרו מה זה הסרט הזה, ואם כן – אז למה הוא נזכר בו פתאום. זה לא יעזור לאף אחד כי אף אחד לא יילך לקולנוע בגלל הביקורת והכתרת הסרט ל"סרט השנה". וזה יוצר תחושה של התקעות בעבר. כאילו למבקר לא היתה הפריבילגיה לראות את הסרט לפני כולם, כאילו הוא לא נחשב מספיק ונאלץ להסתפק בשאריות, כמו פשוטי העם שרואים את הסרט מתי שהוא מופץ בצורה נרחבת. אני לא מאמינה שיהיה מבקר אמיץ דיו כדי להרים את הכפפה הזו ולסקר סרטים מאוחר יותר.
זה, אגב, יוצר בעיה מבחינת סיקור סרטים שיצאו להפצה מצומצמת, ובגלל בעיות כאלו או אחרות ההפצה הרחבה שלהם בוטלה ('סחף חושים' הוא הדוגמה שעולה לנגד עיני – הכשלון שלו קבר כל תוכנית להרחיב את הפצתו). מה אמור לקרות בכזה מצב – מבקר לא ידבר על הסרט בכלל?
בתור מי שמסכם את השנה בסוף נובמבר
ומחכה עוד קרוב לחודש לפני פרסום התוצאות, מתוך כוונה להימנע מאפקט שרק? כן, הייתי מעדיף שככה ינהגו מבקרים בעלי שם.
נו באמת
ואם הוא היה בוחר את Cold Mountain לא היית מתלונן? מה ההפרש בין הבכורות הכלל-ארציות שלהם? שבועיים?
חוץ מזה, קשה לי להאמין שאברט ראה את הסרט לפני יומיים. הסרט הוקרן במסגרת פסטיבל טורונטו, אברט היה נוכח בפסטיבל טורונטו ודיווח משם, אם זכור לי נכון. הפסטיבל היה בספטמבר.
שים לב לשימוש במילה ''מזכיר''
אחת הפריבלגיות של מבקרים מכובדים היא היכולת לראות סרט חודשים לפני כולם, אבל זה עדיין צורם לי. התגובה של לונג העלתה באמת נושא שמטיל את הספק הגדול (כמו שכבר בטח ידעת) באמינות הסיכומים השנתיים. הבעיה שלי היא שמבקרים משחקים לטובת המפיצים ומעניקים תארים כמו "סרט השנה" ו"הופעת השנה" לסרטים שרוב האנשים בכלל לא נמצאים במצב לראות.
אם הוא היה בוחר בקולד מאונטיין? מכיוון שנכון ליום פרסום הרשימה של איברט, גם ק"מ וגם מאנסטר עוד לא מוצגים מחוץ למסגרות מוגבלות ביותר, גם בחירה בו הייתה מפריעה לי. אולי אין מה לעשות, ככה בנויים טקסי הפרסים הנחשבים. מי שלא מקדים את זמנו (תרתיי משמע), לא מושך עניין ציבורי. זה לא היה מפריע לי אם לא היה ברור כל-כך שמבקר "אוביקטיבי" כמו איברט משמש פשוט כלי יחצ"נות לסרטים עתידיים.
כן, המבקרים משמשים כלי יחצ''נות,
וכן, זה הופך את רוב סיכומי השנה לחצי סיכומים, חצי פריוויואים, מנהג קצת מעצבן. אבל מה בכל זה מנוגד להיותם של המבקרים "אובייקטיביים"? כאמור, הסרטים שהאולפנים מצפים מהם להיכלל ברשימות המבקרים יוצאים לקראת סוף השנה, בדיוק כדי שזה יקרה. מבקר "אובייקטיבי" צריך לבחור בסרטים הטובים יותר בעיניו, ולא להתחשב, לטובה או לרעה, במועד ההפצה שלו.
אני לא מבין מה אתה רוצה
מבקרים משמשים ככלי יחצ"נות לסרטים עתידיים? אחד מהדברים שמבקר אמור לעשות זה להביא לידיעת קהל הקוראים שלו סרטים קטנים שאין מאחוריהם עשרות מיליונים של תקציב פרסום. הם עושים את זה לכל אורך השנה, לא רק ברשימת הסרטים הטובים של השנה החולפת. מה שכן, הם תלויים בגחמות המפיצים. אז למפיצים יש את השיקולים שלהם של מתי להפיץ איזה סרט ויוצא שהרבה מהסרטים שאמורים לקלוע לטעמם של המבקרים יוצאים קרוב לסוף השנה. לפי השיטה שלך (אם הבנתי נכון) מבקרים אמורים להחליט על סרטי השנה מוקדם יותר, להתעלם מהסרטים ה"מאחרים" גם אם אהבו אותם ולראות את אותם הסרטים נכשלים קופתית כי הם לא יצרו באזז לסרטים שהקהל עדיין לא יכול לראות. סלח לי, אבל גם זה לא נשמע לי הגיוני במיוחד.
זכור לי שכבר העלתי את הנושא הזה באתר, אבל כל העניין הזה של הפצה רחבה מיידית הוא המצאה של העשרים ומשהו השנים האחרונות בלבד. הדרך הישנה (והטובה, לדעתי) להפיץ סרטים היא להתחיל בקטן ולהרחיב את ההפצה לאט לאט. בצורה כזאת לסרט איכותי יש אפשרות לבנות באזז חזק ועדיין להישאר בבתי הקולנוע כדי לנצל אותו (להבדיל מלהיכשל כבר בשבועות הראשונים ולהתגלות רק בדי.וי.די. לפי השיטה החדשה). המשחקים האלה של סוף השנה-תחילת השנה הבאה הם מעין חזרה אחורה לשיטה טובה וחכמה יותר (ומן הסתם רווחית יותר למפיצים), אבל לחובבי instant gratification כמוך זה לא מספיק טוב. חבל.
אז אתה מוציא גזר דין מוות על כל סרט לא מסחרי.
קח לדוגמה את 'נמר, דרקון' או 'החתונה היוונית שלי': שניהם הוצגו בהפצה מוגבלת במשך הרבה מאוד זמן. ורק לאחר שהתברר שממוצע הרווחים הגבוה שלהם (פר קולנוע) הוא לא "פוקס" זמני, אלא משהו מתמשך ועקבי, ההפצה שלהם הורחבה אט אט. לעומתם, היו סרטים קטנים וטובים שלא זכו אפילו לזה (הייתי מזכירה את 'דוני דארקו' אלא שאני יודעת שבעיניך הוא לא סרט טוב), כך שרוב הציבור לא יכל להתוודע אליהם, אלא אם התאמץ מאוד.
מה שאתה מציע למעשה, זה להתעלם מכל אותם סרטים קטנים ולשפוט רק את הבלוקבאסטרים שיש בכל חור, מה שאומר שאתה בעצם מפחית ממעמדו של המבקר – הוא כבר לא אמור להכיר להמונים דברים שהיו עשויים לעניין אותם או לפתוח בפניהם אפיקים חדשים, אלא תפקידו רק להיות כרוז ולספק מידע אינפורמטיבי על מה שזמין לכולם.
למה סתם לסבך? (התגובה גם לראבי)
מצדי שמבקרים ירעיפו אינספור שבחים וימליצו על סרטים שיצאו רק עוד כמה שבועות, זה התפקיד שלהם בסה"כ. מה שמפריע לי זו ההתעקשות להכתיר אותם כסרטי השנה, כשהם יצאו להקרנות מסחריות רק אחרי פרסום הרשימה.
אם את רוצה כמות מדויקת, מספיק בעיני שהסרט יוקרן באולם אחד בכל העולם כדי שיתאים לרשימה. כל עוד האולם מקרין את הסרט בצורה מסחרית לקהל הרחב ולא רק למוזמנים ולפרוטקציונרים, אין לי בעיה. במצב בו סרט השנה של מבקר שברור שיש לו השפעה גדולה במיוחד, יצא להקרנה מסחרית רק כמה ימים אחרי פרסום הרשימה, זו מניפולציה שעובדת בעיקר לטובת המפיצים ולשמם הטוב של המבקרים כנביאי אמת.
אין לי בעיה שסרטים עתידיים יקבלו שבחים לפני צאתם, יש לי בעיה כשהם מופיעים ברשימת סיכום שנתי טרם זמנם. מצטער שאני לא מסתדר עם הכוונות של המפיצים, אבל יש הבדל בין להמליץ על סרטים חדשים לבין מתן כבוד לסרט שממש עשה רושם טוב במהלך השנה. בעידן הקולנוע הביתי, סרטים לא זוכים להערכה רק דרך אולמות, אלא גם דרך אנשים שראו אותם והתלהבו מהם למרות שלא זכו לביקורות היסטריות (לדוגמה, מועדון קרב ודוני דארקו*). במקרה של מבקרים כמו איברט, הקרדיט מוענק אוטומטית ללהיט הבא. לא משנה כמה הוא טוב, לדעתי הכרה בו כסרט השנה טרם צאתו מסמאת ומטעה.
"נמר דרקון" ו"החתונה היוונית שלי" הם בדיוק דוגמאות חיוביות לסרטים שהצליחו בזכות תמיכת הקהל והמלצות מפה לאוזן. אולי זו לא השיטה הכי יעילה, אבל היא פחות מטעה לדעתי (משניהם אגב, לא התלהבתי, אבל זה כבר דיון אחר).
*עדיין לא ראיתי את דוני דארקו עד הסוף וכאמור, ממה שראיתי לא נהנתי. אני לא נמצא במצב לקבוע אם הוא באמת שווה את ההתלהבות ממנו (אולי אם לא היה לי כאב ראש בזמן הצפיה, הייתי דווקא נהנה), אבל ממה שראיתי לא התרשמתי לטובה.
אבל זה בדיוק מה ששאלתי:
כמה אולמות זה הפצה מסחרית? כי מה שקורה כרגע זה שסרטים יוצאים בהפצה מוגבלת (עשרות בודדות של קולנועים, או במקרים מסוימים – קולנועים בודדים בלבד), והמבקרים מכתירים את הסרט בכל מיני תארים (כמה ימים לפני יציאתו, מיד עם יציאתו, או כמה ימים אחרי). אז רשמית, כן, הסרט מוקרן לקהל והישגיו נרשמים בסטטיסטיקות של הדוחק"ו, אבל מעשית הוא לא זמין לכ-ל האנשים ברחבי המדינה (לשם דוגמה – נניח סרט ישראלי שכולם מכתירים כסרט השנה, ומקרין "מסחרית" בת"א, חיפה, וי-ם בלבד, כשרק אחרי טקסי הפרסים הוא אמור להרחיב את הפצתו גם לשאר הארץ).
מעבר לזה, וזו כבר בעיה אחרת לגמרי, אני חושבת שצריך להתייחס גם לעניין "שורד צפייה שניה", במיוחד אם זה סרט שמוכתר כ"הסרט הכי טוב השנה". פורסמה פה בעבר יומית על מבקר כלשהו שנתן 4 כוכבים ל'כוכב הקופים' המחודש, ואחרי שהוא הלך לזה עם הבת שלו, הוא פתאום תפס את עצמו וביקש לשנות את הדירוג. אז נכון שמבקרים הם עם עסוק מאוד, אבל אולי סרט שהם אהבו במצב רוח מסוים, הם לא יאהבו במצב רוח אחר, וינשלו אותו מהתואר.
יש גם מקרה מנוגד לכוכב הקופים
כשהחתונה היוונית שלי הגיע לארץ, עירית שמגר נתנה לו שני כוכבים קטנים ומסכנים. אחרי שהסרט נעשה להיט, הדרוג של שמגר קפץ לחמישה. יש לי ספק אם היא ראתה את הסרט פעם נוספת ואם כן, האם היא באמת נמלחה בדעתה באופן קיצוני כל-כך.
את הכמות שנחשבת "מסחרית" קשה לקבוע, זה משתנה בהתאם לאחוז ההולכים לקולנוע הממוצע ומספר האולמות. הכוונה שלי היא שכל עוד סרט אינו זמין לקהל הרחב (כלומר, שאפשר פשוט לגשת לקולנוע ולקנות כרטיסים*, או להשיג אותו בדויד חוקי), הכנסתו לסיכומים שנתיים נודפת יחצ"נות והתחנפות למפיצים. איך אפשר לקחת ברצינות מבקר שמכתיר סרט חדש לגמרי על פני סרט שכבר הספיק לצבור עדת מעריצים מסוימת? או אפילו אם רק מעטים ראו את הסרט, עדיין הוא למעשה זמין לציבור הרחב. רד פיש כבר ציין שהסרטים שמתאימים יותר לטעם המבקרים יוצאים בכוונה בזמן לסיכומים האלה ולטקסי הפרסים הנוצצים. עדיין, הייתי מעדיף שמבקר רציני ידע לא להסתנוור מהתרגילים האלה ולהעניק את הקרדיט המתאים בזמן המתאים (נגיד, עוד שנה כשהסרט יהיה למעשה חלק מהשנה החולפת).
*הערה זו אינה כוללת סרטים כמו שר"ה וסרטי מלחמת הכוכבים שהסיכוי פשוט לצאת ולהשיג כרטיסים אליהם בשבוע הראשון שקול לסיכויים של האקדמיה להעניק אוסקר לטים ברטון.
הומ.
אתה תוהה איך אפשר לקחת ברצינות מבקר שמכתיר סרט חדש על פני סרט שיש לו עדת מעריצים. אני לא חושבת שדעת הקהל צריכה לשנות למבקר בבואו להכביר תארים על סרטים מסוימים. דעת המבקר היא דעת המבקר, והיא אינה צריכה להיות קשורה לטעם הקהל. נכון, תיאורטית הקהל מתייחס לדעת המבקר בבואו לבחור סרטים בקולנוע, אבל זה עדיין לא אומר שהמבקר צריך להתאים את עצמו לקהל ולכתוב את מה שהוא חושב שהם רוצים לקרוא.
(באותו מקרה עם 'כוכב הקופים', המבקר לא ביקש להוריד את הדירוג בגלל טעם הקהל – ההקרנה שהוא הלך אליה היתה מלאה. אבל הוא צפה שוב בסרט, הזדעזע, ואמר שהסרט גרוע ושאין לו מושג מה עבר עליו שהוא חשב שהוא טוב).
וזה מה שכתבתי
איך אפשר לקחת ברצינות מבקר שמעניק תואר המתיחס לכל השנה לסרט שעוד לא יצא בכלל? מבחינתי, שיבחר בסרט שהוא ראה לבדו באולם באמצע שום-מקום. מה שחשוב בעיני הוא שהסרט יהיה זמין לקהל הרחב כבר בזמן כתיבת הסיכום השנתי.
אבל רובם זמינים, בצורה זו או אחרת.
תסלח לי, אבל אתה לא מכיר את השטח.
בארה"ב, בניגוד לארץ, יש עשרות סרטים (למעשה – כמעט כל הסרטים שאינם בלוקבאסטרים) שניתן לצפות בהם *רק* בחלק מהקולנועים ובחלק מהערים. הם לא "מתרחבים" אי פעם להפצה רחבה מהסוג שאתה מתאר, אבל הם יכולים להיות הצלחה מסחררת בהפצה מוגבלת. דוגמאות? "רקוויאם לחלום", "מישהו לסמוך עליו", "בחורה טובה" ורבים אחרים. חלק מהסרטים מוקרנים רק בעשר ערים – בלי כוונה להרחיב, אלא כי ההנחה היא שהקהל המצומצם שהסרט פונה אליו אינו מצוי בכל עיר ועיירה בארה"ב הענקית.
האם, לפי החשבון שלך, סרטים כאלו אינם ראויים כלל להיכלל ברשימות הסיכום של מבקרים? לי נראה שאתה מוציא כאן מקבוצת הסרטים הנתונים לביקורת הרבה מאוד סרטים מצוינים.
יש לציין, אגב, שבישראל הבעיה לא קיימת למעשה, כי המדינה קטנה, ואפילו אם סרט מסוים מוקרן רק בתל-אביב עדיין יש סיכוי סביר לכל מי שגר בארץ לראות אותו.
בוא נשאל ככה: היית מוציא מסקר "סרט השנה" של "עין הדג" סרטים שהוקרנו רק בתל-אביב השנה?
קראת בכלל את התגובה שלי?
אם מישהו רוצה לראות סרט שמופץ רק בערים הגדולות, הוא יכול לנסוע לעיר גדולה ולצפות בו. אם הוא מוגבל גיאוגרפית ולא יכול להגיע בקלות לעיר גדולה, הסרט יצא גם לקולנוע ביתי. העיקר הוא שיש לו אפשרות לראות את הסרט בלי הזמנה מיוחדת או פרוטקציות. כמו שכבר ציינתי, אני מתיחס רק לסיכומים שנתיים כרגע, בהם אני מעדיף למצוא סרטים שיצאו בצורה מסחרית *כלשהי* במהלך השנה. אני לא מסכים עם החשבת סרט כאחד מסרטי השנה כשרק המבקר ואנשים המעורבים בתעשיה יכולים למעשה לראות אותו.
אז לא, אם סרט היה מוצג בבתי קולנוע רק בתל-אביב, לא הייתה לי בעיה עם הכללתו בסקר סרט השנה. אם הוא היה מוקרן רק בפסטיבל קאן, הייתה לי בעיה.
כל הסרטים הכלולים ברשימת סוף השנה
הם סרטים שהיו זמינים לקהל במידה כלשהי במהלך השנה. המבקרים לא כוללים ברשימות שלהם סרטים שלא יצאו להקרנות פתוחות לקהל השנה בכלל. הבעיה היא בדיוק בסרטים כמו 'מפלצת': הוא יוקרן החל בסוף השבוע הקרוב ב-4 בתי קולנוע ברחבי ארה"ב. פורמלית, כן, הוא יצא לאקרנים השנה, אבל לגבי רוב הציבור שהיה מעוניין, אולי, לראות אותו, זה לא ממש פרקטי.
כן, קראתי
אבל הייתה לי אי-הבנה. כתבת שההגדרה להפצה מסחרית היא "שאפשר פשוט לגשת לקולנוע ולקנות כרטיסים". האמריקאי הממוצע לא יכול לעשות זאת לגבי סרטים שמופצים רק ב- 10 ערים, ולו רק בגלל שיש מקומות שמרחקם מאותן עשר ערים הוא יומיים נסיעה.
אבל הבנתי כעת שכוונתך היא אחרת, כלומר, סרט שהופץ מסחרית לקהל הרחב הוא סרט שהוקרן איפשהו, בהקרנה שאיננה "הקרנה מיוחדת לעיתונאים" או "פסטיבל". את זה אני מוכן לקבל, אבל כפי שרד פיש ציין, *כל* הסרטים ברשימה של איברט הופצו או יופצו בארה"ב באופן שתיארת (כלומר – בהקרנות פתוחות לקהל) בשנת 2003. אז על מה אתה מוחה?
אז אנחנו מסכימים?
ה"מחאה" (יותר סתם תלונה) היא פשוט על כך שמבקרים מכניסים לרשימות סרטי השנה שלהם סרטים שיוצאים בהקרנות מסחריות (בהתאם להגדרות שקבענו) רק לאחר פרסום הרשימה. במקום שהרשימה תהיה רטרואקטיבית, הם אומרים מהם הסרטים הטובים של החודש הבא.
אז אנחנו מסכימים.
מה שאתה מנסה לומר זה שאם איברט היה מחכה עם הרשימה שלו, ומפרסם אותה בדיוק ב- 31/12, לא היו לך שום בעיות עם זה?
זה נראה לי סביר ואני מצטרף למחאה.
אגב
ממתי "רקוויאם לחלום" הפך להצלחה מסחחרת בהפצה מוגבלת? הסרט עלה 4.5 מיליון והרוויח בסביבות 3.5. זה בערך שליש ממה ש"מישהו לסמוך עליו" הרוויח ורבע מ"בחורה טובה".
בעצם, יש לי עוד שאלה.
תכמת לי בבקשה החל מכמה קולנועים זה "סרט שלאנשים יש אפשרות לראות" – האם 500 קולנועים (לפי חישוב של ~10 למדינה), 1000-1500 קולנועים, או אולי 2000 ומעלה בלבד?
זה עבד לא רע גם הפעם
אין לי מבחנים יותר, אני בתואר שני. יש לי עבודות סמינריוניות להגיש, ובמובן מסוים, זה הרבה יותר גרוע: כל האחריות עלי.
ואכן, אתה רואה היטב כיצד אני מנצל את זמני הפנוי בצורה עילאית.
נ.ב. – אתם גם מרוויחים מזיו חוכמתי המעטירה כיוון שלפני שלושה ימים התנתקתי מהכבלים, ואין לנו אנטנה מרכזית בבניין, אז קולטים פה רק ערוץ אחד, ותאמין לי, אחרי שלושה פרקים של "תיכון הלבבות השבורים" ופעמיים "שישי עם מיכל" אפילו אני לא יכול יותר.
נ.ב.נ. – הייתי כותב לכם ביקורות בשמחה, אבל ללכת לראות סרט באופן מודע זה כחצי שלקור* מעל למידת בזבוז הזמן שאני מרשה לעצמי. אפילו את שר"ה אני דוחה, במאמצים כבירים, ליום שאחרי הגשת העבודות.
* – שלקור: יחידה המודדת תיעוב-עצמי הנובע מחוסר חוט-שדרה והתמודדות קלוקלת עם המציאות. להדגמה:
1 שלקור – מידת הגועל שאתה מרגיש כלפי עצמך לאחר שחטפת תנומת צהריים במקום ללמוד.
0.3 שלקור – מידת הגועל לאחר שהעדפת קריאת קומיקס טוב על סיכום מאמר ארוך.
800 שלקור – התחושה הנוראה שמשתלטת אליך לאחר שאתה מבין שראית את "שישי בגאון" עד סופו ושהמועד האחרון להגשת ראשי-הפרקים הוא בעוד עשר שעות.
זה עבד לא רע גם הפעם
תחשוב לפחות שלנו ולכמונו יהיה סילבסטר הרבה יותר מהנה מלשאר האנשים בעולם.
ומכיוון שאני כותבת תגובה זאת כשאני יושבת בחוות המחשבים באוניברסיטה ובאופן רשמי ביותר מכינה את עבודת הסמינר שהתחלתי רק שלשום, אני מעניקה לעצמי 200 בגובה שלקור.
ולגבי גברת ת'ורן, תמיד תפסתי ממנה פנים יפות בליגה של אנג'לינה וקתרין זיטה, אבל לא יותר מזה. יהיה מעניין מאוד ללכת לראות את הסרט ולהיווכח (אולי) שהיא יודעת גם להפגין יכולות משחק, חוץ מהבעות פנים סקסיות. את זה כמובן אני אעשה רק שנה הבאה, כי כרגע יש לי סמינריון על הראש, אז קדימה לעבודה!!!
זה עבד לא רע גם הפעם
נראה לי שביושבך בחוות המחשבים את נהנית ממיסוך-שלקור של %50, כי לשבת בחוות המחשבים זאת אומללות שאת כופה על עצמך בלית ברירה, ורחמים עצמיים מבטלים חצי מממד השלקור. קבלי 100 שלקורים מתנה!
אחחח, הסילבסטר, הסילבסטר… אם לא הייתי חושש כל-כך שה-31 בדצמבר יגיע הרבה יותר מדי מהר, הייתי ממש שמח שהוא יגיע כבר.
זה עבד לא רע גם הפעם
מאיפה המילה הזאת "שלקור" בכלל?
מעניין, כי אני ממש מבין אותך ואת הרעיון של המונח. גם אני סובל מאותה בעיה בדיוק.
זה עבד לא רע גם הפעם
המצאתי את המילה הזו אתמול, תוך השקעת כשלושת-רבעי שלקור בלהיות מגניב במקום ללמוד.
אגב, הלילה עברתי את סף השלקורים הפנימי (קשה לי לדעת כמה: משהו כמו 2,200 שלקורים צבורים) הנדרש בכדי להתחיל לחלום חלומות של נקיפות מצפון (חלמתי שאני מגיע לספריה וכולם שם לומדים חוץ ממני).
כמת לי אם כן,
כמה שלקורים זה אם אני הולך היום למסיבה כשמרחפים מעליי 3 תרגילים "רטובים" כבדים ועוד מלא יבשים?
כמת לי אם כן,
זה תלוי עד כמה רע אתה מרגיש עם זה, כמובן, אבל נראה לי שתרגילים (בניגוד למבחנים או עבודות) מקבלים רק %30 יחידות שלקור – אימת המוות שקשורה למבחנים או עבודות נעדרת מהם.
אגב, תגובה זו נכתבת מהאוניברסיטה, בשעה 21:13. אני ממש שונה את החיים כרגע, מה שנותן לי אוטומטית 300 שלקורים בונוס.
אפליה!
כנראה שאף פעם לא היית צריך לעשות תרגילים רטובים בתכנות. the horror…
למה אתה מתכוון בדיוק בעבודות?
אבל, מה שכן, אני לא ממש מרגיש אשם כי נשארתי פה סופ"ש שזה לפחות 500- שלקורים ככה שאני בסדר.
מממ... הדיון הזה מוכר להחריד
בהיותי בטכניון צברתי כמות שלקורים שלוקחת בהליכה את כמות התגובות של 'מטריקס רילוודד' (הבעיה היתה שחוץ מלגרום לי להרגיש רע, לא יצא מזה הרבה) מה שמסתדר מצויין עם העובדה שאני כבר לא שם.
''מלכודת לפרקליט'' כאילו?
שרליז ת'ירון (חצי גרמנייה חצי דרום אפריקאית, אגב) נותנת שם הופעה מדהימה. לטעמי מדובר בתצוגת משחק מהטובות שנעשו בשנות התשעים. חבל רק שמדובר בסרט בעייתי ברמות הגבוהות ושלבמאי לא ברור עד היום מה הוא רצה להגיד.
אפילו סופר ג'ו יאנג עם הגורילה הדיסלקטית ראיתי בגללה. מה לא עושים בשביל האהבה…
לגורילה הדיסלקטית
היו קשיים בקריאה ובכתיבה?
התשובה בגוף השאלה
וממנה אני גם מבין שלא צפית בסרט.
נכון.
אני חושב שאתה טועה.
אתה חושב שכן צפיתי בסרט?
זה לא כמו בשאלה-
כמה זמן נמשכה מלחמת ששת הימים?
הפתיל הזה נעשה ביזארי עם כל תגובה.
אז אתה טוען שרד פיש ראת את 'סופר ג'ו יאנג' למרות שרד עצמו אומר
מפורשות שהוא לא ראה את הסרט? כי אחרת, אני לא מבינה את ההודעה שלך.
שבעה ימים.
הפעולה המלחמתית האחרונה, ההשתלטות על פסגת החרמון, נערכה ביום השביעי.
''מלכודת לפרקליט'' - אכן
היא שיחקה בו טוב (ואת זה אני אומרת למרות שסבלתי בו קשות).
לא הבנתי
זה שתמיד "תפסת ממנה פנים יפות" זה אומר שבפועל גם ראית גם סרטים בהם הופיעה או לא?
בטח עוד מעט יגיעו כל מיני פמיניסטיות
זועפות ויגידו שזה לא בסדר שכל פעם שיש תפקיד למכוערת, במקום לתת הזדמנות לכל המכוערות שמשתוקקות שסוף סוף יתנו להן להכניס רגל לאיזה אולפן, לוקחים כוכבת יפה ומכערים אותה. אז אני רוצה להגיד שזה לא נכון! אני בטוחה ששרלילה עזת-רון קיבלה את התפקיד אך ורק בגלל כשרון המשחק העילאי שלה, שאף שחקנית מכוערת לא משתווה אליו, ולא בשום אופן כי היא כוכבת יפהפיה שהשם שלה בקרדיטים ימכור את הסרט לאלפי גברים מזילי ריר!
_________________
, נגיד.
בטח עוד מעט יגיעו כל מיני פמיניסטיות
כשמלהקים כוכבת שמפורסמת בעיקר בסקס-אפיל שלה בתפקיד רציני, ועוד מאפרים אותה מכוער, המטרה אינה משיכת גברים מזילי ריר – שהרי בשביל לפנטז על ת'רון עדיף לראות אותה בעירום ב"משחק הצבאים" ולא בלבוש מלא + 20 ק"ג + איפור מזוויע ב"מפלצת" – אלא משיכת אנשים מסוקרנים שיגידו לעצמם "היי, מענין, חשבתי שהיא רק זוג ציצים ותחת, בוא נראה אם היא _באמת_ יודעת לשחק!".
לכן, במובן מסוים, שחקנית יפה (או שחקן יפה) שעושה תפקיד כזה נבחן הרבה יותר משחקנית שמפורסמת דווקא בכושר המשחק שלה. במלים אחרות, זה דורש מידה מסוימת של אומץ.
החלק שממש לא ברור לי,
זה למה זה לא עובד ההפך.
הרי ברור שאם אפשר לקחת שחקנית יפה ולהפוך אותה למישהי שנראית אחרת לגמרי, ומכוערת, אפשר לקחת מישהי פחות יפה ולהפוך אותה ליפהפיית המסך (לא, אל תגידו לי שזה קשה יותר. מי שיכול לעשות את הטרנספורמציה שראינו בתמונות ההן, יכול גם לעשות את ההפך).
אז למה אי אפשר ללהק נשים פשוטות מראה לתפקיד יפהפיות? אם אפשר להשקיע באיפור של מישהי יפה כדי שתיראה מכוערת, אפשר באותה מידה להשקיע באיפור למישהי מכוערת כדי שתיראה יפה.
כי אין נשים מכוערות בהוליווד.
'ברור' למי?
לא לי, למשל. כלל ידוע אומר שהרבה יותר קל להרוס מלבנות.
תנו לי כמה טילים ואני מוריד הפירמידה (איזו מהן שתרצו), אבל לבנות אותה אני לא יכול.
אשמח אם מישהו יביא לי דוגמה לסרט בו לוהקה מכוערת לתפקיד של יפהפיה. קשה להאמין שזה משום שאין מכוערות בהוליווד (בטוח שיש), או שמדובר תמיד בתרגיל שנועד לגרום לגברים להתבונן לעומק ביכולתה של היפה בתפקיד המכוערת לשחק.
הנה דוגמא טובה-
שרה ג'סיקה פרקר כקרי ברדשאו בסקס והעיר הגדולה
היא יפה שם?
היא רגילה כזו, ועם כל הבגדים המוזרים האלה שנותנים לה ללבוש, ושלא מחמיאים לה במיל, היא בטח לא יפה.
