כל דבר אחר

מאת
אביעד שמיר
– פורסם ב 9 ביולי 2004Posted in: ביקורות

במקור: Anything Else
תסריט ובימוי: וודי אלן
שחקנים: ג'ייסון ביגס, כריסטינה ריצ'י, וודי אלן, דני דה ויטו, סטוקרד צ'נינג

"הביטלס טעו, אהבה היא לא כל מה שצריך."
(מארלי שלטון, Sugar & Spice)

לג'רי פאלק (ג'יסון ביגס, 'אמריקן פאי') יש חיים לא פשוטים. בגיל 21 הוא כבר הספיק להתחתן ולהתגרש, למצוא עבודה ככותב לקומיקאים במועדונים ולטוס לירח. טוב, אולי לא לירח, אבל הוא בהחלט היה שמח לעבור לשם לזמן בלתי מוגבל. זה לא שהוא דכאוני חלילה, פשוט האנשים שהוא נקשר אליהם יהיו הרבה יותר חביבים ממרחק של כמה מאות אלפי קילומטרים.

כשג'רי פגש את אמנדה (כריסטינה ריצ'י) בפעם הראשונה, הוא מיד ידע שהיא אהבת חייו. מאז עבר זמן מה, וכיום הם גרים יחדיו בדירה קטנה עם אמא שלה והרבה מתח באוויר. אמנדה היא טיפוס מסובך – מצד אחד אוהבת ומקסימה, מצד שני לא צפויה ומשגעת לג'רי את השכל. היא מסוג האנשים שיגיעו לארוחה חגיגית רק כדי לומר שכבר אכלו בבית. כשמביטים בעיניים המקסימות שלה, אפשר להבין מה ג'רי מוצא בה. כשהיא פותחת את הפה, קשה להבין למה הוא לא עוזב את הבית.

הסרט מתמקד, כביכול, במערכת היחסים המקרטעת של ג'רי ואמנדה, אבל בעצם משתמש בה כדי לפרק את ג'רי. אמנדה היא חסרת אחריות, מופקרת וחושבת בעיקר על עצמה. ג'רי, שהוא ההפך הגמור, לא מסוגל להתנתק ממנה, לא משנה כמה ירצה. גם כשהיא כבר לא מוכנה לשכב איתו ואפילו מודה שהמגע שלו דוחה אותה, ג'רי לא מוכן לעזוב. יש לו בעיה לה לנתק קשרים עם אנשים, וחוץ מזה הוא פשוט אוהב אותה.

גם שאר האנשים שג'רי פוגש על בסיס קבוע רחוקים מלהיות כליל השלמות. הסוכן שלו, הארווי (דני דה ויטו), נחשב לבדיחה במקצוע, מפני שג'רי הוא הלקוח היחיד שלו ונשאר איתו מתוך רחמים. בעצם, זה גם בגלל שהוא לא מסוגל להשיג לו עבודה טובה, גם אם עבודה טובה היתה ניגשת אליו עם שלט שכתוב עליו "עבודה טובה" וצועקת לו באוזן "אני עבודה טובה, בוא תשיג אותי!" (ונשארת לעמוד ליד, ליתר בטחון). אפילו הפסיכיאטר של ג'רי כל כך אטום שאפשר פשוט להשתגע: יושב בשקט ומתעלם לחלוטין מתחינותיו של ג'רי, שרק רוצה עצה טובה. במקום, הוא רק מספק הנהון ועוד הנהון, והופ, נגמר הזמן. באמת תודה, דוקטור.

מכל האנשים בעולם, ג'רי מתיידד דווקא עם דייויד דובל (וודי אלן), כותב מבוגר ותמוה הבטוח שאוטוטו זי ג'רמנס חוזרים לשלוט בעולם. בין כל הקונספירציות וההאשמות חסרות השחר שלו, דובל מלא בחכמת חיים וכנות שובה, וג'רי מוצא את עצמו מהופנט לדבריו. למרות נטייתו לאלימות וקור הרוח הכמעט חולני שלו, נדמה כאילו דובל הוא היחיד שבאמת מבין את הבעיות בחייו של ג'רי, והיחיד שבאמת אכפת לו ממנו ומוכן לעזור.

דובל גם מדגים היטב את העיקרון לפיו בכל סרט אופייני של וודי אלן יש שלושה גורמים קבועים:
1. הוא מתרחש בניו-יורק.
2. 90 אחוז מהשיחות, גם הפשוטות והיומיומיות ביותר, סובבות סביב משהו שאמר פילוסוף גרמני מת.
3. וודי אלן הוא הגיבור.

'כל דבר אחר' מכיל את כל השלושה, בהבדל אחד: הגיבור הוא וודי אלן, אבל הוא מגולם בידי ג'ייסון ביגס. ג'רי הוא לא יותר מגרסה צעירה יותר של אותה דמות שוודי אלן גילם בפחות-או-יותר כל הסרטים שלו. ביגס מחקה את סגנון הדיבור של וודי אלן, מגמגם כמוהו ומפנה אל הקהל שאלות אודות האנשים בחייו. התחושה שכבר ראינו את הסרט הזה, רק בליהוק שונה, מעיקה כמעט לכל אורכו. לא שיש בכך משהו חדש – הבעיה הזו הפכה כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מסרטיו של וודי אלן. אפילו את הפסקול הוא ממחזר.

למרות זאת, דווקא אלן עצמו מפתיע לטובה בתפקיד דובל, שהוא ההיפוך המוחלט של כל הדמויות שאלן גילם בעבר. הוא קר רוח, בטוח בעצמו ולא מפחד מעימותים. נכון שאי אפשר לראות אותו על המסך בלי לחשוב על הגמגום הבלתי נדלה, או על המבט הקפוא שהפכו לסימן ההיכר של וודי, אבל דובל הוא דמות מעניינת ועמוקה. הוא מציל לא רק את ג'רי, אלא את הסרט כולו מבנליות, שעמום וטחינה עצמית לדעת. רק בזכותו ובזכות הדיאלוגים בינו לבין ג'רי, הסרט מכיל כמה רגעים מוצלחים וסיום נאה.

צפייה בסרטים של וודי אלן מהשנים האחרונות היא כמו ניסיון לצלול לקרקעית במים רדודים. אין שום בעיה לעשות את זה, פשוט מפני שאין שום אתגר. מי שנחשב פעם לאחד ההוגים היצירתיים והייחודיים של הקולנוע, עשה עוד סרט צפוי ושטחי שלא מגרה את הצופה לחשוב. יותר מזה, הוא אפילו לא מצליח לספר שתי בדיחות מוצלחות ברצף. 'כל דבר אחר' הוא לא סרט רע, הוא פשוט סתם עוד סרט של וודי אלן – נדמה כאילו חוץ מסצינה טובה פה ושם, מעיין היצירה של המשקפופר יבש לחלוטין.

תגיות: