מבין כוכבי האקשן שלא ידעו לפרוש בזמן, הפתטי ביותר הוא:
81  |
ז'אן קלוד ואן דאם |
| 23 |
ברוס וויליס |
| 39 |
ג'קי צ'אן |
235  |
סטיבן סיגל |
| 94 |
ארנולד שוורצנגר |
| 90 |
סילבסטר סטאלון |
| 130 |
האריסון פורד |
מספר מצביעים: 692
מבין כוכבי האקשן שלא ידעו לפרוש בזמן, הפתטי ביותר הוא
– פורסם ב 29 באפריל 2006Posted in: סקרים
אהרו''כ
הבעיה היא שחלק מהכוכבים בסקר, היו מיושנים מרגע שהם צצו (ע"ע סיגל).
חלקם, לעומת זאת, עדין מוצלים למדי (ע"ע ויליס).
ברור שסילבסטר סטאלון.
הוא החליא אותי עוד בסרטיו המוקדמים, ובמאוחרים… עזבו, בואו לא נדבר על זה.
נ.ב. לא הבנתי מה ברוס וויליס וג'קי צ'אן עושים בסקר הזה. לטעמי, ברוס וויליס רק הולך ומשתבח עם השנים, וג'קי צ'אן מצחיק אותי כל פעם מחדש. אבל אני גם אוהב סרטים של זאב רווח, אז מה אני מבין?
ברור שסילבסטר סטאלון.
בחלט מסכים עם כל מילה שלך.
ג'קי צ'אן באמת מצחיק כל פעם מחדש ובכלל לא שמים לב שהוא מזדקן.
ברור שסילבסטר סטאלון - כה''ב.
הוא היה מגעיל כבר בסרטים הראשונים של רוקי ורמבו.
בעית ''כוכבי הפעולה המזדקנים'' היא סוגיה כאובה בהוליווד.
הנה, למשל, שתי כתבות בנושא, שדנות בגיבורי הסקר.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=206602&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-362588,FF.html
מה הם מעשנים שם?
כוכבות סרטי פעולה, תופעה חדשה יחסית שראשיתה בסיגורני ויבר בסדרת סרטי "הזר"
למקרה שמישהו לא הבין:
תרגום מילולי (מאוד) של "Alien", שם הסדרה באנגלית.
סטיבן סיגל פשוט עקשן
כבר שנים שלאף אחד לא אכפת מהסרטים שלו והבן אדם פשוט לא מוכן להפסיק, ועוד יותר מצחיק שיש קולנועים שמעלים את הסרטים שלו, חלאס הבן אדם צריך להבין שכדאי להתקדם בחיים.
ונתן בהם סימנים
אמנם כול השחקנים הנידונים משתתפים/השתתפו בסרטי אקשן, אך המרחק, מבחינת הכנסות ופופולאריות, בין סטיבן סיגל להאריסון פורד, חוצה בערך את כול שרשרת המזון ההוליוודית.
ישנם הכוכבים, דהיינו פורד ו-וויליס, שהם בין מקבלי המשכורות הגבוהות ביותר בעיר ואף שיחקו מחוץ לז'אנר ("השיחה", הסרט ההוא עם אן הייש, הסרט ההוא עם מישל פייפר, וכו' וכו'). הדמויות שלהם שורדות עד סוף הסרט לא מכיוון שהם מיומנות יותר או חזקות יותר, אלא מכיוון שהם חכמות ומעשיות (ושנונות) יותר. פורד ו-וויליס הם עדיין כוכבים, וויליס בעיקר כי הפרסונה התקשורתית שלו עדיין עובדת. הוא יכול לשחק בעוד עשרות סרטים בינוניים ולהישאר כוכב-על. פורד, עקב עשור יותר גרוע מזה של ואנונו, הוא כוכב רק מכוח האינרציה.
השרירנים, סטאלון ושוורצנר, נמצאים שלב אחד מתחת מבחינת משכורות והכנסות. הם ניסו לשחק מחוץ לז'אנר וזה לא הלך. מעמדם ככוכבי אקשן נשען בעיקר על מאסת השרירים השזופה שלהם. נכון, רוקי יודע להרביץ, אבל רוקי הוא לא ממש סרט-אקשן. רמבו יכול היה להיות רזה ב-20 קילו ועדיין לחסל מאות מלוכסנים. בעוד הכוכבים בדר"כ משחקים שוטרים, בלשים ו-renegades השרירנים מוצלחים בעיקר בתפקידי חיילים.
ובתחתית החבית מצויים אנשי אומנויות הלחימה. הם בדרך-כלל מגבילים את עצמם לז'אנר. חלקם ניסו לשחק וזה לא הלך. צ'אן הוא היוצא מן הכלל מכיוון שהוא מעניק צביון (!) צ'אפליני לקטעי המכות שלו, ובכלל הוא עושה קומדיות-אקשן לא מאד חמורות-סבר ולכן עקומת הפאתטיות שלו היא השטוחה ביותר.
סטיבן סיגל היה מאז ומעולם פתטי. "על קרקע בוערת" הוא אכן הסרט הכי רע שראיתי עד סופו. הוא אפילו לא לוחם וירטואזי במיוחד – הקטע שלו הוא מן אייקידו חסר-ברק, בלי עבודת-רגליים, שהיא בדר"כ זו שמפיקה את קריאות ה-וואו ממתבגרים חלושי-זרועות. חוץ מזה, הוא שמן.
אפילו במסגרת ז'אנר סרטי המכות שהוא ז'אנר פתטי בפני עצמו, סטיבן סיגל הוא המקבילה של העצלן מ"עידן הקרח" ולכן הוא מקבל את קולי.
אלא שואן-דם, האיש שלא היה מזהה יכולת משחק גם אם היא הייתה נותנת לו בעיטת מגל מסובבת, הוא בעל עקומת הפתטיות החדה ביותר, מכיוון שבאק אין דה דיי, לסיקוונסים שלו, אם נתעלם מההילוך האיטי המביך, הייתה איכות כמעט-ריקודית. כשהייתי בר-מצווה זה היה די מגניב. אני ממש לא רוצה לדעת איך זה נראה היום.
הו, איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי-מלחמה.
התפקיד של פורד ב''השיחה''
הוא קטן וניתן לו לפני שהפך לכוכב גדול. אבל כן היו לו הרבה סרטים אחרים שלא היו סרטי אקשן, למשל "העד".
ואמריקן גרפיטי
שגם שייך לסרטים בהם לוהק לתפקיד קטן בטרם התפרסם
ו''נערה עובדת'' - שם הוא שולתתתת!1
דווקא היה לואנונו עשור לא רע...
…יחסית לעשור שלפניו.
היי, שיחררו אותו בעשור האחרון!
היי, היי,
נכון, סטיבן סיגל עשה סרטים איומים בעיקר (הצבעתי לו) אבל אל נשכח את מצור ימי המופתי לסוגו.
גם סגנון הלחימה שלו הוא מהריאליסטים בקולנוע!
היי! היי!
למצור ימי2, (אתם לא באמת רוצים לראות אותו)
אם כבר הוזכר עניין המצור הימי חייבים לציין שבסרט ההמשך (מצור ימי2 המתרחש, כמה מפתיע – על רכבת!) גיבורנו נפגש בסצנת הסיום של הסרט עם הארכי רשע המודיע לו שהחל מרגע בו הוא לוחץ על הכפתור במחשב נשלחת אוטומטית קריאה ללווין שעושה *משהו* ואז איזו קרן ליזר או פצצת אטום הורגים המון אנשים. גיבורנו סטיבן נחרד. "אין דבר שתוכל לעשות בכדי לעצור בעדי" מתגרה בו הנוול ולוחץ על הכפתור במחשב (צחוק מרושע). סטיבן סיגל *יורה במחשב*, הרשע עושה פרצוף של "עזאזל! איך לא חשבתי *על זה*?!".
העולם ניצל. הסדר חזר לכנו.
כתוביות.
בטח עבד על Windows XP
פשוט לקח לו זמן להגיב.
הכדור נכנס למחשב
עבר דרך המשדר ופגע במנגנון של הלווין.
אני לא חושב שהם התכוונו לתהלים חישובייים שלוקחים הרבה זמן…
שני דברים:
אחד: אתה לא יכול להאשים את הסרט בתרגום הקלוקל של הסרט (הם גם שינו את השם ל"תחת מצור 2")
שתיים: דיברתי על הראשון. גם לצ'יינה טאון היה המשך ואתה לא רואה אותי משתמש בו כדי להכפיש את צ'יינה טאון! (לא שאני משווה בין מצור ימי וצ'יינה טאון חלילה)
לצ'יינה טאון היה המשך?
(למרות שאני מבין שאני לא באמת רוצה לדעת על קיומו)
לצ'יינה טאון היה המשך?
http://www.imdb.com/title/tt0100828/
דווקא הבנתי שזה לא היה פלופ נוראי, גם אם לא הצלחה גדולה.
לצ'יינה טאון היה המשך?
הוא דווקא לא רע, ובוים ע"י ניקולסון עצמו. ואם מדברים על תרגומים קלוקל הסרט נקרא בעברית "ג'ק חוזר"
לצ'יינה טאון היה המשך?
לא קראו לזה "ג'יק חוזר" קראו לזה בעברית "ג'יק וג'יק" או "שני הג'יקים" עם הרווי קייטל
אני דווקא אוהב את ואן דם
שחבל שלא קיבל עוד הזדמנויות כמו זו שהייתה לו בטיימקופ, סרט טוב לז'אנר שלו.
גם אני ממש אהבתי את טיימקופ !
אהבתי גם את "אין לאן לברוח", למרות שהוא לא באותה ליגה.
איזה יופי של ציטוט!
במיוחד אם מסתכלים על המונח "כלי" בפרשנות המודרנית שלו ( = כלי עולם, פטיש אוויר)
היי!
מה סיד עשה לך רע?
אז נכון, סיגל הוא שחקן מחריד שמשחק בסרטים מזעזעים, אבל זאת לא סיבה להאשים את סיד!
וד"א, לדעתי סיגל גרוע יותר מואן-דאם, כי ואן דאם יודע לצחוק על עצמו מצוין, וזה אכן מה שהוא עשה ב"חברים", ואף יותר טוב ב"לאס וגאס"- שם הרגו את הדמות שלו, שלמעשה היתה הוא האמיתי ^^.
ובסוף הפרק כתבו "שום ז'אן קלוד ואן-דאם לא נהרג במהלך צילומי הפרק הזה".
משעשע.
אם סטיבן סיגל היה מאז ומעולם פתטי זה עדיין נחשב?
אני שונא הודעות ארוכות אז בקצרה ובמהירות.
ברוס וויליס, כפי שיראו 0 ההצבעות שקיבל עד עכשיו, עדיין עושה סרטים טובים כשהוא מבין שזמנו עבר (Hostage ו-16 רחובות)
ג'קי צ'אן עדיין עושה סרטים טובים כי הוא יודע מה הוא יכול לעשות וממשיך לעשות את זה: קומדיות פעולה.
האריסון פורד כבר מתחיל להיות פאתטי אבל אני עוד זוכר לו גדולות.
דני גלובר ומל גיבסון, שהיו צריכים להופיע בסקר הזה, הם Not too old for this shit!
ז'אן קלוד זב-דם תמיד עשה סרטים גרועים אבל יחסית לרקדן בלט, הוא עושה פעולה לא רעה.
ארנולד שוורצנגר עשה סרטים גרועים בסוף הקריירה שלו אבל פרש לפני שממש נפל.
סטיבן סיגל אף פעם לא היה מדהים אבל בזמן האחרון הוא מנסה להתעדכן והוא תמיד הצחיק אותי.
סילבסטר סטאלון כמעט תמיד היה פאטתי. אולי חוץ מרוקי הראשון, Daylight, מתנקשים, Cliffhanger והסרט שלפי דעתי הוא הכי טוב שלו – טנגו וקאש, הסרטים שלו תמיד היו על הפנים (5 סרטים טובים מתוך 56, זה לא הרבה). ושני הראשונים ברשימה שלו כרגע: רמבו 4 'ורוקי בלבואה', סוגרים את ארון הקבורה של הפאתטיות שלו.
רגע, רגע, רגע
האם אני צריך להבין מדברייך שלדעתך "Hostage" היה סרט טוב?
לא שיש לי הרבה תלונות לוויליס על הסרט הזה, אבל הבמאי עשה מהסרט את אחת הפרודיות המוצלחות ביותר על סרטי פעולה שראיתי אי פעם – אבל ראו שלא זו הכוונה, וזה היה מביך.
רגע, רגע, רגע
ו- Daylight, סרט טוב?
מאוד חשוד, מה שהולך פה.
Hostage היה לא רע.
ועד כמה שאני זוכר אותו, גם Daylight.
דוקא כן
daylight הוא סרט טוב לז'אנר. הוא לפחות יותר טוב מכל סרט אסונות משמעותי שאני מסוגל לחשוב עליו מהשנים האחרונות
ולתפקידי הרגיל:
משחק הדמים!!!
ולא לשכוח את איש ההרס ומתנקשים!
ולסיום כתבתי שיר:
סטלון, סטלון,
אתה כזה דובון
תצא מן הקרון.
סטלון.
לפחות כולם מסכימים על טנגו וקאש?
יופי. אחלה סרט שבעולם.
ביקורת כבר כתבו?
אם כבר, לך על גדול:
תכתוב ביקורת-מרוכזת / מאמר מהורהר על 'סרטי הפעולה הגדולים של שנות ה-80'. דווקא יכול להיות מעניין.
אוי, בזה אני גרוע.
אני ממש לא טוב כשזה מגיע ל:"דבר על הנושא הזה והזה".
אני צריך שאלות יותר לחודיות. אם כבר הצעת, על מה אתה חושב שצריך מאמר כזה לדבר?
אוי, בזה אני גרוע.
אותי הכי מעניין מה מושך אותנו בדמות הגיבור, דהינו, למה הוא גיבור: היכולות הפיזיות שלו? האופי שלו? היחסים שלו למשפחה שלו? השנינויות? הרעים שמסביבו? למה, בקיצור, רצינו להיות כמוהו, וכמובן – למה דווקא בשנות ה-80.
כבר דיברו על כל הדברים האלו די הרבה, אבל בהקשר של אתר שאוהב סרטים מגניבים ובמרחק של 20 שנה (לפעמים) זה נראה מעניין במיוחד.
אוי, בזה אני גרוע.
אתה צריך לזכור שבשנות השמונים, אני רק נכנסתי לתחילת קיומי על פני הארץ. את רוב סרטי שנות השמונים ראיתי בשנות התשעים.
אני לא חושב שזו מגבלה.
אנשים מנתחים יצירות שנוצרו לפני שהם חיו, וחוץ מזה, הריחוק יכול הרבה פעמים לעשות רק טוב לניתוח מפוקח.
אוי, אדם, זה נהדר!
תעשה לנו עוד סוציולוגיה! המשמעות של זה תהיה התקדמות מרשימה בשדה הסוציולוגיה!
אוקיי, עד כאן.
עכשיו איבדת את זכותך לקבוע את הכותרת של המאמר המשותף שלנו.
לא נורא, ממילא אני לא מעפ''ג בכותרות.
וחוצמזה, פעם ראיתי הזמנה לכנס של האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, ואחת ההרצאות שם הייתה:
"תנו למוכפפות לדבר: הבניית האחרות של הקטגוריה 'אשה' בישראל\פלסטין".
אחרי זה אני אפילו לא מתאמץ.
זה כי ההגמוניה שברה אותך, יא מוכפף.
יש! תמיד רציתי להיות מ''השכבות המוחלשות''!.
וחוצמזה, התכוונת שההגמוניה הבנתה בי ביעילות את תפקידי המגדר\מעמד, תוך שימוש במסגרת שיח מדירה, לא?
לא, לא - אותך, ספציפית, היא שברה.
האם מדובר במקבילה של עולם האקדמיה ל''תעשה לי ילד''?
טנגו וקאש אכן זכור לי לטובה
ואני חייב לספר סיפורון קטן:
לפני חצי שנה לערך הייתי בלאוס, מדינה חביבה ליד תאלינד. התארגנו לקבוצה קטנה לעשות סיור באזור, ושכרנו רכב מסחרי, כמו מונית שירות כזאת, שתיקח אותנו לסיבוב.
לפתע אני מגלה על הדלת של הנהג מדבקה של סילבסטר סטאלונה מהסרט "קוברה", שהיה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע. לפחות חצי שעה בהיתי במדבקה ההזויה העתיקה הזאת, בת ה-20 שנה לערך… (מה שמעיד קלות על גילו של הרכב…ובעצם גם על גילי…)
ומה עם Demolition Man?
רק על הסרט "איש ההרס", אני מוכן לתת לו כמה וכמה נקודות שיעלו אותו מעל רמת הפתאטיות הנמוכה ביותר!
ספויילרונצ'יק: אני כמעט רוצה ששוורצנגר ייבחר לנשיאות יום אחד, כדי שהתסריטאים של "איש ההרס" יוכלו לספר לנכדים שלהם איך הם חזו את זה שנים קודם לכן!), ויוצר סרט פעולה מצויין שהוא גם מצחיק!
נכון שווסלי סנייפס גונב את ההצגה ממנו, אולם סטאלון בהחלט מפגין בסרט זה חוש הומור משובח (
אני שונא הודעות ארוכות אז בקצרה ובמהירות.
אפא מה עם "קופלאנד" שם היא שיחק לא רע (היי למה אתה מצפה סטאלונה!) הוא קיבל ביקורות די טובות
לא ראיתי.
צ'אן הוא הבחירה שלי.
תמוה, אבל אני אסביר- סרטיו האחרונים כמו המדליון ומסביב לעולם בשמונים יום (ועוד כמה מסרטיו ההונג קונגיים האחרונים) הם ירידה ברמה בצורה דראסטית מאז סרטיו ההונג קונגיים הראשונים (ואם הם בדיבוב באנגלית, מה טוב) וסרטיו ההוליוודיים היותר טובים כמו שעת שיא וסרטי השנחאי _.
לכן, למרות שהוא לא הכי גרוע ברשימה, קשה לראות שחקן שהיה חביב עליך והצחיק אותך המון מתדרדר לסרטים גרועים ולא מבחין יותר בין מה שהוא יכול ומה שלא.
ועל כן הוא זכה בקולי והלוואי ולא הייתי צריך להצביע לו.
סטיבן סיגל היה מאז ומתמיד פתטי
ברוס וויליס מזכיר קצת את דה נירו מבחינת הקריירה יעשה מלא סרטים ויזכרו לו רק את הטובים..
ואת הריסון פורד נראה באינדי 4
ואז נחליט…
האריסון פורד
אף פעם לא אהבתי אותו ואת הפרצוף שלו. חוץ מזה, לדעתי צריך להצביע למישהו שהיה טוב, נהיה גרוע, ועדיין לא הפסיק ולא הבין שימי הזוהר שהיו חלפו ואינם. לכן בחרתי בו, כי הוא היה פעם מוצלח, אבל הוא כב לא מה שהוא היה פעם, וכדאי שהוא יבין את זה. סטיבן סיגל, ואן דם וכל אלה- אף פעם לא היו כאלה טובים, אז כמו שהם עשו סרטים בהתחלה הם עושים גם עכשיו. זה לא שהם ידעו אי פעם לשחק. אז נגיד שהיו להם כמה סרטים טובים, אבל אם אני הייתי במקומם, הייתי מפסיקה עוד בהתחלה.
אני דווקא מאוד אוהב את ואן דם!
יש לו סרטים סבבה, אני אפילו זוכר איזה כמה סרטים טובים ששמם כרגע פרח מזכרוני(אחד זה שהוא באיזה יחידה מובחרת של חיילים שמקבלים סמים ואז הוא מסולק ממנה ואז בסוף הסרט הוא מספד את אחד מהחברים שלו לשעבר ליחידה על איזה טרקטור או משו, סרט די שווה).
הבעייה מתעוררת דווקא עם הואן דמים למיניהם, שאין להם כשרון למשחק, אבל הם בכל זאת מנסים לשחק, ואז השורות הדרמטיות שלהם נשמעות כמו בדיחה.
אני דווקא מאוד אוהב את ואן דם!
טוב לא באמת. אבל הבחור אוהב חומוס, וזה מעניק לו חסינות אוטומטית.
ואגב תגידו –
מי הצביע לאולמרט?
תעמוד בפינה ותחשוב על מה שעשית.
בילבלת אותי.
התחלתי לחפש את אולמרט בסקר…
אני רואה את זה כחובתי:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3241895,00.html
אני רואה את זה כחובתי:
תודה רבה. אני יושבת ותוהה ומפשפשת בזכרוני בניסיון להבין מה אהבתי בסרטים המוקדמים של ואן דאם. אולי העובדה שהייתי בת 10 +- כשיצא "החייל האוניברסלי", הסרט האחרון הראוי (יחסית, כמובן) של האדון, מסבירה את זה. בכלופן, גרמת לי לרצות לראות את משחקי הדמים והשפגטים שלו שוב, ברטרוספקטיבה בוגרת ותוך הנאה ממשפטי המחץ (אתה מריח כמו מאי לי?).
אני רואה את זה כחובתי:
סתם תהיה – מה כאן הספוילר?
כל כך צפוי
הג'קי צאן הזה כל כך צפוי וכל הזמן אני
נופלת בפח ומקווה שהסרט הזה לא יהיה כמו כלום …וכל כך טועה !
פורד האפס
חורג רק לעתים רחוקות מגבולות הז'אנר של מתח-פעולה, וכשהוא כן (סברינה, ששה ימים שבעה לילות) לא רק שהוא משחק את אותו תפקיד שהוא משחק תמיד (גלריית הדמויות שלו נעה בין האן סולו\ אינדיאנה לדוקטור קימבל.) גם יוצאים פלופים מביכים.
חוצמזה, לא נראה אותו אף פעם בסרט עצמאי או אמנותי.
בניגוד לסטיבן סיגל?
היי, לעשות סרטים של סטיבן סיגל זו אמנות.
עובדה, יש בדיוק בן אדם אחד על פני הפלנטה שמצליח לעשות אותם. אני בספק שמישהו יצליח ליצור חיקוי בלי להתעלות על המקור בסופו של דבר, בלית ברירה.
(מישהו אולי רוצה להסביר לי איך קרה, לעזאזל, שבטעות כיוונתי שעון מעורר לשבע במקום שמונה, וקלטתי את זה רק בדלת בדרכי החוצה? האם אין גבול לתעלולים המרושעים שהעולם מוכן להידרדר אליהם?)
כנראה כיוונת את השעות מיד לאחר צפיה בסרט של סטיבן סיגל.
אני מצטערת, אבל ממש לא הבנתי את סיפור השעון
(כאילו, אם השעון מצלצל את ישר קמה? בלי לראות מה השעה? ומה, את יוצאת מהבית אחרי X פעולות – נניח צחצוח שיניים, התלבשות וכד' – בלי לראות מה השעה שבה את צריכה לצאת? הסיפור הזה מריח לי כמו סרט של סטיבן סיגל)
העניין הוא שכשהשעון מצלצל סוגרים אותו אוטומטית, בלי להעיף מבט לכיוונו. כל שאר הדברים נעשים תוך אפיפות מוחלטת. רק אחרי שעתיים מרגע התה של הבוקר אני כשירה לזכור מי אני ומה אני עושה פה (אבל אם מדברים איתי לפני כן אני מעמידה פנים שאני כשירה לזה).
את הקטע של לקום בגלל השעון ולא להבין מה קורה אני מבינה. לי לוקח משהו כמו שעה פלוס מהרגע שאני קמה עד שאני קולטת מי נגד מי.
אבל לצאת מהבית? אני תמיד מסתכלת מה השעה כשאני יוצאת מהבית, כדי לחשב כמה זמן אני מאחרת ואיזה תירוץ מתאים לאיחור שכזה… אני לא חושבת שקרה מקרה שבו יצאתי מהבית ואז קלטתי שקמתי שעה יותר מוקדם ממה שהייתי צריכה – בייחוד לא בשעות חד-ספרתיות.
אני לא תמיד בודקת מה השעה כשאני יוצאת מהבית, כי זה אומר לגשת לשעון במחשב. גם כשאני עונדת שעון יד, ממבט חטוף קורה שאני מפספסת את השעה או לא מנתחת אותה נכון (אני יודעת שהשעה צריכה להיות משהו מסוים, ולכן זה מה שאני מצפה לראות על השעון. ערפילי הבוקר לא מאפשרים לי לשים לב לפרטים). בפעם שיצאתי מהבית שעה מוקדם מדי, הסתכלתי על השעון של האוטו ואמרתי "אה, אבל עדיין צריך לכוון אותו לשעון קיץ".
רגע, רגע,
, רגע
את אומרת שזה קרה לך כמה וכמה פעמים?
לא. אמרתי קודם - זה קרה לי פעם אחת.
רגע, רגע, רגע - את אומרת שאני לא מרוכז?
קלידוסקופים? מי דיבר על קלידוסקופים?
דווקא עדיף, לא?
מיץ טרי עדיף על מיץ מרוכז שהוסיפו לו מים. וזה הולך יופי עם תפקידך כאבא ששוב ער בלילה: סחוט טרי.
רגע, רגע,
, רגע
את אומרת שיש לך שעון יד?!
לא, כמו 'אושן 12'.
בחצות הלילה ולחשוב שזה חצות היום, ולגלות את הטעות רק כשפותחים את הדלת ורואים שחושך בחוץ?
למה לעזאזל אין לך חלונות בבית?!
דווקא יש (בעצם היו) חלונות
פשוט טעיתי לחשוב שהחושך הוא לא-כלום. מאוד מבלבל הקטע הזה.
(ד"א באמת לא היה כלום בחוץ, מדובר על קיבוץ זנוח-אל)
אני חושב שאת כוכבי האקשן שלי אני מעדיף לראות בתוך גבולות הז'אנר.
למעט חריגים כמו ברוס וויליס, שהצליח לעשות דברים אחרים בלי לבייש את עצמו.
אני לא חושב שהייתי רוצה במיוחד לראות את שוורצנגר – גם לא את שוורצנגר הצעיר והרענן – משחק זבן בספריית וידאו שגר אצל אמא ומכור לקומיקס ולסמים קלים, באיזה סרט אינדי דל תקציב.
שיישארו במה שהם יודעים לעשות – כל עוד הם עושים את זה טוב, אני מרוצה.
שווארצנגר והקומדיות שלו?
שוטר בגן ילדים ותאומים- מצחיק!
סטאלון עשה את רוקי שזכה באוסקר.
ואת הסרטים האלה אתה מכניס בקטגוריה של סרטים עצמאיים,
או של אומנותיים?
את 'רוקי' לא ראיתי, אבל אני אתפלא באמת אם העציץ השרירי הזה יצליח להרשים אותי בכישורי המשחק שלו. אפילו בפרק שלו ב'חבובות' הוא מצליח להיראות בעיקר אידיוט.
ב'שוטר בגן ילדים' אני לא זוכר ששוורצנגר מפגין משחק יוצא דופן. הסרט מתבסס בעיקר על ההומור שבסיטואציה בה הר האדם קפוא הפנים נאלץ למלא תפקיד של גננת. מה שנדרש ממנו הוא בעיקר להישאר הר אדם קשוח, עם ילדים שמתרוצצים לו בין הרגליים, הולכים לעשות פיפי, מלמדים אותו מה ההבדל המכריע בין ילדים לילדות, וכיו"ב.
אני מניח שגם ב'תאומים' ארני לא נאלץ לחרוג בהרבה מהדמות הקבועה שלו.
אוקיי,
אבל מה עם בטמן ורובין? אתה לא יכול להכחיש שהדמות ששוורצנגר גילם שם (לפחות בפלאשבקים) הייתה די שונה מהדמות הרגילה שלו…
ואת הסרטים האלה אתה מכניס בקטגוריה של סרטים עצמאיים,
ההבדל הוא שברוקי הוא אמור לגלם סוג של אידיוט. אגב, מ-"סטודיו למשחק" איתו, בו הוא דיבר על הסרט, וגם מהעובדה שהוא כתב את התסריט, נראה לי שהוא בכלל לא אידיוט.
הסרט עצמו מומלץ. לא סתם הוא זכה באוסקר, לדעתי.
כשאני חושב על זה
בעצם גם "רמבו" הראשון ("First Blood") הוא סרט לא-רע בכלל. כנראה שהבעיה העיקרית של סטאלון היתה עם המשכונים למיניהם (ועם בחירת יתר הסרטים בקריירה מלבד שני אלו).
אוקיי, אני יודע מה יוקרן בפרפראות של פיש-קון הבא
רד בוודאי זוכר את המערכון שהבאתי ובגלל ארכו החלטנו שלא כדאי…
אז עכשיו כדאי.
התסריט של רוקי אותו כתב סטאלון היה מועמד לאוסקר
ויותר מכך הוא נבחר למקום השמונים ומשהו ברשימת התסריטים הטובים ביותר של כל הזמנים!
סטאלון אכן ממש לא אדיוט ובעיני גם לא פאתטי. הוא פשוט עוד כוכב-על לשעבר שמנסה לשרוד בעיר הסרטים המתאכזרת לטובי בניה. ממחזר עצמו לעייפה – כן. פאתטי – לא.
אני בחרתי בסטיבן סיגל כיוון שהוא ממשיך לייצר סרטים למרות שלא היה לו אפילו סרט אחד שעליו אני יכולה לומר "וואו".
בנוסף, הוא לא יפה כמו ויליס וז'אן קלוד, לא כריזמטי ועוצמתי כמו פורד, לא סקסי כמו סטאלון, לא מצחיק כמו צ'אן ולא ניחן בהומור עצמי כמו שוורצנגר.
בקיצור – גוש עץ שלא ברור איך הוא ממשיך לשרוד כל השנים…
הייתי איתך עד ''סקסי כמו סטאלון.''
ואז ממש, אבל ממש, איבדת אותי.
אני מרגיש פה זילזול מסויים שלא מקומו בשום מקום
ובטח לא באתר כזה.
"עצמאיים או אומנותיים" (אם כבר אמנותיים)
כל מה שאני אומר זה שאלא לא סרטי פעולה ושיש מקום גם לכוכבי פעולה קשישים בסרטים אחרים.
וכן. היכולות הקומיות של שוורצנגר שוות איזכור.
ובטח שהיכולות הדרמתיות של סטלון (ואם לא ראית את רוקי אז אתה סתם חוטא בדעות קדומות)
אני מרגיש פה זילזול מסויים שלא מקומו בשום מקום
לא ברור לי אם התכוונת שאתה חש זלזול בך, או בשוורצנגר וסטלון. אם בך, אני מתנצל.
אבל אנא, לפני שאתה מתקן שגיאות של אחרים, נסה לוודא שאמנם מדובר בשגיאות.
כמו כן, תמיד חשוב לזכור את האמרה "מי שגר בבית זכוכית, מוטב שלא יזרוק אבנים".
שגיאות?
פרט נמק וכ"ו
אני רואה לפחות שלוש דרכים להבין את השאלה שלך:
א. איפה תיקנתי שגיאות שלך?
תשובה – "אם כבר אמנותיים". אני הבנתי את זה כתיקון שגיאת כתיב – אולי טעיתי בפירוש דבריך.
ב. למה אתה טוען שזו לא שגיאה?
תשובה – כיון שניתן לנקד גם "א?מנותי", בכתיב ללא ניקוד ניתן לכתוב "אומנותי". כך לפחות מופיע כגירסה לגיטימית במילון האהוב עלי.
אולי זה המקום לספר למדקדקים לכתוב "מח" או "רב", שניתן בהחלט (ואני לא בטוח, אבל אולי אף חובה – כיון שמילים אלו בכתיב חסר מקבלות משמעות אחרת) לכתוב "מוח" ו"רוב", וכך אף אחד לא צריך לתהות מי זה כבוד הרב עליו מדובר. לי אישית הכתיב החסר במקרים כאלו עושה כואב בעיניים.
ג. בביטוי שהוספת אתה רומז שגם לי יש שגיאות. איפה?
תשובה – במקרה הזה, "שאלא לא סרטי פעולה".
אמנות ואומנות:
אמנות – ציור פיסול בימוי וכ"ו.
אומנות – נגרות תפירה שפיכטול וכ"ו.
הבדל מאוד גדול. אני אף פעם לא מתקן לאנשים שגיאות כתיב. זה סתם קטנוני אבל זו מילה אחרת לחלוטין שמשמעותה משמעותי לתגובה.
כן. תודה. אני יודע מה ההבדל בין אמנות ואומנות.
מה שניסיתי להסביר לך הוא שאמנות, כאשר היא נכתבת ללא ניקוד, ניתן לכתוב גם "אומנות" (יש לקרוא או?מנות, בחולם), וזה עדיין שונה מאו?מנות (בשורוק) – שהיא תחומם של בעלי המלאכה.