או, לדוגמה, 'מהפך'. הם מתיימרים לקחת נשים רגילות (נניח) ולהפוך אותן ליפהפיות זוהרות. מהמעט שראיתי, הם עושים שם בדיוק ההיפך – מלבישים אותן בבגדים מכוערים להפליא, ועושים להן דברים מוזרים בשיער ובפנים עד שהן לא נראות כמו עצמן אלא כמו משהו מעוות שכולם מתלהבים ממנו בלי הכרה.
היא יפה שם?
זאת הייתה דוגמא של ליהוק מכוערת לתפקיד יפיפיה…. יש לי עוד דוגמא- ברברה סטרייסנד בכל סרט שהיא עשתה אי פעם.
בדיוק.
הם לוקחים מישהי, ומלבישים לה תדמית אחרת.
אם תשימו לב, רוב האנשים לא בדיוק חושבים על זה. כשהם רואים דמות של מישהי, גם אם היא לא בדיוק יפה, והיא מוצגת כיפייפיה זוהרת, זה מה שגורם להם לחשוב ולהאמין בכך שהיא אכן יפיפייה.
למה ברוב הסרטים לא לוקחים מישהי שהיא מכוערת והופכים אותה ליפה? זו באמת שאלה טובה, אולי באמת, כפי שכבר נאמר, ההשקעה היא יותר גדולה. וגם,כשרון המשחק. (אגב, איך זה שיש יותר, כביכול, שחקניות יפות מאשר שחקניות לא יפות?)
יש יותר שחקניות יפות •מוכרות•
בעוד המכוערות נותרות באלמוניותן (והולכות לשחק בתאטרון).
מה לעשות, יופי מוֹכר. אבל זה נכון להוליווד בעיקר, בקולנוע הבריטי (והאירופאי) יש מספיק נשים (וגברים) לא יפים במיוחד (או בכלל).
ואם נשאר קצת בגבולות ה
בקשר לתוכניות המהפך למיניהן
אז ההבדל העיקרי בין התוכניות הישראליות למקור החו"לי, זה שבתוכניות בחו"ל לוקחים אנשים ממוצעים שפשוט לא יודעים להתלבש "נכון" ומלמדים אותם איך להתאפר/להתלבש. וכאשר מדברים על "להתלבש", מדובר בסתם בגדים מחנויות רגילות, בגדים יום יומיים ופה ושם איזה ביגוד נוצץ יותר לאירועים וכאלה.
בארץ, משום מה, "מהפך", זה לקחת מישהי בטרנינג ולהלביש אותה בשמלת ערב כאילו שהיא הולכת עכשיו לחתונה. זה אולי נראה יפה אבל זו לא המטרה, שהיא ללמד אנשים להתלבש יפה בבגדי יום-יום. נו, ישראלים.
ומעבר לזה, רצוי גם שלמהפכים
יהיה יותר טעם והבנה בנושא מאשר למתהפכים.
אה, אתה לא מדבר על אותה תכנית...
אני משערת שאתה מדבר על התכנית המשודרת בימים אלה בביביסי פריים שנקראת "איך לא להתלבש"… ובכן ה"מהפך" לא מבוססת על התכנית הזו, היא מבוססת על תכנית אחרת, זהה לה לחלוטין, ששודרה באותו ערוץ, ביביסי פריים, עד לפני מספר חודשים. כך שזה לא קשור לזה שאנחנו בישראל. בוא ניתן לזה עוד איזה שנה ונקווה שגם את "איך לא להתלבש" יעברתו לנו…
ב'לאשה' יש כבר שנים מדור כזה
לוקחים שתי חברות ליום שיל "כיף" – טיפוח, איפור, מספרה (סליחה, עיצוב שיער), בגדים וכו' כשהכל מלווה בתמונות "לפני" ו"אחרי" (ובשלל קרדיטים למשפצים ולמותגים). לא נעים, אבל הן תמיד נראות הרבה יותר טוב בתמונה לפני. לוקחים נשים עם שיער בסדר, בהרבה מקרים בצבע טבעי שהחמיא להן והשתלב במראה שלהן, ומעצבים להן קרקס שלם על הראש, מאפרים אותן כאינדיאניות ומלבישים אותן בבגדים שרוצים כנראה לפרסם, אבל לא בהכרח מתאימים להן. כל פעם מחדש אני לא יכולה שלא לתהות: הן באמת חושבת שהן נראות כך יותר טוב? (כנראה שכן, אם הן עוקבות אחרי המדור ולא שמו לב שהוא מכער נשים באופן עקבי…). עצוב.
מצד שני, ב''מולה סנטר''
(שכבר לא קיים) היה קורס שינוי תדמית שהיה שווה כל גרוש. עשיתי אותו לפני שנים, ואין מילים, איזה שינוי זה יוצר.
הרבה יותר שווה מיום על פס הייצור.
איזה תדמית הייתה לך לפני
ואיזה אחרי?
לפני לא הייתה לי תדמית.
אחרי? גם לא ממש.
אגב, זה היה כשהייתי בת 19 בערך. נדמה לי שאין אנשים באתר הזה שמכירים אותי עוד מאז, אז אל תנסו לחפור בזכרון שלכם ולהיזכר בשינוי. פספסתם אותו.
אני מבינה למה הם נסגרו
יש גבול לכמה אפשר להמליץ לאלות לחבוש דליים.
אוי כמה נכון
תודה לאל שלא רק אני חושבת ככה.
