לאיזה תופעת MTV ההופעות הקולנועיות המוצלחות ביותר?
10  |
אייס קיוב (שלושה מלכים) |
| 36 |
אמינם (8 מייל) |
| 48 |
ביורק (רוקדת בחשכה) |
| 13 |
וויטני יוסטון (שומר הראש) |
125  |
וויל סמית (גברים בשחור) |
| 55 |
"מארקי" מארק וואלברג (לילות בוגי) |
| 4 |
מדונה (סוזאן סוזאן) |
| 24 |
קווין לאטיפה (שיקגו) |
| 17 |
שר (מוכת ירח) |
| 45 |
צביקה פיק (סיטי טאואר) |
מספר מצביעים: 377
ביורק
הסרט הכי טוב שיש כאן, והשחקנית הכי טובה, אין שום דבר שמתקרב לזה
קולי ניתן הפעם לווילי
הוא היחיד שהצליח לצאת מנישת ה"זמרים שלא יודעים לשיר, מנסים את כוחם בסרטים בהם הם לא יודעים לשחק".
כשאני חושב על וויל סמית, אני חושב עליו קודם כל כשחקן, ורק לאחר מכן חושב על המוזיקה (אם אפשר לקרוא לזה מוזיקה) שלו, וזאת, לדעתי, סיבה מספקת להצביע לו.
כשהוא משחק, הוא לא משחק בסגנון "אני bad ass motha fucka rapper שבא להרוויח כסף על חשבון הלבנים העשירים", הוא משחק את הדמות באמינות. כן, מבחר הדמויות שלו מצומצם משהו, אבל הוא תמיד מצליח לעבור מסך ולהיראות אותנטי.
רגע, ויל סמית לא התחיל כשחקן
ורק אז נהיה זמר?
לא.
וויל סמית' התחיל בתור חצי מהצמד DJ Jazzy Jeff & the Fresh Prince (כאשר הוא ה'פרש פרינס'), וכמה שנים אח"כ החל לשחק בFresh Prince of Bel-Air.
אההה...עכשיו הכל ברור. תודה
אמינם!
גם שר טוב, גם משחק טוב.
וויל סמית כבר לא במיוחד זמר-נכון? כי אני כבר לא רואה אותו בMtv אבל יש הרבה (יחסית, כמובן-לעבר) פרסומות של סרטים שלו-גברים בשחור (וההמשך), עוד סרט ששכחתי איך קוראים לו. אז זהו. וויל סמית- •שחקן•
צביקה!
וויל סמית' אמנם כבר לא מופיע יותר מידי אבל עד כמה שיוצא לי לראות MTV, גם וויטני יוסטון לא, וגם שר לא כל כך, אה וגם וואלברג ואייס קיוב (אולי MTV-BASE אבל אני לא בטוח).
צביקה?
מתי ראית בפעם האחרונה את צביקה פיק ב-MTV?
צביקה? (כה''ב)
צביקה פיק לא הופיע ב-MTV ככל הידוע לי (אלא אם כן השתתפות בכתיבה של "דיווה" נחשבת). אם כבר מחפשים שחקנים/זמרים ישראלים שהיו ב-MTV, יש את עופרה חזה שהייתה יכולה להיות אופציה טובה על "שלאגר". הבעייה עם עופרה היא ש
אמור להיות מצחיק.
צביקה?
ומתי ראית אותו פעם אחרונה בהוליווד?? בגלל זה זה
וויל סמית כן הופיע לאחרונה ב-MTV.
הוא ניצל את 'גב"שתיים' כדי להקליט שיר (נדמה לי שזה היה שיר הנושא), וקליפים שלו נטחנו עד דק ב-MTV ושאר תחנות שמשדרות קליפים (אני חושבת. זה לא שיש לי לווין או כבלים בבית).
טוב... מוזר לי מאד.
השיר האחרון שאני זוכרת שהיה בMtv היה שיר הנושא של "גברים בשחור 2" ומאז לא ראיתי אותו שם בכלל-למרות שבזמן האחרון אני צופה קצת יותר ממה שהייתי רוצה בMtv.
אבל, איך אומרים (או לפחות אני), שיהיה.
בחרתי בביג ווילי, אבל חוץ מזה:
אייס קיוב-עם כל הסימפתיה שלי לשלושה מלכים, לא ממש שמתי לב לאיכויות המשחק של מר קוביה. אהבתי את הסרט מבחינה ויזואלית ואת ההומור השחור שלו, אבל לא התלהבתי מהקרחון.
מזה לא יכול להיות. הוא אפילו יותר 
מ
.
אמינם-כבר בפעם הראשונה שראיתי קליפ שלו (הוי, הנוסטלגיה) הייתה לי הרגשה שהבחור יודע לשחק. הוא נתן הופעה טובה ב-8 מייל ומקבל אצלי מקום שני.
ביורק-זמרת טובה והשירים בסרט בהחלט יצגו את הסגנון היחודי שלה. הסרט עצמו קצת פספס אותי באיטיות שלו וביורק לא שכנעה אותי.
מארקי מארק-בכלל שכח שהוא היה פעם זמר עד שעשה את לילות בוגי. את הסרט לא אהבתי (מסיבות השמורות לי כנראה) והנסיון הבא של וולברג לשיר היה דווקא ב"רוק סטאר" הבינוני. אני לא מתלהב ממנו כשחקן ומאשים אותו בבעיות של "כוכב הקופים" (טוב, לא ציפיתם שאני אאשים את טים ברטון, נכון?).
מדונה-יכולה לשחק כשהיא רוצה. עם כל הכבוד (שאין לי) לראזי, "סחף חושים" ממש לא גרוע כמו שעשו ממנו. יש למדונה כמה הופעות קולנועיות טובות, למשל "ליגה משלהן" ובקליפים Take a bow ו-Substitue for love היא מצליחה לשכנע שיש ניצוץ של כשרון משחק. דווקא בסוזאן סוזאן היא לא מי יודע מה.
קווין לאטיפה-תופעת MTV? אפילו ב-VH1 classics היא נחשבת עתיקה. למרות זאת, הופעה טובה בשיקגו של דמות קצת קלישאתית (ארתה כבר מיצתה את רעיון הדיווה המרוצה מעצמה באחים בלוז).
את "שומר הראש" ו"מוכת ירח" לא ראיתי.
צביקה פיק-יותר
הערה על מארק וולברג...
… ברוק סטאר (ככה קראו לזה בארץ?) הוא לא שר- השירה היא של הזמר ג'ף סקוט סוטו (ששר עם הגיטריסט השוודי אינגווי מלמסטין, שהצליח לא רע בשנות השמונים).
הבחירה שלי אגב:
קרח-T, בשביל המשחק בחוק וסדר (אז מה אם הוא לא מופיע בסקר…)
אבל הסרטים שרשומים ליד כל שחקן
הם רק דוגמאות. לא התכוונו שהם מייצגים את ההופעה הקולנועית הטובה ביותר של כל שחקן. הם באו רק כדי להזכיר מי הוא מי ומאיפה הוא הכי מוכר (או איזה סרט מייצג אותו. אני מניחה שאת שר הרוב מכירים מ'בנות הים').
עדיין הייתי מצביע לוויל סמית'
הוא פשוט נראה לי הכי מוצלח כשחקן. אני חושב ככה עוד מ"הנסיך המדליק מבל-אייר", שם יש לו כמה סצנות ממש מוצלחות בין כל השטויות שהוא עושה. את "בנות הים" גם ככה לא ראיתי.
ברור שלא ראית את ''בנות הים''!
בישראל קראו לו "בתולות הים".
המסכה.
בתולות הים.
צביקה לשלטון
הסקר הזה ממש עושה חשק להחליף את
בצביקה! לת-מיד!
היתה מחשבת התלבטות קטנה
אולי לבחור באייס קיוב, אבל למרות ש'שלושה מלכים' סרט מצויין, אייס קיוב לא מפגין בו הופעה מי יודע מה משכנעת (מה גם שיצא לי לצפות ב'פריידיי' בכיכובו, וזה אחד הסרטים הטיפשיים ביותר שאני זוכר. and not in a good way).
בחרתי בביורק, שבלי שום קשר להיותה האמנית היחידה בסקר שאני שומע ואוהב, פשוט נתנה הופעה יוצאת מן הכלל ב'רוקדת בחשיכה', שנכון שהוא לא הסרט הטוב ביותר של פון טרייר, ונכון שהוא איטי (מידי) וקצת מוגזם מבחינת הצילום, אבל דחילק, לא בכיתם במהלכו לפחות פעמיים?
לא
אבל כן יצא לי עשן מהאוזניים לפחות פעמיים. סרט מרגיז, מקומם, אינפנטילי ומעצבן (ודעתי המנומקת יותר מפורטת באינספור הודעות ברחבי פישאיי).
מה שאגב לא מנע ממני לבחור בביורק, שהייתה הרבה מעבר למדהימה בסרט הזה.
לא
באופן כללי, התרשמותי מהסרט דומה לשלך (אם כי יש לציין שהוא unintentionally funny לרגעים, שזה גם משהו בימינו. האמת היא שאני לא זוכר מתי צחקתי ככה בקולנוע מאז). אבל מה היה כל-כך מדהים שם בביורק, לדעתך? נכון שהמבט המטומטם הזה בעיניים שלה היה מאד אותנטי ומשכנע – אבל אני חושש שזה לא עניין של משחק..
חסרה האפשרות 'אף אחד'.
לא מענין אותי MTV ולא הסרטים הקיטשים שיוצאים ממנו.
אז אל תצביע?
הערה שאני חייב לציין: אף אחד מהסרטים הנ"ל לא קשור ל-MTV. הם שייכים לחברות הפקה שונות שפשוט בחרו בזמרים הנ"ל לשחק.
יש: ''צביקה פיק'' (או יותר נכון -
)
תבינו, אי אפשר לבחור בוויל סמית!
כי זה לא ליגה בכלל!
וויל סמית הוא קודם כל שחקן, אפילו בחברה שהוא תחום אצלה כמקליט, כבר אמרו שהוא מבוגר מדי ושעדיף שיתמקד במשחק…
והוא גם שחקן טוב. אפילו ג'ניפר לופז יותר תתאים לסקר מוויל סמית.
כי ליד וויל סמית, כל השאר קטנים וחסרי חשיבות!
אז תצביעו לוויטני יוסטון, שנתנה הופעה בלתי נשכחת ומצויינת ב'שומר הראש', כי היא הכי זמרת שאפשר (כי היא בטח לא שחקנית), שהשתתפה בתפקיד ראשי, בסרט שבאמת נכנס לפנתיאון הקולנועי כסרט חובה.
(ולא, אני לא יודע אם אני אצביע בשבילה, אני רק חושב שלה הכי מגיע לזכות)
ועכשיו נשחק ב''למה לא שמתם את...''
ג'ניפר לופז (יפה במנהטן). אני מניח שהיא נפסלת כי היא הייתה קודם שחקנית סוג ב' ורק אח"כ זמרת סוג ב' (אבל עם מיליונים בבנק).
ולמרות העובדה שהיא בכלל לא מדברת, מגיע לה.
ג'ון בון ג'ובי (זה עם הצוללת). אומרים שהוא לא כל-כך גרוע שם. אני לא יודע, לא ראיתי את הסרט.
בריטני ספירס (קרוסרודס). בעצם, טוב שהיא לא בסקר. הילה, בת 12 וגו' אחת זה מספיק.
מיטלוף (מועדון קרב). אמנם הופעה קצרה, אבל תנסו לדמיין את הסרט בלעדיו.
דיוויד בואי (המבוך). תופעת VH1 מהטובות שיש.
סנופ דוג (סרטי פורנו). האמת, אני לא יודע אם הוא בכלל השתתף בסרט כלשהו חוץ מ"יום אימונים", אבל התרומה שלו לעולם הקולנוע (או וידאו ליתר דיוק), ניכרת. במילים אחרות "וויזל, שיזל, ניזל".
נטלי אימברוליה (ג'וני אינגליש). טוב, זה לא כאילו שראו את הסרט מספיק אנשים בשביל שיהיה לו סיכוי.
אלאניס מוריסט (דוגמה). אני הייתי מצביע לה. למרות שפירוט התפקיד יהווה
ידעתי שמישהו יעלה על זה
זה צריך להיות אחד
ממשחקי המילים הטובים ביותר שראיתי אי פעם , אם לא הטוב ביותר.רילי.אניוואי, הדקות המקסימות שעושה שם אלאניס שווה אפילו את תופעת האמטיוי הפתאטית שהיא, על שיריה חבובי גלגל"צ ונישתה רבת הפמינסטיות, הרוחניות והמאגניבות , שלא לדבר על אלפי חקייניותיה,שמי יודע מתי יעלמו מעיניו ואוזנינו המיוסרות. ולא, מעודי לא התעמקתי בחומריה וניסיתי לפרקם וכו'.
ועכשיו נשחק ב''למה לא שמתם את...''
למיטלוף גם מגיע קרדיט רב על גילומו של אדי במופע האימים של רוקי.
ולגבי דייויד בואי – לא רק שהשתתף ב'מבוך' (הפקת ג'ים הנסון הטובה בעיני), אלא גם ב'באסקיאט' (בתור אנדי וורהול),ו'חג מולד שמח, מר לורנס' ההומו אירוטי למכביר (תפקידו הטוב ביותר), שלא לדבר על אינסוף ההופעות בתפקיד עצמו בסרטים שונים.
ואם כבר בדינוזאורי רוק עסקינן, אפשר להוסיף גם את מיק ג'אגר (פריג'ק) לרשימה
כן, אבל מתי לאחרונה
ראית את מיטלואף או את בואי ב- MTV? אלאניס כבר יותר מתאימה.
כן, אבל מתי לאחרונה
מיטלוף-אי שם ב-1995, השיר Anything for love.
דיוויד בואי-סתיו 1999, השיר Thursday's child. יש לו גם קליפ הופעה חיה ב-VH1 שיצא השנה.
כן, אבל מתי לאחרונה
בואי נראה בmtv עשרות פעמים בשנה שעברה, עם צאת אלבומו heathen
ועכשיו נשחק ב''למה לא שמתם את...''
מה עם זה מ"חולית" וסרט נוסף ששכחתי את שמו (של הסרט), ס ט י נ ג ?
ועכשיו נשחק ב''למה לא שמתם את...''
צריך לראות את נטלי אימברוליה משחקת בכמה תפקידים יותר רציניים מהתפקיד בג'וני אינגליש כדי לשפוט את יכולת המשחק שלה, אבל מה שאני כן יכול להגיד אחרי שהייתי ביום שישי בסרט, זה שהיא נראית בו טוב מתמיד ויש לה נוכחות מרשימה ביותר. בכל פעם שהמצלמה עברה להתמקד על הפנים שלה, כל האולם עצר את נשימתו… ולא רק הגברים.
אה, עוד מישהו ראה את זה.
תנחומי.
לא טוב?
דווקא שמעתי שזה מצחיק, ואני די מסמפט את רואן אטקינסון, אבל הסרט הזה נראה פשוט כמו חיקוי של אוסטין פאוורס\אני מרגל\הרבה סרטים אחרים.
להגיד על הסרט הזה שהוא לא מצחיק
זה בערך כמו להגיד על חומצה גפריתית שהיא לא מזינה.
אפילו לא מעלה חיוך?
כי אחי הקטן הלך לסרט ואמר שהוא היה דווקא בסדר… מצד שני, לך תבין את ההומור של ילדים בני 14.
אפילו לא מעלה חיוך?
לא התפקעתי מצחוק (למרות שכמה אנשים מסביבי כן), אבל בהחלט היו חיוכים. זה אומר שלא כדאי לי להראות את פרצופי פה יותר? :)
האמת היא, שהוא חביב מינוס -
עם האנשים הנכונים לידך. אי אפשר לומר שסבלתי.
קונספירציות נאו-מרכסיסטיות בסרטים של אטקינסון שולתות.
דיויד בואי לא בליגה
הוא הרבה מעל לליגה. ומגיע לו סקר משל עצמו, אבל כנראה לא באתר הזה.
ועכשיו נענה על ''למה לא שמתם את...''
ג'ניפר לופז – אמרת בעצמך. היא התחילה כשחקנית ורק אז עשתה הסבה לקריירת זימרה. ועיצוב בגדים. ובישום. ומיתוג עצמה.
מיטלוף – כנ"ל. אולי. מהתחקיר שערכנו לא היה ברור באופן חד משמעי אם קודם הוא היה זמר או שקודם הוא היה שחקן. את שתי הקריירות הוא החל (כנראה, ובהסתמך על המחקר המהיר שעשינו) בערך באותו הזמן.
נטלי אימברוליה – תאמין או לא, גם היא שיחקה (טלוויזיה, קצת קולנוע) לפני שהחלה בקריירת הזמרה שלה.
אלאניס – מבחינה אובייקטיבית, התפקיד שלה היה הופעת אורח, ובטח לא משהו שאפשר לקבוע לפיו אם היא משחקת טוב או לא.
דייויד בואי, אייס טי, LL cool J ועוד רבים אחרים – לא היו להם מספיק סרטים "נחשבים". למרבית המופיעים בסקר יש יותר מסרט אחד שהם מוכרים בזכותו בארץ.
אני יודע שנטלי אימברוליה שיחקה קודם
אבל בניגוד לג'ניפר לופז, לא מצויין בימד"ב אף סרט קולנוע בו הופיעה לפני שהתחילה לשיר.
תירוצים תירוצים
בואי שיחק בשלושה סרטים נחשבים (ראי תגובתי למעלה) ואילו ביורק, שבה בחרתי אגב, הופיעה רק באחד כזה.
לגבי בואי
הטיעון שלך לגבי דיוויד בואי בעייתי. יש לו לפחות שלוש הופעות מרשימות וחשובות בסרטים שרבים רואים אותם כקלאסיקות ('לבירינת', 'הרעב', 'חג שמח, מיסטר לורנס') כך שמהצד הקולנועי אין שום סיבה לא לכלול אותו. אבל מצד שני, קשה מאוד לומר שבואי הוא 'תופעת MTV', ולו בגלל שהוא היה שם הרבה לפני שמישהו חשב על MTV, והוא בטח לא חייב את הפופולריות שלו לרשת הנ"ל.
סיבה נוספת לא לכלול אותו בסקר היא שהוא היה זוכה בלי בעיה.
אז זה מסביר
למה רינגו סטאר נעדר מהסקר – גם הוא לא ממש חייב משהו ל-MTV. אני תוהה איך הייתה נראית הרשימה אם הסקר היה מתייחס למוסיקאים שהפכו לשחקנים באופן כללי, בלי קשר ל-MTV.
רינגו, אגב, שיחק בסרטי הביטלס המצויינים, כמובן, אך גם ב-"The Magic Christian" עם פיטר סלרס (שנדמה לי שג'ון קליז וגראהם צ'פמן כתבו לו את התסריט, אל תתפסו אותי במילה), ובסרטים האוויליים והנהדרים של פרנק זאפה (בתפקיד זאפה, כמובן…).
היה לו גם איזה סרט שהוא היה אדם קדמון?
או שזה היה מישהו אחר מהביטלס?
אכן, הלא יאומן קרה
רינגו שוכנע, בזמנו, להשתתף בסרט חינוכי על אבולוציה ומשמעות החיים:
http://us.imdb.com/Title?0082146
קל לענות על זה:
ארוכה. ארוכה מאוד.
_____
במילה "רשימה" יש את הצליל "מה".
אותו דבר
גם לגבי שר. היא שרה עם בעלה סוני בשנות השישים המאוחרות בערך 13 שנים לפני הקמת MTV.
לגבי בואי
עוד קלאסיקה אהובה שלו, שעדיין לא הוזכרה – "האיש שנפל מכוכב אחר".
ראיתי אותו מזמן, אבל את ההופעה שהוא נתן שם קשה לשכוח.
נכון! מיטלוף!
וזה לא 'אפקט מועדון קרב'.
מיטלוף הוא הכי הוליווד שיש והוא גם הכי MTV שיש. גם הקליפים שלו ב-MTV הם הוליווד.
מיטלוף החל כזמר
רק לאחר ההצלחה של "עטלף מהגהנום" החל לשחק בסרטים,ולהגיד שהוא תופעת MTV אומר שלעולם לא הקשבת לאף אחד מהדיסקים שלו:אני לא חושב שMTV ישימו בלדת רוק של 10 דקות אצלהם,זה שהם מראים שניים שלושה שירים שלו לא הופך אותו לתופעת MTV.
הוא עשה לפני זה את מופע האימים של רוקי
דווקא ממך ציפיתי ליותר.
צ"ל 'מופע הקולנוע של רוקי'.
(ואל תנסה לבלבל אותי עם עובדות כמו 'אבל ככה תרגמו את זה' או 'הכלב אכל לי את ההומ-פייג". זה לא יעבוד לך הפעם).
דווקא ממך ציפיתי ליותר.
מופע הקולנוע של רוקי אימה, אם אתה הולך על התרגום הפשוט.
לא מדוייק
את השיר "ill do anything for love" שנמשך 9 דקות די טחנו ב-MTV.
ואחר כך גם
את Rock'n'roll dreams come through, ואת
Objects in the rear view mirror, ואחר כך את
I'll lie for you הזוועתי. אם אני זוכר נכון, כל אחד מהם, הוא באורך של לא פחות מ-7 דקות. בקיצור, בדיחה, הוכחת שכמו כל צופה MTV ממוצע, הזיכרון שלך לא מגיע יותר משנתיים לאחור.
אני? צופה MTV ממוצע?
ממש לא!
הוא דיבר אל הבדיחה, לא אליך.
מה אתה רוצה?
הזכרון של עדי אשכנזי כנראה יותר גרוע משל הבדיחה.
פיש אם כבר
הבעיה שלי,היא שאינני צופה MTV:אינני סובל מוזיקה בטלוויזיה,אבל הטיעון שמיטלוף הוא תופעת MTV נהרס בכךשMTV הוקם ב1981,BET OUT OF HELL
ב1977
מיטלוף החל כזמר
אפילו ש-MTV מקרינים רק כמה שירים של מיטלוף, בהחלט הייתי קוראת לו תופעת MTV ולא בגלל שהוא מבוסס על MTV, אבל בהחלט הייתה לו נוכחות חזקה שם כשהייתי בת 16 וישבתי ממוסמרת מול הערוץ הזה.
היו לו שני שירים שעובדו למיני-סרטים, שכל אחד מהם היה לפחות באורך 7 דקות, וכל אחד מהם נטחן עד דק בערוץ, שגם עשה לו הרבה כבוד בהופעות חיות ורוקיומנטריז וכדומה.
פי.ג'יי הארווי
מריה מגדלנה ב"ספר החיים". אומנם ,סרט לא מאוד אטרקטיבי או פופולרי,כך שחוסר השיבוץ מובן. למרות שהבחורה היא ללא ספק תופעת MTV, או לפחות תופעת אלטרנטיב ניישן- ואני לא מצליחה להעלות בזיכרון תוכנית פליפסייד ( הלא היא מקבילתה המיינסטרמית היומיומית והחסודה לבית VH1)בלי נוכחותה החוורוורת.
במסגרת ''למה לא שמתם את...'' ובאיחור נכבד
פלי מהצ'ילי פפרס נתן הופעה משכנעת (ונטולת דיאלוג כמדומני) בתור אחד הניהיליסטים מ"ביג לבובסקי".
במסגרת ''למה לא שמתם את...'' ובאיחור נכבד
הוא הופיע עוד לפני כן ב"בחזרה לעתיד" 2 ו-3 בתפקיד נידלס ובעוד כמה סרטים בתפקידים נשכחים.
פלי היה נידלס?!
(כאילו, כן. אוקיי. שאלה רטורית.)
''נקודת פריצה'' הוא סרט נשכח?
נקודת פריצה? תזכיר לי
דמויות שנראות טוב שודדות בנק
כשהן לבושות במסכות פורים
ובקצת יותר פירוט
קיאנו ריבס הוא סוכן FBI שנכנס under cover לתוך חבורה של גולשים, שגם שודדת בנקים מהצד. החבורה מונהגת ע"י פטריק סווייזי בתפקיד מצוין (כן, הוא ידע לשחק גם לפני "דוני דארקו"), ולקיאנו יש מנטור מה-FBI שמגולם ע"י השחקן המצוין הזה שנראה כמו ניק נולטה אבל הוא לא. חוץ מזה הסרט כולל כמה סצינות מגניבות ביותר, ובסטנדרטים של סרט הוליוודי קלאסי הוא סבבה.
ופלי, יחד עם חברו ללהקת הפלפלים אנתוני קיידיס, משחק גולש באחת הסצינות הראשונות.
הבחירות
* שלושה מלכים הוא לא סרט מוצלח במיוחד. לא נהניתי ממנו יתר על המידה; יש בו אמנם כמה חלקים טובים, אבל אייס קיוב לא היה מוצלח בהם די.
* אמינם ב"8 מייל"? כל מה שאפשר לומר שנפילה דראסטית הוא לא, אבל גם לא שחקן מוצלח במיוחד. שישאר ב MTV, שם הוא מצליח יותר (אבל לא בהכרח מוצלח).
* לא ראיתי את ביורק, את שר, ואת קווין לאטיפה לא ראיתי מספיק כדי לגבש דעה.
* וויל סמית' לא מרשים אותי מעבר לימי "הנסיך המדליק". הוא אמנם שחקן קומי לא רע, אבל מההופעות שלו על המסך הגדול אני לא ממש מתרשם. "גברים בשחור" היה סתמי מאוד, על "היום השלישי" אין ממש צורך להרחיב, "אויב המדינה" היה סביר, אבל לא מספיק בשביל שיגרום לי להעריך אותו יותר. את "Wild wild west" לא ממש ראיתי, אבל שמעתי מספיק ביקורות שוחטות. הסרט היחידי שלו בו אפשר לומר שמאוד נהניתי היה "בחורים רעים" – שם הוא מבצע בהצלחה את הדמות הקומית הרגילה שלו.
* את מארק וולברג ראיתי רק ב"שלושה מלכים". כנ"ל.
* מדונה? לא בכדי זכתה ב"ראזי". מעולם היא לא הרשימה אותי ככשרון משחק נהדר במיוחד. כל הסרטים בהם שחקה נראו יותר כחלטורות מצידה, ופחות כנסיון להרשים את הקהל.
ועוד משהו קטן
אז במי בחרתי? בוויטני. "שומר הראש" היה סרט נהדר, ו- וויטני שחקה (ושרה) באופן מרשים. נכון, היא לא מושלמת. אבל הייתה לה הברקה (שכפי הנראה, חד פעמית) – ואפשר לומר שבגללה זכתה ביושר בקול שלי בסקר.
מה עם ספייק ג'ונז?
הוא בהחלט תופעה
בנוסף, רשימת הקליפים שביים היא בהחלט מרשימה באיכותה והוא גם בין היוצרים של "ג'קאס", אחת מהתופעות היותר… מעניינות ש-MTV יצרו. למרות זאת, התפקיד הקולנועי הכי מוכר שלו כשחקן הוא לדעתי ב"שלושה מלכים" שכבר תפוס.
קיוב
אני הלכתי על אייס קיוב, אבל לא בגלל "שלושה מלכים" אלא בגלל סרט מצויין שנקרא "הח'ברה מהשכונה".
סרט עם תסריט מצויין וצוות שחקנים משובח של קובה גודינג גוניור הגדול, לורנס פישבורן וכמובן אייס קיוב שמראה שהוא גם באמת יודע לשחק.
מדונה!
בגלל הנוסטלגיה. "סוזאן סוזאן" הוא קומדיה רומנטית כל כך שנות השמונימית, ומדונה משחקת שם את עצמה, כפי שהיתה בשנות ה-80, כל כך טוב, שממש בא לי לחזור לשם (וזו הסיבה היחידה, נדמה לי). אני גם חושבת שאני בין הבודדים באתר שראו את הסרט הזה בקולנוע.אז גם חשבתי שיש לה סיכוי כשחקנית, אבל כל הסרטים שעשתה מאז היו מזעזעים.
ויל סמית – שהוא מקסים בכל הסרטים שראיתי אותו – גב"ש, היום השלישי, משחק החיים (עם מט דיימון) וכמובן הנסיך המדליק.
שר – היתה מדהימה לא רק ב"מוכת ירח", אלא גם ב"מסכה" – סרט עצוב ונוגע ללב, ונדמה לי שעל אחד מהם היא קיבלה 
.
ויטני יוסטון – ב"שומר הראש" לא היה שום דבר סביר חוץ משיר הנושא – המשחק שלה מאולץ, והכימיה שלה עם קווין קוסטנר לא קיימת.
קווין לאטיפה – היתה מצחיקה מאוד ב"שיקגו" (במיוחד התסרוקת), אבל על זה היא כבר קיבלה מועמדות ל
.
ביורק – אני ככל הנראה היחידה פה שלא סבלה את הסרט וגם לא מתה על ביורק.
אייס קיוב – זכור לי שראיתי את 3 מלכים, אבל מכיוון שהתרכזתי בג'ורג' קלוני, לא שמתי לב לאף אחד אחר.
צביקה פיק? נו באמת.
התלבטתי גם בין:
ואיך זה שג'ניפר לופז לא נכללה? לא בגלל פדיחות כמו "יפה במנהטן" ו"מארגנת החתונות", אלא בזכות "רומן לא חוקי" המצויין עם ג'ורג' קלוני (עוד פעם הוא?).
תזכורת לעצמי: לקרוא קודם את כל התגובות
ג'ניפר לופז היתה קודם שחקנית. זו הסיבה. my bad.
את לא היחידה שלא אוהבת את ביורק.
אמנם לא ממש הכרתי אותה לפני שחברה שלי השמיעה לי את השירים שלה, ולא ראיתי את הסרט, אבל זה מספיק •לי• בשביל להגיד "אני לא אוהבת את השירה של ביורק. נקודה."
*אבל*- כל עוד אני לא אראה את הסרט שלה, אני לא אוכל להגיד שהיא לא שחקנית טובה.
ועולה השאלה
האם ה"חברה" שלך השמיעה לך רק שירים חדשים של ביורק, או גם מהאלבומים הראשונים שלה. כמה שזה ישמע מדהים, יש הבדל רציני בין Human Behaviour לבין Hidden Place המשמים, למרות שהם נשמעים בהתחלה אותו דבר.
אוי, הפחדתי אותי
עד עכשיו חייתי באשליה שאני עוד צעיר יחסית מפני שאני עדיין בעשור השני לחיי. הרגע נשברה לי התאוריה לפיה מי שלא מכיר את ביורק כנראה עוד לא למד לדבר.
ילדים, רדו מהדשא!
אין לי מושג איזה מהם היא השמיעה לי. אבל אני אשאל אותה.
שאתי אותה, והיא אמרה שאת הראשון בטוח, ואת השני יכול להיות.
בכל מקרה, לא אהבתי את מה שהיא השמיעה לי.
לא רוצים!
ומה, Human Behaviour לא משמים?
עניין של טעם
אם לענות בצורה אובייקטיבית ולא כמי שממקם את ביורק במקום השלישי ברשימת הזמרות האהובות עליו (אחרי אלאניס ומדונה), לא.
משמים? נכון, לא מופלא כמו הראשון אבל עדיין, ביורק!
שום שיר של ביורק לא משמים
ביורק היא היוצרת המוזיקלית המקורית ביותר שפועלת היום ודי סביר שגם בכלל. כל מי שחושב על שיר מסוים שלה כעל "משמים" מוזמן לפרק אותו לגורמים, לנסות להרכיב אותו מחדש ולחשוב האם הוא היה מסוגל לחבר דבר כזה בעצמו. אם הוא באמת חושב שכן נשאלת השאלה למה הוא מבזבז את זמנו באתר הזה.
אוי, איזה כיף!
מזמן לא נתקלתי בגישת "אין לך זכות להגיד שהבניין מכוער אם אתה לא יכול לבנות בעצמך אחד יותר יפה." התגעגעתי.
לא אמרתי שזה משמים אלא הגבתי לפינגוין שטען כך
(ואילו הייתי מקבל קצת יותר מ-4 בדקדוק לפני אי אילו שנים בבית ספרי אז אולי הייתי קצת יותר מובן)
בכל מקרה: ביורק רולז!!1
התגובה שלי לא היתה ספיציפית אליך
אלא לכל הפתיל. ולניקי: תאמיני לי שאני יודע עד כמה הטיעון הזה עלול להישמע מטופש, אבל לא במקרה של ביורק. לא זכור לי שיר של ביורק ששמעתי וחשבתי לעצמי "זה מוכר לי מאיפשהו". אפילו לא שיר אחד, וזה הישג מדהים, אחד מני רבים שהיא הצליחה להשיג. הכי קל לזלזל, לבקר ולהגיד "מה זה הדבר הזה בכלל", אבל מעטים האנשים שבאמת יכולים לעשות משהו יותר טוב מהדבר שעליו הם קובלים.
א-הם
אולי היה עדיף אם הייתי מציין שהכוונה היא למשמים במובן הביורקי. במילים אחרות, השיר יותר טוב מהרבה שירים שיצאו בשנתיים האחרונות, אבל אני אשקר אם אומר שלא התאכזבתי לשמוע אותו. בכל זאת, אני מרגיש לפעמים שביורק חוזרת על עצמה, אלא שבמקרה של הידן פלייס, זה למעשה הפריע לי. אם זה מרגיע, זו גם הפעם היחידה ששיר של ביורק נשמע לי "משמים".
מקוריות אינה סממן לאיכות, לצערי,
וככל שאני מעריצה דברים מוזרים ולא שגרתיים, ביורק היא אחת מהתופעות שלוקחות את המוזרויות שלהן צעד אחד מעבר לנסבל.
ובקשר לטיעון שלך, ניסיתי לפרק שירים של ביורק, כמו שניסיתי לפרק כל דבר אחר, ולא אהבתי החלקים בנפרד יותר משאהבתי אותם ביחד. נכון, אין לי שום שמץ של יכולת לכתוב שיר כזה, אבל גם אין לי שום שמץ של יכולת לכתוב שיר כמו זה של בריטני ספירס, האם זה אומר שמעכשיו אני צריכה להתייחס את שיריה של הגברת ספירס כמענינים?
חיכיתי לתגובה כזאת
אז זהו, שבעזרת השקעה מינימלית את דווקא תוכלי לכתוב שיר בדיוק כמו של בריטני ספירס. כל מה שצריך זה לדעת שלושה אקורדים בלבד (רצוי בסולם מינורי) ולהיצמד לנוסחאות החריזה (כמעט שכתבתי "חזירה". איך בריטני ספירס מוציאה ממני פליטות פרוידיאניות שכאלה) הפרימיטיביות ביותר: baby/crazy, together/forever, love/above וכיו"ב. המקוריות זה בדיוק מה שאני אוהב בביורק, ומה שגורם לך ולרבים אחרים לחשוב שזה "מעבר לנסבל". את ביורק חייבים לאהוב או לשנוא, אין באמצע, וזה כל היופי. חוץ מזה, תני לי דוגמה ליצירת אמנות מקורית שנתקלת בה שהיתה גם גרועה להחריד.
כל הציורים של דאלי.
לדעתי הם מחרידים, אבל הם מקוריים…
אה, ובקשר לכתיבה, לא אני לא יכולה. ניסיתי.
אחרי שתלמדי אקורדים זה כבר יבוא לך
ואגב, אני מת על דאלי, כך שעד עכשיו לא הבנתי איפה בדיוק באה לידי ביטוי האהבה שלך למקוריות.
אני יודעת אקורדים,
אני גם יודעת לנגן. אבל אני לא יכולה לחבר שירים או מנגינות משל עצמי.
האהבה שלי למקוריות? לרוב בספרים וסרטים.
אם ככה זו כבר בעיה של חוסר השראה
למרות שחוסר השראה היא המרכיב הדומיננטי כשמדובר בכתיבת שירים לבריטני ספירס.
אם ככה זו כבר בעיה של חוסר השראה
אתה מתחיל לדבר שטויות.
עם כל הזלזול שלך לבריטני ספירס, אתה מתעלם מכמה עובדות מאד פשוטות. דווקא במקרה הזה, אפשר להתייחס לעניין מה שמוכר יותר הוא גם יותר טוב. מאיזו בחינה יותר טוב? אם בריטני ספירס ואחת הזמרות בסגנונה שבאות והולכות (מלבד כריסטינה) כולן קיימות בדיוק על אותו בסיס שקל כל כך להכין, לא היה נוצר מצב שהיא היחידה שמצליחה להכניס את השירים שלה למודעות של כולם, גם אלה שלא מחוברים לאמטיוי. בתקופה של hit me baby one more time היו עוד מאות שירים בסגנון, ובכל זאת הוא היחידי שאנשים עוד זוכרים, ולא באופן נוסטלגי.
גם כדי לכתוב שיר של בריטני ספירס נצרך כשרון רב, אולי לא מוזקלי אלא פרסומי ושיווקי, אבל אל תשכח שכדי להפוך שיר להמנון, לא משנה עד כמה קהל היעד שלו נחות בעיניך, דרוש הרבה יותר משלוש אקורדים ומילים מתחרזות. אתה כבר פיצחת את הנוסחה? רוצה שאני אענה לך באותו סגנון של התשובה שלך? אתה כבר כתבת שיר שהיה מספיק קליט כדי להיכנס למצעד כלשהו, שלא לדבר על המקום הראשון שלו?
לא, כי דרוש עוד מרכיב ששכחתי לציין
והוא כסף כמובן. אחרי שיש כסף גם שאר המרכיבים באים בקלות. ומה שאני אומר זה לא שטויות בכלל, בתקופה שהשיר הנ"ל יצא לא היו עוד שירים כאלה, ז"א היו אבל הם לא מכרו את התדמית שבריטני מוכרת, ופה החידוש השיווקי ולא האמנותי והיא הכי מצליחה כי היא היתה הראשונה וכו'. וכמובן שאין שום קשר בין נתוני מכירות לאיכות, כי אין לך שום מושג כמה מהאנשים שקנו אלבום מסוים אוהבים אותו ובאיזה אופן, חשבת על זה פעם?
ולשאלתך השנייה: אכן פיצחתי את הנוסחה, אבל כל מי שיודע מוזיקה ברמה טובה ומעלה יכול לעשות את זה, כך שלמעשה המורה שלי פיצח לי אותה, והמורה שלו פיצח לו אותה וכך הלאה. הנוסחה תמיד היתה שם, אין מה לפצח.
נראה שלא הבנת את דבריי
אני חושבת שגם לבילי, לג'סיקה סימפסון, או לכל אחת מהנערות שניסו את מזלן באותה תקופה היו המפיקים עם הכסף המתאים… מה שאני אומרת כאן זה שיכולת בזמנו להעמיד את כל הבנות האלה בדיוק על אותה נקודת התחלה שווה ובסופו של דבר רק שתיים מהן הצליחו להישאר במשחק, וזה לא סתם במקרה. אתה יכול להגיד שאי אפשר להתייחס לבריטני כמוסיקאית, וזה נכון. אתה יכול להגיד שהמוזיקה שלה לא מספיק מורכבת בשבילך, שהמילים של השירים שלה רדודות, שאתה לא אוהב את המסחור הזה של המוזיקה, וכו' וכו'… אבל אתה לא יכול להגיד שלעשות את מה שהמפיקים שלה עשו זה פשוט. תגיד, גם לכתוב שיר כמו like a prayer של מדונה זה כזה פשוט? כי זה עיקרון מאד דומה, והנה השיר הזה הפך כבר לקלאסיקה שגם חסידי המוזיקה המתחכמת מכירים בה.
ובעניין הנוסחה, במה מתבטאת העובדה שאתה והמורה שלך לגיטרה פיצחתם אותה? כי לפי מיטב ידיעתי, רק אחוז קטן מאד מהמוזיקאים, גם אלה שמחשיבים עצמם טובים ומעלה, עשו את זה. כי הנוסחה הזו היא לא נוסחה של מורכבות מוסיקלית. היא לייצר את רצף הצלילים הספציפי במקום הנכון בזמן הנכון כדי לשבות את לב הקהל הרחב, לא משנה כמה אתה מזלזל בו. בתור מוזיקאי אני בטוחה שאחד החלומות גם שלך היא שכמה שיותר אנשים יאהבו את היצירה שלך.
בעניין נתוני המכירות לעומת האיכות, מעולם לא אמרתי שהמוסיקה הפופולרית היא גם איכותית. רק נתתי את העניין הזה כהוכחה חיה לכך שכנראה בכל זאת יש איזשהו הבדל בין פוסטר מזמר זה לאחר.
נראה שלא הבנת את דבריי (כה''ב)
תקראי עוד פעם מה שאמרתי, ותראי שאמרתי שם שבריטני ספירס הכי הצליחה כי היא הייתה ה•ראשונה•. זה הכול. אני לא מזלזל במה שאת אומרת, יש לזמן ולמקום חשיבות רבה, ולכן היא גם הצליחה, כי לא היה מוצר כזה לפניה. בעניין הנוסחה: באמת שאין כאן שום סוד. מדובר בעניין פשוט שנקרא במוזיקה "סולמות ודרגות", וזה הולך ככה:
(דוגמה על סולם Am, נכון לכל סולם מינורי)
כמובן שיש עוד הרבה נוסחאות כאלה. גם Like A Prayer שהזכרת בנוי על סולם, כמו רוב השירים והיצירות, אבל אצל בריטני ספירס זה בולט במיוחד כי ממש שומעים איך מקס מרטין (מי שכותב את הדברים האלה) מנסה למכור אותה. לי זה נשמע די קל (השקעה איכותית מינימלית).
בריטני ספירס היא חווה אימנו?
לא, היא לא. וגם בשום מובן אחר היא לא "הראשונה", ולא האחרונה. יש, היו ויהיו המון מוצרים כמוה, חלקם הצליחו, חלקם לא. וכל הויכוחים שלך לא יעזרו – בריטני ספירס היא מוצר שמשווק מצוין. אם זה כל כך קל, אז קדימה, צא ושווק את עצמך ותרוויח מיליונים.
דבר אחר אני לא מבין.
למה אתה מחכה? צור לך בריטני חדשה, ותרוויח המון המון המון כסף. אני בטוח שאתה גם רוקד ממש יפה.
זה לא קל. יש לך כיום אולי 4-5 בריטניות ברחבי העולם, וסליחה שאיני מעודכן בדבר כמויות. גם אם זה היה קל כשאתה מתאר, היו נשארות 4-5 זמרות מובילות, וזאת כבר נוסחה שלא כל כך קל לפצח.
אז זהו, שהיא •כן• היתה הראשונה (בנישה שלה)
למה זה כ"כ לא ברור? אפילו היתה על זה כתבה בידיעות.
ומהי נישה זו? טינאייג'רים?
(או במילים אחרות, לא היא לא).
עכשיו בטח תזכיר לנו
כל מיני כוכבניות שמונים נשכחות (טיפני ודבי גיבסון), רק שמאחוריהן לא עמדה כזאת מערכת של מיסחור כי לא היו אז משאבים כאלה. בקיצור, מאחורי בריטני ספירס עומדת גאוניות שיווקית, אבל בפירוש לא אמנותית. סגרנו?
אני אמרתי אמנותית?
אתה שמעת אותי אומר אמנותית?
אני לא חושב שאמרתי אמנותית.
מי אמר אמנותית?
לא אמרתי אמנותית.
אם זה כבר נהיה טופיק
אני ממליץ לכל הנוגעים בדבר לצפות בסדרה התיעודית "ממשיכה לצעוד", ששודרה פעם בערוץ הראשון (שודרה פעם= שודרו חמישה פרקים מתוך 8, והפסיקו פתאום), שעוסקת בדיוק בעניין של שירי פופ, ומראה שלכל תקופה יש את שירי הפופ שלה ושתמיד מסתכלים עליהם בעין עקומה בזמנם. הפרק השמיני מתייחס במיוחד לתקופת המסחור של הפופ (ואילו הפרק השביעי המצויין עוסק בפסקולים לסרטים ותיאטרון, ויוזכר כאן במיוחד לפני שישודר עקב טופיקיותו).
ואם לומר משהו ישיר על נושא הדיון: עד כמה שהשירים של בריטני מעצבנים בזמן שחרורם, כשהם להיט שנטחן עד אינסוף, ברטרוספקטיבה מדובר על שירי פופ טובים מאד, שהם אולי פשוטים מבחינת המילים והלחן אבל נותנים מוצר מוזיקלי בעל אורך חיים לא קטן.
אז אתה ממליץ לנו על משהו שאי אפשר לצפות בו
אורך החיים שלהם קטן מאוד. דבר שנטחן כ"כ הרבה מאבד מערכו מהר מאוד. אפילו מי שאוהב שירים כאלה מתחיל למאוס בהם אחרי פחות מחודש, ואני אומר את זה בתור מי (שלצערי) מכיר אנשים כאלה.
ברור שלא אחרי חודש
אבל אחרי כמה שנים, בהחלט.
מזכיר לי את הקטע בפיוצ'ראמה
בו פריי מקשיב לראפ כלשו, ונכנסת לילה ואומרת: "אתה לא יכול לשבת כל היום בחושך ולהקשיב למוזיקה קלאסית!".
ראפ *כלשהו*?
I like big butts! קלאסיקה אמיתית!
מילה אחת: ביטלס
פרצו לתודעת הקהל ב-1962.
שווקו באגרסיביות חסרת תקדים.
אומנם התגבשו בעצמם והביאו לא מעט מהאישיות המקסימה והאינטלגנציה הטבעית שלהם, אבל גם קסמו לחברת התקליטים, שהתיחסה אליהן בתור משהו שכיום ניתן לכנות "להקת הבנים הראשונה בהיסטוריה".
לכל אחד היה תפקיד, כל אחד פנה לסוג קהל אחר.
הלבוש שלהם (חליפות!) היה תוצאה של החלטה שיווקית, התספורת שלהם (ארתור!) כנ"ל, הבדיחות שלהם במסיבות עיתונאים היו מתוסרטות לפעמים, המחוות שלהם כנגנים ואנשים עברו החלטת מערכת מודעת. המילים שלהם כוונו בכוונה תחילה למה שבינו ובינה, עם רמיזות מיניות (Please Please Me).
ב-1964 הוכרז באופן רשמי כי העולם לקה בביטלמניה, מאורע מחולל בתרבות ההמונים של המאה ה-20.
וכל זה עוד מבלי להזכיר את אלוויס.
בריטני לא הייתה הראשונה, וגם לא תהיה האחרונה, והדבר היחידי שהיא הוסיפה לנוסחה זה את היותה טינאייג'רית בעצמה (נו, לפחות היא לא שיווקה את עצמה כתאומות לסביות. לזה אני קורא אבולוציה).
גם זה שהיא טינאייג'רית בעצמה
הוא לא תוספת של בריטני – כמו שהאסתטיקה הזכיר בעצמו, היו כבר (למשל) טיפאני ודבי גיבסון.
יש הבדל עקרוני
בין קבלת החלטות בעלות גוון מסחרי, כאלו ואחרות, ובין מסחור מכוון מראש. הביטלס התחילו כארבעה נגנים, כותבים וזמרים מוכשרים שחלמו על תהילה עולמית. אחרי שגילו אותם והפכו אותם למפורסמים הציעו להם כל מיני הצעות שיכולות למשוך עוד קהל, איך הם יכלו להגיד לא? להקת בנים? איך בדיוק? להזכירך, הם היו ארבעה חברים שהכירו אחד את השני שלא באמצעות אודישנים (בוודאי שלא חיצוניים), הם כתבו וניגנו בעצמם כמו שצריך והקליטו לפחות שלושה אלבומים שנכנסו להיסטוריה של הרוק. לקרוא להם להקת בנים רק בגלל הקטע עם החליפות והבדיחות המתוכננות מראש? הרבה להקות מוכשרות משתמשות בגימיקים, זה לא אומר כלום. אלביס זה משהו אחר, כי הוא באמת היה מוצר, אבל הביטלס? באמת דן, ממך ציפיתי ליותר.
גם אני ציפיתי ממני ליותר
אבל זה מה שהאל הטוב נתן לי.
יש לך כמה טעויות עובדתיות, מצטער. וכדי להבהיר, אני כותב מעמדה של מעריץ ביטלס פנאט.
הראשונים להודות שהביטלס היו מוצר היו הביטלס עצמם. זאת אחת הסיבות העיקריות שבגללן הן התפרקו, ולא בגלל יוקו, עד כמה שיותר נוח להאמין לזה. לנון דיבר על זה בפומבי יותר מפעם אחת, ובאופן נוקב ביותר.
נראה לי שמה שהלחיץ אותך בהודעה שלי הייתה ההנחה שלך שהקונספט של להקת בנים בהכרח סותר את האפשרות שמדובר גם בלהקה טובה.
אז לא. ממש לא.
העובדות:
הביטלס הכירו אחד את השני וכו'. אבל רינגו סטאר צורף אליהם שבוע לפני הקלטת הסינגל הראשון, כי חברת התקליטים דרשה להעיף את המתופף המקורי פיט בסט. אופס.
הביטלס אומנם כתבו והלחינו בעצמם, ועשו את זה בכשרון רב, אבל גם בעקבות הנחיה מפורשת מ-EMI והאמרגן בריאן אפשטיין לכתוב להיט חדש עד יום חמישי הבא. אופס.
הביטלס עשו סרטים כי האמרגן שלהם האמין (ובצדק) שזה יעזור לבסס את הפופולריות שלהם. אופס.
המעריצים הצורחים שחיכו להם בשדה התעופה בארה"ב ב-7 לפברואר 1964 נשכרו ע"י אפשטיין, ולרובם לא היה מושג מי אלה החבר'ה הבריטים האלה שירדו מהמטוס. אופס.
הביטלס לא התחילו, הצליחו ואז התמסחרו. ממש לא. הם התחילו, התעלמו מהם, ואז התחילו לדחוף אותם באגרסיביות, עד שכולם השתכנעו שהם תופעה גדולה מהחיים. ורק אז, כשהם כבר היו גדולים ומצליחים, הם העזו לעשות מוסיקה הרפתקנית באמת.
אז כן, הם בפירוש השכילו להתעלות על הקטע של להיות להקת בנים. אבל הם גם בפירוש היו אחת מלהקות הבנים הראשונות.
צר לי לנפץ את האשליה המתוקה, אבל הסיקסטיז לא באמת הייתה תקופה כל כך תמימה וטהורה. אולי קצת יותר מהיום, זה הכל.
תקופה תמימה וטהורה...
אני חושבת שכל אחד, בזמן שהוא עובר את גיל ההתבגרות, רוצה לחשוב שמה שהוא עושה שובר את המוסכמות, שמה שהוא עושה שונה שכל מה שעשו אחריו. כשאתה יוצא מהתקופה הזאת של תמימות ואשליות שנוצרת בילדות, אתה מרגיש שכל העולם עובר את השינויים שחלים בך ביחד איתך, שהעולם משתנה ביחד איתך. לכן, כל דור רוצה להאמין שהוא עשה משהו, כל אחד מהדור רוצה להאמין שהתמימות והטוהר הן משהו שהוא חווה בילדות ואחרי שהילדות שלו נגמרה, זה לא שם, אפילו אם זה שם והוא פשוט לא רואה את זה… קשה להגיד אם אי פעם היה דבר כזה תמימות או טוהר, או שאלה רק סממנים של תופעה שמתרחשת עם בגרות מינית, או בעקבות בגרות מינית…
אני משערת שאני מנסה לומר, שבשנות השישים לא היה יותר טוהר ותמימות משיש היום… גם בתקופת התנ"ך לא היה יותר טוהר או תמימות משיש היום. הכל תלוי בנקודת המבט.
תקופה תמימה וטהורה...
אבל בשנות השישים לפחות היה סקס חופשי.
ובבומבמלה?
לא ממש.
רק נודיסטים, מה?
כן.
http://www.justbe.co.il/boombamela/
זה כמעט יפה, אבל זה מפחיד
לא ממש. אבל יותר מידי
אם כבר מזכירים את זה, אז הבומבמלה היה הפסטיבל הכי חרמני שנתקלתי בו בחיי הכבר-לא-כל-כך קצרים. הכל הוסב לסקס: הנודיזם, המדיטציות שכללו חיבוקים, המסאז'ים, המדיטציה עם כלי הנגינה הגדולים והפאלים.
כאילו, אני אוהבת סקס וכאלה. אבל האווירה הייתה כל כך טעונה שאי אפש בכלל היה לעשות שום דבר שאפילו מתקרב למרגיע, שלא לומר "רוחני".
בלי לשלול את מה שאמרת
אני לא רואה סתירה הכרחית בין 'מיני' ל'רוחני', ובטח שלא זהות הכרחית בין 'רוחני' ל'רגוע'.
בלי לשלול את מה שאמרת
הכל סובייקטיבי לגמרי. אני בטוחה שבנסיבות אחרות, ייתי מרגישה שאווירת החרמנות (שגם היא סובייקטיבית) רק תורמת לתחושת הרוחניות או לרוגע (או לשניהם ביחד).
אבל כשהייתי בפסטיבל, הרגשתי שכל פעם שאני רוצה סתם לשבת עם עצמי ולהירגע, אני נופלת דווקא על פעילות שהמהות שלה היא להתנפל על אנשים אחרים ולהיחשף בפניהם פיזית ומנטלית, בלי שהושם בכלל דגש על יצירת תחושה של קרבה ואינטימיות בין האנשים לפני כן.
בשלב כלשהו, לא יכלתי להשתתף יותר בפעילויות הקבוצתיות.
תקופה תמימה וטהורה...
התופעה שתיארת מדויקת מאוד, אבל אני לא חושב שמה שניסיתי להגיד הוא שהביטלס היה "תמימים וטהורים". למרות כל הטיעונים של דן עדיין אי אפשר לקרוא להם להקת בנים, כי בכלל לא היה קיים מושג כזה אז ועוד לא היתה מודעות עצמית גבוהה כ"כ בתעשיית המוזיקה. עובדה שאע"פ כל ההחלטות המסחריות שהם עשו הביטלס ידעו להשתחרר מזה ולהפוך לקלאסיקה. להבדיל, גם לרובי וויליאמס אני מתייחס בהרבה כבוד – אז הוא היה פעם בלהקת בנים, טעויות קורות, והוא הודה בזה בעצמו.
(מתנצל מראש אם ההודעה קצת מבולגנת, אני עוד במצב פוסט טיסה)
בקשר לטייק דאת'
את רוב המילים והלחנים כתב חבר הלהקה, גארי בארלו. ולדעתי הם היו להקה לא רעה בכלל וגם הוציאו איזה שני אלבומים שאני עד היום נהנית לשמוע.
קל וחומר לגבי דוראן דוראן
אבל זו הייתה הנקודה!
או חלק ממנה, אני כבר לא ממש זוכר.
נכון שלא היה קיים מושג מודע לעצמו של "להקת בנים". מהרבה בחינות, ניתן לטעון שהביטלס המציאו (בעל כורחם?) את הקונספט. גם לא היה מכשיר שקראו לו סאמפלר באותה תקופה. ועדיין אפשר בקלות לומר שהביטלס היו הראשונים שהשתמשו בסאמפלר, שנכנס למוסיקה הפופולרית כמה שנים טובות אחרי שהם סיימו לריב אחד עם השני.
ואתה שוב עושה את מה שטענתי מלכתחילה – מבלבל בין הציניות העסקית שטמונה במושג "להקת בנים", שהייתה קיימת ובגדול באופן בו הביטלס התנהלו, ובין האיכות המוסיקלית של הלהקה, שהייתה ללא דופי ופורצת דרך גם בתקופה בה הם התמקדו בשירי פופ חביבים שבינו לבינה.
אני לא יודעת אקורדים אבל כתבתי 3-4 שירים... מקוריים (נדמה לי-
הם פשוט כל כך מטומטמים שלא נראה לי שמישהו כתב משהו כזה לפניכן) ולא בסגנון של בריטני ספיכס.
אז איך בדיוק כתבת אותם?
לקחתי דף, עט וספר (ספר בשביל שהדף לא יזוז לי)
וכתבתי מילים על הדף. לא התכוונתי שגם חיברתי להם מנגינה וכל זה. רק… לכתוב אותם.
דאלי?
>משתנקת, משתעלת, נחנקת, ומחליטה שאין שום תגובה אינטלגנטית מספיק שהיא יכולה להגיב, אז היא תשתוק<
__________
העלמה עפרונית, וכתבי אישום.
אני מתאר לעצמי שבזמנו
דאלי היה מאוד חדשני וכל זה, אבל היום הציורים שלו נראים בעיקר כגימיקים, וכבר נמאס מילדים בני 12 שרואים ציורים של דאלי ואומרים שהם פסיכודליים ואז הם חושבים שהם נורא חכמים. בכלל, מגריט הרבה יותר מעניין.
כבודו של מגריט במקומו מונח. גם של מונה, ושל גוגן, ושל פיקאסו וואן-גוך. מה הקשר?
יש הרבה ילדים בני 13 שמתלהבים ממועדון קרב, זה הופך את הסרט הזה למטומטם? (רמז-לא)
אם יש משהו ילדותי, זה המחשבה שכל דבר שמתלהבים ממנו, הוא אוטומטית נחות, או מיושבן, או סתם המוני.
לא יודעת מה איתך, אני עברתי כבר מזמן את השלב הזה בחיים. ניסית פעם להתעמק ביצירות של דאלי? או שאם יש ילדים בני 12 (איפה באמת?) שחושבים שלהתלהב ממנו זה מגניב זה מספיק לך כדי לפסול את אחד האמנים המשפיעים והמקוריים יותר של המאה ה20?
_________
העלמה עפרונית, ראתה דאלי'ם בחצי עולם, מרוגזת.
זה רק בגלל הילדים בני ה12
ציינתי כבר שאני יודע שדאלי היה מאוד חדשני ומשפיע וכל הבולשיט הזה, אבל בעיני הוא כבר התיישבן. הציורים שלו נראים גימיקיים מדי ויותר מדי דומים אחד לשני, וההתלהבות ממנו מוגזמת לדעתי. ואולי באמת לא הגעתי לגיל המתאים להתעמק ביצירותיו של דאלי. כשהוא יגיע, אני אודיע לך.
בינתיים, מונדריאן רולז!!
נו בטח, עוד מעט גם יבוא מישהו ויגיד
שמונדריאן חזר לאופנה רק בגלל הווייט סטרייפס. קורה.
המ-
השאלה היא אם אתה באמת מכיר את העבודות שלו, או רק את אותם 15 תמונות בעלות סגנון דומה שמועתקות בכל מקום אפשרי, ועל כל פוסטר בחדרים של נערים-סמי-אומנותיים.
זה לא עניין של גיל.
מה שכן נדמה לי לפעמים כעניין של גיל, זה הרצון להיות מיוחד, ולבדל את עצמך מהאחרים ומה"עדר" בכל מחיר. מה שלמעשה גורם לכך שתהיה (ושוב, אני בהכרח מדברת עליך כמובן) מושפע מהחברה עוד יותר. מן הפוך על הפוך כזה.
לוקח זמן להבין שזה לא נורא להיות לפעמים חלק מהרוב. שגם אם כל העולם ואישתו אוהבים משהו מסויים, זה לא בהכרח הופך אותו לפסול. בדיוק כמו שזה לא בהכרח הופך אותו לטוב.
_________
העלמה עפרונית, מרגישה זקנה.
אז הגענו לפסים אישיים, הא?
תאמיני לי שאני מבטא את הרצון שלי להיות מיוחד בהרבה דרכים אחרות, שלא גורמות לי לוותר על טעם טוב באמנות. אני פשוט לא אוהב את דאלי, זכותי. הייתי בתערוכה שלו שהיתה בארץ, של ציורים שלו שהושפעו מהתנ"ך, והיו שם כמה דברים נחמדים, אבל לא התלהבתי יותר מדי. אני לא מתיימר להגיד שראיתי את כל הציורים של דאלי אי פעם, או אפילו את רובם, אבל ראיתי די הרבה, ופשוט לא התחברתי לזה, מצטער. ואני לא אומר את זה כדי להיות מיוחד, אם הייתי רוצה להיות מיוחד הייתי פותח את החוברת שלי של תולדות האמנות ומפליץ איזה אמן שאף אחד לא שמע עליו, כמו שרייבי עושה. נראה שלך קשה להבין שיש אנשים עם טעם שונה בעולם, כנראה את רוצה להיות מיוחדת
אם יש משהו שלמדתי מעין הדג
זה שהגיל מה-זה לא קובע.
הרבה פעמים קורה לי שאני קוראת תגובה של מישהו בהתלהבות רבה, ואז הוא סוגר ב'טוב, אני צריך ללכת להכין שעורים בתושב"ע'.
כך שזה שילדים בני 12 אוהבים את דאלי, זה לא אומר משהו נגד דאלי. אפילו אם הם מבטאים רק שהוא 'מגניב'. יש בו משהו שמדבר אליהם.
1. נכון, לא רק את
2. בדיוק הטענה שלי.
________
העלמה עפרונית, בפתח רגילה ארוכה במיוחד. הידד!
חיכיתי לתגובה כזאת (כה''ב)
להפתעתי (ואולי לא), התברר לי שניתן להפוך שירים של בריטני ספירס למורכבים ועמוקים. זה תלוי פשוט מי מבצע אותם. יש גרסה אקוסטית של טראוויס ל"Baby one more time" שנשמעת הרבה יותר טוב מהמקור ואפילו כיף לשיר איתה. אני אומר את זה בתור מישהו שממש לא אוהב את בריטני ספירס ודומותיה. יש גם גרסת בלדת רוק ל"Can't get out of my head" שלא מעצבנת כמו המקור.
חיכיתי לתגובה כזאת (כה''ב)
וכמובן, הגירסה המלנכולית והו, כה עצובה של עברי לידר לברביגירל של אקווה.
________
לעלמה עפרונית סתם לא היה כוח לשנות את הכותרת.
האמת היא
שהגרסאות האלה נשמעות לרוב יותר מצחיקות ממרגשות, אבל זה פשוט כי נזכרים בביצוע המקורי.
אהמ, אהמ!
גם הגרסה של טראוויס, ואפילו זו של דוויזיל ואחמט זאפה, לא הופכת את השיר ל"עמוק". הן יותר מורכבות מוזיקלית מהגרסה של ספירס, אבל השיר נשאר בלתי-מורכב בעליל, בכל הביצועים. "נחמד" ו"עמוק" הן לא דווקא מילים נרדפות.
תלוי בגישה
מבחינת המילים, העומק של השיר לא משתנה והוא נשאר רדוד. מבחינת הביצוע, אמנים בעלי נטייה מלנכולית מבצעים שירים בצורה יותר רגשית מזמרי פופ מסחרי. מבחינתי זה ההבדל המשמעותי, היכולת לבטא רגשות דרך שיר שיש לו בקושי 4 שורות בכל בית.
הגרסה של טראוויס מרגשת וקורעת לב
ממש רואים את הדמעות בעיניים של פראן.
זה ברור לגמרי
מה לעשות שהלחנים של שירי הפופ הדלוחים הם לרוב טובים עד מצוינים, רק מה? המילים הקלישאתיות, השחיקה הכפייתית ברדיו והעובדה שאלו ששרים אותם הם כלי קיבול יפים אך נטולי כישרון כתיבה מינימלי פוגמות טוטאלית בהנאה מהם. אז כשבאה להקה כמו טראוויס ועושה קאוור לשיר של בריטני ספירס ממקום כזה רגיש וכן, אי אפשר שלא להצדיע. באמת הגיע הזמן שמיוז יעשו כבר קאוור ל"צלצול" של הבקסטריט בויז.
(אגב, מה זה כה"ב? לא רוצה להישמע כמו אתם יודעים מי, אבל אין לי הרבה ניסיון בסלנג רשת ישראלי
)
שום סלנג רשצ ישראלי
סלנג ספציפי של עין הדג. תפתח את המילון ותראה.
סליחה על הפדיחה
מכל הר"תים הקיימים דווקא את זה הכנסתם למילון, אז הייתי בטוח שהוא לא נמצא שם, אז שאלתי בלי לבדוק.
הלהקה
בהופעה של בריטני שיצא לי לראות בערוץ 2 לפני איזה שנה הופתעתי מאוד לטובה. כמובן בריטני היתה כהרגלה, בנאלית ומשעממת למרות השואו שנתנה, אך הלהקה היתה לדעתי, בין הלהקות המוכשרות ביותר בפופ העכשווי. למרות שהם לא נראים ולא מצולמים כלל, הם מאלתרים קטעים מבריקים (בעיקר הבסיסט, שהוא אחד המוסיקאים המוכשרים ביותר ששמעתי בפופ) של פאנק שמתרחקים יחסית מהשירים. הדבר היפה בזה הוא שאף אחד לא שם לב לזה, ויש להם חופש לעשות מה שהם רוצים בתוך הנוסחא שמוגדרת בחופשיות של השירים המקוריים.
בקשר לביורק, גם כתבתי כאן פעם שהיא הזמרת האהובה עלי, אבל עדיין, לא כל מה שהיא הוציאה קדוש.
אישית, אף פעם לא התלהבתי יותר מדי מ- debut, שהוא טוב ונחמד, אבל זהו. ההתקדמות משם עד ל- homogenic שהוא לדעתי יצירת מופת, בהחלט מרתקת, גם מבחינת לחנים וגם מורכבות. משם ועד היום, המורכבות והמקוריות התחילו לפגוע במוזיקה. מה לעשות, הדברים החדשים מבריקים, אבל הם כבר מנוכרים לחלוטין, ואני אישית, כבר לא יכול להתחבר אליהם.
ובחזרה לנושא, כמובן שבחרתי בביורק, פשוט כי אפשר להתחיל להשוות בין התפקיד שלה לשאר התפקידים.
למרות שבצפייה חוזרת ברוקדת בחשיכה, הגעתי למסקנה שביורק לא משחקת שם. היא פשוט יודעת להחצין את תוך תוכה, תוך התעלמות מוחלטת מהצלמה. האיפיונים היחידים של דמותה, ניכפים עליה מאילוצים חיצוניים. היא אפילו לא משחקת את עצמה, היא פשוט עצמה כשאילו הדברים שהיא מרגישה באותו זמן.
באמת?
מה שאמרת על הלהקה של בריטני ספירס נשמע די מוזר, כל מה שאני הצלחתי לשמוע בהופעות שלה שהיו באם.טי.וי זה רעש אחד גדול… אבל שווה לבדוק. לא אמרתי שביורק היא קדושה, אבל לדעתי Vespertine הוא דווקא מאוד נגיש ואינטימי ולדעתי לפחות הכי קל להנות ממנו, אבל אולי זה רק אני. דווקא Homogenic יותר מעורפל מבחינתי, אבל אני עוד מחכה שהוא ייפתח לי בתודעה יום אחד.
פליימינג ליפס הם אלה
שקיברו את can't get you out of my head. בכלל, יש להם לא מעט קאברים לאלה. מומלץ במיוחד זה לAfter the Gold Rush של ניל יאנג (שגם ת'ום יורק קיבר פעם בצורה יפה בהופעה חיה).
חיכיתי לתגובה כזאת (כה''ב)
אוי שיט! אני חייבת להתחיל לקרוא תגובות עד הסוף. כתבתי בדיוק את התגובה הזו עם בדיוק הדוגמא הזו, בתגובה לאותה הודעה.
אגב מקוריות!
חיכיתי לתגובה כזאת
אגב, לגבי בריטני ספירס.
שמעת פעם את השירים שלה בגרסאות של להקות אחרות?
לדוגמא – hit me baby one more time בביצוע של travis, הוא בעיני שיר מעניין, ו..אהם… אפילו מרגש.
המילים לא ברורות. מה היא בעצם אומרת – תרביץ לי עוד פעם? אני רוצה שתרביץ לי? אם כן – מה זה היה שהיא לא יודעת (how was I supposed to know)? היא לא ידעה כמה היא מכורה לאלימות שלו? שהבדידות הורגת אותה יותר מהזוגיות עם מישהו שמרביץ לה?
שיר חתרני למדי, לא? מה הוא בעצם מנסה להגיד?
ואל תגידו לי 'זה שיר של בריטני ספירס אין שום טעם לנתח אותו'. הטקסט, בפני עצמו, הוא מעניין. מה הוא מנסה בעצם להגיד?
בשביל זה יש שיעורי ספרות.
צר לי לאכזב אותך
אבל הטקסט בכלל לא מעניין. בריטני ספירס הסבירה בעצמה את עניין ה"היט מי" באיזה ראיון: מדובר בסלנג תיכונים אמריקאי שפירושו לתת למישהו/מישהי סימן שאתם מעוניינים בהם באופן רומנטי. שום אלימות ושום דבר. ובעניין מה היא הייתה אמורה לדעת: המשך השורה הוא "שמשהו לא בסדר כאן", כי כל השיר מדבר על איך שהיא זרקה את הבחור סתם ועכשיו היא רוצה אותו בחזרה. אכן שיר עמוק (כמו הכנרת לפני שנה) ותהומי (כמו מסלול אופניים בהולנד).
אני מרגישה שמסתתר פה
איזה שהוא דיון בשולי הפוסט-מודרניות.
אבל אין לי ממש כוח אליו.
לא חיכיתי לשאלה כזו
בריטני מבקשת מהבחור "hit me" במובן "תן לי סימן", לא "תביא לי ת'כאפה".
היא בודדה, וזה הורג אותה, אז היא רוצה איזה סימן ממנו שהוא עדיין מעוניין בקשר ביניהם.
היא שואלת "?How was I supposed to know that something wasn't right". הם היו ביחד, משהו לא עבד שם מבחינתו, והוא עזב אותה. היא עצובה, בודדה וגלמודה, רוצה שהוא יחזור אליה.
די שטויות, לדעתי האישית.
'הכה אותי פעם נוספת' הוא שיר פופ סטנדרטי, רק שבביצוע של בריטני הוא שיר פופ עם הפקה טובה, ובביצוע של טראביס הוא שיר פופ שמבוצע בצורה גרועה (בכוונה). מרגש? לא. זה בסך הכל עניין של בראנדינג. מה שכתוב עליו "טראביס" יכול להיות איכותי, מה שכתוב עליו "בריטני" לא. ולדעתי טראוויס התכוונו לזה רק בתור בדיחה.
והמשמעות המדוייקת של הביטוי Hit me היא "הביטוי הכי פרובוקטיבי שנוכל להכניס לשיר כדי לקבל תשומת לב תקשורתית אבל עדיין נוכל לטעון שהתכוונו בכלל למשמעות תמימה כדי שאנשים לא יתעצבנו עלינו יותר מדי ויתחילו לשרוף דיסקים שלנו".
לדעתי, הביטוי שנופל להגדרה הזו
הוא של "יריבתה" הגדולה – כריסטינה *הכנס עיוות של שם משפחתה כרצונך*:
ניתוח ספרותי של שירי בריטני ספירס?
מה קורה פה? האם כל הפתיל הזה לא צריך להיות בביקורת על קרוסרודס?
באמת שלא רציתי להיכנס לזה
אבל נגררתי באף.
וחתיכת אף אכן יש לה...
הסרטים, למעשה.
כן ,אני יודעת שהסקר הזה מדבר על התופעה הבולטת /מפורסמת/מוצלחת וכו', אבל מעניין לציין שבעוד ביורק אמרה על "רוקדת בחשיכה " דברים בסגנון " זו הפעם הראשונה והאחרונה שאני משחקת" היא שיחקה בתפקיד הראשי כמכשפה (לא בטוחה אם ההגדרה נכונה) הצעירה (מנטל אימג' לא טוב,לא טוב)מרגרט בסרט איסלנדי דובר אנגלית העונה לשם
"The Jupiter Tree" .הסרט יצא ב1990 , כלומר,ביורק כבר הייתה על תקן של מיני כוכבת גם מחוץ לאיסלנד כסולנית השוגרקיובס( נדלג הפעם על תפקידים קטנים כמו ב"משהו ללבוש", או אפילו על עבודת דיבוב בתפקיד " אישתו של רוח החלל"). מעניין במיוחד בגלל שבאביב 2002 הוא יצא בדי.וי.די לארה"ב ואנגליה. מעניין אם היא עומדת מאוחורי ההוצאה.
(איסמנה הייתה מביאה לינקים, לולא הייתה יודעת שהיא ונתינת לינקים הוא עסק מועד לכישלון מראש).
טרולית?!
איסמנה כותבת הודעה אינפורמטיבית ואון-טופיק, ומכריזה על עצמה כטרולית?! מה פתאום טרולית? איסמנה אורחת רצויה.
אתה שולל מאנשים את חופש הבחירה.
מממ...
אכן, לפי השכלתי הקולנועית והכללית, מיעוט תגובותיי באתר זה ואיכותן, וכמחווה לעובדה המעצבנת שטרולים לא יודעים את שמם ומקומם לרוב,כל שכן פירוש מונח המפתח "טרול" מצאתי לנכון לכנות עצמי"טרולית" .ה"נבוכה" בא בעיקר מתוך מחשבה שיהיה מי שימצא לנכון שאני מחפשת את הקיצור הפופולרי ל"תשומת לב" ושאר דברים בסגנון .לפיכך שוב תודה, וסליחה על בזבוז המקום,וכו'. מעתה אבחור לא להוסיף את המילה טרולית לכינויי אלא אם הצורך יהיה ממש חזק(נו, כמה אפשר לנסות לדבר כמו עורכדינית).
זה בסדר
טרולים אמיתיים לעולם לא יכירו בעובדת היותם טרולים, כי ברגע שיכירו בכך לא יהיו עוד טרולים. לכן אם אדם מצהיר על עצמו בתור טרול הרי זו ההוכחה שאיננו טרול, אלא סתם ביישן, שכן ברגע שאתה מודע לעובדה שאתה עלול להפריע לפעילות בפורום מן הסתם לא תעשה זאת.
ואני לתומי חשבתי
שמודעות עצמית היא חלק מאוד חשוב בתהליך תפישתו של הטרול כטרול. הרי אדם שמושך תשומת לב ומפריע לשיחה בלב תם ימצא פחות טרולי מאדם העושה זאת בכוונה. מה שכן, רוב הטרולים אכן לא יודו בהיותם כאלה קבל עם ועדה שכן הדבר מקל על איתורם והשמדתם.
מש''ל
לכן הם לא יודו בזה.