אך מכוון שזהו אתר ללא ניקוד אפשר וכדאי לרשום הכל בכתיב מלא.
אבל די. זה מטופש.
נו, הנה משהו עליו שנינו מסכימים.
''וכן. היכולות הקומיות של שוורצנגר שוות איזכור.''
אולי כדאי שלא.
מעולם לא ידעתי שאפשר לעשות כל כך הרבה בדיחות גרועות ממילה אחת "COOL"
בסרט "באטמן ורובין" ולכל מי שיש בעיות זיכרון מוזמן לראות את הסצינה הראשונה שלו בסרט.
אסור להזכיר את הסרט הזה
זה לא הוגן לאף אחד שהשתטף בו.
חוץ משומאכר. גררר…
ועם זאת, השחקן הראשי והתסריטאי זכו באוסקר
רק יותר.
האם זה הוגן לקלוני שיזכרו לו את זה? לא.
האם זה הוגן לאומה תורמן שיזכרו לה את זה? לא.
האם זה הוגן לשוורצנגר שיזכרו לו את זה? לא.
האם זה הוגן לסילוורסטון שיזכרו לה את זה? אולי…
האם זה הוגן לעקיבא שיזכרו לו את זה? כן כן כן! הוא כתב את התסריט המחורבן! (וחשב שהוא יותר חכם מאסימוב ב"אנוכי הרובוט" והרס כל שמץ של הגיון אסימובי בסרט)
סטיבן, הו סטיבן כמה שאתה ממשיך להיות רק יותר מעורר רחמים!
הלו, לא לדבר ככה על ספילברג!
על שפילברג מותר?
לא!
בתור אחד מהבודדים במזרח התיכון שאהבו את "טרמינל", אני מבקש לכבד את ס/שפילברג!
באמת לא אהבו את טרמינל?
עונה
ברוס וויליס עדיין לא מביך כך שהוא יורד
האריסון פורד ל צפיתי בסרטיו האחרונים אז אין לי דעה לגביו
שוורצנגר פרש בזמן
סטאלון וסיגל מעולם לא אהבתי
מה שמשאיר את ואן דאם וצאן ששניהם יד שווים(הצבעתי לבסוף בואן דאם)
למרות שאחד שחסר אצלי היה מנצח את כולם שהוא אדי מרפי
אדי מרפי ממש לא.
בשלוש מילים- אבא בא לגן.
מש"ל.
מגיב מהעתיד
אני לא יודע אם מישהוא יראה את זה אבל חשוב לי לכתוב אני לא ראיתי שום סרט של ואן דאם או סטיבן סיגל אבל לדעתי הסרטים האחרונים של שוורצנגר היו בסדר את סוף העולם לא ראיתי אבל שמעתי שהוא גרוע אבל אני לא מבין למה הוא גרוע התקציר שקראתי היה מעניין אבל שוורצנגר בכל זאת סיים עם היום השישי שלדעתי היה מצויין ועם פגיעה היקפית שהיה מדהים ושוורצנגר הראה גם צד דרמטי בו אם מישהו יראה את זה שיגיב
בעתיד אין סימני פיסוק?
אגב "צד דרמטי", המשחק של ג'קי צ'אן בחידוש לקראטה קיד (מ-2010) היה מצוין.
http://www.fisheye.co.il/movies/karate_kid/
וואלה נכון לא מזמן ראיתי את קרטה קיד והיה מצויין
15 שנים אחרי
ונראה שסטיבן סיגל לוקח בענק את הסקר.
ואן דם וג׳קי צ׳אן לא עשו יותר מדי בזמן הזה. אבל מה שעשו היה חינני מספיק ומודע למגבלות שלהם מספיק כדי שלא יקבלו את קולי. ברוס ויליס ממשיך לעשות גם סרטים ממש גרועים וגם הברקות טובות. האריסון פורד לא מפיע הרבה, אבל כמעט תמיד כשמופיע אני אישית נהנה ממנו. וזה כולל את מלחמת הכוכבים. שוורצנגר היה מושל וחזר לשחק קצת. להגיד שהוא מבריק? לא. אבל תוכנית בריחה לפחות היה מהנה ממש. וההומור העצמי שלו תמיד תמיד יציל אותו מלזכות בקול בסקר כזה. סטאלון הוא המצטיין בחבורה פה. ההופעות שלו בסרטי קריד הן נפלאות נפלאות נפלאות.
סטיבן סיגל ממשיך להוציא 3 סרטים בשנה. ישר לוידאו. שבכולם הוא משווק כגיבור. בכולם הוא מופיע בפחות מעשר אחוז מהסרט. בכולם הוא מצולם רק מהכתפים ומעלה ותמיד תמיד בלתי מנוצח לחלוטין. ומשעמם לחלוטין. ורציני ונעדר כל הומור לחלוטין.