איך בדיוק זה עובד אם היא מכוערת בסרט?
פנטזיות עובדות תמיד.
ומי שמזיל ריר על מישהי, כבר לא אכפת לו כמה קילוגרמים של מייק-אפ הדביקו עליה.
אהאהה כן.
אם היא מכוערת בסרט הוא יכול לשבת בבית ולהזיל ריר על המקרר, הוא לא יבוא וישלם 30 שקלים בשביל זה.
עוד מטאמורפוזה/מוטציה הוליוודית
ניתן לראות בטריילר שעלה לרשת היום לגרסא של "אגדות המלך ארתור" שעתידה לצאת בקיץ הקרוב. סרט אימה. צוות השחקנים (כולל קלייב אוון, שחקן שדווקא יש אליו סימפטיה מימים עברו) נראה כמו אראגורן מ-"שר הטבעות", אחרי שעבר במעבדת הניסויים הגנטיים של מדען מטורף.
http://movies.yahoo.com/movies/feature/kingarthur.html
וכפי שתמיד חשדתי, בהוליווד לא שמעו על המושג "פקודה בלתי חוקית בעליל". יום אחד ניגש איזה במאי לאחראי האיפור שלו ואמר לו: "רואה את זו שם? קוראים לה קיירה נייטלי. יפה, נכון? עכשיו תעשה אותה מכוערת". ואותו אחראי איפור מן הסתם הצדיע, אמר "כנמפקד!" וניגש למלאכה. התוצאה, למעוניינים (אזהרה- לא לבעלי קיבה חלשה!):
http://www.empiremovies.com/gallery/king_arthur/king_arthur_pictures_06.shtml
איפה בדיוק אתה רואה מכוערת?
כל צבעי המלחמה שקשקשו לה על הגוף, בתור התחלה.
אני חושבת שהיא נראית מצוין.
למרות שאני לא זוכרת את גווינביר מתנהגת ככה.
וזה עם איאן גרפאד. הידד!
תיקון: מה עשו לחזה שלה?!
תיקון: מה עשו לחזה שלה?!
כמו שהיה ניתן לראות (למדי) ב"שחקי אותה כמו בקהאם" (או איך שלא תרגמו את זה), לנייטלי אין חזה. היא יפה, היא גבוהה, היא חתיכה, אבל חזה – ממש אין לה. אם "שודדי הקאריביים" בלבל אותך, זה בגלל ששם היא הולכת עם מחוך כל הסרט (וסביר להניח שגם עם שתי קלמנטינות מתחתיו).
אגב, היא דווקא נראית מצוין בתמונות האלו, למרות שבאמת החזה שלה די מפחיד.
פה זה משהו מיוחד.
כאילו עוד שניה הציצים שלה אמורים לפרוץ לה מהגב.
כנ''ל
מסכנה
הרצועות כל-כך לוחצות לה על החזה שהיא נהייתה לבנה לגמרי והורידים שלה בולטים.
גווינביר דווקא בסדר
יש לה פשוט לוק מלחמתי ולוק יפה (בסצינות אחרות בטריילר)… למרות שהלחיצה על החזה באמת נראית מזעזעת.
הסרט נראה טוב, יופי של טריילר, עוד פרש מרוכבי-ההצלחה-של-שרה? רק לא ברור לי הצורך להציג אותו כ"סיפור האמיתי מאחורי אגדת ארתור". למה זה טוב? הרי אף אחד לא חושב שהם מציגים סיפור *אמיתי* ולא משנה מה יכריזו בכותרות, אז למה לא לנצל את מרחב התמרון שהכותרת "אגדה" נותנת (דהינו קסמים, נבואות ובחורות רטובות)?
כן, הטקסט של הטריילר
פשוט מדהים. "במשך מאות שנים חשבו היסטוריונים שהמלך ארתור היה רק מיתוס, אבל עכשיו עשינו עליו סרט". עצמותיו של המלך ארתור לא נמצאו לאחרונה, והוא עדיין מיתוס. היומרה להציג את "הסיפור האמיתי" היא בהחלט דבילית.
חוץ מזה, אני לא מסכים – טריילר גרוע. שבוע אחרי שרה, כמה אנשים על סוסים אמורים להרשים אותי?
אני פשוט לא משווה
יש שרה ויש כל השאר. בליגה של כל השאר הסרט הזה נראה ממש נחמד, שוב – אלמלא הכותרת המפגרת של "הסיפור האמיתי".
מה שההיא אמרה.
חבל שקיירה נייטלי, אבל חוץ מזה – נראה מגניב.
הלינק שנתת לתמונה לא נפתח לי
כך שהסתמכתי על מקורות אחרים: http://www.moviecitynews.com/arrays/2004/king_arthur_guinevere.htm
ומכיוון שכך, אני לא יכולה שלא לתהות מה זה הגובלין הזה, ולמה היא ברחה מהסט של 'האלמנט החמישי'.
לי היא נראתה כמו אחד הזומבים ב-''האויב שבפנים''
לדעתי זה מגניב לאללה
אני אוהבת את הלוק, והיא בהחלט לא נראית מכוערת.
באשר לחזה, שוב אני מסכימה עם מה שנאמר לפני – זה נראה לוחץ וכואב (ומעלה את התהיה איך היא נושמת)