(
לשפן הלוח: התעוררתי לפני שבוע באמצע הלילה וקיבלתי הארה פתאומית לגבי משמעות הניק שלך. מוזר איך שדברים כאלה קורים)
שתף גם אותנו?
רמז: ישישה שוחה.
וגם Anilegna
אני מוחה, אני לא חולת נפש.
ואני גם לא כותבת את השם שלי עם קאפיטל-איי.
יש טרולים ויש טרולים.
אבל יש הכללה שימושית אחת שאפשר לעשות: ניקי רוצה להרוג את כל הטרולים.
לכן אפשר להשתמש בי ככלי אבחון. לדוגמה: אני לא רוצה להרוג את איסמנה, מכאן נובע – איסמנה לא טרולית.
האם כל מי ניקי רוצה להרוג,
טרול הוא?
פסיכומטרי, ווטסון ידידי
אמנם, קבוצת הטרולים מוכלת בקבוצת ה"אנשים שניקי רוצה להרוג", אך אין בהכרח חפיפה מלאה ביניהן.
הווה אומר – יכולים להיות אנשים שניקי רוצה להרוג, ואינם טרולים כלל וכלל.
לכן, קיפוד, אולי עליך לחשוש לחייך, אבל אל לך לחשוש שמותך בטרם עת ינבע מעצם היותך טרול. יש עוד סיבות רבות וטובות להרוג יונקים דוקרניים.
זה משנה כשאתה מת?
קווין לטיפה בשיקגו
טוב האמת שהיא לא זמרת משהו ואני אשקר אם אני אגיד שאני מכירה איזה שיר שלה אבל אני פשוט מוקסמת מהסרט כולו וזה כולל גם את "המלכה" (ביג מאמה)ואת יכולת המשחק שלה…
ג'ונטרה לא היה זמר לפני ששיחק? אהה אמרנו MTV
אז זה לא רלוונטי, נו טוב תמחקו לי.
אה- בעיה.
מצד אחד, לא ראיתי בערך חצי מהזמרים בסרט, ומן הסתם לא ראיתי אותם בהופעה הטובה ביותר שלהם. וחוץ מזה, אם הייתי מצביע לוויל סמית', אז הייתי סתם הולך עם העדר.
מצד שני, מה רע בללכת עם העדר? Will it is. הסיבה? על איכויותיו כזמר, גם אם כראפר, אין וויכוח. מצד שני, הוא גם שחקן די מוצלח- ומצליח. העובדה שהוא מוצלח בעיקר בשוברי קופות? לא רלוונטית. הסיבה העיקרית שבגללה בחרתי בו היא שכשיוצא לו דיסק חדש, הוא זמר. כשיוצא לו סרט חדש, הוא שחקן. ההחלטה האם הוא זמר או שחקן תלויה אצלי בדבר האחרון שהוא עשה, ובזמן האחרון הוא יותר שחקן מזמר. שר ומדונה, כבודן מונח, יהיו תמיד זמרות, גם כשהן משחקות, וכך גם רוב האחרים שבסקר.
מצחיק.
רד היה נגד הכנסתה של שר לסקר כי לטענתו, לאחרונה היא רק שחקנית, וגם אם היא שרה בשניים וחצי סרטים, יש לה עדיין יותר סרטים בהם היא לא שרה.
דווקא לא כל כך מצחיק
שר הופיעה בלא מעט סרטים בהם היא לא שרה. מצד שני, קריירת הזמרה שלה היא בהחלט לא זניחה, וחלקה (תקופת הווקודר החשוכה) התרחשה אפילו בMTV.
גם אני כמו שלומקו, כמעט נתקעתי
אלא שאז הסתכלתי על הרשימה מחדש, וראיתי שם את מכה ירח, ועלה זכרונו לפני.
הבחירה הייתה שר.
אין במה לבחור
רק סטינג, נראה ומתנהג כמו שחקן.
האמת היא, שעל פי הרשימה הזאת אפשר לזהות איזה שחקן הוא זמר, רק על פי רמת המשחק שלו. ומה שיותר עצוב, אפשר לגלות על פי המשחק, שהוא גם זמר מחורבן (פחות או יותר כל הרשימה למעלה)
והתהליך הכל ישראלי הזה (הפיכת סלבריטאי לסיטונאי בידור), היא פשוט מגוחכת ועצובה.
אז תשאירו את המשחק, לפצ'ינו, הופמן, ונורטון.
ותשאירו את המוזיקה לקוביין, ודר וכמובן להופ סנדובל
וויל - aha - סמית'
(עוד מישהו שם לב למוטיב הaha שחוזר אצלו יותר מדי אפילו יחסית לראפר?)
בגלל הגברים בשחור (סרט חמוד, קליפ חמוד) ועוד רשימת סרטים עם הופעות טובות מאד <מנסה בכח לשכוח את wildx2 west>
מי כשרון? מי?!
מישהו יכול לרענן את זיכרוני?
את מי שיחק אייס קיוב בשלושה מלכים…?
אני פשוט לא מצליח להיזכר…
את הכושי.
לא את החייל?
אני חושב שרק את האמריקאי
חייל מארינס אפרו - אמריקני
התכוונתם זמרים עם
תפקידים משמעותיים בסרטים נכון?
יופי, כי אין לי כוח להתחיל להביא דוגמאות לזמרים שהמצלמה ליטפה את פניהם לכמה שניות בסרטים וזהו.
אבל עכשיו הבחירה שלי. אני בחרתי באמינם, כי למרות שהוא זמר הראפ הטוב ביותר כיום (טוב (!) לא מצליח.) בסרט שלו הוא דווקא הפתיע לטובה. הוא אומנם לא שיחק בצורה יוצאת דופן או משהו, אבל זמר שמשחק כך בהופעתו הראשונה בקולנוע ראוי להערכה.
ויל סמית' הוא לא זמר! הוא אולי התחיל כזמר אבל אחרי זה הוא עבר לסרטים וטלוויזיה ולא הוציא שירים במשך כמה שנים. הוא המיר את הקריירה שלו! אחרי גברים בשחור הוא התראיין ואמר שהוא רוצה שיחשבו עליו כזמר, הוציא את מיאמי ואז חזר לעוד סרט, והוציא גם לו שיר נושא. לעלי אני לא מתייחס כי הוא סרט משעמם והמועמדות של ויל לאוסקר לא מוצדקת לטעמי. קריירת השירה של ויל סמית בזמן האחרון מתייחסת רק לשירי הנושא של הסרטים שהוא מוציא.
אם לא היה את הקטע בשאלת הסקר של הMTV אז הזוכה הברור, מעל כל ספק, בלי מתנגדים כמעט ובלי מתחרים רציניים הייתה קט'רין זיטה ג'ונס. אם אני לא טועה היא התחילה כזמרת ורקדנית והמשיכה לסרטים, נכון?
וזהו
ונסה וויליאמס היתה קודם שחקנית או זמרת?
מלכת יופי.
טניסאית.
טניסאית.
ונוס ויליאמס
טניסאית.
סרינה וויליאמס.
זמר.
רובי וויליאמס.
בדרן.
רובין ווילימאס.
מלחין.
ג'ון וויליאמס.
מחזאי
קספיר ויליאםש
סופר שכתב ספרי תיאולוגיה נוצריים
צ'ארלס ויליאמס
סופר שכתב ספרי מתח טראשיים
צ'ארלס ויליאמס
יש! משחק חדש במקום לעבוד!
שחקן חתיך-הורס-לשעבר:
טריט ויליאמס
משוררת:
הלן מריה ויליאמס
סופר פנטזיה:
טד ויליאמס
מחלת לב:
סינדרום וליאמס
אלוהים:
זאב רווח
יש! משחק חדש במקום לעבוד!
תסריטאי כוכב בעולם שלפני צ'רלי קאופמן
קווין ויליאמסון
סופרת ספרי עידן חדש:
מריאן ויליאמסון
זמר בלוז:
סוני בוי ויליאמסון
חברת טבק:
בראון אנד ויליאמסון
ארכיאולוגיה:
מנהרות ויליאמסון
עיירה:
ויליאמסבורג
בלשן:
נועם חומסקי
תוספת
שחקן כדורסל: ארל וויליאמס.
תוספת
יצירה מוסיקלית (שהופיעה בתפוז המכני) – וילהאם טל.
זה זה עם התפוח?
ניטפיקרית
ויליאמס סינדרום זה לא מחלת לב, זה פגם מולד בהתפתחות המוחית. או שיש שניים? P:
לא זה ולא זה
היא הייתה דוגמנית, ואף זכתה ב"מיס עולם". אחרי כן פצחה בזמרה וזכתה בהמון Emmyים. אני זוכר גם הופעת אורח שלה ב"ספינת אהבה". היא התחברה בקלות לברמן המשופם !
איך קוראים לסרט בו שר
מטפלת בילד שיש לו פרצוף של חביתה אחרי ניסוי לא מוצלח בטכנודע?
אני מנחש כאן...
"מסיכה"?
סרט שאני תמיד אזכור, למרות שלא ראיתי אותו אף פעם, כי יום אחד המורה לאנגלית שלנו ביקשה את הסרט להקרנה, ואני הבאתי את "המסיכה". מה שהתברר ככיף לא קטן.
יכול להיות...
אני זוכר שהיה לזה שם אחר ממסיכה באנגלית (mask) להבדיל מהסרט של ג'ים קארי.
תתפלא
דווקא כן Mask באנגלית:
http://us.imdb.com/Title?0089560
שהשם בספרדית זה לא מסכה (maskina)
מה,
אין תגובה של הילה?
לא תהיה
הילה עדיין בבית המלון מחכה לראות את המורדים.
ציבקה פיק RULZ!!!1
לא הייתי מגזים. מקסימום שולת!!!1.
שולZ!
משביZ!!!
ביורק
איך אפשר לבחור מישהו אחר ?
כל מי שראה את "רוקדת בחשיכה" ולא בחר בביורק כנראה לא באמת מעריך קולנוע איכותי, או שעוד לא סיים כיתה ה', מעריצי MIB מסכנים
זה שאת הרבה יותר פופולרית
לא אומר שאת יכולה לקפוץ למסקנות על כל מי שדעתו שונה משלך.
אני סיימתי את כתה ה'
במקרה גם ראיתי את רוקדת בחשכה ועוד יותר במקרה אני גם מאוד מעריך את ביורק. אבל וויל סמית שולת!!1 ומי שלא חושב ככה, חושב אחרת.
שמתם לב שגם אצלנו מדונה אחרונה?
אולי בראזי לא עד-כדי-כך טועים?
שמת לב כמה הצביעו לצביקה פיק?
כן, מפחיד.
אני מייחסת את זה לאותו גורם טבעי בלתי נודע שגרם לכך שחברות שלי הלכו לראות את 'מרילו'.
אמנזיה?